PAGE
10
הוועדה לפניות הציבור

10.3.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 91

מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שני, ג' באדר ב התשס"ח (10 במרץ 2008), שעה 12:15

פניות ציבור של תושבי מגורונים בשכונת הארגזים בתל אביב

ישיבת המשך לישיבות הוועדה שהתקיימו בנושא ב-6.11.2007 וב-12.2.2008

חברי הוועדה: סופה לנדבר - היו"ר

חה"כ דב חנין

ישראל שוורץ

-
סמנכ"ל בכיר אגף איכלוס, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד שרית קליין
-
יועצת משפטית, מינהל מקרקעי ישראל

בועז פרידמן

-
סגן מנהל מחוז תל אביב, מינהל מקרקעי ישראל

יוסף אבוטבול

-
מנהל מרחב ירושלים ויו"ש, חברת עמידר

גיל סער


-
מנכ"ל בפועל, חברת חלמיש בע"מ

אלי שחר

-
מנהל מחלקת זכאות, חברת חלמיש בע"מ

דוד קשני

-
יו"ק תנועת קול בשכונות

עו"ד עובדיה גולסטני

שמוליק דוד

גד סוואד

טוניה בולגניניב

נינה קורנינה

אורנה לוי

מריה מוסקולבה

חנה זפרוף

דניאל אגרונוב

שלומית אבינח

מירב שמעון

איילה בנד - חבר המתרגמים בע"מ

פניות ציבור של תושבי מגורונים בשכונת הארגזים בתל אביב

ישיבת המשך לישיבות הוועדה שהתקיימו בנושא ב-6.11.2007 וב-12.2.2008

שלום לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישבת ועדת פניות הציבור. אחרי הישיבה הקודמת פניתי לשר והוא אמר שהוא יתן למטה לעבוד כדי לפתור את הבעיה.

נכון לרגע זה לא הסתיימה עבודת המטה.

אבל היא התחילה לפחות.

נכון לרגע זה כל האנשים האלה זכאים לדירה בדיור הציבורי. אנחנו החלטנו במשרד לתת בגוש דן עדיפות ראשונה לאנשים אלה. אם זה חלמיש ועמידר וחלד, יבואו האנשים ונציע להם את מה שיש.

איפה יש עכשיו דירות?

דירות מתפנות בפיזור. אין שיטה בענין הזה. אין לנו פרוגרמה של איזה דירות מתפנות ומתי, אם היה דבר כזה היינו שמחים להציע אותם לאדונים הנכבדים וכל אחד היה נרשם. אבל זה לא כך.

מה נעשה בוועדת המטה?

כשיהיה דבר שיש בו ממש אני אבוא ואגיד. נכון לעכשיו כולם זכאים, אם נגיע למצב שאנשים יגידו תנו לנו דירות ולא יהיה, אז נדון בזה.

אם נרשמים כל האנשים, עם מה תצאו לדרך?

כל המשפחות שפנו כולן אושרו לפתרון חלופי. ל-90% גם הוצעו דירות. ולפעמים גם יותר מדירה אחת, וגם בצפון תל אביב, גם ברחוב הרברט סמואל בתל אביב ולמרות זאת הם סירבו, גם בראשון וסירבו, יש לי פה רשימה מסודרת, כל מי שפנה הוצעו לו דירות ולעיתים אף יותר מאחת. אנשים חתמו חוזים, הציעו להם דירות והם חתמו חוזים, אחרי שהם חתמו על החוזה הם ביטלו. יש לי פה דוגמאות של חוזים שנחתמו ובוטלו. אנשים חתמו חוזה, ראו דירה, רצו את הדירה, חזרו אלינו ואמרו שהם לא רוצים וביטלו את החוזה.

איפה היו הדירות?

דירה אחת היתה בשסטי ישראל ביפו והדירה השניה היתה ברחוב דרך לוד, שזאת הסביבה הטבעית שלהם, שם הם גרים, שלושה חדרים, משפחה חתמה וחזרה בה. מה לא טוב בדירה הזאת, מה לא טוב בדירה ברחוב שלום אש בתל אביב, צפון תל אביב, מה לא טוב בדירה ברחוב הרברט סמואל. השכונות שאנחנו נותנים להם הן בדרך כלל הרבה יותר טובות מהשכונות שהם גרים בהן. למרות זאת הם לא לוקחים את זה.

זה משהו חדש מכיוון שעד כה אנחנו ניהלנו שתי ישיבות ובכל ישיבה אמרו לנו שאין דירות.

זה לא שיש אלי שחר הרבה מאוד דירות ואומרים תבחרו, זה לא המצב, אבל הזמן בטיפטוף מתפנות דירות. אז אם אנשים אומרים, אנחנו רוצים לקבל פתרון אחר, אז אפשר לקבל פתרונות אחרים, לא מיד, לא כולם באותו יום, אבל אפשר להיכנס לתהליך. להערכתי הם רואים מה מקבלים אנשים אחרים במסגרת הפינוי והבינוי של המינהל וקשה להם להשלים עם זה שאחרים מקבלים דירות יפות ואתה מקבל דירת עמידר. אבל זה מה שאפשר לתת.

אם המצב הוא כזה שהם צריכים להירשם, אני אהיה לצידכם, כי עד כה מה שנאמר לי בוועדה זה שאין דירות, אנחנו עכשיו נשמע את האנשים. זאת פעם ראשונה שאתם מעלים כאן את העובדה שיש דירות. יש להם סבלנות, הם חיכו 15 שנה, הם יכולים לחכות עוד חודש חודשיים, אבל אם התהליך משתנה אז הם ילכו וירשמו וכל אחד ימתין.

בתנאי שהם מקבלים את הדירות שיש לנו. אלי הזכיר דירה בצפון תל אביב, רוב הדירות הן לא בצפון תל אביב. כדי שהדיון יהיה אמיתי זאת לא חוכמה לקחת דירה בצפון תל אביב ולהציג את כולם כאילו הם לא רוצים דירה בצפון תל אביב, זה לא נכון, בטוח שאם היו הרבה דירות בצפון תל אביב הם היו מוצאים דירה בצפון תל אביב. מצד שני, הם גרים היום בדיור ציבורי, בשכונת הארגזים, הדירות שיש לנו הן לא בסביבה יותר גרועה משכונת הארגזים ואם אנשים אומרים שצריך למצוא פתרון אחר, שיבואו אלינו ויקבלו לפי הקצב של הפינוי. אם אנשים שוגים וחושבים שאם הם יתעקשו הם יקבלו את התנאים שבמכרז של המינהל היזם מציע לתושבי השכונה, אז הם טועים.

אנחנו תוהים למה רוב השכונות שהיה בהם פרוייקט פינוי בינוי, דיירי עמידר קיבלו דירה מהיזם, וזה מציק, כי זה מחייב אותנו להתחייב לסכום שאנחנו יכולים לקבל אותו. פינוי בינוי בקריית אונו, הקבלן מסלאווי, דיירי עמידר שהתפנו שם קיבלו דירה כתושבי שכונה. אנחנו תושבי השכונה מ-1992, ב-1994 היה מכרז ראשון, היינו חלק ממנו וגם מהמכרז השני, פתאום נעלמנו. הזכות שלנו לקבל דירה, אני לא מדברת על ה-50 אלף דולר שיכולים לעשות חיים קלים, לקחו אותם, אבל אם יש לנו זכות, שזה מפעל הפיס, למה לקחת דווקא מדיירי המגורונים דבר שלעולם לא נגיע אליו. זה מציק, זה כואב, זה כאילו שדדו אותנו.

הדירות שלכם נבנו כדיור זמני, ההיתר מראש דיבר על חמש שנים בלבד. לעמידר אין שום זכויות על הקרקע, כי מראש היתה הסכמה בין משרד השיכון לבין המינהל שזה רק לחמש שנים, לכן אין זכויות. הייתי מאוד שמח אם המצב היה אחר, אבל זה לא המצב.

לכן אין קשר בין פרוייקט פינוי בינוי בקרית אונו ששם לעמידר יש זכויות.

אני מבינה אתכם ואני חושבת שצריך להימצא פתרון. דיברנו על כך שמדינת ישראל צריכה להיות אחראית, דיברנו על כל הקשיים שאתם עוברים ואנחנו אומרים שמדינת ישראל מחוייבת בגלל שבזמן שיצא המכרז נעשתה כאן טעות ומישהו צריך לשלם על כך. לפני שיצא המכרז היו צריכים לפנות את האנשים ולתת להם פתרונות. יחד עם זאת, אם יש דירות או התפנו דירות בתל אביב ומישהו חתם על חוזה ואחר כך ביטל, יש עם זה בעיה. אתם יודעים בדיוק באיזה מציאות אנחנו חיים ודירה בתל אביב היום עולה הרבה מאוד כסף, ואני מכירה אלפי משפחות שהיו רוצות לגור בתל אביב בכל שכונה ובכל איזור ולכן בואו נבדוק את הנושא בסבלנות.

אני משתיל. אנחנו עובדים עם נחל בקע בבאר שבע ושם אלה גם דירות זמניות, זה גם מגורונים. בנחל בקע כשהעלויות של הדירות היו גבוהות לא מכרו ועכשיו כשבבאר שבע מחירי הדירות נמוכים, עכשיו מתבצעת שם מכירה והדיירים רשאים לרכוש את דירותיהם. האנלוגיה היא ברורה. עד עכשיו מנעו מהאנשים כאן את זכות הרכישה.

זה לא רלוונטי. זה היה מקרה אחד, זה מקרה אחר, אני לא רוצה לעשות השוואה עם נחל בקע ואתה יודע שבנחל בקע יש כל כך הרבה בעיות שאני חושבת שאף אחד לא היה רוצה לגור שם.

משרד השיכון קנה עבור ארבע משפחות ארבע דירות. אם הם יפנו לבית המשפט ובית המשפט יוציא צו שמשרד השיכון חייב לעשות אותו תהליך, האם משרד השיכון יקבל את זה.

אני לא רוצה להיכנס לשיקולים האלה. אני שואלת אתכם, אם תהיינה דירות, אתם תסכימו לקבל אותן?

קודם כל צריך לראות את הדירות.

אנחנו לא רוצים לבטל אותן כי אחר כך אנחנו נהיה בבעיה. אם אני לא יכולה לבוא לראות את הדירות בצורה חופשית,

יש חוק במדינה, הם רואים את הדירה לפני החתימה ואחר כך הם מקבלים אותה משופצת.

זאת פעם ראשונה שאני שומעת שהוצעו דירות. אני שאלתי בעמידר אם יש אופציה לעזוב את האיזור ואמרו לי שאין דירות.

זאת גם הפעם הראשונה שלוועדה אומרים שאם אתם תרשמו ותגיעו למסקנה שאתם רוצים לבל את הדירות, משרד השיכון וחלמיש יתנו. זה יהיה באופן מסודר, חלמיש יפנו לכל דייר וכל אחד יקבל מכתב ויגיע לחלמיש להמתין לדירה שתתפנה.

השיחה פה היא בשני מישורים. המישור של המכרז ומה המשמעויות שלו ומציאת פתרון עכשווי. בישיבה הקודמת מנהל המינהל אמר שהיו שתי טיוטות של מכרזים, לא היה מכרז וזאת עובדה לא נכונה, היו שני מכרזים שפורסמו, אנשים זכו, אלה היו דברים לא כל כך מדוייקים, אז קודם כל צריך לסגור את הפינה הזאת.

בפגישה הקודמת היה גם מנכ"ל עמידר והוא אמר, אני לא יודע על איזה תביעות פינו אותם, התביעה היתה כספית והסתבר שלא היתה שום טענה כספית, אך ורק פינוי והצגתי בפני הוועדה את כתב התביעה.

הטריגר היחיד לפנות אותם היה דרישה חוזרת ונשנית, כולל איומים כלפי משרד השיכון, של היזמים, יש לי עשרות מכתבים שהיזם מפעיל לחץ אדיר על משרד השיכון ואומר לו אם אתה לא תפנה אותם אני אתבע אותך. וזאת הסיבה היחידה שתבעו את התושבים לפינוי ומכיוון שלא היו מספיק דירות מצאו להם פתרון שבמסגרתו הסכימו ארבע משפחות להתפנות בתנאים של 160-170 אלף ויש פסק דין על זה. אני לא מבין מאיפה פתאום צצו דירות, הלא עשרות אנשים מחכים לדירות, איפה הדירות האלה. עכשיו אני מוכן להביא אנשים ולשכנע אותם לקחת את כל הדירות שיש לכם. זה נראה לי סיפור לא הגיוני שיש דירות בצפון תל אביב ואנשים לא רצו.

זאת פעם ראשונה שאנחנו שומעים את זה, בשתי הישיבות שהיו בנושא אנחנו לא שמענו על כך שיש דירות. אני חושבת שיש כאן בעיה, אבל זאת בעיה אחרת לגמרי. מדינת ישראל בפעם הראשונה מכירה בכך שיש בעיה. מדינת ישראל, באמצעות המינהל, הוציאה מכרז על שטח שחיים שם אנשים ונתנו לאנשים האלה להיות שם. הם לא החליטו את זה לבד, אין להם אמנם זכויות אבל יחד עם זאת אי אפשר להתייחס לאנשים כאילו הם לא קיימים. מי שהוציא את המכרז היה אחראי לנקות את השטח לפני כן וזה אומר לפנות את האנשים ולתת להם פתרונות. אני דיברתי עם השר והוא אמר שהמדינה מקבלת אחריות על זה.

אבל זה שאולי תזדמן איזה שהיא דירה והם לא יסרבו לה, זה לא פתרון. הוא אומר, כשיהיו, נמצא.

ישראל אמר שבמטה היו מספר פתרונות.

לדיירים הקודמים, מאחר ולא היו דירות, אמרו שיתנו להם 160-170 אלף, היו איזה שהם תנאים, אני חושב שצריך להציע לא רק שתהיה דירה, אם לא תהיה דירה במשך של זמן צריך להציע להם משכנתא מוגדלת, אחרת זה בלתי אפשרי.

כשבאשדוד רצו לפנות את הקרוואנים נתנו מספר פתרונות. נתנו דירות באשקלון ובסביבה, היו כמה דירות באשדוד וכשלא היו דירות נתנו להם משכנתא מוגדלת. אני חושבת שגם עם הקבלן יכולים להגיע להסדר כזה.

אני מסכים איתך אבל בענין הזה המדינה שינתה את ההתייחסות שלה. בעבר היו מענקי דיור, וחלק מהכלים שעמדו לרשות תושבי הקרוואנים היו מענקי דיור, כי לא גרים שם אנשים עשירים. היום אין מענקי דיור ומשכנתא מוגדלת היא לא רלוונטית להם.

יש שם 35 דיירים, יהיו 35 דירות?

לא ביום אחד ולא ביומיים, זה יקח כמה שנים.

אם האנשים היו משתפים איתנו פעולה בתקופה שביקשנו להגיש בקשות כבר אף אחד לא היה נשאר שם.

כנציג חברת עמידר אני אומר שגם באיזור תל אביב אין המתנה של שנים, מתפנות דירות ביומיום. נפטר מישהו אז מתפנית דירה. הדיירים הם קשי יום, אין לדייר עמידר כסף לקנות דירה בצפון תל אביב או בכל מקום אחר, לכן רוב הדירות שמתפנות זה מתמותה טבעית. גם בפריפריה של תל אביב יש לעמידר דירות לא מעטות שמתפנות. לאחרונה אנחנו קיבלנו הנחיה ממשרד השיכון לאתר דירות במיוחד לפרוייקט הזה, בפריפריה של תל אביב. זה בהמשך לעבודת המטה.

מה שחשוב זה שמלאי הדירות הקיימות במשרד השיכון ובחברות יעמוד לפתרון בעיית המגורונים.

אני רוצה לברך על המתכונת של דיוני הוועדה ועבודת הוועדה. אני עוקב אחרי הדיונים ואני רוצה לומר לך גבירתי יושבת הראש, שאת מנהלת את העבודה של הוועדה לפניות הציבור בצורה נכונה. יש לנו המון פניות ציבור במגוון נושאים, אבל נדמה לי שזאת הפעם הראשונה שזה עובד בצורה כזאת שלוקחים פניה ומלווים אותה באופן שיטתי ומנסים לא רק להטיל אחריות על המערכת המבצעת אלא מנסים לבצע את התפקיד של הכנסת כמערכת שיכולה לבצע מעקב ולהיות מעורבת בהחלטה, אני חושב שזאת מתכונת נכונה לעבודת הוועדה.

אני לא אחזור על דברים שנאמרו פה בדיונים הקודמים, המצוקה של האנשים קשה ביותר, אני חושב שזאת בעיה שבאופן עקרוני קל לפתור אותה. צריך לפתוח כמה צווארי בקבוק, צריך לייצר רצון טוב אצל חברות הדיור הציבורי, אני בטוח שהתושבים עצמם הם הראשונים שרוצים לפתור את הבעיה, הם הראשונים שרוצים להגיע למצב שבו יהיה להם דיור ראוי והזכויות שלהם תישמרנה והם לא ירגישו שמרמים אותם. אני מציע שמעבר לדיבורים ששמענו, הוועדה תמשיך במעורבותה עד שלכל אחת מהמשפחות ימצא פתרון.

אני רוצה לדעת למי פונים.

אנחנו נבקש מהחברות לפנות לדיירים בצורה מסודרת.

מבחינתנו אלי שחר הוא אחראי על כל מלאי הדירות בתל אביב.

אז אלי יפנה בצורה מסודרת, היום או מחר, לכל התושבים שנמצאים שם ותציע להם שהם יפנו לחברה ואז פקיד מהחברה יגיעו אל כל אחד מהם ובצורה מסודרת זה יעשה. אני מבקשת העתק מהפניה גם אלי.

ישנה משפחה שחיה בקרוואן בן שלושה חדרים עם גינה והיא רוצה משהו דומה. אני אומר שאני לא עושה ניסים ונפלאות וגם המדינה לא עושה ניסים ונפלאות ולפעמים צריך להתפשר, יחד עם זאת יש כאן אחריות ואנחנו נעבוד על זה ביחד. אני מציעה שכל אחד יקבל פניה מחלמיש ואני אעקוב מקרוב.

פה נעשתה טעות ואת אמרת שהמדינה עשתה טעות, כמו שבקרית אונו אנשים גרו שם שנים, אנחנו גרנו שם שנים ואחר כך היה המכרז השני והוציאו אותנו אחרי שאנחנו גרים במקום, כמו בקרית אונו. אני לא מבינה למה צריכים לקחת ממני את הבית.

נכנסנו לפני 15 שנה כל אחד במעמד שלו. אני הייתי ב-15 שנה יותר צעירה, הבן שלי היה בגיל שבע, עכשיו הוא בן עשרים פלוס ולא זכאי בכלל. בעלה של מאשה נפטר. לטוני היתה בת שעזבה לחוץ לארץ. הזכויות שהיו לנו כעולים חדשים כשנכנסנו לשם כבר לא קיימות.

הזכויות לקבל דירת עמידר הן גדולות מאשר זכויות לעולים חדשים.

המעמד השתנה ולא לכיוון הטוב. הבן שלי גדל בשכונה הזאת ועכשיו לומד באוניברסיטת תל אביב, עברנו לא מעט בתקופה הזאת, אנחנו מבקשים שתיקחו בחשבון שהפסדנו הרבה, אז מי ישלם על הטעויות האלה.

אתם עוד לא ראיתם על איזה דירות מדובר.

על היזם אתם מגנים, נותנים לו הנחה במיסים, נותנים לו הנחה בהיטלים וגם את הבית שלי, איך אפשר, איפה ההגיון, למה זה נראה לכם הגיוני, תסבירו לי את ההגיון. איך לוקחים ממשפחות שאין להם את הדירה שלהם, תסבירו לי.

אני חושבת שבישיבה הזאת אנחנו התקדמנו.

אני רק חושב שכדאי לחפש פתרונות נוספים. אנחנו לא יודעים כמה זמן ימשך חיפוש הדירות, ואם זה יתאים לכולם, לא הכל מתאים לכולם, אנחנו יודעים על איזה דירות מדובר ובאיזה איזורים הם, זה לא צפון תל אביב.

איזורים לא יותר גרועים מהארגזים.

אני לא יודע. אני גם תושב תל אביב, זה לא מדוייק מה שאתה אומר. שכונת הארגזים עדיפה על פני דירה ביפו ג', זה לא בעיה של כסף אפילו. אני מציע לנסות לחשוב על האופציה שמשרד השיכון לא רוצה, היה ולא תהיה לו ברירה ובסוף הם יצטרכו לקנות להם דירה, כי אם הקבלן יתחיל לבנות,

אף אחד לא יקנה להם דירה. אני לא רוצה לפתח אצל האנשים האלה ציפיות שלא נוכל לעמוד בהם. במדינת ישראל עומדים בתור אלפי נכים, ישראל, כמה דירות קונים בשנה?

בכל הארץ לוותיקים ועולים רתוקים כ-40 דירות בשנה.

אם המדינה תחליט לרכוש עוד או להוציא סכום מסויים, זה ינתן לנכים וכל אחד בכנסת יצביע על כך. בגלל זה אני לא רוצה שנפתח כאן ציפיות שאני אישית וחברי הכנסת לא יוכלו לעמוד בזה. אני רוצה להפריד בין שני דברים, נעשו כאן טעויות, אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו, מכיוון שמדינה שדואגת לנזקקים צריכה לדאוג לאנשים האלה. יחד עם זאת, אני מתארת לעצמי שאנחנו התקדמנו.

אני מבקשת העתק מהפרוטוקול של הישיבה או הפתרונות שאתם תחליטו שהם יכולים לבוא בחשבון, הרי פתרון אחד זה לא מספיק.

אם יהיה משהו אני אודיע לך.

אני רוצה שמחלמיש יצא בימים הקרובים מכתב פניה לכל דייר שנמצא שם, עם זה הם יפנו לחלמיש ובצורה מסודרת כל אחד ידון איתכם על פתרון הדיור שהוא יקבל.

איך המשפחה תקנה את הדירה הזאת?

היא לא צריכה לקנות את הדירה, זה דיור ציבורי.

היא רוצה שהבית יהיה שלה, כדייר ציבורי היא רוצה לקנות את הבית. זה חלק מהעתיד שלנו.

אני לא אכנס לזה עכשיו. קרוואן אי אפשר לרכוש מכיוון שבמדינה לפי החוק קרוואן זה דבר זמני, אין אפשרות לרכוש אותו. אם תקבלו דירה בשטח ציבורי לפי הזכאות שלכם תוכלו לרכוש את הדירה הזאת.

אני מלווה את הדיירים האלה משנת 2001. לקחתי את משה גפני שהיה יושב ראש ועדת הפנים, הוא אמר שהמקום הזה יותר גרוע מג'בלייה בעזה ואני אפתור את הבעיות. זה כבר נמשך שבע שנים. השטח הזה שווה מיליונים, וזאת המלחמה. הם העלו פה בעיה מאוד רצינית ואף אחד לא התייחס אליה, נאמר שהגברת הילדים שלה גדלו והיא נשארה לבד, אם היא תרצה לרכוש את הדירה ולא לשלם שכר דירה, היא מקבלת רק 20% הנחה. תוך חודשיים שלושה לכולם יהיו דירות?

לא יהיה.

תוך שנה תהיה להם דירה והם ירצו לרכוש את הדירה. היום הוותק לא נחשב, היום נחשבים הילדים.

אני כבר הסברתי בעבר למה נכנסנו לדיור הזה. עכשיו ברור לכולם שאתם לא מתייחסים להבטחות. אני מזכירה לכם שלא רצינו להישאר כל החיים בדיור ציבורי, אמרו לנו שאנחנו נגור כאן שנתיים ואחר כך קבלן יבנה ואנחנו נקנה דירות אצל הקבלן במחיר מסובסד. אם אתם תיתנו לנו דירות לא ראויות למגורים אנחנו לא נסכים לכך. לא דירות של חדר וחצי.

הן לא יהיו יותר קטנות מהדירות שאתם גרים בהן עכשיו.

אלה דירות בנות שלושה חדרים עם גינה. אנחנו לא מבקשים גינה וגם לא וילות. הדיור צריך להיות ראוי. היה פרוייקט שנכנסנו אליו על ידי משרד הקליטה ואנחנו לא שייכים לעמידר. הבטיחו לנו הבטחות שלא קויימו ולכן נשארנו שם 15 שנה. אנחנו לדירות לא ראויות לא ניכנס.

אני רוצה לסכם. צריכים להיות הגונים ואני כיושבת ראש הוועדה צריכה להיות אחראית שלא ינסו להטעות אתכם. אני אעשה ישיבה אחרי פסח, עד אז אני רוצה שתקבלו את הפניה מחלמיש ואני מבקשת מכם ללכת ולראות את הדירות. אני ממליצה לא לסרב. נעשו כאן טעויות, מישהו יצטרך לבדוק ואני אמליץ לשר לבדוק את זה.

אם נעשו כאן טעויות, אז נעשו, אי אפשר לדרוש מאף אחד מכיוון שמתחלפים כאן האישים במהירות והשר הנוכחי לא אחראי על מה שהיה בזמן קודמו. אל תתפנקו יותר מדי, אם יציעו לכם דירות לכו לראות אותן, אני אחראית לכך שבזמן שאתם תבחרו את הדירה היא תהיה משופצת תוך 60 יום. אני אחראית על כך שהשיפוץ יהיה ברמה כדי שתוכלו להיכנס לדירות ראויות.

אף אחד לא יתן דירה בתל אביב, דירה וקרוואן זה לא אותו דבר. אני מבקשת שאתם תשמרו על הוותק של כל האנשים מכיוון שהוותק יסייע להם לרכוש את הדירות.

אני אעקוב אחרי הפעילות. תלכו לראות את הדירות ותשתפו פעולה, אם לא תשתפו פעולה תישארו שם עד סוף החיים ואני לא רוצה את זה.

אחרי פסח נעשה ישיבת מעקב ואני ארצה לראות מקרוב מה השתנה מהישיבה הזאת. אני מבקשת מהדיירים לשתף פעולה. ישראל, אני מבקשת עוד כמה הצעות, כי יכול להיות שהפתרון שתתנו להם הוא לא הפתרון היחידי האפשרי, תציעו להם עוד כמה פתרונות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15