הכנסת השבע-עשרה

PAGE
8

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 11
ועדת חקירה פרלמנטארית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

יום שני, ד' בכסלו התשס"ט (01.12.2008), בשעה 14:30

תעסוקת ערבים בהנהלת בתי המשפט בהשתתפות מנהל בתי המשפט, השופט משה גל

חברי הוועדה: אחמד טיבי – היו"ר

אברהם מיכאלי

שופט משה גל – מנהל בתי המשפט

עו"ד לאה רקובר – יועצת משפטית, הנהלת בתי המשפט

עו"ד ברק לייזר – מחלקה משפטית, הנהלת בתי המשפט

סימה עלפי – סמנכ"ל משאבי אנוש, הנהלת בתי המשפט

יפה מנר – מנהלת אגף תנאי שירות, הנהלת בתי המשפט

נאדר אל קאסם – מרכז בכיר (ייצוג הולם, בקרה וביקורת), נציבות שירות המדינה

ד"ר דני גרא – יועץ הוועדה

עו"ד ואסם אסמר

עו"ד אוסמה סעדי

עו"ד מאהר חנה

אפרת מורלי

מיטל בר שלום


תעסוקת ערבים בהנלת בתי המשפט בהשתתפות מנהל בתי המשפט, השופט משה גל

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. הוועדה שולחת פנייה בכתב, שבה יש שאלות למוזמנים. הפנייה הזו נשלחה בתאריך 16 בנובמבר לכבוד השופט משה גל, לגבי תעסוקת ערבים במערכת המשפט. לא קיבלנו תשובה בכתב, ותשובה בכתב מחויבת כחלק מעבודת הוועדה בנוסף להופעה בפני הוועדה.


אני אקדים ואומר שפחות מ-6% מעובדי המדינה הם ערביים. אם ננקה את העובדים במערכת הבריאות, אנחנו מדברים על פחות מ-4%. הממשלה החליטה שעד שנת 2012 שיעור העובדים הערביים במערכת הציבורית יגיע ל-10%.


בהנהלת בתי המשפט שיעור העובדים הערביים הוא נמוך מאוד. מדובר ב-106 עובדים שהם 2.8% בלבד. בעוד ששיעור הנשים מהווה כ-70% מכלל עובדי בתי המשפט, שיעור הנשים הערביות מהווה 50% מכלל העובדים הערביים במערכת. שיעור אבטלת הנשים הערביות הינו כ-70%. כך גם שיעור האבטלה בקרב האקדמיות הערביות.


בניגוד למערכות ממשלתיות אחרות המרוכזות במטרופולין העירוניים בלבד, מערכת בתי המשפט פזורה על פני כל הארץ. שיעור המתדיינים הערבים בבתי המשפט אינו נופל מכלל האוכלוסייה. נציבות שירות המדינה העידה בפני הוועדה, כי ערבים המגישים מועמדותם באמצעות מכרז אינם נופלים ברמתם ממועמדים יהודים. לעיתים קרובים רמתם אף גבוהה יותר.

1. מבין כלל העובדים הערביים בבתי המשפט מה שיעור העובדים הערביים בכלל, 15% הבכירים ו-40% הזוטרים.

2. כמה עובדים ערביים קלטה הנהלת בתי המשפט בשנת 2008 ולאילו תפקידים, בכירים וזוטרים, וכמה מתוכם הן נשים.
3. מה הסיבות לשיעור כה נמוך של עובדים ערביים בהנהלת בתי המשפט.
4. כדי לעמוד ביעד החלטת הממשלה על הנהלת בתי המשפט לקלוט כ-300 עובדים ערבים ב-4 שנים הקרובות. האם ישנה תוכנית עבודה שנתית לקליטת עובדים אלה? מה יעדיה, ואילו צעדים ננקטים ליישומה? אנא ציינו 6 בתי משפט עיקריים שיקלטו את הכמות המרבית של עובדים ערביים בשנים אלה, כולל פילוח בין עובדים בכירים וזוטרים, ואופק קידום לנקלטים.
5. האם תוספת עובדים זו תשפר את השירות הניתן לאזרחים הערביים הנקלטים היום בשירותי בתי המשפט ולאזרחים בכלל?

אני מצר שלא התקבלה תשובה. התשובה נשלחה עם הנתונים, שאני אעבור עליהם עכשיו. ראשית, אנחנו שמנו לעצמנו כיעד לנהוג בשוויון מוחלט כלפי כל המגדרים בציבור הישראלי, ובכלל זה גם הציבור הערבי. לגבי הציבור הנשי, אנחנו מאוד גאים שבמערכת בתי המשפט יש 50% שופטים ו-50% שופטות. גם בקרב העובדים אין אפליה גברית. גם בתפקידים בכירים בהנהלת בתי המשפט ישנן נשים. אדוני רואה שהגיעו שלוש נשים. מהבחינה הזו אנו עושים מאמצים רבים. כך גם לגבי בני מיעוטים.


במערכת בתי המשפט צריך להבחין בין מינוי שופטים ורשמים, ובין קבלת עובדים לעבודה. אלה שני תהליכים שונים. אני אתייחס קודם כל לנושאי משרה שיפוטית. אנחנו עושים מאמץ כביר לגייס בני מיעוטים כשופטים. בירושלים כבר למעלה מ-7 שנים - אני אישית לפני שהגעתי לתפקידי וגם נשיא בית המשפט השלום בירושלים - אנחנו מנסים לגייס שופטים בני הלאום הערבי ולא מצליחים. אנחנו לא רוצים שופט אחד או שניים, אנחנו רוצים 6-7 שופטים שאחרי זמן מסוים יתקדמו לבית המשפט המחוזי. זו צריכה להיות תשתית רחבה, ולא מינוי פה ושם. לצערי, אדוני היושב ראש, אנחנו לא מצליחים לגייס. כמובן שאנחנו לא מוכנים להתפשר על האיכות, אבל יש בני הלאום הערבי שהם עורכי דין מצוינים. אני מכיר כמה עורכי דין יוצאים מן הכלל בירושלים, שלא רוצים לבוא לשפיטה. חלק משיקולים שלהם, וחלק מהשיקולים הכספיים שמציע המגזר הפרטי. הצלחנו לשכנע עורך דין אחד להיכנס למסלול השפיטה, אבל הוא לא עבר את הקורס. למרות זאת, אמרנו לו שיגיש בקשה בעוד שנתיים, וננסה להעביר אותו את הקורס כדי שיוכל להתקדם לשפיטה. אין לנו מועמדים אחרים, וזה חבל. יש עורכי דין מאוד מוכשרים, שמופיעים אצלנו, וחבל שהם לא מוכנים לבוא לשפיטה.


אני רוצה לעבור לעוזרים המשפטיים. פה היתה לנו בעיה. אנחנו כפופים למכרזים של השירות הציבורי. בהתחלה עשינו מכרזים ארציים ואחר כך מכרזים אזוריים, ולא התקבלו בני הלאום הערבי כי לא היו מספיק מועמדים. כדי לתקן זאת, אני החלטתי שאנחנו נעשה מכרז מיוחד לבני מיעוטים. שם יהיו תקנים לבני מיעוטים. אנחנו לא מצליחים לאייש את המשרות. אני חשבתי, שזה לא יהיה נכון שבני הלאום הערבי יתמקדו בנצרת, בירושלים או בבאר שבע. אני רוצה שיהיו גם בתל אביב. הקצנו לשם כך תקנים, וחלק הצלחנו לאייש. זה נכון שבאופן טבעי בנצרת ובחיפה יש יותר, כיוון שיותר גרים בצפון. עדיין, אני חושב שגם בתל אביב צריכים להיות. בשל כך, הקצנו תקנים לבתי המשפט בתל אביב. בית המשפט השלום בתל אביב קיבל תקנים מיוחדים של בני מיעוטים, ובקושי הצליח לאייש חלק. לבסוף העברנו את התקנים לצפון.


אני חושב שבעניין הזה צריך לראות גם את הצד השני. אין מספיק מועמדים. כך גם לגבי העובדים. עם זאת, אנחנו כבולים. נניח שאני רוצה לקבל 300 עובדים בני מיעוטים, אני לא יכול. אני כבול למכרזים של השירות הציבורי, שבהם יש לי נציג אחד מתוך 4. עם זאת, אנחנו עושים את כל המאמצים. אנחנו מקצים משרות מיוחדות לבני מיעוטים. אנחנו רוצים שהם יתגייסו ויהיו אצלנו במערכת. חשוב לנו לשדר שוויון. חשוב לנו לשדר שכולם שווים בפני החוק. אני לא צריך לומר לאדוני כמה מתדיינים שהם דוברי ערבית יש לנו. נוח לנו שיהיו עובדים שדוברים את השפה כשפת אם, שיכולים לתקשר עם הקהל ועם המתדיינים בצורה שוטפת. מאוד קשה לנו לגייס עובדים, עד כדי כך שלא אחת כאשר באים אליי לפגישה בפורום לא רשמי, אני מבקש לשלוח אלינו עובדים. הייתי לא מזמן בביקור במגזר הדרוזי. הם אמרו לי שהם לא מתקבלים למקומות עבודה, ואני ביקשתי שישלחו אלינו עובדים. הם לא שלחו. אני לא יודע מהי הסיבה שלא שולחים. אנחנו מוכנים ורוצים לקלוט. אנחנו משוועים לקלדניות. אנחנו משוועים לעובדי מזכירות טובים בבתי המשפט. אנחנו נצטרך להתפשר באיזשהו מקום, אבל לא באופן טוטאלי. לא לגבי תפקידי שפיטה אלא לגבי תפקידי מנהלה. אנחנו רוצים לתקן, אבל אנחנו צריכים שגם הצד השני ישתף איתנו פעולה. יש נכונות רבה מצד מערכת המשפט לעשות את זה. זאת מדיניות מופגנת, מוצהרת וחד משמעית שלנו.


עכשיו אני אציג כמה נתונים. 127 עובדים הם בני מיעוטים, מהם 7 בכירים ו-41 עורכי דין. למערכת בתי המשפט הוקצו 28 תקנים המיועדים לבני מיעוטים, בעיקר עורכי דין. 2 עוד לא הצלחנו לאייש. בשנת 2008 נקלטו 30 עובדים. בתחום השפיטה המצב יותר טוב. יש לנו 12 רשמים שמהווים 13% מכלל הרשמים. יש לנו 40 שופטים שהם 7% מכלל השופטים. אדוני צריך להבין, שמינוי של שופטים תלוי בוועדה למינוי שופטים, ועדה שמורכבת מגורמים שונים בציבוריות הישראלית ולא נתונה לשליטתנו. אנחנו יכולים לעודד בני מיעוטים ללכת לקורסים לקראת הוועדה, אנחנו מעבירים אותם לוועדות משנה, אבל הוועדה עצמה היא זו שבוחרת. אני יודע מידע אישי, שגם בנושא הזה הוועדה מאוד גמישה. כשיש שני מועמדים שווים, תהיה העדפה לבני מיעוטים.

אנחנו עושים מאמץ. אנחנו רוצים ומשתדלים. אנחנו יצרנו קטגוריות מיוחדות כדי להקל על הקליטה. אני מסכים שזה לא מספיק. אני הייתי רוצה לראות הרבה יותר עובדים בני הלאום הערבי: נוצרים, מוסלמים במערכת בתי המשפט, אבל צריך לשם כך שיתוף פעולה. לצערי, אני לא יכול לומר שיש שיתוף פעולה.

ד"ר דני גבע, יועץ הוועדה, רוצה לשאול שאלה.

היעד של הממשלה בשלוש שנים הקרובות הוא 14%. אתה צריך לקלוט עוד 300 עובדים. איך אתה מתכוון לעשות את זה?

אמרתי שאנחנו עושים מכרזים ייעודיים.

כלומר, יש תוכנית עבודה.

יש לנו מכרזים ייעודיים מיוחדים שאנחנו עושים לבני מיעוטים. העניין הוא שאנחנו יכולים לעשות את זה רק כאשר מדובר בתקנים ייעודיים לבני מיעוטים. אני לא יכול להגיד לוועדת מכרזים: תבחרו בן מיעוטים. לכן, כל תכנית עבודה שלנו יכולה להתייחס רק לתקנים שהם תקנים ייעודיים לבני מיעוטים.

לפי התוכנית שלך, איזה שיעור של עובדים ערבים יהיה בשנת 2012 במערכת המשפט?

אנחנו רוצים להגיע למקסימום שאנחנו יכולים, אבל זה לא דבר שאנחנו קובעים אותו. אם ועדת מכרזים של נציבות שירות המדינה לא מקבלת עובד בן מיעוטים ומקבלת עובד יהודי, אני לא יכול להגיד לה שלא לעשות זאת.

כמה עובדים ייעודיים אתה תוכל לקבל עד 2012? מהי תוכנית הפרישה שלך עד 2012?

אדוני צריך להבין שאנחנו נתונים להחלטות ממשלה מכיוונים שונים. בין היתר, ישנה החלטת ממשלה לקצץ 2% מהעובדים. כלומר, מתוך 300 עובדים אנחנו צריכים לקצץ 2%. כאשר עובד פורש, אנחנו לא מקבלים עובד אחר במקומו. כאשר מחליטים שאנחנו צריכים לגייס איקס עובדים בני מיעוטים ולא נותנים לנו תקן מיוחד לבני מיעוטים, זה לא בשליטתי. אני מוכן לעשות כל מאמץ. אני מוכן שאדוני ייעץ לי מה לעשות. אני לא יכול לומר לנציבות שירות המדינה את מי לקבל.

האם אתה אומר שמערכת בתי המשפט כנראה לא תעמוד בהחלטת הממשלה עד שנת 2012, ש-10% מכלל עובדיה יהיו ערביים?

לא. אני לא יכול להבטיח שנעמוד ביעד הזה, אבל אנחנו נעשה את כל המאמצים כדי שכן נעמוד בכך. כפי שאמרתי, אנחנו מעוניינים לגייס בני מיעוטים. אנחנו עושים את כל מה שניתן. אפילו יצרנו קטגוריה מיוחדת של עוזר משפטי בן הלאום הערבי, על מנת שיתקבלו לתקנים האלה ולא במסגרת המכרזים הרגילים.

אנחנו מקיימים קורסי הסבה לאקדמאיות ערביות לקלדניות, ואני מקווה שעד פברואר בשנה הבאה נקבל עובדות.

יש לנו מחסור עצום של קלדניות.

הכוונה שלנו היא איננה להדיר קלדניות, אבל לא זו המטרה המרכזית. בסופו של דבר היינו רוצים לראות עובדים ערביים, כמו עובדים יהודיים, לאור כל שדרת הדרגות. כמובן שבדרגות הגבוהות זה יהיה פחות, אבל גם שם.

אני מסכים איתך, אבל גם קלדניות הן חלק מהמערכת. גם שם צריך לקלוט עובדים.

אינני רוצה להיות ציני. הרבה מגיעים ואומרים: "רציתי לעשות את זה בסדר, אבל לא יצא לי". הרבה מאוד אנשים שהופיעו בפני הוועדה, גם שרים, באו ואמרו: "אנחנו בעד שוויון מוחלט, איננו יודעים אפילו כמה עובדים ערביים יש לנו כי אנחנו לא מבדילים בין עובדי ערבי ועובד יהודי, אבל זה לא יוצא לנו". ה"לא יוצא" הזה הוא כמעין הדחה. איך אתה היית מפרש את זה?

אנחנו לא אומרים שאנחנו לא יודעים. אנחנו יודעים בדיוק. אנחנו בודקים את זה, כי אנחנו רוצים להעצים את זה. ניתנו הנחיות כך שאיפה שניתן למצוא מנגנונים לקליטה של עובדים ערבים, לקלוט עובדים ערבים. אנחנו לא מדברים מן השפה אל החוץ. אנחנו רוצים את זה ממש. אני קורא ומציג אתגר. הנה יושב פה עו"ד אוסמה. למה הוא עו"ד ולא שופט? תשאלו אותו.

צריך לומר, כי במערכת בתי המשפט יש גם 800 מאבטחים. אחת הדרישות מהם היא שירות צבאי לפחות.

אז יש דרוזים.

הדרוזים משתלבים.

אדוני השופט גל, אני גם עובד בחיפה ואני גם עובד בירושלים. אני שומע אותך מדבר על כך שאתם מאוד מעוניינים בכך שיהיו שופטים נוספים. אני שואל, מה אתם עושים על מנת לדרבן את אותו ציבור של עורכי דין מצטיינים לבוא למערכת הזו ולוותר על מה שמוצע להם בשוק הפרטי? האם נעשה ניסיון לדרבן ולעודד?

אתה שואל, מה ההבדל בין השופטים האלה לבין השופטים האחרים.

אני חושב, שאין עורך דין בירושלים, שהוא בעל שיעור קומה, בן הלאום הערבי, שהנשיא כהן, הנשיא זיילר ואני לא ניסינו לשכנע לבוא לשפיטה. הדבר נעשה גם בפגישות שלי עם לשכת עורכי הדין, עם הוועד המחוזי, שיודעים ליזום פניות כאלה. אני הגעתי לשפיטה באמצעות הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין. הם יודעים לאתר מועמדים ולהביא אותם לשפיטה. אותו דבר לגבי מחוז חיפה. כאשר הופענו בפני הוועד המחוזי הנושא הזה עלה. אנחנו יכולים רק לפנות ולבקש. עם זאת, אנחנו רוצים שהם יעמדו בקריטריונים. יש לנו תהליכים של קבלה לשפיטה, ורק מי שעומד בקריטריונים מתאים לשפיטה.

כבוד השופט, אנחנו מכירים למעלה מ-20 שנה. חלק מהדברים שאמרת הם באמת נכונים. השופט גל בהיותו שופט שלום, בהיותו שופט מחוזי ובהיותו מנהל בתי משפט היה עד לקושי במציאת עורכי דין ערבים שיגישו מועמדות לשפיטה. אני חושב, שבשנים האחרונות חל שינוי במגמה הזו. אני חושב, שיש היום מספר מועמדים שהגישו בקשות להתמנות לשופטים. חלק מהם הם ממחוז המרכז ומחוז הצפון, שמוכנים לעקור מהמרכז או מהצפון ולבוא להשתקע בירושלים ולהיות שופטים. אני מסכים איתך, שאנחנו לא רוצים למנות שופטים רק בגלל היותם ערבים. אנחנו רוצים שיתמנו אנשים מצטיינים שמגיע להם להיות שופטים. אני יכול לשלוף שמות של עורכי דין, שהגישו מועמדות, נפגשו עם כבוד הנשיא כהן, ולא התמנו לשופטים. לצערי, עד היום לא התמנה אף שופט, לא לבית משפט השלום בירושלים, לא לבית דין לעבודה, לא לבית משפט לענייני משפחה, לא לבית דין לענייני תעבורה. את זה אני לא יכול לקבל. בישיבה הקודמת שמענו מפי מנכ"ל משרד המשפטים, שגם במחוז המרכז אין שופטים. אנחנו יודעים על מספר מועמדים, גם במחוז המרכז, שהגישו מועמדות ולא מתמנים. אני לא מקבל את זה שאין בין המועמדים האלה מספיק אנשים טובים שיכולים להגיע לשפיטה.


לגבי עובדי מנהלה – אני לא יודע אם ניגשו מועמדים. בכל אופן, באזור ירושלים אין עובד מנהלה ערבי אחד, לא במזכירות ולא מנהלי מחלקות. זה כתם שחור על מצחה של מערכת המשפט. אני מכיר אותך, כבוד השופט, ואני יודע שאתה רוצה לקדם את הנושא הזה. אנחנו מוכנים לשלב ידיים, ולשלוח מועמדים לתחום השפיטה ולתחום המנהלה.


התפקיד של עוזרים משפטיים הוא תפקיד חשוב, שיכול להכשיר אנשים למערכת השפיטה. אני יודע שבבתי משפט בירושלים אין תפקידים של עוזרים מיוחדים, אבל אם יהיו מכרזים ייעודיים לתפקידים האלה זה ידרבן הרבה עורכי דין ערביים. היום יש לנו יותר מ-350 עורכי דין בתוך ירושלים, מתוכם 300 הם ערבים צפונים שהשתקעו כאן. אני חושב שניתן מתוכם למצוא עוזרים משפטיים ושופטים.


נקודה נוספת, שהעלינו בפני שר המשפטים, היא העובדה שמאז קום המדינה ועד היום לא הוקם אף בית משפט ביישוב ערבי. בית המשפט היחידי שהיה בנצרת עבר על הגבול. אם אתה, כבוד השופט, תפעל כדי לקדם ולהקים מספר בתי משפט בערי מפתח: שפרעם, טייבה וסכנין, זה יעודד קליטת עובדי מנהלה וגם יעודד הרבה עורכי דין להגיש מועמדות לתפקידי עוזרים משפטיים ושופטים. למה לא נעשה ניסיון כזה? אנחנו דוחפים את זה כבר מספר שנים. התשובה הפשוטה היא, שאין תקציב. אני לא מקבל את זה, כי אנחנו רואים שבתי משפט כן מוקמים בערים שונות בארץ.

הנושא של הקמת בית משפט בעיר ערבית הוא נושא שמטריד אותנו הרבה זמן. אני לא אסתפק בכך שאומר שזה העניין של שר המשפטים והרשות המבצעת. אני לא רוצה לתת לך סתם תשובות. אני באתי למערכת המשפט כאשר היתה כבר תוכנית בינוי סגורה עד 2020. כדי לפתוח את זה, אני צריך תקציב נוסף. נושא הבינוי של מערכת בתי המשפט זה לא בדרג השר אפילו. זה תלוי בהחלטת ממשלה. עם זאת, זה לא אומר שצריך להתייאש ולהזניח את הנושא. מן הצד השני, אני לא יכול עכשיו לומר לך, שמחר בבוקר אני אקבל החלטה לבנות בית משפט בטייבה או בסכנין. אני חושב שצריך להקים שם בתי משפט, אבל זו צריכה להיות פעולה משולבת של מערכת
בתי המשפט עם המערכת הפוליטית. אני לא פוליטיקאי. בהחלט נדרשת כאן פעילות, שתהיה גורם מניע תקציבי להקמת בית משפט חדש.


לגבי עורכי הדין עליהם אתה מדבר, אני מבקש שתעביר לי את הרשימה. הנשיא כהן היה אצלי לפני חודש, ואמר לי עד כמה הוא מיואש בניסיונות שלו לגייס את בני המיעוט הערבי. אתה זוכר ודאי שמונה שופט ערבי לבית המשפט המחוזי בירושלים. אני היית אז שופט שלום. הלכתי לשר המשפטים ואמרתי לו: אל תמנה שופט אחד למחוזי, תמנה 5-6 שופטים לשלום, כך שבתוך כמה שנים 2-3 יגיעו למחוזי. לא צריך לפעול כך כדי שזה יהיה עלה תאנה. אנחנו רוצים את זה. אני באופן אישי רוצה את זה, ומערכת המשפט רוצה את זה. אנחנו מקיימים מכרזים ייעודיים לעוזרים משפטיים. אני אומר לך, שיש היום 1-2 עוזרים משפטיים במחוז מרכז. אני העברתי מבאר שבע. אני חושב, שחשוב שתהיה תפזורת בכל הארץ ולא רק בערים מסוימות. אנחנו עושים מאמצים. תעביר לי את הרשימה, ואני אבדוק אותה.

קשה להמשיך ולדון, כאשר אנחנו חלוקים על השאלה אם יש מועמדים או לא. אני וע"ד אוסמה מכירים שמות של עורכי דין מהשורה הראשונה.

יכול להיות שהם הגישו מועמדות ולא עברו את הקורס.

אשמח להעביר לאדוני את הרשימה. אני רוצה לדעת, האם מערכת בתי המשפט בדקה מה מביא לכך שיש כל כך הרבה מינויים באזור הצפון, במיוחד בנצרת, לעומת הדלות שקיימת בירושלים, בתל אביב או בחיפה.

לא עשינו מחקר, אבל יש לי תשובה. אני חושב, שבני המיעוטים בצפון הם ברמה יותר גבוהה מאלה שבירושלים.

300 עורכי הדין הקיימים בירושלים הם צפונים.

קיבלת את התשובה מהחברים שלך. זה הנתון. אנחנו רוצים לגייס למערכת השפיטה שלנו את הטובים ביותר. אם ייגשו 20, בוודאי 5 יימצאו מתאימים. אם ניגשים 2, ייתכן ושניהם לא יתאימו. צריך שיהיה מספר גדול של מועמדים, כדי שממנו ייבחרו הטובים ביותר. לא צריך למנות לבית משפט מחוזי בן מיעוטים כדי שיגידו שיש אחד. זה צריך להיות קידום טבעי.

אתה אמרת שאתם פונים לעורכי הדין הידועים, מבקשים מהם להיכנס למערכת השפיטה, והם לא מסכימים. זה טבעי שהם לא מסכימים. אני סבור שהפנייה צריכה להיות מופנית לאותם עורכי דין עם פוטנציאל, שאולי לא כל כך ידועים ובעלי שם. להם אולי יש נטייה יותר טבעית ויותר נורמאלית כן להתקבל למערכת. בחיפה יש הרבה עורכי דין ששואפים להיות שופטים. משום מה, התחושה היא שאין סיכוי, אין לנו את הקשרים הנכונים. הם מרגישים שהם חסרי כל סיכוי לפנות. נעשו ניסיונות לשכנע עורכי דין מאוד ידועים להתקבל. כמה כאלה התקבלו? אני יודע על שופט אחד, השופט קיסרי, שהתקבל. רוב עורכי הדין בעלי הפוטנציאל להתקבל, הם אותם עורכי דין מוכשרים וצעירים, שאינם בעלי שם כל כך גדול. אליהם צריך לפנות. השאלה היא, האם באמת נעשה מאמץ לפנות לאותם אנשים וליצור אצלם את המודעות שמעוניינים בהם.

העובדה שאני פונה לערבים בירושלים ומנסה לשכנע אותם, זה החריג. בעקרון מערכת בתי המשפט לא פונה ומציעה לאנשים לבוא. מי שרוצה, מגיש מועמדות. זה תהליך מאוד אובייקטיבי. אין קשר למי שדוחף או לא. אלה דברים שלא קיימים. יש תהליך אובייקטיבי של קורס בן 7 ימים, אינטנסיבי ברמה מאוד גבוהה. לאחר מכן, נקבע מי עובר לשלב הבא. בסוף ועדת הבחירה המורכבת מאנשי פוליטיקה ומאנשי לשכת עורכי הדין, מחליטה. אותם צעירים מוכשרים יכולים להגיש בקשה. אחד מתפקידיה של לשכת עורכי הדין הוא ליזום את הדברים האלה. אם אתם הוועדה של בני המיעוטים בלשכת עורכי הדין, תזמו את זה. אני לא יכול לפנות לעורכי דין שאני לא מכיר, ולבקש מהם להגיש בקשה לשפיטה. אני יכול לפנות למישהו שאני יודע שהוא עילויי. לגבי מי שאני לא מכיר, אני יכול לקבל בקשה שלו ולהתייחס אליה ברצינות. תזמו אתם. זה חלק מתפקידיה של לשכת עורכי הדין.

אני רוצה לסכם את הישיבה. אנחנו מצפים דווקא ממערכת בתי המשפט שתהיה השוויונית ביותר. כנראה שמערכת בתי המשפט תתקשה לעמוד ביעד הממשלתי שמדבר על תוספת של 300 משרות. אין ספק, שתוספת עוזרי משפט היא תוספת חשובה. יש לעשות יותר בנושא של חיפוש אקטיבי. יש לעשות יותר בנושא של קליטת נשים ערביות, קלדניות ואחרות. אנחנו תמיד מעדיפים שהערבים ייקלטו במשרות בכירות יותר ואפקטיביות יותר, אבל הכוונה היא לכל שדרת המשרות בהנהלת בתי המשפט והסקטור הציבורי.


אנחנו ממליצים למערכת המשפט, להקים ביחד עם לשכת עורכי הדין וגופים נוספים מערכת איתור אפקטיבית לשופטים, עוזרים משפטיים, עובדי מנהל וכו'. אני רוצה להודות לכבוד השופט גל ולמוזמנים. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:15