PAGE
10
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
3.3.08
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 86
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
שהתקיימה ביום שני, כ"ו באדר א' התשס"ח – 3 במרס 2008 – בשעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 10/11/2008
המשבר במערכת ההשכלה הגבוהה
פרוטוקול
סדר היום
פניות ציבור של ניצולי שואה במצוקה, שאמורים לקבל סיוע מהמדינה
מוזמנים
¶
רפי פינטו, מנהל הלשכה לשיקום נכים, משרד האוצר
דנה חפצדי, סגן מנהל תחום חשבות התגמולים, משרד האוצר
משה בר סימנטוב, רפרנט רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר
דב בארי, רפרנט ביטוח לאומי ורווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר
טטיאנה פולייבה, רפרנטית משרדים מנהליים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר
יהודית דובינקי, ממונה על פניות הציבור, משרד הפנים
עו"ד עירית וייסבלום, לשכה משפטית, משרד הפנים
שרה כהן, מנהלת מחלקת הרווחה, משרד הקליטה
קרינה קליגר, ממונה תקציבים, המשרד לענייני גמלאים
שאול צור, מפקח ארצי שירות לזקן, משרד הרווחה
עו"ד יפעת סולל, יועצת משפטית, עמותת "כן לזקן"
נח פלוג, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה
אהרון מולוטקוסקי, יו"ר ארגוני ניצולי שואה באשדוד
שמואל ברודסקי, סגן יו"ר ארגון ניצולי שואה באשדוד
צבי בידרמן, סגן יו"ר ניצולי השואה בראשון לציון
פיאנקו משה, ניצול מחנה דכאו
דפנה סידס-כהן, ממ"מ
היו"ר סופה לנדבר
¶
בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. על סדר היום פניות ציבור של ניצולי שואה במצוקה, שאמורים לקבל סיוע מהמדינה. החלטנו לעשות ישיבה בהמשך לישיבות שעשינו.
קיבלנו פניות על כך ששלחתם את הטפסים, חלק קיבלו את הטפסים הללו. לא ברור לי למה הכרזתם על 8,000 פלוס טפסים שהייתם צריכים לשלוח, התקבלו רק 7,500 טפסים, לא הבנתי מה עם אלף טפסים.
גם נשלחו טפסים לאנשים שכבר מתו, וזה כנראה אי עדכון של משרד הפנים או זה דבר שיש לתקן, כי כשאנשים מתים, לא שולחים להם את הטפסים.
אני רוצה לומר שכאן אלמנט הזמן מאוד חשוב. טוב שהתחלתם לעשות את זה, אבל איך? בבית שלי בעלי קיבל את הטפסים האלה, זה היה לפני מספר שבועות, ושאלתי, איך אפשר להבין את זה? אדם שהגיע לא מזמן למדינת ישראל ולא למד עברית, איך הוא יכול למלא את זה? משרד הקליטה נתן הצעה למשרד האוצר לסייע בתרגום. אנו יודעים שמניצולי שואה כל יום מתים כ-40 איש ועניין הזמן מאוד חשוב.
אני רוצה להבין ממשרד האוצר, מאיפה לקחתם את פרטי האנשים ששלחתם להם את הטפסים, כמה זמן לקחתם לטיפול מרגע שאתם מקבלים בחזרה את הטפסים, ואתם מחליטים שאדם ששלח ומילא את הטפסים זכאי לקבלת הכספים, ומתי התחילו לחלק את ה-2,400 ₪, שזה סל שירותים מאוחדים שמאושר גם במסגרת זכאות של ניצולי שואה, וכמה ניצולי שואה לפי הנתונים שיש לכם מתים כל יום? ולמה לא תרגמתם את הדברים עד היום, כששלחתם את הטפסים בשפה שקשה לניצולי השואה?
יפעת סולל
¶
קיבלנו לא מעט פניות בתקופה האחרונה מאנשים שקיבלו את הטפסים הללו ושלא ידעו מה לעשות עם זה. מצד אחד קיבלו אנשים שמקבלים קצבה ממשרד האוצר, אז הם לא הבינו למה קיבלו את זה, ומהעבר השני אנשים שנבהלו מהטפסים האלה. יש בהם הרבה מאוד מידע שיש למלא, כמו גם הרבה מאוד מלל שחוזר על עצמו בגרסאות שונות, שלא ברור למה זה חוזר על עצמו. אנשים לא מבינים, רוב האוכלוסייה היא מאוד מבוגרת, בנוסף לאוכלוסייה של אנשים שאינם ילידי הארץ, שהם עולים חדשים, ושאין להם יכולת להתמודד עם זה.
שנית, מניסיון בדיקה ראשוני עולה שאנשים שיכול להיות שכן זכאים, לא קיבלו את זה. לא נעשה שום ניסיון להגיע לאנשים האלה בדרך אחרת. הפרסום שהיה הוא מאוד מצומצם. גם מתוך הזכאים הרבה לא ידעו שהיה עליהם לפנות.
אנו חושבים שיש לבנות מערכת מאוד מסודרת, שאנשים יוכלו לבוא ושיעזרו להם למלא את הטפסים, בלי האיום של המדינה עליהם, כי זה מאוד מאיים, כל השאלות האלה, כדי שכל האנשים שעד היום הודרו מקבלת כל גמלה שהיא יקבלו סוף סוף את המגיע להם.
רפי פינטו
¶
היינו כאן בוועדת ביקורת המדינה לפני כחודש וחצי, והתלוננו, למה הדברים לא זזים. מדינת ישראל נתנה מחויבות שהדברים יתחילו לזוז, מהר וטוב. המדינה קיבלה על עצמה תוך שבועיים לשלם לכל מי שאנו יכולים לאתר אותו באמצעות מחשבים בלבד, והמדינה קיבלה על עצמה שב-1 במרס נתחיל לשלם לכל השאר.
מדינת ישראל עבדה מהר, ותוך ארבעה ימים קיבלו אנשים את הכסף. כמאתיים איש קיבלו, ואלה מחשבים שיושבים בארה"ב בוועדת התביעות. וכעת היינו צריכים לדעת מי האוכלוסייה הפוטנציאלית שלנו. האוכלוסייה הפוטנציאלית שלנו יושבת בוועדת התביעות שבארה"ב, הם שילמו בזמנו לאנשי קרן הזיכרון, 75 אלף איש, להם סימנו שם מי קיבל אצלנו, כלומר אדם שביקש בזמנו לקרן זיכרון נדרש בזמנו לשלם, האם קיבלתי מגרמניה, מהלשכה לשיקום נכים או מקרן סעיף 2 ולכאורה היה להם המידע. אין להם היכולת להעביר את המידע אלינו מבחינה משפטית, הם לא יכולים לתת לנו רשימות. הדרך היחידה שלהם, לפנות לאנשים ישירות.
תוך תקופה של פחות משבועיים עשינו הסכם עם ועדת התביעות, הטפסים האלה נוצרו כך מסיבות שמדינת ישראל פעם תרצה להיעזר בהם כפי שנוצרו כדי לתבוע את ממשלת גרמניה, כי מדינת ישראל חושבת שאת הכסף הזה הגרמנים צריכים לשלם. לכן היינו צריכים לייצר טופס שדומה למה שקרן סעיף 2 יצרה.
ראינו את הבעייתיות של לייצר טופס שהוא תואם חוק, ועל הטפסים האלה ישבנו אנשי הלשכה, אנשי האוצר, אגף תקציבים, משרד המשפטים, כולם ישבו על המדוכה, איך לייצר את הטופס הכי נוח והכי תואם את החוק. ואז במקביל גמרנו את הטופס, והם שלחו אותו ל-7,500, דברי הסבר, וגם מעטפה של החזר בגוביינא על חשבון מדינת ישראל. אני לא רואה הרבה מוסדות ציבוריים שעושים את זה. מאותו משלוח עד היום הגיעו אלינו, עד 27 בחודש הגיעו כאלפיים בקשות, הן נבדקו, ושולמו מתוכן אלף מקרים ב-1 במרס. כל האלפיים נבדקו, חלקם הצהירו שהם מקבלים מגרמניה, ולכן הם נפסלו. חלקם צריכים לעשות השלמת נתונים המתייחסת לחשבון הבנק שלהם, כי אנו צריכים להכניס כסף לחשבון הבנק. לדעתי, עבדנו בקצב הכי מהיר האפשרי.
מה קורה היום – אנו ממשיכים לקבל בקצב של כ-250 מקרים לשבוע.
רפי פינטו
¶
עדיין אנו מטפלים ב-7,500. ב-15 בחודש הקרוב נשלם לעוד כמה מאות מקרים, וכל מי שמגיע, תוך יומיים יש החלטה, לכן או ללא. זה לגבי המקרים הוודאיים שמגיעים מוועדת התביעות.
בעוד תקופה, כשה-250 לשבוע יירדו למאה, נניח, נעביר אליהם את קובץ המקבלים. הם יעשו את ההפגשה ושוב הם לא יכולים להעביר לנו שמות. הם יעשו את ההפגשה ונשלח מכתב נוסף לאנשים עם טופס, למה לא הגשתם. ייתכן שהטפסים האלה, יהיה להם תרגום לרוסית, או לפחות יהיה מסר ברוסית.
אגב, בכמה מקומות כאן יש מספרי טלפון של מרכזי מידע שתגברנו אותם בצורה משמעותית, ואנו נעזרים בחברה חיצונית שעוזרת גם כן לענות לטלפונים. מרכזי המידע שלנו כוללים הרבה מאוד דוברי רוסית. המספרים הם 03-5682651. יש שם הרבה קווים, הרבה דוברי רוסית.
פעם שלישית נעשה משהו חדשני, יחד עם המשרד לגמלאים, שם מפעילים מתנדבים רבים, בין השאר לשלוח לאותה קבוצה יחד עם ועדת התביעות לכל שאר האנשים שלא פנו. שם ידברו לכל אחד בשפתו, יסבירו לו את הזכויות שלהם, יסבירו גם לגבי מקומות אחרים שהם יכולים לקבל כניצולי שואה – הטבות, אם ישנן כאלה, ואני מניח שכך נמצה את כל 7,500 המקרים האלה.
אלה שלא נמצאים במסגרת קרן הזיכרון אינם רבים, זה בעיקר כמה מחנות בטוניסיה ועוד כמה מחנות חדשים, כי מחנות של טוניסיה מפסיקים להיות רלוונטיים כי טוניסאים נכנסים לחוק המרכזי ממילא. כלומר נשארו בודדים שיגיע להם ולא קיבלו.
רפי פינטו
¶
מתחילים להוריד מזה את כל אלה שמקבלים מגרמניה, את כל אלה שמקבלים מהאוצר, ואת כל אלה שמקבלים מגרמניה מקרן סעיף 2, ואם יש שמקבלים ממקורות אחרים, גם אותם מורידים. זה ה-7,500.
מעבר ל-7,500 לא יהיו הרבה. באמצע החודש הזה נצא שוב עם מודעה בעיתון לפנות שוב לאלה שלא קיבלו את הטפסים בשתי שפות, זה יהיה בעיתון רוסי ובעיתון בעברית.
הערה שולית; הלשכה לשיקום נכים כל הזמן מותקפת. להגיד רשעות לשמה, מעשה חלם - קל לתקוף, אולי זה פופולרי, אך עובדים אנשים, יום ולילה, נותנים את כל הלב וסופגים כל הזמן. אחרי כל תקיפה יש אנשים שעובדים ונותנים מכל הלב. תודה.
משה בר סימנטוב
¶
היה לנו הליך מאוד ארוך של הידברות עם מרכז הארגונים של נציגי השואה, עם נציגים רבים, ריכז את הדיון הזה מצד ניצולי השואה נח פלוג. במהלך הדיון גילינו שיש קבוצה עלומה שלא זכתה להתייחסות ושלא מקבלת קצבה מכל מקור אחר, קראנו לה קבוצת הנופלים בין הכיסאות, אנשים שהיו במחנות ריכוז ובגטאות. אחרי שגילינו את זה, גילינו שקשה לאתר את אותה קבוצה.
בעזרת מחשבה יצירתית גם של החברים שאתם דיברנו, גילינו שאנו יכלים להסתמך על הקבוצה שקיבלה תגמול חד פעמי מקרן הזיכרון ששולמה על ידי ועידת התביעות, ומאותה קבוצה נצטרך להתחיל להוציא את האוכלוסיות שמקבלות קצבאות. הבעיה היא שהתשלום של קרן זיכרון שולם בידי ועידת התביעות ולא בידי ממשלת ישראל, לכן בסיס הנתונים הראשוני לא היה בידינו. לכן היינו צריכים לכאורה לפרסם מודעות בעיתונים ושאנשים יפנו ואז נבדוק את הזכאות.
למרות זאת עשתה הממשלה מעשה שאינה עושה בדרך כלל והחליטה לפנות ישירות לקבוצה שאותה אנו יכולים לזהות. מכיוון שהמאגר לא היה ברשותנו, התקשרנו עם ועידת התביעות כדי שהם ישלחו את המכתבים בשם ממשלת ישראל לקבוצת הזכאים הפוטנציאליים. שוב, אין בסיס נתונים לזה. הפעולה שנעשתה רחוקה מלהיות מושלמת. עשינו הכי טוב שיכולנו אך לא יכולנו להגיע לכל האוכלוסייה שלא מקבלת, ודרך הפנייה שלנו פנינו לאוכלוסייה שכן מקבלת. עדיין הערכנו שעדיף לנהוג כך מאשר לפנות בעיתונים לאנשים.
השתדלנו כולם וישבו עשרות יועצים משפטיים ופקידי ממשלה לנסות לנסח את הטפסים בצורה הכי ברורה ופשוטה. השלב הראשון, אמרנו: עד שנתרגם את הטפסים, ייקח זמן.
משה בר סימנטוב
¶
דבר ראשון, שלחנו את הטפסים, ובמקביל מייד דאגנו שבמוקדים הטלפוניים של הלשכה לשיקום נכים יהיו אנשים שדוברים רוסית ויוכלו לתדרך את האוכלוסייה, איך למלא את הטפסים. בשלב השני שאליו אנו נערכים עכשיו כן תהיה פנייה ברוסית לאותה קבוצת אוכלוסייה שתדריך אותה בסוגייה.
היו"ר סופה לנדבר
¶
אתם צריכים לעשות דחוף, לשלוח לדוברי הרוסית, שתרגום הטפסים שקיבלתם - בדרך, ולתרגם את זה לרוסית.
משה בר סימנטוב
¶
יישום תשלום הקצבה תלוי במהותו בתיקון חקיקה, שעדיין לא בוצע. למרות זאת החליטה הממשלה שהיא מתחילה לשלם את הקצבאות על אף שהכנסת לא השלימה את תיקון החקיקה. אנו מקווים שהכנסת תשלים אותו היום. הממשלה הבינה את החשיבות של פעולה מהירה והיא נוקטת אמצעים שאני לא ראיתי את הממשלה עושה- -
משה בר סימנטוב
¶
הממשלה מקיימת את חוק נכי רדיפות הנאצים החל משנת 57' ורטרואקטיבית משנת 54' ומשלמת סכומי כסף גדולים מאוד. לומר שהממשלה לא עושה זה החטאה של העניין, אך כן צריך לשוב ולומר שהיתה פה הירתמות של הרבה מאוד אנשים כדי להוציא את זה לפועל.
משה בר סימנטוב
¶
בסיס הנתונים הראשוני לא היה בידינו, לכן לא יכולנו לעשות את ההצלבה שאנו עושים כל פעם עם מרשם האוכלוסין כדי לדעת מי חי ומי לא, מי עזב את הארץ ומי תושב ישראל. יכולנו לומר שנבקש מוועידת התביעות לעשות זאת, אבל אז היינו מעכבים את התהליך בעוד כמה ימים או שבועות. פנייה של גורם חיצוני למשרד הפנים, למרשם האוכלוסין היא לא הליך פשוט. נעשה פה שיקול סביר, שעדיף להגיע לאוכלוסייה מה שיותר מהר, גם אם זה אומר שעושים פנייה לאוכלוסייה לא רלוונטית או שלא פונים עדיין לכל האוכלוסייה הרלוונטית, ובהמשך לבצע את כל התיקונים האפשריים, וזה כולל לרבות את הפנייה ברוסית לאוכלוסייה הרלוונטית.
דפנה סידס-כהן
¶
דיברת על אותם אנשים ממחנות בטוניסיה, ואמרת שאותם אנשים לא נכללו בקבוצה של ה-7,500 איש שנשלחו טפסים, והם תלויים בהצעת החוק שעומדת לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. ידוע לנו שיש הסתייגות של חברת הכנסת קולט אביטל, שייתכן שתעכב בהסתייגות הזו את האישור של הצעת החוק הזו. אם זה אכן יעוכב, ושיעור התמותה יחסית גבוה, מה בדעתכם לעשות?
ומה לגבי הדין לגבי אותם ניצולים שאכן נשלחו להם הטפסים ונפטרו לצערנו, האם בת זוגם תהיה זכאית לקבל את הקצבה?
משה בר סימנטוב
¶
לעניין הטוניסאים, אחרי ההסכם שהיה עם ניצולים, גילינו שיש עוד קבוצה של יוצאי מחנות וגטאות שלא היו זכאים לקרן הזיכרון. הממשלה קיבלה החלטה שגם קבוצה זו תהיה זכאית והגדירה בחוק הליך זכאות גם לאוכלוסייה הזו, בעיקר אנשים שהיו במחנות בטוניס שהוכרו לאחר שנסגרה הזכאות לקרן הזיכרון.
זה דורש תיקון חקיקה, ופה הכדור נמצא במגרש של הכנסת, ואנו מקווים שחברת הכנסת אביטל תסיר את הסתייגותה. אם היא לא תסיר, החוק יעוכב, ולא נפנה לאוכלוסייה הזו עד שהליך החקיקה לא יושלם. הליך הזכאות שלהם לא ברור. אנו צריכים הסמכה בחקיקה לשלם לאותה קבוצה. פה אנו מדברים על קבוצה שלכאורה היא בשדה של לפנים משורת הדין. אנו אומרים: אם לא היתה תקופת התיישנות על קרן זיכרון אחריות ועתיד, והיה מגיש תביעה, היה זכאי. זו קבוצה וירטואלית, אין לנו גם בסיס נתונים לאתר אותה. נצטרך לפרסם הודעות בעיתונים לאחר שיושלם הליך החקיקה.
היו"ר סופה לנדבר
¶
לטרפד את הקבוצה הגדולה בגלל הקבוצה הקטנה, זה לא פייר. אני חושבת שצריך לפתור את הבעיה של הקבוצה הקטנה בצורה אחרת ולא לטרפד את הכל, כי אנשים מתים.
נח פלוג
¶
מרכז הארגונים של ניצולי השואה, כשהוקם, חצי מהחיים בישראל שהיו בגטאות ובמחנות לא קיבלו שום רנטה, כי ממשלת ישראל שילמה רנטות לאלה שהגיעו עד 53' והחוק הגרמני נגמר ב-69'. אנו התחלנו משא ומתן עם גרמניה והשגנו לכל אלה שהיו במחנות ובגטאות, במחנות מעל ששה חודשים ולגטאות מעל 18 חודשים, רנטות לכל החיים, 270 יורו. סך הכל בעולם 95 אלף איש שקודם לא קיבלו דבר, קיבלו רנטות.
בארץ חיים עוד היום 25 אלף איש שמקבלים רנטות מקרן סעיף 2. 270 יורו פעם בשלושה חודשים. במשא ומתן עם הגרמנים, זה משא ומתן לא קל, אני משתתף בזה, היתה קבוצה של כאלה שהיו במחנות ריכוז ובגטאות והגרמנים לא הכירו בהם לתת להם רנטה. איזה סוג זה היה? למשל, אנשי גטו בודפשט, שהיו בגטו פחות מ-18 חודש או אנשים כאלה שהיו בברית המועצות באזורים שהיו כבושים פחות מ-18 חודש במזרח הרחוק או כאלה שהרוויחו קצת מעל למשהו, זה גם שונה לאחרונה, במשא ומתן לאחרונה הגרמנים הסכימו לא לכלול כהכנסה לא רנטה, לא ביטוח לאומי, רק שכר והון, וזה אפשר לעוד כמה אלפי אנשים לקבל רנטות.
נשארה קבוצה שהיתה בגטאות, במחנות ולא קיבלה רנטות. הערכנו את זה כ-8,000 איש. השגנו בשביל אלה שהיו במחנות ובגטאות גם מקרן מיוחדת עבור עבודת כפייה. כל אחד קיבל 15 אלף מרק מגרמניה ועוד 1,400 דולר. כאלה בארץ היו 75 אלף. בדקנו כמה יש כאלה מה-75 אלף שמקבלים רנטות, או מגרמניה או מקרן סעיף 2 או מהאוצר. מהסיכומים יצא שיש כאלה כ-67 אלף. הממשלה הסכימה לכל אלה שהיו במחנות ובגטאות לפי התביעה של מרכז הארגונים לתת מכיוון שהגרמנים לא נותנים את הרנטות, לתת את הרנטות. זה ה-8,000 איש. כל הנתונים נמצאים בקליימס קונפרנס – הרי האיש כתב שזה סודי.
במקום ידידי מכן לזקן, לכתוב, ואיני מבין את המילה, מעשה חלם, רשעות לשמה, איני יודע לכמה איש עזרתם. איני יודע מה השגתם. אנו השגנו ל-200 אלף יוצאי ברית המועצות תשלומים חד פעמיים, ל-75 אלף איש, לכל אחד 50 אלף עבור עבודות כפייה, השגנו את הרנטות מגרמניה ולאלה שלא קיבלו מממשלת ישראל. אל תיקחו טרמפ על בעיות של ניצולי השואה.
היו"ר סופה לנדבר
¶
יש לי הערכה לכל הדברים שעשיתם וממשיכים לעשות. כחברת כנסת מסיעת ישראל ביתנו, וזה התחיל מיורי שטרן, לכן חשוב לי לציין, עד כמה חשוב לתת לכם תמיכה והערכה.
נח פלוג
¶
באופן פרקטי סיכמנו שיהיה פרסום בכל העיתונות, יהיו הודעות באמצעות כל הארגונים, סיכמנו עם אהוד מוזס שתהיה הדרכה לכל המתנדבים שיבואו לכל אלה, כלומר אנו באופן פרקטי עוזרים במילוי השאלונים. לא צריך לעשות דברים מכלום.
עירית וייסבלום
¶
קיבלנו בקשה לבצע אימות קבצים. יש 82 אלף רשומות שהתקבלו אצלנו, נעשתה בדיקה, מתוכם מצאנו ש-13,090 נפטרו. נעשתה פנייה ובוצעה בדיקה.
שרה כהן
¶
אמרנו את זה בוועדה שריכז מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ'. הצענו את עזרתנו בהכנת חוברות מידע, בתרגום מידע. ההצעה שלנו מבחינת היכולות שלנו להתאמת המסמכים לשפה הרוסית קיימת, וההצעה שלנו בעינה עומדת.
היו"ר סופה לנדבר
¶
בגלל שאתם מכבדים את האנשים שעברו כל כך הרבה, אני חושבת שזה צריך להגיע ברוסית. הם אומרים שהם לא הבינו למי שלחו את הטפסים.
רפי פינטו
¶
התחלנו מהקבוצה שקיבלה מקרן הזיכרון. יש שם כ-75 אלף איש. אגב, עכשיו מספרים לנו שכן נעשתה הפגשה. אנו נתייעץ, איך לפנות לקהל הרוסי. אנו שולחים טופס לכולם. אני נוטה לצרף מלל ברוסית, ולומר למי שקורא רוסית: אם אתה רוצה טופס ברוסית, תתקשר.
היו"ר סופה לנדבר
¶
אמרת שממשלת ישראל כל כך דואגת לאותם אנשים, ולכן צריכים לקחת בחשבון שחלק לא מבוטל מהם לא יודעים עברית, לכן צריך או להשאיר שם טלפונים, לאן אפשר לפנות.
רפי פינטו
¶
אנו מדברים על טכניקת הביצוע. צריך לחשוב חכם. אם נשלח את הטופס הרגיל, יהיה מצורף דף הסבר ברוסית, שמסביר למי מגיע, ומספר טלפון ששם עונים ברוסית. הוא יכול גם לבקש שישלחו לו טופס ברוסית, ונעשה זאת.
דפנה סידס-כהן
¶
יש לי הצעה לגבי פרקטית, איך לאתר את אותם אנשים שמדברים שפה אחרת למעט עברית; כידוע, אותם 7,500 איש, הם לא רק דוברי רוסית, יש ביניהם דוברי רומנית והונגרית וצ'כית ועוד שפות רבות. מה דעתכם לקחת את אלו שלא ענו לכם על הטפסים, לאמת את ארץ העלייה שלהם מול משרד הפנים ולאותם אנשים לשלוח לפי שפת ארץ המוצא?
היו"ר סופה לנדבר
¶
הם דוברים עברית, הבעיה עם הגל האחרון, שגם אם הם דוברי עברית, קשה להם למלא את הטפסים בעברית.
רפי פינטו
¶
לכל אלה שלא הגישו מתוך ה-7,500, אליהם נתקשר, ואליהם יגיעו פיזית. כאן זו לא הבעיה. הבעיה הזו נפתרה. הבעיה היא האחרים.
פיאנקו משה
¶
לקחו 130 ילדים מדכאו לאושוויץ. לידי היה החבר הכי טוב שלי. שאלו אותי בן כמה אני. אמרתי: 16. נשארתי בדכאו. נשארו בחיים 30 ילדים. החבר שלי לא נשאר בחיים, הוא אכל יותר מדי.
אני שבע שנים, פעמיים בשבוע בכנסת. אני שומע, סעיף 2 שממלא את הטופס לא מקבל שום דבר?
פיאנקו משה
¶
אתם מדברים על קבוצה לא גדולה. יש בארץ 60 אלף ניצולי שואה. בנוסף, יש עלייה מרוסיה, גם להם מגיע כסף. מדכאו בחודש הזה הלכו ששה אנשים. המשפחה שלהם תקבל, ואף אחד לא יודע את זה. עכשיו יש עוד קרן רווחה, נותנים 4,000 ₪ בסוכנות בתל אביב. נותנים לניצולי שואה ולמי שהיה ברוסיה. עורכי דין לוקחים עבור זה 10%.
אני חייב לגמור את העסק הזה. אני לוקח 40 אנשים מכל המחנות, נוסעים לגרמניה, אני יודע שמר פלוג נסע לשם, הייתי בעירייה, לא קיבלנו שום דבר.
פיאנקו משה
¶
אני אסע לגרמניה עם שלושים אנשים. חבל. יש כסף, בנק לאומי, קולט אביטל, שבע שנים, עשו חברה. אתם מבינים מה הולך כאן? זה בלגאן שאין מילים יותר.
כולם יחד צריך, עם מר פלוג יחד. חשוב גם לחוד, ניצולי שואה, לחוד את הקבוצה הקטנה שלך, רוסים שבאו משנת 90, גם צריך לעזור להם. כסף יש. אני מציע לא לעשות ישיבות עם 200 אנשים יושבים, שכולם צועקים. צריכים להיות קבוצה לא גדולה.
אהרון מולוטקוסקי
¶
יש לנו ברשימה של הארגון שלנו כמעט 600 ניצולי שואה, רק באשדוד. הרבה מהם קיבלו את הטפסים ממשרד האוצר. לא ידעו איך למלא. עזרנו להם, פדרציה ישראלית דוברי רוסית, באו נכדים, וענינו לכל אחד, אך יש הרבה אנשים שעוד לא נמצאים ברשימות שלנו. עכשיו הם שומעים שיש טפסים, באים, בחצי שנה שעברה באו כ-150 איש חדשים לרשימה שלנו. ומה עשינו – אף אחד לא קיבל טופס, אז אנו מתקשרים למשרד האוצר. אני מציג את עצמי, שולחים את הטפסים, קשה מאוד. אומרים שצריך שהטפסים יהיו בשתי שפות. גם מגרמניה באים טפסים בשתי שפות.
אתם שולחים את הטפסים לכל אחד הביתה. האדם כבר מת, לא יודעים שהוא מת, אבל אנחנו יודעים אפילו מי שחולה. אז אם צריך עזרה, אנו תמיד מוכנים לעזור. אם אין לכם רשימות של יושבי ראש, יש בארץ כארבעים ארגונים, ואנו תמיד רוצים לעזור. אז אנחנו צריכים להיות בקשר. אנו תמיד יכולים לעזור ולכוון.
אהרון מולוטקוסקי
¶
קשה מאוד, אפילו גיטה, ויש לה עכשיו ברשימה 27 סניפים. היא נתנה בתקשורת את מספר הטלפון שלה. אין לה ארגון שאפשר להתקשר, לשאול. אנחנו יכולים לתת רשימה.
אהרון מולוטקוסקי
¶
עד עכשיו באים אנשים כשיש קבלת קהל, והם לא יכולים לקבל את העזרה של דיור ציבורי, כי בחוק כתוב שהם עומדים בתור הראשון, הם באו בשנת 99' לארץ והם לא יכולים לקבל.
יש לנו כאלה אנשים, הם נכים, הם מקבלים פנסיה נכה, והסכום שהוא מקבל פחות ב-10-15 ₪ ממני- -
צבי בידרמן
¶
יש אנשים שבאו קצת לפני שנת 90', יש פה כמעט שלילת זכויות. אם כל החיים אדם עבד, שירת בצבא, שילם ביטוח לאומי, מבטחים, הכל, כשזה מגיע לכסף של כ-6,000 ₪, אומרים שלא מגיע לך כי אתה ותיק ומקבל מבטחים. את המבטחים אף אחד מאתנו לא גנב. עבדתי על המבטחים. ופתאום כשאני שואל, למה לא מגיע לי, אומרים לי: כל התנאים לא מגיעים לקבוצה הזו כמוני. יש 200 איש בעמותה שלנו. בין 30% הגיעו עד שנת 80'.
צבי בידרמן
¶
מה זה "משהו"? זה טיפה בים. בזמן המלחמה כולם סבלו אותו דבר. הייתי בן 4 בגטו. אח שלי מת מרעב. אני נשארתי חי עם אחותי, אך כולם סבלו אותו דבר, אז למה אני וקבוצה כמוני שעלינו לארץ בגיל 40, זה מה שמגיע?
היו"ר סופה לנדבר
¶
אני רוצה לסכם. אני מבינה את הצרכים של הקבוצה הזו וחושבת שקבוצה זו צריכה לקבל ואין זכות למדינת ישראל לשלול ממנה את מה שמגיע לה. הם היו חלק מהשואה.
היו"ר סופה לנדבר
¶
אני לא רוצה לחלק מדליות לממשלת ישראל, אך חשוב בגלל הלחץ שעשיתם, ואנו חברי הכנסת כולל יורי שטרן התגייסנו לשרת צדק חברתי, זה אחד מהסעיפים שהמדינה היתה צריכה לבצע לפני ששים שנה. יש בלגאן לא קטן, אנשים לא מבינים לאיזו קטגוריה הם שייכים, והלחץ יהיה גדול יותר כשהחוק יאושר, לדעתי.
אני מבקשת לסיכום להתקשר טלפונית לאנשים שבינתיים לא שלחו חזרה את הטפסים, לבדוק למה, ואם הם לא דוברי עברית, לשלוח להם ברוסית.
אני מבקשת לתרגם בדחיפות את הטפסים לרוסית. משרד הקליטה מוכנים לסייע, יש להעריך זאת ולעשות הכל יחד.
כשתפרסמו את הדברים ותעשו זאת במהירות רבה, תנצלו גם כלי תקשורת ברוסית, כי אנשים אלה בדרך כלל מקבלים חינם תקשורת מקומית והרבה השפעה יש בתקשורת הרוסית.
אני מבקשת לשלב ידיים עם ארגונים, לקבל מהם במהירות את כל הפרטים שהם רוצים לפרסם, ותנצלו אותם לרשימות וטלפונים וכתובות, כי הם מוכנים לסייע. בחוק של יורי שטרן עשיתם יום עיון, תעשה זאת שוב. הם עזרו אז המון, הם יעזרו גם היום. תעשו סמינר, תקבלו מהארגונים האלה את הטלפונים והכתובות ותנסו לשלב אותם.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:20.
