PAGE
41
ועדת הכלכלה

10.3.2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 520

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני ג' באדר ב' התשס"ח (10 במרס 2008) בשעה 11:00

תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התשס"ז-2006.

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר

דוד טל

משה כחלון

אריה רונה – מנהל רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד רננה שחר – יועצת משפטית רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

בני רוזנסקי – מפקח ימי, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עמוס נוימן – מנהל מחלקת כלי שיט קטנים, מנהל הספנות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

תומר מירז – ראש ענף תכנון הארגון, חיל הים, משרד הביטחון

אילן מאירסון – איגוד השייטים

עזריאל רהב – הנהלת הפורום לקידום השיט

אהוד אראל – הפורום לקידום השיט

ניר ימין

לאה ורון

שרון רפאלי

תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התשס"ז-2006

שלום לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (תיקון), התשס"ז-2006. בדיון הראשון שהתנהל ב-1 בינואר 2007 ברשות היושב ראש הקודם משה כחלון אושרו התקנות שהיו אמורות להיכנס לתוקף. אלא שלאחר אותו דיון, לבקשת ועדת הכלכלה ובתיאום עם משרד התחבורה, נתבקשנו שלא לפרסם את התקנות כדי לדון בהן יחד עם הגופים המעורבים ולראות מה ניתן לתקן. התקיים דיון נוסף ביום 20 במרס 2007, ובו אישרה הוועדה את תקנה מספר 1- -

ברשות חבר הכנסת אמנון כהן.

אמת.


התקיים דיון נוסף ביום 12 בנובמבר 2007 שאותו אני ניהלתי, וביקשתי לנסות להגיע להסכמות בנושאים שנותרו במחלוקת בין הצדדים בעניין משאבת השיפוליים, בעניין העוגן, בעניין ציוד הקשר ומחלוקת נוספת שקובעת כי מנהל כלי שיט קטנים יהיה מוסמך לחייב כלי שיט בציוד בטיחות שונה מהקבוע בתוספת ה-20. מהנייר שהעבירה רשות הספנות והנמלים עולה כי הרשות מסכימה על חלק מהנושאים, אבל על חלק מהנושאים לא הגיעו לידי הסכמה לגביהם, ולכן אנחנו נבקש היום לנסות להציג את המחלוקות שנותרו. הוועדה תנסה להכריע בהן, וסוף-סוף נשדרג קצת את בטיחות השיט בישראל.


עורכת הדין רננה שחר, בבקשה.

ברשותך, אני רוצה שקצת תסבירי לי כי לא ברור לי, למה צריך פרק זמן של שלושה חודשים – האם אתם סבורים שלא נכון, לא ראוי ולא רצוי לפרסם תקנות בטיחות שכאלה? אין להם עניין ועוצמה בכל מה שקשור בשיט?

אני חושב שלא הובנתי נכון, זה אנחנו האשמים, לא הם.

גם תקופת ההטמעה היא רק- - -

אם אנחנו אשמים אז אני אלקה את עצמי – 40 חסר אחד.

אנחנו לא אישרנו להם.

הם ביקשו לעכב את זה כדי שיבואו בדברים.

אנחנו אישרנו, ואחרי שאישרנו - -

עשינו שלושה שינויים: ב-31 בינואר מיד לאחר הוועדה, ב-1 באפריל ובדצמבר, כי כל פעם היו מחלוקות. גם מנהלת הוועדה הייתה מעורבת בתהליך הזה, לא רק היושב ראש.

היום רשומים בישראל כ-14 אלף כלי שיט קטנים, בהם כ-2,000 ספינות. ספינה זה כלי שיט שאורכו בין 7 ל-24 מטר, 7,000 סירות שזה כלי שיט- -

אם זה 130 מטר, מה ההגדרה של זה?

אונייה.

בקיצור, מי שכתב את השיר: "אונייה, אונייה עם כנף כשל יונה", לא ידע שאונייה היא דווקא הכי גדולה. זאת כנף הרבה יותר גדולה משל יונה.

זה היתרון, שיש לו ילדים קטנים.

היתרון היחיד, דרך אגב, חבר הכנסת כחלון.

הם גדלים אחר-כך, אני יכולה להבטיח לך, ואז זה נעשה קל.

שלושת הנושאים שנותרו במחלוקת, לפי מיטב הבנתנו, הם שני הנושאים של ציוד התקשורת שנגזר מהמעבר לשיטת המצוקה העולמית. זה מכשיר D.S.C, סוג מסוים של מכשיר קשר ומכשיר EPIRB שזאת משואת ביות חירום לוויינית. שני הדברים האלה עדיין לא מוסכמים ולא יכולים להיות מוסכמים, והוועדה תצטרך להכריע- -

מה זאת אומרת, "לא יכולים להיות מוסכמים"? הם יכולים להיות מוסכמים.

ישבנו ודיברנו ולא הגענו להסכמות. הרשות לא רואה מקום לסגת מהעמדה המקצועית שלה בדבר נחיצות המכשירים האלה.

של שניהם.

של שניהם. אחד – כל הזמן, זאת אומרת, כלים שמורשים להפליג מעל 4 מייל מהחוף ממילא חייבים מכשיר קשר. מכשיר קשר הוא דבר קבוע בכלי, זה לא מעשי להחליף מכשיר קשר לפי סוג ההפלגה. לכן אם אתה מחויב למכשיר קשר הכוונה היא שהוא יהיה מסוג D.S.C בתוך שנה מיום תחילת התקנות.

מה העלות של זה?

200 דולר.


המכשיר השני, EPIRB הוא משואת ביותר חירום שאני מבינה שגם ניתן להשכיר אותו, והוא רק פֶר-הפלגה שהיא מחוץ למימי חופים. זאת עמדת הרשות לגבי שני המכשירים האלה.

אני אזכיר שוב את מתכונת התקנות: אנחנו קובעים תקן ציוד בטיחות לסוגים שונים של כלי שיט. יש היום 5 טיפוסים של כלי שיט.

זה נכון לעשות את התקן הזה על-פי הטיפוסים או על-פי האזור שבו הם שטים? זאת אומרת אם אני אשוט מול חופי תל-אביב זה לא דומה לשיט באוקיינוס, למשל.

הנושאים האלה קצת חופפים זה לזה מכיוון שאופנוע ים באמת מוגבל, מטבע הדברים, לסירה אסור לשוט מחוץ למימי חופים, וספינה שהיא הכלי הגדול יכולה.

גם חלק מכלי השיט מחויבים בציוד מסוים רק כשהם מפליגים מעבר למרחק מסוים.

כן. ועדיין הטבלה נוקשה ולא מאפשרת גמישות, כטיבן של טבלאות. כפי שהדבר אצלנו בצוות בטיחות, שהטבלה אמנם קובעת שכן, בהליך הרישוי השנתי של כלי השיט או הליך הרישוי הדו-שנתי במקרה של כלים פרטיים, המפקח שבודק את כלי השיט יכול לקבוע תקן ציוד בטיחות אחר – או גדול יותר או קטן יותר; מחמיר יותר או מקל יותר. זה דרוש כאשר הכלי מבצע משימה מיוחדת, אם הוא לא רוצה לשוט בלילה אז מורידים לו את הציוד שחשוב להשטה בלילה. הגמישות הזאת, לטעמנו, נדרשת, והיא נדרשת בעיקר משום שכלי שיט לעומת כלי רכב לא מיוצרים כסדרה כך שכלי אחד דומה לשני – אולי חוץ מאופנועי ים – אלא כל כלי שונה מאחר בממדים, בגודל, בחומר, במבנה, בייעוד. לכן יש צורך לשמור על גמישות, ואנחנו מבקשים לשמור את הגמישות הזאת.

סליחה שאני קוטע את גברתי. יש לכם פקחים בים שעולים על ספינה לראות את הציוד?

משטרת החופים עושה את זה.

משטרת החופים, כשמה כן היא, רק ליד החופים?

יש גם לכלי שיט.

אבל לא במרחק גדול מהים. אף אחד לא מחפש אף אחד במרחק של 50 מייל.

שיטור ימי מוסמך לאכיפה מטעמנו, אבל הרישוי הוא כמובן על-ידי מפקחי שיט של המשרד.

דבר אחרון שרציתי להעיר זה שאת תקנה 7(א)(ד) שקיימת בנוסח אנחנו הוספנו לבקשת הוועדה. התקנה הזאת מדברת על ערר על החלטת מפקח. אם מפקח מחליט להוסיף או לשנות את תקן ציוד הבטיחות, על-פי הצעת הוועדה, הוספנו את נושא הגשת ערר למנהל הרשות, וכן היה דיון על 45 ימים וחייבנו את המנהל לתת תשובה תוך 14 ימים – הכול היה בדיונים שהיו כאן בוועדה, אז אני רק מביאה את זה לתשומת לב הוועדה.

מאוד התגמשתם.

עשינו הרבה תיקונים. אתה רוצה שאני אגיד איזה תיקונים עשינו?

כן.

הבנתי שהיו 4 נושאים במחלוקת?

שלושה.

בשני נושאים הגענו להסכמה, לדעתי. האחד זה הנושא העוגנים- -

אני מדבר על המחלוקת. המחלוקת השלישית זה הערעור.

שלושה נושאים אם אתה רואה את ה-D.S.C וה-EPIRB כשני נושאים נפרדים, אז זה שניים, והשלישי הוא בעניין סמכות המפקח.

מה בעניין משאבת שיפוליים?

הרשות ויתרה על הדרישה הזאת, וגם בכך הגענו להסכמה.

שיפול אני יודע מה זה, אבל מה זה "שיפוליים"? ברבים?

ריכוז מים זה מים שנצברים בכלי השיט עקב הפעלתו. כלי השיט לא יבש לגמרי.

זאת צורת כלי השיט, הרצפה מעל, ומתחת זה שיפוליים.

אבל מה התפקיד של המשאבה הזאת?

לשאוב מים מהמקום הנמוך הזה.

ויתרתם דווקא על המשאבה?

לא, רק על המצב האוטומטי.

זה מבחינתנו הייתה דרישה לא חוקית מראש.

למה?

החוק הישראלי והאמנות הבינלאומיות אוסרות על שאיבת מי שיפוליים לים.

הן אוסרות על שאיבת מי שיפוליים שמנוניים, והן תמיד מאפשרות את זה במקרה שהדבר נחוץ לצורך הצלת חיים בים.

כבר ויתרתם. בואו לא נתווכח על מה שכבר איננו, עדיף להתווכח על מה שעוד ישנו.

אתה רוצה שאפרט את הדברים שתיקנו בתקנות בעקבות כל השימועים?

בקצרה, אם אפשר.

נוסף ערר על החלטת המנהל למנהל הרשות; פטרנו ספינות פרטיות ממכשיר שקוראים לו "נבטקס"

אני מבין שהערר הזה יוצג בפני מנהל הרשות, אבל בפני מי יוצג הערר על ההחלטה שלו?

הערר על ההחלטה של מפקח כלי שיט או של הממונה על המחלקה.

הרבה פעמים בתקנות יש לי סמכות ערר על החלטה של מישהו מאנשי הרשות מקבל, ומישהו רוצה לערער עליה. זה דבר רגיל. אני מקיים את הערר באדיקות- -

בסדר, חשבתי שמדובר כאן על ערר על החלטה שלך בפני השר או גורם אחר.

לא. על ערר בפני החלטה שלי אפשר לפנות לבית-משפט.

אמרתי שפטרנו ממכשיר שקוראים לו "נבטקס" בספינות פרטיות; EPIRB ואסדת הצלה לספינות פרטיות במקום לדרוש בכל עת, דורשים את זה רק בהפלגה אל מחוץ למימי חופים; תקופת הטמעה של מכשיר הקשר החדש – D.S.C – מוצעת גם בעקבות דיונים בוועדה לתקופה של שנה, ולמכשיר EPIRB, תקופה של שלוש שנים; ציוד פירוטכני בספינה פרטית שמפליגה עד 4
מייל מהחוף – רק סט אחד; ויתרו על הדרישה למערכת שאיבת שיפוליים אוטומטית; והגיעו להסכמה בנושא העוגנים.

איזה ציוד פירוטכני?

יש זיקוקים בצבע אדום, ירוק ולבן- -

לא ירוק ולא לבן. אדום, אדום, אדום.

נקרא לזה "אותות מצוקה" – אחד עשן, אחד רקטה, אחד לפיד.

סליחה.

עורכת הדין רננה לא מרגישה שייכות לאגף הספנות. לא לוקחים אותה, לא מראים לה, לא משייטים איתה.

גברתי, היא מוחזקת אצלנו כיהלום בכתר.

אני מהפורום לקידום השיט, ויש לנו כמה השגות על מה שנאמר כאן.

נתחיל מהסעיף השלישי – סמכויות המפקח. לטעמנו, אין מקום לסמכויות של המפקח לסטות מהתקנות כמו שאתם קובעים אותן ולפטור מדברים או להוסיף דברים. אם רוצים לפטור, אין לנו התנגדות, אבל אנחנו לא רואים מקום לזה גם כן. יש דברים שהכנסת עומדת לקבוע בתקנות בוועדת הכלכלה, ומבחינתנו זה מה שצריך להיות. כל עולם הספנות עובר רגולציה מסוימת בעולם, הדברים נקבעים בחוקים, ואין מקום, לטעמנו, לכך שכל מפקח יחליט מה עכשיו הוא חושב שמתאים לכלי שיט כלשהו. קל וחומר שאנחנו לא מסכימים שהערר על אותה החלטה יהיה באותו משרד. זה הולך להרבה מאוד שנים קדימה; אנחנו לא מדברים על האנשים שקיימים פה עכשיו, אלא על רגולציה וסמכויות שניתנות למשרד ממשלתי להחליט על דברים כפי שהוא רוצה בלי שזה עובר פיקוח נאות של ועדת הכלכלה ושל הציבור.

סליחה, זה לא שהוא מחליט מה שהוא רוצה, אין לו שיקול דעת בלתי מוגבל. הוא יכול רק לפטור או להוסיף לעניין שנחוץ לבטיחות השיט, הוא לא יכול לקבוע למשל שהמפרש לא אסתטי כשהוא מורכב בצורה מסוימת, ולכן צריך להרכיב אותו בצורה אחרת.

הוא כן יכול, ואנחנו רואים גופים אחרים. כבוד היושב ראש היה לא מזמן בעימות עם המשטרה על כך שהם קובעים כל מיני דברים שלא מופיעים. אנחנו נגד מתן סמכויות רגולטיביות לגופים כאלה.

אבל ההסמכה כאן היא מאוד ספציפית ומצומצמת – רק לפטור או להוסיף למה שנחוץ לבטיחות השיט.

אבל מי קובע מהי בטיחות השיט? אנחנו מתווכחים כבר שנה על כל מיני סעיפים ומבזבזים את זמנה היקר של הוועדה ואת זמננו שלנו, כי אנחנו אנשים פרטיים שלכל אחד יש מה לעשות, על סעיפים ספציפיים. עכשיו אנחנו באים ונותנים למישהו את הסמכות להחליט כאוות נפשו מה הוא רוצה להוסיף מכיוון שלו זה נראה חשוב לבטיחות השיט. כולנו כאן אנשים שמבינים קצת בבטיחות השיט ובשיט, ואנחנו לא מסכימים לסעיפים כאלה ואחרים. הם חושבים שזה חשוב לבטיחות השיט, ואנחנו שניסיוננו לא מועט משלהם, חושבים שזה לא דרוש. ואנחנו יושבים כאן ומתווכחים על זה.

אני מבין את העמדה שלכם, אבל האנשים הללו מוחזקים אצלנו כאנשים מקצוענים. אני לא מבין בזה כמעט כלום. אני מניח שרונה ומפקחים אחרים מבינים בזה הרבה יותר. אני גם רואה את האינטרסים שלכם ויכול להבין גם אותם. לדעתי, זאת לא החלטה כזאת שרירותית. אני לא מכיר את הגופים, אבל לדעתי, אין להם רוע לב כזה להכביד ולהצר את צעדכם. אתה תגיד לי "בלי טובות", אבל בסופו של יום הוא רוצה לוודא שרמת הבטיחות טובה כדי שלא יקרה חלילה משהו בלב ים, ובסופו של יום זה יגיע אליו בטענה למה הוא לא דאג לדברים.

זה מופיע בתקנות. יש לו החוקים, למה הוא צריך סמכות.

אתה לא סומך עליו? הגם שיש לך רשות ערעור, ואתה יכול לפנות- -

בדיוק לאותו משרד. עוד חצי שנה או שנה רונה לא יהיה שם- -

יהיה מישהו אחר ברמה של רונה.

אני רוצה לשאול את רננה כדי להבין משהו. אנחנו יושבים כבר למעלה משנה על סוג ציוד מערכת קשר. לכאורה, לפי הסעיף הזה, זה מסלול עוקף, כי להבא אם יחליט המנהל לשנות את דגם מכשיר הקשר לדגם משוכלל יותר, הוא פשוט יוכל לעשות את זה בהנחיה ישירה מכוח תקנה 7(א).

D.S.C זאת שיטת תקשורת, אדוני.

מנהל הוועדה אומר שכמו שאנחנו מתקינים עכשיו את התקנות הללו, ואנחנו משזפים את עינינו בזה, אז לכשיחליט המפקח או אתה לשנות את השיטה, תביאו את זה לאישור הוועדה.

זה בטוח.

אז אם תסכים שכל הדברים הללו הם באישור ועדת הכלכלה, זה גם פותר את הבעיה שלהם.

אבל אנחנו מדברים על אקט פרטני ולא על אקט של חקיקה. זאת אומרת, אגב בדיקת כלי שיט ספציפי ובגלל צרכים מיוחדים, הפלגה מיוחדת. עמוס, אולי תיתן כמה דוגמות כדי לסבר את האוזן.

לפני שאני אתן דוגמות אני אציין שגם המצב הקיים היום מאפשר לכלי שיט מסוים לקבוע תנאים והגבלות גם להוסיף וגם להוריד.

תן דוגמה מתי אתה דורש.

לפני שבועיים כלי שיט קטן היה מעורב בעבודה ימית, ובגלל רשלנות המפעילים ומכיוון שלא קיבל פטור מציוות, הוא פשוט הפעיל אותו עם איש אחד. לרוע המזל, ולמרבה המזל, כלי השיט התהפך בפתח נמל הקישון, והאדם ניצל בעור שיניו. זאת הדוגמה הכי טובה. אם היינו יודעים שהכלי הזה עומד להיות מעורב בעבודה מסוג כזה, יכול להיות שהיינו אוסרים את זה ויכול להיות שהיינו אומרים לו לצוות את כלי השיט לא בשני אנשים, אלא בשלושה; או שהיינו אומרים שאנחנו רוצים שהוא יהיה מצויד במכשיר קשר כזה במקום אחר. זה לא שנקום בוקר אחד ונשנה את התקנות על פיהן, אלא שתהיה לנו היכולת להגיד לו, במקרה אחד מיוחד ספציפי של כלי שיט שמעורב בעבודה ימית כזאת או אחרת, שאנחנו מבקשים להגביר אמצעים כאלה או אחרים.

אנחנו לא מדברים על עבודה. אלא רק על כלי שיט פרטיים. בעניין עבודה מותר לכם.

אתה לא מדבר על עבודה, אבל אצלנו גם כלי שיט קטנים מעורבים בעבודות ימיות.

אין לנו בעיה עם תקנות בנושא של עבודה.

אני אתן דוגמה נוספת: יש פניות מצד משיטים פרטיים להשיט את כלי השיט בתנאים מסוימים, לדוגמה שייט בודד. הם מבקשים לשוט לבד, וכדי שישוטו לבד הם צריכים עזרים נוספים מעבר לעזרים הסטנדרטיים, כמו: משואת ביות אישית, חגירת חגורת הצלה, שימוש באמצעים נוספים בהגה האוטומטי- -

זה מה שאתה רוצה, אנחנו לא מסכימים לזה.

אני לא אוכל לתת להם שום דבר אם אני אהיה חסום מלבצע שינוי בדרישות. מראש אנחנו לא נוכל לתת להם שום דבר ולא נוכל לקחת מהם שום דבר. זה דבר בלתי אפשרי מבחינת גמישות כלי השיט. כל כלי שיט, גם אם יצא מאותו פס יצור, תנאי ההפעלה שלו הם בדרך-כלל שונים. אדם אחד מבקש לשוט רק בלילה, האחר מבקש לשוט רק ביום. אנחנו מתאימים בהתאם לכך את מפרט הציוד לאותן בקשות ולאותו כלי שיט. הגמישות הזאת חייבת להתקיים.

אדוני לא סיים את השגותיו?

אז אני אתן לו להמשיך.

מבחינת העניין של כלי שיט שמפליג רק בלילה, זה רק על ספינות פרטיות. כלי שיט שנועדו לעבודה ורוצים ציוד מיוחד – אנחנו לא מתערבים בזה, זה שיקול הדעת שלהם.

אתה מדבר על סמכות המנהל?

כן.

אבל סמכות המנהל היא לא על סוג, היא על ספינה ספציפית. הוא לא יכול להגיד שכל הספינות מפליגות בלילה.

נכון.

אנחנו לא רואים מקום להטיל משהו על ספינה פרטית ספציפית שיחרוג מהתקנות כאן. כמו שידידי המפקח הציג כאן את העניין שהוא רוצה שלשייט בודד יהיה EPIRB אישי, זה לא מקובל עלינו. הוא נתן דוגמה מאוד טובה, ועלינו השייטים, זה לא מקובל. זה בדיוק לתת לגוף ביצועי את הכוח להחליט - -

תודה, הבנו את הטענה, נמשיך את ההשגות הבאות. אני לא מקבל אותן, אולי חברי, חבר הכנסת טל, כן.

אנחנו מיצינו את הנקודה והבנתם את הגישה שלנו בנושא.

לגבי מכשירי רדיו, שלא כמו שהצגת כאן זאת לא העמדה של השייטים, זאת הצעת פשרה שהצענו לכם כדי לגמור את העסק בלי לבוא ולהתמקח על עוד קול בוועדה.

שלחנו את כל המסמכים לוועדה, שיראו בעצמם.

כן, אבל כתבתם כאן "עמדת השייטים". עמדת השייטים היא שבשני מכשירי הרדיו האלה אין צורך. אנחנו לא רואים שום צורך לא ב-D.S.C ולא ב-EPIRB; גם לא בדבר שזגזגתם ונתתם לוועדה בוורסיה שנייה והורדתם עכשיו את האפשרות לחלופה של איזשהו מכשיר קשר לווייני. שמתם את זה בפעם שעברה, ועכשיו הורדתם את זה משום-מה. מבחינתנו, אין צורך בכל אחד מהמכשירים האלה.

זה אני אשם, כי אני החלטתי שהטלפון הלווייני הוא לא מכשיר קשר; הוא טלפון שאתה יכול להתקשר ממנו לאדם מסוים, ואם אותו אדם איננו או שאינו עונה לטלפון, זה לא מכשיר קשר. מערכת ה-D.S.C היא מערכת שנשמעת ונקלטת לא על-ידי אדם אחד, אלא על-ידי תחנת רדיו שאנחנו אחראים לה, ואנחנו הרשות שמפעילה אותה. זה סיפור אחר; מכשיר טלפון אפשר לכבות, אתה יכול להתקשר למישהו, והוא בדיוק לא עונה – אז מה תעשה? אתה במצוקת חיים, אז מה?ואם הוא נופל למים, הלך לך הטלפון.

אני לא רוצה להתייחס לזה כרגע כיוון שזה הסעיף השלישי ששמתם והורדתם. יש לזה הרבה אספקטים אחרים, אבל אני אגיע לזה.

אנחנו לא רואים בטלפון לווייני מכשיר מציל חיים.

אבל לא שמנו רק טלפון לווייני, אלא אמרנו חלופה לוויינית. יש מכשירים אחרים בשוק, יש המון מכשירים לאוניות.

אנחנו הולכים לפי הסטנדרט העולמי.

מר רונה, אם אתם רוצים להתקדם, אני מבקש לאפשר לו לסיים את ההשגות באופן מסודר. אם נחשוב שצריך לשאול אתכם, נשאל.

מבחינתנו- -

מבחינתכם זה מיותר, מדוע?

אני אוסיף עוד משהו: הדרישות ל-D.S.C ול-EPIRB שעליהם אנחנו מתמקחים כרגע, הן דרישות שהתקן הבינלאומי הימי – IMO – דרש מאוניות במשקל מעל 300 טון. אנחנו מדברים על סירות קטנות יחסית לאוניות של 10 טון, שלדעתנו לא דרוש בהן, וגם האמנה הבינלאומית לא ראתה לנכון לכפות את זה עלינו. נוסף לכך, כיוון שאת רוב מכשירי ה-VHF שקיימים היום בכלי השיט ומייצרים אותם לאוניות, ממילא יש תקופה טבעית שמכשירי D.S.C ייכנסו לסירות. אין מה לכפות את זה על הציבור מכיוון שממילא כל סירה חדשה באה עם מכשיר D.S.C, ומי שקונה מכשיר חדש כבר קונה אותו עם D.S.C. אז מבחינתנו זאת סתם דרישה מיותרת. לגבי ה- EPIRB שהם דורשים, קודם כול אנחנו לא רואים מקום גם לזה וגם לזה. זה מיותר, ובוודאי בים התיכון.

איך? מי כמוך יודע שטווח הקשר של מכשיר תג"מ הוא 20 מייל. ו- EPIRB הוא מכשיר לווייני שטווח הקשר שלו לא מוגבל. איך אתה, עם הניסיון הימי שלך, יכול להגיד דבר כזה?

מי ששט לא נצרך לזה.

לא נכון.

זה כן נכון.

זה לא נכון.

זה כן נכון.

ישבנו כאן בוועדה כבר פעמיים ונאמר לוועדה שה- D.S.Cמגיע ל- 50 מייל - -

ביום טוב הטווח הוא 50 מייל, ביום רע זה 20 מייל.

אתם אמרתם, לא אני.

חוץ מזה, ההצלה הימית נקבעת בעיקר באמצעות קשר לכלי שיט אחרים בסביבה שיעזרו- -

ואם אין?

בסביבת ישראל יש כל הזמן עשרות אוניות ששומעות אותך- -

לא נכון.

לא נכון? אני שומע אותן כל הזמן ברדיו.

אנחנו הצענו פשרה לרספ"ן לגמור את העסק הזה, להסכים על ה- D.S.C ולוותר על השני. מבחינתנו שניהם מיותרים, אבל זאת הייתה הצעת הפשרה. ידידנו אלוף משנה במיל' אודי אראל יסביר את העניין עם ה- EPIRB, שיש סוגים שונים ובכלל לא נקבע כאן איזה EPIRB צריך- -

אם הוא יסביר, אתה אל תסביר.

אם הוא לא יסביר, אני אסביר. בסדר גמור. אבל הוא יותר טוב- -

אמרתי הפוך: אם הוא עומד להסביר, אתה אל תסביר, תן לו להסביר.

יש הרבה חלופות ל- EPIRBבשוק שמתאימות לכלי שיט קטנים כמו יאכטות, הרבה יותר מ- EPIRB.

מקובלות בעולם?

מקובלות ביאכטות, לא מקובלות באוניות. יש לנו השגה על היעילות של EPIRB בכלל, לסירות קטנות. הדוגמה שהביא כאן רונה לגבי השייטת "ליבי" שטבעה באוקיינוס ההודי הראתה שה- EPIRB בכלל לא מופעל. יש הרבה מאוד דוגמות לכך בשנתיים האחרונות. ב"ליבי" היה EPIRB בספינה, היא התהפכה, ושום דבר לא הציל אותם – גם לא EPIRB – עד שבמקרה ספינה ראתה אותם. החלופות ל- EPIRB שקיימות לא נבדקו; בוורסיה הקודמת משרד התחבורה הסכים לאפשרות לחלופה, ועכשיו הם החליטו להוריד את זה.

טעינו.

מה העלות של ה- D.S.C ושל ה- EPIRB?

D.S.C זה כמה מאות דולרים – אמרו פה 200, אבל לדעתי זה גם מגיע ל-400, תלוי איזה VHF- - -

זה מתחיל ב-150, וזה מגיע עד- -

EPIRB יכול להגיע גם ל-1,000 דולר ולמעלה מזה. צריך לזכור שבעלי היאכטות, שלא כמו שחושבים, זה לא עשירים שיוצאים עם היאכטה שלהם. ברוב המקרים זה שכירים בדיוק כמו כל אחד, שבמקום להשקיע באוטו משקיעים ביאכטה קטנה שעולה 30-20 אלף דולר, ולפעמים כמה שותפים משקיעים את החסכונות שלהם, והכסף הזה חשוב להם.

איך הם נוסעים ביבשה?

הם נוסעים ביבשה בדיוק כמוני וכמוך בלי EPIRB - -

לא, הצגת את זה כחלופה לרכב.

עם אוטו של החברה.

עוד דבר אחד שאני רוצה להזכיר לוועדה שאמרנו בפעם שעברה; לדרישה הזאת גם אין תקדים בעולם. אנחנו מנסים להמציא את הגלגל במדינת ישראל. בעולם לא דורשים EPIRB ברוב המדינות הימיות: לא באנגליה, שיש לה כל הים הצפוני, לא בארצות-הברית. רוב המדיניות הימיות לא דורשות את זה. אנחנו לא רואים מקום שבמדינת ישראל תקבע כאן הלכה.

היועץ המשפטי מבקש שתשיגו לו יאכטה גדולה בפחות מ-20 אלף דולר, הוא מוכן אולי להצטרף.

בשבוע הבא אנחנו עורכים משט הזדהות עם אשקלון, ואתם מוזמנים להצטרף.

ישתתפו בו גם ספינות בלי D.S.C?

אני מאוד מקווה.

אז אני לא יכול, כי עד אז תהיה חובה ל- D.S.C.

אתם אומרים שתהיה שנה הטמעה. אנחנו מקווים שיהיה יותר, כמובן.

אני מייצג את איגוד השייטים. בחלק הראשון החשש שלנו הוא שניסוח החוק שמאפשר למפקח ברספ"ן לשנות את התקנות בצורה זו או אחרת הוא מעין עוקף בג"ץ, אם לומר את זה בצורה גסה; שזה יאפשר להם לעשות שינויים- -

כשאתה אומר "עוקף בג"ץ", זה דווקא עושה לי חשק.

אנחנו מאוד אוהבים את המתח בין הרשות השופטת והמחוקקת.

אני חוזר מהדימוי, אבל זה יאפשר עקיפה שלא מקובלת עלינו.

רספ"ן אמרו נכון שטווחו של מכשיר D.S.C גדל מטווחו של המכשיר הרגיל של ה-VHF. אנחנו מפליגים בים התיכון, ותחומי ההפלגה הם כאלה שיש כיסוי מתמיד של מכשיר VHF, וודאי של D.S.C . משום כך הצענו פשרה למכשיר D.S.C. הם חזרו בהם מהחלופה לתקשורת לוויינית, ואנחנו גם חזרנו בנו מהפשרה שהצענו.

בעניין EPIRB אני רוצה לומר דבר שבכלל לא נאמר: ל- EPIRB יש אפקט שלילי. את זה אני אומר כימאי מקצועי. יש לו אפקט שלילי כשמדובר בנטישת כלי השיט הקטן. עובדה היא שהרבה מאוד כלי שיט שננטשו- -

סליחה, אדוני, אני רוצה להבין מהו האפקט השלילי.

אם באוקיינוס כלי שיט ננטש לצורך הצלת חיי אדם, והצוות שלו ירד באסדת הצלה שיש בה סיכון לא קטן, וכלי השיט שננטש נמצא אחר-כך צף, פירושו של דבר שהצוות שירד לאסדת ההצלה סיכן את עצמו מעבר לסיכון שהיה לוקח על עצמו לו נשאר בכלי השיט.

בגלל המרחק שיכול להיות בין הזמן לבין - - -

לא, מכיוון שכלי השיט לא טבע.

הוא סמך על ה- EPIRB.

בדיוק ככה, היא אמרה את המשפט הקובע. צריך לקחת את הדבר הזה בחשבון.

- - -

אני לא מדבר על עלויות.

בים התיכון זה לא נדרש מכיוון שאנחנו שטים בתחומים שהם בני השגה כמעט מיד.

הוא מתכוון שהוא מפליג, לא כל השייטים בישראל.

אין מקרים אחרים בים התיכון ששייטים מפליגים בתחומים אחרים.

איך אתה אומר דבר כזה?

אני אומר דבר כזה משום שאני מפליג.

שמעת על מקרה שרפסודה הסתובבה כמה ימים ולא מצאו אותה?

אין. תן לי מקרה אחד.

אתה יודע שהיו מספר שייטים שיצאו מאכזיב וחיפשנו אותם - -

יהיה להם EPIRB?

לא היה להם שום דבר.

יהיה להם?

איך יהיה להם?

חיפשנו אותם בטווח של 5 מייל מהחוף במשך 24 שעות עד שחיל הים עלה עליהם במקרה. על מה אתם מדברים?

40 מייל מהחוף.

חיל הים יודע לזהות- -

לא, תודה. מר מאירסון, אתה רוצה לסיים?

אתה גם יודע כמה החיפוש הזה עולה?

קצין חיל הים הנהן בראשו, והוא מאשר את זה.

אתה לא מחייב אותם לשים - - -

שיגיד איש חיל הים אם אני טועה בגישה שלי.

נחייב אותם. עוד מעט נחייב אותם גם בתחרויות של 470.

אני מוכן להתייחס לנקודה.

דבר נוסף בנוגע לתקשורת. לאורך חופי ישראל בתחום 50 מייל חיל הים שולט בזיהוי ובתקשורת. אני לא רואה שום צורך וסיבה שהדבר הזה יקבל משמעות אחרת שיהיה לי D.S.C באזור הזה של רצועת החוף של ישראל.

אם לא יהיה לך D.S.C, לא תוכל לדבר במכשיר.

אבל יהיה לי בכל מקרה.

לא נכון.

זה לא נכון מה שאתה אומר.

זה נכון.

לא, זה לא נכון.

זה נכון.

זה לא נכון.

זה נכון.

אני חושב שברור לנו שאתם טוענים שזה לא נכון, והוא טוען שזה נכון. בפרוטוקול זה יופיע כך.

יש לזה הוכחות, אתה יודע שזה לא נכון.

תסיים, מר מאירסון.

דבר אחרון. בנושא העוגנים קיבלו את דעתנו ואת הצעתנו- -

על מה שמוסכם חבל להשחית זמן.

הוא רוצה להסיק מזה גם לגבי דברים אחרים.

אני לא רוצה להסיק, אבל סייגו את זה ל-4 סוגי עוגנים מסוימים בלבד שלא כפי שהצענו. זה לא מקובל עלינו משום שכל עוגן שמאושר- -

זה עדיין במחלוקת?

זה לא במחלוקת.

זה במחלוקת.

עורכת הדין רננה אמרה שזה לא במחלוקת, היא ציינה רק שלושה סעיפים.

זאת לא טעות.

אני מבקש שתתאמו ביניכם כיוון שאתם לא מתואמים. חברך מימין אומר שכן, ומשמאל אומר שכן- -

אני כתבתי את זה במכתב.

סליחה, אז אתה לא מסכים עם התוצאה.

אני לא אמרתי את זה. יש הסתייגות לגבי ארבעה סוגי עוגנים מסוימים.

אנחנו תיקנו את זה. ראית את הנוסח המתוקן?

אחרי שתיקנתם.

תיקנו את זה שוב.

תיקנתם את זה שוב?

כן, אחרי מה שביקשת.

סליחה.

לכן אמרתי שלא כדאי להשחית את הזמן. היא ציינה את הנקודות שבמחלוקות.

אבל MCA יכול להיות גם פתרון לדברים האחרים, את זה רצינו להגיד. מותר לי עוד הערה קטנה?

לא. בבקשה, אודי אראל.

שלום. גם אני מהפורום לקידום השיט, ובעיסוקי הנוכחי אני עוסק הרבה בתקשורת לוויינית ובמערכות איתור לווייניות ימיות.

היית בחיל הקשר?

הייתי בחיל הים, אבל עסקתי באמת הרבה בתחום של הקשר בחיל הים.

אני מתייחס רק לנושא EPIRB, אותה משואת הצלה לוויינית. ראשית, כפי שכבר נאמר, אין בשום מקום, ואם ימצאו מקום אחד – זה יוצא מן הכלל – חיוב של כלי שיט למשואה כזאת בהיקף שאנחנו מדברים עליו.

זאת טענה שראוי להתייחס אליה, רננה, כי זה עלה בדיון הקודם.

אני רואה שבאיטליה יש בכל סוגי ה-pleasure crafts- -

לא נכון.

כתוב, יש לי פה הדפים.

- - -

סליחה, אני לא שאלתי אותך.

יש חובת EPIRB בספרד לגבי pleasure boats שמפליגים למעלה מ-60 מייל מהחוף; בהולנד כל כלי השיט חייבים ב-EPIRB; ביפן – כלי שיט מתחת ל-20 טון צריכים EPIRB. זה קיים.

המשרד מוסר שחובת התקנת מערכות קשר ברמה הזאת קיימת במדינות כמו ספרד, הולנד, איטליה ויפן.

ויוון.

סליחה, אדוני היושב ראש, התוספת שלך "ברמה הזאת" היא לב העניין. החיובים הללו מתייחסים למערכות EPIRB ישנות שעולים היום 150 דולר, והם פסולים בעוד שנה-שנתיים.

מה פתאום, תקראו את התקנות.

כאן הטענה שלנו. גם אם יחייבו EPIRB יש בערך 4 סוגים שונים – תדרים שונים ושיטות שחרור שונות של המכשיר מתוך הספינה, מכשיר אישי או לא אישי. זה לא מוגדר כאן, וטווחי המחירים הם בין 500-600 דולר למכשיר האישי ועד 2,000-1,500 דולר למכשירים ה"כבדים".

זה שזה לא מוגדר זה אומר שאתה יכול לרכוש מה שאתה רוצה.

זה בדיוק העניין. אחר-כך המפקח יכול להגיד שהוא רוצה שאני אשים את הסוג שהוא רוצה.

הוא רואה שיש לך EPIRB, לא כתוב איזה סוג אתה צריך.

כאן יתחיל הוויכוח.

אם קנית אחד מארבעת הסוגים שציינת עמדת בדרישה של התקנות; התקנות לא קובעות שאתה צריך דווקא סוג מסוים.

אם בכלל יוגדר שהולכים על EPIRB כדאי שזה ייאמר מפורשות.

ברור. זה שלא כתוב סוג מסוים זה אומר שכל סוג מהציוד שנקרא EPIRB עומד בדרישות התקנות.

- - -

- - -

לא בכדי לא מחייבים יאכטות בעולם ובמדינות הימיות העיקריות – ארצות-הברית, שבה יש מאות אלפי יאכטות – כי יש עוד הרבה מאוד דברים נוספים שצריך לעשות, כמו למשל עריכת רישום מסודר של EPIRB. הדבר העיקרי שהמערכות האלה עושות הוא לוודא שזאת לא אזעקת
שווא. אז מתחילים לצלצל ולשאול איפה זה רשום, וזה לא רשום. קודם דובר על השכרה של מכשירים – זה פתח נוראי לבלגן, בטח עם הסדר הישראלי. לצערי, אני מעיד על עצמנו.

אתה לא מעודכן. הרישום הוא קל- -

אנשי רשות הספנות, אני מאוד מודה לכם, אבל אם אתם רוצים שנגיע להכרעות היום תשתדלו להפסיק לעכב את הדיון.

אנחנו מציעים כפשרה לא לחייב שזה יהיה EPIRB, אלא מערכות מקבילות מסוג טלפון לווייני. עם כל הכבוד אני לא מסכים עם אריה רונה כי בשנים האחרונות הרבה מאוד מההצלות - -

תגיד לי בטובך, כמה עולה טלפון לווייני?

טלפון לווייני אפשר לשכור, והוא לא צריך רישום, והוא עולה בסדר גודל של דולרים בודדים ליום. אם אתה רוצה לקנות אותו זה בין 1,800-1,200 דולר- -

זה יקר לקנות.

גם EPIRB אפשר לשכור.

אפשר לשכור EPIRB , אבל הוא מחייב רישום.

אתם רוצים לשכור טלפון לווייני כל פעם שאתם יוצאים לשיט?

זה מה שעושים היום היאכטונרים.

רוב הסירות לא יוצאות כל-כך הרבה, הן יוצאות פעם בשנה.

אגב, גם כאלה שיש להם EPIRB, מעדיפים טלפון לווייני. רק עכשיו היה סיפור על אדם שניצל בחציית האוקיינוס. הוא הפעיל את ה- EPIRB, זה לא נקלט – או לפחות הוא לא ידע אם יש תגובה – הוא צלצל לפאב שלו באנגליה כי הוא ידע שבשעה הזאת הוא ימצא שם מישהו שיוכל לעורר את העניין.

יש גם פיתוח ישראלי.

אתם מפתחים אותו?

אלוף משנה אראל מפתח. יש גם פיתוח ישראלי ופיתוחים אחרים. תנו אפשרות גם לתעשייה הישראלית.

אדוני היושב ראש, עם כל הכבוד לבעלי היאכטות, אני מתרשם שאנחנו צריכים לתת את הגמישות, את הכושר ואת יכולת התמרון לרשות הספנות. בלי לפגוע בזכות שלהם לרכוש יאכטה או סירה מסוימת בכל סכום, זה התפקיד והחובה של רשות הספנות לדאוג לביטחון של כלי השיט במדינת ישראל. אין מה לעשות, הוא הרגולטור. כפי שאנחנו עושים את זה כדי להגדיל את הבטיחות בדרכים בכל מיני אמצעים ומטילים כל מיני משימות ומטלות גם על היבואנים וגם על רוכשי כלי הרכב, בקטע הזה צריך לסיים את זה, אי-אפשר לדדות ולהמשיך לגמגם בנושא הזה עוד פרק זמן ארוך. אני מציע שנסיים את זה היום. נכון לרגע זה התרשמתי מדברים שאמרה היועצת המשפטית ואמרו נציגים אחרים מרשות הספנות, שאנחנו צריכים לקבל את הצעתם היות שכבר הצטמצמו המחלוקות.

ואתה לוקח בחשבון שאם תשלים את רכישת היאכטה שאתה מתכוון לקנות, זה יחול גם עליך?

היות שאני קונה אותה בשותפות איתך אני מבין שזה יעלה לי רק 50%, אז זה לא נורא כל-כך.

עכשיו לא בציניות, מדובר פה בכמה אלפי שקלים, וזה שווה את רמת הבטיחות והשקט הנפשי של הרשות ושלנו.

אבל אולי חיל הים יודיע כאן שהוא מוכן לקחת את 50 המילין הקרובים לחופי ישראל, ונפתור את הבעיה. מה אתה אומר?

זאת השאלה שאתה שואל אותנו?

אחת השאלות.

נתחיל מזה שהזמינו אותנו בחטף אתמול בלילה, אז לא ידענו שאלה השאלות שבמחלוקת ולא באמת נערכנו להן. אין לנו באמת say בכל הנושא, וכל מה שאמרו נציגי רספ"ן מקובל עלינו בהחלט, אבל נשמח להגיב בצורה רשמית.

יש לך השגה בזה שתצטרך לרוץ ולחפש.

אנחנו תמיד צריכים לרוץ ולחפש כשדורשים מאתנו, וזה חלק מהדברים. אבל זה דבר שקורה- -

הם לא מכירים מקרה שחיפשו יאכטות.

אין ספק שלטובת חיפוש והצלה היכולת לאתר בן אדם באמצעי הקשר, כפי שנקבע פה, יהיה הרבה יותר נוח.

עם ה- D.S.C וה- EPIRB?

אני מעריך. את ה- D.S.Cאנחנו מכירים הרבה יותר, EPIRB אנחנו מכירים פחות, אבל יכול להיות שאנחנו עוסקים בזה בצורה אחרת.

זה לא קורה לכם.

לא. אנחנו מכירים את זה בצורה אחרת כחלק ממה שאנחנו מקבלים בחדר המצב, אבל ברור לנו שאנחנו צריכים להגיע לאדם בצורה הכי מהירה אם הוא הודיע על בעיה שדורשת הצלה. כל דבר שנדרש לזה, צריך, כמובן, במינון המתאים.

אבל אתה עדיין לא אלוף משנה.

לא קשור.

אנא התחילי להקריא, ונצביע גם על מקומות שיש בהם מחלוקת.

לחזור להקריא את תקנה 1 שאישרתם?

היא שונה?

לא.

אז אם היא אושרה, אין צורך.

תקנה 1 אושרה בעבר, ואם היא לא שונתה היא מאושרת שוב. מקובל עליך, חבר הכנסת טל?

בהחלט.

תקנה 2 – תיקון תקנה 7(2):

2. בתקנה 7 לתקנות העיקריות אחרי פסקה (2) יבוא:


(3) "היא מצוידת בציוד בטיחות לכל הפחות לפי הסוגים והדגמים כמפורט בתוספת העשרים ובכמות שלא תפחת מהאמור באותה תוספת ובהפלגה אל מחוץ למימי החופין של ישראל, היא מצוידת גם בציוד הקבוע בתקנה 13א(1) ו-(2); הוראה זו לא תחול על כלי השיט האמורים בתקנה 6".

את יכולה להסביר, בבקשה, מה זה הציוד הקבוע ב13(א) (1) ו-(2)?

13(א) (1) ו-(2) זה פר-הפלגה ו- EPIRB ואסדת הצלה בתוקף; ותקנה 6 זה ספינות נוסעים בשכר, ספינות מעל 12 נוסעים.

ה- EPIRBנכלל כאן מכוח מה?

13(א) (1), ההפניה.

וה- D.S.C ?

ה- D.S.C הוא לא פר-הפלגה, הוא ציוד קבוע, והוא בתוספת העשרים. אתה צודק, "כמפורט בתוספת העשרים". פרט 24 בתוספת העשרים זה D.S.C.

אז גם זה כלול.

מותר לשכור אותו?

המשיטים אומרים שאת ה- EPIRBכרגע אי-אפשר לשכור, כי הוא דורש רישום.

לא, רישום לוקח 5 דקות באינטרנט.

אז אתם אומרים שאפשר לשכור אותו.

אפשר לשכור אותו.

לדעתנו, לא.

אני אומר כך, כי עשיתי את זה בעבר עם גורמי המדינה. הוועדה מקיימת עכשיו הצבעה בהתבסס על האמירה הברורה של רשות הספנות והנמלים שניתן לשכור את ציוד ה- EPIRB. אם אתם תוכיחו לי שזה בלתי ניתן, נשקול לקיים דיון והצבעה מחדש.

אי אפשר.

אבל אם יתברר שזה בהתבסס על נתונים לא נכונים, לא נוכל לקיים דיון מחדש?

אז אדוני יכול לא לאשר עכשיו את הסעיף.

יש לנו 3 שנים ליישום ה- EPIRB, זה הרבה זמן.

המשרד יכול להתחייב בנושא הזה שאם אכן יוכח שלא ניתן לשכור ציוד EPIRB אנחנו נגיש תיקון לתקנות, כפי שרונה אומר, ל-3 שנים הטמעה.

כלומר, הבקשה שלכם מבוססת על כך שניתן לשכור ציוד EPIRB.

ניתן באופן מלא.

טוב.


אני מעמיד להצבעה את תיקון תקנה 7 – הוספת פסקה 3. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

התקנה אושרה פה אחד.

סעיף 3 – הוספת תקנה 7(א).

3. אחרי תקנה 7 לתקנות העיקריות יבוא:

הוראות לגבי ציוד בטיחות
7א. (א) המנהל רשאי להורות לכלי שיט ישראלי מסוים מסוג

כנקוב בתוספת העשרים על ציוד בטיחות השונה בסוג,

בדגם או בכמות מהקבוע לכך בתוספת האמורה, ובלבד

שהורה כאמור להבטחת בטיחות השיט בהתחשב בצרכי

השיט של כלי השיט.

האם הניסוח הזה עונה על הכוונה שלא מדובר בסוג גורף של כלי שיט, אלא על כלי שיט ספציפי שהמנהל מוצא שיש צורך לגביו.

לדעתי, כן, ולמיטב זיכרוני, המילה "מסוים" נוספה לבקשתם של המשייטים כדי שיהיה ברור ונהיר שזה לעניין כלי שיט מסוים.

אנחנו לא יודעים לעשות מה שאתה אומר, כי לפי המשפט הנהוג בישראל אסור לעשות את זה.

(ב) הורה המנהל על תקן ציוד בטיחות לפי תקנה משנה (א), ולאחר מכן חל שינוי בצרכי

השיט של כלי השיט, יודיע בעלו או קברניטו של כלי השיט למנהל מיד על השינוי.


(ג) סירה או ספינה אשר אינה כלולה בסוגים המתוארים בתוספת העשרים, ואינה ספינת

נוסעים בשכר, רשאי המנהל להורות לה על תקן ציוד בטיחות.


(ד) על החלטת המנהל לפי תקנה זו רשאי בעל כלי השיט לערור לפני מנהל הרשות תוך 45

ימים מיום קבלת ההחלטה; כל עוד לא החליט מנהל הרשות אחרת, תעמוד החלטת

המנהל בתוקפה; מנהל הרשות ייתן החלטתו בערר בתוך 14 ימים.

כמה ערעורים כאלה מגיעים אליך?

עכשיו?

בכלל.

לא היה.

בנושא ציוות?

אני רוצה לצמצם את פרק הזמן למטה מ-45 יום, אלא אם כן תגיד לי שאתה עמוס.

אין בעיה.

זאת הזכות שלהם.

אני יודע.

אני מוכן תוך 7 ימים, תוך 3 ימים.

מכיוון שעד שאתה לא דן בזה החלטתו של המפקח עומדת בעינה.

45 יום זה להגיש ערר, ולבקשתך, ירדנו ל-14.

בנושא ציוות שאוניות של החברות הישראליות צריכות להפליג באופן מידי אני דן בערר באותו יום. אם אני לא נמצא במשרד אז לאחד הסגנים שלי יש הסמכות.

אבל זה עדיין חוזר לאותו גוף.

זה לא המקום היחיד בחקיקה הישראלית שזה חוזר לאותו לגוף, אבל זה חוזר להיררכיה הגבוהה ביותר באותו גוף, ויש לזה דוגמות רבות בחקיקה הישראלית.

וכמובן, אם יש טענה שהמנהל נהג בחוסר סבירות - -

שיפטרו אותו.

(ה) בתקנה זו, "המנהל" – לרבות מפקח כלי שיט שהוא הסמיך לעניין זה.

עוד הערות מעבר למה שכבר נשמע בעניין זה? תודה.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 3 המתקן ומוסיף את תקנה 7(א) רבה.

מי בעד? התקנה אושרה פה אחד.

הוספת תקנה 13א

4. אחרי תקנה 13 לתקנות העיקריות יבוא:

איסור הפלגת ספינה אל מחוץ למימי החופין ללא ציוד בטיחות נוסף –
13א. לא ישיט אדם ספינה אל מחוץ למימי החופין של ישראל אלא אם כן היא מצוידת בנוסף על

(1) משואת ביות חירום (EPIRB).


(2) אסדת הצלה עם תעודת תוקף המיועדת למספר בני אדם שאינו פחות ממספר המפליגים

בספינה בפועל; על אסדת הצלה כאמור יחולו ההוראות המסומנות (1) ו-(3) בטור

ההערות מול סודר 3 בטבלה מס' 1 בתוספת העשרים".

מה זה אומר, אם אני יוצא להפלגה עם עשרה אנשים, האסדה צריכה להיות מותקנת לעשרה אנשים?

כן.

ואם מחר יהיו 20 איש, אני אחליף את האסדה הזאת ל-20 איש? זה דבר פרקטי?

אפשר לשכור את זה.

תזכירו לנו למה מחקתם את הטלפון הלווייני?

זה לא רק טלפון, גם ציוד לווייני אחר.

הוא לא יעבוד במים.

גם EPIRB לא עובד במים.

EPIRB עובד במים. למה לא?

יש כמה נימוקים. ה- EPIRB מקובל מבחינה מקצועית כחלופה הנכונה ביותר; טלפון לווייני הוא תקשורת בין אדם לאדם, זאת אומרת, אם לא יענו לך- -

כשאת מדברת על טלפון לווייני זה ברור, אבל את מדברת על "כל ציוד לווייני אחר".

כל ציוד לווייני אחר שלא מיועד לעבוד במים, שלא מיועד לעבוד כאשר כלו כל הקצים- -

מה זה "לעבוד במים"? ציוד לווייני זה בכל נקודה ברחבי תבל- -

- - -

כל - - - לווייני עובד במים.

זה ברור, אין צורך להוסיף.

המכשיר הזה נועד לעבוד במים, הוא אטום למים, וכך הוא עובד. יש לו גם מערכת שחרור הידרוסטטית. אם היאכטה טובעת, באיזשהו מקום זה משתחרר.

הנה, אנחנו נכנסים לבעיה.

- - -

המכשיר הזה צף במים, והוא פועל מתוך המים בציפה.

אולי תוסיף פה: "בעל מערכת ציפה"?

עכשיו אתה מקשה עלינו עוד יותר.

אתם הצעתם את זה.

אמרנו שכל חלופה של מכשיר איתור הוא משואה לוויינית.

אתה לא רוצה לחיות? אם כבר כפיתי עליך מכשיר, אתה לא רוצה לחיות, אתה רוצה למות?

אף אחד לא מת מזה. אין סטטיסטיקה בארץ על יאכטות שחיפשו אותן כל-כך הרבה זמן וטבעו בגלל דברים כאלה. אתם סתם מפחידים- -

מה אתם כל כך רוצים לחפש אותם בכלל?

- - -

זה עולה לי בהרבה מאוד שעות. אני ישבתי בנושא ה"מינרל דמפייר" – כלי השיט שטבע לנו בים סין הדרומי – במשך שלושה חודשים במשרד ולא זזתי.

זה אונייה עם EPIRB.

חשבתי שישבת בסין.

דווקא לא, ישבתי בחיפה. אני מנסה להגיד שצריך לקחת ברצינות את נושא חיפוש והצלה.

כשני רבי חובלים יש לנו הרבה מה להגיד, זה לא לדיון עכשיו. היא טבעה, ידעו בדיוק איפה היא טבעה, ואיתרו אותה בדיוק בנקודה. מדינת ישראל הוציאה 8 מיליון דולר לחלץ את הגופות.

נכון, גם 8 מיליון דולר.

אבל מדובר בכמה אלפי שקלים, ואני מתפלא. אני לא רוצה להיכנס לכיס שלך, אבל יש לך כסף לקנות יאכטה – ושיהיה לך לבריאות – אין לך כסף לעוד מכשיר?

הוא לא יעיל.

אני רב חובל מספיק שנים, הפלגתי הרבה יותר באוקיינוס מאנשים שנמצאים פה, ולדעתי, זה לא דרוש.

אל תפגע בהם.

חס ושלום, הם יודעים את זה. זאת עובדה. היינו בעד שתמנו ועדה מקצועית שתחליט. לדעתנו, זה לא דרוש. אם כבר, כפשרה, תנו לנו חלופה לוויינית כלשהי, למה דווקא EPIRB?

מכיוון שזה מה שמקובל בעולם היום.

לא נכון, הראינו לכם שזה לא מקובל בעולם. אתם מביאים לנו את איטליה. רוב המדינות הימיות, לא ארצות-הברית, לא אנגליה- -

איטליה – מעבר ל-50 מייל; ספרד – מעבר ל-60 מייל- -

לא.

תבדקו את זה. אנחנו אומרים כאן דברים, וזה לא נבדק.

מה לא נבדק?

לא נבדק.

אני מאוד מצטער, אני חייב לומר לכם שהוועדה לא נוהגת לעשות בדיקה על מה שמשרדי הממשלה מציגים בפניה, יש חזקת התקינות המנהלית. אלא אם כן תעבירו בעתיד מידע סותר. אבל אין לי סיבה שלא להאמין למה שמציגים נציגי הממשלה, ואם הם טוענים שאלו סטנדרטים בטיחותיים שקיימים בעולם, ובעניין הזה מדינת ישראל רוצה – וזאת זכותה גם – להיות בין המחמירים יותר ולא המקלים, אז חברי הכנסת יכריעו אם הם מוכנים לקבל את עמדת הממשלה בעניין הזה או לא. אבל זה לא מקובל שאנחנו נתחיל להקים ועדות לבדוק האם הנתונים שהם מוסרים לנו הם נתוני אמת או לא. צר לי, אבל זה פשוט בלתי אפשרי בסדרי העבודה של הכנסת כי אי-אפשר יהיה לקדם פה שום דבר בצורה הזאת.

נאמר גם בדיונים הקודמים שזה לדעת המשרד הרלוונטי המינימום שצריך לקיים את הבטיחות הנדרשת בתנאים הימיים.

אנחנו שמענו את זה, ואנחנו פשוט לא מסכימים לזה. לדעתנו, זה לא נכון, אבל הם עשו - - - ביקשנו שלפחות ייתנו לנו את החלופה.

אני מבין אותך, אדוני, אבל המשרד אומר שהחלופה לא מספקת מבחינה בטיחותית, ושיש לה חסרונות שלא עונים על הדרישות הבטיחותיות של המשרד.

אין הגדרה בינלאומית מה זה EPIRB בדיוק.

יש הגדרה.

אין.

יש.

אבל מה לעשות, משרד התחבורה הישראלי החליט שאלה הדרישות שהוא רוצה ולא טלפון לווייני ולא מכשירים אחרים שהמשרד לא מכיר אותם ולא יודע להגדיר אותם כך שהם צפים ועובדים וכולי.

הדרישות הן גם לא קיצוניות ובלתי סבירות. אם זה היה בלתי סביר היינו מנסים למצוא את האיזון מה סביר.

חבר הכנסת טל צודק.

לא מבקשים מכל מטייל בעין גדי שיהיה לו EPIRB אישי כמו שהוא הציע, כדי שאפשר יהיה לחלץ אותו בלי להוציא כספים מחיל האוויר. מאתנו, שאין סטטיסטיקה, לא- -

זה לא דומה זה לזה.

זה בדיוק אותו דבר.

זה אותו דבר.

אנחנו יוצאים לים מכיוון שאנחנו רוצים לצאת. אין בעל אונייה שחייב אותנו לצאת. זאת אחריות שלנו, זה החיים שלנו. אותו דבר בעין גדי. ומדינת ישראל מוציאה מיליונים כל שנה כדי לחלץ ולא דורשים. מאתנו, שאין סטטיסטיקה, כן דורשים.

מכובדי, אני לא אוהב את החגורה ברכב, אבל חייבו אותנו.

סטטיסטית- - -

אני לא אוהב מס הכנסה. חייבו אותי לשלם מס הכנסה. אם לא היו מחייבים אותי, אני מבטיח לך שלא הייתי משלם מס הכנסה. יש דברים שהמחוקק מחליט מה טוב למדינה. יכול להיות שפה ושם הוא טועה, אני לא רואה פה החלטה קיצונית, ואנחנו באמת משתדלים לעשות איזונים מתאימים. אם היית מראה לי שזה עולה לכם עשרות אלפי דולרים לעומת הרכישה של הציוד, הייתי אומר – הוצאה ענקית.

תודה. אני רוצה להזכיר שהכול מבוסס על כך שהמשרד הודיע שעל-פי המידע הקיים ברשותו ניתן לשכור את הציוד הזה. תודה. אני מעמיד להצבעה את הוספת תקנה 13(א) רבה, כפי שהקריאה היועצת המשפטית של רספ"ן. מי בעד? תודה.


התקנה אושרה פה אחד.

סעיף 5 – הוספת תוספת עשרים: אחרי התוספת התשע-עשרה לתקנות העיקריות יבוא:






"תוספת עשרים"






תקנה 7(3)

בתוספת זו –

"אופנוע ים", "מפרשית", "סירת מנוע עוצמה א'" ו"סירת מנוע עוצמה ב'" – כהגדרתם בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ"ח-1998;

"הקודקס של אימ"ו" – הקודקס הבין-לאומי הימי – International Life Saving Appliance Code (LSA Code);

"ספינת משוט" – ספינה המונעת בכוח משוטים בלבד;

"ספינת שירות" – ספינה המשמשת באחת או יותר מפעילויות אלה:

(1) שירותים ימיים;

(2) שירותי סיראות;

(3) הובלת צידה לכלי שיט או למתקן ימי;

(4) עבודות ימיות;

"עבודות ימיות" – עבודות המבוצעות באמצעות כלי שיט, כגון חפירה תת מימית, הנחת כבלים וצינורות בתחתית קרקע הים;

"פרטי" – סירה, ספינה או כלי שיט אחר המשמשים למטרות פרטיות כגון ספורט ופנאי, ואינם משמשים למטרת עבודה, רווח או מטרות מסחריות אחרות והמוגבלים ברישיון השיט לייעוד "פרטי נוסעים";

"צידה" – טובין הנחוצים לתפעולו השוטף והתקין של כלי שיט או מתקן ימי;

"שיט מבוקר" – שיט שמתקיים לגביו פיקוח של מארגן השיט, לרבות השטת כלי שיט של תחנה להשכרת כלי שיט שיש לה סירת פיקוח, שיט במסגרת פעילות של אגודת ספורט ימי לפי הוראות הפרק האחד עשר ושיט בנחלים;

"שירותים ימיים" – שירותים לכלי שיט כגון גרירה, ריתוק, ניתוב וחילוץ;

"שירותי סיראות" – הובלת בני אדם אל כלי שיט או אל מתקן ימי או מהם, ובלבד שאותם בני אדם מועסקים בביצוע עבודה על כלי השיט או המתקן הימי, לפי העניין;

"תקן U.S.C.G" – תקן שקבע משמר החופים של ארצות הברית של אמריקה.


עכשיו יש טבלאות.

מאחר שהוועדה כבר דנה בפרטים, אולי כדאי רק לציין את השינויים שערכתם בטבלאות האלה.

השינויים בציוד: פרט 4 – התראת שיפוליים אור-קולית היא חדשה, והיא בגלל הנושא של משאבת שיפוליים.

פרט 30 – למעט ספינה פרטית.

פרט 40 – ציוד פירוטכני בתוקף, לפי הוראות יצרן. כלומר, הוספנו את העובדה שהוא צריך להיות בתוקף.

בטבלה מס' 2 בהערה 3: "מתקן אוורור המופעל אוטומטית", כתוב: "בטרם התנעת המנוע" ולא "עם התנעת המנוע".

טבלת העוגנים, טבלה מספר 4 היא חדשה.

לא קיבלתם את ההערה שלי בטבלת העוגנים, ויש שם תוספת שמסייגת את זה לארבעה סוגים בלבד.

תקרא את 1(ג), בבקשה: "עוגן העומד במפרט high holding power המוכר על ידי תקן הסוכנות הימית הבריטית".

לא על זה מדובר.

אחד מאלה.

באיזה עמוד אתם קוראים?

עמוד 9 – הערה מספר 4, טבלת העוגנים.

הם לא קיבלו את ההערה.

מה הייתה ההערה?

ההערה שלי הייתה שהוא יהיה עשוי מפלדה או ברזל שהם לאו דווקא רק מתוצרת דלתא, דאנפורט, ברוס או CQR. צריך היה לכתוב: "או כל אחד מאלה"

אבל יש בסעיף (ג). הוספנו לך. אם הוא עומד ב-(ג), הוא יכול להיות, אדוני.

אם הוא עומד ב-(ג) הוא יכול להיות?

כן. זה אחד מאלה.

"או עוגן אחר", בסדר.

חלופה.

כתוב: High Holding Power, ולא "כל עוגן אחר".

זה עוגן שעובד במפרט MCA, כפי שנקבע לפי הטבלה.

לאחר שהיועצת המשפטית הקריאה את סעיף 5 שמוסיף את התוספת העשרים, ולאחר שעיינו בטבלאות ובשינויים שהתבצעו בטבלאות אנחנו מאשרים פה אחד את סעיף 5. סעיף אחרון, סעיף התחילה.

סעיף 6 – סעיף התחילה.

6. (א) תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לגבי כלי שיט פרטי – כמשמעותו בתוספת העשרים לתקנות העיקריות כנוסחה בסעיף 5 לתקנות אלה-


(1) תחילתה של תקנה 13א(1) לתקנות העיקריות כנוסחה בסעיף 4 לתקנות אלה שלוש

שנים מיום פרסומן;

זה לגבי ה- EPIRB?

כן.



(2) תחילתו של פרט 24 בטבלה מס' 1 בתוספת העשרים לתקנות העיקריות כנוסחו

בסעיף 5 לתקנות אלה שנה מיום פרסומן.

אבל אנחנו התעכבנו בתקנות כבר למעלה משנה, אתם לא רוצים להוריד קצת מזה?

זה ההסכמות שהגענו אליהן.

3 שנים?

ה- EPIRB.

מה זה פרט 24?

ה- D.S.C.

ה- D.S.C שנה, וה- EPIRB שלוש.

מי בעד סעיף התחילה, כפי שהקריאה היועצת המשפטית של הרספ"ן?

מתי היא אמרה?

3 שנים לגבי EPIRB, שנה לגבי ה- D.S.C, ו- 30 יום באופן כללי. מי בעד? אושר פה אחד. התקנות אושרו. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-12:45