PAGE
35

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 240
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, כ"ח בחשוון התשס"ט (26.11.2008), בשעה 09:30

מציאת פתרון דחוף לכ-50 ילדים עולים מאתיופיה, המשתתפים זה שבועיים, יום ולילה בהפגנה מול משרד ראש הממשלה – בהשתתפות מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה מר ארז חלפון.

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר

אברהם מיכאלי

חה"כ מזור בהיינה

חה"כ דוד רותם

ארז חלפון – מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

חנוך צמיר – משנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

חביב קצב – מנהל אגף בכיר לדיור, המשרד לקליטת עלייה

משה הראל – מנהל מחוז חיפה והצפון, המשרד לקליטת עלייה

דוד יאסו – ממונה על קליטת עולי אתיופיה, המשרד לקליטת עלייה

גלעד אברהמי – מנהל אגף בכיר כלכלה יזמות ותעסוקה, המשרד לקליטת עלייה

ברוך שמעון – מנהל ארצי מוקדי קליטה, המשרד לקליטת עלייה

טלי בוהדנה – מבקרת פנים מחוז צפון, המשרד לקליטת עלייה

שיבאני פרג' – מבקר פנים, המשרד לקליטת עלייה

שרה כהן – מנהלת מחלקת רווחה, המשרד לקליטת עלייה

מירה זילברמן – מנהלת לשכת נצרת עלית, המשרד לקליטת עלייה

אלי כהן – מנכ"ל המחלקה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

גיל ליטמן – דובר, הסוכנות היהודית

זלמן פרלמוטר – מנהל החטיבה לפעילות הקליטה במחלקה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

רחל שילה – מנהלת יחידת ההקצבות, הסוכנות היהודית

עמיהוד בהט – מנהל האגף לקליטת עלייה, משרד החינוך

מיכל צדוקי – עוזר דובר המשרד, משרד החינוך

דפני מושיוב – מרכזת בנושא קליטה, משרד הרווחה, השירותים החברתיים והתפוצות

עו"ד לילך רביד – משרד החוץ

יהודה קלימי – יועץ השר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יניב יוסף בניטה – יועץ השר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אבי מספין – דובר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

דני אדמסו – מנכ"ל האגודה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

טל האס – מנהל יחידה אסטרטגית, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

משה שטה – יחידה אסטרטגית, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

יעקב אלימלך – יו"ר ועד העובדים של בנק ישראל

זוהרה יאסו – חברת פורום תוכנית חומש, עיריית באר שבע

ישאילם פקדה – נציגת פניות הציבור, המועצה לשלום הילד

עו"ד יעל סגל מקלס – טבקה-מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

עו"ד קטמה וובו – טבקה-מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

משה אינגל – טבקה-מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

אברהם נגוסה – יו"ר נציגי ארגונית של קהילת יוצאי אתיופיה בפרויקט הלאומי האתיופי

דני קסהון – מנכ"ל נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

וודנה קסהון – רכז פרויקטים מיוחדים, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

רן מלמד – סמנכ"ל עמותת ידיד

אלמה ווטטו – משתתפת בהפגנה

אגניהו לקה – משתתפת בהפגנה

אייל בדגהי – משתתף בהפגנה

תדלה קסהון – משתתף בהפגנה

פטפט מקור – משתתף בהפגנה

ניר בומס

אלישבע מלינקובסקי

פרידה אלכס

גל מאיר – מתנדב עם הקהילה האתיופית

אספה קנדה – מתנדב עם הקהילה האתיופית

שימי אלבום – מתנדב בקהילה האתיופית

ידידה אלוף

יחזקאל בורשטיין

מייטס עזרא

משה קראוס

דוד וזאנה

דנה גורדון

מיטל בר שלום


מציאת פתרון דחוף לכ-50 ילדים עולים מאתיופיה, המשתתפים זה שבועיים, יום ולילה בהפגנה מול משרד ראש הממשלה – בהשתתפות מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה מר ארז חלפון.

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו לא מבינים איך אפשר לקיים הפגנה עם ילדים קטנים. אפילו ברית מילה עושים שם לילדים. זה לא נכנס לראש שלי. עכשיו פגרה, ולמרות זאת חברים מהוועדה ביקשו להעלות את הנושא על סדר היום ולדבר על זה. קיבלתי דוח מסוכנות, ממשרד הקליטה ומגורמים אחרים. אני רוצה שנציגי הסוכנות ומשרד הקליטה יספרו לנו מה קרה. אנחנו לא יכולים לסבול שילדים קטנים במשך שבועות עומדים בהפגנות ביחד עם אנשים מבוגרים. זו לא הפגנה. ילדים צריכים לחיות בבית. מבוגרים יכולים להפגין, אבל זה לא בסדר להשתמש בילדים קטנים בהפגנות. אני לא ראיתי דברים כאלה. איזה אמא ואיזה אבא עושים דברים כאלה? אם אנשים לא מבינים שילדים הם לא כלי כדי להפעיל לחץ, משרד הרווחה יתחיל לטפל בילדים. נפתח ונשמע את מנכ"ל משרד הקליטה.

אני רוצה להחזיר את כל מי שנמצא פה לעבר, איך התחילה ההפגנה, מה קרה. לצערי, אני רואה כל יום בכליי התקשורת, שאנשים מדברים מבלי לדעת את העובדות. לכן, חשוב לי לשים את העובדות על השולחן לפני שניכנס למסקנות הנמצאות פה מולכם.

כפי שאתם יודעים, לפני החגים הגיעו העולים מבית אלפא לירושלים, מול משרד ראש הממשלה, ופתחו בהפגנה. לאחר ישיבות מרתוניות שלי ושל אלי כהן, מנכ"ל המחלקה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית, הצלחנו להגיע להסכם עם העולים בערב יום הכיפורים לקראת השעה 15:00. ההסכם הזה נמצא פה ונחתם על ידנו. אנחנו הודענו בהסכם, שראשית נקים ועדת בדיקה מיידית, שבמשך 30 יום תבחן את כל התלונות והבעיות שהועלו על ידי נציגי העולים בשיחות איתי, בשיחות עם אלי ועם המועצה האזורית גלבוע. התחייבנו שלאחר 30 יום כל הבעיות יועלו על נייר, ואנחנו נקבל את כל ההמלצות שיתקבלו בתמורה לכך שהעולים ימנו שני נציגים מטעמם שיהיו שותפים בוועדה.

אנחנו עמדנו בהסכם, והעולים חזרו לבית אלפא. קבענו ישיבה מיד לאחר החגים בהשתתפות נציגי העולים, על מנת להקים את הוועדה ולשמוע את התלונות. נציגי העולים ביקשו לצרף נציג נוסף, שיהיה עוד קשר שיתאם בינם לבינינו. חשבנו בהתחלה שעדיף שהנציגים של העולים במקום יעלו את התלונות, אבל מכיוון שזו היתה בקשת העולים צרפנו את אברהם נגוסה, שיהיה המתורגמן של כל הבעיות שעולות. לתדהמתנו, לאחר כ-4-5 ימים נטשו במפתיע נציגי העולים את דיוני הוועדה. פתאום 100-150 עולים לא עמדו בהסכם וחזרו לירושלים. זה אחרי 4 ימים בהם הוועדה עובדת. בכך הם הפרו את ההסכם שנחתם איתם. בנוסף, אותם אלה שחזרו הביאו את הילדים הקטנים איתם, דבר שלא מקובל. אמר יו"ר הוועדה, כי אין מקום לערב ילדים בהפגנה, גם אם היא צודקת.

בכל מקרה, על אף הפרת ההסכם, אנחנו נתנו הוראה לוועדה להמשיך לבדוק את תלונות העולים, להגיע למקום ולמצוא את הבעיות. אני יכול לומר לכם, שהכל התחיל מ-3-4 תלונות של העולים ונגמר ב-40 תלונות של העולים, שכולן נבדקו וקיבלו התייחסות בהמלצות של הוועדה. אנחנו הנחינו את חברי הוועדה להפוך כל אבן. הדוח הזה הפך כל אבן במרכז קליטה בית אלפא, ונתן פתרונות לבעיות יותר אמיתיות, לבעיות קטנות או גדולות. הבעיות המופיעות בדוח מתייחסות לשיפור בתנאים הפיזיים, דבר קטנים שהפריעו לעולים במקום.

נושא נוסף, הוא נושא התעסוקה. מכיוון שהמקום טיפה מרוחק מערים מרכזיות, כמו עפולה ובית שאן, אנחנו בנינו תוכנית מיוחדת לבית אלפא, תוכנית תקציבית ותכנונית, שתיתן פתרון לכל נושא התעסוקה על מנת שלעולים תהיה השלמת הכנסה בשנה וחצי שהם שם לפני שהם עוברים ומקבלים מענק דירה. התחייבנו שעולי בית אלפא יזכו לעדיפות בקבלת מענק משכנתא המוגדל של 40% תוספת. חלקם כבר קיבלו את המענק.

בתחום החינוך – עלתה טענה שילדים צריכים לנסוע למרחקים כדי ללמוד. גם לנושא הזה מצאנו פתרון. ייפתחו כיתות גם בבית אלפא. עלתה בעיה בסיטואציה בה הילד חולה וההורה צריך לצאת מבית אלפא לבית הספר. מצאנו פתרון נקודתי – מימון חלק מכרטיס החופשי יומי של העולים החדשים, וגם פתקיות למוניות.

בתחום הבריאות – היה רופא במקום, אבל היה חוסר במתורגמן ולכן לקח לו הרבה זמן לטפל בעולים עצמם. לכן, לא הצליחו כולם לקבל את הטיפול הרפואי. בהמלצות שלנו אמרנו, שאם משרד הבריאות לא יביא מתרגם, משרד הקליטה והסוכנות היהודית יממנו מתרגם לרופא שנמצא שם. הודענו שגם אם נצטרך להכניס קופת חולים נוספת, זה מה שנעשה.

בתחום האדמיניסטרטיבי – התייחסנו לאנשים שמטפלים, התייחסנו לדוברי שפת אמהרית, התייחסנו לעובדים סוציאליים, התייחסנו להפרדת המקום לשני מנהלים על מנת לתת טיפול יותר אישי.

לאחר שההמלצות האלה יוגשו היום לוועדת העלייה והקליטה של הכנסת ייצאו לדרך. אנחנו הצבנו לוחות זמנים לכל הדברים שקבענו. חלק מהדברים יבוצעו מיידית, וחלק מהדברים יבוצעו תוך שבועיים או חודש. יש מעקב אחרי כל הדברים, על מנת שאנחנו נעמוד ביעדים.

אני רוצה לציין, שלקראת סוף דיוני הוועדה פנו אלינו וביקשו לצרף את המשנה למנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, שיצטרף בתור משקיף מכיוון שהנציגים האתיופים פרשו בלי סיבה מהוועדה. אנחנו הסכמנו. רן מלמד הצטרף להיות משקיף בוועדה, והוא חלק מכתיבת הדוח ויהיה גם חלק מביצוע מעקב אחרי המסקנות.

מי ביקש זאת?

העולים עצמם ביקשו. תכף תקבל פירוט. הוא הצטרף, ואנחנו מברכים על כך.

רן מלמד הכי מפורסם. הוא יו"ר עמותה שעוזרת לעולים. גם אם אף אחד לא היה מבקש, אני הייתי מבקש שהוא יהיה שם. יש לו כבוד גדול פה בוועדה.

אני לא אמרתי שלא.

אני עברתי הרבה הפגנות. לצערי, גורמים שונים הסיתו את העולים שלא לכבד את ההסכם, הסיטו אותם להביא לירושלים את הילדים. אף אחד לא יכול להגיד שמישהו טייח את הדוח הזה. לצערי הרב, הסיטו את העולים והסיטו את הילדים. התוצאה היא שיש פתרונות, ומצד שני עולים עם ילדים נמצאים פה בירושלים. צר לי על הדברים. אני מציע שאלי כהן ימשיך את הדברים.

אדוני היו"ר, אני מצטרף לכל מילה שאמר ארז. אנחנו אמרנו בתחילת התהליך ואנחנו אומרים זאת גם היום, שטובת העולים עומדת לנגד עינינו. התחייבנו מלכתחילה, שאנחנו נקבל את כל מסקנות הוועדה. הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית והמשרד לעלייה והקליטה מחויבים לכל המסקנות. יתרה מזאת, הושגה תרומה מיוחדת על מנת להיטיב את התנאים מעבר למה שהיה מתוכנן מלכתחילה.

הדוח מתורגם ברגעים אלה לאמהרית. בידי נמצא התרגום הראשון של הטבלה של המשימות ולוחות הזמנים. הטבלה הזו תינתן לכל העולים שנמצאים בבית אלפא, כך שכל אחד מהם יוכל לעקוב אחר ההתקדמות. אני אומר ליו"ר, שהוא יכול להזמין אותנו בעוד חודש או חודשיים על מנת שנציג בפניו את ההתקדמות. המטרה היא טובת העולים, ולכך אנחנו שואפים.

אדוני היו"ר, תודה על כך שכינסת את הוועדה בפגרה. לא יכולנו לשבת מהצד ולראות את העובדה שהמפגינים חזרו לשם לפני שלושה שבועות. לא יכולנו להתעלם מהעובדה הזו, וחשבנו שחייבים לשבת ולמצוא פתרון דחוף לכך שהילדים לא ישהו ברחוב. מי שבא לבקר אותם – ובאנו לבקר אותם כמה פעמים – ראה שזה בלתי נסבל לראות את הילדים הקטנים מתרוצצים בין פחי האשפה, מטפסים על גדרות וקופצים מול רכבים שעוברים שם ברחוב. חלילה עלול לקרות שם אסון. חה"כ מזור ואני ישבנו עם נציגי משרד הקליטה והסוכנות, שגילו נדיבות במובן של למצוא פתרון ושהעולים האלה יחזרו לביתם עד אשר הוועדה תסיים את עבודתה. לא יכולתי לראות את המצב הזה, בו הם ממשיכים לשבת שם ולחשוב שהם צודקים, כאשר הילדים הם אלה שסובלים הכי הרבה. אני כרגע לא נכנס לשאלה, מי צודק ומי לא צודק. קודם כל צריך למצוא פתרון לילדים הקטנים האלה. יכול להיות שבכך אני פוגע באינטרס של המפגינים, שהרי הילדים שלהם משמשים ככלי לחץ. אנחנו כאנשי ציבור לא יכולים תמיד להיות מובלים על ידי אינטרסים שונים, וצריכים לדאוג קודם כל לילדים הקטנים.

עברתי על ההמלצות של הוועדה, וקראתי את הפירוט הרב של טענות שהועלו שם. ברוב הטענות התקבלו, אך עדיין יש תחושה שישנו נתק בין המפגינים לבין המשרדים שמטפלים בהם. אני עוד לא ראיתי פתרון ממוקדם לבעיה שהם מעלים שם. ראיתי את ההמלצות לגבי תעסוקה, ואני אומר לכם שאני לא מוצא שם פתרון לתעסוקה שלהם. הם טוענים, שהם לא יכולים לשבת במרכז הקליטה בבית אלפא, ולקבל את העובדה שהם יכולים לחיות שם בתנאים סבירים ונורמאליים. אם כל הדברים האחרים ייפתרו, עדיין זה לא פתרון עבורם. אני אשמח לשמוע בהמשך את הפתרון שמשרד הקליטה ביחד עם הסוכנות מציעים להם בתחום התעסוקה. ישנה תחושה של נתק בין העולים ובין הממסד. כן מסיטים אותם או לא מסיטים אותם, אותי זה לא מעניין. אני לא אתן לאף אחד להסיט אותם, אבל אני רוצה לשמוע את הטענה של העולים, למקד את הבעיה ולפתור את הבעיה. ה-40 פתרונות שמוצעים פה הם חשובים מאוד, וחבל שעד עכשיו לא ידעו על הבעיות האלה, ולא ניסו לפתור אותן. האנשים האלה חיו עם בעיות ואף אחד לא שם לב אליהן. המסקנות עצמן מעידות על כך שהיו שם תקלות לא פשוטות. עדיין ישנה תחושה שיש נתק, אם בגלל מתורגמנים ואם בגלל כל מיני גופים שלא נותנים להם להתחבר. גם לי קשה לדבר איתם. אני בא עם חה"כ מזור שמדבר איתם בשפה שלהם, ואני מבין שיש שם בעיה. הבעיה היא שלא מתקשרים איתם בצורה נכונה. לכן, כל הפתרונות עדיין לא נותנים את המענה לבעיה האקוטית שיש להם. אני לא אומר שלכל הבעיות שהם מעלים צריך לתת פתרון. לא כל אחד יכול לבקש מה שהוא רוצה במדינה הזו. יחד עם זאת, צריך למקד בעיה אחת או שתיים מרכזיות, ולהן לתת פתרון.

הבעיה המרכזית שלנו היא הילדים. במדינה יש הרבה חוקים להגנה על ילדים. אני רוצה לשאול את נציגי משרד הרווחה, מה אנחנו יכולים לעשות אם ההורים מביאים את הילדים והם נמצאים בסכנת בריאות בירושלים, שם יש טמפרטורות נמוכות. מה יהיה עם הילדים הקטנים, עם התינוקות?

אני גם ביקרתי במקום. עמדת המשרד היא, שבמקרים של הפגנות בדרך כלל המערכת לא מתערבת, אלא אם יש מקרה של סיכון, התעללות ופגיעה מאוד חמורה בילדים. יש שם גם ילדים בוגרים, ושם צריך לבדוק את שאלת הביקור הסדיר במערכת החינוך. עד כמה שידוע לי, פקידת הסעד הארצית לא מצאה לנכון להתערב. גם במקרים של הפגנות אחרות עם ילדים שהיו במדינה, המערכת לא התערבה.

האם אתם לא רואים את הסכנה?

ישנה סכנה בריאותית, כיוון שהילדים נמצאים בחוץ בקור. אני מבינה, שהמערכת ניסתה לתת את הציוד המתאים, אבל לא מצאה לנכון להפעיל כאן הליך של חוק הנוער לטיפול והשגחה.

רן, מה אתה חושב על כך שמשתמשים בילדים?

מראות של ילדים שנמצאים במאהל זכורים לכולכם מהמאבק של האמהות החד הוריות לפני שלוש שנים. אז היו חודשי קיץ, ולא היתה פגיעה בלימודים. אני רוצה לפתוח ולומר, שהעולים צודקים ברוב הדרישות שלהם. זו צריכה להיות נקודת המפתח. אנחנו לא התערבנו בנושא בתחילת הדרך, כי חשבנו שיש הרבה גורמים טובים שמטפלים בו. הגיעו אלינו בקשות, ובין השאר גם קול קורא מארגונים כולל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. כשהגיעו אלינו את הפניות אנחנו ביקשנו לראות את התמונה ולהבין אותה. מהר מאוד התברר לנו שהעולים באמת צודקים, וכי המצב קשה. אני ביקרתי בבית אלפא, נפגשתי עם האנשים, וראיתי עולים עצובים, עולים שאין להם שמחת חיים בעיניים, עולים שאין להם מה לעשות עם עצמם, שהרבה דברים שהם חשבו שמגיע להם הם לא קיבלו. בנוסף, היתה הרגשה שהצוות שם לא פועל עם נשמה כדי לתת לעולים את מה שהם צריכים.

עלתה השאלה, איך ממשיכים הלאה. אני דיברתי עם אנשי משרד הקליטה והסוכנות, נתתי להם את הניתוח שלי וביקשתי לשמוע את הניתוח שלהם למסקנות. אני חייב להגיד לחברי הכנסת, שהיו פה למעלה מ-40 תביעות של העולים כאשר רובם התקבלו. עם זאת, זה שהן התקבלו עדיין לא אומר שום דבר. המבחן הוא מבחן התוצאה. אני בין אלה שדרשו, שבסוף הדוח תהיה טבלה מפורטת עם לוחות זמנים. אתמול אמרתי לחביב קצב ממשרד הקליטה, שלוחות הזמנים הם בלתי אפשריים. שאלתי אותו, האם הוא חושב שהוא יעמוד בהם. ברגע שהוא אמר לי שהוא עומד בהם, חשבתי שיש לתת אפשרות לממש את הדוח. צריך להחזיר את הילדים ואת העולים עצמם לבית אלפא, ולתת אפשרות של חודש ימים למצות את הדוח הזה. אמרתי לניר בומס, שהיה אחד מהגורמים שהביאו אותי למעורבות בנושא הזה, שאני אהיה הראשון שאעמוד עם שלט מול משרד הקליטה בו כתוב: "ארז חלפון ואלי כהן – לא קיימתם את ההבטחות שלכם". עד שזה יקרה, צריך לתת את הצ'אנס לעשות את זה.

אתמול התקיים דיון בבית אלפא בהשתתפות כל העולים שהיו שם. הדוח הוצג בצורה מאוד מפורטת. הדרישה שלהם היתה להביא להם תרגום של הדוח לאמהרית עד היום. אם היום הדוח לא יהיה מוכן באמהרית, אני אצא ואומר שזו ההבטחה הראשונה שלא התקיימה. אני מקווה, שהדוח יינתן להם היום בצורה מלאה וקריאה, על מנת שהם יוכלו לדון בו. בסוף הדיון שנערך אתמול נשאלה שאלה על ידי אחד מהעולים: האם הצוות או מי ממשרדי הממשלה יתנקם בשובתים בירושלים בגלל שהם העזו לבוא, להתנגד ולדרוש את זכויותיהם. התשובה של ארז ושל אלי היתה חד משמעית לא. אני חושב שחשוב, שגם הדבר הזה יהיה מובהר.

חבל שעולה כזו שאלה. זה מפחיד. זה מדאיג אותי.

אני מסכים איתך, אבל אתה מסכים איתי שזו שאלה לגיטימית.

לא ציפיתי לשאלה כזו.

אני חושב, שזו היתה שאלה לגיטימית. זו שאלה לגיטימית לא רק בנוגע לעולים. בדוח עצמו נאמר שיהיה דוח ביצוע דו חודשי. אנחנו ביקשנו אתמול, שבגלל שלוח הזמנים הוא קצר יהיה דוח ביצוע חודשי. אכן קיבלנו הבטחה שיהיה דוח ביצוע חודשי למשימות הללו. אני חושב, שצריך לבדוק לגבי חלק מהמסקנות אם לא צריך ליישם אותן בשאר מרכזי הקליטה שמופעלים היום בארץ. אני חושב, שגם לזה צריך לתת את הדעת. צריך לתת את האפשרות ליישם את הדוח הזה. אני קורא לכל מי שמעורב בנושא הזה לבוא לבית אלפא, לבוא לעולים שיושבים מול משרד ראש הממשלה, וביחד איתם לבדוק שההבטחות שניתנו להם אכן מקוימות. אם לא יהיה כך, המאבק יהיה הרבה יותר גדול, הרבה יותר צודק, ויצטרפו אליו הרבה יותר אנשים ממה שאתם חושבים.

אני מודה ליו"ר כי למרות הפגרה והעידן הלא פשוט שחברי הכנסת נמצאים פה, הוא נענה לבקשתו של חה"כ מיכאלי ושלי. בשבוע שעבר, ב-19 לחודש, אני ביליתי את זמני בקרב העולים בבית אלפא. רציתי להיות מוכן וערוך כאשר אעמוד מול הצוות הנפלא מכל המשרדים, ולא להסתפק בכל מיני כתבות וקריאות למיניהן. היה חשוב לי לחוות את המציאות שם מקרוב, לדבר על המנהל, צוות המרכז וצוות המורים ליהדות. אני יכול לומר, שלא התחדש לי משהו. המציאות שם לא מעודדת, ואי אפשר לטייח אותה. יש הרבה דברים שצריך לסדר. קיימתי דיון מעמיק עם המנהל וצוות העובדים שלו. יש דברים מרכזיים שעולים במיוחד: המצב הכלכלי ומצב החינוך.

לא יכול להיות שעולה חדש מגיע ופה מחכה לו הפתעה - לבן שלו אין בית ספר בסביבה. ראש העיר בעפולה אינו מוכן לקבל עולים אתיופים. ראש העיר בבית שאן גם כן לא מוכן לקלוט עולים. מה עושים אז? משרד החינוך נכנע, מסכים ואומר: בבתי הספר בעפולה ובבית שאן לא מוכנים לקבל עולים. מבחינתי זה לתת יד לדבר הגזעני הזה. מה שקורה הוא שמסיעים ילדים קטנים בין 45 ל- 50 דקות כל יום לבית הספר. אני לא יודע באיזו מדינה מתוקנת דבר כזה קיים. כנראה שהעולים לא השכילו לדפוק על השולחן ולומר שזו בעיה רצינית. הנקודה הזו מחייבת דיון מעמיק וחשוב, על מנת שדבר כזה לא יחזור. יש להם זכויות כמו לכל אדם.


דבר נוסף לא פחות גרוע, הוא שהעולה נמצא פה שנה וארבע חודשים, נגמרות לו הפגישות עם משרד הקליטה, והוא צריך להתמודד עם 4-6 ילדים עם 2,000 שקלים. הם מוכנים לעבוד במשק בית, לנקות מדרגות ולעבוד בגינות, אבל אין להם את האפשרות. הם לא יכולים בגלל המקום המבודד והמרוחק בו הם נמצאים. אני לא יכול לחשוב, מדוע משרד הקליטה והסוכנות החליטו לאכלס אותם שם. לעניות דעתי, הדבר הזה מלכתחילה לא היה נכון. לחתום על חוזה של 10 שנים ולומר לעולים: "אתם מובילים אותנו לחובות, לגירעונות ולהוצאות מיותרות", זה לא נכון.


צריך שיימצא פתרון למצב הכלכלי שלהם והם יוכלו לעבוד. צריך שיימצא פתרון לבעיית החינוך כך שיימצא מקום לימודים קרוב. אם אדם לוקח את הילד שלו ללמוד במרחק של 50 דקות, הוא לא יכול לבקר אותו כאשר נודע לו שהוא עם חום. הצוות במרכזי הקליטה עושים עבודה נפלאה, הם משקיעים את מרב זמנם, אבל כל זאת בכלים העומדים לרשותם. אני מעריך ומוקיר את העבודה שלהם. רבותיי, צריך לבדוק את הנושא ולהחליט, האם המקום הזה מתאים לקליטת עלייה.


בנושא של רשויות עפולה ובית שאן, משרד החינוך צריך לתת את הדין ולומר, מדוע הרשויות האלה חרטו על דגלם בצורה בוטה ביותר מבלי להסתיר שהן לא מוכנות לקבל את העולים.

יש מספר מרכזי קליטה שמפנים אותם, כמו בבאר שבע ובלוד. אני לא מבין מדוע להתעקש עם העולים לחזור דווקא לבית אלפא. צריך לבדוק את מרכזי הקליטה הפנויים, ולנסות לפזר אותם למקומות האלה.

דבר תמוהה בעיני, הוא ההתייחסות של המשרדים הרלוונטיים כלפי העולים החדשים. יש ניתוק גמור בין השובתים למרכז הקליטה והסוכנות. אף אחד לא בא לשאול אותם מה קורה. צוות בכיר יכול לבוא ולומר: שמענו, לא מגיע לכם, יש לנו הצעה אחרת. כל יום התקשרתי ושאלתי האם מישהו בא, ואמרו לי שאף אחד לא בא גם לא להגיד את המילה לא. צריך לתת את הדעת על כך.

המציאות הזו היא בלתי נסבלת. אני לא בעד שימוש בילדים. זה דבר שכולנו צריכים לתת את הדעת עליו, ולהוקיע אותו. אני לא מסכים שאדם כלשהו יעשה שימוש בילדים. זה לא מקובל עלינו שילדים זרוקים שם, אישה יולדת שם, אנשים קשישים ומבוגרים נמצאים שם. צריך לתת את הדעת בעניין הזה, אבל בואו נעשה הפרדה. הנושא הוא אמיתי, והטענות הן טענות אמיתיות. צריך לקחת את העולים האלה למרכזי קליטה שאינם מאוכלסים בעולים, ולפתור את הבעיה. הלוואי שלפני שבועיים העולים היו הולכים למרכז הקליטה, ואת הדיון הזה היינו מקיימים שם. כנראה שאם הם היו שם, הדיון הזה לא היה מתקיים.

אני חושב, שהרשויות והמשרדים גילו אזלת יד, למעט בנק ישראל שעושה את מיטב יכולתו להעניק לעולים את הדברים הבסיסיים ביותר. ההתעלמות המוחלטת שהיתה מצד המשרדים, היא לא בסדר. במדינה דמוקרטית יש לכל אזרח את הזכות המלאה לבוא ולמחות על זכויותיו. גם כאן צריך לתת את הדעת. למרות שהמשרדים חושבים שהדבר הזה הוא לא הגון ולא ראוי, עדיין צריכים לגלות רגישות. אני דנתי אותם כתינוקות, כילדים שדורשים את זכויותיהם. אנחנו האבות, ואנחנו חייבים לקחת את העניין הזה לידיים.


אני חושב, שצריך להקים גוף או ועדה, שתבדוק את כל הנהלים של כל מרכזי הקליטה. לעולים אין פה, אין כישורים להביע את כאבם, את סבלם והקשיים. אני לא יודע מי הגוף המייצג אותם במשך השלושה שבועות האלה. אני חושב, שצריכים להקים ועדה שתבדוק את מה שמתרחש בכל מרכזי הקליטה. אני אומר לכם, שאנחנו לא מקבלים נתונים אמיתיים לגבי מצבם של העולים במרכזי הקליטה. בשביל לקבל נתונים אמיתיים, אובייקטיביים שנטולים מכל מיני נגיעות, חייבים להקים ועדה אובייקטיבית, עניינית ומקצועית, שתבדוק את כל מרכזי הקליטה ותביא דוח למשרדים הרלוונטיים.

אין לי טענה לעובדים בקרב הקהילה, שעושים עבודתם נפלא. אני לא מצפה שעובדי הקהילה שנמצאים במשרדים בכירים או זוטרים, שיביאו את הבעיות של הקהילה. אני מבין את זה, ואני דן אותם לכף זכות. צריך להקים ועדה, שתלמד את הסוגיה הזו. יש פה דברים שצריך לבדוק ולתקן. אני מתייחס גם לנושאי הגיור והיהדות. במשרדי קליטה הנושאים האלה הם שוליים במרכזי הקליטה. לא פעם המנהל עומד בקשיים לא פשוטים. היו טענות לגבי בתי כנסת, מקווה וספרי תורה, והמשרדים צריכים לתת את הדעת גם על כך. אם צריך להשקיע תקציב, אז צריך להשקיע תקציב. אסור לראות את הדברים האלה כדברים שוליים.

לפני שהוועדה התחילה את עבודתה, ביקשנו מהעולים להציג את הטענות שלהם. אותם נציגי עולים שישבו איתנו ידעו לבטא את עצמם. אנחנו ישבנו איתם כ-10 דקות, ושמענו את כל מה שהם אמרו. ישבנו איתם כמה שהם רצו. לא קיצרנו את הישיבה איתם אפילו בדקה אחת. כל העולים שרצו, נפגשנו איתם. הם ידעו לבטא את עצמם. היה מישהו שתרגם את כל דבריהם ואת כל הדברים שלנו. היה דוח שיח ברור בינינו לביניהם. כשהיה מתאים להם, הם החליטו לקום ולפרוש מהוועדה. אני מאוד מצטער על כך שהם קמו ופרשו מהוועדה. גם לאחר שהם פרשו מהוועדה, אנחנו לא התייאשנו. אנחנו המשכנו להיפגש עם העולים הנמצאים במקום, אנחנו הזמנו אותם לוועדה, ואנחנו גם עשינו אסיפת עולים. שמענו את כל מה שיש להם להגיד, והשמענו להם את כל תהליך עבודת הוועדה. חשוב לשמוע את הפתיח הזה, על מנת להבין שעבודת הוועדה התבססה על תלונות של העולים ועל שמיעה מפורטת של כל מה שהם העלו. בנוסף, הוועדה באה וראיינה את כל הגורמים הנוגעים לדבר. ההמלצות של הוועדה נכתבו לאחר שסוכמו כל השלבים האלה.

איך אתה מסביר את זה שאחרי שלוש ישיבות הם פרשו? האם ראית בשטח התפתחויות מסוימות שכתוצאה מכך הם קמו ועזבו? מה ההסבר שלך?

אני לא רוצה לדבר בשמם. לא תפקידי לבוא ולומר למה הם עזבו. אני יכול לציין עובדה בסיסית אחת: כאשר אנחנו ביקשנו להיפגש עם העולים, הם לא אפשרו לנו להיפגש עם העולים. לאחר שהם עזבו את מרכז הקליטה, באו אלינו העולים במקום ואמרו: בואו אלינו, תפגשנו אותנו, לא רק הם מייצגים אותנו. הם לא העבירו את כל מה שקורה בוועדה לעולים. הם לא העבירו את כל מה שהיה במשך יומיים וחצי בהם הם ישבו איתנו. יתרה מזאת, כאשר באנו להיפגש עם העולים הם איימנו עליהם ולא נתנו להם להיפגש איתנו. לאחר שהם עזבו ונסעו לירושלים, שאר העולים שהיו במקום באו אלינו וביקשו להיפגש. הם באו אלינו כבודדים ונפגשו איתנו בוועדה. הם באו אלינו גם כקבוצה, ונפגשנו איתם גם כקבוצה.

נחתם הסכם בערב יום הכיפורים עם העולים. ישבנו איתם עד השעה 15:00, ונחתם הסכם שבו נאמר שהם חוזרים ומקבלים את העיקר. אחרי החג נפגשנו בדיוק על פי ההסכם. הגיעו שני הנציגים, ביקשו לצרף את אברהם נגוסה כמתרגם, וגם לזה הסכמנו. הוועדה התחילה לעבוד, ופתאום הגיעה לירושלים קבוצה והחליטה שהיא ממשיכה להפגין ולא מכבדת את ההסכם. אף אחד לא התקשר לומר לנו זאת, אפילו לא התקשרו לומר: חתמנו בטעות. למרות אי העמידה בהסכם שבא לבדוק את הטענות של העולים, נתנו הוראה לוועדה להמשיך ולשבת עם העולים בבית אלפא על מנת לפתור את הבעיות ולהגיע לפה לשם הצגת המסקנות.

לעניין הדיור, העולים לא חתמו. זו הבעיה המרכזית. נציגי העולים לא חתמו על כך. זו הבעיה המרכזית. תרגמו להם שהוועדה תסיים את עבודתה ב-30 באוקטובר. אני באתי ואמרתי להם: זה המכתב עליו חתמתם. הם אמרו לי: לא הסכמנו לכך. אמרו לנו, שהוועדה תקום ותסיים את עבודתה ב-30 באוקטובר. לכן, זה לא נכון שהם חתמו.

כפי שהבהרתי, על ההסכם הזה אנחנו חתמנו בערב יום הכיפורים בשעה 15:00.

עכשיו תקנת את הדברים. אנחנו חתמנו, אבל הם לא חתמו.

היינו שעתיים לפני ערב יום הכיפורים. לא היה ניתן להזניק עובדים על מנת שיפתחו את המשרדים שעתיים לפני הצום. הגיעו נציגי העולים מההפגנה, ישבו איתי מתחת לעץ, לקחו מתרגם, דני אדמסו, שתרגם כל סעיף. לאחר שהגשנו הסכם ראשון, הם ביקשו מדני אדמסו להוסיף את סעיף 6. הוספנו את סעיף 6. דני תרגם באמהרית את ההסכם. עמדתי על כך שהוא יתרגם. הם קיבלו את ההסכם הזה.

אותם נציגים יושבים פה.

דני אדמסו תרגם את המסמך הזה כדת וכדין.

השאלה שלי לא נשאלה בשביל להפריע לחביב. אני חושב, שזו בדיוק הבעיה של כל הסכסוך הזה. יש פה נתק בין קבוצת העולים - ואני לא ידוע אם זו כל קבוצת העולים או רובם – לבין הממסד. יש פה נתק. יש בעיה בתקשורת. הבעיה בתקשורת נובעת מכך שחלק חושבים א' ומצפים לב', ולבסוף לא יקבלו לא א' ולא ב'. אני רוצה לעלות על עיקר הבעיה. אם לא נעלה על עיקר הבעיה, לא נפתור את הסכסוך הזה. כאשר באנו לתווך, אמרו לי: "אתה נגדנו". כלומר, לי כאיש ציבור יש בעיה בעיניהם. הם כבר לא מאמינים בממסד, בנציגי הממסד. בואו נפתור את בעיה התקשורת הזו. מר נגוסה אומר שהם לא הבינו, ואסור שנגיע למצבים כאלה.

יהיו מצבים כאלה, אבל צריכים להיות סבלניים. מדובר בתרבויות שונות, אבל כאשר הם רוצים מהממסד משהו צריך קצת סבלנות. לא צריך לעשות הפגנות עם ילדים.

אני רוצה לברך את הדברים של חברי הכנסת. אני הייתי בהפגנה הראשונה, המחאה הראשונה שהיתה בעשרת ימי התשובה. ניסיתי להסביר במשך 4-5 ימים. היו 6 משפחות שהיו שם גם ביום הכיפורים. דיברתי עם ארז חלפון בכל התהליך. חשוב לשאול אותם, למה הם חזרו להפגין במקום שכולנו נתרגם אותם. זה אולי מראה עד כמה הם לא מחוברים לדיון. אנחנו מדברים עליהם המון, והם כאילו לא מבינים כדי להגיב אחר כך.

הם מבינים עברית.

אנחנו מדברים כרגע על ההפגנה הקיימת. בערב יום הכיפורים חלק מן העולים קיבלו את ההסכם, וחלק אחר לא קיבל את הדברים ונשאר ביום הכיפורים להפגין. חלק לא הסכימו לנייר.

מה זה לא הסכימו?

צריך לשאול את העולים.

אתה היית המתווך.

הם לא קיבלו את הסעיפים. הטענה שלהם היתה, שהאנשים רוצים לעבור מקום ולא לחזור לבית אלפא.

כלומר, מה שארז אומר לא נכון.

אני אומר מה אני חושב. חלק מהעולים אמרו: "אנחנו לא סומכים עליהם, אנחנו יודעים שנחזור ולא ישתנה כלום". אחד מהדברים עליהם סיכמו, היה שכאשר הם יגיעו יהיה צוות חלופי. כאשר הם חזרו, אותו צוות חיכה להם. באותו ערב יום כיפור ניסיתי ללכת הביתה, אבל אז הגיע שוטר שנתן לי זימון לחקירה. הורחקתי ל-15 יום מההפגנה. אין לי מושג למה. האגודה לזכויות האזרח בודקת את זה. לכן, נבצר ממני להיות בהפגנה. חלק מהצוות שלי היה שם על מנת לסייע בחלוקת מזון, אבל אני לא נוכחתי. אני צריך לבדוק, למה הורחקתי.

בנוסף, העולים האלה יודעים להגיד מה הבעיה שלהם. הניסיון לומר שהם מוסתים, הוא לא נכון. אם הם מוסתים, אז גם ניצולי השואה מוסתים. אם הם מוסתים, אז גם הנכים מוסתים. לא יכול להיות שלא יראו את האנשים החלשים ויגידו שהם מוסתים. הדברים כואבים להם. איך אדם יכול לשקר בכאב שלו? מה זה מוסתים? אם יש הסכם צריך לכבד אותו. אם האנשים האלה לא מכבדים את ההסכם, יש בדק בית מה גרם לקרע. נוצר נתק מאוד עמוק והם לא מוכנים להאמין בכם. הזה. זו פשלה בפני עצמה, ללא כל קשר לארגון זה או אחר.


העולים האלה נמצאים שם 15 יום. אף אחד לא מדבר איתם מתוך אותה גישה שאומרת: "אתם רוצים להפגין, אנחנו נראה לכם מה זה". אפשר לדבר איתם פה ולנסות למצוא את הפתרון, כמו שעשית בפעם הראשונה, ארז. העובדה היא שבפעם הראשונה, הם חזרו אחרי 4 ימים. כנראה שהיה שיח שהוא אמיתי בגובה העיניים. אי אפשר לראות את האנשים האלה כשקופים, כחסרי דעה, כמוסתים. כל השבוע הזה יצאו הודעות לעיתונות שהאנשים האלה מוסתים וכי אין להם טענות ממשיות. אם כך, איך מוציאים פה מסמך של 13 עמודים של טענות מוצדקות? איך מסבירים את הפרדוקס הזה? אומרים שהטענות שלהם סרק, ופתאום מופיע מסמך עם 40 טענות שיש לצדן פתרונות. לטעמי, מתוך ההיכרות שלי כעולה חדש, כמי שמכיר עולים אחרים, כמי שמכיר את המערכת בעבודה שוטפת מולכם, רוב הדברים כאן אם הם לא התקיימו עד היום זה פשע. רוב הדברים המוזכרים פה הם סל קליטה של עולה חדש. רוב הדברים הם דברים בסייסים שצריכים להינתן לאדם שהגיע לישראל. זה סל קליטה ראשונה, שאמור לחבק אותו. עכשיו אומרים שמצאו את כל הבעיות. האם אתם מבינים מה אתם אומרים? במשך חודש טענתם שהאנשים האלה הם מוסתים. למה לאנשים האלה לא יכולה להיות דעה משלהם בכדי להסביר את הבעיה? אם אתה חושב שהם מוסתים, אני יכול לומר לך שאני הורחקתי ל-15 יום ואני לא מתקרב לעולים.

זה לא דמוקרטי.

זה דיון אחר. הנושא שלי מטופל במקום אחר. אני יודע שאני חי במדינה דמוקרטית. זה הבית שלי, זו המדינה שלי, ואף אחד לא יזיז אותי מפה. מי שלא טוב לו, יקום וילך. אני אלחם פה באמצעות חוקי מדינת ישראל, באמצעות הלגיטימציה שהדמוקרטיה הישראלית מאפשרת לי, על כל זכות של אדם כזה או אחר. במקרה הזה, אלה הם העולים. מחר בבוקר אלה הם ניצולי השואה, מחרתיים אלה הם הנכים. אי אפשר שאדם חלש שאין לו נגישות של שפה, הוא מוסת. זו עבירה, זה לא נכון. לכן, עכשיו אני לא אתרגם את הדברים ואני לא רוצה שאף אחד מאנשי הצוות שלי יתרגם. אני מציע לעולים האלה למצוא מישהו שיתרגם להם את הדברים.


אי אפשר להבין את העובדה שאין מתרגם לרופא. איך אדם יכול להסביר איפה כואב לו? האם זה נורמאלי? עכשיו באים ומציגים את זה כצ'ופר.

השאלה היא, למה נמצאים פה עדיין עם ילדים. הדיון פה הוא על מצבם של הילדים. אני מודאג בדיוק כמוכם לגבי מצבם של הילדים.

אנחנו מודאגים.

הדיון הוא באמת על מצבם של הילדים. כמי שהיה שם וראה את הדברים אני יכול לומר לכם שהעולים באו עם שתי טענות מרכזיות: להחליף את אנשי הצוות שמנעו מהם לא מעט פעמים נגישות לרופא. טענה נוספת, היא לעבור למרכז קליטה שממנו אפשר יהיה לצאת ולחפש עבודה. אחר כך שאלו את האנשים מהן הבעיות הנוספות שלהם.

כלומר, כל הדוח הזה לא עונה על הבעיות המרכזיות.

אני לא יודע מהן המשמעויות. כל אחד יסיק את המסקנות בעצמו. אני אומר את מה שאני חושב. כאשר שואלים בן אדם מהן הבעיות, הוא יעלה עוד ועוד בעיות. אני חושב שאפשר לחלק את הבעיות לשניים: בעיות פרטניות, בין היתר בעיות של חום בלי מזגן בביתנים של הנח"ל והצופים. הבעיות הנוספות הן בעיות כלליות, שכלל העולים מעלים. אני חושב, שצריך לפתור את הבעיות המרכזיות, כאשר הבעיות הפרטניות יפתרו באמצעות הסיוע. האמירה המרכזית שלהם, היא שהמקום מרוחק ממקומות עבודה ומבתי ספר. אלה הדברים המרכזיים בהם צריך לטפל.

מהניסיון שלי אני יכול לומר שיש לא מעט עבודות מצוינות שנעשות. יש הרבה אנשי מקצוע. במקרה הזה נכשלתם. כמנהל ארגון לגיטימי שרשום אצל רשם העמותות, כמי שמתיימר לייצג בעיה, אני חושב שצריכה להיעשות פה בדיקה מעמיקה. צריך לעשות הרבה שיעורי בית.

אני חייב לענות בנוגע להסתה. אתה לא הסברת, למה העולים הפרו את ההסכם.

תשאל אותם. למה שאני אענה במקומם?

אתה מדבר בשמם.

אני לא מדבר בשמם.

דיברת בשמם עכשיו.

אני לא מדבר בשמם. אני דיברתי כדני אדמסו, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, כמי שחווה וכמי שראה את הבעיות. אני לא מדבר בשמם. הם ידברו בעד עצמם. אני כמי שחווה את הסיפור, מציג את תפיסת עולמי. כיוון שהם אנשים מדברים ומבינים, אני מציע לשאול אותם.

קבוצת קטנה הפרה את ההסכם, מבלי להסביר לאנשי האגף האתיופי או לאנשי האגף בסוכנות היהודית או לנו, למה הם הפרו.

איך הם יסבירו אם לא תלך לשמוע למה?

העולים עלו עם הילדים, ומבחינתי זו הפרת הסכם. שאלת, למה נסענו לבית אלפא.

כאשר כואבת הבטן, לא קוראים הסכמים ולא מדברים על הפרות הסכמים. יש דברים שהם מעבר להסכמים.

אתה נכנסת עכשיו, אבל קודם דיברנו על עיקרי מסקנות הוועדה. אנחנו נסענו אתמול לבית אלפא, כי התחייבנו לכלל עולי בית אלפא שאנחנו נשים את הבעיות על השולחן. לכן, אני לא מבין למה כל אחד זורק פה דברים. הלכנו כדי למצוא בעיות. לשם כך הוקמה הוועדה. אנחנו באים לכאן בשקיפות מלאה כדי להגיד שנמצאו בעיות ואנחנו הולכים לתקן אותן, ואתם באים ושואלים: למה נמצאו הבעיות.

אני טוען. דני טוען.

הרי הוועדה הוקמה כדי לראות האם יש בעיות. הוועדה עשתה עבודה, נגעה בכל הבעיות שיש, קבעה סדרי לוח זמנים לביצוע ולתיקון. לכן, כל ההשוואות שלך לניצולי שואה וכו' הן לא קשורות.

למה? האם למישהו אחר כואב יותר?

עלתה פה דרישה מצד העולים, הממסד נענה לדרישת העולים, הוקמה ועדה בדיוק כפי ההסכם בערב יום הכיפורים, ובאנו עם ההמלצות לכוונת טיפול. לכן, חבל שקבוצה קטנה מסיתה.

מי? תגיד מי.

אני לא יודע. לצערי, מסיתים עולים וילדים.

אם היית הולך לשם, היית יודע.

אני לא רוצה לנהל ישיבה, שמגיעה כמעט למכות. אני אסגור את הישיבה, והוא יישאר עם ההסכם שלו ואתם עם הדרישות שלכם ושום דבר לא יקרה. אני מבקש סדר. רק כאשר אני אתן זכות דיבור, תדברו.

אני מתקוממת על הדה-לגיטימציה שנעשית לעולים. אני לא חושבת שמקומנו לבדוק את המסוגלות ההורית שלהם. מגזרים רבים עמדו והפגינו בדיוק במקום הזה, ואף אחד לא בא ושאל שאלות והפנה אצבע מאשימה כלפי משרדי הרווחה. אם לא היתה נעשית המחאה הזו, לא היינו יושבים בפורום הזה כרגע ולא היתה נפתחת ועדת חקירה בשלבים מוקדמים יותר. כל העניין הזה בפרוש מאיץ את התהליך. איפה היינו שהילדים האלה היו בסכנה של נחשים ובכל מיני סכנות אחרות ולא יכלו לראות רופא? האם מישהו קם ואמר משהו? לא. אם כך, כנראה שמחאה זה צעד לגיטימי שהוא טריגר לצעדים במדינה.

מאחר ואנחנו מנפנפים בשקיפות, אני אפנה שאלה למר חלפון ואשאל מהו שיקול הדעת שהביא את משרד הקליטה והסוכנות לשכן עולים, שהגיעו זה הרגע מאתיופיה, במקום כל כך לא נגיש למוסדות חינוך, לשירותים קהילתיים או למקומות תעסוקה, במקום שגם המקומות הקרובים ביותר אליו, שאמורים לספק פתרונות תעסוקתיים, גם הם מוכי אבטלה. אני אכנס לגופו של עניין ואשאל, מי החליט שילדים מכיתה א' עד כיתה ג' לא אמורים לנסוע שעה בכל בוקר, אבל מכיתה ד' ישנה אפשרות כזו? כיצד קיימת אפשרות בה בתי ספר מחליטים שלא לקבל תלמידים יוצאי אתיופיה? האם מישהו נתן תשובה לשאלות האלה? כעת יש כוונה להשקיע משאבי עתק בכל השינויים האלה במקום שלא ייתן את הפתרון. עם כל הרצון הטוב, עם כל המתווכים והמגשרים, לא נמצא פתרונות יש מאין של תעסוקה. אי אפשר לשנות את המציאות.

זה מקום למבוגרים, שלא צריכים עבודה.

אני לא יודעת. זה מקום לפנסיונרים. זה לא מקום לאנשים שמגיעים ורוצים להשתלב בחברה הישראלית, עם כל הקשיים ופערי התרבות הידועים. לפני שמדינת ישראל מתגייסת והולכת להשקיע כספים בעובדים סוציאליים ומעונות יום, אני רוצה לשמוע תשובה לשאלה ששאלתי. מי מרוויח מזה שהעולים נמצאים שם?

הקיבוץ.

הקיבוץ. למה על גבם של העולים? איזו צורת השתלבות אתה מציע לאנשים האלה? אמהות לא מגיעות לאולפן. אין להן את הדבר הבסיסי ביותר, את השפה העברית. את הילדים לא מקבלים לבתי הספר, ובכל יום הם נוסעים שעה. נשאלת השאלה, למה להשקיע שם כספים ולא לפזר אותם.

אני שמח שאת בקיאה בתחום, וכבר ממליצה להחליף את המקום.

אני לא העניין פה, דני אדמסו לא העניין פה. אל תתקיפו אותנו באופן אישי. יש פה בעיה מאוד עקרונית. אין פה בעיות מינוריות. יש פה כישלונות, וההמלצות האלה מראות איזה כישלונות ומחדלים היו פה. זה לא ייפתר בעוד כמה תקנים.

אותו מצב היה באיילת השחר. מתחילה להיות פה מגמה שלא מריחה טובה.

האם לא עשו את הטעויות האלה בשנות ה-50, כאשר הלכו וזרקו אנשים בדימונה? מה הטעם לעשות את זה?

אפשר לעשות דמגוגיה, להתחיל לתקוף וכו'.

השאלות הן ענייניות.

הן לא ענייניות. זה לא ענייני להגיד, למה לא מחליפים.

למה?

אני אענה לשאלה שלך. אנחנו הגענו פה למסקנות כדי לתקן את הדברים ולא להסתכל אחורה. לשאלתך, מדינת ישראל עובדת לפי חוק המכרזים. פורסם מכרז בעיתון להציע הצעות למרכז קליטה למספר איקס של נפשות, ורק קיבוץ בית אלפא הגיש פתרון למקום.

גם תללים ושאר האזור.

כאשר המקום לא מתאים, יש ועדת פטור.

מי קבע שהוא לא מתאים?

מסקנות הוועדה.

ממש לא. המסקנות של הוועדה מצאו שיש דברים שצריך לתקן במקום עצמו. המקום הוא ראוי למגורים.

לי ולך, לנו כישראלים. זה מקום פסטורלי, והייתי מת שיתנו לי שם מקום. לא כך לגבי עולה חדש.

המקום מבחינת תנאים פיזיים, מתאים למגורים. יש בעיות של תעסוקה, ולכן ביחד עם מפעלי האזור הגענו לפתרונות. אני רוצה להזכיר לכולם, שאנחנו מדברים על שנה וחצי של קליטה ראשונית. לאחר מכן כל עולה מאתיופיה מקבל מענק לרכישת דירה בסדר גודל של 700,000 שקל, וזה כדי להתאקלם בעיר שבה הוא קונה את הדירה. אחר כך הוא מקבל תנאים נוספים מהמשרד.

רק ל-200 משפחות בשנה.

200 משפחות מקבלות מענק בסך 700,000 שקלים, אבל כל השאר מקבלות 500,000-600,000 שקלים.

יש כאלה שנשארים 3 שנים במרכז הקליטה.

אין כאלה, אלא מספר קשישים בודדים.

אבל מדובר בשנה וחצי קריטיות.

בשנה וחצי האלה בני הקהילה האתיופית מגיעים למקום מרוכז, כדי ללמוד את השפה העברית, כדי להיכנס להוויה הישראלית, כדי לקבל את כל שיעורי הגיור וגם תעסוקה. את נושא התעסוקה צריך לשפר. לא נתתם לנו עוד להקריא את המסקנות. ישר תוקפים אותנו ושואלים, למה הבאנו דברים לתקן. חבל. תנו לנו להגיד מה אנחנו הולכים לעשות בנושא התעסוקה בתקופה שהם נמצאים שם. אם לא נצליח לפתור את בעיית התעסוקה, אנחנו יכולים להיפגש פה או בכל מקום אחר כדי למצוא פתרון נוסף. אי אפשר לבוא ולהגיד "תחליפו את המקום", מבלי להתייחס לדוח.

יש כאלה שאין להם מה לאכול.

אני לא רוצה לענות על האמירה "אין להם מה לאכול".

הטעות המרכזית היא, שאתם החלטתם לשים את העולים בבית אלפא. ראש עיר בית שאן כתב מכתב שאומר, שאף ילד אתיופי לא ילמד בעיר שלו. המועצה האזורית גלבוע מתנגדת לשלב ילדים בבתי הספר שלה ובגני הילדים שלה. למרות כל הדברים האלה, אתם החלטתם שזה מרכז קליטה מתאים. זה גרם לילדים לנסוע שעתיים ביום לגני הילדים במגדל העמק וביוקנעם. האם זה ניהול תקין? זה לא. אני בטוח שלא היית רוצה שהילדים שלך ייסעו מרחק כזה.

גם אחרי שקבעתם שהמקום הזה יהיה מרכז קליטה היו בעיות ולא נעשה שום דבר. העולים הפגינו כמה פעמים במקום ודרשו שינויים. ההפגנה לפני יום כיפור היתה הפגנה חמישית, ואתם לא התייחסתם לדרישות שלהם. אתם ניסיתם לעשות הפרד ומשול. אתם חשבתם שתשתיקו אותם בכך שאתם נותנים פתרון לקבוצה קטנה. פה נכשלתם, וגרמתם להפגנה שנייה.

אתה מדבר על ה-7 שחזרו.

כן. יש מחלוקת לגבי זה שהם לא היו צריכים לצאת עכשיו ולחכות עד אשר הוועדה תסיים את עבודתה. אני לא הסתרתי את עמדתי. אני אמרתי לחכות. הם יצאו בכל אופן. האם הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה צריכים להתעלם במשך שלושה שבועות? הילדים ישנים בקור בירושלים ולא הולכים לבית הספר. איזו מן מנהיגות זו? איזו מן אחריות ממלכתית זו? זלזול בעולים חדשים. אני בטוח, שאם העולים האלה היו עולים מרוסיה, אמריקה או ארגנטינה, הם לא היו נשארים פה אפילו לילה אחד. הייתם רצים ופותרים את הבעיה. זה זלזול בעלייה ובמשפחות, וגם בקליטה.

אם טעיתם ונכשלתם, תענו על דרישות העולים. תתקנו את הדברים. סגרתם מרכז קליטה במרכז העיר לוד. תעבירו את העולים למקום בו הם יכולים לעבוד, להרוויח, להתפרנס בכבוד ולחסוך כסף למשכנתא. אתם רוצים להציל את הקיבוצים מקריסה כלכלית, ולכן אתם לוקחים את העולים האלה לתללים, לרתמים ולשאר הקיבוצים.

היום העולים התקשרו אלי מקריית גת, ואמרו לי שאתם הולכים לסגור את מרכז הקליטה בקריית גת ולפזר אותם כמו שעשיתם בלוד. האם אתם רוצים שהעולים ישתלבו בחברה הישראלית בחינוך, ברווחה ובתעסוקה, או שאתם רוצים לסגור אותם ולהפוך אותם לבלתי עצמאיים? תחליטו מה שאתם רוצים. נכשלתם, אל תנסו להצדיק את עצמכם, אל תנסו להאשים את העולים. העולם האלה הם מסכנים. צריך לתת להם פתרון מיד. אני מסכים עם ההצעה של הרב מזור, שצריך להקים ועדה שתבדוק את כל מרכזי הקליטה.

אני רוצה לשאול את מר נגוסה שאלה. למה עזבת את הוועדה?

הסוכנות ומשרד הקליטה לא רצו אותי בוועדה. זו האמת. העולים ביקשו, אבל היתה התנגדות של המנכ"לים. בכל זאת יצאתם, התייעצתם והסכמתם לדרישת העולים. העולים באו ואמרו: אנחנו רוצים אותך שם, אנחנו לא מבינים את השפה, אנחנו סומכים עליך, בוא תעזור לנו ותתרגם לנו.

אני אמרתי שאני בעד פתרון. הסכמתי, ישבתי בוועדה יומיים ולמדתי את הנושא ביחד עם הוועדה. ברגע שהעולים אמרו שהם לא שם, גם אני לא הייתי צריך להיות שם. הרי הם אלה שביקשו שאני אהיה שם. אם העולים שביקשו זאת לא שם, גם אני לא צריך להיות שם. אני הייתי שם על תקן מתורגמן, ולכן אם אלה שאני צריך לתרגם להם לא בוועדה, מה אני יכול לעשות שם? זו הסיבה שאני פרשתי מהוועדה ביחד עם העולים.

אני רוצה לשמוע נציג מהמפגינים. מי מתרגם? בלי תרגום אין טעם.

יש עובדי משרד הקליטה והסוכנות, שהם דוברי אמהרית.

האם אתם לא רוצים לעזור לנו?

אנחנו רוצים לעזור, אבל אחר כך אומרים שאנחנו מסיתים.

למה אתמול דיברת עברית בכתבה?

האם אתה מדבר עברית?

לא.

אני מבנק ישראל. אני מלווה אותם יום-יום, ואני יכול לומר שהוא לא יודע לדבר טוב עברית. הוא מדבר חלש מאוד. אם אתם רוצים להבין אותו, תנו לו לדבר אמהרית.

אני רוצה להודות לכם שהזמנתם אותנו לוועדה. אנחנו באנו בגלל מספר בעיות שהיו לנו במרכז קליטה. בבית אלפא היו לנו שלוש הפגנות, וחשבנו שיימצא פתרון. לכן, אנחנו נסענו לירושלים ואנחנו נמצאים כאן במצב של תנאים קשים: אין לנו מה לאכול ואיפה לישון. אחת הסיבות שגרמה לנו להפגין זה הנושא של חינוך הילדים שלנו, שנוסעים רחוק, מקבלים מכות ובוכים בכי מר. בתי הספר שהילדים שלנו לומדים בהם, הם יקנעם וטבריה. לכן, אנחנו מנותקים מהעיר, אין חנויות לערוך קניות, אין מקווה טהרה בסביבה, בתי החולים מרוחקים, אנחנו מרוחקים ולא יכולים לקבל את הטיפול שאנחנו רוצים לקבל.

יש עולים שאחרי שנה וארבעה חודשים רוצים לצאת לעבוד, אבל יושבים בחיבוק ידיים. אחת הסיבות שאין מנוחה לילדים שלנו, היא שיש שם נחשים. לילדים שלנו אין מנוחה, והם לא יכולים לישון בשקט. כדי להביע את מחאתנו נסענו להפגין בירושלים, כדי שהממשלה והממסד יידעו שאנחנו לא רוצים להיות במקום הזה. באנו כדי למחות, ורוצים לסתום את הפיות שלנו. מגיעה משטרה ומפחידה אותנו, ולפעמים עוצרת אותנו.

הבקשה שלנו היא שתעבירו אותנו לעיר גדולה, שנוכל לעבוד ולא נחכה שביטוח לאומי יפרנס אותנו. גם מה שהוא נותן לנו לא מספיק. כדי להיות מעורים בחברה הישראלית, הילדים שלנו צריכים ללמוד עם הילדים הוותיקים ואנחנו צריכים לקבל משכנתא ולקנות דירה. לכן, הדרישה שלנו היא שתוציאו אותנו מבית אלפא ותפזרו אותנו במקום אחר, על מנת שנוכל להתאקלם במדינת ישראל. הסוכנות היהודית לא בדקה אם מרכז הקליטה מתאים לקליטת עולים או לא. כאן הבעיה. לא נעשתה עבודה.

אנחנו שומעים כל הזמן שאנחנו מוסתים. אף אחד לא הסית אותנו. יצאנו להפגין בגלל הבעיות שלנו. אנחנו לא נחזור לבית אלפא. נחסום כבישים ונישאר כאן עד הסוף.

אני רוצה לפנות לנציגי הסוכנות ומשרד הקליטה. לפעמים אנחנו עושים טעויות. אולי זו היתה טעות? אני שומע מה שהוא אומר, ואני לא חושב שהוא מספר סיפורים. בן אדם אומר, שאי אפשר לחיות שם. יש שם נחשים, ולילדים אין איפה ללמוד. ילד צריך לנסוע שעתיים בכל כיוון כדי להגיע לבית הספר. הממשלה צריכה להיות יותר חכמה, ולא לעשות מלחמות. צריך לחשוב על פתרון אחר. אולי אני לא צודק. רן, תגיד לי. אתה לא חבר ועדה. אני מכיר אותך הרבה זמן, ואני יודע שאתה איש ישר. מה הפתרון, כוח?

אני חושב, שהטענות של העולים מוצדקות כמעט במאה אחוז. השאלה היא, האם הפתרונות הם הפתרונות שהם רוצים.

אם זה מרצה אותם.

דיברו על נחשים, בעיית רפואה, בעיית חינוך ובעיית מקווה. בית אלפא זה המקום היחיד בארץ שסביבו יש 3 קיבוצים דתיים. שאלתי, מה עושות הנשים הדתיות מהקיבוצים שרוצות ללכת למקווה. אולי צריך לבנות מקווה באותו מרכז קליטה? אמרו לי, שהן נוסעות לבית שאן כי גם בקיבוצים אין מקווה טהרה. הבעיות הן נכונות. השאלה היא, האם הפתרון הוא להוציא את העולים מבית אלפא ולהעביר אותם למקומות אחרים, לפזר אותם או להעביר אותם במרוכז למקום אחר. נניח שיפנו עולים ללוד, לרמלה, לבאר שבע, לערד, לאשקלון ולמבשרת. האם אתם באמת חושבים ששם יש יותר תעסוקה?

אין לי שום ספק. העולים האלה מקבלים כל הצעת עבודה.

אני חושב שלא.

המצב שלהם יהיה הרבה יותר טוב. הם יוכלו לעבוד בכל עבודה שמזדמנת.

אני חושב שלא. אני חושב שזה גם יגרום לסכסוכים פנימיים, סביב השאלה מי קיבל מקום יותר טוב ומי קיבל מקום פחות טוב. אני חושב שבעיית החינוך היא שערורייתית. האם יש פתרונות? יש פתרונות, אבל אם לא נבדוק האם אפשר לבצע אותם לא נדע אף פעם. אני חושב, שההתנהגות של ראש עיריית עפולה וראש עיריית בית שאן היא חוצפה, ולא צריך לעבור על זה לסדר היום.

משרד החינוך מסכים לזה ומקבל את זה.

לצערי, אין פה נציגים של משרד החינוך.

יש.

אם כך, אני אשמח לדעת איך הם פועלים מול אותם שני ראשי ערים. אחד הפתרון שאנחנו הצענו, הוא שההורים ילוו את הילדים ומשרד החינוך ישלם להם שכר. כך נוכל ליצור מקור תעסוקתי להורים שמלווים. עכשיו חובת משרד החינוך לאשר ולבצע את זה. יכול להיות שבסופו של התהליך הזה גם צריכים להיערף כמה ראשים ומישהו צריך ללכת הביתה. צריך לנצל את התהליך. התהליך הזה יכול לסייע. אם רוצים לדאוג לילדים ולהורים שלהם, צריך לתת צ'אנס לתהליך. אני חושב, שמדובר בתקופת חיים זמנית, ואפשר להוציא ממנה הרבה אם רוצים.

אני רוצה לשמוע את נציג משרד החינוך. מה עושים עם ראש עיר שלא מוכן לקבל תלמידים עולים מאתיופיה לבתי הספר שלו?

משרד החינוך כבר שנינם אחדות מדבר, כותב ומתריע על אי התאמה בין המיקומים שנקבעים לצורך הקמת מרכז קליטה לבין צורכי העולים בתחום החינוך. ההפניה לחינוך הממלכתי-דתי מוכתבת על פי החלטות שלא התקבלו בתוך משרד החינוך. משרד החינוך היה רוצה לשבץ את הילדים בכל בתי הספר. זה לא ניתן בגלל ההנחיות של משרד ראש הממשלה, של מנהל הגיור, שמתנה את תהליך הגיור של המשפחה בלימודים בחינוך הדתי בלבד. אנחנו מבצעים את זה עד הסוף, כך שכולם נאלצים ללמוד בחינוך הממלכתי-דתי בלבד, החל מכיתה א' ועד כיתה יב'. אין ילד אחד במרכזי הקליטה שלומד בחינוך שהוא לא דתי. זה מחייב אותנו להסיע ילדים, קודם כל למקומות הקרובים ביותר ואחר כך, בלית ברירה, למקומות הרחוקים.


הפעולה של מערכת החינוך בתחום מרכזי הקליטה היא בתיאום ובשיתוף פעולה עם משרד הקליטה ועם הסוכנות היהודית. בתוך מרכזי הקליטה ישנם מפקחי קליטת עלייה, שנמצאים שם יום ולילה, ומעורבים רגשית ומקצועית בכל מה שנעשה בתהליך החינוכי במרכזי הקליטה. אני רוצה לומר יותר מזה. אני רוצה לומר, שאיכות החינוך לא תמיד ניתנת במקום היותר קרוב. אנחנו יודעים את זה גם לגבי ילידי הארץ שאינם עולים בכלל. לא כולם נהנים תמיד ללמוד במקום הכי קרוב. כאן זאת לא הסיבה שהם לומדים רחוק. אני אומר את זה, כדי לדעת שיש עוד סיבות. מי שלומד בקיבוץ לביא נוסע 40 דקות, אבל מקבל שם איכות חינוך ממדרגה ראשונה. כמובן שמיצינו את מקומות הלימוד בביקורה ובשדה אליהו, שנמצאים במרחק 5 דקות. זה לא שמראש ויתרנו.

בנוסף, היה משא ומתן ארוך עם ראשי עיריית עפולה ועיריית בית שאן עם מנהלת מחוז הצפון. הניסיון הזה לא עלה יפה. אני יודע, שגם במהלך השנה נעשו ניסיונות, וזה בלי קשר לשביתה ולהפגנה. אנחנו מוטרדים מהעניין, ובל מקום בו אנחנו יכולים לקרב את הילדים אנחנו מקרבים אותם. זה טוב לכל הצדדים, גם למשרד החינוך.

מה זאת אומרת לא עלה יפה? תחייבו אותם.

אני לא יודע עד כמה אפשר לחייב אותם.

מה זאת אומרת לא עלה יפה? תחייבו.

יש בג"צ תלוי ועומד לגבי סנקציות שמשרד החינוך נוקט כנגד בתי ספר מפלים על רקע גזעני.

תורידו תקציבים לבית שאן, עד אשר הם יקלטו את הילדים. מה זאת אומרת, שאין לכם עמדה.

האם אתם גוף ממליץ? האם אתם מתחננים שיקבלו את הילדים?

לא אמרתי שאין לנו עמדה.

תן הסבר עממי ופשוט, למה שני הערים האלה חרטו על דגלם באופן בוטה שהם לא מוכנים להיות קולטים של עולים חדשים.

יש לכם אמצעים חוקיים. האם אתם משתמשים נגד ראשי ערים ומנהלי בתי ספר, שלא מקבלים לתחומים ילדים יוצאי אתיופיה?

מנהלי בתי הספר הם לא הכתובת. מנהלי בתי הספר עושים עבודה נפלאה עם הילדים האלה, בלי שום קשר לשום דבר.

בסדר. אני חוזרת בי. אני מדברת על ראשי ערים, שלא מקבלים לתחומם ילדים יוצאי אתיופיה. בוא תגיד לי, איך אפשר לטפל בזה באמצעים החוקיים העומדים לרשותך.

למה התלמידים האחרים צריכים לסבול? אם לא יעבירו להם כסף, זה לא יעזור.

זה לא הדבר היחידי. יש עוד דברים שאפשר לעשות.

פה צריך לעשות דבר אחר. אם הם לא יעבירו כסף, זה לא יעזור.

זו תשובת משרד החינוך למדיניות גזענית של ראשי ערים. אתם אחראים לחינוך של הילדים האלה. אתה יושב ואין לך מה להגיד.

אתם הבטחתם להסיע את הילדים עד טבריה.

היה מקרה דומה בפתח תקווה, הזמנו את ראש העיר ואחר כך היה יותר קל. אני מרגיש שיש צורך להזמין גם את ראשי הערים האלה.

צריך לפתוח בהליכים כנגד ראשי הערים האלה. זה מה שמשרד החינוך היה צריך לעשות.

עודי, האם אתה יכול לומר עוד משהו?

לגבי ראשי ערים אין לי מה להוסיף. למעט העניין הזה של ההסעות, מערכת החינוך עושה עבודה נפלאה עם הילדים האלה. אם נשאל את ההורים של אותם ילדים על מה שקורה באותם בתי ספר, הרחוקים והקרובים, הם היו אומרים אחרת. אתמול ישבה מפקחת שלנו שדיברה עם בנות בחטיבת ביניים באולפנית בני עקיבא בטבריה, והן אמרו שהן לא רוצות להתקרב לבית שאן. יש פה עשייה בלתי רגילה. המרחק הוא בעייתי, כיוון שהמיקום הוא בעייתי.

המרחק הוא לא הבעיה. הגזענות הבוטה שמשרד החינוך נותן לה יד, זו הבעיה.

הוא לא מסכים. האחרון שאפשר להאשים אותו בגזענות זה משרד החינוך.

הוא מסכים לזה.

הוא לא מסכים.

הוא נותן חותמת גומי לראש עיריית עפולה ובית שאן שלא מסכימים לקלוט את העולים.

הוא לא מסכים לזה.

עובדה ששם לא קולטים אתיופים.

למרכז הקליטה יש תפקיד ברור. מרכז הקליטה נועד לשנה וחצי עד שנתיים לכל היותר. מדובר בתהליך מעבר. בתקופת השהות במרכז הקליטה יש סל קליטה משמעותי, ולאחר מכן יש הקצבות הניתנות על ידי המדינה. הלוואי שההקצבות היו יותר גדולות, לא רק לגביהם אלא גם לגבי אחרים. התקופה במרכז הקליטה מיועדת לתת לאנשים אפשרות ללמוד ולהתגייר. זה תהליך קשה, ועליו צריכים לתת את הדעת הרבה יותר מאשר הטיפול בדברים השוליים. מרכז קליטה בית אלפא מתאים למגורי עולים, בדיוק כמו שהוא מתאים לאותם אנשים שגרים בסביבה, בבית שאן ובקיבוצים. רובם ככולם הם עולים חדשים. אני אינני בטוח, שכאשר תבחנו האם עדיפה לוד או קריית גת, אתם לא תגידו שבית אלפא יותר טוב. אתם בוודאי זוכרים שגם בקריית גת ובלוד היו הפגנות וטענות. גם אז עלתה טענה, שאולי צריך להעביר אותם משם. האם כולם יכולים לגור באזור תל אביב, במרכז הארץ? אם שם יעבדו בסבלות או בניקיון כן יהיה פתרון? הרי אז תעלה הטענה שמתייחסים אליהם כנחותים. אני חושב, שעלינו לעשות מאמץ.


אברהם נגוסה, אני מעריך אותך ומוקיר אותך מאוד. אמרת קודם, שהיו עוד הפגנות קודם לכן. אנחנו צריכים להשתפר ולתקן, ואנחנו מציעים תיקונים בנושא החינוך והתעסוקה. אני מציע לכם לקרוא את הדוח. אני חושב שצריך לעשות את המאזן הכללי, ולראות איפה ומה ניתן לעשות. סיפור העלייה והקליטה של עולי אתיופיה מצריך התייחסות הרבה יותר מקפת מאשר הדיון המתמקד רק בבית אלפא.

אנחנו נמשיך לעשות מאמץ על מנת שיהיו מקורות הכנסה כתוספת להכנסה. זה איננו הייעוד של מרכז הקליטה. כרגע 43 משפחות עוזבות שם, כי הן קנו דירה. אני מקווה מאוד שמהר מאוד הרבה משפחות יקבלו משכנתאות, ייגמר תהליך הגיור, ואז תהיה הצלחה של החברה הישראלית ושל הוועדה הזו. אנחנו נענינו לבקשה של היו"ר, לקדם את נושא הפתרון.

אני רוצה לומר שעריפת ראשים זה דבר מאוד קל ומאוד נוח. אנחנו נוהגים לחטוא בזה לא מעט פעמים. חה"כ מזור, אני מודה לך על ברכתך על העבודה של עובדי המקום, על העבודה של עובדי משרד הקליטה ועל העבודה של עובדי הסוכנות היהודית, אשר עושים לילות כימים. אני מקווה שבמהרה בימנו יבואו גם אלה שצריכים להגיע במסגרת איחוד המשפחות, וגם אותם נקלוט בצורה טובה. מר מלמד ויתר נציגי הארגונים מוזמנים להיות שותפים, ולעקוב אחרי ההתחייבויות שלנו. אז תוכלו לשפוט, האם עשינו כמיטב יכולתנו. התחייבנו, ארז חלפון ואני, ואמרנו שהטלפון שלנו זמין. אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו ישירות, על מנת לבדוק שאנחנו מתקדמים.

בעיתון היתה כותרת, שאי אפשר לחיות שם בלי מזגנים. דאגנו למזגנים, ואז אומרים שמזגנים זה לא טוב. אני אומר שמזגנים זה טוב, וטוב שמצאנו תרומה לכך. אתם מוזמנים להיות שותפים לתהליך ההבראה. אני מקווה, שלא נצטרך לבוא לעוד הפגנה. אני בהחלט מקבל את ההמלצה לקיים בדיקה. אנחנו אמרנו שנבחן, האם חלק מן המסקנות האלה הן טובות גם לגבי מרכזי קליטה אחרים, ואם כך אנחנו נפעיל אותן גם שם. אתם יכולים להזמין אותנו תמיד, ואנחנו מחויבים לבוא כדי למסור לכם דיווח מה עשינו.

אדוני היושב ראש, בשעתיים האחרונות אנחנו מקיימים דיון מאוד חשוב, אבל אני עדיין מרגיש שבסוף הדיון נישאר באותה מחלוקת ועם אותה בעיה. אני חייב להיות יותר בוטה וממוקד, על מנת לנסות ולצאת מפה עם פתרון שיגשר על הפער הקיים בין הממסד לבין העולים. העולים מביעים פה את הבקשה שלהם בצורה מסוימת. אני לא חייב להסכים לכל אחד שאומר: אני רוצה פתרון א', וכל פתרון אחר לא מקובל עלי. אנחנו צריכים לחשוב, איך פותרים את הסכסוך שקיים. אני לא בעד זה שמישהו יגיד: אני אפגין פה עוד חודש-חודשיים, ואז אני אקבל את מה שאני רוצה. מן הצד השני, אי אפשר להתעלם מהאנשים שנמצאים פה בשטח, במיוחד מהילדים.

היום התמקדנו בדיון הזה בשאלה, מה עושים עם הילדים. נכון שהילדים הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה, זה נכון שאני לא רוצה שגורמי הרווחה יטילו סנקציות נגד אותם הורים שמפגינים עם הילדים שלהם. יחד עם זאת, אנחנו לא יכולים לצאת מפה היום ובעוד חודשיים וחצי לאחר הבחירות ניפגש ונגלה שהבעיה עדיין קיימת בשטח. אני באמת מגלה רצון כן של משרד הקליטה והסוכנות בשלושת השבועות האחרונים. הם אמרו לנו: קחו מנדט ותנהלו כל משא ומתן הנראה לכם על מנת שנוכל לגשר על הפער שישנו. לצערי, הפער הזה עדיין נותר.

אני לא יודע מי הם נציגי העולים. אומרים לנו שיש קבוצה א', קבוצה ב' וקבוצה ג'. אני לא יכול כרגע לדעת מהו הפתרון אותו כל העולים רוצים. יש 750 נפשות. הדוח מציע לצמצם אותם ל-600. אני חושב ששוב תיווצר בעיה. לאן תעבירו את ה-150? את מי תעבירו מתוך ה-700? יוצר תקדים, ואז כולם ירצו לעבור. צריך לאחוז את השור בקרניים על מנת לראות איך אפשר לפתור את המחלוקת הזו. אולי הם משלים את עצמם, ומישהו צריך להגיד להם שהפתרון של סגירת מרכז הקליטה בבית אלפא לא יקום ולא יהיה. מותר לממשלה להגיד את זה, אבל צריך לומר את זה בצורה נוקבת כדי שיידעו שהפתרון הזה לא קיים. אני רוצה שהמשפחות הנמצאות פה לא יהיו פה עם הילדים. אני רוצה שהילדים האלה לא יהיו פה בחורף הירושלמי, בסכנת הנפש שיש שם. שאף אחד לא יגיד שהם לא בסכנה. הם בסכנה בכל יום. ראיתי ילדים שהולכים על גלגיליות ברחובות, כי אין להם ברירה והם צריכים למצוא תעסוקה. מפה חייבים לצאת עם פתרון לקבוצה שמפגינה פה. צריך למצוא מחסה על מנת שהילדים לא יהיו ברחוב.

אני חושב שלא יהיה פתרון, אם אחד אומר רק ככה והשני צריך ללכת אחורה. הפתרון יתקבל רק כאשר הקבוצה הזו תלך לקראת הסכם. שמעתי מה אמר מר מלמד. הוא אמר שאפשר לחיות שם, וצריכים לתקן את מה שלא בסדר. הפגנה יכולה להיות עוד חודש ועוד חודש ללא פתרון. הצד השני חושב שזה מקום שבו אפשר לחיות וללמוד. מה שיש במרכזי קליטה במרכז המדינה אפשר לעשות גם שם.


אני קורא לשני הצדדים לעשות מאמץ כדי להגיע להסכמה. אני לא חושב ש-600 צריכים לחזור ו-100 יישארו פה. זה לא רציני. כולם צריכים לגור במקום אחד. בעיות אפשר לפתור. אני חושב שאת כל הבעיות אפשר לפתור. אם יהיו בעיות שאי אפשר לפתור, אנחנו מוכנים לשבת ולדבר.


הפגנה זה דבר טוב ודמוקרטי, אבל אם מפגינים לא רוצים לשמוע מה מציעים להם זו לא הפגנה. אני שאלתי את רן מלמד מה הוא חושב, וכולם שמעו מה הוא חושב. כולם יחד צריכים להגיע להסכמה. אם נעמוד אחד מול השני עם כוח, מילים לא טובות וביקורת בלתי צודקת, לא ייצא כלום. אני מבקש משני הצדדים להגיע להבנה. אולי אחר כך חלק אפשר להעביר למקום אחר. עכשיו הפתרון הזה לא קיים, וצריכים להגיע להסכמה עם הסוכנות, משרד הקליטה והאנשים הגרים בקיבוץ.


אם בעוד שבועיים הילדים יישארו שם, אני בעצמי אפנה למשרד הרווחה. הם יצטרכו לקבל החלטה מה לעשות עם הילדים האלה. חברי הכנסת לא יכולים לקבל את זה שהילדים יסתובבו ברחובות עם גלגלים בקור. אם הורים לא מבינים באיזו סכנה נמצאים הילדים, יש ארגונים ממשלתיים שיעזרו להם להבין איפה צריך לחיות ילד. אתם צריכים לדעת, שבישראל יש חוק שאומר שאפשר לקחת ילד ולהעביר אותו למקום אחר. אני לא מציע להם לשחק עם הילדים במשחק הזה. אחר כך יגיעו לפה ויבקשו מאיתנו לשחרר את הילדים, וזה קשה מאוד.

שנה וחצי הילדים נמצאים באותו מצב בו הם נמצאים עכשיו.

נשמע את נציגת המועצה לשלום הילד.

לכולנו ברור שהילדים מצויים בסכנה כזו או אחרת. כאשר אנחנו ביקרנו שם ראינו, שכל מיני מבקרים באים, לוקחים את הילדים לבית שלהם על מנת לרחוץ אותם או לתת להם לישון במיטה. זה יכול להיות פתח לכל מיני אנשים שעלולים לפגוע בילדים. אנחנו הדרכנו את ההורים במקום. לא הגענו לכל ההורים, ואנחנו נמשיך לבקר שם.

אני חוששת, שההפגנה הזו תימשך והילדים ימשיכו להיות במצב בו הם נתונים. מלבד חוק נוער, שלא חייבים למהר לפנות אליו על מנת להעניש את הילדים ולהפריד אותם מההורים שלהם, אפשר למצוא פתרון זמני עד אשר הסכסוך ייפתר. הילדים צריכים להיות במסגרת בזמן שההורים מפגינים. בעבר באחת מן ההפגנות הילדים פוזרו לבתי ספר בירושלים, בצהריים החזירו אותם להורים שלהם, ובערב דאגו להם למקומות לישון. אנחנו הצענו פתרון כזה למשרדים הרלוונטיים. הילדים לא צריכים לשלם מחיר של טעויות ההורים או המשרדים.

גם שם הם משלמים. אין הבדל מבחינתם.

צריך לפנות לעיריית ירושלים, ולבקש מהם את הפתרון.

עיריית ירושלים מתנערת לגמרי מהאחריות.

היא עזרה בהפגנה של החד הוריות.

פנינו אליהם וביקשנו שהם יבואו, והם התנערו לגמרי.

יש לנו ראש עיר חדש.

למה כמה אמהות לא יכולות לקחת את הילדים ולחזור למקום בו יש את כל הצרכים על מנת לחיות?

אני מדברת על המצב הנתון של הילדים. מישהו צריך לתת פתרון. יכול להיות שההורים טועים ויכול להיות שהמשרדים טועים, אבל בשטח הילדים הם אלה שנתונים בסכנה.

יש פתרון. 4-5 אמהות יכולות לחזור עם כל הילדים למקום.

אני חוששת, שאם הילדים לא היו עם ההורים הדיון הזה לא היה מתקיים.

אדוני היושב ראש, אני מברך אותך שהתחלת לדון בנושא הילדים. אני שאלתי את ההורים, והם אמרו לי שהילדים האלה נמצאים היום באותו מצב בו היו שם. כאשר הילד חולה, מתקשרים להורה, ולו אין יכולת להגיע אליו לבית הספר. גם אז אותו ילד נמצא בסכנה.

האם בקיבוץ אין ילדים אחרים?

אין ילדים שנוסעים. יש להם בתוך הקיבוץ בית ספר. נקודה נוספת, היא שאותם עולים צריכים לעבור גיור. מדוע חותמים דווקא עם הקיבוצים החילוניים? זה דורש ועדת חקירה ממלכתית. לאותו אחד החותם על החוזים יש אינטרס אישי. לא יכול להיות שעולה צריך לעבור גיור, ולוקחים אותו דווקא לקיבוצים חילוניים. הנקודות האלה צריכות להיבדק.


אני חושב שלא יכול להיות שהסוכנות ומשרד הקליטה בעצמם בודקים את עצמם. צריך להכניס אנשים חיצוניים שיפקחו על הנעשה. צריך לשבת עם העולים, ולתרגם להם את הכל לפני שמתקדמים.

אדוני היושב ראש, נושא הילדים הוא קריטי. יש לי בקשה מארז ומאלי כהן: האם אתם מוכנים לבחון את האפשרות לשכור למפגינים, על חשבון משרד הקליטה והסוכנות, מספר חדרים באכסניית רבין שנמצאת קרוב כדי שהאמהות והילדים בשעות הלילה יוכלו ללכת להתקלח, לשמור על היגיינה, ואולי גם לישון במיטה מסודרת. יכול להיות שזו תהיה דרך להידברות בהמשך.

אנחנו מזמינים את ההורים לשלוח את הילדים בחזרה לבית אלפא. הם יקבלו שם טיפול, הם יקבלו שם הדרכה, יקבלו שם חונכות וצוות מלווה לילדים בזמן שההורים מפגינים כאן. הם יקבלו את כל הטיפול, כולל ארוחות אם יהיה בכך צורך.

חלק מהמפגינים שהיו בהפגנה הקודמת, 33 במספר, הופנו למרכז נוער איבים ומרכז קליטה קלישר. הילדים האלה עדיין לא נמצאים במסגרת לימודית. לא מכניסים אותם לבתי ספר עד עכשיו.

כי התוכנית היא להחזיר אותם לבית אלפא.

אני אענה על כך. לאחר חתימת ההסכם בערב יום הכיפורים, הודיעו כל העולים שהם חוזרים לבית אלפא. בדיעבד הסתבר לנו ש-7 משפחות החליטו על דעת עצמן לא לחזור.

לא בדיעבד, במקום.

דני, ההסכם נחתם וידעת טוב מאוד שכולם חוזרים. אף אחד לא אמר לי שיש קבוצה שנשארת. אתה יודע את זה, כי אתה אמרת לי שאתה מופתע.

אתה דיברת איתם ואמרת להם, שלא כדאי להם להישאר כי אתם לא מתכוונים לתת להם שום פתרון.

אני לא דיברתי עם אף אחד אחרי חתימת ההסכם.

אני לא מוכן להסכים, שלא ראית אותם ולא דיברת איתם.

כיוון שעמדנו בפתח החגים ובעקבות פניות ומחשבה שלנו, סוכם שבתקופת החגים זה לא יהיה נכון להשאיר אותם שם שמשרדי הממשלה לא עובדים. אנחנו הסכמנו לתת מענה זמני באיבים. ציינו שמדובר במענה זמני, כאשר הכוונה היתה שמייד אחרי החגים הם יחזרו ויהיו חלק מכל העולים שנמצאים בבית אלפא. אין פה איפה ואיפה. לכן, אמרנו שהדוח הזה כולל בתוכו את העולים שנמצאים בבית אלפא, את קבוצת המפגינים בירושלים ואת אותם עולים שנמצאים במרכז קליטה באיבים באופן זמני. אנחנו לא ערוכים לתת להם שירותים, כמו שאתה אמרת, והם צריכים לקבל את הכל כמקשה אחת. אין פה למישהו פתרון אחד, ולמישהו אחר פתרון אחר.

אז מבחינתך שהם לא יהיו במסגרת חינוך.

אדוני היושב ראש, לצערי הושקעה פה עבודה של חודש ימים. שמענו פה רק תלונות וביקורות. לא נתתם ליושב ראש הוועדה אפשרות לקרוא את הדוח. לא נתתם להגיד מה הוועדה עשתה במשך חודש ימים. הרי העולים ביקשו את הוועדה הזו.

במשך שלושה שבועות מי שהתקיף היו אלה הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה. קראנו את הדוח, וזכותנו להגיב עליו.

לצערי הרב, מי שלא עמד בהסכם אלה הם קבוצה של אנשים שהפרו אותו.

האם שאלת אותם למה? הם שלושה שבועות נמצאים פה. האם שאלתם אותם למה?

אנחנו המשכנו לנהל את הוועדה בבית אלפא. טיפלו בכל העולים בבית אלפא. העבודה היא שהיינו אתמול בבית אלפא, וישבנו עם העולים בבית אלפא. אני יכול להגיד לך, שהיו שם אנשים שתרגמו, היו נציגים של העולים של בית אלפא שקמו ודיברו, רצו לקבל הבהרות, ובירכו על הדברים כי הם חושבים שזה יעזור להם. לא מדובר רק בדברים ציניים, כפי שהופיע בעיתון היום הנושא של המזגנים. יש הרבה פתרונות, שיכולים, לפי דעתנו המקצועית, להקל ולעזור לעולים בשנה וחצי שהם שם. אתם לא רוצים לקבל את המסקנות.

לא אתם. אתה שאלת, ואני עונה לך. אני אמרתי: תחזרו לבית אלפא, יש לוחות זמנים לביצוע המסקנות. אם בתוך חודש ימים לא יהיו שינויים, אפשר לחדש את ההפגנה. לצערי, אותם אנשים שנמצאים פה לא רוצים לקבל את המסקנות. לכן, אין לי דרך אחרת אלא רק להצטער על הדברים.

אני רוצה לומר, שאין פה שתי קבוצות. יש פה בעיה שמקובלת ומוסכמת על כולנו. לנושא הילדים צריך למצוא פתרון באופן הכי דחוף. המשרדים צריכים לשבת יחד ולמצוא פתרון לילדים. במדינתנו המתוקנת הדבר הזה הוא לא תקין ומסוכן. הילדים מצויים בסכנת נפשות ומפסידים לימודים. אני מציע למצוא לכך פתרון באופן הכי דחוף.

נושא התעסוקה ניתן לפתרון בכמה דרכים. אפשר להבטיח להם מקום עבודה באזור, או לשפר את מצבם הכלכלי. עכשיו הם מקבלים 2,000 שקלים. אולי צריך עכשיו בשיתוף עם הביטוח הלאומי להגדיל את הסכום. זה זמני ולא לעולם ועד. לחלופין, אפשר לפזר את העולים האלה בכל מרכזי קליטה בהם יש נגישות למרכזי עבודה.


ארז, הדוח הזה לא עונה לדרישות של העולים. לעולים יש שתי טענות מרכזיות: המקום לא ראוי להתפרנס בו, המקום לא ראוי לחנך בו ילדי עולים. הדוח הזה מדבר על דברים יפים, אבל הוא לא עונה על הבעיות המרכזיות. בנוסף, לא קיבלתי תשובה מה מתכוון משרד החינוך לעשות.

אנחנו מדברים על קיבוץ. האם הילדים של הקיבוצניקים לא מקבלים שום דבר?

אין אוכלוסייה אחרת בקיבוץ הזה מלבד העולים.

מסביב יש קיבוצים.

אבל התנאים לא מתאימים לקליטת עולים. אין חינוך דתי וכו'.

ארז, מה מקבל עולה מאתיופיה בהשוואה לעולה אחר?

משפחה מאתיופיה מקבל קודם כל מענק משכנתא לרכישת דירה בין 500,000 ל-700,000 שקלים, וזה ייחודי רק לעולי אתיופיה. רק הם מקבלים את זה. מעבר לכך, תואר אקדמי לילדי העולים.

אנחנו מדברים על העולים.

היו"ר שאל שאלה. אתם מתפרצים גם לשאלת היו"ר.

אני רוצה לדעת, איזה הבדל יש בין התקציבים שנותנים לעולה מאתיופיה לבין התקציבים שנותנים לעולים ממקום אחר.

משפחה מאתיופיה מקבלת מענק משכנתא של בין 500,000-700,000 שקלים אחרי השלב של מרכז הקליטה, וזה על מנת לרכוש דירה. רק המשפחות מאתיופיה מקבלים שהות במשך שנה וחצי במרכזי קליטה. במנהל הסטודנטים אנחנו נותנים מלגות לעולים בכלל, בפרט לעולי בני הקהילה האתיופית. בנוגע לבני הקהילה האתיופית אין לנו מגבלה של זמן, שלא כמו לגבי עולים חדשים אחרים.

האם לגבי עולים מרוסיה יש הגבלה של זמן?

יש הגבלת זמן לכל העולים, פרט לעולים מאתיופיה.

מה שאתה אומר הוא לא נכון. לא כל עולה מקבל מענק של 700,000 שקלים, אלא רק 200 משפחות בשנה. תדייק.

אתה לא מקשיב למה שאמרתי. אני אמרתי שהמענק הוא בין 400,000 שקלים ל-700,000 שקלים.

רק 200 משפחות קיבלו הגדלה של המשכנתא.

תברך על זה. הצלחנו להשיג את זה.

אבל לא כל העולים מקבלים.

אתה כל פעם אומרים שאנחנו לא מדייקים, ואני חייב להגיד שאני שמעתי אותך ביום ראשון בטלוויזיה בערוץ 1 אומר שההפגנה לא מוצדקת ושהם צריכים לחזור למרכז הקליטה. אתה עכשיו אומר לי שאני הוא זה שלא מדייק. לא הסברת למה פרשת. אמרת שהתנגדנו לצרף אותך, וזה לא נכון. באותה דקה בה העולים ביקשו לצרף אותך, הודענו שאנחנו מסכימים.

הסברתי קודם למה פרשתי מהוועדה. העולים דרשו שאני אתרגם את הדברים, עניתי לדרישה שלהם, אבל ברגע שהם פרשו אני גם פרשתי. אין לי למי לתרגם. אתה לא רצית אותי. אתה לא הזמנת אותי לוועדה.

אתה היחיד ששמעת אותי אומר שכל העולים מקבלים 700,000 שקלים. אמרתי, שכל העולים מאתיופיה מקבלים מענקי משכנתא לרכישת דירה בין 400,000 ל-700,000 שקלים לפי מדרג. זה מה שאמרתי, אבל אתה שומע את מה שאתה רוצה לשמוע.

בנקודה הזו היתה בעיה, כיוון שדורשים מהם לקנות בתים במקומות שם המחירים גבוהים מאוד. זו בעיה.

אני הבנתי איזה הבדל יש בין עולה חדש מאתיופיה לעולה חדש מכל מקום אחר. עד היום לא הבנתי, אבל עכשיו אני הבנתי.

חה"כ מזור, הדברים שנאמרו פה היום יובאו אל שולחנה של המנכ"לית ושרת החינוך, מול ראשי הערים של בית שאן ועפולה.

יש שתי עובדות שבנק ישראל שכר להם דירת שני חדרים. רציתי לשאול את משרד החינוך, מה עושים עם אותם ילדים שנמצאים בדירה נורמאלית עם אוכל. איך אפשר לספק להם חינוך? דאגנו לכך שתינוקות בני ימים לא יהיו ברחובות. היה שם ברית, וביום חמישי עתידה להיות בריתה. בקריית משה יש דירת שני חדרים שוועד העובדים שכר עבורם כדי שהתינוקות לא יהיו ברחוב. אני מבקש ממשרד החינוך שיספק לאחים שלהם חינוך.

אני חושב שאתה צריך לכתוב מכתב.

בחודשיים האחרונים נולדו 6 ילדים בבית אלפא, והם בריאים ושלמים. תודה לאל, הם חיים שם בשלמות. אנחנו מזמינים אותם ללדת שם, ולקבל את הכל. היו"ר הנחה אותנו לחשוב על פתרונות חדשים. אנחנו פתוחים לחלוטין לחשוב במסגרת הדוח ולקדם את העניין הזה על מנת שאתם תחזרו לבית אלפא.

אתם צריכים לחזור ולבדוק האם הפתרון מתאים בשבילכם. אם זה לא מתאים, אפשר לעשות עוד משהו.

יש כאן הרבה אנשים טובים, שעושים מלאכה גדולה מאוד. אם העולים מתעקשים להישאר כאן, ראוי לשמוע קולות של לקיחת אחריות. לא לבוא ולומר: "זו עמדתי", כאשר כל אחד מייצג את עצמו, כל אחד מחפש שמישהו אחר ייקח אחריות. חשוב שיהיו אנשים שידעו לדבר ולתרגם. חשוב שיהיו אנשים בשטח. חשוב שאותם עולים לא יינטשו גם על ידי הקהילה שאמורה לעטוף אותם. אני מדבר על עבודה בשטח, ולא רק כאן. אני מדבר על עבודה בשטח בלילה, עזרה עם הילדים ועזרה בחלוקת הציוד, כך שלא תהיינה סצנה של חטיפת נעליים ומזון. צריך לתאם את העבודה בין הגופים. אולי קריאה בפורום המכובד הזה תעזור לכך שהמנהיגות והאחריות תגיע גם מהכיוון הזה, כדי להקל על התקופה הזו שאיננו יודעים עד כמה ארוכה היא עוד תהיה.

הוא צודק, ויש הרבה ארגונים חברתיים שעושים את זה לשם שמים, ומעניקים המון עזרה.

אני שמעתי שעובדי בנק ישראל עושים זאת.

גם, אבל לא רק. יש הרבה ארגונים חברתיים אחרים, שלא מחפשים את המצלמות והקול שלהם לא נשמע אבל הם נמצאים שם כל בוקר וכל צהריים. אני אגיד איפה נקטע התהליך בו כל הארגונים של עולים יוצאי אתיופיה רצו לקחת אחריות ולנסות לסייע. אחרי התהליך הראשון, ערב יום הכיפורים, ראו שלקחו מנהל ארגון שסייע למרכז קליטה על פי חוק, שזה אני, וברגע שהוא סיים לקחו אותו לחקירה במשך 4 שעות. על מה נחקרתי, אין לי מושג. אמרו לי שאמרתי: "להסתער על משרד ראש הממשלה". ארגונים שמעו זאת ואמרו: "למה שזה יהיה על חשבוננו האישי. אנחנו לא מוכנים להסתבך". אף אחד לא רוצה לחוות חוויה של חדר מעצר, בו שוטר מאיים לא לעשות כך או אחרת. היה פה ריח של בריונות. במקום לטפל בזה באופן ישר, טיפלו בזה כך.

בשלב הראשון אני זוכר עבודה סיזיפית של אנשים. העולים הקשיבו לכל מי שבא. בשלב מסוים נותק הקשר, וכל אחד נסגר במקומו. אני לא ראיתי אותם מאז, והיום אני רואה אותם בפעם הראשונה. הצוות שלי היה שם, אבל לא היה מוכן להסתבך. כאשר שאלו שאלה הם אמרו: "תשאלו את העולים, אנחנו מוכנים לתרגם אבל לא לדבר בשם העולים". יצרנו פה אפקט מאוד מסוכן, שעכשיו אנחנו נמצאים בו ואי אפשר לגשר עליו. כל אחד חושש לקחת אחריות במצב בו בדרך כלל כן היו לוקחים אחריות. אי אפשר לנפנף בכך שיש הרבה ארגונים מתנדבים של עולים יוצאי אתיופיה, כאשר אף אחד מהם לא רוצה להתנדב. בכם אולי אף אחד לא יפגע, כי יש לכם שרשרת של חברים ועורכי דין שמוכנים להגן עליך. אלי באו ואמרו: אתה עשית ככה וככה. זה יוצר פקק שלא משתלם ברמה האישית.

מי נתן לך את צו ההרחקה?

שוטר שהסתובב שם אמר לארז חלפון: "אני רוצה את הדני הזה אחרי ההפגנה". כאשר נגמר הסיפור באה שוטרת וחסמה את הדרך שלי. שוטר נוסף עצר ונתן לי צו זימון. שאלתי אותו על מה זה, והוא אמר לי: "יחס 4". עד היום אין לי מושג מה זה. הלכתי ונחקרתי במשך 4 שעות, עשו לי הפחדה, ואחר כך הלכתי הביתה.

אנחנו מתרחקים מנושא הדיון.

מעבר לביקורת שהיא עניינית, צריך לנסות לנצל את הפורום הזה ולצאת עם פתרון, ולו זמני. יש עכשיו ילדים שנמצאים שם בסיכון גבוה. במקביל, ישנן המלצות. ברגע שיהיו שינויים בשטח, ואם אכן השינויים יהיו מהירים ואפקטיביים, ייתכן וזה יגיע גם לקהל הנמצא בירושלים ותתחיל תנועה בחזרה לבית אלפא. כרגע אי אפשר להפקיר את הילדים האלה, כי אם, חלילה, יקרה משהו באמת ייערפו ראשים. לכו, אני חוזרת על ההצעה של רן מלמד ומבקשת מהסוכנות וממשרד הקליטה, לשקול אפשרות לאכסניה זמנית לאותם ילדים ואמהות. בינתיים יחולו שינויים בשטח, והעולים יוכלו להחזיר לעצמם מחדש את האימון במערכת. יכול להיות שכך יבוא לציון גואל, והסיפור הזה ייפתר.

אני מוכן לעזור כספית בנושא הזה.

אני חושבת שזה תפקידה של המדינה. אני לא חושבת שזה תפקידם של ארגונים טובי לב. אנחנו מנסים לגשר פה בין הצדדים. אנחנו לא רוצים להתבצר איש בעמדתו.

יש לי הצעה לפתרון. המצב הנוכחי בו לא מדברים אחד עם השני, הוא לא טוב ולא בריא. אני בעד פתרון זמני שהציעו חבריי פה. העולים של בית אלפא מחולקים ל-4 קבוצות: חלק במרכז קליטה בבאר שבע, חלק באיבים, חלק מול משרד ראש הממשלה וחלק בבית אלפא. אני מציע שהארגונים, הנציגים של אותם מפגינים, נציגי משרד הקליטה והסוכנות יישבו יחד על מנת למצוא פתרון. ההתעלמות מן העולים לא מהווה פתרון. אנחנו צריכים להיפגש ולדבר איתם על מנת להגיע לפתרון. זו ההצעה שלי.

אנחנו הבענו את עמדתנו המקצועית באשר למקום. את, יעל, מבקשת להחזיר את האימון. אם הנחת היסוד שהטבת התנאים במקום היא התנאי לחזרתם, יש מקום להידברות. אנחנו נמצא את הדרך לעשות זאת באמצעות רן מלמד, שמלווה אותנו ואותם, שיוכל לבוא ולבדוק את ההתקדמות. אנחנו נשב ונבדוק את זה בשעות הקרובות, ונחזור אליכם עם תשובה.

אל תציב תנאי.

אני לא מציב תנאי. היא העלתה הצעה, שאני רוצה לקחת אותה קדימה. יש מקום לבוא ולבחון איך בונים את האימון מחדש, איך אנחנו משנים את העניין ואיך נוצר המצב החדש. אם זה פתוח ואתם מוכנים לנסות ולקדם את העניין הזה, אני מציע שנדבר בשעות הקרובות כבסיס להמשך ההתפתחות. אנחנו הבענו את דעתנו המקצועית שהיא מעבר לויכוח כאן, וזה לגבי האפשרות של המקום לקלוט עלייה. אם את יכולה להוביל את זה, אנחנו נשמח מאוד.

אתה מתנה את זה בזה שהם יקבלו עליהם לחזור.

אמרתי שבשעות הקרובות ניפגש וננסה לראות איך אנחנו מתקדמים. יש פה חבר ועדה שאמר פה דברים לא קלים על מה שקרה, ואנחנו עדיין מכבדים אותו ורואים בו אדם אמין, מר מלמד. הוא ביחד עם הגברת יוכלו לקדם את הדברים. אם הבסיס הוא מקובל, נמצא את הדרך למצוא פתרונות לקושיים בשעות הקרובות. אני מקווה שתוך 24 שעות נמצא פתרון הולם.

בואו נמצא צעדים בנוי אימון מול האנשים שנמצאים בירושלים, כדי שעם זה נוכל להתקדם. אני מאמין שכאשר הם יראו את השינויים הקורים בבית אלפא, יהיה הרבה יותר קל לגשר על הפערים.

אני חושבת שכדאי לפתוח, ולו לכמה שעות, הליך שהוא מעין גישורי. צריך לשבת מחדש ולנסות לחדש את דוח השיח.

האם תרגמתם את הדוח לאמהרית?

הדוח יהיה היום אחרי הצהריים מתורגם לאמהרית בבית אלפא.

האם תרגמתם את הדוח למפגינים שנמצאים פה?

היום אחר הצהריים יתורגם ויגיע לבית אלפא. אין לנו שום בעיה לחלק את הדוח המתורגם גם למפגינים בירושלים. כדי להתקדם ולהגיע להסכמות, צריך לכבד את הדברים. כל ה-7 נציגים שיושבים פה ישבו איתנו לפני שנחתם ההסכם. איתם הגענו להסכם של ועדת הבדיקה. הרי אם לא היה הסכם, לא היינו יוצאים לזה. אנחנו נהיה מוכנים לשבת שוב, אבל צריך להבין שאי אפשר פעם אחת להחליט שחותמים ואחרי שבוע להגיד שלא.

זה לא נכון. אנחנו נמצאים עכשיו במצב אחר.

דף חדש.

אין לנו שום בעיה לדפים חדשים.

צריך עכשיו לשבת עם נציגים של 4 קבוצות, ולדון במסקנות הוועדה.

מה זה 4 קבוצות? אתה כל פעם מוסיף עוד קבוצה.

יש שתי משפחות שנמצאות במרכזי קליטה: אחת בחרוב ואחת בקלישר. יש קבוצה באיבים, יש קבוצה שנמצאת מול משרד ראש הממשלה ויש קבוצה שנשארה בבית אלפא. אני מציע להביא את הנציגים של כל הקבוצות סביב שולחן אחד, על מנת לדון על מסקנות הוועדה ולמצוא פתרון. מה יותר קל וברור מזה?

בואו נתרגם את המסקנות לאמהרית. יכול להיות שאין בעיה.

הם כבר שוללים את המסקנות. החבורה פה שוללת את המסקנות.

לא אמרנו את זה. הצעתי שנשב יחד. נסביר להם את המסקנות. נדבר כדי להביא לפתרון סופי. אם תמשיך להתנתק מהם, הם יתנתקו ממך. זה לא פתרון.

אנחנו כפי שהתחייבנו נתרגם את הדוח הזה. כרגע יושבים מתרגמים על מנת לתרגם את הדוח לאמהרית. עם הדוח שיתורגם לאמהרית נשב עם מספר נציגים של העולים. אתה קורא לזה 4 קבוצות, ואני מעדיף קבוצה אחת. אם אתה רוצה נציג מכל קבוצה, זה בסדר. נשב ונציג בפני אותם עולים את המסקנות שהוועדה הגיעה אליהן, נשמע את אותם העולים, ומפה נתקדם. זו ההצעה שלי.

זה מקובל. צריך לתרגם את הדוח, ולשבת איתם.

מה עם פתרונות לילדים עד אשר תעשו את התהליך הזה?

אם נתחיל לראות עכשיו מה עם הילדים ומה עם הקבוצה הזו ועם הקבוצה הזו, לא נגיע לשום פתרונות. יש כרגע דוח שמתורגם לאמהרית. היום אחר הצהריים או בערב נשב ביחד עם אותם נציגים ורן. אם נצליח לפתור את המחלוקות, בסדר. אם לא נצליח, נצטרך לשבת ולראות מה עושים.

האם יש לך כיוון לגבי מה אנחנו עושים מחר בבוקר? הדברים האלה יכולים להימשך ימים.

אמרתי שנשב היום.

במידה ולא, נחשוב מה עושים עם הילדים. אם לא מסתדרים עם הקבוצות השונות היום, לילדים מוצאים פתרון מחר-מחרתיים.

אם לא יסתדרו הדברים, נשב ונראה מה עושים.

ברור שיש לנו כאן איזושהי בעיה של משבר אימון בין כל שאר הדברים. אנחנו רואים את זה גם כאשר אנחנו מגיעים כל ערב לשטח. אני מציע שתפרוש את חסותך, ותחליט שחודש מהיום נקיים את הישיבה מחדש. זה יעזור לאנשים לקבל את ההסכם יותר טוב. כרגע, חוץ מהבעיות הקיימות, יש גם משבר אימון מסוים. השאלה היא, האם זה משהו אפשרי על אף הפגרה.

עכשיו זו לא פגרה רגילה. כל חברי הכנסת עסוקים בבחירות. אני לא יכול להתחייב שבעוד חודש אני אוכל להביא לפה חבר כנסת אחד.

אולי אפילו בהרכב מצומצם. זה גם ייתן מסגרת לכל הנושא.

אני מקבל את זה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15