כנסת פתוחה

PAGE
26
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
10.3.2008

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 180
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ג' אדר ב' התשס"ח (10.3.2008), שעה 11:30

תוכנית חומש לקידום קליטתם של בני העדה האתיופית

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן - יו"ר



שלמה מולה



שרה מרום-שלו



מרינה סולודקין

ארז חלפון
מנכ"ל, משרד לקליטת העלייה

חביב קצב
מנהל אגף בכיר לדיור, משרד לקליטת עלייה

חנוך צמיר
משנכ"ל, משרד לקליטת עלייה

פיני מור
עוזר למנכ"ל קליטה, משרד לקליטת עלייה

דוד יאסו
ממונה על קלטת עולי אתיופיה, משרד לקליטת עלייה

עפרה אבן
פרויקט "אורית"- תכנית חומש אתיופית, לשכת משנכ"ל, משרד לקליטת עלייה

עמיהוד בהט
מנהל האגף לקליטת עלייה, משרד החינוך

סא"ל מושיק אביב
אמ"ש, רע"ן עלייה והשתלבות, משרד הבטחון

ליאר אלרט
מרכזת בכירה – אגף לתיאום ובקרה, משרד ראש הממשלה

אריאלה רבדל-נדקוב
מנהלת האגף לשיקום שכונות חברתי, משרד הבינוי והשיכון

דפני מושיוב
פיקוח ארצי – קליטה ועלייה, משרד הרווחה, השירותיים החברתיים והתפוצות

חמדה דהאן
ממונה על פיתוח מבני דת, משרד הדתות

קרן שירוני
אגף הדוברות, משרד הדתות

אריאל קטן
ראש אגף תקציבים, משרד הדתות

יובל יעקבי
רפרנט קליטה, משרד האוצר

זהר בלום
סגן ראש העיר ומחזיק תיקו חינוך, עיריית רחובות

אדר שץ
הג'וינט- מכון ברוקדייל

אבי ספין
דובר, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

טל האס
מנהל יחידה אסטרטגית, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

וונדה קססהון
רכז פרוייקטים מיוחדים-נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

קני קסהון
נציג הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

אברהם נגוסה
מנכ"ל "מכנף דרום לציון", נציגי ארגונים ל קהילת יוצאי אתיופיה בפרויקט הלאומי האתיופי

עו"ד בת אל אנניה
טבקה- מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

אבי טללה
מנהל סניף טבקה- נתניה, מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

נגד נגד יתברך
מתנדב, טבקה- מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

קרול ואקנין
מנהלת אתר אינטרנט, מרכז היגוי של יוצאי אתיופיה

דוד מהרט
מנהל מרכז ההיגוי, מרכז היגוי של יוצאי אתיופיה

שלמה אקלה
מנכ"ל, מרכז ליהדות אתיופיה – "בהלצ'ין"

עדי כהן
מתנדב, מרכז ליהדות אתיופיה "בהלצ'ין"

ד"ר נגיסט מנגשה
מנכ"ל, הפרויקט הלאומי האתיופי

אלעד איזבוצקי
מנהל מרחב ירושלים, "ידידים" למען הנוער והחברה

רומן פרס
סמנכ"ל, רשת מוסדות "פאני קפלן" בישראל

יהודה סקר
יו"ר ארגון ההורים הארצי

גבי יצרקן
יו"ר מטה המאבק לשיוויון חברתי לקהילה האתיופית

רו אגלש
הג'רוזלם פוסט

דנה גורדון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
תוכנית חומש לקידום קליטתם של בני העדה האתיופית

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של ועדת הקליטה והתפוצות, אנחנו ישבנו הרבה פעמים, כי ישנן כל כך הרבה בעיות בעדה האתיופית, וכל פעם היו חצי החלטות, חצי החלטות, ולא עד הסוף, גם ביקרנו בכמה מקומות שגרים בני הקהילה וראינו הרבה בעיות, כיושב ראש וועדת השרים בנושא הקליטה ותפוצות אנחנו פנינו מספר פעמים לממשלה, לראש הממשלה, ביקשנו לשפר את המצב ולמצוא את המשאבים כדי לשפר את מצב ולתקן את כל הליקויים שקיימים בעדה האתיופית.

אתם יודעים שבשנת 2007 קיבלה הממשלה החלטה להקים תכנית רב תחומית, לא רק בנושאי קליטה ודיור, אלא בכל הדברים הקשורים לקליטה ולחיי קהילה בישראל, השקיעו כסף והיום אנחנו רוצים לשמוע דיווח מהמנהל הכללי של משרד הקליטה ארז חלפון
על תכנית החומש לשיפור וקידום יוצאי אתיופיה.

תודה אדוני היושב ראש, לפני שנתחיל במצגת הקצרה אני וגם חנוך צמיר, ביקש ממני אודי פרבר ממשרד ראש הממשלה שעליו הוטלה המשימה למקד את כל המשרדים, הוא מתנצל שהוא לא פה, הוא נסע לחוץ לארץ, וזה המקום להודות לו על מקומו, הוא ליווה את הוועדה לכל אורך דרכה.

מספר נקודות לפני שנתחיל במצגת, תוכנית החומש לבני הקהילה האתיופית עומדת על סדר גודל תקציבי של 869 מיליון שקלים עד 2012, שותפים לתוכנית: כמובן המשרד לקליטה, משרד הבינוי והשיכון, משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה, משרד החינוך, ומשרד הרווחה, השירותים החברתיים אלה הם מבחינת משרדי הממשלה, וכמובן נציגי הקהילה שהיו שותפים לאורך כל עבודת הוועדה והביאו בהרבה פעמים את צרכי בני הקהילה.

הדגש העיקרי בתכנית הוא טיפול בעולים מגילאי 16 ומעלה, בכל הנושאים שמצאנו לנכון שהם הנושאים הקריטיים בהשתלבות בני הקהילה בחברה הישראלית, אנחנו מדברים מבגרויות בבתי הספר, לאחר מכן גיוס לצבא ההגנה לישראל ולאחר מכן כמובן האוניברסיטה, לאחר האוניברסיטה השילוב בתעסוקה, כי מצאנו הרבה מאוד אקדמאיים שמסיימים ואינם מצליחים להשתלב במקומות תעסוקה, וכמובן הדבר החשוב, מתן הזדמנויות לצעירים לצאת משכונות עתירי עולים ולהתבסס מקומות חזקים יותר.

התכנית מטפלת ועובדת בתוכנית רוחב ארצי ותוכניות עומק, תכניות העומק זה מה שדיברתי, הטיפול בכל הנקודות שציינתי ומניתי כרגע וכמובן תכנית עומק המתמקדת ב-16 שכונות. הממשלה בתחילה אישרה 15 שכונות, ולאחר מכן נוספה העיר לוד, שהיא כרגע בטיפול כללי, ממשלתית, גם היא תכנס לתכנית, סך הכל 16 שכונות, ואלה תכניות העומק שיכנסו דרך פרויקט שיקום שכונות, כמובן גם בפיזי וגם חברתי. הנושא החשוב שהושג זה הגדלת מענקי המשכנתאות למשפחות שיוצאות ממרכזי קליטה, תוספת של 40% בממוצע למענק המשכנתא שהמשפחה קיבלה, כמובן בהתאם למספר הילדים ומספר הנפשות, הדבר הנוסף זה הגדלת סכומי ההלוואות, אותו נושא של דיור, לצעירים, שצעירי הקהילה יקבלו מקסימום זכאות כדי לרכוש דירות בשכונות חזקות יותר.

הדבר העיקרי בתכנית, ומצאנו לנכון, ואני חושב שזה מתבצע לראשונה בתכנית ממשלתית שכל תקציבי התכניות השונות ירוכזו בתוך משרד הקליטה, במשרד הקליטה יקום גוף, יהיה גוף שיעשה בקרה ומעקב בניהולו של חנוך צימר שינהל אותו, חנוך צימר המשנה למנהל הכללי שיושב פה, כמובן כל נציגי המשרדים וכמובן בשיתו, נציגי הקהילה כדי שיבקרו ובכל תקופה שמסתיימת נוכל לעשות בדיקה, נוכל לראות מה התקיים, מה לא התקיים ואם יש בעיות בחלק מהתוכניות, וזאת כמובן בהסכמת כל חברי הועדה, אם נראה ונמצא לנכון שצריך לשנות איזו תכנית אנחנו נכנס ישיבה ונוכל לעשות שינוי בתכניות, אבל כל התכנית הזו תהיה בבקרה ובפיקוח. המשרד שכר לשם כך את מכון ברוקדייל שיעמוד לצידו ויעזור לנו בנושא הבקרה על כל התכנית, כמובן גם מחקר וגם פיקוח על התקציבים.

הדבר הנוסף, אנחנו נביא ונרכז את התקציבים המושקעים על ידי המגזר השלישי, ננסה לדעת לאן הם מנותבים, נבקש מהם, כדי למנוע כפילויות בתקציבים, כמובן בשיתוף נגיסט מנגשה מהפרויקט האתיופי, לראות שאין כפל תקציבים ותכניות שנותן אחד מהמגזרים השלישיים וגם התכנית הזו תכנס, כי את הדברים האלה אנחנו רוצים למנוע.

עוד דבר שהוא מוסכם, ש- 30% מכוח האדם שיעבדו בהוצאת התוכנית לפועל, והכל זה בקניית שירות, בתכניות יהיו 30% נציגי בני הקהילה וזאת כדי לתת את המעמד וגם את האפשרויות לבני הקהילה להשתלב בתוך התכנית וכמובן שזה לא כולל את שיקום שכונות.

כפי שאמרתי מדינת ישראל רואה כיעד בשנים 2008 ועד ,2012, בהתחלה את שיפור קליטת של בני העדה האתיופית, טיפול הרוחב כולל את טיפול העומק באותן שכונות, טיפול העומק באותן 16 שכונות וטיפול הרוחב הוא התכניות הארציות שנראה אותן כבר בשקף הבא, כפי שאתם רואים תכניות הרוחב נמצאות. אתם תוכלו לעקוב בניירות שהנחנו לכם, אם יהיו כמובן אחר כך שאלות. כפי שאתם רואים בניית תכניות הרוחב מתייחסת לכל נושא התעסוקה, הכשרות מקצועיות, סיוע במגורים לצעירים וכמו שאמרתי מענקים ליציאה ממרכזי קליטה.

אני אתן לחנוך צימר להמשיך ולסיים את המצגת הקצרה.

תודה לארז חלפון, המצגת אינה אמורה להיות העתק של החלטות הממשלה, החלטת הממשלה מונחת לכם על השולחן, ואתם יכולים לעיין בה ולקרוא אותה, המצגת בעצם באה לתת את הכותרות או את הדברים היותר חשובים שאנחנו מוצאים לנכון להביא אל מול התכנית ובהשוואה לתכניות קודמות שהיו בעבר, ואיפה אנחנו יכולים להצביע על חידוש, או על תנופה או על משהו אחר מתוך כוונה שבאמת יהיו לנו תוצאות משביעות רצון.

השקף שמונח כאן מתמקד בגילאי 21 עד 35, ושימו לב, אני חושב שזו התכנית הראשונה ששמה לה כלדגל את השנתונים האלה ואת הגילאים האלה, כי עד כאן רוב התכניות, לא כולן אבל רובן עסקו, לא שזה לא חשוב, הם עסקו בגילאי החינוך, גיל רך וצפונה, אנחנו לא נוגעים בשום דבר קיים אבל חשבנו שאם אנחנו עושים משהו נוסף כלומר קומה נוספת, הגיע זמן גם להסתכל על הגילאים האלה. כשאני אומר להסתכל על הגילאים האלה, זה למעשה בכל החתכים המופיעים לנו כאן על השקף, אנחנו רוצים לעסוק במה שאנחנו קוראים בניית ההון האנושי ובניית הכלים כדי שהוא בסופו של דבר יעמוד על הרגלים ויהיה עצמאי ואנחנו נעשה את זה באמצעות התאגדויות של תחומים שונים, גם בנושא הבגרות, הכנה לבחינות הבגרות השלמת בגרות, וכל מה שקשור למהלך הצבאי, יושב לצידי סגן אלוף מושיק אביב שהוא ראש ענף קליטת עלייה בצבא ההגנה לישראל, וכל התחברויות עוברות דרכו ואנחנו כמובן מתואמים לחלוטין עם הצבא., כל מה שקשור ללימודים גבוהים כנדבך הקיים, כולנו יודעים שיש היום נדבך והוא לגמרי לא רע, אבל אנחנו רוצים להשביח אותו ואולי לתת גם כיוונים חדשים בתחומי ההשכלה הגבוהה, אחד מהכיוונים, זה לצמצם את אחוז הנשירה מהלימודים לתואר האקדמי ולהגביר את המספרים גם בתואר השני וכמובן אם אפשר גם בתואר השלישי, ולתת ממדים של מצוינות. הדבר הנוסף שאנחנו נרצה לטפל בו, הוא קשה יותר זה לשנות גם את מטרית הלימוד או חוגי הלימוד ולנסות להכניס אופקים חדשים של לימוד בקרב בני העדה האתיופית בעיקר לכיוון של מדעים מדויקים, הנדסה וחוגים אחרים נחשבים ופופולרים.

שמו לב, סך כל המשאבים שילכו לכיוון הזה זה 120 מיליון שקל, מתוך אותה תכנית חומש שנתית, שארז חלפון הזכיר קודם לכן, אני מוכרח להזכיר ואני פותח סוגריים שבינתיים יש לנו אישור קונקרטי ל- 2008 בסך של 82 מיליון שקל, אני מניח שבבניית תקציב 2009 נוכל לקבל את המתחייב מתוך התכנית הכוללת.

זו הרובריקה הראשונה, המלבן או הריבוע השני עוסק בכאלה שלא ילכו במסלול שדיברתי עליו עד עכשיו, על כוח אדם לא מיומן שצריכים לשדרג אותו הן ברמה של השלמת השכלה והן ברמה של הכשרות מקצועיות, השתלמויות וזה הריבוע שמדבר על הכיוונים האלה.

שוב דבר שונה והוא חדש לחלוטין - דיברנו צעירים, דיברנו על גילאים ועוד מעט נדבר על גם על שכונות, מעבר להשקעה בתוך השכונה, אנחנו חשבנו שהגיע הזמן לתת אפשרויות לדור השני שחי בשכונה, שחלקו אפילו יושב פה ואני רואה פרצופים צעירים, לתת איזה כוח כלכלי לקום ולבנות חיים במקום אחר, בהנחה שהדור הצעיר, הזוג הצעיר הוא כבר בעל מקצוע, שני בני הזוג עובדים, לתת לו את הקפיטל שעד היום לא היה לו, כדי להגיע למקומות אחרים, נבנתה תכנית שלמה של הלוואת, משכנתא, שימו לב אני מציין הלוואות לא מענקים, הלוואות משכנתא בניקוד המקסימלי כדי לאפשר את המהלך הזה.

הדבר האחרון כפי שאתם רואים, תחת הכותרת מענקי דיור ויציאה ממרכזי קליטה, יכול להיות שהכותרת האחרת שאינה כתובה פה צריכה להיות פתיחת שכונות נוספות לאכלוס משפחות מהקהילה האתיופית שמגיעות לארץ בתקופה האחרונה, כי ברור לחלוטין שלהעמיס על השכונות הקיימות זה לא יהיה חכם, ולכן בשיתוף עם משרד השיכון נבנתה תכנית של הגדלה משמעותית בכ- 40% במענק משכנתא שייתן, אבל בתנאי של מיקום גאוגרפי זה או אחר שאנחנו נחשוב לנכון שהוא משרת את המטרה שציינתי כרגע.

עד כאן מה שארז חלפון המנהל הכללי של המשרד כינה תכניות רוחב, אנחנו עכשיו עוברים בקצרה למה שאנחנו קוראים טיפול ממוקד או טיפול עומק בריכוזי האוכלוסיה עצמה בשכונות, והנקודות שאנחנו מחפשים שם כדי להשפיע, זה כמובן בתי הספר וזו תכנית שלקח על עצמו עמיהוד בהט ממשרד החינוך, ואם תרצו אני מניח שנציגי המשרדים יאמרו כמה דברים, כל אחד מהזוית שלו ואז זה ייתן את התמונה השלמה. הריבוע השני עוסק בעצם, הוא נותן מושגי יסוד מה אנחנו הולכים לעשות, כשאני אומר אנחנו הולכים לעשות זה באמצעות סקטורה של מינהלת שיקום השכונות , יושבת פה אריאלה רבדל-נדקוב והיא עוסקת בזה, בעיקר בחברתי אבל לא רק בחברתי, יש ממד פיזי בתכניות השיקום. חלק מהשכונות יהיו באחריות מינהלת שיקום השכונות ו-5 שכונות תהיינה באחריות ישירה של המשרד שלנו תחת הכותרת מוקדי קליטה, ואני מניח שאתם כבר מכירים את הכותרת הזאת.

מאחר שהיינו בטוחים שכולנו סקרנים לדעת על איזה שכונות מדובר, אז הנה בשקף רשימת הישובים והשכונות, זה איזה שיעור סטטיסטי של יוצאי אתיופיה בשכונה וסוג הפתרון המוצע כפי שאמרתי קודם, האם זה שיקום שכונות או מוקדי הקליטה, מאחר ויש לכם את החומר כתוב אני לא חושב שכדאי שאני אעבור שכונה שכונה תקראו את זה בזמנכם לאחר מכן. אנחנו רואים בשקף הזה איזו סכמה שבעצם אומרת לנו מה הולך להיות בשכונות או באיזה תחומים, באיזה תחומים אנחנו רוצים להתערב שם, הנה נתנו לכם תקציב בשנת שיא, שנת שיא מתוכננת ל- 2010, בשכונה ממוצעת של 2,200 נפש, אנחנו רואים איך זה מתחלק לפי הנושאים או המשרדים, אז בממוצע אנחנו מדברים על 6.3 מיליון שקל, שזה מתחלק: 2 – משרד החינוך, 2,5 משרד הרווחה והיתרה בשיקום שכונות חברתי ואצלנו במוקדי הקליטה, ואם תסתכלו אצלנו בכחול בעצם אנחנו ניגע בכל התחומים שחשבנו שהם משמעותיים. מהלך מתלות לעצמאות כאן הכוונה בעיקר למשפחות שבטיפול משרד הרווחה, ושם אותר מגזר שלם של משפחות שבעצם אין שום סיבה אמיתית שהם יהיו בטיפול של משרד הרווחה ולנסות לתת להם כלים כדי להתנתק משם ולצאת משם, כל מה שקשור למרכזי הון אנושי, השכלת מבוגרים. פעילות עצמית ולשיפוץ הבתים זה משפט המשך למה שאמרתי שיקום פיזי מסוים, אני חייב להיות כנה ולומר, קטן ממה שחשבנו בתחילת הדרך מסיבות השתתפות של גורמים נוספים בתקציב שבנינו על זה ובסופו של דבר התקציב הזה לא הגיע, ולכן הנושא הפיזי קיבל הקטנה מסוימת מול הרצון שלנו.

מרכז לגיל הרך – חינוך משלים, לפחות בית הספר אחד בטיפול אינטנסיבי, זה אותם בתי ספר שדברתי עליהם קודם, וטיפול אינטנסיבי בנוער בסטיה חברתית, במילים אחרות מה שאנחנו קוראים קידום נוער או נוער בסיכון, ואנחנו מכירים את המושגים.

לגבי העבודה בטיפול הממוקד בשכונות, יצרנו פורום שמלווה את המהלכים שמורכב מהמנהלים הכלליים של שני המשרדים, משרד השיכון ומשרד הקליטה, כדי לתת מתווה וכדי להתכנס מול הפורום הזה ולתת דיווחים איך ומה ואיפה אנחנו נמצאים. אני רוצה שתדעו שיש בתכנית יכולות גם בפורום הזה, ולא רק בפורום הזה לקבל החלטות במהלך תנועה, במילים אחרות אם אנחנו רואים שיש צורך לעשות הסטות של תקציב או תגבורים או הפחתות, יש לנו מנגנונים לעשות גם את זה.

כאן אנחנו רואים את מסגרת התקציב ל- 2008, שימו לב, דיברתי קודם על 2008 על פי המשרדים, ואתם יכולים לראות שזה מחולק לפי מה שהזכרנו קודם, תכניות רוחב, תכניות ארציות ותכניות ממוקדות שכונה, אנחנו רואים את הסכומים בחינוך –סה"כ ב- 2008 קצת למעלה מ-6 מיליון שקל, אצלנו במשרד הקליטה 4,6, במשרד התעשיה, מסחר ותעסוקה שאני לא רואה כאן ייצוג שלו, וכנראה ישנה תקלה בזימון, אבל למשרד התעשיה, מסחר ותעסוקה יש חלק משמעותי בתכנית כולה, והוא מתחבר אלינו גם בפעולות עצמאיות של האגף להכשרה מקצועית אבל לא רק, אלא גם בפעולות הקשורות לצבא ההגנה לישראל, הכנת החיילים לקראת החיים האזרחיים וכך הלאה. במשרד התעשיה, מסחר ותעסוקה אנחנו רואים כמעט 4 מיליון שקל בשנת 2008, ברווחה למעלה מ- 2 מיליון ושיכון כבר הזכרתי, מטבע הדברים רוב התקציב ילך לשיכון ואתם רואים סדר גודל מאוד מאוד משמעותי שהוא גם בהקשרים הפיזיים אבל זה סכום שהוא יחסית נמוך וגם מענקי משכנתא ואותן הלוואות משכנתא לזוגות הצעירים שאנחנו רוצים שאולי יבנו את חייהם במקומות אחרים, בסך הכל מעל 65 מיליון שקל.

הזכיר כבר המנהל הכללי את תכנון התכנית, התכנון מתבצע באמצעות המשרד שלנו, ואני חושב שיש בזה חידוש רב משמעות, זה בעצם ביטוי לראיה האינטגרטיבית שלנו את התכנית, וגם לראיה ההוליסטית. אינטגרטיבית מהצד הארגוני - קרי המשרדים, וההוליסטי מצד המשפחה, ולמעשה אנחנו רואים את היחידה המשפחתית כיחידה שצריכים להסתכל עליה מכל מיני זוויות שמוכרות ולתת ליכולות האלה ביטוי גם ארגוני כדי שנוכל לעשות את אותם דברים של הסטות, של המרצות, של הפחתות ולקבל דיווחים, המנגנונים אלה, נקבע משרד מתכלל שאמור לראות, אני מקוה שנעשה את זה בהצלחה, הוא אמור לראות את התמונה הכוללת. בשיתוף עם מכון ברוקדייל. עם המשרדים הוכנה תכנית בקרה עם מדדים אמיתיים והמדדים נקבעו בשיתוף פעולה עם המשרדים כמובן, ועם איזשהו סרגל זמנים של דיווחים,
ביצוע, והנה אתם רואים יש כאן נקודות לגבי הסטות תקציביות, נקודת עצירה וכך הלאה וכל זה מעוגן בהחלטת ממשלה, כך שלא צריכים להתחיל מחדש, או להתמקח, אם תרצו, לדון כל פעם מחדש.

אנחנו חושבים שבמקביל למשאבים הציבוריים, שפחות או יותר אנחנו יודעים לכמת אותם, המושקעים בקהילה, יש מאגר גדול מאוד של משאבים שבאים מהמגזר השלישי, פלנטרופיה, עמותות, תרומות, מגביות וכך הלאה, חשבנו לנכון שאחת לתמיד, אגב זה לא פשוט להגיע לתמונה עד כמה שניתן מדויקת לגבי התהוות המשאבים המגיעים מהכיוון הזה ושנדע אותם, אני מקווה שנוכל לעשות, וגם זה לא מובן מאליו, איזו חלוקת עבודה עם סדרי עדיפויות של מי נכנס, לאן ולאיפה על פי הצרכים האמיתיים, ואנחנו יודעים שלא תמיד זה אכן כך קורה בפועל.

כוח אדם -הזכיר את זה כבר ארז חלפון, אנחנו נתעקש על כך שהגופים המבצעים ויזמים למינהם יעסיקו, וזה יבוא לידי ביטוי בחוזה, לא במסגרת השיקום של השכונות הפיזי אלא בכל הדברים האחרים, 30% מכוח האדם לנושא של העשיה החברתית יהיה מתוך בני הקהילה, ואנחנו חושבים שזו החלטה מאוד משמעותית ומאוד חשובה.

עד כאן המצגת ובזה סיימנו.

תודה רבה.

לפני נציגי המשרדים, רק לציין 5% מתקציב התכנית בכל שנה יגיעו מתוך תקציבי המשרדים, זאת אומרת מהתקציבים השוטפים, כל משרד ייתן 5% לצורך התכנית, זה כסף מעבר למה שהממשלה אישרה 85% מתוך התכנית, זאת התכנית, בתוך ה- 869 מיליון שקלים, מתוך זה ה- 15% זה תקציב המשרדים, זה לא התקציב החיצוני שהמשרדים קיבלו מהאוצר.

כמה אחוז כסף חדש?

85%, כסף חדש, 15% מתוך תקציבי המשרדים, רוב התקציב כפי שראיתם בשנת 2008 הולך לנושא שיכון, לנושא דיור והדבר האחרון הוא כפי שאמרתי, התכנית היא תכנית חומש, התקציב שאושר ל- 2008 זה הסכום שנתתי, לקראת תקציב 2009 ובכל שנה נצטרך לאשר את התקציב בישיבת התקציב ואת התקציב הנוסף בישיבת הממשלה.

תודה. שיקום שכונות והלוואות לבנקים לקניית דירות זה דבר חשוב מאוד, אני מבקש לשמוע את הנציגה של משרד השיכון, אריאלה לבדר-נבקוב בבקשה.

תודה לאדוני היושב ראש, המנהל הכללי, חברי הכנסת, ראשית אני מצטרפת לברכות שנאמרו פה על התכנית, אני חושבת שזו תכנית מאוד חשובה. אני לא רוצה להאריך, אני אגש מיד למה שאני רוצה לומר, ובמה שיש לי לומר יש בו מידה מסוימת של השבתת שמחה, אבל חשוב לומר את זה במסגרת הזו.

הדבר הראשון, אני מבקשת להרחיב את מה שאמר המנהל הכללי של המשרד בסיפא של דבריו, המשמעות שהתקציב הוא לא רב שנתי אלא שנתי, המשמעות שהתקציב הוא לא רב שנתי היא, שאנחנו לא יכולים לעשות תכנון רב שנתי. אם במסגרת התכנית הזאת יש פעולות שהן רב שנתיות, זאת אומרת שאתה חייב להגדיר אותן מלכתחילה, כמו כוח אדם, חברות מפעילות וכדומה, ברגע שהתקצוב הוא לא רב שנתי, זה מקשה על גיוס כוח אדם וחברות מפעילות, וזה מחליש את היכולת של הגורמים שמפעילים את התכנית לבצע אותה.

אני משרד השיכון אז אני אייצג משהו שהוא קצת יותר רחב.

את אומרת שכל שנה צריכים לאשר את התקציב?

אם אתה רוצה להרחיב בבקשה, יש לנו מידי שנה מאבק על התקציב, ואני רוצה לומר לאדני היושב ראש ולחברי הכנסת שהממשלה יודעת לאשר תכניות רב שנתיות, אני מפעילה שתי תכניות רב שנתיות, גדולות מאוד, עם הרבה מאוד כסף, גורמים אחרים.

אתם לא השמעתם כשהממשלה אישרה את התכנית.

מה זה לא השמענו את הטיעון הזה? אתה מאמין עלינו שאנחנו לא השמענו? נאבקו על זה מאבק רציני.

על הנייר זה רב שנתי, בכסף זה רק שנתי.

בדיוק אדוני היושב ראש.

אם רק אפשר להבהיר, התכנית שנבנתה לכל אורך התקופה במשך השנה, מפברואר 2006 ועד סיום התכנית עכשיו, נבנתה תכנית רב שנתית, וגם הכוונה היתה שהתקצוב יהיה רב שנתי, ואפשר לצאת למכרזי כוח אדם לחמש שנים, לצערנו הרב למרות שהתעקשנו, עקב אי הסכמה בין משרד ראש הממשלה למשרד האוצר שלא הסכים לתקצב לחמש שנים, אלא רק לשנה אחת, כל מה שהיה לנו זה לקבל את רוע הגזרה ולהיערך בתנאים האלה שכל שנה אישור תקציבי מחדש, אבל כאשר התכנית הוגדרה בממשלה, שראש הממשלה הציג כרב שנתית, אבל כרגע ההתחייבות היא לשנה אחת.

זאת נקודה ראשונה והיא בעייתית והמנהל הכללי הרחיב והוא הסביר את זה נכון, וזו המציאות שאנחנו מתמודדים איתה.

אני רוצה להתייחס לשני תקציבים הקשורים במשרד השיכון, אחד מההישגים הגדולים של התכנית הזאת זה, חנוך צימר הדגיש את זה בהרחבה בדבריו, וגם המנהל הכללי, זה הניסיון לראשונה לאפשר משכנתאות לזוגות צעירים שאינם זכאים בהגדרה, כדי שהם יוכלו להיחלץ מבתי הוריהם ולעבור לדיור שלהם בשכונות ראויות, והסיבה שבזכותה הצלחנו לשכנע את הממשלה, את האוצר ואת כל גורם ללכת לעניין הזה, כי התקבלה פה הכרה שהעלייה הזאת היא עלייה שהיא חסרת הון הורי ולכן אין שום אפשרות להורים לעזור לילדים שלהם לרכוש דירה, ולכן אנחנו מוצאים אנשים שהם אקדמאיים וגם שאינם אקדמאיים, מתחתנים עם ילד שניים והם גרים עם ההורים שלהם בתנאי צפיפות בלתי נסבלים או בשכונות מאוד חלשות שאנחנו יודעים מה המשמעות של זה.

אני מבקשת לומר שהתקציב לעניין זה, שהוא 30 מיליון שקל לא תוקצב והאוצר משיט את התקציב כולו על משרד השיכון ולמשרד השיכון אין את התקציב, אנחנו הודענו על זה, שר השיכון הודיע על זה גם בממשלה בעת הדיון, הוא הביע את הסתייגותו מהתכנית בעניין זה, ואין תקציב לנושא הזה.

אם התקציב לא אושר, התכנית תתחיל לעבוד משנה זו? מה התקציב?

7 מיליון.

לא יקבלו, לא נוכל לתת כי אין כסף, משכנתאות זה כסף וזה המשאב, זה גם סכום לא כל כך גדול, זה הרבה יותר קטן מה- 30 מיליון, 30 מיליון זה היקף המשכנתאות, הסכום האמיתי שנדרש ממשרד השיכון הוא קטן בהרבה משום שהוא בסך הכל הסכום שמסבסד את הריביות, כמו שחביב קצת אמר 7 מיליון, זה תקציב הסבסוד של הריביות בבנקים, 7 מיליון, הכסף הזה לא תוקצב, בלעדיו לא יהיה ניתן לתת את המשכנתאות לזוגות הצעירים. אני מוכרחה לומר שזה נושא שמשרד השיכון הוביל אותו בתמיכה רב מערכתית כשישראל שוורץ וחביב קצב בנו את העניין הזה.

הדבר השלישי נוגע לשיקום שכונות פיזי, בתכנית הגדרנו בחמשת שנות התכנית 180 מיליון לשיקום שכונות פיזי, שזה משהו בסדר גודל של 45 מיליון לשנה בממוצע לחמש שנים. אנחנו חישבנו את זה, וזה לא מכסה את כל השכונה, זה לא שיפוץ של כל הבניינים, לא של כל הדירות, אבל זה תקציב שמאפשר שיפוץ רציני ומשמעותי של שכונות השיקום ברמה כזאת, גם הרחבת דירות, גם שיפוץ חזיתות בתים, גם שיפוץ רחובות וגם שיפוץ הגנים, להפוך את שכונת המגורים, גם את השכונה החלשה ביותר לשכונה שממש ראוי לחיות בה, ממש הלכנו בעניין הזה על פי מצוותו של זכרונו לברכה ראש ממשלת ישראל שהגדיר את שיקום, שכונות מנחם בגין. ליצור מקום ראוי לילדים לגדול בו, בית ראוי לילדים.

הסוכנות היהודית ביטלה את השתתפותה בתקציב בסדר גודל של 180 מיליון, ואז החליט האוצר להשיט את מרב הקיצוץ של התקציב ושל ההשתתפות של הסוכנות היהודית על תקציב שיקום השכונות הפיזי, כך שבמהלך חמש שנות התכנית לשיקום שכונות פיזי, מתוך ה- 130 מיליון הוקצו 30 מיליון בלבד, שניים מהם בשנה הראשונה. אדוני היושב ראש בשני מיליון אי אפשר לעשות שום דבר, שני בתים, עשינו שני בתים בקרית משה וזהו, ויש לנו 10 שכונות שהוגדרו לשיקום שכונות פיזי, והם שכונות שאם אני אתאר לך את המצב שלהן האוזניים תצאנה, ילדים גדלים בין עכברושים, ביוב פתוח, מצבים מזעזעים, ממש קשים ביותר.

אני הייתי בקרית משה.

אתה היית בקרית משה אבל יש שכונות אחרות, בחדרה, בנתניה, בעפולה בראשון לציון שהם במצב מאוד קשה, אין לנו כסף לשיפוץ יותר מזה, מאחר והתכנית היא שנתית אנחנו אפילו לא יכולים להיערך לשיפוץ עתידי כי אנחנו לא יודעים מה יהיה בשנה הבאה עם מעט הכסף שנותר.

אני מצטערת שאני הייתי צריכה לומר את הדברים האלה, אני חושבת שמחובתה של הוועדה לדעת.

זה בסדר שאת אומרת, אנחנו התחלנו במצב חגיגי, עכשיו אנחנו מבינים שאין חגיגה.

יש חגיגה אדוני, אני אתקן אותך, אני מצטערת, יש בתכנית הזאת דברים יפיפיים, ברווחה, בחינוך, בהכשרה מקצועית, בקטע של שיקום שכונות וזוגות צעירים התכנית לא משיגה את מטרותיה.

נמצא כאן נציג משרד האוצר? אתה יכול להסביר לנו היכן אנחנו יושבים ואיפה נהייה בעוד שנה?

זה עוד יותר אבסורד.

כסף אתם לא צריכים לאשר תקציב, אם אתם מאשרים את התכנית צריך להיות כסף אחרת אין תכנית.

כמו שאמרו כאן, החלטת הממשלה דיברה על תקציב לשנת 2008, ובמשך השנים ישבו כל שנה ויחליטו כמה יקציבו לתכנית הזאת, אני רק יכול לומר שקיימנו את החלטת הממשלה, הכסף לשנת 2008 הועבר וזה אומר תוספת של 50 מיליון שקלים, שאליו יתווספו ושכבר נמצאים בתוך תקציבי המשרדים כדי לבצע את התכנית ב-2008. לגבי שאר השנים כמו שהחלטת הממשלה אומרת, ידונו בכל שנה ושנה לגבי המקורות, החלטת הממשלה לא ידעה להצביע על מקרות לתכנית רב שנתית.

מה קורה לגבי משרד השיכון? זוגות צעירים, מה שאריאלה רבדל-נדקוב העלתה?

אותו דבר בדיוק כמו לגבי שאר הנושאים, תעסוקה, רווחה וחינוך.

לגבי זוגות צעירים, ה- 7 מיליון אינם מתוקצבים? בכלל גם ב- 5 שנים שאישרתם לא מתוקצב וגם לא מתוקצב ה- 150 מיליון שקל הנוספים לשיקום שכונות פיזי.

כפי שאמרנו, חמש שנתי, מה שאת אומרת שאישרתם, אבל לא אושר, החלטת הממשלה לא אישרה את החמש שנתי.

בגלל ההסתייגות שלכם, לא בגלל ההסתייגות של הממשלה, רצו לאשר.

אני אומר, מה שמופיע בתכנית לרבות שיקום שכונות לרבות שיקום שכונות פיזי שמשרד השיכון מחויב לו, משרד השיכון יעביר.

לא, משרד השיכון לא מחויב בו, שר הבינוי והשיכון הודיע בישיבת הממשלה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שאין לו את התקציב הזה והוא לא יכול לבצע אותו, ראש הממשלה הטיל על שר האוצר ועל שר הבינוי והשיכון, באותה ישיבה ידועה, למצוא פתרון לבעיה, לא היתה שום מחויבות של המשרד, גם בהחלטת הממשלה יש סעיף, הנושא הזה נדון והוא הטיל על שני השרים למצוא פתרון.

מדברים על 7 מיליון שקל, זה הויכוח כרגע לגבי הזוגות הצעירים, בהנחה, שלא הולכים לתקצוב חמש שנתי, הולכים על שנת 2008 כדי לצאת לדרך, צריך 7 מיליון שקל, איפה הם?

התשובה הזאת צריכה לבוא ממשרד השיכון, החלטת הממשלה מאוד ברורה בעניין הזה.

לא נכון, אני מרגישה ואני מבקשת להסב את תשומת לבו של היושב ראש והמנהל הכללי, המנהל הכללי אתה היית בישיבה, שר הבינוי והשיכון העלה בהסתייגות שלו, שר האוצר השיב לו, ראש הממשלה סיכם את העניין הזה, ואמר שבשתי הסוגיות האלה בדיוק אין החלטה, משרד השיכון ומשרד האוצר צריכים לבוא בדברים ולסכם את המקורות התקציבים לעניין הזה, אני מבקשת לתקן ולהסב את תשומת לבו של נציג האוצר, לך אל הפרוטוקול ותמצא את זה. אני הייתי בישיבה.

אני מתאר לעצמי שכמו שראש הממשלה הנחה, שר השיכון ושר האוצר יגיעו להסכמה לגבי ה- 7 מיליון שקלים האלה.

חברים, זה שאנחנו מדברים שזה לא בסדר, אני אמרתי מזה טוב יותר לא יהיה, אנחנו צריכים לקבל החלטה איך לתקן את העיוות הזה, זה עיוות כי צריכים לתת לזוגות צעירים משכנתא וצריכים להתחיל את השיקום שכונות, אם אנחנו מוצאים כסף על דברים אחרים, בשכונות כאלה אי אפשר לחיות כפי שהם נראות עכשיו, אחד תלוי בשני, זה יהיה בזבוז כסף אם לא יהיה שיקום שכונות וזה לא ילך, לכן אנחנו נקבל החלטה, ראש הממשלה, שר האוצר ושר השיכון צריכים להגיע לאיזה פתרון.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת והנציגים כולם, אני מודה לך שאתה מקיים את הדיון, אני לא הייתי צריך להשקיע מאמץ רב כדי לקיים את הדיון הזה, וזה בדיוק למה אנחנו צריכים וועדה פרלמנטרית , אנחנו צריכים לדעת ולזהות את הלקונות בתהליך קבלת ההחלטות של הממשלה ולנסות להיות כלי עזר, אנחנו לא באים להיות מבקרים או צולבים, אנחנו דוקא נמצאים בדיוק במקום כדי לזהות את הקשיים שישנם. לי יש דוקא הערכה רבה לתכנית, ואני חושב שאתם עשיתם עבודת קודש, ואני חושב שלפחות מבחינת הדיונים טרום ההחלטות, ההשתתפות של בני הקהילה בתהליך קבלת ההחלטות בתוך התכנית והמשוב שהם נתנו, אני מוכרח לציין שמתפקידי הקודם אני השתתפתי במעט, לא בכל הדיונים, אבל אני חושב שהתכנית מאז תקופות יאיר צבן, כך אני חושב שלפחות עד שהגענו לתכנית הזו התהליך הוא מצוין ואתם תבורכו גם מנציגי הקהילה, גם מצד המשרד גם אודי פרבר שאינו נמצא כאן.

איפה בכל זאת אני רוצה דוקא למחות? ראשית על כך שהסוכנות היהודית אינה שותפה בתכנית, אני רוצה לומר לכם שלפחות בני הקהילה שנמצאים כאן, נגיסט מנגשה ואחרים בודאי זוכרים, כשאנחנו דיברנו, היתה תכנית לגיוס משאבים מחוץ לארץ של המגביות שבא יצאו עם חצוצרות על 100 מיליון דולר, ואני באופן אישי השתתפתי בסיורים כדי לגייס כסף, מטרת הכסף היתה ואני מבקש את תשומת ליבו של המנהל הכללי, מטרת הכסף היתה לגייס 100 מיליון דולר, 25 מיליון להשקיע באתיופיה בהכנת העולים כדי שיגיעו לכאן יותר מוכנים, 40 מיליון דולר יושקעו בארץ, 15 מיליון דולר, אם איני טועה לפרט ועוד 15 מיליון דולר לפרויקט הלאומי ובסופו של דבר, אני אומר לכם באחריות פה, אני אומר לכם 90% מהתקציב גויס, התקציב גויס, אני יודע מה אני אומר, 90% מהתקציב גויס, 85 מיליון דולר גויסו, אני לא יודע מה הפרויקט הלאומי קיבל ואנחנו מיד נשמע מנגיסט מנגשה, חוץ מהפרויקט הלאומי שום כסף לא הגיע לשום מקום, הגיעו 500,000 דולר כל חודש לקליטה לטיפול ביוצאי אתיופיה.

עיני אינה צרה, בתקופת המלחמה כשגיסנו את הכסף התחייבנו, מה שקרה בסופו של דבר ה- 300 מיליון דולר שהיה צריך לגייס למבצע הסיוע למלחמה, לצערנו הרב למלחמה שהיתה, הגיעו לקרן החירום ולקחו את הכסף הזה, לא שאלו את קהילת יוצאי אתיופיה, לא שאלו את המגביות, וזה מה שעשו.

לכן הנקודה הזו מתייחסת לדבר ציבורי שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום, קודם כל, יכול להיות, יכול להיות שיכולנו לבוא ולהגיד לא גייסנו 85 מיליון, שמנו את הכסף כקרן הלוואה וכן הלאה, אי אפשר לגייס את הכסף על אותה אישה שסוחבת את התינוק על הגב שלה ולומר אנחנו רוצים לתת ולבסוף לבוא ולהגיד המגביות מתנערים, והם מראים לנו את המקלטים ששיפצו במגדל העמק, רבותיי זו שערוריה, זו שערוריה, זו שערוריה, יגידו כולם וכל מי שצריך לומר, לפעמים אנחנו כאנשים שיש לנו כבוד צריכים לבוא ולומר חברים אל תגייסו בשמנו, אם אתם מגייסים אז שלפחות שזה יגיע ליעדו, זה עניין אחד, לכן אי אפשר להגיד שהמגביות, הרי הסוכנות מקבלת את הכסף מהמגביות, לכן ההתנערות של הסוכנות מהתכנית הזאת היא בגלל שהמגביות לא היו מוכנים לתת את הכסף הזה, זו הנקודה.

אדוני היושב ראש אני מבקש בהזדמנות הזו שאולי נבקש דיון בסוגיה הזו, כאן בוועדה מותר לנו לזמן אנשים, את נחמן שי ואת צוותו כדי לברר את הסוגיה הזו, אני לא אומר שהכסף הלך למטרות פרטיות, הוא הלך לציבור אבל בכל זאת הכסף לא הלך למטרה שאליו התורם היהודי ייעד. זו נקודה למחשבה.

תסתכל היום באינטרנט, תכנס ל- UJC אתה תראה את הקמפיין שם.
שאלה מתודית, אני מבקש שתענו לי בסוף , א' אני הייתי רוצה לדעת אם תהייה מוכן לתמוך בביצוע התכניות האלה? ביצוע התכניות מתי מתחילים עם כל התכנית, אני מניח שלא כל התכניות יכולות להתחיל מחר בבקר, אבל אני רוצה לדעת לגבי לוח הזמנים לביצוע התכנית, והעניין השני החלק של 15% מתקציבי משרדי הממשלה שהם צריכים להיות מוסטים לתכנית מאוד מטריד אותי. אני אומר את זה כי כסף חדש אם לא הגיע אנחנו יודעים להגיד הכסף לא הגיע ואפשר לבקש את הפרוטוקול מועדת הכספים ולדעת אם יש כסף או לא, אבל 15% מתקציבי הממשלה, הרי אתם קיבלת את התקציב בתחילת השנה כשהיתה לכם תכנית ועכשיו כשאתם צריכים להפנות 15% לתכניות החדשות מאיפה אתם מכסים את התקציב שלכם? התקציב השנתי שלכם? זו שאלה שאני הייתי מאוד רוצה שאתם תתנו עליה תשובה.

דבר אחרון אדוני היושב ראש, בסך הכל התכנית היא טובה, ואני חושב שאנחנו צריכים לבקש, לפנות, כפי שאדוני אמרת לפנות לראש הממשלה, לשר האוצר ואני חושב שאם פה דיברו על לתת תקוה לזוגות צעירים שיצאו מהבית שלהם ובסופו של דבר התכנית הזו אינה מתממשת זאת אומרת, העלינו ציפיות והציפיות לא מתממשות, אני חושב שזה דבר רע מאוד וזה לא נכון.

ושאלה אחרונה, האם תוספת התקציב כולה, התוספת של 85% האם היא עברה בועדת הכספים של הכנסת לטובת המשרדים?

אני בדרך כלל מאוד ביקורתית, אבל אני מאוד מעריכה את תכנית החומש לשיפור קליטת עולי אתיופיה, שמענו מהמנהל הכללי וסגן המנהל הכללי, מה ששמענו ממשרד הבינוי והשיכון מאוד מדאיג, בגלל שזו התחלה ברגל שמאל, מי שמתעסק בנושא הצעירים של בני הקהילה האתיופית יודע עד כמה חשובה התוספת למשכנתא לצעירים וזו נקודת תורפה, ואם אנחנו מתחילים ב- 2008 עם ריב בין משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון על מי יממן את זה, זאת אומרת שכל התכנית יכולה להיות אחיזת עיניים אם אנחנו כאן בוועדה, ואתם כמו אריאלה רבדל-נדקוב והמשרדים לא תהיו, תסלחו לי על הביטוי, אם אתם לא תהיו כלבי שמירה כי זה מאוד חשוב לגבי התכנית האמיתית שתכננו בשכל רב וגם במאמצים רבים, גם במשרדים, גם במשרד ראש הממשלה וגם ארגוני יוצאי אתיופיה.

את מה שלא מצאתי בתכנית, אני מציעה לחשוב על זה כי זה כיוונים מאוד מאוד חשובים, בתוך התכנית אני מסכימה שהינו צריכים את התכנית הזו לפני חמש שנים, אפילו לפני חמש שנים אנחנו ראינו שישנן הרבה בעיות שלא נפתרות על ידי המשרדים, אבל יש גם כיוונים חדשים שצריך לחשוב עליהם, כי אנחנו רואים שהסכום של 7 מיליון שקל זה סכום קטן, ויהיו עוד משפחות של יוצאי אתיופיה חד הוריות שלא יכולות לקנות, לא הדור הראשון של עולי אתיופיה ואני אומרת שצריך לחדש את בניית הדיור הציבורי, כי תמיד יהיו מקרים סוציאליים שיהיו זקוקים לדיור הציבורי, מבלי לפגוע במשכנתא ובלי לפגוע בדבר אחר.

עניין שני, הרבה פעמים אנחנו דיברנו כאן שצריך לדעת ולנתח את העבר של הקהילה האתיופיה שהם לא נתמכו באתיופיה על ידי הביטוח הלאומי, לא היה, היו לכם מקצועות הקשורים לעסקים, הם היו אנשי עסקים וגם היו חקלאים מעולים, ומה שאנחנו לא רואים כאן, לצערי הרב פניתי הרבה פעמים גם למשרד הקליטה, לשרים גם לזאב בוים וגם למר יעקב אדרי, פניתי למשרד החקלאות לשלום שמחון, פניתי למשרד לפיתוח הנגב והגליל ששמעון פרס עמד בראשו, ולא מצאנו אבא לתכנית האדמה ומים לישובים כפריים אתיופיים, אנחנו שוכחים זו היתה חקלאות טרופית מאוד מעולה וזה תעסוקה חשובה מאוד לקהילה, אז גם בנגב, מי יכול להפוך את הנגב לגן פורח? העלייה מאתיופיה, למה לא עוסקים בזה, אין מספיק, גם חכמה וגם אומץ לב לדברים האלה שחייבים לעשות. דבר נוסף שלא ראיתי התייחסות לעסקים קטנים של הקהילה האתיופית, מענקים מיוחדים אין התייחסות לזה, ואם אנחנו רוצים קהילה עצמאית עם גאוה ולא תלויה בטובות ושלא צריכה להתחנן להכניס את האנשים לשירות המדינה הרי תמיד אין מספיק מקומות לאף אחד, אם אנחנו רוצים אתיופים עצמאיים, גאים, עשירים אז צריכים גם לקחת את הכיוונים האלה של עסקים קטנים וישובים קהילתיים, אדמה, מה שאני אומרת בגלל שיש אנשים שלא רוצים לתת אדמה והם מקלקלים את התכניות האלה, להקצות אדמה ומים, אדמה ומכסות מים לאתיופים וישובים בנגב ובגליל, בלי חכמות, אל תאמרו לנו הם לא צריכים להיות תלוים ברצון טוב או לא טוב של מישהו, וגם אנחנו תושבים וגם אנחנו עולים לא רוצים תת קבוצות ותת מעמדות במדינה של אנשים מצוינים, צריך לשים את הכל על השולחן ולומר ולחשוב באופן חדשני.

אני מבקש אינפורמציה, עמיהוד בהט, מה לגבי החינוך בתכנית?

ראשית אני רוצה להצטרף לעמיתים השונים גם מתוך המשרדים וגם מתוך הקהילה, עובדים על התכנית הזו תקופה ארוכה, אני רוצה ולהצטרף לברכות שעל אף הנימות הצורמות שנשמעו פה קודם בצדק, אבל אני חושב שמדובר על דבר שאני קורא, לא רק תכנית חשובה אלא תכנית חכמה, אני חושב שהתכנית באה לטפל בסוגיות כאלה, יש פה איזו אמירה של סיכוי לפריצת דרך, ושל מיקומם של אותם אלפים שייהנו מהתכנית הזאת ויהיו במקום אחר על המפה בשונה מהמקום שהם נמצאים בו היום והדברים נאמרו כאן קודם.

לגבי פרק החינוך של התכנית, הדברים גם הוצגו ואנחנו שותפים גם בתכנית הרוחב וגם בתכנית האורך ואפילו בממשק עם משרד התעשיה, מסחר ותעסוקה באשר לנושא של הכשרת כוח אדם מקצועי בתחום החינוך של בני הקהילה, גם מורים, גם מגשרים וגם יועצים חינוכיים, אבל בהחלט עיקר המאמץ יעשה קודם כל בתכנית הרוחב בקומה שלפני ההתערבות המסיבית יותר בזמן הצבא ואחר כך בזמן הלימודים האקדמאיים, כלומר עוד בהכנה וביצירת תשתית ראויה של הישגים משופרים בבחינות הבגרות והסיכוי להגיע לצבא שבידו של כל אחד מהמגיעים, מהמתגייסים, סיכוי טוב יותר להמשך לימודים לאחר השחרור מהצבא כשגם השירות בצבא יכול להיות ממצא יותר, נכון וראוי יותר ושיביא לידי ביטוי את היכולות המאוד מאוד גבוהות של חלק מכובד מבני הקהילה. יחד עם זאת שותפות מאוד עמוקה בתכניות העמוק בתוך אותן 15 שכונות, בתוך אותה שכונה בחינוך הלא פורמלי החל מהגיל הרך וכלה בחינוך המבוגרים וגם בבתי הספר שחלקם משרתים את תושבי השכונות ונמצאים בתוך השכונות, וחלקם משרתים את תושבי השכונות אבל ממוקמים פיזית מחוץ לשכונה, באותם 20 בתי ספר אנחנו מתכוונים להיכנס לתפירת חליפה אישית לכל בית ספר, הרי התשתיות גם הפיזיות וגם הפדגוגיות בכל אחד מבתי הספר עשויות להיות שונות בגלל מעורבויות כאלה ואחרות גם של המערכת וגם של המגזר השלישי בסוגים שונים של בתי ספר.

לשאלה התקציבית, אנחנו נכללים באותה תמונה תקציבית, מדובר כ- 920,000 שקל שהמשרד אמור להפנות מתקציביו בשנת 2008 ויתר הסכום לשנת 2008 מגיע מהכסף שהועבר למשרד הקליטה, על ידי משרד הקליטה למשרד החינוך.

בתשובה לשאלה של חבר הכנסת שלמה מולה, אנחנו מתכוונים להתחיל בכל התכנית בספטמבר 2008, בשנת הלימודים תשס"ט, אי אפשר להתחיל אחרי פסח בעבודה בבתי ספר, אלא כמובן בהכנת כל התשתיות ונצל את כל התקציב.

אתה לא יכול להתחיל בחלק מהתכנית שאינו תלוי בשנת התקציב?

יש לנו כחודשיים ימים עד סיום שנת הלימודים, מדובר שרוב הפעולה נעשית בתוך בתי ספר, אם זו במסגרת ההשלמה של הבגרויות, אולי כאן אפשר להתחיל בדברים מסוימים עוד השנה ובקיץ, אבל בודאי בבתי הספר שצריכים להקים צוותי היגוי, להכין תכניות ולהביא אותן לאישור ולהתחיל לפעול בהן, לדעתי זו תכנית שמתחילה לעבוד, אחרי פסח בבתי ספר מן המניין הסיכוי להתחיל בה ברגל ימין הוא קטן מאוד, יחד עם זאת כל התקציב לכל השנה יונח בתקופה של ספטמבר עד דצמבר מה שיאפשר עבודה ברמה אחידה בכל שנת הלימודים הבאה שהיא כבר נופלת על 2008 וחצי של 2009.

אנחנו ביקרנו בקרית משה ושם יש בית ספר.

ראיתם דוגמה של בית ספר עתיר עולים מאתיופיה שמתנהל, זה אחד המודלים היפים שאנחנו יכולים לאמץ.

כמעט כל התלמידים הם יוצאי אתיופיה. מתי יהיו בתי ספר שיהיו בו גם וותקים וגם עולים?

המשרד והמדינה מאוד מעודדים את האינטגרציה, אבל המדינה וגם המשרד מנועים מלהכריח את הילדים יוצאי אתיופיה בגלל החלטת בית המשפט, מלרשום את ילדיהם אפילו אם זה 90% ילדים בתוך השכונות, מצד אחד אנחנו מעודדים את האינטגרציה ומצד שני במקום שזה לא קיים כי התושבים רוצים להישאר בשכונות. היינו לא מזמן עם שרת החינוך בבית ספר "נר עציון" בפתח תקוה, יש שם 95% ילדים יוצאי אתיופיה שמעטים מאוד מהם רוצים לצאת מהשכונה, ובית הספר מתפקד מאוד יפה. לאותם בתי הספר שיש בהם ממילא כבר רוב ילדים יוצאי אתיופיה ניתן את הטיפול המאוד מאסיבי כדי להגיע בתוך בית הספר למקסימום שניתן להגיע.

ראשית אני חושבת שאנחנו צריכים לברך את התכנית, מאז שהתחילה העלייה האתיופית לא היתה תכנית עבודה שאפשר להתחיל לעבוד, תמיד עשו דברים, ואי אפשר לומר שלא עשו שום דבר, אני באה במקרה מרחובות וכך שאני יודעת מה זו העלייה מאתיופיה, כמדומני היינו בין הראשונים שקיבלנו את העלייה האתיופית, בעיות תמיד היו לה.

נכון שאנחנו מדברים על תקציב, עם דברים כאלה קשה להסתמך על תקציב שנתי, כשאתה צריך דיור, כשאתה צריך עובדים, כשאתה צריך את הדברים האלה זה בלתי אפשרי להסתמך על תקציב שנתי, כי מה שצריכים, לדעתי הדבר הראשון זה משרד השיכון, דעו לכם שאם לילדים האלה לא יהיה בבית היכן להכין שעורים, עוד לפני שהם מגיעים להשכלה הגבוהה, הם לא יכולים להתפתח כשתכנסו לבתים שלהם תראו עד כמה קשה להם וכמה להורים קשה, ההורים לא מבינים כל כך, היינו ברחובות, כבוד היושב ראש, היינו ברחובות, קשה מאוד עם 11 ילדים, אם לא נפתור כדבר ראשון את מצב השיכון קשה להגיע לדברים אחרים, אני מכירה את הדירות בקרית משה, בלתי אפשרי. לכן הדבר ראשון שצריכים לדון בזה זה שיכון, שיכוני עולי אתיופיה, זה הדבר הראשון שיוכל במשהו לפתור להם את הבעיות.

חובה לברך כשיש מפגש מהסוג הזה, ואני מסכים עם גבירתי שאחרי 29 שנה מאז תחילת העלייה של יהדות אתיופיה ישנו איזה רעיון לעשות משהו, תכנית לא לעשר שנים עשרים שנה, תכנית חומש אבל הגברת הנכבדה ממשרד השיכון הודיעה לנו שבסך הכל, חברים זו אשליה, יש בסך הכל נייר שכתוב ושיש בו רעיון לביצוע במשך חמש שנים, אבל התקציב הוא שנתי, אני רוצה לומר לכם לגבי התחושה השוררת היום, מאחר והיה בעיתונות ובתקשורת, וכל אחד מאיתנו מחכה לעתיד, שכל משפחה מאמינה שיש פה תכנית ענקית וככה היה כתוב בעיתונות וככה חשבתי היום שאני אקבל מישהו שידריך אותי איך לתפקד בקניונים וכדומה אבל אני מבין שזה כבר לא יהיה.

בקניונים אתה יכול להסתובב אבל על חשבונך.

בקניונים צריך לאמן אותי איך להוציא כסף אבל הוא לא יהיה, אבל אני רוצה לומר ברצינות, ישנו כאן איזה רעיון לעודד אינטגרציה, אני רוצה לומר לכם כשאני מסתכל על התוכנית אני מוצא שהתכנית בסך הכל מעודדת אינטגרציה, אני רוצה לומר למה כוונתי כי יש כאן סתירה פנימית בתכנית עצמה, דיסונס, בעצם מה אתה אומר, כמעט כל התכניות היום לאן הן הולכות? הן הולכות איפה שיש ריכוזים גבוהים של יוצאי אתיופיה, נלך לשכונות שיש שם הרבה, נחזק אותם, משתלם כדאי לכם תהיו ביחד, נלך לשפץ את השכונות איפה שיש הרבה, תהיו ביחד אנחנו נביא הרבה כסף, גם כל התרומות היום אין כמעט שהן מסייעות לפורצי דרך, אם עכשיו המשפחה שיעודדו אותה בזכות הסיוע הזה, היא תלך לקנות בית בגבעת חיים והילד שלהם יצטרך לסגור שם הרבה פערים ויצטרך לקבל סיוע אישי, למיטב ידיעתי ואני אשמח שאם מישהו יגיד לי אחרת, הוא לא יקבל סיוע.

אני רוצה לומר לכם עוד דבר, אני נתקלתי השבוע במקרה מאוד יפה ואני מקוה שיתנו לו מענה, ישנה ילדה יוצאת אתיופיה בכיתה ח', ילדה מחוננת שלומדת באוניברסיטה, היא לומדת במקביל ללימודיה בבית הספר היא לומדת באוניברסיטה, כשהיא תסיים את כיתה יב' היא תקבל BA, אבל הילדה הזאת שפונה למינהל הסטודנטים, יגידו לה המרצים את לא בת 18 את לא עונה על הקריטריונים, האם ישנה כאן גישה שפורצת קריטריונים ומעודדת אנשים באופן אישי לפרוץ ולהתקדם?

אני רוצה לומר דבר נוסף, אני הסתכלתי על השכונות המופיעות פה ואני מברך על רשימת השכונות המופיעה כאן, אני חושב שהשכונות האלה ראויות, אבל אני חושב שאם מישהו מכיר מזו עיר, מהם הנכסים של ישוב, צריך להסתכל לא רק על השכונה אלא האם מצבו למשל של מישהו החי באופקים, משפחה שחיה באופקים או בנתיבות ובעוד פריפריות, אגב יש מבחינה היסטורית אדוני המנהל הכללי ואדוני היושב ראש, משפט אחד בהיסטוריה, הריכוזים הגדולים של יוצאי אתיופיה בארץ נוצרו על ידי מדינת ישראל ועל ידי הסוכנות, איך הם נוצרו? היתה תקופה שקראו להם מרכזי קליטה מתקפלים, שכונת שמשון באשקלון, כיצד היא נוצרה? שכונות שמשון היתה פעם מרכז קליטה, היה מרכז קליטה ולסוכנות היתה תקופה שהיו לה מרכזי קליטה מתקפלים, סגרו את המשרד ואמרו להם עכשיו זה דיור קבע שלכם, שכונת שאול המלך בבאר שבע ועוד כמה ישובים, אני חושב שיש ישובי פריפריה שהנכסים, בתי הספר, סיכוי התעסוקה לילדים שלהם כמו לילדים באופקים שהם הרבה פחות טובים משל מישהו שחי בשכונה לא כל כך טובה אבל במרכז הארץ. צריך להתייחס ואני רוצה להבין האם יש עידוד לאנשים גם ברמה האישית להתקדם ולפרוץ כיוונים ולא לטפח רק איפה שיש ריכוזים.

שני דברים אחרונים, העניין ששלמה מולה אמר בנושא הסוכנות, ישנה בדיחה בקרב הקהילה שלנו, ואני בין המפיצים שלה, שמדינת ישראל כשאומרים שאין זהב שחור, האמת כל יוצאי אתיופיה הם זהב שחור במדינת ישראל במובן של חביות נפש, אנחנו שווים המון חביות נפט, ומביאים הרבה מאוד דולרים לארץ, וזה לא מקרה ולא היסטוריה, אנחנו יודעים כמה מזה מגיע לבני הקהילה, ככה כשמישהו סיפר לנהג מונית ואמר להם אתם יותר יקרים מזהב שחור מנפט, אתם יהלום, מביאים הרבה מאוד כסף. צריך פעם אחת לבדוק לגבי כל הכסף שמגיע מחוץ לארץ כמה מגיע מזה לבני הקהילה וכמה הולך למנגנונים אחרים.

הדבר האחרון, ישנה תכנית, הדבר הוא טוב ואני רק רוצה לבקש, הקהילה הזו אינה קהילת נכים, לא קהילה של מוגבלים, יש תחושה בהרבה פעמים כיוצאות תכניות ובמיוחד תכניות על הנייר, מציגים אותנו כאנשים באמת פחותים וצריך לעזור לנו וללוות אותנו, וצריך לתת לנו סיוע ואימון אישי וכדומה, נכון שישנו שוני תרבותי, הקהילה צריכה להתמודד עם הרבה דברים אבל יש בה הרבה עוצמות, וצריך לראות איך מתחברים לעוצמות שלה, כשהגברת אמרה למשל לטפח אנשים ליזמות וכדומה, איפה כל הדברים האלה? לגבי הצעירים שמדובר שיהיה פה דור, כדי שהדור השני והשלישי יהיה שונה צריך להכניס אותם לתוך התכנית הזאת, זה מה שאני רוצה לומר לכם, אני רוצה לברך אבל התחושה שלי ששוב ישלו אותנו בסיפור מאוד יפה שאולי הוא קצת ריק מבפנים.

נציג עיריית רחובות, אני גם בין המברכים אבל אני מרבה סימני שאלה היות ואני כבר הייתי בסרט הזה, עיריית רחובות היתה בשנת 2004 ו- 2005 עם וועדת המנהלים הכלליים שעיריית רחובות יזמה הכל וישבה עם המנהלים הכללים של משרדי הממשלה לגבי תכנית לעיר רחובות, על עלות של 180 מיליון שקל, ואני מרגיש כמו אחד, שרימו גם את התושבים שלנו יוצאי הקהילה האתיופית, גם אנחנו חלק מהעניין וכל התכנית נגוזה כתוצאה שלא היה תקציב.

סליחה שאני קוטע אותך, אני רוצה לשאול את אריאלה רבדל-נדקוב, בהנחה שיש לכם את הכסף לשיקום שכונות לקרית משה, הרי קיימנו בשבוע שעבר דיון, אתם אמרתם לנו שיש לחמש שנים ובכל שנה אתם צריכים 10 מיליון שקל כדי להגיע למצב של טוב, כמה כסף יהיה לכם עכשיו, בהנחה?

לא.

התשובה היא לא, אין כסף.

לכן אני אומר עכשיו שלפי התכנית, כשישבנו וחשבנו והשקיעו, אני אומר נקודתית לקרית משה, נקודתית שנמצאת פה במספר אחד, עם 56% יוצאי העדה, 70% ילדים מתושבי השכונה הם יוצאי העדה האתיופית, שאם אנחנו הולכים עם התכנית הזאת עוד 40 שנה, עם התכנית הזאת, נגמור רק את השיקום הפיזי של הבניינים.

זה לא נכנס לשיקום שכונות פיזי.

אני אומר שבמסגרת הזאת של התכנית הזאת, גם ב- 40 שנה לא נגמור את נושא שיקום המבנים שזה בעצם הדבר הבעייתי, המרכזי שבלעדיו אין לנו בכלל מה לדבר.

בקרית משה משלמים כמו כל תושב, איפה הרשות המקומית?

הרשות המקומית משקיעה בשכונת קרית משה ותושב בקרית משה מושקע פי ארבע מכל תושב אחר, הסבסוד, השתתפות היום של הרשות הוא מלא בבתי הספר, בפנימיות ההורים בקושי משתתפים בדברים האלה, בהסעות לבתי הספר, הרשות לקחה את כל נושא ההסעות, שיקום המבנים שהתושבים צריכים לשלם את ה- 25%, העיר היחידה שהרשות עשתה את זה, העיר רחובות שילמה את ה- 25% שהתושבים רוצים לשפץ את המבנים אנחנו לקחנו עלינו למרות שבחוק אסור לנו, ידענו שבלי זה זה לא יתבצע, והמבנים ששופצו, עיריית רחובות לקחה ועשתה את זה.

אבל אי אפשר לומר לרשות שמהתקציב הלא גבוה שלה לבוא ולעשות לבד, האחריות, וכאן השאלה איפה הרשות המקומית בתכנית הזאת? אם מקימים מנגנון חדש עוד פעם בנוסף לפרויקט הלאומי, ולפת ולכל הוועדות שיש, אם יקום עוד מנגנון או שזה יהיה חלק ממנגנון אחד גדול שיתפקד.

מה אנחנו עושים עם שאר יוצאי העדה תושבי רחובות? יש לנו עוד כ- 4,000 יוצאי העדה חוץ מה- 3,195 שרשומים פה, יש לנו באושיות כ- 20% תושבי השכונה יוצאי העדה האתיופית כ- 2,000 תושבים, מילטשיין – 15% כ- 900 נפש, בשכונות האלה אם לא נטפל בהן היום אז בעוד 4 שנים נשב פה ונאמר מה אנחנו עושים איתן, הבעיה היא לא פשוטה.

אני חוזר ואומר הבעיה המרכזית היא נושא הדיור, אם לא נטפל בהרחבת הדיור שקיים כרגע, 50 מ"ר ל-10 נפשות זה בלתי אפשרי, לא נוכל להוציא אותם מתוך המעגל הזה, הילדים ימשיכו להסתובב בחוץ כי אין להם את הפינה החמה, ואתם ראיתים את זה בסיור ברחובות, זה הדבר הבסיסי, דבר נוסף טיפול בחינוך שהוא דבר מאוד מאוד משמעותי ובזוגות הצעירים. איך אנחנו דואגים לעודד בשכונות האלה שהצעירים יצאו לרשויות שלא קלטו עד היום ולא השתתפו בנטל הארצי ולגרום לכך שייקלטו את הזוגות הצעירים.

מה קורה עם נושא פעילות הפנאי, עידוד תנועות הנוער. המדינה גם כן צריכה לקחת פה אחריות ולומר לתנועות הנוער זה פרויקט לאומי תכנסו, כי אם תנועה נכנסת היום ההשקעה לילד היא 400 שקלים שהוא צריך לשלם בשנה, אין את זה, אז שוב יבואו אל הרשות, בסדר זה שוב נופל על הרשות, אנחנו צריכים לבטל משהו אחר, אז בסופו של דבר הרשות פועלת תחת תקציב, כל מה שאנחנו ניתן בצד הזה אז צריך להוריד בצד ההוא, זה צריך להיות חלק מהחלטה.

אין סכומים, אנחנו הגענו היום במגמה שאם אנחנו מדברים שוב 2008, אנחנו שוב עוברים, אנחנו היום בנקודה שצריכים להיכנס ולעבוד היום, אין לנו זמן.

בתי הספר מחוץ לשכונה, יש לנו בית ספר אחד שהוא מעל 90%, יש לנו בתי ספר של 50%, מעל 50% של יוצאי העדה של החינוך הממלכתי דתי, והם לא בשכונה והילדים מוסעים אנחנו צריכים לתת לזה פתרונות.

המבנים הפיזיים אינם ראויים, וגם פה צריך לתת וזה לא ניתן בתכנית הזאת, בסכומים האלה אי אפשר לעשות כלום, הכסף שניתן השנה הזאת זה לשכונה אחת.

אני אגיב בסוף, אני רק רוצה להגיד לזהר בלום ולשאר האנשים דבר פשוט, קודם כל זה בסדר לבקר ואין שום בעיה, אתם צריכים להבין, התקציב שהגיע בסופו של עניין ובסופו של מאבק אינו נותן פתרון לכל הבעיות, יש תקציב, משרד האוצר הקצה X שקלים, אז נכון, יכלו לתת למה שאתה אומר, לשיפוץ המבנה הפיזי, ישבנו עם נציגי הקהילה, עם מה שיש, אני שוב אומר בכספים שיש הקצנו משאבים לדברים הדחופים ביותר, דברנו על דיור, נכון שישנה בעיה שאנחנו מנסים לפתור אותה עם האוצר ועם שר השיכון, אני כבר אומר התכנית הזאת לא באה לפתור את כל הבעיות, היא באה לפתור בעיות עקריות, ותכף נענה.

זה מתסכל.

הממשלה הקצתה סכום, זה הסכום שהיא הקצתה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, נציגי המשרדים ונציגי הארגונים של יוצאי אתיופיה, קודם כל גם אני מצטרף לברכות לתכנית הזאת, כי אני גם הייתי שותף בתוך וועדת המנהלים הכלליים, אנחנו באמת עבדנו בעניין בניית התכנית. אנחנו קווינו שיהיה יותר כסף, קיבלנו הרבה פחות כסף ממה שתוכנן, יחד עם זאת, אם זו המציאות אז אני דואג משני דברים, כמובן מה שמדאיג אותי זה כסף קטן, אבל מדאיג אותי יותר האם התכנית תצא לפועל, אם לתכנון התכנית ולאישור התכנית לקח שנתיים, בדיוק שנתיים, הביצוע מאוד מדאיג אותי וזה יכול לקחת יותר ואז תהיה ממשלה אחרת, ואז יהיה עוד דיון ואז הכל יהיה טשטוש, מזה אני דואג. דבר שני, אני מסכים עם חבר הכנסת שלמה מולה וגם עם דוד מהרט, האכזבה שהסוכנות לא משתתפת בתכנית הזאת, זה אבסורד, הסוכנות היהודית שעל דגלה קליטה ועלייה, היא לא משתתפת בתכנית הזאת, זה פשוט בושה.

הבשורה הרעה, שהיום שמעתי, לא אושר לצעירים, את מה ששמענו מאריאלה רבדל-נדקוב, שהאוצר לא אישר בעניין הצעירים, זו אכזבה כי הצעירים מחכים לזה, הלא זכאים, לגבי הטיפול בזכאים זה מופיע פה, למי שלא זכאי ולא אושר, דנו, וגם חנוך צמיר ציין בדבריו, נכון לא מענקים אבל משכנתאות, אבל אני חושב שכעת יש סתירה בין האוצר לבין זה, אני אשמח לקבל הבהרה בעניין. המנהל הכללי הולך לענות ואני אשמח להבהרה, זה מאוד בעייתי כי בגלל שהסכום הוא מאוד קטן החששות שלי שהנושא יתמוסס ואז אף תכנית לא תבלוט ולא תפתור את הבעיה, אולי צריך לחשוב לקבץ את כל התכניות לתכנית אחת ולתת עדיפות לבעיה הבוערת יותר ואז לחשוב שלאור הכסף זה קטן מאוד, לדעתי צריך להסתכל על זה.

אני חושב שרכישת דירות והמשכנתאות זה עניין מאוד חשוב, אני שואל את חביב קצב שנמצא פה, אני ראיתי את החלטת הממשלה בעניין של תוספת 40% למרכזי קליטה, למה היום העולים נאלצים לקנות מהר במשכנתא קודמת? אם זו המטרה לא לשלוח אותם לשכונות מצוקה, למה לא נחכה עד שה- 90 יום יסתיימו, או עד שלושה שבועות? נחכה, אם חיכנו, אם סגרתם את המשכנתא לעוד חודשיים, עצרתם את זה, דווקא כשיש החלטת ממשלה אנחנו לוחצים אותם כדי שיקנו במשכנתא קודמת שתאפשר רק ללכת לשכונות מצוקה? מה עשינו בזה? זו השאלה שאני מעלה.

אני חושב שמוטלת על כולנו אחריות, אנחנו צריכים לעבוד ביחד כדי שהתכנית הזאת תתחיל לפעול לפני שתקום ממשלה אחרת, אני אומר לכם, אם לקח לתכנן שנתיים את התכנית, אם נחכה לביצוע עוד שנתיים אז בעוד שנתיים הכי הכי מאוחר יהיו בחירות.

שזה לא יהיה תלוי בממשלה זו או אחרת.

כן זו ההחלטה.

אני מסכים איתך, אני חושב שאם יש לנו החלטת הממשלה יש לנו את האפשרות להכריח את הממשלה דרך בית הדין הגבוה לצדק, אפשר שגם חברי כנסת יעשו ליזום ולעגן בחוק, לכן אני אומר, נעבוד ביחד, חבר הכנסת שלמה מולה יש לך אתגר להוביל את הדבר הזה.

אני רק מבקש לתקן אותך, אני אענה בסוף, זמן ההכנה של התכנית הוא שנה ולא שנתיים.

התחלנו בפברואר 2007 ועד 2008.

אני לא רוצה ויכוחים, התחילו ב- 2007, עכשיו אני מבקש שהאיש שלא צריך כסף והוא עושה את העבודה שלו טוב מאוד, אנחנו ראינו קצינים, אני גיליתי ילדים כאלה, סגן אלוף מושיק אביב בבקשה.

בצבא ההגנה לישראל משרתים היום כ- 4,000 חיילים בני העדה האתיופית, אנחנו הגענו לוועדה על ידי חנוך צמיר, ולכן הערה לפרוטוקול, גם בשגרה וגם בחיי היומם יום שלנו וגם לאור הוועדה, המנהל הכללי של משרד הקליטה וחנוך צמיר המשנה למנהל הכללי שמלווה אותנו באופן צמוד, הם מלווים את כל תכניות העבודה של צבא ההגנה לישראל לאורך כל השנה, וזה עניין של שנים ובשנים האחרונות אנחנו מכירים את התכניות.

צבא ההגנה לישראל קבע לעצמו בשנת הפעילות הזאת בעיקר, ולאור תכנית החומש לשים דגש לשירות בני העדה, אנחנו מתוקצבים תקציבית, וצבא ההגנה לישראל משקיע בזה תקציבים רבים, תקנים לפעילויות. אני לא אתן כאן נתונים, בוועדה קודמת באנו והצגנו, לאור הפעילות הזאת החלטנו להתמקד בארבעה נושאים שהם קריטיים לחיילים בני העדה שמשרתים, אחד זה ההכנה לשירות, מצאנו שההכנה לשירות לצבא ההגנה לישראל חשובה מאוד, קריטית, הכרחית ואנחנו כתבנו תכנית מעמיקה, יסודית ושונה לטובת ההכנה לצבא.

פעילות נוספת היא מניעת כליאה – אנחנו יודעים, כל מי שיושב פה מכיר מהוועדות, בשנה האחרונה ישנה עלייה במספר עריקים והכלואים בצבא, אנחנו הולכים לטפל בנושא של הכליאה, נשר משירות וצמצום בעיות תנאי השירות של החיילים שהן בעיות רבות, צבא ההגנה לישראל לוקח אחריות על העניין הזה.

נקודה נוספת שהיא קריטית מאוד – כשירות המפקדים, הכשרות המפקדים, המפקדים שבאים במגע עם החיילים, אנחנו נעשה את הכל כדי שהמפקדים יכירו את מאפייני החיילים, ידעו איך להתמודד, יתנו מענה מיטבי וזו פעילות שאנחנו למעשה התחלנו אותה.

הדבר האחרון – קידום ומינוף חיילים בני העדה, אנחנו מוצאים את הקצינים בני העדה המשרתים, יש היום כ- 240 קצינים בני העדה, שהם משרתים בצבא כאחים בוגרים כמודלים לחיקוי ואנחנו עושים תכנית כדי לקדם ולמנף את כלל החיילים ברמה האישית, אם לא להתייחס לנתונים מסוימים המיוחסים לשאר בני הנוער כדי לקדם אותם ולעודד מפקדים להוציא אותם לקורסי פיקוד, קורסי קצונה ואנחנו מתכוונים לעשות עבודה.

חשוב להגיד שאנחנו בתחילת הפעילות, לא חיכנו לאישורי הוועדה מבחינה תקציבית, התחלנו את העבודה וקיבלנו אור ירוק ממשרד הקליטה. ראש אגף משאבי אנוש מוביל את התכנית, קצין חינוך ונוער ראשי החליט שזה נושא מודגש שנתי ושאנחנו הולכים לטפל בו ויצאנו לדרך ואני מקווה שנוכיח תוצאות בהקדם.

תודה אדוני היושב ראש, אני מהאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, אני כמובן מצטרף לברכות, האגודה הייתה שותפה יחד נציגים של הקהילה בתכנון התכנית, תכנית החומש וכמובן אנחנו מברכים על התכנית שאם עד עכשיו התכנית נבחנה בתכנונה עכשיו היא תבחן בעשייתה, מטבע הדברים, והנקודות שהעלו חברי הכנסת, שלמה מולה ומרינה סולודקין ושרה מרום-שלו וגם נציגי הקהילה הם נקודות נכונות וגם מדאיגות את הקהילה עצמה.

אני מבקש לדעת מהמנהל הכללי של משרד הקליטה, הרי כל התכנית וגם כל השירותים הנגזרים ממנה, הקהילה אמורה לקבל את ההטבות האלה, ואני הייתי מבקש לדעת איך אתם מנגישים, איך אתם מפרסמים, איך אתם מגיעים לקהילה כדי שהם יהיו מודעים לזכויות המגיעות להם בעקבות התכנית?

הרבה חברים שלי התייחסו לתכנית באופן רחב, אני רוצה להודות מאוד למטה המאבק שהם היו מלכתחילה ביוזמה וההקמה והם ליוו את התכנית הזו באופן מסודר, אני חושבת שגם יוצאי אתיופיה היו שותפים בבניית התכנית, התכנית נעשתה באופן מקצועי מאוד, גם את זה צריך לומר.

תכנית חומש לחמש שנים, היא תכנית כפי שאמרתי מתוכננת היטב ואין בה, כפי שנאמר, אין מאחוריה הגיבוי של האוצר, כולנו צריכים לעבוד קשה כדי שהממשלה תקח את זה ברצינות וכפי שנאמר פה אולי בעוד חמש שנים כדי שהתכנית לא תיפול בחילופי הממשל, אז צריך לצאת. דובר על גיוס משאבים ועל פרויקט לאומי, אני רוצה להתייחס לזה למרות שזה לא באג'נדה, אני רוצה להגיד בקול רם, כ- 12 מיליון דולר של הפרויקט הלאומי מגויס בארצות הברית, לאחרונה מתכנית חירום, מה שאמרת שלמה מולה operation promised מת, operation promised הוחלף בתכנית החירום, מאז אף אחד לא מתייחס אליה, לכן הפרויקט לא קם מאז, אני לא יודעת כמה גויס, אבל אני רוצה לומר שהפרויקט לא ממוקד, הפרויקט ממומן שיש לו 8,000 תלמידים בתכנית, רק 2 מיליון דולר – כ- 9 מיליון שקל בא מהממשלה, יתר הכספים שמגיעים הם מגיוס כספים.

דבר נוסף אני רוצה לומר בקול רם, אנחנו אזרחי מדינת ישראל אנחנו לא צריכים להיות תלויים בגיוס כספים, ממקורות אחרים הסוכנות היהודית שלא לקחה חלק, לא צריך לקומם אותנו זה צריך לחזק בכך שבמדינה, אני מייצגת את הפרויקט הלאומי, שהכסף, תגידו בקול רם אנחנו מדינת ישראל, מדינת ישראל צריכה לממן את כל הפעילות של הפרויקטים או של הקהילה.

שהממשלה תממן גם את הפרויקט הלאומי, אפשר לומר אתה זה.

נגיסט מנגשה

יפה, זו הבקשה שלי שגם הפרויקט הלאומי יהיה ממומן על ידי המדינה, החידוש של התכנית הזאת, היא תכנית המשכנתא לדור השני שאין להם קורת גג והם חיים עם ההורים, אני מבקשת אולי שאם תהייה חשיבה מחודשת של קביעת סדרי העדיפויות מתוך התכניות שאושרו אפילו עכשיו, אני מבקשת שתהיה התייחסות חירום, אולי, שלילדים האלה תהייה קורת גג, ושהוועדה המצומצמת הזאת תבחון מחדש הסטת כספים מתכניות שאושרו לזוגות צעירים כדי שיהיה להם קורת גג.

אני יושב ראש מטה המאבק לשוויון חברתי ליהודי אתיופיה, ראשית אני רוצה לפתוח בשני דברים, האחד אני חושב שכבוד לנו שבוועדת קליטה ועלייה יושב חבר מהקהילה, חבר כנסת, אני אומר כל הכבוד וזו זכות גדולה בשבילנו שיושב פה אחד מיוצאי הקהילה בבית המחוקקים.

אני רוצה לדבר על התכנית, התכנית הזאת עברה צירי לידה, מה זה צירי לידה? אין לי אפילו מילים לתאר את זה, אני חושב שהאנשים שהיו שותפים מההתחלה ועד הסוף יכולים לחוש את זה, יש לי את התחושה שגם אם היינו מביאים פה תכנית, אתם מכירים אותי, לא תמיד אני מגן על הממשלה ובטח ובטח בנוגע לקהילה האתיופית, גם אם היינו מביאים תכנית המצופה בזהב תמיד יהיו לה ביקורות, אנשים היו מבקרים וזה לגיטימי, אבל אני חושב שבתכנית הזאת הושגו דברים שדחופים יותר, לא דחופים, יש המון בעיות בקהילה, אני מאמין שגם בכלל החברה הישראלית, והבעיות האלה שהצגנו הן הכי דחופות, נקודות קריטיות שעליהן היינו צריכים להתמקד, והתכנית הזו שיצאה אני חושב שקודם כל זו הזדמנות, אני לא אומר חד פעמית כי אני מקוה יהיו עוד הזדמנויות כאלה, זו הזדמנות ממש טובה לממשלה לקחת פעם אחת את הנושא של הקהילה האתיופית על סדר היום, על סדר היום החברתי שלה, אפשר להבין שזה בסדר היום של הממשלה אבל זה לא, כי אם זה היה בסדר היום של הממשלה עד עכשיו אז לא היו צריכים להקים את הפרויקט הלאומי ולא היו צריכים לממן את הארגונים החברתיים בתוך הקהילה או כנגד להקים את ממשלת ישראל מספר שניים או מספר אחד - הסוכנות היהודית בנושא הקהילה היהודית האתיופית, אני חושב שגם המדינה התפארה והתבסמה בזה שזו תכנית מאוד גדולה וחסרת תקדים ואני מקוה שהיא תהיה חסרת תקדים גם בביצוע ולא רק בהצהרות שלה.

אין כסף.

על זה אני רוצה לדבר, אני ישבתי בישיבת הממשלה, אריאלה רבדל-נדקוב כשאמרת ששר השיכון זאב בוים, אני הייתי בישיבה, ונכון לעכשיו שמעתי שזאב בוים נמצא בממשלה ולא ראש הממשלה, הוא חבר בממשלה, ממשלת ישראל קיבלה החלטה, אז נכון לעכשיו זאב בוים אינו ראש הממשלה והוא שר בממשלת ישראל, ממשלת ישראל קיבלה החלטה והוא כפוף לה, ממשלת ישראל החליטה להרים את התכנית הזאת קצת למעלה, גם שר הקליטה היה, וכל אחד היה שותף והבעיה האמיתית היא כשמסתכלים על התכנית הזו כתכנית לקהילה האתיופית, זה לא נכון, התכנית הזאת היא תכנית חברתית ממדרגה ראשונה ומי שרואה את התכנית הזאת כתכנית לקהילה האתיופית טועה, כי אין כאן עוד משהו, יש פה אזרחי מדינת ישראל, עולים חדשים שחייבים להשתלב בחברה הישראלית, אתם יודעים והתוצאות מוכיחות את זה בשטח, הקהילה הזו נותנת את פרותיה כבר עכשיו, כשאנחנו נמצאים עדיין בגטאות ובשכונות המצוקה. לקבל החלטה של שר שדיבר על יש כסף או אין כסף, יש כסף, סליחה. אם נחזור שוב, אם מדינת ישראל רוצה להוציא החלטת ממשלה היא יכולה להוציא אותה וזו גם החולשה שלנו, כפי שאני מסכים עם אברהם נגוסה שכולנו צריכים להתלכד יחד ולהביא את החלטת הממשלה לכדי מימוש, ועכשיו הדרך יותר קלה כי יש לנו חבר כנסת במפלגה השולטת ואולי פעם אחת נתלכד ונעזור למי שמוביל את העניין הזה ולא נהייה תלויים בפרורים האלה, התכנית הזו היא טיפה בים במה שבאמת אפשר להציע כדי להציל את הקהילה האתיופית.

לא מה שאפשר אלא מה שצריך.

לגבי התכנית, אני הסתכלתי והיינו שותפים בתכנונה מא' עד ת' וכשהיא הוצגה בוועדת ההיגוי ראיתי שם את משרד השיכון ומשרד הקליטה, לא ראיתי שם את נציגי הקהילה, שוב התכנית הזאת לטוב ולרע, תצליח או תיפול רק אם נציגי הקהילה האתיופית יהיו שותפים לה.

עוד דבר, כתוב שם בריאות הנפש במשרד הרווחה, ראיתי שם, איני יודע בדיוק על מה מדובר, ובאילו ניסויים מדובר צריך לפרט.

דבר שלישי, דברנו על ההיסטוריה של יהודית האתיופית בתכנית הלימודים, איפה זה מופיע? אני לא ראיתי, בהחלטת הממשלה כן אמורה להיות וזה צריך להתבצע, ושוב אני חייב להגיד את דעתי בנושא הסוכנות, אגב אנחנו הכלים של הסוכנות לגייס את הכספים האלה, הסטודנטים, ראשי הארגונים ועובדי הסוכנות, הם אלה שמביאים את הסוכנות, הסוכנות אף פעם לא הולכת לגייס כסף עבור הקהילה האתיופית ללא האתיופיים. אז לא נצא לגונן עליהם כאשר אנחנו אלה שמביאים את הכסף בעצמנו, אולי להיות מוסריים עם עצמנו ולומר סליחה, הגיע הזמן, אנחנו מספיק בשלים וגם להגיד תודה, הכסף הזה באמת לא מגיע, הכסף הזה לא שמעתי מישהו מבני הקהילה שרעם כאשר 70 מיליון דולר הלכו לשיקום הגליל אחרי המלחמה, לא שמעתי אחד כאן, אני היחידי שהייתי גם בתכנית אירוח בטלוויזה ואמרתי את מה שאמרתי ואחר כך קיבלתי איומים, שיחות טלפון, איני יודע מאיפה זה, אם הסוכנות יכולה לסלול כבישים ולבנות בתים בתירוץ של שעת חירום, הקהילה האתיופית נמצאת בשעת חירום כבר 30 שנה, לכן צריך להגיד את זה, מפריע לי שבתכנית הזאת הם מופיעים בה בסוגריים כשותפים לדרך.

בכל אופן אני רוצה ולהגיד לאנשים השותפים ובעיקר לאגודה הישראלית והנציגות והחברים במטה שהיו במהלך השנתיים בהתנדבות מלאה מזמנם ומכספם ועל כך אני מודה לחברים שלי ובעיקר למנהל הכללי של משרד הקליטה שאפילו בשעה 02:00 ו- 03:00 בלילה, היו גם שעות מאוחרות יותר שדיברנו על העניין הזה, אני לא רוצה כרגע להתחיל לברך כי זה רק על הנייר, אמרתי למנהל הכללי של משרד הקליטה, אני אברך ברגע שאראה את הזוג הראשון שיקבל את המשכנתא.

ראשית אני אענה על השאלות בגדול וחנוך צמיר ישלים בדברים הקטנים, ראשית לחבר הכנסת שלמה מולה לגבי הדברים שאתה דיברת, לגבי ה- 15% בדיוק כפי שאתה מודאג גם אני כמנהל הכללי מודאג, כל המשרדים מודאגים זאת החלטת הממשלה, כפו עלינו. מה זאת אומרת כל משרד יקח 15% מתקציבו השטוף, יפגע בפעילויות של המשרד כדי לממן את התכנית, אגב אני אומר לך שתדע שזה קורה כמעט כל חודשיים שיש קיצוץ בממשלה, אם זה נושא של ניצולי שואה ואם חסר כסף למשרד הבטחון במלחמה בצפון, הממשלה מחליטה על קיצוץ במשרדים, הקיצוץ הזה פוגע נטו בכל האוכלוסיות, אתיופים, רוסים, צפון אמריקה בכולם כי אנחנו מחויבים על ידי משרד האוצר לקצץ בתקציב הגמיש, תקציב גמיש זה הפעולות ולצערי הרב, השאלה שלך היא נכונה, 15% פגיעה בפעילות של משרד הקליטה, של משרד השיכון, של משרד הרווחה, של משרד החינוך פגיעה בפעילות השוטפת שאנחנו מפעילים כללית על הדברים.

לגבי לוחות זמנים, בנושא של שיקום שכונות דיברנו, החלטת הממשלה מדברת שתוך 90 יום מהחלטת הממשלה להתחיל ולטפל בכל נושא משכנתאות הדיור, עדיין יש את את נושא ההסתייגות של שר השיכון מול משרד האוצר שהם צריכים לפתור את הבעיה, אנחנו אתמול בוועדת ההיגוי הראשונה, שמענו את העניין, יכול להיות שאנחנו נרכז את הישיבה הזאת גם אצלנו אם עד אז נקבל דיווח שהפלונטר התקציבי הזה לא נפתר, ואני מקווה כמובן שאם אתם תרתמו, אנחנו רק נשמח, כדי לפתור את העניין של המימון.

לגבי מה שאריאלה רבדל-נדקוב אמרה, החוסר של ה- 2 מיליון, כדי לשפץ, אריאלה רבדל-נדקוב, כפי שאמרת שעקב הקיצוץ של 180 מיליון שקל של הסוכנות היהודית שהיה צריך ללכת רק למטרה הזאת, ברגע שזה ירד אוטומטית, לצערי, נפגע הדבר הזה.

לגבי דבריה של חברת הכנסת מרינה סולודקין, היא דיברה על כמה דברים, היא דיברה על נושא היזמות, נושא היזמות הוא לא קשור לתכנית והוא מטופל במשרד הקליטה על ידי אגף היזמות, כל בן קהילה שיגיע הוא רשאי לקבל ייעוץ, הוא רשאי לקבל הלוואה בתנאים מועדפים לפתיחת עסק וזה בתכנית הכוללת. כפי שאמרתי קודם התכנית באה לפתור X בעיות, היא לא באה לפתור את כל הבעיות של בני הקהילה.

לגבי דבריו של אברהם נגוסה, ראשית לגבי המחלוקת, ישנה עדיין המחלוקת של ההסתייגות של שר השיכון שר האוצר, כפי שאמרתי הם אמורים לשבת ולפתור את המחלוקת הזאת, לגבי דברייך למה אתם אומרים לעולים?

לגבי העולים אני מבין שהתקציב של העולים מתוקצב. הוא דיבר על העולים במרכז הקליטה.

אני עונה, אחד דיברתי על המחלוקת בין השרים, אברהם נגוסה שאל למה כרגע המשפחות שיוצאות ממרכזי הקליטה למה הם ממשיכים.

למה ממשיכים? היתה עצירה של חודשים, אתם פתחתם את זה.

לא פתחנו את זה, לא היתה עצירה. ראשית שתדע תמיד, התכנית כמו שאמרת התפרסה לפני שנה, ואי אפשר כשמתחילים תכנית לומר רגע עוצרים כי בסוף אמורים לתת 40%, כי בסוף לא יודעים, יש קיצוצים ולכן זה בדיוק כמו תכנית, עד רגע שהתכנית מאושרת בממשלה עובדים על פי המודל הישן, ולכן לא הפסקנו לרגע אלא אמרנו שהתכנית אמורה להיות בתאריך, ולכן כל בן הקהילה שרוצה לקנות דירה, כמובן בכל התנאים ובשכונות, יש שכונות שכבר סגרנו ויש שכונות שנסגור, רשאי לעשות את זה, אני מזכיר לך דבר נוסף, המימון של התוספת של ה- 40% מדברת על 200 משפחות בשנה, לצורך העניין שאם יגיעו בשנה אחת 220 משפחות ל-20 משפחות בשנת תקציב לא יהיה את המימון הזה, וה- 20 האלה יצטרכו לקנות בתנאים הישנים שיש בשכונות הישנות שקיימות וכמובן אחרי שנסגור את התוספת או שיצטרכו להמתין לשנת תקציב אחרת, אבל זה לא תקציב שבא לפתור את כל המשפחות של מרכזי הקליטה שבאות בשנה אחת ושמבקשות לצאת. לכן לא עצרנו כי אין באפשרותנו על פי החוק לעצור.

לגבי הערתו של אבי מספין לגבי ההסברה לבני הקהילה, בתכנית מפורט בסעיף התקציבי להסברה לבני הקהילה את כל מרכיבי התכנית, היכן הם מקבלים ומה, ואנחנו מתכוונים כמובן לכלול גם את השפה האמהרית, לכלול את הערוצים, לכלול את העיתונים, לכלול עלונים, ישנו סעיף הסברה, יש כוונה לתת הסברה לבני הקהילה בדיוק על התכנית.

לגבי זהר בלום מרחובות, אמרת הרבה דברים לגבי תנועות נוער, חלקן בתכנית והם חשובים, ראשית אני רוצה להבהיר, קודם כל לא הולך לקום פה שום משהו על מה שיש, הכל עובד באותה תכנית, אנחנו לא באים לשנות והכל עובד באותה מסגרת, כפי שהצגנו ועל פי הדברים. אמרתי, ציינת כל מיני דברים שחלקם הם בתוך התכנית ואני אשמח לשבת איתך ביתר פרטיות כדי להסביר מה נכנס ומה לא נכנס, כרגע התקציב המאושר הוא בדיוק על פי המוצג כאן לגבי התקציבים, למרות שזה מפורט אני יכול לתת לך ספציפית, זה נכון שיש דברים שלוקים בחסר אבל.

לגבי דבריה של ד"ר נגיסט מנגשה, היא עזבה, היא דיברה והיא דיברה על הצורך לשנות את התכניות וכרגע לעשות דברים אחרים, יש תכנית, הממשלה אישרה. התכנית הזאת מובנת עם נציגי הקהילה, ועל פי תכנית זו עובדים, זה לא שאני קם מחר בבוקר ואומר אין לי חשק ואני רוצה פתאום להשקיע במשהו אחר, אם אנחנו נראה בסוף השנה הראשונה, בוועדות ובכל הדברים שיש בעיות ויש תכנית שאינה מתקדמת טוב אז נשב ונבחן מה לעשות.

גבי יברקן לגבי הערתך, לראשונה אמרנו נציגי הקהילה היו שותפים בכל הבניה ואתם ראיתם שמההתחלה הייתם שותפים, אתם תמשיכו להיות שותפים, ציינתי שבוועדות הבקרה שנקבע את הזמן ברגע שהתכנית תצא לפועל.

בוועדת ההיגוי.

אני אומר שוב, זו וועדת המעקב שיושבת, התכניות עובדות על פי התכנית, ברגע שיהיה את המעקב ואת הדיווח אתם תהיו כדי לראות איפה עומדים ואיפה אנחנו נמצאים.

תראה לי בהחלטת הממשלה איפה פה כתוב 200 משפחות, איפה כתוב שהתקציב ל- 200 משפחות? החלטת הממשלה לא מגבילה.

מר אברהם נגוסה היקר, תקצוב של 40% כפי שאמרתי הכל תלוי תקציב, התקצוב של 40% מאפשר ל- 200 משפחות.

לא טוב.

הוא אומר שזה לא טוב שהתקציב נמוך מדי.

רוב העניינים קיבלו תשובות מארז חלפון, עוד כמה השלמות קטנות, חבר הכנסת שלמה מולה, זה כיף להגיד את המשפט הזה חבר הכנסת שלמה מולה, לגבי ההתנעה ה- 50 מיליון שקל שהוזכרו על ידי נציג האוצר כאן, אכן הגיעו כבר למשרד הקליטה לפני שלושה ימים, ואנחנו ממש עוסקים כרגע בחשיבה איך אנחנו מתחילים לתפעל אותו ואני מניח שהדברים יקבלו ביטוי ארגוני ותקנוני כבר בימים הקרובים, המשרדים על פי התכנית יקבלו את הכספים, ואני מקוה שנצא לדרך כמה שיותר מהר.

זה שזו לא תכנית חמש שנתית והפכנו את זה, או יותר נכון הפכו לנו את בעיקר לתכנית שנתית אחת, זה יקשה בהתנעות, כבר הזכירה אריאלה רבדל-נדקוב, את נושאי כוח אדם, אבל זה לא רק נושא של כוח אדם, ישנן הרבה מאוד שאלות נוספות, אני מקוה שנדע להתמודד אבל זו החלטת הממשלה. אנחנו מתחילים לזוז וקדימה.

הערה שניה לגבי שכונות שלאינן בתכנית, יכול להיות שלא חידדתי את זה מספיק בדבריי, כל תכניות הרוחב או התכניות הארציות לא קשורות לשכונות, אני מקוה שהדבר הזה ברור, כלומר יוכל לקחת חלק צעיר אתיופי בתכניות הרוחב מבלי שום קשר לשכונות, שראינו בשקף שלהם כאן, זה פתוח, זה ארצי כמובן לכולם, יחד עם זאת אין ספק שישנם עוד הרבה נושאים שלא באו לידי ביטוי בתכנית, תפסת מרובה לא תפסת, יש מגבלת תקציב עשינו שיקול דעת, אני מקוה שהוא טוב, בשיקול הדעת נציגי הקהילה לקחו חלק מאוד דומיננטי ותאמינו לי אני יכול להציג מצגת של כל אותם נושאים שלא בתכנית, אנחנו מכירים אותם, אבל באיזה מקום עשינו הערכה של סדרי עדיפויות וזה בא לידי ביטוי בתכנית עצמה ואני מקוה שנעשה את זה טוב.

אני מבקש לומר כמה מילים, דבר ראשון אני חושב שהתכנית שנבנתה יחד עם הקהילה, נותנת עדיפות לתכנית הזאת, ואני עבדתי על פי תכניות בחיים שלי, אני יודע שהכי חשוב זה להתחיל, אפשר לבקר את התכנית אבל אני צריך להגיד שאני לא שמעתי ביקורת רבה אלא רק יש כמה דברים שגם אני צריך להתייחס אליהם, אבל לא שמעתי ביקורת רבה, ואני חושב שזה הישג גדול שיש תכנית ואני מאוד מאוד גאה בעבודה של הידיד שלי, המנהל הכללי של משרד הקליטה, אם אתם חושבים שזו תכנית ראשונית אני לא מבין איזה עומק צריך להיות, זו תכנית לשיפור קליטת עולי אתיופיה, ישנה תכנית נוספת והיא תכנית גיור, תכנית מסובכת, המלה גיור נשמעת פשוטה אבל הוועדה ישבה, וזו תכנית מאוד מאוד מסובכת, יש גם את התכנית של ניצולי שואה, שלוש תכניות בשנה אחת זו עבודה מרוכזת ועבודה קשה, כל הכבוד ואני מברך אותך ואת כל הצוות שלך, זה שהגענו לסוף בתכנון על הנייר, על הנייר ישנה תכנית. אני מבין שיש גם כסף לשנה הזו.

מה שקשור למשרד שיכון אני מציע ששלמה מולה ואני, שאנחנו יחד, נארגן כמה פגישות הפגישה הראשונה צריכה להיות יחד עם ראשי הסוכנות וגם פגישה עם שר השיכון ושר האוצר, את זה אנחנו לוקחים על עצמנו ואני חושב שניתן להגיע לפשרות.

אני רוצה לברך את כולם על התכנית, אפשר לדבר על כך זה לקח הרבה זמן, 30 שנה אבל מגיע הזמן שיש תכנית ויש תקציב גם אם לשנה אחת, שלמה מולה מציע לנו ששוב בסוף השנה כשיהיה תקציב שנדאג שהתקציב לתכנית הזו יהיה חלק מתקציב הממשלתי ל- 4 שנים, אני לא ראיתי תקציבים כאלה היה אחד לפי זכרוני, תקציב לכמה שנים עבור הרכבת ואחרי שנתיים הופסק, אבל היתה תכנית לכמה שנים. אנחנו גם ננסה להכניס את התקציב הזה לתקציב המדינה.

דבר נוסף, בסוף יולי אני ושלמה מולה, אנחנו רוצים לקיים דיון על התחלת התכנית ולקבל דווח על התכנית הזו, הדיון יהיה בפורום מצומצם יותר. אנחנו כעת לא זזים ולא יורדים מהתכנית אנחנו כל חצי שנה נקיים וועדת ביקורת על ביצוע התכנית הזו, לא ביקורת לשם ביקורת, אלא תהיה וועדה שיכולה וצריכה לעזור כדי להרים.

אם ישנן עוד שאלות או אם יש רעיונות נוספים בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני אחזור על חלק מהשאלות שהעברתי אליך ולא קיבלתי את הרשות לעלות את טעוניי.

תכנית חומש לקליטה ולקידום עולי אתיופיה בחברה הישראלית, אני הייתי עד לויכוח שהתקיים פה בין משרד האוצר לשיקום שכונות, עברתי על אחד הסעיפים בתכנית שאתם פרסמתם לזוגות צעירים שנמצאים במרכזי קליטה, כמצוין שם מה שאמור להיות מענק כדי שיוכלו לרכוש דיור, בהמשך עברתי על אותו סעיף, אני לא כלכלן, מצויין ש- 4.5% ריבית מצד אחד המדינה מציינת שיש מענק ומצד שני זו הלוואה.

זה לא מענק, זו הלוואה.

יש מענק ויש תוספת למענק 40%, ולגבי הזוגות הצעירים במקום שהם יקבלו משכנתא באמצעות ניקוד הם מקבלים סכום יותר גבוה ותוספת הלוואה, זה מה שדובר עליו מההתחלה.

בהמשך למה ששלמה מולה אומר, התכנית הזו לגבי הזוגות הצעירים, מה שמיוחד בה, התכנית לא מדברת על עולים חדשים, היא יכולה להיות נכונה גם לבני עולים שנולדו בארץ, עד 2012 המשכנתאות מחולקות לשניים, האחד העולים החדשים שמקבלים מענק והם נמצאים במרכזי קליטה, והזוגות הצעירים, הוותיקים יותר שלהם עד עכשיו לא היתה האופציה לרכוש דירות בגלל מצבם הכללי, הם יקבלו את ההלוואה.

בריבית קצת יותר פחותה ממה שיש בשוק.

אם איני טועה דובר שההחזר החודשי יהיה כ- 1,300 בחודש.

אנחנו עם שלמה מולה צריכים לסיים.

אני יכול להגיד לדוד בנקודה הזו אני דוקא יכול להגיד שזה עובד מקצועי ואני זוכר את הדיונים שהיו עם חנוך צמיר, שבפריצת הדרך לא היה בה שום תקדים, הלוואי שאנחנו נוכל להרחיב לכל זוג צעיר שירצה לקבל את ההלוואות האלה.

כבוד היושב ראש, השאלה השניה שלי, למה ניתן להגיע ביחס לנקודות, אני ראיתי סעיף שמדבר על 200 פלוס, השאלה מהם הקריטריונים לאותן נקודות?

זה 2,200 נקודות.

איך אני מגיע לזה? האם אדם שמגיע ממשפחה מרובת ילדים של עשרה אחים, והוא עם שני ילדים?

זו וועדת כנסת, בדברים פרטניים אתה יכול לברר עם אנשי משרד הקליטה או עם אנשי משרד השיכון, אני לא יודע, הם יודעים טוב יותר, אני חושב שאנחנו דיברנו על כל הדברים.

אני שואל את השאלות האלה כי זה לא ברור בסעיפים.

אלה הן לא שאלות לוועדה, אלו שאלות פרטניות, יש תקנון, ישנם דברים כאלה.

בתכנית יש תכנית הסברה, אני מניח שגם משרד השיכון וגם חביב קצב, ברגע שיהיה לכם תקציב אני חושב שצריך לצאת בהסברה מדויקת לגבי הזכויות, מה מגיע לו, איך מגיע לו, מה הניקוד, לאיזה שכונות, וזה נראה לי שגם בעברית זה יספק. אני מקבל הרבה טלפונים מהרבה אנשים ששואלים את השאלות ואין לי תשובות, אני מקוה שברגע שיהיה תקציב התשובות תהיינה ברורות לכולם.

אנחנו צריכים לסיים, אני מודה לכל מי שהשתתף בישיבה ואני מקוה שהתכנית תצא לדרך ואנחנו נראה איך היא פועלת.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15