PAGE
19
הוועדה לפניות הציבור

4.3.2008


הכנסת השבע עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 87

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שלישי, כ"ז אדר א' התשס"ח (4 במרץ 2008) שעה 11:00

פניות ציבור של דיירי עמידר בדימונה ובקריית שמונה

חברי הוועדה: סופה לנדבר – היו"ר

אורה חריש – סגנית מנהלת אגף נכסים משרד הבינוי והשיכון

רונן כהן – מנהל תחום פרט בקבוצות חריגות, אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

שרית הוכברג – רכזת בכירה – חשבונות וחברות מאכלסות משרד הבינוי והשיכון

אריה מאור – מנהל אגף הנדסה חברת עמידר

ד"ר בוריס סידלקובסקי – חבר מועצת העיר ויו"ר ועדת הקליטה במועצת העיר קריית שמונה

גלינה זורבליוב – דיירת קריית שמונה

אווה גניפל – דיירת קריית שמונה

פליקס יוטקין – דייר קריית שמונה

נטליה קביטני – דיירת קריית שמונה

אמה סמירנוב – דיירת דימונה

ליובוב בסליגה – דיירת דימונה

רוזה דוחובני – דיירת דימונה

מיכאל יסקוביץ – דייר דימונה

גלינה אנטונוב – דיירת דימונה

משה טלסניק – דייר דימונה

ריטה שוחמן - דיירת דימונה

בלה ירובצקי – דיירת דימונה

שלומית אבינח

מעיין מכלוף – חבר המתרגמים בע"מ

פניות ציבור של דיירי עמידר בדימונה ובקריית שמונה

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

הישיבה היום מתמקדת בנושא תיקונים וליקויים בדירות של חברת עמידר בערים דימונה וקריית שמונה. בביקור שערכתי בדימונה עם הוועדה קיבלתי שם קהל, שחלק מהם נמצאים עכשיו כאן, ומקריית שמונה מוזמן לכאן גם ממלא מקום ראש העיר, שהוא בדרך הנה.


אנחנו ניתן לאנשים לדבר, ואני אתרגם.

(דבריה מתורגמים ע"י יושבת הראש)

אני גרה בדימונה, וכבר למעלה משלוש שנים שדולף הגג. המים יורדים דרך הקיר ולא דרך הצינור, כאילו מישהו הזיז את הצינור. בכל פעם שיורד גשם, אני הולכת אחרי זה לעמידר. אני גרה בקומה שלישית ואחרונה, בעלי כבר שנה שביעית מרותק למיטה ובחדרו ממש דולפים המים למיטתו. בשנת 2000 קיבלנו את הדירה, בשביעי למאי ימלאו 8 שנים שאנו בדירה, ובשנת 2005 הבעיות התחילו.

(דבריה מתורגמים ע"י יושבת הראש)

אני מתגוררת ברח' גולדה מאיר 1005, דירה 12 בדימונה, ומשלמת משכנתא. מעלי נמצאת דירת עמידר, מס' 14, וכבר הרבה שנים שדולפים ממנה מים. מחברת עמידר הגיעו הרבה פעמים אבל אף אחד לא מטפל בזה. עכשיו המים נוזלים, כל התקרה, כולל הבטון, מלאים במים והכל נופל גם לתוך הבית. המים מגיעים גם לתוך חדרי השינה שגם הם כבר מלאים במים. לפני כחודש וחצי שלחתי תלונה בכתב לעמידר, שהקיר מבחוץ נופל בכל פעם שזה מתמלא במים. באמצע פברואר הגיע נציג עמידר, הם שיפצו את הדירה מעלי, אבל את הנזק שנגרם לא תיקנו.

את הדירה של עמידר תיקנו ואין יותר נזילה, נכון?

עכשיו לא.

תגידי לגברת שתיתן לי את הטלפון שלה, אנחנו נבוא לדירה שלה, נסתכל מה יש לעשות ונעשה.

הם סירבו לשפץ מבחוץ.

אני לא מדבר על בחוץ, אני לא יכול להתחייב על מה שאני לא יודע. אנחנו נטפל בנזק שנגרם מהדירה שלנו לפנים הדירה.

ארבע שנים היו נזילות, ועד שהם לא פנו בכתב אף אחד לא עשה כלום.

אני אומרת שצריכים לפנות בכתב, ולא בעל פה. בזמן שהיא פנתה בכתב, לפני חודש וחצי, הייתם צריכים לשפץ.

ניתן לפנות אליכם בשפה הרוסית?

אני לא יכול להבטיח.

(דבריה מתורגמים ע"י יושבת הראש)

אני גרה בדירת עמידר בדימונה, ברחוב הרותם 268 קומה שנייה דירה מספר 10, כבר שבע עשרה שנה משנת 1993. גנבו לנו את דלת הכניסה לבניין, וכבר שנתיים שאנחנו כותבים לעמידר.

גב' שוחמן, האם את מתלוננת על נזק אצלך בדירה, או בבית המשותף?

לא, בעלי ראש ועד הבית.

אז אני כבר אומר לך שצר לנו מאוד שגנבו לכם את הדלת לבית המשותף, אבל אני לא בטוח שאנחנו צריכים לכסות את הגניבות האלה.

כבר שנתיים אנחנו מדברים ומבקשים, ובכל פעם אומרים "תבוא מחר", "תבוא בעוד שבועיים". בכניסה שלנו יש שש דירות, כולן של עמידר.

יש מישהו שרכש את הדירות?

לא, כולם בשכירות.

הכל ברור, אני רק רוצה פה להבהיר משהו גב' לנדבר הנכבדה, היו לנו מקרים כאלה בבאר שבע, נתנו דלת, הגנבים ראו כי טוב, באו למחרת גנבו את הדלת. עוד פעם עשינו, ראו כי טוב, גנבו את הדלת. אנחנו לא יכולים לממן דלתות שנגנבות, זה לא במנדט שלנו. אבל העניין ייבדק, כדי לעשות את זה קצר, העניין ייבדק, אולי אם יישאר לנו קצת כסף, דבר שאין לנו, אז נשקול את זה בחיוב.

יש לנו גינה, אבל כבר שנתיים או שלוש שאין שום אפשרות להשקיית הגינה. אנחנו משלמים כל חודש עבור שמונה קוב מים, אבל אין שום גינה.

אני רוצה להגיד לכם, לכל תושבי דימונה הנכבדים שאנחנו אוהבים אתכם, כי אתם נמצאים רחוק. תדעו לכם שיש לנו יחס מאוד מיוחד לתושבי דימונה, כמו גם לקרית שמונה. בנושא הגינון, שעמידר מטפלת, אני חושב שאין מקום בארץ, ואני לא מדבר על הבית שלך כי אני לא מכיר אותו, אין מקום בארץ שהגינות מטופחות על ידי חברת עמידר כמו בדימונה. האם זה לא נכון? אתם מכירים את הגינות. כשאתה עובר בדימונה, היכן שאתה רואה ירוק חברת עמידר שמתחזקת, ואיפה שאתה רואה צחיח חברת עמידר לא מתחזקת, ואני גאה בגינות שלנו.

לא בבית שלנו.

בכל מקרה, העניין שלך ייבדק.

אני גרה ברח' משה דיין 1178 דירה 28 בדימונה, משנת 1997, וכל הזמן יש בדירה הזאת רטיבות. פניתי לעמידר, אבל לא קיבלתי שום תשובה. היה שם חלון שבור שאותו ביקשתי שיתקנו, אבל מאחר והם לא עשו זאת, אנחנו התקנו את החלון לבד.

חברת עמידר לא מתקנת חלון שבור, אבל חברת עמידה רוצה לבדוק את תלונת הרטיבות. לא הכניסו אותה עם חלון שבור.

כשנכנסנו לדירה, החלון פשוט לא נסגר, פנינו לעמידר אבל הם לא תיקנו את זה.

אני חושבת שכאן אתם תצטרכו להחזיר לה כסף. הפקידה בעמידר אמרה שעד שהיא לא תחתום היא לא תתן לה את המפתחות. הם ידעו שיש שם בעיה והם ידעו שהם לא תיקנו את החלון, אבל הכריחו אותה לחתום והיא חתמה על כך. אבל, כאשר נכנסה וראתה שהחלון לא נסגר, היא היתה צריכה להחליף את החלון. לכן יש כאן בעיה. כששאלתי אותה למה היא היתה צריכה להחליף, היא אמרה "נכנסתי והחלון לא נסגר".

בשנת 1997?

כשבאנו לקחנו מפתחות, לא נתנו לי אותם והייתי צריכה לחתום על החוזה.

אני ביקרתי בדימונה במטרה לפגוש ולעזור למשפחות שהיו במצוקה לאחר הפיגוע שהיה שם. כל האנשים שנמצאים כאן, באמצעות ממלא מקום ראש העיר שלא יכול היה להגיע, ובאמצעות משה, הגיעו למפגש שלנו, ביחד בלה שהיא יושבת ראש פדרציה ישראלים דוברי רוסית. ראיתי שם כמה בעיות, והם דיברו אז בצורה קצת אחרת.

שאלה:

האם משנת 97' הם פנו לעמידר?

כן.

הפקידה אמרה לי, "אם קר לך, תתקיני את החלון לבד לעצמך".

היא לא פנתה בכתב, אלא בעל פה. אני לא כל כך מבינה את העברית וקשה לי, אבל הנה קבלות.

חברת הכנסת לנדבר, התלונות על רטיבות ייבדקו, אני כבר אמרתי. תלונה בת עשר שנים מכבידה על המערכת, אני לא יודע גם מה קרה.

אני חושבת שבזמן שפקידים של עמידר לא יודעים להתייחס לאנשים ושולחים אותם, סליחה, כשעיר לעזאזל, אתם צריכים לבדוק את הדברים. זה בשנת 97', זאת אומרת זאת עובדה שלא התייחסו, היא שמרה את הקבלות האלו, בנאדם צריך לקבל החזר. היא נכנסה לדירה.

לפעמים יש אנשים שרוצים לשדרג את מה שנותנים, וזה קשה עכשיו בדיעבד לבדוק את הנושא הזה.

אתם יודעים שאני שומרת על פרופורציה ולא נותנת להתנפל, אמנם שם במקום מאוד כעסתי, לא רק כעסתי, ממש רתחתי מכעס. עכשיו היא אומרת, יש אנשים שהם סתם מתלוננים. יכול להיות, אבל אנשים שאני הזמנתי, והחליטו להגיע מדימונה וקרית שמונה לכאן, תאמינו שזה לא סתם.

גב' דוחובני את לא הגעת סתם. כיוון שאנחנו נבדוק את התלונה העיקרית של דבר שיש לך בבית היום, זה רטיבות. הדבר הזה זה תינוק גדול כבר. זה היה תינוק לפני עשר שנים, היום הוא ילד גדול. אין חברת עמידר וגם לא מדינת ישראל לא יכולים לשלם על דבר שאי אפשר לבדוק אותו. אי אפשר, אנחנו לא יכולים. אני לא יודע איך עושים את זה, אני לא חושב שהמשרד יודע. אני יכול מהכיס שלי להוציא. אסור לי להוציא על דבר שאני לא יכול לאמת שהיה בו צורך ענייני לבצע אותו. במיוחד אם זה עשר שנים. אני לא יודע איך עושים את זה.

איך נותנים לבנאדם להיכנס לדירה שאין שם חלון? חלון שהוא שבור שהיא לא יכולה לסגור?

גב' לנדבר, אני אומר כעקרון קטגורית שזה לא יכול להיות. אבל אני לא עומד פה להגיד כן נכון או לא נכון. זה לא יכול להיות. אנחנו לא יכולים לשלם את זה. עקרונית קיבלתם תשובה, מנכ"ל החברה ענה לכם.

השאלה פה היא עקרונית. האם ייתכן מצב, גם היום, שיש מקרים בהם אדם בא לשכור דירה של עמידר? כמתחייב בחוק מותר לו, והחוק מחייב את החברה לתקן את הליקויים לפני שהוא שוכר אותה, ואז מאיימים עליו אם לא תחתום אתה לא מקבל דירה. זה מה שהיא אומרת. אני שואלת אם ייתכן כזה דבר.

אני לא רוצה להעמיד אתכם באי נעימות, אבל אם אני אדבר היום ברדיו אני אגיד לאנשים אל תאמינו לפקידי עמידר, צר לי. לפני שאתם נכנסים לדירה שאתם מקבלים דרך משרד הקליטה, אתם צריכים על כל דבר להיות נודניקים ולהגיד לא נקבל, וזו זכותכם. אתם יודעים כמה טלפונים אתם תקבלו, וכמה תלונות?

אני מאוד מבקש, אני חושב שאנחנו עושים באופן כלל ארצי מאמצים גדולים מאוד לתת לדיירים שלנו דירה ראוייה. על פי חוק. אני לא יכול לענות מה היה שם לפני עשר שנים, באמת שלא, זה גם לא יהיה הוגן.

היא אומרת שהגורל שלה מכה בה, היא ניצולת שואה שהיתה בגטו ארבע שנים, היא אישה מאוד חולה והיא האמינה שכאשר פונים לפקיד אז הוא צריך לענות. כששאלתי למה היא לא פנתה בכתב, היא אמרה: "אני לא ידעתי שבמדינה שלי אני צריכה לעשות את הדברים האלה".

היא עשתה שיפוצים כשהיא נכנסה. אחרי שהיא קיבלה את המפתח, היא עשתה שיפוצים בדירה ובמסגרת זו היא החליפה כנראה גם את החלון כי רצתה להחליף חלון אחר.


אני חושבת שאולי היא עשתה כל מיני שיפוצים במטבח, וכנראה החלון לא מצא חן בעיניה אז היא החליפה גם אותו, לא בגלל שהוא לא היה בסדר. אי אפשר היום להוכיח שזה לא היה בסדר. אז הרטיבות תיבדק, זה סיפור אחר.

היא אומרת שיש לה היום רטיבות ונזילה על כל הקירות, והיא מבקשת או שתחליפו לה את הדירה או שתשפצו אותה, כי היא חיה ברטיבות ובתנאים שלא ניתן לחיות איתם.

אני מתגורר בדירה בדימונה, ברחוב בבא-סאלי 78/17, מאפריל 2003. באוקטובר 2006 עמידר שלחה שני עובדים לעשות שיפוץ כללי בגג, ואחרי השיפוץ התחילו הגשמים, וכל התקרה בהמטבח בסלון ובחדרי שינה התחילה לנזול.

הם כנראה פתחו שם משהו.

פנינו בכתב לעמידר ששלחה פעמיים עובדים מטעמה, גם בקיץ וגם בסתיו של 2007, בפעם האחרונה הם היו בינואר 2008. עד היום יש רטיבות, אחרי הגשמים כל התקרה שחורה. הם כן מגיבים, הם באו פעמיים העובדים, עולים על הגג, מטטאים, מוציאים, את המים ובזה מסיימים.

מיכאל איסקוביץ, קודם כל אני שמח שלפחות היו פעמיים אצלך ב-2007 ופעם ב-2008. קודם כל היינו. עכשיו לפעמים לטפל ברטיבות שבאה מהגג, בחורף, זה בעיה. עכשיו אנחנו הולכים לקראת האביב, אני מבטיח שאנחנו נעשה מאמץ גדול לטפל בזה עכשיו, בתקופה הזו, כשהגגות מתייבשים או יבשים, בתקווה שלא ייזל לך בשנת 2009. אני לא יכול להבטיח שום דבר כי בגג המים לפעמים יותר חכמים מהראש שלנו. אין מה לעשות. אבל אנחנו נעשה את התיקון שמתבקש.

אמרו להם שצריכים לראות את הנזילה ולכן אנחנו ממתינים לגשם.

האמת היא שזה נכון, אני כמומחה גם בעניין הזה, אתה לא יודע מאיפה המים נוזלים. בסדר, אנחנו נטפל בך.

אני גרה בדימונה יותר מארבע שנים, הוא חולה נפש ובגלל זה ארבע שנים אני הייתי גרה בגהינום. אף אחד לא עזר, לכל מי שפניתי אף אחד לא עזר. אחרי שהיא פנתה לפה הם פתרו את הבעיה, והחליפו את הצינורות לחדשים.

היא אומרת תודה לעמידר?

כן.

מצויין, אני מבקש שזה יירשם בכל פרוטוקול אפשרי.

היא פשוט אמרה, שאחרי שהיית וביקרת ופנית אז אנחנו פתרנו. אבל מה שצריכים להגיד לעמידר.

אם תרשי לי לגבי דימונה, לפני שעוברים לקרית שמונה.

אני גרה ברח' בבא-סאלי 78 בדימונה, ומדברת בשם שכנה שלא הצליחה להגיע לפה והיא רשומה פה, בשם גלינה אנטונוב. אני מתגוררת בדירה מס' 16 וגלינה אנטונובה בדירה מס' 18. כמו שסיפר מיכאל איסקוביץ, הם גרים כולם באותה כניסה, הם גרים אחד מול השני, כל מה שקורה למיכאל קורה גם לגלינה. כל מה שבתקרה שלו בחדרים זה מה שאצל גלינה במטבח.

אז כדי לקצר, אותה תשובה שנתתי למיכאל אני נותן גם לגברת. יבקרו אצלם בעזרת השם עוד השבוע כדי לפתור את הבעיה.

יש לה גם בעיה משלה. הם קיבלו דירה של עמידר, שהורידה את הקיר שבין המטבח לבין המרפסת עוד לפני שהם נכנסו לדירה. לכן הקיר החיצוני של המטבח נהייה שחור כולו, גם אחרי יומיים של גשם. הקיר הזה שהוא כל הזמן שחור, אמור היה להיות קיר פנימי ובגלל שהוא נהייה קיר חיצוני, נראה שהמרפסת בתוך הבית ובגלל זה הרטיבות. כשהם נכנסו לדירה הם ריצפו את זה בקרמיקה, מחשבונם הפרטי.

בלה, הטלפון שלך. אני רוצה רק באופן כללי לגבי דימונה, בסך הכל בדימונה יש מנהל מהטובים שיש לעמידר. בשם חיים פרג'י, אתם בטח מכירים אותו. הוא איש טוב והוא איש שאכפת לו. מה שאני רוצה להגיד לכם, אני לוקח על עצמי, מאחר ואני יושב פה מטעם החברה, אני בעצמי ארד לדימונה בזמן הקרוב, אני אבדוק אישית, קודם כל היום אני אדבר עם המנהל ואתן לו את הכתובות ואת הטלפונים כדי שידברו ויבקרו אצלם אנשי החברה.

שאלה:


האם יש מישהו דובר רוסית? שלא יהיה כשל בתקשורת, כי הם מדברים שם בעברית.

אני רוצה להגיד לתושבי דימונה, אני באופן אישי אבקר במהלך חודש מרץ כדי לוודא שכל אחד ואחד מהדברים האלה טופלו. עד כאן, תודה רבה.

שאלה:


למה בעיר כמו דימונה אין מישהו דובר רוסית בחברת עמידר?

אין לי תשובה, זה לא במנדט שלי, אבל אני אברר את זה.

אתם צריכים להבין, אנחנו ועדת פניות ציבור, אנחנו עובדים גם ברוסית, אנחנו כדי שלציבור יהיה נוח אמרנו לציבור, אנחנו, כנסת ישראל, ועדת פניות ציבור עובדים ברוסית גם. לוקח זמן אבל אנחנו מטפלים בכל פנייה בכל שפה שמגיעה לכנסת ישראל. אם זה באמהרית ואם זה בעברית ואם זה ברוסית ואם זה בצרפתית. ואנחנו חושבים שבעצם בקבלת קהל בכל חברה, ובחברה כל כך ענקית כמו עמידר אתם צריכים לקחת בחשבון שעיר נבנית על אוכלוסיה שהם שלושים וכמה אחוז דוברי רוסית, ולא יכול ולא ייתכן שלא ידברו שם בשפה רוסית. היא רוצה להוסיף שתבדקו, היא אומרת הדירה הזאת פשוט לא מתאימה לחיים של בני אדם.

גבירתי, אני בתחום ההנדסה ומה שאני יכול להגיד לגברת שהיא צריכה להפנות בקשה ויטפלו בה אנשי המשרד. זה לא במנדט שלי.

עכשיו אנחנו עוברים לקריית שמונה.

אריה במשרד השיכון אני רוצה שאתם תציגו, אמנם דפנה עשתה לנו הכנה של מסמכים ואנחנו כן יודעים מה אתם כן צריכים לעשות ומתי אתם צריכים לעשות אבל אני רוצה שתגידו איך בנאדם מקבל את הדירה, תוך כמה זמן צריכים לשפץ ומה צריכים לשפץ, ואם לבנאדם יש בעיה אז איך הוא צריך לפנות, בכתב, בעל פה, למי הוא צריך לפנות ומה התיקונים שנעשים על ידי המדינה.

כשיש למישהו תלונה, הוא פונה לחברת עמידר. תוך שלושים יום, חברת עמידר צריכה לתת לו תשובה ותוך שישים יום היא צריכה לבוא ולתקן. יש מספר סעיפים בחוק, שמחובת החברה לתקן לדייר במסגרת החוק. שהם בגדול, אני אגיד, אני לא ארד לפרטים, זה מערכת מים דירתית, אינסטלציה סניטרית, חשמל, נגרות ואלומיניום, מרצפות אם הן פגומות, איטום ותיקון סדקים, זה כולל את הרטיבות, ופגמים ביציבות של מעקות. זה הדברים שנמצאים בחוק. דלת כניסה וחלונות חיצוניים, למעט זגוגיות. זגוגיות לא בתוך החוק.


בנוסף יש את ועדת חריגים, שיש כללים מי נכנס לוועדת חריגים, שזה קשישים מגיל מסויים, מגיל שבעים, נכים גם בוועדת חריגים, וחד הוריות גם בוועדת חריגים. ומשפחות מעל שש נפשות.


יש את ההשתתפות של הדייר בהתאם לזכאות של הדייר. כל דייר יש לו את הזכאות שלו.

מחמישה עד עשרים וחמישה אחוז?

נכון.

אני רוצה להציג לכם את חבר מועצת העיר קריית שמונה, בוריס.

צהריים טובים. שמי ד"ר בוריס סידלקובסקי, חבר מועצת העיר, ואני מחזיק תיק קליטה ואני גם רופא בחדר מיון קדמי בקריית שמונה. אני פניתי לוועדה, וקודם כל תודה שהזמנתם אותנו לוועדה, אני שמח להיות כאן כי יש באמת הרבה בעיות עם חברת עמידר בקריית שמונה, ועמידר פועל בקריית שמונה, לפחות מה שאני יודע בתור עולה חדש, לפחות מ-1989, ואנחנו, העולים חדשים שהגיעו לקריית שמונה התחילו לקבל את הדירות, ומהדירות הראשונות שהתחילו לקבל התחילו הבעיות הראשונות וככה אנחנו ממשיכים עם הבעיות האלה.


אנחנו כתבנו כאן את המכתב על ריבוי ליקויים בדירות עמידר בעיר קריית שמונה. אני מקווה שאתה קיבלת. אני ריכזתי את כל הליקויים, כל הבעיות שיש בקריית שמונה ויש לי בערך כאן ארבעים וחמש פניות, תלונות של אנשים, על כל הליקויים שכתוב כאן, אם אתה רוצה שאני אפרט, אני לא חושב שעכשיו אנחנו נרכז אחד אחד, בגלל זה ריכזנו את הבעיות. אבל באמת יש יותר מידי בעיות בדירות עמידר בקריית שמונה.


אני רוצה להזכיר לכם שקריית שמונה זו עיר שהיתה מופגזת במשך שלושים שנה מהקטיושות, ובוודאי שהדירות בקריית שמונה הן די ישנות. הבתים בני ארבעים, חמישים, ארבעים בממוצע, אולי יש פחות גם, אז בוודאי שבדירות האלה, בבתים האלה כבר הרבה שנים לא עשו שיפוצים יסודיים, ולא עושים את השיפוצים בדירות עמידר. לצערי זה כמעט בכל הדירות שאני קיבלתי פניות מאנשים, כמעט בכל דירות עמידר לא עושים שיפוצים יסודיים, רק קוסמטיים, שזה לא שווה גרוש, זה חבל על הכסף שעמידר משקיע בדירות האלה. אני חושב שהגיע הזמן שעמידר ייקח את היוזמה ולשפץ לפחות בערי הפריפריה, כמו קריית שמונה, עיר שבאמת סבלה הרבה הרבה שנים מקטיושות, ואתם יודעים שכל הנפילות שלה קטיושות.


ב-1996 במבצע "ענבי זעם" נפגעו בקריית שמונה אלף מאתיים דירות. ובמלחמת לבנון השנייה נפגעו בקריית שמונה אלפיים דירות. מפגיעות ישרות עד נפילות קטיושות ליד הבתים. יש כאן שני דיירים שגרים בבית ששלוש קטיושות נפלו ליד הבית. ועד שאני הבאתי לפני שבועיים את הטלויזיה למקום הבית לא שופץ, לפחות מהקירות של הבניין.

אני לא מדבר על מה שהולך בתוך הבית, הנזילות, הפטריות וכל מיני דברים שזה אי אפשר. אנשים מקבלים מזה מחלות קשות. גם אסטמה, גם העצבים שבאים לעמידר ולא מקבלים מענה או עושים איזה טיפול שלא שווה הטיפול הזה. עוד פעם, זה לא שווה כסף שמשקיעים בדירות האלה, כי זה נקודתי, ואחר כך אנשים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם באים לעמידר. מה התגובות בעמידר, אנשים באים, אומרים כן כן, אנחנו נבוא. עוד שבוע, עוד שבועיים, עוד פעם באים, כן כן, אנחנו נבוא. ככה מושכים עוד חודש, עוד חודשיים, אחר כך באים, מסתכלים, אומרים יהיה בסדר, כמו שאנחנו למדנו את זה באולפן, יהיה בסדר, סבלנות, ועוד חודש, עוד חודשיים, וככה זה ממשיך. ולא מטפלים.


יש כאן דיירת בעמידר, ברח' שפרינצק למשל, שש שנים היא סובלת מהבעיה. יש רק ארבע, אני יכולתי להביא הרבה יותר אנשים לכאן, אבל אני יכול להגיד לכם שזה לא מספיק. אני הצלחתי ככה, כי ביקשו ממני די מהר להביא את הרשימה, אני התקשרתי לכמה שכונות בעיר וביקשתי רשימה. אז הבאתי לכאן ארבעים ושלושה דיירים שגרים בעמידר וסובלים מבעיות בדירות שלהם. אם אני אפרסם בעיתון זה יהיה לפחות מאתיים, שלוש מאות או יותר. פניות לעמידר, לשיכון ופיתוח וכל זה.


אני חושב שאנחנו צריכים לקבל איזו שהיא החלטה, או לאכלס את האנשים בדירות עמידר או לא לאכלס. או שעמידר ייקח אחריות על הדירות שהוא נותן, בעקרון המדינה נתנה לעמידר לנהל את הנכסים של המדינה, והמדינה משלמת כסף לעמידר. זה לא שהאנשים האלה המסכנים שיושבים כאן, שהם חייבים לעמידר. אז מה, כל פעם צריך לבוא לעמידר, לשלם מאה שקל וככה לקבל טיפול? לא. עמידר לקח על עצמו את האחריות על הדירות האלה, הוא צריך לתת טיפול. אם לא יכולים אז אולי להעביר מעמידר כל נכסי המדינה לחברה אחרת ושהיא תטפל בבעיות האלה. אי אפשר ככה. אי אפשר ככה להיות, כמה זה אפשר, זה התעללות באנשים, אנשים סובלים.

אני מבקש, זה עובר לססמאות ואני לא יכול להתמודד עם ססמאות. עניינית אני מוכן להתייחס לדבריך, אבל בלי ססמאות.

אריה, אתה רואה שאני שמרתי על שפה מאוד מאוד עדינה. אני לא רוצה עכשיו שאנחנו נגיע לטונים הגבוהים. יחד עם זאת, תשמע, אני התאפקתי ולא רוצה, אני באמת לפרוטוקול לא רוצה שזה יהיה בצורה של פגיעה. אתה יודע, בוריס הגיע, בנאדם מאוד מאוד עסוק. אני גם רוצה להביע את ההערכה שלי לתושבים שגרים בעיר שלו ובעיר דימונה והיום בשדרות ואשקלון, פשוט בשדרות הם ספגו את זה בשנה הקודמת, ואתה יודע, המדינה, אז כולם התגייסו ואמרו. שהיום הוא עזב את מקום העבודה שלו זה פשוט מאמץ אדיר, בגלל שאני זוכרת שבמלחמת לבנון השנייה הוא לא עזב את קריית שמונה. ואנחנו פשוט, לא רק הערכה, בנאדם לא עזב את קריית שמונה כשהיה שם די מפחיד. אנחנו כסיעת ישראל ביתנו לא פעם אחת היינו בצפון, ואני אומרת שלעבור מה שהם עברו זה לא פשוט. ואנחנו היום מדינה זה משפחה אחת גדולה.


אני הזמנתי רק את דימונה וקריית שמונה. יש לי עוד פנייה ענקית, ואתם יכולים לנחש מאיפה זה, על עמידר, מבאר שבע, ואנחנו עם שולמית חששנו וחשבנו והחלטנו לא להביא את זה לישיבה, היא אומרת אנחנו מתנפלים על עמידר, לא נוח, לא נעים. ויחד עם זאת אנחנו רוצים, ואני חושבת שזה גם רצון שלך, כנציג של עמידר.

הכל ברוח טובה. קודם כל יושב פה ד"ר רז, לקחתי היום שלושה כדורי הרגעה לפני שבאתי לפה עם שחפ"צ. זה לא רואים אבל אני עם שחפ"צ. מה שאני רוצה לומר לד"ר בוריס, ד"ר בוריס, קודם כל עבדך הנאמן ריכז את כל עבודת שיפוץ נזקי מלחמת לבנון בצפון הארץ. אריה מאור, בעזרתו של ארקדי, אולי אתה זוכר אותו. מי שעשה את זה זה אני. בהיקף של חמישה עשר מיליון שקל. אני הייתי במלחמת לבנון בקריית שמונה הרבה מאוד פעמים. זה לגבי מלחמת לבנון.


מדינת ישראל משקיעה בקריית שמונה, בכל מיני תחומים, כולל בתחום שאנחנו מופקדים עליו, יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ. יושבים פה אנשים, אנחנו עושים שם שיפוצים בהיקפים של מיליונים כל שנה, של אחזקה שיטתית, וד"ר בוריס אני בטוח שהוא יודע, ואלה שיושבים פה גם יודעים את זה. אין מקום בארץ שמדינת ישראל, מבחינת בינוי בתחומי החברה שלנו, משקיעה יותר מאשר בקריית שמונה. זו תשובה כללית.


במהלך שנת 2007 הגיעו לסניף קריית שמונה מדיירי עמידר בקריית שמונה שמונה תלונות. בשנת 2007 הגיעו שמונה תלונות לחברת עמידר, רשומות פה לפניי. טיפלנו בכל אחת מהתלונות. מה שלא הגיע אלינו, דוקטור נכבד, אני לא יודע לטפל במה שאני לא יודע.

מהיום להבא, אני גם אפנה בכלי תקשורת לציבור, צריכים לטפל בבעיות בכתב.

דבר אחרון בעניין הזה, לגבי הפעילות של עמידר בכלל. חברת עמידר יונקת את תקציביה ממשרד השיכון, שיונק את תקציביו ממשרד האוצר. אנחנו היינו שמחים, חברת עמידר ומשרד השיכון, שיהיה לנו הרבה הרבה יותר כסף לטפל במה שהזכיר ד"ר בוריס. בהחלט. וגם אני הייתי, כממונה על התחום ההנדסי בחברה, הייתי שמח אילו היה לנו פי שלוש יותר כסף. אבל אנחנו עושים את המיטב שאנחנו יכולים, ומנצלים כל אגורה שיש לחברת עמידר מטעם המדינה. ויתרה מזאת, חברת עמידר מכיסה מוסיפה כל שנה מיליונים של שקלים כדי להיטיב ולשפר את מה שהסלים של החוק לא מאפשרים לשפר. זה באופן כללי. עכשיו אני מוכן לעבור ספציפית.

זו לא היתה הכוונה שלי לפגוע בך או במישהו אחר. פשוט ההרגשה של אנשים בקרית שמונה, אני בטוח גם בדימונה, שלא מקבלים טיפול מעובדי עמידר. תאמין לי, גם אני אומר לאנשים, כשפונים אלי אנשים ומבקשים עזרה אז אני עוזר בוודאי, כי אני יודע שיש בעיה עם השפה אז אני עוזר בתרגום ושולחים לעמידר מטעם האנשים, לא ממני באות התלונות אלא מטעם האנשים דיירי עמידר. ובוודאי אני גם מבקש, אל תבואו לעמידר פעם, פעמיים, שלוש פעמים, תשלחו מכתב רשום. ככה אפשר לקבל תשובה. ככה אפשר להבין שאתם באמת פניתם. כי כל רכז איזור יכול להגיד אני לא ראיתי אותו, אני לא יודע על מה מדובר. מה שאתה אמרת, רק שמונה תלונות הגיעו לעמידר. כי זה לא נכון, תסתכל מה הולך בעמידר בקריית שמונה.

רק תגידי להם ברוסית, שזו לא חובה להתלונן.

אני אציג את אחד המקרים שפנו אליי לפני מספר ימים, בחור שקיבל דירת עמידר, הוא לא רשום, הוא ככה בא אליי, אני אעביר לך את שמו, בחור שמקבל קיצבת נכות מביטוח לאומי וקיבל דירת עמידר וקיבל את הדירה בדצמבר 2007. עד היום אין לו חשמל. עד היום לא חיברו לו חשמל. למה, כי בא בודק מחברת החשמל ורואה שהארון חשמל שלו מפורק. וככה כתוב בדו"ח שכתב הבודק. הוא פנה לעמידר, אמרו כן כן כן, אתה צריך לשלם עכשיו על הפנייה השנייה של חברת חשמל ארבע מאות שבעים שקל. התקשרתי לעמידר, ביקשתי לעזור לבחור, אמרו הוא צריך לשלם ארבע מאות שבעים שקל.

דוקטור, חבל על הזמן. רק תיתן לי את השם, אני אטפל בזה.

אריה, אני חושב שבערים שעמידר מחזיקה את הדירות, אולי כדאי להקים צוות היגוי, עם חבר מועצת העיר, נציגים מהדיירים שגרים בחברת עמידר, נציג חברת עמידר, וככה לטפל ביחד בכל הבעיות הקיימות. לשבת אולי פעם בחודש, אם יש פניות אני יכול לבקש מהאנשים לפנות אליי.

אתה בטח מכיר את גברת תקווה קאופמן, שהיא בחורה רצינית ביותר, היא יושבת בקריית שמונה, ערה לכל הבעיות בקריית שמונה. אני אגיד לה שאתה הצעת את זה. אני חושב שהיא סוברנית לעשות את זה יחד אתכם והיא תשמח. אנחנו פתוחים לשמוע את רחשי הלב של הדיירים. זה הכל. אם אתה חושב שזה דבר טוב, אז בבקשה.


אני חושב שעובדי עמידר, תקווה בתור מנהלת היום בקריית שמונה היא גם תדע את בעיות עמידר, ככה אולי היא תדע מה לטפל ואיך לסדר את העבודה.

אריה, איך אתם מפקחים על בעיות של הסניפים, על פניות שמגיעות לסניפים?

יש לנו בחברת עמידר, מנהלת בכירה העומדת בראש מחלקת תלונות הציבור בחברה. כל תלונת ציבור שמגיעה קודם כל היא נבדקת בסניף המקומי. קוראים לה ריקי קאופמן, היא יושבת בתל אביב, אישה מאוד נחמדה, אני חשבתי להזמין אותה לפה אבל אמרתי נחוס על זמנה. מכל מקום הכל נעשה אצלנו ברקורד, כל תלונה שמתקבלת עוקבים אחריה, לפחות אלה שמתקבלות במרכז אצלנו. יש לנו דיווח לכל דבר והיא כפופה ישירות למנכ"ל.

אני אתן לכם עוד שם, מלניק איגור, שפרינצק 321 דירה 10. דיברו כאן על נזילות מתקרה ומגג, אני לא כתבתי כאן במצגת מה ששלחנו לכאן, יש עוד אחת, אגרנוב אולגה, שגרה בדירת עמידר וגם יש לה נזילה מהגג וכבר המצב בדירה קטסטרופלי. המשש יוסף 6/34. ואריה, עוד פעם, האנשים שפה ברשימה, יש לי כאן את התלונות, ותאמין לי, אני יכול להביא הרבה יותר ממה שיש לי כאן.

אריה, כמה זמן אתה תצטרך כדי לענות לנו על כל פנייה ופנייה?

לגבי דימונה תנו לנו עד סוף החודש. לגבי זה, כל אחד זה תלונה?

זו לא תלונה, זו בקשה לטיפול.

(דבריה מתורגמים מרוסית)


יש לנו בעיה גדולה, מדובר בבניין בן 40 שנה בעל ארבע קומות עם שלושים ושתיים דירות, כאשר שמונים אחוז מהבניין מאוייש ע"י עולי ברית המועצות בני שבעים פלוס. הדיירים גרים ארבע עשרה שנה בממוצע ועמידר אף פעם לא שיפצה את הדירות. יש נזילות בכל הדירות, מהתקרה וגם מהקירות. יש עובש ופטרת על הקירות, התקרה נופלת חתיכות חתיכות. צנרת חלודה ומים חלודים.


ליד הבניין במלחמת לבנון השנייה נפלו שלוש קטיושות. התנתק החשמל מהבניין. עפו תריסים וחלונות בכל הבניין. הדלתות קיבלו הטייה.

מלחמת לבנון טופלה, אין לנו שום תלונה יותר על מלחמת לבנון. זה לא קשור בכלל.

זה טופל ושופץ, אבל אצלי עפו התריסים והחלונות מההדף של הטיל. הנזקים שופצו, ע"י קבלן שעשה את העבודה מאוד מהר. אבל למרות ששיפצו, עדיין יש ליקויים. יש בחדר הבטחון סדק מאוד גדול בקיר, מלא חורים. וגם הרצפה אצלי בדירה מחוררת.

מה שצריכים לעשות בבניין הזה, זה לשלוח מבקר לבדוק מה נשאר. אם שיפצו ונשארו ליקויים והליקויים האלה נשארו מהמלחמה אז אני חושבת שמיותר להגיד שזה גרוע ביותר. נכון שהם פנו ונכון שהם קיבלו את השירות. אבל אם נתנו שירות שהוא לא שירות ויש המון ליקויים שנשארו מהמלחמה הזאת, צריכים לשפץ ולתקן ולתת לנו תשובה כמה שיותר מהר.

היא אומרת שהבית עצמו נוטה הצידה, בגלל הרעידות ובגלל שהבניין ישן. יש צורך בחיזוק חיצוני.

בגלל שהבניין ישן הוא עבר זעזוע.

היא אומרת שכל הבניין מחורר ורק מצד אחד לפני שבוע סתמו את החורים וצבעו רק צד אחד של הבניין.

בצורה פשוטה וחד משמעית, יש משרד האוצר במדינת ישראל, יש שם מס רכוש. מס רכוש הוא זה שנותן מנדט מה לעשות. אנחנו לא מוסמכים לעשות אפילו בורג אחד יותר. זה מה שתוקצבנו, וזה מה שעשינו. אנחנו עשינו את זה בשם מס רכוש, לא בשמנו בכלל. אגב בהזדמנות זו אני רוצה להגיד שמס רכוש על עבודות שאנחנו עשינו טרם שילמו לנו, ככה שעשינו את זה על חשבוננו.

בסדר, מס רכוש.

היא אומרת שהבניין הוא סכנה כפי שהוא.

אם הבניין הוא בסכנה, צריך שמהנדס העיר יבדוק את הבניין ואם הוא יחליט שהבניין הזה לא ראוי למגורים הוא יוציא על זה מכתב ואנחנו נדע מה לעשות. אני לא רוצה להגיד לך מה אני חושב על מס רכוש. אתה יודע מה אנחנו עברנו.

אני מבינה שגם אתה וגם כל הנציגים שנמצאים היום מבינים שהמצב הוא לא כל כך בסדר. אני שואלת אותך, אנחנו כועדת פניות ציבור מה אנחנו עושים? אנחנו לא רוצים להעביר את זה על בוריס, אנחנו רוצים לטפל בבניין הזה לבד.

מישהו צריך לפנות למהנדס העיר ולראות שהבניין לא ראוי.

אני לא יודע אם התיאור של הגברת הוא תיאור הנדסי אותנטי. יושב פה דוקטור, לפעמים בא בנאדם ואומר שיש לו מישהו אבל זה לא מה שיש. שמהנדס העיר יצא ויתן דיאגנוזה.

אני מסרתי לך את המכתב, ביקשתי מהדיירים לכתוב מכתב. אבל בוא נגיד ככה, קודם כל מהנדס העיר לא יכול לבדוק בניין שבבעלות עמידר.

הוא יכול, הוא האדם היחידי מבחינת החוק שיכול להחליט ולקבוע שבניין לא ראוי למגורים. אין אף אחד אחר.

בחברת עמידר אין מהנדס שיכול לבדוק את המצב?

לא, זה תפקידו של מהנדס העיר.

הרשות צריכה לבוא ולהודיע שיש בית מסוכן, ואז מוציאים עליו צו בית מסוכן, צריך לדאוג לדיירים, צריך לדאוג לתיקון הבית, לחיזוק או להריסה או למה שצריך. אבל זה צריך לבוא מהרשות.

אגב, אני רוצה להגיד שמאחר ואנחנו די ערים לסוגיות כאלה, יש בעיות בקריית שמונה, לא בבית שלה. יש בעיות עם חדרי בטחון, שהמשרד ער לזה. אבל על הבניין הזה לא שמעתי אף פעם, אני חושב שאפילו ראיתי את הבניין הזה, אין שום בעיות שם של סכנה. אבל צריך לפנות למהנדס העיר שיבדוק.

אתם רוצים שאנחנו כועדה ניסע לקריית שמונה לבדוק את זה או אתם רוצים שאנחנו נפנה בשם הדיירים?

יושב פה סגן ראש העיר.

לא, אני חבר מועצת העיר.

אני לא רוצה עכשיו להעביר את זה. אני היום בתור יושבת ראש ועדת פניות ציבור אפנה למהנדס העיר. אני לא רוצה לזרוק את הדיירים שהגיעו לכאן.

אני רוצה ברשותך לענות על חלק מהדברים שאני רואה פה. לא כל הבעיות שמצוינות פה הן נמצאות בסל התיקונים של חוק זכויות הדייר הציבורי. מה שלא כלול אנחנו לא נוכל לטפל. אני כבר אומר, כדי שמישהו לא ייצא מפה ויחשוב שמחר הולכים לטפל לו בליקויים בדלתות וחלונות, שמחר הולכים לטפל לו בעכירות במי הברז, שמחר הולכים לטפל לו בכלים סניטריים. התשובה היא לא. ואני אומר את זה כי אין לי מנדט לטפל בזה.

זה לא כל כך נעים, ותאמינו לי שלהתערב בסיפור הזה פי כמה זה עוד פחות נעים מאשר אתם מתארים לעצמכם. אני מבקשת ממך, בגלל שהם איחרו, לא מרצונם, תציגי עוד פעם את הדברים שאתם מסוגלים לעשות.

לפני שאת מתחילה, תרשי לי לומר שממה שאני קוראת הקריטריונים שלכם בסל התיקונים כן כוללים החלפה של כלים סניטריים.

לא. תסתכלי טוב, רק באיכלוס חוזר.

אם דייר גר בתוך דירה יותר מעשר שנים, חברת עמידר או חברה אחרת צריכה לשפץ לו את הדירה?

יש סל פריטים, שבהתאם לחוק משפצים. יש סל רגיל ויש סל חריגים. הסל הרגיל זה דלתות, חלונות, טפול ביציבות ובדלת כניסה. מה שבחריגים אז הם צריכים לפנות, להגיש את כל החומר, עם כל המסמכים הרלוונטיים. אם הם עומדים בקריטריונים של הוועדה אז אנחנו מביאים אותם לועדה ודנים בסל. אם לא אז לא. אבל הוא צריך לעמוד בקריטריונים, הדייר עצמו צריך לעמוד בקריטריונים. ויש גם קריטריונים של חריגים.

חברת הכנסת לנדבר, יש לי פה סט אחד, מה שכתוב פה, הטור הימני, זה מה שמגיע לפי חוק זכויות הדייר. אם אתם רוצים את זה, מוגש לכם, בבקשה.

(תרגום)יש יחס מאוד לא טוב בסניף עמידר בקריית שמונה. מתייחסים שם לכאילו נדבנים. מתייחסים לכמו זבובים שרוצים להתנער.

אני רק יכול להגיד שצר לי לשמוע את זה מכיוון שאנחנו חייבים לתת את השירות הכי טוב באדיבות ובנועם, ולהתייחס לכל אדם כדייר ולכבד אותו. אז אני מתנצל בשם מי שמתייחס לא בסדר, אני אהיה בקריית שמונה ואני גם את זה אנסה לתקן. אני לא יכול להבטיח.

הם אומרים שבהתחלה, בזמן שנפגעו הבניינים שהם גרים בהם הם הגיעו לעמידר ובעמידר אמרו להם אנחנו משמשים עבורכם גם מס רכוש. כאשר עבר זמן ואנחנו אומרים שהליקויים נשארו אותם ליקויים אומרים עכשיו תלכו למס רכוש.

חברת עמידר קיבלה על עצמה על פי בקשת מדינת ישראל להיות שליחי המדינה לשפץ את כל הדירות ואת כל מוסדות הציבור בצפון הארץ. אנחנו קיבלנו על עצמנו, אנחנו היינו שליחים של מס רכוש. מה שמס רכוש אמרו לנו לעשות, בא שמאי, אמר תעשה את זה, את זה ואת זה, זה נכתב, זה מה שעשינו. מה שלא נכתב אין לנו מנדט לעשות.

אני גרה בשכונת בעולי הגרדום, בית 29/2, במשך שש עשרה שנה בדירה הזאת עם אימי בת תשעים וחמש, ובמשך הזמן הזה אמרו לי כל הזמן, שאנשים שצריכים לשפץ אפילו מטבח או מה שמשתמשים. עד עכשיו לא עשו לנו את השיפוצים, לא צבע, ולא שום דבר.

פניתם בכתב?

אנחנו כתבנו. כאשר זורמים מים בבית שימוש או במטבח הם באו, עשו את התיקון מהר מהר וזהו. אבל זה לא שיפוץ, זה ככה זמני, קוסמטי. את השיפוץ כמו שצריך אף פעם לא עשו. לא צבע, לא דלתות. הדלת פלדלת לא הולכת ביחד עם הקיר וגם הרצפה נשברה, גם הכיור ישן, ותריסים לא בסדר. הקירות רטובים, ועם פטריות בטח, שחורים. ואני הייתי רוצה שיעשו, אם יש אפשרות, משהו.

גב' נטליה קבטני, יבקרו אצלך בדירה לבדוק את הליקויים. אני לא יכול להגיד מה יעשו אבל לפחות מישהו יסתכל ואני אקבל דיווח על הדבר הזה.

אני גרה ברח' שפרינצק 24/12. לפני שש שנים השכנה שמעליה שיפצה את הדירה. גם השכנה עמידר וגם היא עמידר. היא שיפצה את האמבטיה, שמה קרמיקה חדשה, והתקרה אצלה התחילה לנזול. בקיר המשותף בין האמבטיה לחדר מתחיל גם כן להירטב. היא לא כתבה, פנו למשרד השיכון איזו עמותה ואמרו לה שזרקו את המכתב בעמידר. זרקו את הפניה שלה. הם באים לא כשמבטיחים. שש שנים הסיפור נמשך. היא אומרת שעשו שיפוץ אצל השכנה, תיקנו משהו. הטענה שלה שמגיעים לבדוק אבל לא פותרים את הבעיה.

אנחנו נעקוב גם אחרי כל הפניות ונבדוק מה קורה מה טופל, ומה לא יטופל. אנחנו בכל מקרה גם בודקים תמיד את חברת עמידר שבאמת היא עומדת בכללים ובהתאם לחוק, ונעקוב אחרי כל הפניות. רק מה שאני מציעה זה שאם חברת הכנסת מסיירת בדירות עמידר אולי כדאי תמיד שנציג עמידר יתלווה אליה כדי לראות מקרוב את התלונות ואת הבעיות. זה הרבה יותר יעזור.

בסדר. בסיכום הדברים אני אסירת תודה שבאתם, אני גם רוצה להגיד שאנשים טרחו והגיעו מקריית שמונה ומדימונה. אני חושבת שטוב תעשו בעמידר ובמשרד השיכון אם תחליטו לפרסם את כל החוקים ששייכים לאחזקת הבניינים והדירות כדי שכל אזרח יידע, וגם תתרגמו את זה לרוסית ולאמהרית, בגלל שאזרח צריך לדעת מה הזכויות שלו ומה החובות שלו, אז יכול להיות שחלק מהדברים הייתם יכולים להוריד מהישיבה הזאת אילו דיירים היו יודעים.

אנחנו נבדוק את הנושא.

דבר שני אני חושבת שצריכים לתלות שלט בעמידר שכל הפניות צריכות להיות בכתב, זה יכול למנוע אי נעימות. ואני גם אשתדל לפנות לדיירים שגרים בדירות ציבוריות כדי שיהיו מסוגלים גם לשמור על צורת הפנייה. אני אפנה אליהם, ואני חושבת שצריכים לתלות שלט בכל חברות ובכל הסניפים של עמידר וכל החברות שבעצם שייכות למשרד השיכון על כך שפנייה צריכה להיות בכתב.

אני רוצה לקבל ממך אריה מה התאריכים, אני הבנתי שבדימונה אתם תצליחו לעשות את זה תוך חודש מרץ ואז אנחנו נקבל העתק, פירוט הטיפול מה נעשה ומתי נעשה ובאיזו כתובת ובאיזו דירה. ובקריית שמונה, מה התהליך של הזמן שאתה צריך? עד אמצע אפריל אתם תצליחו?

אריה, פשוט מה שברשימה, עוד פעם, זה רק ארבעים דיירים שפנו. אני אגיד לך שיש יתר.

תגיד לאנשים לפנות.

בוריס, אנחנו מחליטים, אנחנו לא יכולים לטפל באנשים שלא פנו אלינו.

עם כל הכבוד, זה לא חובה להתלונן. יש תלונות, אנחנו נבדוק את התלונות שקיבלנו. תנו לנו להתייחס למה שקיבלנו. אם נצליח להתגבר על זה, הכל במסגרת האפשרויות והחוק, נמשיך הלאה. בואו נבחן את עצמנו.

אני גם אפנה למנכ"ל עמידר בבקשה להנחות את הסניפים של עמידר לאסור את חתימת החוזה לפני שדייר לא היה בדירה ולא ראה את המצב של הדירה. אני חושבת שזה לא הגון כלפי דיירים שנכנסים.

אני לא חושב שהנוהל הזה מתקיים. יכול להיות שמישהו לא מבין נכון. תשמעי, שני יהודים מדברים, במיוחד כשהם לא מבינים אחד את השני, אבל זה לא ראוי אפילו שבקשה כזו תצא מיושבת ראש הוועדה, כי זה לא מתקיים בשום פנים ואופן. מה, אנחנו פה הולכים עם אקדחים לאנשים, זה לא יעלה על הדעת. ואם זה קרה אז זה לא טוב. אבל זה לא סטנדרט.

אריה, אני רוצה שזה לא יקרה להבא. ואם לא קרו דברים אז אני חושבת שהגברת ששייכת לקטגוריה של אנשים מאוד מכובדים במדינת ישראל. ניצולי השואה אינם משקרים.

אני מקבל על עצמי לעשות אצלנו בחברה את מה שצריך כדי שזה לא יקרה, איזה ריענון. אבל אני מאוד אשמח, כי זה נושא שלא עלה אף פעם. אז מכבוד החברה אני מבקש.

בסדר, אני מקבלת את זה, כדי לשמור על הכבוד של החברה, אני מקבלת את הדברים. אני צריכה לעשות את זה בכתב? אני רוצה שבעצם בעמידר ישקלו, בסניפים שיש שם אוכלוסיה.

תעשי את זה איך שאת רוצה, אני לא מתערב בזה, אין לי מנדט.

משרד השיכון, תקחו את זה בחשבון שבסניפים שהם גדולים צריכים לתת טיפול והסבר, לפחות פעם אחת בשבועיים אבל צריך להיות טיפול לאנשים האלה בשפה שהם מבינים.

בקריית שמונה היו בהתנדבות אנשים שהיו מתרגמים. אחר כך פתאום אמרו לא, אנחנו לא צריכים את זה. בעמידר. אנחנו לא צריכים מתנדבים האלה. לא ביקשנו בכסף, בהתנדבות, מוכנים בהתנדבות.

בחברת עמידר צריכים לשקול, אם אין כספים למשרות, אני יודעת שבעמיגור כמעט בכל סניף יש דוברי רוסית, אז צריכים לשקול איך לצאת מהסיטואציה.

ויש פתרון גם לזה. היום משרד הקליטה מוכן לשלם לפחות חצי ממשכורת של עובד, לקחת עובד גם בחצי משרה, משרד הקליטה משלם חצי מהמשרה, עד עשר שנים בארץ.

דבר אחרון שאני רוצה לעשות, אני פונה למהנדס העיר של העיר קריית שמונה שיגיע למקום הזה, יבדוק באיזה מצב נמצא הבניין הזה וייתן לי בכתב את המצב של הבניין והאם הוא מסוכן ואם לא, ואם הוא מסוכן לחיים אנחנו כבר נשקול את הדברים שאנחנו נעשה כצעדים הבאים. תודה רבה שבאתם, תודה על הסבלנות וסליחה על אי הנעימות, אני מבינה שכולנו משרתים את הציבור וכולנו מנסים לעשות את זה טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10