PAGE
12
ועדת החוקה, חוק ומשפט

25.2.2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 473

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, י"ט באדר א' התשס"ח (25 בפברואר 2008), שעה 10:30

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 47) (הקמת בתי משפט), התשס"ח-2007

חברי הוועדה: מנחם בן-ששון-היו"ר

זהבה גלאון

משה שרוני

אברהם מיכאלי

מיכאל איתן

משה גפני

יצחק לוי

דוד רותם

מיכאל נודלמן

איתן כבל

נסים זאב

אופיר פינס-פז

זאב אלקין

גדעון סער

קולט אביטל

ג'מאל זחאלקה

מרינה סולודקין

יעקב כהן

שלי יחימוביץ

מיכל כהן- עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

לאה רקובר-עו"ד, היועצת המשפטית, הנהלת בתי משפט

ד"ר גיא רוטקופף – יועץ שר המשפטים

הושע גוטליב- עוזר שר המשפטים

ערן זיני – עוזר שר המשפטים

דנה כהן-לקח- עו"ד, עוזרת משפטית בכירה לנשיאת בית המשפט העליון

הילל איש שלום – עו"ד, לשכת עורכי הדין

אייל זנדברג, אפרת רוזן

דורית ואג

יפעת שפרכר

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 47) (הקמת בתי משפט),

התשס"ח-2007

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 47) (הקמת בתי משפט), התשס"ח-2007.

הצעת החוק כוללת 3 סעיפים. סעיף אחד הוא תיקון של סעיף 33, שענינו בית משפט מחוזי. סעיף שני הוא תיקון סעיף 43 לגבי בית משפט שלום. סעיף שלישי הוא התשריר. סעיף התשריר בא לטפל בסיטואציה המיוחדת של הקמת בתי משפט מחוזי מרכז. סעיף 1 ו2 אלו הוראות קבועות שכשמסתכלים עליהן לא צריך לחשוב דווקא על בית משפט מחוזי מרכז, אלא על סדר הדברים הנכון לעתיד לבוא, כאשר מדינת ישראל תחליט להקים בית משפט נוסף.


הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 47), התשס"ח-2008 תיקון סעיף 33 1. בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 33, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) הוקם בית משפט מ חוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה: (1) שר המשפטים (גרסה א1: בהסכמת נשיא בית המשפט העליון) (גרסה א2': לאחר שהתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון) (גרסה ב': באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת) רשאי לקבוע הוראות מעבר ולפיהן – (א) סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש, אלא יידונו בבית המשפט שאליו היו מוגשים אלמלא הוקם בית המשפט החדש (בסעיף זה – בית המשפט המקורי); (ב) סוגי עניינים שיקבע יידונו בבית המשפט החדש, אף שהם באזור השיפוט של בית המשפט מחוזי אחר שתחום שיפוטו שונה עם הקמת בית המשפט החדש ; (לדיון: האם הוראה זו דרושה במסגרת יצירת מנגנון להקמה הדרגתית של בימ"ש חדש").

אני לא מבין למה הרגישות בהקמת בית המשפט הזה.

זה לשיטת הפרשנות שאומרת שסמכות העברה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט היא למקרים מסוימים. גם למי שמפרש שהסמכות אפשרית לגבי קבוצה של תיקים, אין הכוונה להעברה מסיבית בגלל מאות ואלפי עניינים. המקרה כאן הוא שהקימו בית משפט חדש. יש הוראות מעבר. תיק שהיה צריך להידון בתל-אביב ומתאים עכשיו גיאוגרפית לבית משפט מרכז, באופן טבעי ייכנס להוראות מעבר. 1(ב) אומר לקחת תיקים ממחוז תל-אביב שאינם קשורים לפתח תקווה, שאינם קשורים למחוז המרכז, ולהצמיד אותם לבית המשפט החדש. הטעם הוא לא בגלל שיש אי בהירות, אלא כי רוצים להקל על ויסות. ההיגיון אומר שאפשר היה לעשות את זה במחוז אחר. את זה מנסים לבלום.

האם אפשר להעביר מחיפה לפתח-תקווה, או רק מתל –אביב לפתח-תקווה?

לפי הניסוח המדויק שהבאנו עכשיו אפשר רק מהמחוז שצמוד לו. (2)(א) הליך שהוגש לבית המשפט המקורי יידון עד לסיומו באותו משפט;

אפילו אם זה הליך מקדמי?

כל הליך שהוגש.

בפועל מעבירים היום תיקים. היום אתה מתחיל הליך מקדמי בתל אביב, אבל יכולים להעביר אותך לבית משפט בראשון לציון.

2(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שיש לבית המשפט החדש סמכות שיפוט לגביהם, יועברו הליכים אשר הוגשו לבית המשפט המקורי ואשר טרם החל בהם הדיון, ויידונו בבית המשפט החדש;

מדובר על הסדר לעתיד לבוא. יש בית משפט חדש שרוצים להעביר אליו תיקים שכבר הוגשו. מי צריך לקבל את ההחלטה, מי האדם הנכון. השיקול של מה מעבירים כפוף מלכתחילה לכך שלבית המשפט החדש יש סמכות שיפוט בעניין. נדמה לי שאפשר להעניק את הסמכות הזאת לשר שקובע את סוגי העניינים. הוא קובע את המתווה. ככל שיוחלט בסעיף הראשון שהגורם הנכון להחליט על תחומי השיפוט של בית המשפט החדש הוא השר, יש גם היגיון שאם הוא קובע את גבולות השיפוט הוא גם יקבע את סוגי העניינים שיועברו על אף שהם כבר הוגשו.

אני מציע את מנהל בתי המשפט.

זאת ההצעה המקורית. (ג) הודעה על הליכים שהועברו כאמור תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים לעניין ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.


(ג) תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שיקבע השר, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, "מועד הקמתו של בית המשפט החדש" – מועד ההקמה כפי שיקבע השר בצו, מכוח סעיף קטן (א).

היו הצעות אחרות לגבי מועד ההקמה.

מה האלטרנטיבה?

האלטרנטיבה הייתה להגדיר את מועד ההקמה בחוק, לא להשאיר את מועד ההקמה לצו של השר.

ממתי?

מפתיחת המזכירות של בית המשפט. אני ביקשתי שיהיה כאן מועד ברור.

מי יחליט מתי קמה המזכירות?

האם אפשר לכתוב שמועד ההקמה ייקבע חצי שנה לאחר פרסום הצו?

זה נוקשות לכיוון האחר.

אני מעדיף הגדרה מוחלטת בחוק.

האם הנהלת בתי המשפט יכולים לתת לנו מועד הקמה?

לפחות חצי שנה.

ביום פתיחת מזכירות בית המשפט.

ההודעה הזאת תשאיר אותנו באי ודאות לגבי המועד שבית המשפט יתחיל לפעול. יש צו הקמה של בית המשפט.

אני בעד תאריך מדויק.

זה לא צריך להיות צו ההקמה, זה צריך להיות צו תחילה.

אין כאן צו תחילה. אנחנו מכירים את צו ההקמה.

(ד) אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות סעיף 78." תיקון סעיף 43 2. בסעיף 43 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) הוקם בית משפט שלום חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה: (1) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות מעבר ולפיהן (א) סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש; (ב) סוגי עניינים שיקבע, שהם באזור השיפוט של בית המשפט החדש, יידונו רק בו ולא בבית משפט שלום אחר באותו אזור שיפוט;

לפי מה זה יקבע?

כללי הסמכות נשארים כפי שהיו. הוקם בית משפט חדש בתוך המחוז. מציעה הממשלה לומר שלאותו בית משפט שלום אפשר יהיה להוסיף עניינים. במקרה הזה לא להוסיף, אלא לייחד לו עניינים. רוצים את כל ענייני התעבורה במחוז שלא יידונו בבתי המשפט השלום אלא רק בבית המשפט הזה, כי שם שמו שופט חדש שיכול להקל על העומס. ההוראה הזאת אומרת שאפשר לייחד אותו רק מתוך המחוז, לא ממחוזות אחרים. הוא שותף מבחינת אזור שיפוט טריטוריאלי לבתי משפט שלום אחרים.

הדיון בהצעת החוק הזאת היא הוראת שעה ל3 שנים. היא נוגעת לבית משפט ספציפי.

זאת לא הוראה שעה.

הוא מתייחס להקמה של בית משפט מסוים. הנושא הפך לזירה לכיפופי ידיים ולהתמודדות כוחנית. אני חייב לומר שהאמוציות מכל הצדדים הן קצת גדולות מהעניין שבו אנחנו עוסקים. בישיבה שלפני הקודמת הבעתי חשש מהנושא של פורום שופינג, זאת אומרת ממצב שבו הרשות המבצעת יכולה להשפיע על הפורום של ההתדיינות על ידי אותה סמכות של ניתוב של סוגי עניינים שנמסרה באופן בלעדי בנוסח המקורי לשר. זה הדבר העיקרי שהטריד אותי, פחות העניין של מנהל בתי המשפט. אני קיוויתי שבנושא הזה תהיה הבנה בין הגורמים שנוגעים בדבר, או תהיה הבנה בתוך הקואליציה. זה לא קרה. הגעתי הבוקר להבנה שיושמט הסעיף של (1)(ב), אותו סעיף שמאפשר לדון בסוגי עניינים בבית המשפט החדש שהם באזור השיפוט של בית משפט אחר, ויישאר סעיף (1)(א) שבסופו של דבר מעגן את הסטטוס קוו.

זה בהסכמת שר המשפטים.

אני מאשר כל מילה.

(2)(א) מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי בסוגי הליכים שייקבע מבין העניינים שיש לבית המשפט החדש סמכות שיפוט לגביהם, יועברו הליכים, אשר הוגשו לבית משפט שלום באותו אזור שיפוט ואשר טרם החל בהם הדיון, ויידונו בבית המשפט החדש; (ב) הודעה על הליכים שהועברו כאמור תימסר לצדדים להליך, וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים לעניין ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.


(ג) תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שיקבע השר, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, "מועד הקמתו של בית המשפט החדש" – מועד ההקמה מועד פתיחת מזכירות בית המשפט.


(ד) אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות סעיפים 49 או 78."

האם הנהלת בתי המשפט מעבירה הנחיות לפי הוראת סעיף 49 לא של שר המשפטים ולא של תקנות חדשות?

שאלתי את נשיאת בתי המשפט. במחוז ירושלים ותל אביב זה לא רלוונטי. לגבי המחוזות הנותרים ישנה העברה של תיקים לפי סוגי עניינים על פי החלטה של הנשיא של המחוז.

זאת פרשנותו של סעיף 49. מה אומרת על זה נשיאת בית המשפט העליון?

יש סמכות לפי סעיף 78 לנשיא בית המשפט העליון.

החוק יוצר כרגע סמכות מקבילה. ההנחה הייתה שאין סמכות מקבילה כי סעיף 78 לא מאפשר. לפי הפרקטיקה הנוהגת, נשיא בית משפט שלום יכול להעביר קבוצה של 500 תיקים. זאת סמכות מקבילה.

מה שחשוב הוא שהחוק הזה יאמר בצורה מפורשת שהוא לא נוגס בסמכויות לפי סעיף 78 של הנשיאה.

מה ההבדל בין 2(ד) ל1(ד)?

1(ד) מדבר על הקמה של בית משפט מחוזי והעברה של הליכים בין בתי משפט מחוזיים. הסמכות לגבי בתי משפט מחוזיים נתונה היום לנשיא בית המשפט העליון. כאשר מדובר על העברת הליכים בין בתי משפט שלום באותו אזור שיפוט הסמכות היום בחוק נתונה לנשיא בית משפט השלום. זה לא נשיא של בית משפט שלום מסוים, אלא אזורי. הוא עושה את העברה כי יש לו את הראייה הכוללת.


תשריר 3 (א) צו בתי המשפט (הקמת בתי משפט מחוזי מרכז), התשס"ז-2007, צו בתי משפט (הוראות מעבר) (אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים) (תיקון), התשס"ז-2007 וצו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז) (תיקון), התשס"ז-2007, יראו אותם כאילו הותקנו כדין לפי סעיף 33 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה.

בכמה במארס זה פוקע?

ב1 במארס.

יכולנו להסתפק רק בזה. זה לב העניין.

כדי למנוע חשש שהליכים שכבר הועברו לפי הצווים הקודמים, ומפאת הסתירה האפשרית בין הצווים כפי שנקבעו לבין המסגרת המשפטית שנקבעת כאן, המסגרת המשפטית לעתיד קבעה הסדרים וסמכויות שאינם תואמים בדיוק את הצווים כפי שניתנו. לשם כך הצענו להציע גם את סעיף קטן (ב), שאומר שלא רק שהצווים עומדים בתוקפם, אלא הליך שכבר טופל בבית משפט תל אביב ימשיך להיות נידון שם. החוק החדש לא משנה משהו מאותה סמכות. זה מבהיר שכל מה שכבר נעשה מתוך הצווים בעינו עומד, הוא לא בטל ולא פוקע. מכאן הוראת סעיף קטן (ב) . (ב) סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח הוראות הצווים המפורטים בסעיף קטן (א), תעמוד בעינה עד לסיום ההליך.

אנחנו מתחילים להצביע. יש הערות לכותרת?

אני מבקש שזה ייקרא הצעת חוק להרס בתי המשפט.

אני מציע שזה יהיה הצעת חוק להגנת בתי המשפט.

מי בעד הסתייגותו של חבר הכנסת פינס, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – רוב

ההסתייגות לא אושרה

כשמחוקקים חוק חדש אפשר לכנות אותו בשמות שונים. כשמדובר בתיקון של חוק קיים, כשהתיקונים הולכים לפי סדר מספרי, אני חושב..

אין דבר כזה.

אתה יכול להציע שזה ייקרא הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הרס בתי המשפט) (מס' 47).

קיבלתי את הפשרה שלך.

בסעיף 1(ב)(1) יש כמה גרסאות. יש את שר המשפטים, הסכמת נשיא ובאישור ועדת החוקה.

אני מציע את מנהל בתי המשפט במקום שר המשפטים.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת אופיר פינס-פז, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד - 4

נגד – רוב

ההצעה לא אושרה

אני מציעה שזה יהיה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון.

מי בעד הצעתה של חברת הכנסת גלאון, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד – 4

נגד – רוב

ההצעה לא אושרה

מי בעד הגרסה שאומרת לאחר שהתייעץ?

בעד - 9

נגד - 5

ההצעה אושרה

מי בעד אישור ועדת חוקה, חוקה ומשפט?

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד – 9

לא אושר

(ב)(1) שר המשפטים, לאחר שהתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון, רשאי לקבוע הוראות מעבר ולפיהן..


מי בעד סעיף (א), ירים את ידו?

בעד – רוב

נגד – 4

אושר

סעיף (ב) יורד. אני מוריד אותו על דעת כל החברים. (2)(א) זאת תוספת.

בעד –רוב

נגד – 2

אושר

סעיף (2)(ב).

אני מבקשת שזה יהיה בהסכמת הנשיא.

מי בעד מנהל בתי המשפט בלבד?

בעד – 10

נגד – 5

אושר

אני מצביע על כל סעיף (2) (ב), שמסתיים במילים "יידון בבית המשפט החדש". מי בעד סעיף (2)(ב), ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד – 9

נגד – 5

אושר

מי בעד (ג)?

בעד – 9

נגד – 2

אושר

1(ג) יש כמה אופציות. יש את השאלה של שנתיים או שלוש, אחרי זה את השאלה של מועד הקמתו של בית משפט חדש, ולאחר מכן את השאלה אם יקבע השר או יקבע מנהל בתי המשפט.

אני מבקש שהצו של שר המשפטים יהיה באישור ועדת חוקה.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת פינס?

בעד – 5

נגד – 10

לא אושר

מי בעד ההצעה שלעניין זה מועד הקמתו של בית משפט חדש הוא מועד ההקמה כפי שיקבע השר בצו?

ה צ ב ע ה

בעד – 11

מי בעד הצעת הרב לוי, שמועד ההקמה הוא מועד פתיחת בית המשפט?

בעד – 4

תירשם הסתייגות.

מי בעד שהתקופה לא תעלה על שלוש שנים?

ה צ ב ע ה

בעד – 10

מי בעד שנתיים?

בעד – 5

זה יירשם כהסתייגות.

מי בעד סעיף 1(ג) כהצעת הוועדה?

בעד – 11

נגד – 5

אושר

אני חושב שאפשר להסתפק בהתייעצות עם מנהל בתי המשפט.

מי בעד הסתייגותו של חבר הכנסת נסים זאב, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נגד – רוב

כשמדובר בבית משפט מחוזי מופיע סעיף 1(ב)(2)(א). בהצעה של סעיף 2 לחוק הושמט סעיף(א) הזה. אותו היגיון צריך להיות גם כשזה בבית משפט שלום.

אנחנו חשבנו שהסעיף מיותר ככל שהוא נוגע לבית משפט שלום. הסעיף בא ליצור הוראת מעבר למצב שבו עניין מסוים יכול להידון בבית משפט ישן וחדש. בתחומים הגיאוגרפים יש חפיפה. רוצים להבהיר איפה יידון התיק. אומרים שהתיק ימשיך להידון איפה שהוא התחיל.

האם המוסיף גורע?

זה יוצר אי בהירות.

אין צורך בסעיף הזה.

סעיף 2(ב)(1). מי בעד שר המשפטים לאחר שהתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון?

ה צ ב ע ה

בעד – 10

נגד – 3

אושר

מי בעד בהסכמת נשיא בית המשפט העליון?

בעד – 3

נגד – 10

לא אושר

מי בעד להוסיף לזה באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט?

בעד – 5

נגד – 9

לא אושר

מי בעד שר המשפטים?

בעד – 1

נגד – רוב

נמנע – 1

לא אושר

מי בעד (א)?

בעד – 11

נגד – 4

2(ב). מי בעד מנהל בלבד?

בעד – 9

מי בעד מנהל לאחר שהתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון?

בעד – 3

מי בעד המנהל בהסכמת השר?

בעד – 1

מי בעד דיווח?

בעד – 1

נגד – רוב


2(א) ו2(ב) כהצעת הוועדה. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 9

נגד – 4

סעיף (ג).

מי בעד מועד הקמה כפי שיקבע השר בצו, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד – 9

מי בעד הצעת חבר הכנסת לוי שהמועד יהיה לפי מועד פתיחת המזכירות?

בעד – 4

מי בעד 3 שנים?

בעד – 10

מי בעד שנתיים?

בעד – 4

סעיף (ג) ו(ד). מי בעד?

בעד – 10

נגד – 4

סעיף 3(א) ו(ב). מי בעד שני הסעיפים?

בעד – 10

נגד – 3

אושר

מי בעד החוק?

בעד – 11

נגד – 4

הצעת החוק אושרה

הישיבה ננעלה בשעה 12:20