PAGE
11
ועדת חוקה, חוק ומשפט

27/02/2008


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 480

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

שהתקיימה ביום רביעי, כ"א אדר א', התשס"ח ( 27/02/2008), בשעה 10:30

הצעת חוק העונשין (תיקון – דרכי ענישת עבריין חוזר), התשס"ז-2007, של חה"כ דוד רותם ואחרים, פ/2320, הכנה לקריאה ראשונה.

חברי הוועדה: מנחם בן ששון – היו"ר

דוד רותם

משה שרוני

ד"ר חגית לרנאו – סגנית הסנגורית הארצית, סנגוריה ציבורית

עו"ד רביד דקל – משרד המשפטים

עו"ד עודד ברוק – ע. יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים-

השופט אלון גילון – סגן מנהל בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט

עו"ד נחשון שוחט – לשכת עורכי הדין

איתמר גלבפיש

דורית ואג

אתי אפלבוים
הצעת חוק העונשין (תיקון – דרכי ענישת עבריין חוזר), התשס"ז-2007, של חה"כ דוד רותם ואחרים, פ/2320, הכנה לקריאה ראשונה.

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר היום: הצעת חוק העונשין (תיקון – דרכי ענישת עבריין חוזר), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת אורי אריאל, דוד רותם ואחרים.


חבר הכנסת רותם, לפני שאתה מתחיל לתאר את ההצעה שלך. אתה בעל גישה שאומרת שאנחנו חייבים להחמיר ענישה בכלל לגבי עבריינים וככל שנעשה את זה כן ייטב. יתכן שלא קראתי נכון את החוק.

אתה לא קורא נכון.

הוא מדבר על עבריין חוזר.

הגישה שלי היא, שאנחנו צריכים למגר את תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הישראלית. אני מאוד שמח לקרוא שלשכת עורכי הדין מתנגדת. יש לי רק בעיה אחת. אף אחד לא אומר שמה שחבר הכנסת רותם מציע זה שטויות. אם היו אומרים את זה הייתי מקבל. תציעו לי משהו אחר. אנחנו נמצאים בחברה אלימה ועבריינית. אין לי עניין שאנשים יישבו בכלא אבל אתה מבין שכאשר אני קורא את תגובתה של לשכת עורכי הדין - - -

זאת הפרנסה שלהם. אתה רוצה לפגוע בפרנסה שלהם?

אתה מוכן לא להפריע לי?


כיוון שפעם הייתי חבר בלשכה אני מבין את הגישה. אם לא יהיו עבריינים לא תהיה פרנסה וזאת בעיה. לשכת עורכי הדין אומרת שהם מתנגדים להגבלת שיקול הדעת של בית המשפט. תנו לי פיתרון אחר. אולי שלשכת עורכי הדין והאגודה לזכויות האזרח יגידו שיש להם פיתרון טוב יותר.


מה אומרת ההצעה שלי? כשאדם עבר עבירה אז יכול להיות שהוא עבר אותה מתוך מצוקה. אני מצטט מדברי לשכת עורכי הדין: "הוא הידרדר לעבריינות בפרק מסוים בחייו על רקע משבר, חוסר בגרות, בעיות ספציפיות". אז בעבירה הראשונה שלו אפשר יהיה להתחשב בו ולתת לו שיקום וטיפול וכל הדברים.


אבל, אם יתברר שהאיש הזה ממשיך ליפול לעבריינות ועובר עבירה שניה, אז הוא כבר יקבל עונש יותר חמור. ואם גם זה לא ילמד אותו, אז בפעם השלישית בית המשפט יהיה מוגבל.


השר לביטחון פנים דיבר בישיבת השדולה למלחמה באלימות ובפשיעה. הוא אמר: "תיראו מה קורה פה. אנחנו מבזבזים כוח אדם, משאבים, כדי לתפוס עבריינים. ואז הוא בא לבית המשפט ומקבל מאסר על תנאי כי הוא הולך לשיקום. עוברת שנה ואנחנו שוב מבזבזים משאבים כדי לתפוס אותו פעם שניה. ואז מתברר שהשיקום לא עזר ומביאים אותו עוד פעם לבית משפט. אז זה זמן משטרתי וזמן שיפוטי יקר. ואז בית המשפט, ברחמיו הרבים, עוד פעם דן אותו לעונש קל ואנחנו חוזרים על הסיפור".


הגישה הזאת, שמדברת על הגבלת שיקול הדעת של בית המשפט היא לא דבר קדוש. שיקול הדעת של בית המשפט הוא לא דבר קדוש. אם הייתי רואה שבתי המשפט נלחמים בפשיעה בצורה רצינית, לא הייתי מבקש להגביל את שיקול הדעת של בית המשפט.


אני לא מבקש להגביל את שיקול הדעת של בית המשפט. בהצעת החוק שלי יש סעיף ברור שאומר שבית הראשי רשאי לסטות מהוראות סעיף זה במקרים חריגים.

כמו שעשית בהכאת קשישים.

נכון. אני אומר דבר פשוט. יש להם את כל שיקול הדעת שבעולם רק שאני רוצה שני דברים: מקרים מיוחדים, ואני רוצה שאתם תנמקו כדי שאפשר יהיה לבדוק האם אתם רציניים או לא. תודה רבה.


אני אומר שוב. הממשלה ביקשה שינוי בהגדרה של עבריין חוזר.

אני רוצה להתייחס לאידיאולוגיה ואני אציע שתי חלופות.

אתה רוצה להציע הצעות? אדוני היושב ראש, גם לך מותר להציע הצעות חוק.

אין לי זמן, אני צריך לדון בהצעות של החברים שלי. ממילא לא יתנו לי בסדר היום. אתה יודע שכשיושב הראש מציע הצעה הוא בסוף סדר היום. אתה מעדיף שנתייחס לדברים המהותיים ואחר כך תציע את הצעת החוק?

לא משנה.

יש לי שתי חלופות לדברים שאתה אומר. חלופה אחת, ואני רוצה לצטט מדבריו של שר המשטרה. בשני דיונים שקיימנו הוא אמר את הדברים בצורה ברורה. אחרי זה שמעתי אותו גם מתבטא כך ברשות הרבים. אני חושב שדווקא מנקודת המבט הזאת, זה נדיר ששר אומר את הדברים בצורה שאני עכשיו אומר. אם הבנתי נכון. הוא אומר כך: "תיראו, זה שבתי המשפט לא ממלאים את המוטל עליהם מנקודת מבטו של המחוקק זאת בעיה אחת. אבל יש שאלה אחרת והיא השאלה של ליווי המהלך. למשל, אני מדבר על אכיפה, על תפיסה". אם נניח הוא היה מקבל הכפלה של מספר השוטרים יכול להיות שלא היינו מגיעים לשאלה הזאת, כי חלק ניכר מהמקרים לא נתפס בזמן ולא מגיע בכלל למשפט.

זה בכלל לא שייך. אם אני אתן לו עוד 1,000 שוטרים והוא יבזבז אותם ויעסוק במרדף אחרי עבריינים חוזרים, הוא לא הרוויח כלום.

הכיוון השני, שחזרנו עליו הרבה פעמים, הוא חלופה אמיתית. אני מדבר על הבניית שיקול הדעת בענישה. העיקרון אומר שאתה צנוע בהצעה שלך כי היא מתייחסת לנקודה אל"ף ולנקודה בי"ת ואילו לנו יש מערכה חדשה. המערכת הזאת היא מערכת שמורכבת גם מהתוויות ענישה. בחלק השני של החוק הם נקראים עונש מוצא. שם יש סדרת שיקולים שאומרת, אלה שיקולי החמרה, אלה שיקולי הקלה. אני שם אותם אחד מול השני. זה כבר לא נמצא באוויר.


אלה הן שתי חלופות. חלופה אחת אומרת תן יותר תקציב, תגביר את האכיפה, תוציא את החשק של האנשים לחטוא משום שחלק ממנו ניתן לשליטה על ידי זה שאתה מגן היטב.


החלופה השניה היא חלופה שהולכת לכיוון שלך אבל באופק או בזיקה שונה לחלוטין ממה שאתה מציע. אגב, חוק כמו שלך עבר בכנסת. הוא עוסק בשלוש המכות. הציע אותו חבר הכנסת פלסנר. מסיבות של חשבונות הוא לקח את זה זה לוועדת קישוט.

אני אגיד לך למה זה הלך לועדת קישוט. מסיבה נורא פשוטה. אמרתי לפלסנר שיש לי כבר הצעת חוק שמונחת פה על השולחן. הוא אומר שעד שידונו בחוק הזה בוועדת חוקה, זה ייקח 8 שנים. בוועדת קישוט זה יהיה הרבה יותר מהר.


קיבלת שם, מה אני אעשה?

זה לא אני, זה אנחנו כוועדה.

ידידי, אם זה היה אנחנו כוועדה, תאמין לי שחצי מהפרופסורים לא היו פה.

אני יודע, עשית את זה בדרך אחרת.

אל תאשים אותי, זה לא הייתי אני.

זה אני הוצאתי אותם.

זה לא הייתי אני. אפילו בגללי לא הפסיקו את הישיבה.


חבר הכנסת שרוני יש לך מה לומר בדיאלוג העקרוני?

אנחנו דנים ודנים. הבעיה המרכזית היא שאין לנו מספיק בתי משפט. צריך להוסיף עוד 25 בתי משפט כדי שישפטו בצורה מהירה ואפקטיבית. זה נמשך ונמשך. דודו צודק, עבריין שחוזר על אותה עבירה, הוא צריך להרגיש. איך אנחנו יכולים למנוע את הפשיעה ולהראות לכל העבריינים שלא כדאי לעבור עבירה? אם העונש קל, זה שום דבר. אם העונש כבד אז זה מרתיע.


אני תומך בהצעת החוק של חבר הכנסת רותם.

עכשיו הגיע הזמן לשמוע בפירוט מהי הצעת החוק.

הצעת החוק מבחינה בין שני סוגי עבריינים. יש עבריין חוזר, דהיינו, אדם שביצע תוך 5 שנים עבירה דומה במהותה או זהה לעבירה שביצע קודם לכן.


יש עבריין מועד שביצע עוד פעם את העבירה הזהה במהותה. החוק אומר דבר פשוט. אדם שעבר עבירה ראשונה, צריך לשלוח אותו לטיפול, שיקום, התחשבות, הוא היה רעב אותו יום והוא גנב פרוסת לחם וכדומה. אבל, יחד עם זאת, אומרים לו שייקח בחשבון דבר אחד. היית רעב ולכן פרצת וגנבת פרוסת לחם זה יכול לקרות פעם אחת. בפעם הבאה שתהיה רעב תבקש מבעל המכולת ואל תפרוץ אליו.


לכן החוק אומר שאם השיקום והטיפול לא עזרו ועברת אותה עבירה או עבירה דומה במהותה, אתה מסוכן לחברה ולכן אתה תקבל שליש מהעונש שיש על העבירה הזאת. אם גם זה לא ילמד אותך ואתה תהפוך להיות עבריין מועד, אתה תקבל עונש של התקופה המרבית.


בכל מקרה, לבית המשפט יהיה שיקול דעת. הוא יוכל לומר שיש נסיבות מיוחדות. האיש הזה ביקש פרוסת לחם מכל בעלי החנויות באזור ואף אחד לא רצה לתת לו והוא כבר הרגיש שהוא הולך למות. אני פשוט משתמש בדברים שאומרת הלשכה. במקרה כזה בית המשפט רשאי לסטות ולא להטיל עליו עונש בכלל. זאת אומרת שלא לקחתי את שיקול הדעת של בית המשפט.


אחרי פסק הדין של אתמול ראינו ששיקול הדעת של בית המשפט הוא משהו מדהים. אני מצטט את חברת הכנסת זהבה גלאון. אתמול היא אמרה שבית המשפט דואג רק לכבודו של הנשיא והפקיר את כבודן של המתלוננות.

אתה יודע שהיא לא אובייקטיבית בגלל שהיא עותרת לבג"צ כל יום ראשון ושלישי.

אני חושב שמלכתחילה טוב היה אילו בית המשפט היה מטיל את העונש הכבד כבר מהיום הראשון. זה ההבדל בין החוק הזה לבין הבניית שיקול הדעת.

אתה מתכוון אם הוא היה יודע שהוא רצידיביסט?

לא, בין זה לבין הבניית שיקול הדעת. בשיקול הדעת, אדם שיעבור עבירה, שהיא יותר חמורה, אז גם באותם סעיפים של החמרה, בית המשפט יחמיר איתו גם בפעם הראשונה.

נכון אבל רצידיביזם הוא אחד השיקולים.

נכון. אם נלך להבניית שיקול הדעת אתה תראה שבעצם הענישה תהיה יותר חמורה. אלא מה? לא אומרים לשופט מהם הגבולות אלא אומרים לו שייקח את זה בחשבון. צר לי, אני יותר מידי קורא פסקי דין ולצערי הרב קראתי יותר מידי פסקי דין.


אמר לי פעם השופט זיילר, שהיה שופט בבית משפט בירושלים. באתי עם פסקי דין של בית המשפט העליון והוא מאוד כעס ואמר לי: "אני לא מבין אותך, מה אתה מביא אלי את כל השגיאות של בתי המשפט". שאלתי אותו על מה הוא מדבר ואז הוא אמר: "אם קיבלו את הערעור, אז בית המשפט המחוזי טעה וזאת שגיאה. אם לא קיבלו את הערעור אז יכול להיות שגם בית המשפט העליון טעה".

מה ענית לו?

אמרתי לו שאני מאוד מסכים איתו אבל מה אני יכול לעשות שהמחוקק קבע סעיף שפסקי דין של בית המשפט העליון מחייבים.

אני מרגישה צורך, ברשות אדוני, להציג את מנגנון הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה ומונחת על שולחן הוועדה, משום שאני חושבת שהיא נותנת פיתרון כולל שעונה לבעיות שמטרידות גם אותנו וגם את חבר הכנסת רותם.

היא מדברת על הבניית שיקול הדעת בענישה.

בעוד שנתיים יביאו את זה.

לא, זה אצלנו, זה עבר קריאה ראשונה. האשמה היא בי. זה עבר קריאה ראשונה עם פרוץ הכנסת.

אני יושב בוועדה הזאת כל יום מזה שנה - - -

וכל פעם אתה שומע שאני אומר שזה יבוא לדיון.

נכון, אבל החוקה יותר חשובה.

לא. זה לא שהחוקה יותר חשובה. זה שיש לי הצעות של חברי כנסת, ואני לא יכול לעצור אותן הרבה פעמים, למרות שאני חושב שמן הדין היה לעצור אותן ולקדם את הבנית שיקול הדעת.

אם אדוני מבטיח לי לשים תוך חודש ימים את החוק ההוא לקריאה שניה ושלישית, אני מוכן לעכב את הצעת החוק שלי. נדחה את הדיון בחוקה ונדון בחוק הזה באופן רצוף.

אני אעשה חופש שבועיים במשך הפגרה.

בינתיים החוק הזה יעבור קריאה שניה ושלישית ואחר כך יבטלו אותו.

זה היה אחד התנאים של התמיכה הממשלתית, שהצעת החוק של חבר הכנסת רותם תידון במקביל להצעה של חוק הבניית שיקול הדעת.

לא נכון. קיבלתי את ההחלטה. ההחלטה היתה - - -

אני יכולה לקרוא את ההחלטה.

אנחנו יכולים לדון בחוק למרות שהתחייבת.

חשוב לי להסביר בקצרה את הקונטקסט הכללי ומה עושה המנגנון של הבניית שיקול הדעת ואחרי זה, במקרים רבים, הוא יכול לעשות עבודה יותר רחבה, יותר מקיפה, יותר מחמירה ממה שחבר הכנסת רותם מבקש לעשות.


הלב של הצעת החוק היא בעונשי המוצא. ועדה לקביעת עונשי מוצא, שתקום, אמורה לקבוע את העונשים. ועדה כזאת קיימת באנגליה ואני עוקבת באופן קבוע אחרי העבודה שלה. הוועדה לקביעת עונשי מוצא אמורה לקבוע זה טווח של עונש שמתאים לנסיבות שבדרך כלל מגיעות בפני בית משפט, דהיינו, העבריין הטיפוסי, העבירה הטיפוסית.


כאשר בא בפני בית המשפט מקרה כזה, לפי הרשימה של השיקולים לחומרה וקולא שקבענו בהצעת החוק, הוא מסתכל על האדם ואומר: "יש לי את טווח הענישה ועכשיו אני צריך לזוז בתוך הטווח בין המינימום למקסימום". אם לאדם יש נסיבות לקולא, אנחנו זזים לכיוון המינימום. אם לאדם יש נסיבות לחומרה אז אנחנו זזים לכיוון המקסימום.


לבד מהתזוזה בטווח, החוק קובע אפשרות לחרוג מהטווח. הוא קובע אפשרות שאפשר לחרוג מהטווח לקולא, כשיש נסיבות חריגות של שיקול, והוא קובע אפשרות לחרוג מהטווח לחומרה. זאת אומרת שהגבול העליון של עונש המוצא, אפשר להחמיר ממנו במקרה שמדובר בעבריין מועד.


בהצעת החוק יש הגדרה של מועדות, שקצת שונה מההגדרה שלך. בנקודות מסוימות היא הולכת יותר לכיוון המרחיב ונקודות מסוימות היא הולכת בכיוון יותר מצומצם.


ההצעה של חבר הכנסת רותם למעשה קובעת רף מינימאלי קשיח של עונש מאסר בפועל.

מה רע בזה?

פה יש מחלוקת עקרונית בין אדוני ובין התפיסה הממשלתית. התפיסה הממשלתית מגולמת בהצעה של ועדת גולדברג. שם נדחה המנגנון של עונשי מוצא מטעמים שונים ורבים. אני יכולה לצטט חלק מהטיעונים שהביאו את הוועדה להעדיף את המנגנון של ההבנייה.


ניסיתי קודם להסביר שבמקרה של עבריין מועד, במנגנון ההבנייה, בחלק ניכר מהמקרים, בסופו של דבר העונש יהיה מאסר בפועל.

אין לי שום בעיה עם החוק שלכם, אלא רק שהוא יבוא לדיון. החוק הזה ייגמר הרבה קודם.


הוועדה לעונשי מוצא, ממי היא תהיה מורכבת?

ההרכב שלה קבוע בחוק: שלושה שופטים בדימוס מכל אחת מהערכאות, נציג של משרד המשפטים, נציג פרקליטות, סנגור, נציג של שירות מבחן, נציג של משטרת ישראל, נציג של לשכת עורכי הדין ושני אנשי אקדמיה.

ראשית, גילוי נאות. מורי הוא עורך דין יאיר גולן שכתב את דעת המיעוט בוועדת גולדברג, לעניין הבניית שיקול הדעת בענייני ענישה. הגישה שהצגתי בנייר העמדה היא גישה שמבוססת על תפיסה עקרונית.

אני משבח אותך שבאפס זמן קיבלתי נייר עמדה. שינינו סדר יום ולא התכוונו חלילה לעשות דבר כזה. בדרך כלל אתם מקבלים הודעה מראש.

אני מחזיק בידי גזר דין משנת 2006 מבית משפט בראשון לציון שבו ייצגנו קבוצת נאשמים צעירים שהואשמו והורשעו בייצור דוקרנים במהלך תקופת ההתנתקות, כדי לחסום כבישים. בתיק הזה דובר על הסדר טיעון, כאשר נותר טווח של ענישה לשיקול דעת בית המשפט. עמדת התביעה היתה חד משמעית. כל אחד מהבחורים האלה, שלא היה לו עבר דומה, יכול היה לקבל עונש של שנה עבודות שירות. כל מי שהיה בחוות גלעד או באירוע קודם והיה לו רקע דומה, התעקשו על מאסר בכלא.

אתה מביא בכוונה מקרה כזה כי אתה חושב שזה יזיז לי.

עשינו מאמץ להסביר מי הנערים האלה ומה המשמעות של שליחתם לבית הכלא, ואת השיקול של הצורך באיחוי הקרע בחברה - - -

העבירה שלהם היא אידיאולוגית, זה לא שהם עבריינים.

במקרה הזה הצלחנו לשכנע את השופטת. אני משוכנע שלו החוק היה קיים, כפי שמוצע, לא היינו מצליחים בכך.

השאלה אחת ויחידה. מכיוון שאנחנו רוצים למנוע עבריינות ואלימות. מה יקרה בפעם הבאה? אתה עשית דבר מאוד פשוט. הצלחת לגרום לכך שאותם צעירים, שפעם אחת היו בחוות גלעד בהפרעות סדר, ואחר כך, פעם שניה היו בכביש החוף ובפעם השלישית יהיו ברחוב יפו בירושלים.

או בעמונה ב'.

אתה כסנגור עשית עבודה נפלאה. אני עזבתי את תפקיד הסנגור.

אני חושב שמבחינה עקרונית, הנסיבות באותו מקרה היו נסיבות שלא ניתנות להכללה גורפת.

אז יש סעיף בחוק שאומר שבית המשפט רשאי לסטות מהוראות סעיף זה במקרים חריגים ובמקרים חריגים. הוא יכול היה לומר שהסנגור הפליא בטענותיו ולכן הוא שכנע שמדובר בנסיבות מיוחדות והנערים האלה אינם עבריינים.

בוא נסיים לשמוע את עורך דין שוחט.

הנקודה השניה שאנחנו מדגישים בנייר העמדה היא, שבעצם בדין הקיים השיקול של חזרה לעבריינות ומרווח הזמן והחומרה, האם הצליח שיקום או לא - השופטים לא טיפשים. הם שוקלים את זה באופן יום יומי בכל תיק. להערכתי לחוק הזה לא תהיה השפעה על התיקים הקשים אלא דווקא כלפי קבוצות חלשות, שהדחפים והמניעים לחזרה לביצוע עבירה הם כמעט בלתי נשלטים.


אנחנו מייצגים קלפטומנים ששתי עבירות בשנתיים זה כלום, אבל הם גונבים דברים חסר ערך והם נזקקים לטיפול פסיכולוגי. בתי המשפט נקרעים מההתלבטות כי הפיתרון של לשלוח את אותה אישה מסכנה לכלא ל-3 שנים, כי זאת כבר פעם שלישית, זה פיתרון שנשמע טוב אבל הוא לא משיג את המטרה.


אני סבור שלפני קבלת חוק כזה מן הראוי לעיין באופן מעמיק במחקרים קרימינולוגים וסוציולוגיים, בניסיון של מדינות אחרות. האם באמת מוכחת התועלת שאם מכפילים פי 4 את כמות האסירים, באמת תרד רמת הפשיעה בצורה משמעותית?


אני לא מביע דעה, אני חושב שיש מחקרים בנושא הזה.

מחקרים אומרים שזה לא מוריד את רמת הפשיעה.

בכל מקרה, אם מקדמים את ההצעה הזאת, אנחנו חושבים שצריכה להיות התייחסות לנושא של קטינים ואולי גם קבוצות ספציפיות אחרות.

לנו, כמובן, יש ויכוח עמוק ונוקב עם בסיס השיטה שהמוצעת בהצעת החוק. אני יכולה להתחבר לדברים שאמר עורך דין שוחט. ככל שאני מכירה, מחקרים מראים שהחמרה בענישה לא מביאה להפסקה של התנהגות עבריינית. לא רק זה, אלא שאותם מחקרים מראים שמה שכן מביא להפסקה של התנהגות עבריינית זה אכיפה טובה יותר.


לכן, כשהמחוקק צריך להחליט איפה לשים את הכסף, אז נראה שהרעיון של לבנות יותר ויותר בתי כלא ולהחזיק אנשים רבים יותר בכלא לתקופות ארוכות יותר, עולה הרבה מאוד כסף. אני תמיד תמהה למה הצעות חוק כאלה לא באות עם סעיף תקציבי, כי זה לא עולה כסף להחזיק אנשים בכלא? כאשר צריכים עוד תקנים לשירות המבחן, אז לא נותנים את זה כי אין כסף. אבל כשיש הצעות חוק שבאות להכפיל, לשלש לרבע את מספר האסירים בארץ, זה נראה כאילו זה דבר שבא בחינם.


בסופו של דבר המחוקק צריך שיקולי תועלת וכסף ולחשוב איפה כדי להשקיע כסף כדי להפסיק עבריינות, אז אין ספק שלבנות יותר בתי כלא זה פחות יעיל מאשר להגדיל את כוח השיטור. לטעמנו, זה הכיוון שבו צריך ללכת.


המודל שנלקח הוא מודל שקיים בארצות הברית ב-30 השנים האחרונות. כשמסתכלים על העלייה במספר האסירים ב-30 השנים האחרונות בארצות הברית, זאת עליה מפחידה. זאת עליה של 7% בשנה. זה מגיע למצב שכמעט 1% מאוכלוסיית ארצות הברית יושבת בכלא. אלה מספרים שאין להם אח ורע בעולם.

זאת ירידה של 7% בפשיעה באותן מדינות. אותם עבריינים לא חוזרים בפעם הרביעית.

אני מניחה שאם יכניסו 100% מהאוכלוסייה לכלא, אז לא תהיה פשיעה. אבל זאת לא הדרך שהמחוקק צריך לחשוב כשהוא חושב על אכיפת חוק.

אני מסכים.

חברים, בשבוע שעבר ננזפתי על כך על זה שקיימתי דיון על למרות שלא היה דיון.

נותרו לנו 5 דקות.

המדיניות הזאת פוגעת בעיקר בשכבות החלשות. בארצות הברית יש פער אדיר בין כמות השחורים שיושבים בכלא לכמות הלבנים שיושבים בכלא. יש מדינות ש-7% או 8% מאוכלוסיית השחורים יושבת בכלא.

עורכת דין גרונאו, תשלחי לנו נייר מפורט יותר.


אדוני היועץ המשפטי יש לי שאלה אליך. עמדת הממשלה, כפי שהיא מובעת פה – אגב, מבחינה תחבירית הניסוח קשה מאוד להבנה. עו"ד דקל אומרת לחבר הכנסת רותם שהוא יתאם את המהלך שלו וישלב אותו בחוק הבניית שיקול הדעת.


אני חשבתי שחוק הבניית שיקול הדעת הוא אחר מהחוק הזה.

אני לא מבין איך הממשלה היתה יכולה להחליט מה שהחליטה לאור העובדה שלפני כמה שנים היא החליטה לקבל את הצעת חוק הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. להבנתי, אלו שני פיתרונות סותרים ולכן אני לא רואה איך אפשר לקדם את שתי ההצעות יחדיו, למעט, אולי, לעניין הגדרת המועדות שבהבניית שיקול הדעת השיפוטי והגדרת המועדות בהצעה הזאת.


ככלל, ההבנייה היא מנגנון מורכב ומסובך עם איזונים. אם ההצעה תתקבל, כפי שהיא, אפילורק לגבי עבריין חוזר ולא לגבי עבריין מועד, זה פשוט סותר את המנגנון המורכב והעדין של הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00