PAGE
8

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי כ"א חשוון התשס"ט (19 בנובמבר 2008), שעה 13:00

תיקונים בתקנון הבורסה 1. בקרת ציות וניהול סיכונים אצל חש"בים 2. חברות

רחוקה 3. חישוב החזקות ציבור

חברי הוועדה: אבישי ברוורמן – היו"ר

יעקב ליצמן

אלכס מילר

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

משה שרוני

אלי לוי – יועץ משפטי, רשות ניירות ערך

שוני אלבק – יועץ משפטי, רשות לניירות ערך

איציק שורקי – כלכלן, רשות לניירות ערך

שאול ברונפלד – יו"ר הדירקטוריון, הבורסה לניירות ערך

חגית נאמן – היועצת המשפטית, הבורסה לניירות ערך

מירב תורג'מן

טמיר כהן

רותי וייס

תיקונים בתקנון הבורסה 1. בקרת ציות וניהול סיכונים אצל חש"בים
2. חברות רחוקה, 3. חישוב החזקות ציבור

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים בנושא תיקונים בתקנון הבורסה. חבר הכנסת ריבלין, בבקשה.

אני מבקש לדווח לחברי הוועדה על דבר שצריך להיכנס לפרוטוקול הוועדה. בתחילת השבוע צלצלה אלי סמנכ"לית לענייני כספים של משרד הבריאות והודיע לי שוועדת הסל לא סיימה את מלאכתה עד ה-1 לנובמבר ולכן הם דוחים זאת ל-5 בדצמבר. הייתי המום מהטעם הפשוט שכאשר נאבקנו למען חולי ישראל וסל התרופות, הכנענו את האוצר שחשב על פי תחשיביו שניתן להפחית 75 מיליון ₪ מסל הבריאות. הודענו זאת בריש גלי. לשמחת משרד הבריאות הקים השר בחודש מאי את ועדת הסל שישבה על המדוכה ודרשנו שהסכום יוחזר לפני אוגוסט. הסכמנו ל-1 בנובמבר מהטעם שהשר אמר שהוא לא יכול להגיע לכדי מיצוי אלא אם ועדת הסל תשב יום יום, גם אז יהיה 1 בנובמבר וזה יהיה התאריך האחרון.

לתדהמתי, בנוסף לכך שאמרו שלא הספיקה ושיש חברים בוועדת הסל שצריכים לנסוע לסימפוזיונים בדרום אמריקה, הם גם הסבירו לי שיש יתרונות גדולים בזה שהסל לא יאושר השנה כי אז הם הגיעו עם האוצר להסכמה ש-5 מיליון ייכנסו כל שנה לבסיס התקציב וזה יאדיר את הסל. אמרתי, כשנרצה להגדיל את בסיס התקציב – ועדת הכספים תחליט לעניין זה באופן מיוחד. יש גם הצעת חוק של חיים אורון ושל ליצמן שמדברת בעדכון סל התקציב ב-2% כל שנה ואין צורך לערבב מין בשאינו מינו.


יותר מכך, פתאום היא הביאה לי איזושהי סיבה נוספת שב-15 לחודש דצמבר מחיר התרופות יורד ולכן הם יוכלו להשיג יותר תרופות. כל הדברים האלה נראים בעיני כתירוצים חסרי שחר. שתדע ועדת הכספים שאנחנו נמצאים במצב שבו הבאנו כסף לשוקת סל הבריאות ומשרד הבריאות שזעק חמס ביחד איתנו הגיע לאיזה שהם הסדרים עם משרד האוצר, שאינם מתקבלים על דעתנו.

זו הפרה של מה שהבטיחו לנו.

לא ירדתי לחקר העניין. ההפרה כרגע היא יותר חמורה, היא מצד משרד הבריאות כי משרד האוצר העביר את הכספים ואנחנו לא יכולים היום לבוא ולומר שאין פה איזושהי מערכת של איזון הדדי בין משרד האוצר למשרד הבריאות על חשבון חולי ישראל והדבר הוא חמור מאוד.

חבר הכנסת ריבלין, שמנו לב לזה, אתה צודק, אני מבטיח לך שמה שהובטח לנו, וציינת את העבודה הברוכה שלך ושל חברי הכנסת ליצמן וחבר הכנסת אורון וכל חברי הוועדה. מבחינתנו הנושא הזה, ואני אומר במקרה הזה זה תרתי משמע, זה ייהרג ולא יעבור, כי אנשים חולים מצפים לזה, זה הובטח, זה נסגר ולא ייתכן שתהיה הפרה. אנחנו מצפים לקבל את זה בדצמבר ולהעביר את זה כמו שהובטח בעבר.

אני פותח את הדיון, הנושא שכרגע על הפרק, תיקונים בתקנון הבורסה. הנידון: בקרת ציות וניהול סיכונים אצל חשב"ים - עיגון הנחיות זמניות בתקנון ובהנחיות, תיקון תקנות ותיקון הנחיות. הנושא השני: חברות רחוקה – תנאי כשירות לחברות בבורסה לחבר רחוק. עיגון ההנחיות הזמניות בתקנון והנחיות. 3. חישוב החזקות הציבור. תיקון הנחיות.

איך יכול להיות חברות רחוקה? אם זה חברות זה לא רחוק.

אנחנו באים כרגע לרשות לניירות ערך שאני מוכרח לציין שעובדת יפה מאוד, והיא הציעה תיקונים.

מי שיציג את התיקונים זה עורכת הדין חגית נאמן, היועצת המשפטית של הבורסה. אנחנו כמובן תומכים בהם אחרי שהם אושרו לפי כל הנהלים וההליכים ברשות ובבורסה.

הנושא הראשון זה בקרת ציות. ההוראות האלה הן לא הוראות חדשות, הן קיימות כבר במשך שנתיים במסגרת של הנחיות זמניות על מנת לבחון אותן. עם תום השנתיים השארנו אותן כחלק מהתקנון וההנחיות במסגרת קבע. המטרה העיקרית, לחייב את חברי הבורסה שאינם בנקים למנות קצין ציות. תפקידו העיקרי של קצין הציות הוא לבדוק ולפקח על כך שחבר בורסה מקיים את כל הוראות החקיקה המוטלות עליו. חברי הבורסה שאינם בנקים יש עליהם סט מאוד רחב של הוראות – חוק ניירות ערך, חוק החברות, חוק הייעוץ, חוק זכויות משותפות בנאמנות ועוד חוקים רבים אחרים והוראות תקנון הבורסה. התפקיד העיקרי שלו – לבקר באופן שוטף את העמידה של החבר בכל הוראות החקיקה והדין שחלות עליו.

כלומר זו לא צריכה להיות פונקציה נפרדת? הוא יכול להיות אחד שעושה עוד דברים וגם זה מוטל עליו?

במסגרת ההוראות שלנו יש דרישה שיהיה לו את מלוא הזמן להקדיש לזה - - -

זה איחוד מקצוע?

הוא צריך לא לעמוד בניגוד עניינים עם תפקידים אחרים. הוא לא יכול להיות פונקציונר בחברה שגם מפקח על עצמו ומבקר את עצמו.

זה ברור.

אנחנו דורשים לכל החברות קטנה כגדולה להוסיף עוד בעל תפקיד?

יש להם את זה כבר כי אלו הוראות שקיימות. הן היו קיימות במסגרת זמנית ועכשיו כל המטרה של ההוראה היא לעגן אותם בדרך קבע. זה קיים אצל כל הבנקים מכוח ההוראות של המפקח על הבנקים ומה שהישתנו אלו הוראות מאוד דומות להוראות של המפקח על הבנקים.

זו הוראה מחויבת המציאות.

מדובר על חברי בורסה, לא מדובר על כל מנהל תיקים. אין פה שום נטל.

אני מסכים אבל תפקיד נפרד רק לזה?

זה על חברי בורסה וחברי בורסה שמנהלים כספים של אחרים חיוני שיהיה להם אדם כזה. מדובר על חברות שמגלגלות מיליונים ומיליארדי שקלים. חייב שיהיה שם גורם שמנהל את הסיכונים שלהם. אחד הדברים הכבדים שמתעסקים היום בעולם זה הקושי שהיה בניהול הסיכונים.

זה גם אינטרס שלהם.

אני יודע לכן אני מתפלא שאנחנו צריכים, עוד מעט נכניס להם גם מישהו שמומחה בניתוח או אנליסט, זה הרי האינטרס המובהק שלהם.

אם האינטרס הציבורי ידרוש זאת - - -

לאט לאט.

הבורסה זה לא מקום שיש בו גיוס חובה, אנשים באים ושוקלים אבל אסור שיהיה דבר שהוא בבחינת סכנה שיכולה להיות מדרון חלקלק שאנשים יבוא ויאמרו: לא ידענו וכו'. הנאמנות צריכה להיות ברורה חד משמעית. אני תומך בזה. רציתי רק לשאול, אתם הרי הבאתם את זה לידיעת הגורמים - - -

זה היה על דעתם.

מה זה ניהול סיכונים?

טמיר, הוזמנו כל הנוגעים בדבר?

התשובה היא כרגיל כן.

תודה. פתאום יכול לבוא יום אחד שלא שאלתי ובמקרה לא הוזמנו.

במקרה ההוא טמיר יעשה את מלאכתו נאמנה.

הם תמיד עושים מלאכתם נאמנה.

מה זה ניהול סיכונים?

חברי הבורסה שאינם בנקים, הם חשופים לסיכונים שונים בתקופות שונות בהם סיכוני שוק, סיכוני אשראי, סיכונים תפעוליים. הכוונה שיהיה להם מישהו בתוך החברה שיעקוב באופן שוטף אחר הסיכונים האלה, לחייב אותם חלק מההחלטה זה לחייב אותם אחת לשלוש שנים לעשות סקר סיכונים על ידי גורם חיצוני. אותו בקר סיכונים צריך לעקוב באופן שוטף ולדווח לאורגנים של החבר על הסיכונים ואיך החברה נערכת אליהם.

זה פונקציה נפרדת?

כן. אותו אחד יכול להיות במסגרת, אם יש לו יחידה יכולה אותה יחידה לשמש גם כבקר סיכונים וגם כקצין ציות.

אם חבר הבורסה רוצה להשקיע בדולר זה צריך להיות מאושר על ידי - - -

הכוונה שאם חבר הבורסה נכנס לתחום פעילות חדש, לדוגמא הולכים להשיק את שוק הריפו בעוד מספר חודשים, המטרה שיהיה מישהו בחברי הבורסה שישקול, האם שוק הריפו יוצר לחבר הבורסה סיכונים נוספים, ואם כן, איזו היערכות חבר הבורסה צריך על מנת למזער את הסיכונים ולגרום לכך שלא יסתבך בשל הסיכונים.

זה משהו מוגדר רק לדברים חדשים ולא להשקעות בפנים? אם רוצים להשקיע בנדל"ן וכו' - - -

גם. תיקח את המקרה הקלאסי שהלך אדם בבק אופיס של חברה, הכניס אותה לרמה מסוימת, הוא אמור לגדר - - -

הוא גנב את כולם, בוודאי שזה לא צריך להיות אבל זו המהות. יש לך חברה, המהות שלה זה לבדוק את הסיכונים ולהחליט מה כדאי. אז מה, אתה ממנה חוץ מכל ההנהלה שזה תפקידה עוד קצין בקרת סיכונים?

צריך אדם מקצועי שיבוא ויגדר לכל אחד מה הסמכות, מה תהליכי קבלת ההחלטות, מי מקבל את ההחלטות? באיזה צמתים? כל הדברים האלה הם דברים בסיסיים שחייבים להיות בכל חברה והבקר, האיש הזה אמור לבצע את העבודה הזאת. אין גוף פיננסי רציני בעולם שאין בו בקר סיכונים.

בוודאי, לכן אני אומר, זה המהות של הגוף, אז מה אתה צריך לחייב אותו לשים אדם נפרד? בדרך כלל זה תפקיד של המנכ"ל או הסמנכ"ל - - -

לא.

סתם אני אומר, עכשיו נכניס מישהו - - -

צריך להתמקצע בזה, זה מקצוע.

זה המהות של החברה כשהיא משקיעה במשהו - לעשות חישוב של הסיכונים והכל, תשובה למשל. פתאום אתה מכניס בחוק מישהו שיעשה את החישוב.

ניסן, אתן ליושב ראש הבורסה לניירות ערך להעיר הערה.

אנחנו לא מדברים על תשובה, תשובה הוא קבלן. חברי הבורסה הם גופים שלןקחים כספים מהציבור וחובת הזהירות עליהם היא כפולה ומכופלת. דבר שני, אסור לשכוח שמאז רפורמת בכר חברי הבורסה הפכו לגופים ענקיים אחרי שהם קנו נכסים בעשרות מיליארדי
שקלים. זה לא גוף שעובדים בו 4 אנשים ואתה אומר: תוסיף עוד קצין כזה וכזה - הגדלת ב-50% את מספר העובדים. יש שם מאות עובדים.

הנקודה השלישית ואולי החשובה ביותר. אתה דיברת על המנכ"ל והסמנכ"ל ועל הדירקטוריון שקובע מדיניות. קצין הסיכונים הוא בעצם קצין מטה שתפקידו עבור כל החלטת מדיניות, הן במה להשקיע, הן בתחום המנגנונים הטכנולוגיים, הוא צריך להצביע בפני ההנהלה בפני הדירקטוריון איזה סיכונים גלומים בפעולה הזאת.

למה הבנקים לא צריכים את זה?

יש להם.

זה שאנשים מקבלים החלטות שגויות, זה שאנשים לוקחים סיכונים גדולים - זה לא ייפתר, את זה אנחנו רואים במחזוריות. אבל לפחות מבחינה פורמלית שיהיה פרוטוקול שאותו אדם אמר שתשואה של 30% או 40% היא לא בדיוק סבירה ויש לה סיכון גדול, כשנפתח אחר כך את ועדת החקירה. אני חושב שבמקרה הזה זה ברור בלי ספק.

אני מצפה שהם יכינו דוחות ויעבירו ללקוחות.

בוודאי, זה חלק מהכללים, בכניסה לפרטים בהנחיות יש את כל נהלי העבודה שלהם ולמי הם צריכים לדווח ותכיפות הדיווח ומה הם צריכים לעשות, הכל מצורף.

סם, אני מודה לך על ההתערבות שהבהרת לחבר הכנסת סלומינסקי.

אני מצביע על הסעיף הראשון בקרת ציוד וניהול סיכונים. מי בעד?מי נגד? מי נמנע? עבר פה אחד.

אנחנו עוברים למספר 2 – חברות רחוקה.

יש דרישה בתקנון הבורסה שחברי בורסה יהיו חברות שהתאגדו בישראל או שיש להם סניף בישראל. גם פה קבענו לתקופה של שנתיים הנחיות זמניות בנושא חברות רחוקה. השנתיים תמו ואנחנו רוצים לאשר את זה בדרך קבע בתקנון. המטרה היא לאפשר לגופים בינלאומיים גדולים ביותר להתקבל כחברים בבורסה ולא חברים במסלקה, גם אם אין להם סניף בישראל. הם צריכים לעמוד בתנאים מאוד מחמירים. העיקריים שבהם, הם צריכים להיות בעלי הון עצמי של מיליארד דולר לפחות, להיות 10 שנים לפחות חברים באחת הבורסות הגדולות בעולם – ארצות הברית או מערב אירופה. צריך שיהיה להם הסכם שיתוף פעולה עם רשות ניירות ערך כדי שאם תהיינה איזה שהן בעיות לא תיפגע יכולת האכיפה על הפעילות שלהם. וכמו שאמרתי, הם יכולים להתקבל כחברי בורסה, הם לא יכולים להתקבל כחברי מסלקה. רוב הסיכונים שחברי הבורסה לוקחים על עצמם זה בכובע שלהם כחברי מסלקה. הם יצטרכו למצוא חבר מקומי שיהיה חבר שיסלוק את הפעילות עבורם.

תודה רבה עורכת הדין נאמן. נצביע על סעיף חברות רחוקה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אושר פה אחד. הסעיף השני אושר.


נעבור לסעיף השלישי חישוב החזקות הציבור – תיקון תקנון והנחיות.

זה תיקון ממש טכני. החזקות הציבור זה כל מה שאינם בעלי עניין והחזקות של כאלה שאינם חסומים. היום, למרות שכל מי שמחזיק 5% נחשב בעל עניין - אם זה קופות גמל או קרנות נאמנות, אף אם הן מחזיקות למעלה מ-5% הן נחשבות בהתאם לכללים שלנו כמישהו שהוא ציבור ולא בעל עניין בגלל שמחזיקים עבור העמיתים שלהם. רצינו רק לחדד ולהדגיש שזה לא במקרה שההחזקות שלהם חסומות באיזו שהיא צורה כי כל העניין של החזקות הציבור שזה כמות צפה שניתן לקנות אותה ולמכור אותה בבורסה. זו הבהרה טכנית לחלוטין.

תודה. אני מעמיד להצבעה את הסעיף השלישי – חישוב החזקות הציבור. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין מתנגדים אין נמנעים, אושר פה אחד. תודה.


סיימנו את הפרק הזה, תודה רבה עורכת דין נאמן, תודה רבה עורך הדין אלבק, תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30