PAGE
27
ועדת הפנים והגנת הסביבה


27.02.2008

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 323

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, כ"א באדר א' תשס"ח, 27 בפברואר 2008, שעה 09:00

דוח הוועדה לבדיקת האירועים בפקיעין

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר




יצחק אהרונוביץ'




דוד אזולאי




אפי איתם




יוסי ביילין




אבישי ברוורמן




אליהו גבאי




ג'מאל זחאלקה




חנא סוויד




נאדיה חילו




דב חנין




אסתרינה טרטמן




משה כחלון




יעקב מרגי




יורם מרציאנו




מרינה סולודקין




ניסן סלומינסקי




יוחנן פלסנר

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב דודי כהן




ניצב משנה יעל אידלמן – רמ"ד דין משמעתי, המשרד לביטחון פנים




ניצב משנה רפי יפה – דובר המפכ"ל




סנ"צ אמיר בן טובים – עוזר המפכ"ל




סנ"צ גלעד גל – רמ"ד אסטרטגיה תקשורתית, משטרת ישראל




סנ"צ משה תמיר – יעוץ לענייני ערבים של המפכ"ל




אפרת אלטהולץ-מרום – ראש תחום תיאום לשכת המפכ"ל




שאול גורדון – יועץ משפטי, משטרת ישראל




רפי יפה – דובר המפכ"ל

פרח לרנר – יועצת השר לביטחון פנים




אודי שלוי – רמ"ט




עו"ד משה סעדה – סגן ראש מח"ש, משרד המשפטים




מאזן סויד – נציג התושבים




סלים סעידה – נציג התושבים




סאלח ח'יר – נציג התושבים




אניס פארס – נציג התושבים




מוחמד פדול – נציג התושבים




אמיל סויד – נציג התושבים




נאיף סויד – נציג התושבים




מרדכי לוין –




תמיר משה – לשכת מנכ"ל




אימן אבן קציר – חבר בוועדה




מסארוה סלוה – אורחת מעמד האישה, טייבה

יפה שפירא

הילה לוי

דוח הוועדה לבדיקת האירועים בפקיעין

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר יום הוועדה דוח הוועדה המשטרתית לבחינת אירועי פקיעין. נמצא איתנו כאן מפכ"ל המשטרה, שגם מינה את הצוות וגם הדוח הוגש אליו. כזכור לכולם, ועדת הפנים היתה בפקיעין בזמן אמת, נפגשה גם עם ראשי היישוב וגם עם צמרת המשטרה. אם אתה זוכר, אדוני המפכ"ל, לצערנו הרב היית בישיבת ממשלה ולא יכולת להשתתף בסיור של הוועדה בפקיעין, אבל השתתפה כל צמרת פיקוד צפון. קיבלנו סקירה מלאה על האירועים כמעט בזמן אמת מפי האירועים שנטלו חלק, פיקדו והובילו את האירועים בפקיעין. שמענו את ההנהגה של היישוב פקיעין ושל העדה הדרוזית. אלה היו בהחלט אירועים קשים, שיצרו סערת רגשות רבתי גם ביישוב וגם במדינה באותם ימים. נוצרה תחושה בקרב הציבור הדרוזי שבעניין הזה המשטרה היתה נוקשה מדי. המשטרה מצידה הרגישה שנעשו דברים חמורים ביישוב עצמו, שחייבו מעצרים ותגובה קשה. קרה מה שקרה בתוך היישוב ולכן המפכ"ל הקים את ועדת החקירה המשטרתית.


למי שזוכר, ועדת הפנים המליצה בשעתו גם למפכ"ל וגם לשר לביטחון פנים להקים ועדת בדיקה ממשלתית, לא ועדת חקירה פרלמנטרית ולא ועדת חקירה ממלכתית אלא ועדת בדיקה ממשלתית, שהיא מנגנון על פי חוק ממשלתי. חשבנו שנכון יהיה שהבדיקה תיעשה על ידי צוות שממונה על ידי השר לביטחון פנים ועל ידי שר המשפטים באישור הממשלה ולא צוות פנימי של המשטרה. גם המפכ"ל וגם השר לביטחון פנים סברו אחרת, הצוות המשטרתי הוקם והניח את מסקנותיו בפני המפכ"ל ולאחר מכן הדברים גם פורסמו. ביקשתי להניח על שולחן חברי הוועדה את תקציר הדוח. הדוח המלא נמצא על שולחני ומי שירצה לעיין בדוח כולו מוזמן לבוא ולעיין בו. קראתי גם את הדוח המלא ובפתח הדברים אני רוצה להציע למפכ"ל או למי מטעמו להציג את הדברים כפי שהם ולאחר מכן לאפשר התייחסות של חברי הכנסת.

תודה. בוקר טוב לכולם, תודה ליושב ראש. אני חושב שנכון וראוי שהמשטרה, המפכ"ל, יבואו ויציגו את דוח ועדת הבדיקה שמיניתי כמפכ"ל בעקבות האירועים בסוף חודש אוקטובר במחוז הצפוני ביישוב פקיעין. בפתח דבריי אני רוצה לומר שמשטרת ישראל-המחוז הצפוני נכנסו ליישוב לבצע מעצרים של רעולי פנים, של מפירי סדר בשבועות האחרונים שקדמו למבצע. הם נכנסו לשם על פי דין ועל פי חוק. בפקיעין גרים תושבים יהודים ודרוזים לאורך שנים רבות ולמיטב ידיעתי היישוב היהודי בפקיעין הוא היישוב הוותיק ברצף מאז חורבן בית שני. ההתיישבות היהודית בפקיעין היא לא התיישבות חדשה ובתקופה האחרונה יש בהחלט אירועים שחייבו מעורבות של משטרת ישראל.


חשוב מאד לדבר על הרקע שקדם למבצע של המשטרה ב-30 באוקטובר. צריך לזכור שחודש קודם לכן היתה סדרה ארוכה מאד של אירועים, שבהם נפגעו התושבים היהודים בפקיעין. ב-14 באוקטובר הוצת רכב של אחד התושבים, ב-20 באוקטובר נזרק רימון רסס על ביתו של תושב יהודי בפקיעין, ב -24 באוקטובר שוב הוצת אחד המבנים ובמקביל נזרק רימון רסס נוסף. במהלך אותם ימים התקבלו איומים על התושבים היהודיים בפקיעין. מספר ימים לאחר מכן, ב-27 באוקטובר, ארבעה ימים לפני המבצע, שוב נשרף רכבו של תושב המקום, הושלך רימון פעם נוספת ושוטרים שהגיעו למקום גם להגיש עזרה וגם לטפל באירוע הותקפו ונפצעו. באחד המקרים אפילו נגנב ציוד משטרתי מאחת הניידות שניזוקו מהאירוע ולכל אורכו של חודש אוקטובר 2007 היתה שם פעילות רחבה מאד של משטרה, אבל היה מספר גדול מאד של אירועים שבהם התנכלו לבתי היהודים במקום.


מפקד המחוז, מפקד המרחב ואני ראינו את האירועים האלה בחומרה. סברנו אז ואנחנו סבורים גם היום שצריך לטפל בכל אירוע לגופו של עניין ואכן, היתה שם סדרת אירועים שהמשטרה היתה חייבת לחקור ולבצע מעצרים על פי מידע שעמד לרשותה. מספר ימים לאחר מכן, ב-29 באוקטובר, קיים מפקד המחוז הערכת מצב סדורה מאד ומהפרוטוקולים של הערכת המצב אנחנו למדים שמפקד המחוז הנחה לפעול ברגישות, לדבר על האירועים לגופו של עניין ולא מעבר לזה ולבצע מעצרים כפי שמתבקש מהחוק וכפי שמשטרה ראויה צריכה לטפל באירועים או בתלונות.

משטרת ישראל חייבת על פי חוק ועל פי תפיסת העולם שלה להיכנס לכל מקום, להיות בכל מקום, לטפל בכל אירוע ולבצע מעצרים בכל מקום שבו היא חושבת שראוי לבצע מעצרים על פי דין ועל פי חוק. במקביל לפעילות ולהתנכלות לבתי היהודים בפקיעין התנהל דו שיח עם נכבדים וגם עם התושבים היהודים. כמו כן ננקטו מספר פעולות למניעת האירועים האלה.


ערב ה-30 באוקטובר היה, מבחינתי, ערב קשה מאד. בערב הזה שוטרים הותקפו באופן מסיבי על ידי רעולי פנים תושבי פקיעין, כוח משטרה נאלץ באחד המקרים להשתמש בנשק חם וזה אירוע שנחקר היום ביחידה לחקירות שוטרים והחקירה טרם הסתיימה. שוטרת נחטפה, אמבולנס שהגיע לחלץ פצועים נרגם באבנים ובאחד המקרים גם ניסו לחטוף שוטר פצוע מתוך האמבולנס. היתה שם זריקת אבנים, זריקת בלוקים, זריקת ברזלי זווית ובאחד המקרים גם זריקת רימון הלם לעבר כוח משטרה. כוח משטרה במדינה דמוקרטית הגיע לבצע את תפקידו על פי דין, על פי חוק, על פי צווים של בית משפט. הכוח הגיע לבצע כ-15 מעצרים פר האירועים שהיו בימים שקדמו ל-30 באוקטובר עקב זריקת רימונים, עקב הצתות ועקב הצתת מבנים ורכבים של יהודים ביישוב פקיעין, ונתקל בהמון, שחלקו הגדול רעול פנים שתקף את השוטרים.

מה זה המון? כמה המון היה בהמון?

מאות אנשים. ההמון תקף את השוטרים ובשורה התחתונה היו 29 שוטרים פצועים ושוטרת שנחטפה. אני משרת שלושים שנה במשטרה ועדיין לא נתקלתי באירוע חמור כזה, שבו תוקפים שוטרים בצורה אלימה כזאת ובאחד המקרים גם בצורה ברוטלית לחלוטין חוטפים שוטרת. זה אירוע שמהווה סמן ימני מבחינתי כמפכ"ל ועל זה לא יכולתי לעבור על סדר היום מהרבה מאד בחינות.

זה האירוע הכי קשה שנתקלת בו בשירות שלך במשטרה?

לא, אבל זאת פעם ראשונה שבה אני נתקל באירוע של חטיפת שוטרת בכוונה תחילה ובמסה כזאת של הפרת סדר בתוך יישוב דרוזי במחוז הצפוני. רעולי פנים יוצאים ותוקפים את המשטרה – זה בהחלט אירוע חריג. החריג שבחריג זה החטיפה של השוטרת, חיילת מג"ב. מכיוון שהאירוע היה קשה מאד ונפצעו בו 29 שוטרים החלטתי להקים צוות בדיקה, לא צוות חקירה, שיבדוק את השתלשלות האירועים ב-30 באוקטובר 2007, הן בהיבט המודיעיני והן בהיבט המבצעי. כפי שציינתי, סוגיית השימוש בנשק חם עברה לטיפול של היחידה לחקירות שוטרים ואין לנו בזה מעורבות.


במסגרת עבודתו בדק הצוות וגבה עדויות משוטרים ומקצינים. הוא גבה עדויות גם מאזרחים במידה מסוימת, מעובדי מד"א והוועדה גם סיירה במקום. בסופו של דבר הוועדה הגישה לי דוח, שהוא דוח מאד מפורט. ליוויתי את הוועדה הזאת ואני בקיא בכל פרט בדוח של הוועדה. מהעדויות שנגבו על ידי הוועדה עולה ששוטרי המחוז נחשפו לגל אלימות קשה מאד מצד תושבי הכפר. זה עולה בעדויות גם של השוטרים, גם של חלק מהתושבים וגם מהעדויות של אזרחים ועובדי מד"א שהיו במקום האירוע. האלימות התבטאה בהתפרעות קשה מאד, ביידוי אבנים, בלוקים, סלעים, סכינים ואף גרזן באחד המקרים. כפועל יוצא מזה, כפי שציינתי, נפצעו בדרגות שונות של פציעה 29 שוטרים ו-13 אזרחים. המשטרה נאלצה לפזר חלק מהמפגינים בגז וברימוני הלם.


היושב ראש קרא את הדוח ואני מקווה שחברי הוועדה יקראו את הדוח המלא. בדוח המלא אפשר למצוא מספר פרקים. כמובן, הפרקים המרכזיים מתייחסים למשטרת ישראל, אבל יש שם פרק ארוך מאד שמתאר בדיוק מה קרה מצד התושבים המקומיים. אני אתן מספר ציטוטים קצרים ואפשר לראות מעדויות של השוטרים שלכל סמטה שהם נכנסו אליה הם נתקלו בזריקת בלוקים מגגות הבתים, סלעים, מקלות וברזלי זווית. יש תיאור של קצין משטרה שהומלץ על ידי הוועדה לעיטור ולהערכה מטעם המפכ"ל, שחטף אגרופן במצח ואפשר לראות את התמונות כאן לפניך.

יש תיאורים של זריקת בלוקים והיתקלות של צעירים ברעולי פנים. מה שיותר מחזק את העדויות של השוטרים על מה שהתרחש בפקיעין היה עדויות של אזרחים, בעיקר אנשי מד"א, שהגיעו לחלץ פצועים. הם מתארים בעדויותיהם איך ניידות מד"א נרגמו בסלעים ובאחד המקרים מספר רעולי פנים אף פרצו לתוך הרכב וניסו לחטוף שוטר שהיה פצוע ונמצא בתוך האמבולנס. דרך אגב, צוות האמבולנס נפצע ואושפז למספר ימים לאחר האירוע בבית חולים. יש פה תיאור מאד דרמטי ונכון של צוות מד"א על זריקת האבנים לעבר האמבולנס ועדות מאד מפורטת.

כמה תושבים נפצעו?

13 תושבים, כפי שציינתי. כולם דרוזים. הוועדה קבעה, בין היתר, שמספר תושבים גילה אומץ לב וכן מספר שוטרים גילה אומץ לב. היו בפקיעין תושבים ששיתפו פעולה עם המשטרה, בין השאר בחילוץ השוטרת שנחטפה. הוועדה גם קבעה שההנהגה המקומית לא שלטה בתושבי המקום, לא המכובדים ולא השייח'ים והפרות הסדר סחפו את הצעירים לאירוע כפי שתיארתי בתחילת דבריי.

יש אזרח עצור בעקבות האירועים האלה?

אני אענה על השאלה אחר כך. עם זאת אנחנו משטרה שמפיקה לקחים. כמעט על כל אירוע במשטרת ישראל, שהוא אירוע חריג מעבר לשירות לציבור, אנחנו מבצעים תחקירים. אנחנו מבצעים תחקירים ברמה מקומית, ברמה מרחבית וברמה ארצית. חשבנו שיש מקום להקים צוות בדיקה ארצי ולכן מיניתי את ניצב קראוזה, שהוא ניצב ותיק מאד ובעל נסיון בתחומים שאירעו בפקיעין ב-30 באוקטובר. הוועדה מצאה שורה של כשלים בהיבט המבצעי, בהיבט הטקטי, בהתארגנות של מרחב גליל מחוז צפוני בהכנות ובטיפול באירוע.


הוועדה מצאה סדרה של תקלות בהתנהלות ובהכנות של המשטרה ולכן יש המלצות, שהן המלצות מערכתיות לארגון. כפי שאמרתי, אנחנו ארגון לומד, ארגון שמפיק לקחים. אכן, הוועדה מצאה שהיו תקלות בעבודת המטה בהיערכות למבצע, היה פער במידה מסוימת בהיבט של המפקדים בהבנת המשימה והיו תקלות בפיקוד ושליטה. התכנית, בחלק מן המקרים, לא תאמה את תמונת המודיעין וכן היתה סדרה ארוכה מאד של תקלות ארגוניות, שהפקנו מהן לקחים ונפיק לקחים גם בראייה מערכתית בהמשך. בכל הנוגע להגנה על חיי אדם ולשלומם קבעה הוועדה שהשוטרים פעלו בנחישות ובאומץ לב, ובמקרים מסוימים אף בחירוף נפש על חיי חבריהם. המבצע היה להגנת התושבים היהודיים במקום ופיקוד המחוז הצפוני ופיקוד המרחב פעלו באותו יום בהתאם לחוק כדי לבצע מעצרים של 15 תושבים, שעל פי המידע שעמד לרשותנו היו אמורים להיעצר.


כל המלצות הוועדה כפי שהוצגו בפניי מקובלות עליי, בוודאי ההמלצות המערכתיות. הנחיתי את הוועדה להמליץ בפניי המלצות אישיות ואכן הוועדה המליצה המלצות אישיות החל ממפקד המחוז ועד אחרון השוטרים. לגבי מפקד המחוז נמצא שלמפקד המחוז היו תקלות בהתארגנות לקראת המבצע והוא קיבל שבחים בשתי החלטות שהוא קיבל במהלך המבצע עם הגעתו לאירוע. צריך להבין שמבצע הכולל 124 שוטרים למעצר של 15 פורעי חוק הוא מבצע ברמה מרחבית. זה לא מבצע שבו מפקד המחוז מפקד על המבצע באופן ישיר ולכן, ברגע שהוא הגיע למקום האירוע, הוא קרא את תמונת המצב וקיבל שתי החלטות: החלטה ראשונה היתה שכוח המשטרה ייצא מהכפר ויתארגן מחוץ לכפר, החלטה נכונה מבחינתי. החלטה שנייה היתה לנהל משא ומתן עם הנכבדים הדרוזים על שחרור החיילת כי הוא הוחזקה בניגוד לרצונה בח'ילווה במשך ארבע שעות לאחר שנחטפה על ידי רעולי פנים. צריך לעיין גם בעדות של השוטרת איך היא נחטפה, איך היא טופלה, איך היא נכבלה, איך היא נגררה לאורך חמישים מטר ורק בזכות שני אנשים תושבי המקום היא חולצה מהמקום והועברה לח'ילווה.

מכיוון שראיתי שלמפקד המחוז אין אחריות ישירה על המבצע ולמפקד המרחב יש אחריות ישירה על המבצע, החלטתי להעיר למפקד המחוז הערה פיקודית על אחריותו הכוללת מעצם היותו מפקד מחוז. זאת הערה שניתנה לו על ידי המפכ"ל בשבוע שעבר.

זה לא כמו ההערות שאנחנו מקבלים בוועדת האתיקה. אני מקווה שזה יותר משמעותי. אולי תסביר לחברי הכנסת מה המשמעות של זה. אנחנו לא מספיק בקיאים בענישה בדרגות האלה במשטרה.

מפקד מחוז הוא תפקיד בכיר מאד, כפי שאתם יודעים. אני לא מכיר בהיסטוריה הארגונית של משטרת ישראל שמפקד מחוז קיבל הערת מפקד מהמפכ"ל ולכן ההערה היא בהחלט צעד חריג בהיבט הפיקודי. ראיתי את מפקד המחוז אחראי על שרשרת ההתנהלות של המחוז, לאו דווקא על המבצע באופן ספציפי כפי שתיארתי במהלך דבריי, ולכן מפקד המחוז קיבל הערה פיקודית מעצם היותו נושא באחריות כוללת להתרחשויות במחוז הצפוני. לגבי מפקד המרחב – ראיתי אותו נושא באחריות כוללת ולכן חודשיים לפני פרסום דוח הוועדה שובץ מפקד המרחב לתפקיד ראש מל"ד במשטרת ישראל, תפקיד שהוא היה אמור להשתבץ אליו מראש בסבב פיקודי במשטרת ישראל. הוועדה ראתה אותו נושא באחריות ישירה והיא קבעה שהוא לא ישרת בתפקיד פיקודי ייעודי בשנתיים הבאות. קצין האג"מ המרחבי בדרגת סגן ניצב קיבל הערה פיקודית ויועבר מתפקידו על עצם ההכנות לקראת המבצע והתיאום בין המודיעין להכנות בכניסה ליישוב. היו עוד מספר המלצות אישיות לגבי קצינים. מפקד יחידת ארז התגלה כקצין אמיץ מאד ואכן היו לו מספר תקלות טכניות בציוד, אבל החלטתי לא להעיר לו למרות המלצת הוועדה. מ"פ נוסף גילה מורת רוח במהלך המבצע והחלטנו להדיח אותו מתפקידו.

על מפקד יחידת ארז כתוב שהקצין התייצב למבצע למרות שלא נדרש לכך.

אילן נתנאל הוא מפקד יחידת ארז מזה שלוש שנים. הוא קצין טוב מאד עם יכולת מבצעית גבוהה מאד. באותה שבת הוא שהה בחופשה וברגע שהתברר שיש הכנה למבצע הוא התייצב כפי שמפקד צריך להתייצב בראש חייליו. הוא עמד בראש הפלוגה ויצא עם הפלוגה לביצוע משימות. באופן פורמלי הוא יכול היה להשאיר את הפיקוד על המבצע לסגנו. לכל אורך הדרך גילה אילן אומץ לב, הוא חילץ הרבה מאד שוטרים פצועים מתוך היישוב, הוא אסף את השוטרים, תדרך אותם וחילק משימות. בעבודה מאד דקדקנית של הוועדה התגלה שהיו לו בפלוגה תקלות בהיבט של הציוד ולכן הוחלט להעיר לו, אבל אני דחיתי את ההערה הזאת וחשבתי שקצין שהתנדב לצאת למבצע וגילה אומץ לב, על פי עדויות השוטרים שלו, אין מקום להעיר לו אלא לציין אותו לשבח. היה קצין נוסף שהתנהג במורת רוח במהלך המבצע ולכן החלטנו להדיח אותו מתפקידו כמ"פ ולא לשבץ אותו בתפקידים פיקודיים ייעודיים בשנים הקרובות.

מה זה מורת רוח? למה הכוונה?

הקצין לא מילא אחר המשימה שלו, הוא לא טיפל בשוטרים, הוא לא טיפל בפצועים ובהיבט הפיקודי הוא כשל בהתנהלות האירוע. אני רוצה להבהיר לפורום המכובד שיושב פה שאני מבחין כל הזמן בין הפתיח שלי, שמתאר מה בדיוק היה ביישוב – עשרות אנשים, חלקם הגדול רעול פנים, שתוקף שוטרים עם אלות, עם ברזלי זווית ועם שימוש ברימוני הלם. זה אירוע חמור בפני עצמו. אני מבחין בין זה לבין ההתנהלות של המשטרה.

לדעתך זה היה אירוע ספונטני או שהיתה היערכות מראש? האם הם ידעו על הכניסה העתידית הצפויה?

לדעתי חלק מהאנשים, רעולי הפנים, התכוננו לאירוע הזה מראש.

אני חוזר לשאלה האם מישהו עצור? הרי נכנסו לעצור אנשים שזהותם היתה ידועה, האם הם עצורים?

יש רשימת דוברים ואני רוצה להודות לך, המפכ"ל, שגם בזכות הנוכחות שלך וגם בגלל חומרת האירוע הגיעו לישיבה 12 חברי כנסת מתוך 15. זה הרבה מאד. אני מאד מעריך את זה, חבריי חברי הכנסת.

אני אומר שוב שזה היה אירוע קשה מאד, ואני מבחין בין העובדה שתושבים ורעולי פנים תקפו שוטרים לבין ההתנהלות של המשטרה בהכנות לקראת המבצע ובהתנהלות במבצע עצמו. לטעמי זאת משטרה במיטבה, שיודעת גם להגיד את הדברים האמיתיים לתושבים אבל גם יודעת להפיק לקחים ולתחקר את עצמו. הוועדה של ניצב קראוזה המליצה, בין היתר, להעניק עיטורים ותעודות הוקרה לשלושה שוטרים ולשני אזרחים על סיכון חיים, בעיקר בהצלה ובהגנה על השוטרת שנחטפה.


הדוח והמציאות מצביעים על מרקם חיים מאד עדין ביישוב פקיעין בין דרוזים ליהודים ומתחים ביניהם, שהיו קיימים בעבר וקיימים גם היום. מאז ה-30 באוקטובר היו עוד שמונה מקרים של התנכלות ליישוב היהודי בפקיעין ולכן אנחנו מדברים על תופעה מתמשכת. בסופו של דבר ברור לכולנו שגם התושבים היהודיים וגם תושבי פקיעין הדרוזים, שכולנו חיים במדינה אחת, מדינת ישראל, וחייבים לגור בשכנות ולקיים דו שיח שוטף. עם זאת, אסור לנו גם כמשטרה וגם כמדינה להתעלם מהאלימות הקשה שהיתה מצד פורעי החוק וממעשי אומץ לב מצד השוטרים.

לא היתה אלימות מצד השוטרים, אדוני המפכ"ל? השוטרים התנהגו למופת? לא הרביצו? לא פצעו?

ציינתי גם בעבר שחובה גם שלי כמפכ"ל וגם של המדינה ששוטרי משטרת ישראל יבצעו את תפקידם בכל מקום ללא הפרעה, ללא תקיפת שוטרים וללא היתקלות ברעולי פנים. משטרת ישראל חייבת להיכנס גם לתל-אביב, גם לאילת, גם לפקיעין וגם לקריית שמונה בראש מורם, לבצע את תפקידה על פי חוק ולא להיתקל ברעולי פנים או בהתנהגות אלימה שכזאת. מעבר לכך, בבוקרו של האירוע וגם מספר ימים לאחר מכן נפגשתי עם ראש העדה ועם מספר ראשי רשויות דרוזים בצפון והבהרתי להם שאני רואה בחומרה רבה את ההתנהלות של תושבי פקיעין בתקיפת השוטרים. מעבר לזה שאנחנו בודקים את עצמנו יש אחריות גם להנהגה הדרוזית, גם לראש הרשות המקומית וגם לנכבדים ברשות המקומית לנהל דו שיח גם עם היישוב היהודי וגם עם המשטרה על מנת לוודא שהאירועים האלה לא חוזרים על עצמם בימים או בשבועות הקרובים.

למה אחרי? למה לא לפני? ציינת שרשרת של אירועים קודמים, למה זה לא קרה קודם?

את יודעת לצפות את הכל מראש אבל יש אחרים שאין להם את היכולות שלך.

למה לא פתחו בדיאלוג בעקבות כל כך הרבה אירועים שהיו.

אני מבקש שתתאפקי עד שתקבלי את רשות הדיבור.

שוטרי המחוז הצפוני הגיעו לכפר כדי לבצע את תפקידם כמתחייב על פי חוק ועל פי דין. שם הם נחשפו לאלימות קיצונית מצד המון מתפרעים, חלקם רעולי פנים. אני מזכיר שבאירוע הזה נחטפה שוטרת ואני חושב שהמהלך המשותף של ראש העדה ושל מפקד המחוז לשחרור השוטרת היה מהלך נכון וההתנהלות הזאת היתה נכונה.


רבותי, יש לנו משטרה אחת שהיא משטרה לאומית. המשטרה צריכה לתת שירות הוגן וישיר לכלל תושבי מדינת ישראל. שוטרי משטרת ישראל חייבים לקבל אותו יחס מצד תושבי המדינה בכל מקום ובכל יישוב ואין מצב שבו שוטר לא יוכל להיכנס ולבצע מעצר בפעילות מבצעית ביישוב כלשהו. המחוז הצפוני הוא אחד המחוזות הגדולים במשטרת ישראל והוא מונה 4,000 שוטרים. במחוז יש אוכלוסיה מעורבת, שמייצרת פעילות פלילית רחבה מאד. בראש המחוז עומד מפקד המחוז, ניצב שמעון קורן, שהוא מפקד מקצועי, מיומן, ישר והגון. אני שם את שתי ידיי על היכולת המבצעית של מפקד המחוז. הוא לא היסס ולא נרתע להיכנס ליישוב ולבצע מעצרים. בין היתר הוא גם לקח אחריות על פירוט המבצע וכפי שפירטתי במהלך דבריי, הפרדתי בין אחריות ישירה לאחריות עקיפה. ממ"ג צפון, בשלבים האחרונים שהוא הגיע אליהם אחרי תחילת ההתפרעות, נקט בשני מהלכים נכונים מאד – החלטה על יציאת השוטרים מהכפר ומשא ומתן לשחרור השוטרת, דבר שהיה בראש סדר העדיפות.

הוא היה בקשר איתך במהלך האירועים עצמם, בזמן אמת?

כן. במהלך המבצע נעצרו שבעה אנשים מתוך 15. הם נחקרו ושוחררו. לאחר האירוע הקמנו צוות חקירה מיוחד בימ"ר גליל שאמור לאסוף את כל המידע, את כל העדויות ואת כל הצילומים שיש לנו מהאירוע הזה. אנחנו עובדים על פי סדר הדין הפלילי, על פי דיני ראיות, ובמקומות שיהיו לנו בהם ראיות לבצע מעצר, אנחנו נבצע מעצר.

אני יכול להבין שאחרי כל הבלגן הזה אין אפילו אחד עצור. אולי מלכתחילה כל העסק היה מיותר? אולי בסוף המשטרה ברחה משם ולא ביצעה את משימתה? אני רוצה להבין מה קרה פה.

אני מבקש ממך לתת למפכ"ל לסיים. אני חושב שהמפכ"ל השיב לך על שאלתך.

כפי שציינתי, הוקם צוות חקירה מיוחד במחוז הצפוני במרחב גליל שאמור לאסוף את הראיות, ובמידה ויהיו לנו ראיות נגד אחד מהתוקפים נבצע מעצר ונעמיד לדין.


לסיכום החלק הראשון אני רוצה לומר מספר דברים – ראשית, אנחנו משטרה חזקה, חזקה מאד אפילו. אין לנו היסוס בביצוע מעצרים, אין לנו היסוס בביצוע פעילות מבצעית. אנחנו משטרה לאומית אחת ואנחנו ניתן שירות לכל מדינת ישראל, אבל גם נבצע פעילות על פי חוק בכל מקום ובכל יישוב במדינה. גם כמשטרה חזקה אני, כמפכ"ל, הקמתי צוות בדיקה פנימי, שעשה עבודה מצוינת ללא היסוס. עקבתי אחר עבודת הוועדה והיא מצאה תקלות בעבודתה של משטרת ישראל. את התקלות האלה אנחנו נדע לתקן ונדע לטפל בהן, אבל בצד התקלות של המשטרה צריך לזכור שיש פה דבר נוסף והוא ההתנהגות של תושבי המקום. אני לא שוכח לרגע שהדרוזים הם חלק ישיר ממדינת ישראל ומהשירות במשטרת ישראל ובצבא הגנה לישראל. יש מאות, אם לא אלפי דרוזים במשטרת ישראל ואני מלא הערכה גם לראש העדה, גם לדרוזים שמשרתים במשטרת ישראל וגם לתושבי פקיעין. צריך לראות את האירוע הזה כאירוע מקומי, צריך להסיק ממנו מסקנות ולראות איך היישוב היהודי והיישוב הדרוזי ממשיכים לחיות בפקיעין זה לצד זה תוך שיתוף פעולה.

אני מודה לך, אדוני המפכ"ל, על הסקירה הממצה. אגב, נמצאים פה כבר 14 חברי כנסת. אני רוצה לומר שוב לחברי הוועדה שמי שרוצה לעיין בדוח המלא יכול לעשות זאת, הוא נמצא אצלי בחדר. אני אבקש מהשר לביטחון פנים או ממך להעביר לי עוד כמה העתקים כדי שאוכל להעביר אותם לחברי הוועדה. מח"ש, כמובן אתם לא יכולים להיכנס לפרטי החקירה, אבל אני מבקש ממך להשלים לנו את התמונה מבחינתכם. סגן מנהל מח"ש, בבקשה.

בעקבות האירועים בפקיעין הוקם במח"ש צוות חקירה מיוחד שחוקר את האירועים בפקיעין. הצוות הגיע לזירה, חקר את השוטרים שהיו מעורבים וכרגע נחקרים שלושה מקרי ירי ומקרים נוספים של אלימות. אנחנו מאמינים שהחקיה בסיומה ובשבועות הקרובים נוציא מסקנות.

אני מודה לך. חברים, למה ציפיתם? מדובר בחקירות אישיות כלפי נחקרים.

החקירה כרגע בעיצומה וכל פרט שאני אתן יכול לשבש את החקירה. מדובר בחקירה לא פשוטה ולכן צריך להתאזר בסבלנות עוד מספר שבועות.

חקירה לא פשוטה פירושה חקירה לא רצינית.

לפעמים אני לא מבין את חברי הכנסת. אנחנו מייצגי ציבור, אי אפשר לזרוק כך מילים בלי חשבון. אתה לא יכול ישר לפסול כל דבר. חברים, תהיו זהירים עם עצמכם. אני מבין שנבצר מראש המועצה להגיע, אבל אתה הסגן. בבקשה תציג את הדברים לחברים.

אנחנו מתנצלים על כך שראש המועצה לא יכול להגיע מסיבות רפואיות. המפכ"ל תיאר אירוע מאד קשה שהתרחש בכפר דרוזי. הוא תיאר אירועים שקרו לפני ה-30 באוקטובר והוא התרכז בחודש אחד, אבל אני הייתי מציע לו להתרכז בכל מה שקרה בפקיעין מיוני עד אוקטובר כי היתה שם הרבה אלימות בנושאים שלא קשורים ליהודים ולא קשורים להתיישבות. היו גם שריפות רכבים של דרוזים ושל נוצרים והיו מספר אירועים שהם חריגים מבחינתנו ככפר וכתושבים. אני שואל האם בשביל לעצור 12 אנשים היה צורך בכמות כזאת של שוטרים שנכנסה לפקיעין? האם הם היו חייבים להיכנס לח'ילווה? עצם הכניסה לח'ילווה שילהבה את רוחות האנשים. ראש המועצה התחייב שבוע קודם לכן בפני שופט שהוא יסייע באופן אישי לעצור ולחקור כל מי שהמשטרה תעלה על דעתה לחקור. האם ההדלפה שהיתה לפני המבצע לא היתה בזדון? האם היא לא היתה מכוונת מצד המשטרה כדי לגרור את תושבי פקיעין למצב שהוא בלתי נסבל?

על איזו הדלפה אתה מדבר?

בדוח הוועדה כתוב שהיתה הדלפה לפני המבצע. האם ההדלפה הזאת לא היתה מכוונת כדי להתסיס את האנשים? האם הוועדה בדקה את נסיבות ההדלפה? חטיפת החיילת הוא אירוע מאד קשה ומאד חריג, אבל אני שואל שאלה מאד פשוטה – איך אפשר לחטוף על חיילת שנשארה עם נשקה לאורך כל היום? אני ביקרתי אותה פעמיים וראש המועצה ביקר אצלה כמה פעמים.

מה הטענה שלך, שהיא לא נחטפה?

איך אפשר לתאר את זה כחטיפה?

איך אתה היית מתאר את זה?

היא הופקרה בשטח ותושבים שמרו עליה. חברים, אין מתיחות בין דרוזים ליהודים, לא בפקיעין ולא במקום אחר. אנחנו מרגישים ישראלים לכל דבר.

אם כך מה קורה בפקיעין?

לנו אין הרגשה של מתיחות, אנחנו לא מרגישים מתיחות עם יהודים, אנחנו מרגישים אזרחים במדינה ואנחנו מתנהגים כך. המשטרה תבדוק למה הגיעו לפקיעין בצורה כזאת, מי התסיס, מי הדליף ומי הביא אותנו לסרט המיותר הזה. צריך לבדוק את שורש הדברים למה הגענו לכאן, מה עוד שמדובר על כפר דרוזי שרוב תושביו משרתים בצבא ומרגישים אזרחים שווי זכויות ושווי חובות. אנחנו מרגישים כך וגם מתנהגים כך, לפחות רובנו. הרוב הדרוזי בישראל והרוב הדרוזי בפקיעין מרגיש ומתנהג כמו אזרחים מן השורה ואנחנו עושים את כל החובות שלנו, החל מלשלם מס הכנסה ועד לשרת בצבא ולהיות אוהדים של מכבי תל-אביב. אנחנו מרגישים ישראלים לכל דבר.


אנחנו פונים ליושב ראש הוועדה, למפכ"ל ולחברי הוועדה ומבקשים שתהיה ועדה, שתבדוק את השתלשלות הדברים מהיסוד ולא רק לבדוק את האירועים שקרו ב-30 באוקטובר. האירועים שקרו ב-30 באוקטובר קשים בכל קנה מידה, אנחנו לא מסכימים להם ומתנערים מהם כמה שאנחנו יכולים, אבל אנחנו מבקשים לחקור את הדברים מהבסיס ולתת תוצאות. זה רק יגרום לקירוב ולפתיחות בין הצדדים.

תודה. חברת הכנסת טרטמן, בבקשה.

תודה. אני רוצה לפתוח בברכה לכל האורחים שהגיעו לכאן ובמיוחד לעדה הדרוזית, ששלחה לכאן את נציגיה. אני מביע את דבריי באופן אישי, אבל אני בטוחה שמצטרפים לדבריי ולדעתי כל חברי סיעתי ובוודאי אזרחי המדינה. דווקא עם הדרוזים התגלעה מחלוקת, מריבה, אבל ראינו, אנחנו רואים ואני מאמינה שנמשיך לראות את העדה הדרוזית כאחים שלנו. אתם אחים לנשק, אחים לדם, אחים לחיים, אחים למלחמה על הארץ ואנחנו רואים בכם אזרחים נאמנים וחלק מאיתנו, מהקהילה היהודית והישראלית בארץ ישראל. אני מקווה ומאמינה שגם אתם תתנו יד להחזיר את המרקם היפה של השכנות הטובה שהיתה בעבר כדי שהיא תמשיך ותהיה גם בעתיד. אני רוצה להאמין שהאירועים שהתגלו בפקיעין הם תפוחים חריגים ורקובים שיש בחברה, כמו שיש בכל מיני חברות. רעולי פנים לא נראים לי כדבר מקרי. אני לא רואה אדם תמים מן היישוב שיש לו מסיכה בשליפה, זה מצביע על משהו יותר עמוק. בוודאי שאני לא מכירה חברה רגועה ובריאה שיש לה רימוני רסס להשליך. זה לא דבר שנמצא בהישג יד אצל כל אדם ממוצע. לכן אני מאמינה שזה מיעוט חריג בתוך הקהילה הדרוזית וזה לא משקף את הדרך של הקהילה. לפחות מתוך ההיכרות שלי כפעילה ב'ישראל ביתנו' עם המגזר הדרוזי בארץ אני מכירה קהילה דרוזית יפה, מחבקת וטובה.

אדוני המפכ"ל, נתת כמה דוגמאות למה שהתרחש לפני האירוע. מה הרקע להתנהלות הזאת? האם זה בא על רקע סכסוכי שכנים? האם זה בא על רקע לאומני? האם זה בא על רקע פלילי? אשמח לקבל ממך את התשובה.

אני יודעת שבגלל הפרעות, ההתנהלות והחרדות עזבו משפחות את הבתים שלהן. האם גם יהודים וגם דרוזים נטשו את בתיהן והאם כל מי שנטש גם חזר או שיש משפחות שעדיין לא חזרו ומי הן?

אני אומרת בצער ששמעתי נטייה של חבריי חברי הכנסת לגישה של עליהום על המשטרה. אני חושבת שביקורת עצמית היא דבר מבורך ואני מכבדת ומעריכה את העשייה של משטרת ישראל ואת ההחלטה של המפכ"ל לעשות בדק בית כי זה דבר מתבקש, כמעט הכרחי, אבל אני כמעט לא שומעת אמירות מה היה המבוע, מה היתה הסיבה לכך שמשטרת ישראל נזקקה להגיע למקום? הרי לא נראה לי שיום בהיר אחד קמו מאה-מאתיים שוטרים, התארגנו ונכנסו ליישוב שכולנו שואפים לראות אותו כמודל וכדוגמה לשיתוף פעולה במרקם אוכלוסיה כמו שהיה לפני עשרות שנים רבות לקהילה דרוזית שמתגוררת במקום. מדוע באה המשטרה בכלל? מדוע הגיעו לכך שהיו צריכים שהמשטרה תיכנס לשם? איך הגיעו למצב הזה בכלל? מישהו גרם לכך שהמשטרה תגיע. אף אחד סביב השולחן הזה, למעט המפכ"ל, לא שאל: למה המשטרה נזקקה להיכנס? למה אנחנו מחפשים לעשות עליהום איך פגעו או נזפו או העירו לשוטר כזה או אחר? מתעלמים מחטיפה ומנסים להציג את זה כטעות בדרך. אני לא יודעת, לא הייתי שם ואני ניזונה מתקשורת, ממה שנאמר לי ומחומרים שנותנים לי כמו רוב האנשים שיושבים פה.

חברים, אני קוראת לכל יושבי החדר הזה בלי יוצא מן הכלל לעשות איזון בין הנסיבה לבין התוצאה. אני אשמח לקבל את התשובות לשאלות שלי. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת ביילין, בבקשה.

התפקיד שלנו הוא לנסות להבין את ההקשר שבו הדבר הזה קרה. הדוח אומר את שלו ומתייחס באופן ספציפי וכרגיל במקרים כאלה יש כאן כל המאפיינים של טרגדיה, שהעיקר בהם הוא שכולם צודקים. כולם צודקים. המשטרה אומרת: אני משטרה לאומית שמגיעה למקום, באה לעצור אנשים, למה פוגעים בי? למה נינג'ות? למה רעולי פנים? התושבים אומרים: בשביל לעצור כמה אנשים אתם מביאים לנו גדוד שלם ומטבע הדברים זה מביא לעימות ולאלימות. עושים ועדת חקירה ואומרים: כאן טעינו, יש בעיית מודיעין, במקרה מסוים היה שימוש מופרז בכוח, במקרים אחרים התושבים היו אשמים וכו' וכו'.


כפי שנאמר, מכיוון שמדובר, כפי שכאן נאמר, במקום שהיסטורית חיים בו יחד וחיים בו בשקט אנחנו לא יכולים לעבור על זה סתם כך. השאלה שמעניינת אותי באמת היא לא האם ניצב משנה מסוים ננזף או כתבו לו בתיק שהוא לא ננזף או שאתה לא מממש את כל ההמלצות של ועדה שאתה בעצמך הקמת. אני סומך עליך שבמקרה מסוים אתה מחליט שלמרות שיש המלצה כזאת וכזאת, המפקד הוא כל כך בעל ערך והוא כל כך טוב, שלא ראוי לנזוף בו. לא על זה נתווכח איתך. שאלה אחת לי אליך – לו האירוע הזה לא היה ב-30 באוקטובר אלא ב-27 בפברואר 2008, מה היית משנה בו? האם היום זה היה אחרת? מה אתה כמפכ"ל אומר לנו לגבי ההקשר שבו הדבר הזה קרה? היינו בשטח כמה פעמים וראינו שיש בעיה. יחסים ביישוב שבו הרוב הגדול הוא דרוזי הפך להיות משהו אחר. יש כאן עמותה, שיצרה אידאולוגיה של רכישת בתים ביישוב. לדבריהם נכנס חשש בליבם שמא הולכים להקים כאן התנחלות חדשה וזה הרקע לכאורה, כך זה לדברי אלה שדיברנו איתם, למתח ולעוינות מאחורי הסיפור הספציפי של אנטנה או של מעצר אנשים. האם יש רגליים לדבר הזה או שהוא כולו דמיון והאם יש לך המלצות בשבילנו, כנבחרי ציבור, איך להחזיר את המקום הספציפי הזה למקום רגוע, מקום של שיתוף פעולה בין יהודים לערבים?

תודה. חברת הכנסת נאדיה חילו, בבקשה.

תודה. אדוני היושב ראש, זכותו של כל אזרח לגור היכן שהוא בוחר, גם ערבי וגם יהודי. החיים המשותפים מאד חשובים כערך, אבל יש לי תחושה שאנחנו עוסקים בסימפטום ויש דברים עמוקים יותר. האם המשטרה בבדיקתה יכלה לשים אצבע על מתחים או על זרמים תת קרקעיים שקיימים שם היום? ביקרתי גם באותו יום, גם לפניו וגם אחריו וניהלתי שיחות עם תושבים ממש בתוך בתיהם. הרגשתי באווירה גם לפני האירועים, גם אחריהם וגם היום. יש אי נוחות מסוימת ויש חשש, כמו שאמר חבר הכנסת ביילין. זה חשש אמיתי או לא, אני לא בדקתי, אבל יש חשש מאד אמיתי. מי שמבקר בכפר בשבתות רואה זרימה של תושבים יהודיים לשם ותמיד הדלתות היו פתוחות והיו חיים הרבה מעבר. משהו שם קרה לפני האירועים וזה היה רצף של דברים. הרצף הזה לא היה רק עניינים פליליים.

יכול להיות שהמשטרה חקרה אירוע, שם שרפו רכב ואתה ציינת רצף. ברצף האירועים הזה איך המשטרה התייחסה? האם הייתם ערים לכך שהשרשרת הזאת היא לא רק ונדליזם לשמו? האם הייתם ערים לכך שיש פה סימפטומים נוספים? האם במקום לנהל דיאלוג אחרי האירוע לא היה מקום לפתוח בדיאלוג בצורה יותר עמוקה עם ראשי היישוב הציבורי והדתי, על מנת לנסות ולתחום את האירוע ולא להגיע לתוצאה שהגענו אליה? לדעתי, האחריות הפיקודית של המשטרה היא לא רק תגובה לאירועים, היא לא רק הגנה אלא היא גם צריכה לזהות מראש ולפעול, ליזום דברים, כדי למנוע אירוע קשה כפי שהיה. לא שמעתי אף משפט על הירי שהיה. דובר על כדורי גומי, אבל כשהייתי שם הראו לי סימנים של ירי, של כדורים. הייתי בתוך הבתים, שוחחתי עם אמהות וקיבלתי תמונה מאד קשה של מבצע מאד גדול ממש עם שחר. לדעתי, נותרו הרבה מאד שאלות פתוחות. אנחנו מדברים גם על הפקת לקחים ואני הייתי בעד ועדת חקירה.

כל הוועדה היתה בעד, זה היה פה אחד.

גם היום אני סבורה שהיה מקום להקים ועדת חקירה כדי לנסות להפיק לקחים עד תום כדי שאירועים כאלה לא יחזרו והחיים השלווים לא יופרו.

תודה רבה לך, חברת הכנסת חילו. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב ראש, אדוני המפכ"ל, עמיתיי חברי הכנסת, אני חושב שהפרשה בפקיעין צריכה להיבדק ולהיבחן במבט יותר רחב. המבט היותר רחב הזה מפנה אותנו לשאלה מאד קשה ובעייתית של יחסי משטרת ישראל עם ציבור האזרחים הערבים, במקרה זה ציבור האזרחים הערבים הדרוזים. זאת בעיה שנחשפה בפנינו במלוא חומרתה ובמלוא עוצמתה באירועי אוקטובר. היתה ועדת חקירה ממלכתית, הסיקה מסקנות, המליצה המלצות והיום, כשאני קורא את הדוח שלכם, אדוני המפכ"ל, אני מתרשם שכולם שכחו מה נכתב בהמלצות ועדת אור. בדוח שלכם מדובר על כך שיש שלושה אזרחים נפגעי ירי. ירי, אש חיה. אני שואל את עצמי איך דבר כזה קורה. הרי ועדת אור כתבה, ניתחה ודנה בשאלות של פעולת משטרה כלפי אוכלוסיה אזרחית במצבים מורכבים, לא במצבים קלים ופשוטים. היא אמרה שבסקאלת האמצעים של המשטרה אש חיה, כדורי גומי הם אינם האמצעי של המשטרה כדי להתמודד.


יש פה שאלה כללית, אדוני המפכ"ל, שאני מאד מודאג ממנה. התחושה שלי היא שהדברים ממשיכים במסלול הבעייתי וגם הנסיונות שנעשו לתקן נזנחו. מאז אירוע אוקטובר לא מעט אזרחים ערבים נורו מאש המשטרה, אפילו נהרגו מאש המשטרה בנסיבות כאלה ואחרות. עולם כמנהגו נוהג והמנהג הזה מאד מאד גרוע ומאד מאד בעייתי. הוא לא מתאים למדינה דמוקרטית והוא לא מתאים למערכת יחסים של משטרה עם אזרחים.


מכאן לעניין של פקיעין. גם לגבי פקיעין צריך להסתכל על הדברים במבט רחב. הוועדה ביקרה בפקיעין ואני ביקרתי בפקיעין גם בהזדמנויות נוספות. יש שם בעיות מאד קשות, שצריכות התייחסות רצינית, יש דאגות של התושבים ויש מצוקה של התושבים. זה, כמובן, לא רק מעניינה של המשטרה. ממשלת ישראל צריכה לטפל בעניין הזה, לתת מענה לבעיות ולא לחכות שהדברים יצטברו עד שהם יגיעו לנקודת רתיחה.


אני רוצה לדבר על האירועים עצמם – הדוח שלכם מתאר פעולה שהיא מבצע לכיבוש שטח. הוא מתחיל באמירה המטעה מעט, שאומרת שזה קרה אור ליום ה-30 באוקטובר. זה לא קרה אור, זה קרה חושך, זה קרה באמצע הלילה. היה שם כוח שוטרים ענק שנכנס ליישוב אזרחי רגיל במדינת ישראל כדי לעצור כמה אנשים. 200 שוטרים באמצע הלילה.

כשהמפכ"ל, שאני מאד מעריך, היה מפקד מחוז מרכז הייתי עד למאות שוטרים שבאו לבצע הריסות. כשאנחנו שוחחנו עם האנשים גמרנו את זה בהידברות ובלי שוטרים. לפעמים לא צריך שוטרים. חבר הכנסת חנין מתפלא? הוא ראה 200 שוטרים בסך הכל.

אני מודה לך על הערתך. אפשר היה לגמור את העניין בהידברות גם בפקיעין. אין שם ציבור שרוצה לתת מחסה לעבריינים אם יש עבריינים. יש עם מי לדבר שם, יש הנהגה, יש נכבדים של העדה הדרוזית. אפשר לדבר ולא צריך לכבוש את הכפר עם כוח של 200 שוטרים חמושים בנשק חם ויורים. כל הלקחים שלכם בדוח המקיף שעשיתם הם לקחים שנוגעים לשאלה – איך מנהלים קרב? אני מבין שלדעתכם את הקרב צריך לנהל יותר טוב, אבל לא זאת השאלה. השאלה היא האם בכלל צריך להיכנס לקרב הזה או שצריך לפעול בצורה אחת לגמרי?
אני מבין שאתם נשענתם על עדויות השוטרים ואנחנו נפגשנו עם תושבים בפקיעין ושמענו עדויות מדהימות, מזעזעות. אני לא יודע אם הוועדה שלכם פגשה את התושבים האלה, שמעה את הסיפורים שלהם כי אלה סיפורים שאי אפשר לעבור עליהם לסדר היום.


פרשת הפצועים – יש פצועים שהם אנשי משטרה ויש פצועים שהם אזרחים. מה קורה עם הפצועים האלה? מי מטפל בהם? מי הכתובת? מי אחראי לעובדה שאנשים נורו על ידי המשטרה? מי יטפל בהם? מי אמור לתת מענה לדברים האלה?

תודה רבה. סאלח ח'יר, בבקשה.

אני מצטרף לדברי המפכ"ל שאמר המשטרה אמורה להיות והינה מגינה ונותנת שירות לאזרחי המדינה. כך הרגשנו, כך עשינו וכך התנהגנו עד ל-30 באוקטובר. ב-30 באוקטובר הרגשנו אחרת. אני רוצה להתייחס לעובדות – יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים חיו בפקיעין מאות בשנים. עברנו את הטורקים, את המנדט ואנחנו חיים יחדיו שישים שנה במדינת ישראל בהרמוניה ובשקט ושמרנו איש על רעהו. המפכ"ל אמר שמטרת המבצע הינה להגנת התושבים היהודים במקום. אני שואל מדוע אנחנו צריכים הגנה על התושבים היהודים במקום ביישוב שיש בו יהודים עוד מלפני קום המדינה?


בפקיעין חיים כ-5,000 תושבים בהרמוניה מלאה. שכן ליד שכן, קיר ליד קיר, דרוזי, נוצרי, מוסלמי ויהודי.

אבל הפוליטיקה שלכם קשה.

הפוליטיקה שלנו מאד קשה. כשהייתי ראש מועצה היו 27% למפד"ל. לנו אין שאיפות פוליטיות. אנחנו חיים במדינה ואנחנו מחפשים את האינטרסים שלנו. כיישוב אין דרוזים, אין נוצרים, אין מוסלמים ואין יהודים. משום מה לא שמעתי שום דבר על האנטנה הסלולרית, הטריגר. לא שמעתי את זה בדברי המפכ"ל ובדברי הדוברים האחרים. חלק נכבד מתושבי פקיעין החדשה היו שותפים לנושא הזה עם אנשי פקיעין נגד האנטנה. האם היה צורך להפעיל משטרה ולעצור שבעה אנשים? נעצרו שבעה אנשים. אתם לא נזקקתם להביא את האנשים בכוח או להיכנס בכוח כדי לעצור אותם. הם זומנו, הובאו, נעצרו, נחקרו ושוחררו על ידי שופט. אחר כך ראש המועצה התחייב להביא כל מי שאתם רוצים ולא צריך לפגוע במרקם היחסים הטוב של פקיעין.

ראש המועצה אמר את זה.

ברור שאנחנו לא מקבלים את תוצאות ועדת הבדיקה.

המשטרה העבירה לכם עותק?

לא, זה הופיע באינטרנט.

המפכ"ל אומר שהוא שוחח עם ראש העדה.

גם עם ראש העדה שוחחתי והם עדיין לא קיבלו את הדוח המלא של הוועדה, שנמצא אצלך. לגבי הסקת מסקנות אישיות לגבי שוטרים וקצינים בהתנהלות המבצע, הן נבדקו על ידי המשטרה והוסקו מסקנות. הטענה שלנו היא שאנחנו רוצים לא להתייחס אלינו כל הזמן בעוינות. אתם עם מכונה משטרתית מאד משומנת בכל מה שנוגע לפרסום. פרסמתם שתקפתם את המשפחה היהודית בבית שלה וסרטון שיצא מטעם המשטרה גרם לנו לנזק שאנחנו לא יכולים לתקן גם בחמש שנים. עשרים שנה עובדים אנשי פקיעין לפתח את התיירות בפקיעין ופגעתם בה פגיעה אנושה, פגיעה כלכלית, פיזית ותדמיתית על העדה הדרוזית כולה.

לא ייתכן שבגלל שתי משפחות שבאו לעשות פרובוקציה בפקיעין תאמרו שיהודים עזבו את פקיעין. היהודים לא עזבו את פקיעין. המשפחה ההולנדית נמצאת היום בפקיעין ואני אתן לך את הטלפון שלה. המשפחות היהודיות לא עזבו את פקיעין. עזבו שתי משפחות שבאו ליהד את פקיעין, לעשות פרובוקציות בפקיעין ולא לחיות עם תושבי פקיעין. הם חיו שלוש שנים עד שהרגשנו אותם בשנה האחרונה, כשהתחילו שריפות רכב, פרובוקציות ושיסוי למשטרת ישראל. כל יום הם התלוננו למשטרה – אנשי פקיעין תקפו אותנו. ממתי אנחנו תוקפים יהודים, מוסלמים או נוצרים? הרי אחד שומר על השני. למה הם היו פה שלוש שנים ורק בשנה האחרונה התחילה הפרובוקציה הבלתי סבירה ואותה אתם לא בודקים?
את מי עצרתם? עצרתם נהג אגד שבא מאילת אחרי טיול עם תיירים, עצרתם שוטר משמר הגבול שיצא מהבית שלו ליד הח'ילווה. מי היו העצורים שלכם? בסוף עצרתם שני אנשים.

השוטרת שנתפסה באה למדרגות בית התפילה מלווה באנשים רבים, לא בשניים או בשלושה. השוטרת באה ורצתה למסור את הנשק למאן דהוא. אמרו לה – לא, אנחנו לא חושבים שאנחנו צריכים לקחת את הנשק. את לא שבויה. לקחו אותה לבית התפילה. הכוח שהיה עם השוטרת ירה, נתקל בצעירים ונפצעו אנשים מתוך הכוח. השוטרת היתה בצד. היא נלקחה על ידי אנשים אחרי שהיא התחננה והוכנסה לבית התפילה. לא היו שם אחד, שניים או עשרה אנשים שיכלו להוציא אותה מבית התפילה אילו המון של מאות אנשים היה צר על אותה שוטרת והיה רוצה לעשות בה שפטים. זה לא היה המקרה. בואו נדייק. תתחילו לדבר אלינו קצת יפה. תתחילו לדבר אלינו כאל בני אדם, תושבי המדינה. תתחילו לדבר אלינו, במדיה לפחות, שאנחנו במצב טוב. שהמשטרה תאמר שאנחנו במצב טוב. שיחקנו אחר כך משחק כדורגל עם המשטרה. תתחילו לדבר על הדברים הטובים בפקיעין. יש דברים טובים בפקיעין, ריבונו של עולם. אנחנו רוצים לחיות במדינה. יש לנו שוטרים בתחנת מעונה, יש לנו קצינים בתחנת מעונה, יש לנו שוטרים בכל מקום בפקיעין. מה אתם רוצים מאיתנו? אתם רוצים לדחוף אותנו ללאומנות גזענית בעל כורחנו? בבקשה.

ועדת הבדיקה לא יכולה להסיק מסקנות אמיתיות. רק ועדת בדיקה ממשלתית נייטרלרית יכולה להסיק מסקנות ולהביא אותנו לדרך הנכונה, להמשך יחסים שבהם אנחנו מעוניינים. אדוני, אנחנו הקורבן, אנחנו הנפגעים גם תדמיתית, גם כלכלית וגם בהרגשה היום יומית שלנו.

אני מודה לך מאד. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.

אני רוצה לברך את הצוות שחקר את העניין הזה ובראשם את המפכ"ל. חבל מאד שאנחנו מקיימים היום דיון על אירוע כל כך קשה. כולנו מכירים את העדה הדרוזית ויש לנו הערכה רבה לעדה וחבל שאירועים כאלה קורים. אדוני היושב ראש, הייתי מבקש שבסוף הדיון נקבל החלטה לגבי מח"ש. אחד הסעיפים אומר שיש כמה בדיקות שצריכות להיערך במח"ש והיות ואנחנו מכירים את הפעילות של מח"ש הייתי מבקש שנקבל החלטה שתהיה הגבלת זמן על חקירת האירועים האלה או שבעוד חמש שנים נקבל דוח על מה שהיה בפקיעין? לכן בקשתי היא שנגביל את החקירה בזמן ולא נאפשר למרוח את זה יתר על המידה.


לא קיבלנו תשובה לשאלה האם הועמדו אנשים לדין, האם נפתחו תיקים, הוגשו כתבי אישום כלפי חשודים שביצעו כל מיני מעשים?

למיטב ידיעתי לא היתה העמדה לדין ואין כתבי אישום נכון לרגע זה, אחרת המפכ"ל היה אומר את זה במפורש.

הוא לא אמר אם יש אנשים שהועמדו לדין. בתקציר הדוח נאמר שהמבצע נחשף מבעוד מועד, דבר שפגע בגורם ההפתעה. לא קיבלנו תשובה לשאלה מי חשף, איך זה נחשף וכו'. זה חלק מהעניין שאנחנו דנים בו. מה זאת אומרת חשפו? באים ועל סמך זה המשטרה אחר כך מסתתרת או שיש באמת עובדות?


אני חייב להגיד מילה על מפקד המרחב ניר מריאש. המחוז הצפוני זכה לקצין מעולה, קצין מצוין שהכרתי במלחמת לבנון השנייה. חבל שהאיש שילם מחיר יקר, אבל אני לא אכנס לזה ואני משאיר את זה לשיקול דעת המשטרה. לגבי מפקד יחידת ארבל נאמרו דברים קשים ואני שואל את המפכ"ל – האם מעבירים אותו מתפקידו ובזה תם ונשלם או שיש כוונה גם להעמידו לדין? לפי התיאורים שאני רואה כאן נעשו דברים מאד מאד חמורים.


אי אפשר להתעלם מעניין החטיפה או השכחה של אותה שוטרת. אין ספק שזה אירוע קשה כשפתאום שוטרת נחטפה, נשכחה במקום או הגיעה למקום. אני לא יודע איך להגדיר את זה, אבל לפי הגדרת המשטרה היתה שם חטיפה. האם המשטרה יודעת מי היו שותף לחטיפה הזאת, מי האנשים שנתנו את ידם למעשה כזה?


כפי שאמר חברי, חבר הכנסת דב חנין, אני מאד מקווה שלא נצטרך לקיים שוב דיונים על עוד אירועים עם העדה הדרוזית או עם המגזר הערבי. פעם אחת ולתמיד צריך להכיר את הרגישויות בקבוצות האלה כדי שלא נגיע, חלילה, לעימותים מיותרים עם אותם אנשים שידועים כאזרחים טובים. תודה.

תודה. חברים, אני מבקש לא לחזור על דברי אחרים. חבר הכנסת פלסנר, בבקשה.

תודה. אני מודה למפכ"ל שבא לכאן לתת דיווח ולאורחים הנכבדים. אין ספק שמהביקורים שלנו בשטח היתה בעיה חמורה שדרשה טיפול. ראש המועצה אמר בנוכחות הפיקוד של המשטרה שפנו אל המשטרה ואמרו – יש לנו בעיה עם רעולי פנים, אנחנו לא שולטים בהם, תפקידכם להשליט סדר. אין ספק שהיתה כאן בעיה אמיתית שדרשה טיפול ועכשיו השאלה היא איזה סוג של טיפול ניתן. הטיפול המשטרתי שניתן נחקר, המשטרה צריכה לדעת לחקור את עצמה בעניינים מבצעיים כאלה והיא אכן חקרה את עצמה והסיקה מסקנות.

אני חושב שזה לא מענייננו להיכנס לפרטי התחקיר ולראות אם היה צריך להיערך עם עוד 50 שוטרים או עם עוד 20 שוטרים. זה לא תפקידנו ואין לנו כלים לעשות את זה.

דוח הוועדה אמר שהיתה כאן תקלה מבצעית ועל ההיבטים המבצעיים נדון בוועדת המשנה.

ברור שלא נכון לבוא עם הצהרות גורפות לפני שנכנסים לפרטים המבצעיים. זה גם לא אחראי מבחינתנו.

מי יושב ראש ועדת המשנה?

מי זה יכול להיות?

היתה בעיה של הפרות סדר ותושבי פקיעין ראויים לכך שהמשטרה תהיה שם ותגן עליהם. כאנשי ציבור אנחנו צריכים לדאוג להשקיט את הרוחות ולא להתסיס. יש כאן הזדמנות ליצור כותרות ולנסות לפגוע בברית הדמים שלנו עם העדה הדרוזית, אבל צריך לוודא שכאנשי ציבור נהיה אחראים, לא נתסיס ונשמור על האינטרס הציבורי. נזכור שזאת ברית לא חד צדדית אלא יש בה מחויבות של הממסד, של המערכת הפוליטית ושל אנשי הציבור כלפי העדה, ויש גם מחויבות של מנהיגי העדה ושל האזרחים כלפי הציבור.


שני לקחים – אני חושב שנכון לראות איך ברמת התחנה אנחנו יוצרים מכניזם שוטף לשיתוף פעולה עם הנכבדים ועם ראש הרשות כדי שיהיה מצב של דיאלוג מתמשך ולמסד אותו, כדי שלא יהיה מקרי אי הבנה כאלה שוב בעתיד. אנחנו, כנבחרי ציבור, צריכים לראות את בעיות העומק. יש כאן בעיות ומצוקות אמיתיות של הקהילה ואולי אנחנו, כוועדה, מול משרד הפנים ומול משרד ראש הממשלה נשתמש בזה כהזדמנות לפתור את בעיות העומק שהביאו לפער של צעירים מול מבוגרים ולמצוקות של העדה.

תודה רבה. חבר הכנסת כחלון, בבקשה.

תודה. הדוח הזה הוא דוח קשה, דוח חמור ושלא ייקל בעיניכם הדבר, כשמדיחים תת ניצב, מפקד מרחב. אני רואה בזה דבר מאד מאד קשה. אני מכיר אותו ואם היו נותנים לי רשימה של חמישים תת ניצבים, הוא האחרון שהייתי אומר עליו שהוא אדם אלים או אדם שפועל בצורה לא מעודנת. הוועדה אמרה את דברה ואנחנו מכבדים את זה כמובן.

הוועדה לא אמרה שהוא אלים אלא שהוא כשל בכמה דברים.

תודה על התיקון. הנושא השני הוא הערה למפקד מחוז. אני גם חושב שזה דבר חמור, אבל מכיוון שהחלטת, אדוני המפכ"ל, אני מכבד את זה. הייתי מבקש לשאול את המפכ"ל מה הסטטוס הקיים היום. מר ח'יר רוצה ועדת חקירה ממלכתית ולאחר המקרה גם אני תמכתי בוועדת חקירה ממלכתית, אבל הוועדה אמרה את דברה ואם יש דברים שהם לא כל כך חריגים, הייתי מציע שלמען המחר צריך לשים סוף לעניין הזה, להפיק לקחים ולהמשיך הלאה. אני מציע לקבל את המלצות המשטרה, לכבד אותן ולטפל במחר. הכוונה שלי היא לבדוק מה הסטטוס, מה קורה היום – ההתגרויות נמשכות? יש מתחים? יש בעיות? המצב נרגע? המצב החמיר? מה קורה עכשיו? איך אתם מתכוונים לטפל בהמשך? תודה.

תודה רבה לך. חבר הכנסת סוויד, בבקשה.

אני חושב שקיבלנו הוכחה ניצחת לכך שוועדת הבדיקה לא סיפקה את הסחורה. דרשנו ועדת חקירה ציבורית, שתבדוק את ההשלכות הציבוריות של מה שקרה ולא ועדת בדיקה שמתרכזת בתיאוריה המלחמתית ודרך קבלת ההחלטות בתוך המשטרה. את זה ודאי המשטרה היתה עושה, אבל לגבי ההשלכות הציבוריות של מה שקרה על יחסי הגומלין בין המשטרה לאוכלוסיה לא קיבלנו מענה. אני רוצה להזכיר שחבל מאד שמח"ש תמשיך לנהל את החקירה בעניין היריות והשימוש בנשק חם. אני קורה לוועדה להמליץ להוציא את החקירה הזאת מידי מח"ש.

מי צריך לחקור? אתה רוצה לחקור, חבר הכנסת סוויד?

אני לא רוצה, אבל יש הרבה דרכים לחקור. יש שופט חוקר ויש דרכים רבות לעשות את זה. אני לא רוצה לחקור ואולי אני אציע לך לחקור, אדוני היושב ראש.

אני לא, תודה. אני אומר גם לך, אדוני המפכ"ל, שאני מתכוון לקיים דיון בקרוב על מה שקורה עם החקירה של רשות המסים. הדבר הזה נמשך ונמשך ואני רוצה להבין מה קורה פה.

החקירה הסתיימה.

המפכ"ל מודיע לי שהחקירה הסתיימה מזמן והעניין נמצא בפרקליטות. אם כך נצטרך להעביר את הדיון לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

אני חושב שצריך לבדוק האם היה ראוי להיכנס לכל המהלך הזה. השאלה היא האם כל מה שקרה הוכיח שהיה כדאי להיכנס או שבכלל לא היה צריך להיכנס ולא היה צריך אחר כך לחקור את כל השרשרת המסובכת של ההחלטות ולהגיד ששוטרת נחטפה כאשר היא נלחמת בסמטאות של פקיעין. מאד מוזר שמישהו הולך בתוך הסמטאות של פקיעין וזה נותן קונוטציה מאד שלילית. זאת לא חטיפה ולא שום דבר.


אני רוצה להתרכז בנושא היישוב היהודי בפקיעין. המפכ"ל דיבר על ההיסטוריה של היישוב היהודי בפקיעין ואמר שאמר שהוא נמשך מימי בית שני עד היום. אני מבין שהוועדה לא בדקה בדיוק את זה, אבל אני חושב שיש כאן נסיון להסיט את כל המאורעות הקשים שהיו והכשל של פעילות המשטרה לעניין של יחסי יהודים וערבים בפקיעין. בפקיעין יש תופעה מאד מוזרה – הבנתי שהשר לשעבר דרעי בחר לגור באיזור פקיעין וחשבתי שאולי זה נסיון שלו להתחבר לשורשים. אבל באות לשם משפחות ממנהטן ומהולנד ואומרות שאלו שורשים יהודיים ונכנסות לשם ובו זמנית עם הכניסה הזאת האש בערה בפקיעין. אני חושב שאת זה המשטרה צריכה לבדוק בראש ובראשונה. ממנהטן לא באים אנשים שהם חסידי אומות עולם לגור בפקיעין עם ברית הדם שדיברתי עליה.

אין הבדל אם זה חלק מישראל ויש אחווה ולא מעניין מי גר שם. זה לא קשור.

אחווה היא דבר חשוב ביותר ועל אחווה צריך לעבוד.

הדרוזים משרתים בצבא, הם אזרחי ישראל נאמנים ואין הבדל.

תלכי לשם ותחיי שם בשלום, אף אחד לא מונע את זה ממך, אבל לא צריך להתגרות באוכלוסיה.

אין הבדל ואל תצרו הבדל מלאכותי. הוא מיותר.

תודה חבר הכנסת מרציאנו, בבקשה.

תודה. אני מקדם בברכה את הדיון החשוב הזה ומקבל בברכה את חברינו מהעדה הדרוזית. כאזרח גאה במדינת ישראל אני בהחלט רואה את עצמי כשותף לעדה הדרוזית, שותף לנשק, שותף לחיים. יש מרקם יחסים ארוך והיסטורי שלנו אתכם ולא הייתי רוצה שהוא ייפגע, אבל אני עוד יותר גאה להיות אזרח במדינת ישראל שיש בה משטרה חזקה שגם חוקרת את עצמה. אני רוצה לומר דברים טובים על המשטרה – משטרה שמעירה למפקד מחוז, משטרה שבוועדת שלה מדיחה מפקד מרחב, אחרי שאני שומע עליו דברים חיוביים, זאת בהחלט משטרה שראויה להערצה ולהערכה וזה מראה שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית, שגם יודעת לחקור את עצמה ולבדוק את עצמה.


עם כל הכבוד למשטרה, אנטנה סלולרית היא לא בדיוק העניין שהביא לכל מה שקרה בפקיעין. אני לא מומחה בענייני משטרה, אבל אני חושב שהיה פה כשל מודיעיני. אמר יושב ראש הוועדה שאנחנו לא רואים אנשים שנכנסים עם מסיכות ומכינים רימוני גז. קרה פה משהו במשך השנים, שלא עלינו עליו, לצערי הרב. הרי זה לא דבר שהתפוצץ בוקר אחד – באו בלילה, התקינו אנטנה סלולרית ונכנסו 200 שוטרים. גם השוטרים לא היו בדיוק באותו רגע במצב של כניסה אלא היה מידע מודיעיני שמשהו הולך לקרות.


מנסיוני בלוד, כל פעם שבאנו עם מאות שוטרים לבצע הריסה של בית או להיכנס למקום שבו חיה אוכלוסיה ערבית, לא הגענו לתוצאה טובה. אנחנו זוכרים את אירועי ההריסה בלוד, ברחוב יוספטל, כשהיינו צריך להביא את שמעון פרס, שהיה יושב ראש הכנסת אז, על מנת להרגיע את הרוחות. באותו יום היה שם גם ירי, גם פגיעה בשוטרים וגם פגיעה באזרחים. אדוני המפכ"ל, אתה הרי מכיר את אוכלוסיית בני המיעוטים גם מתפקידך כמפקד המחוז, גם מתפקידך כראש אגף מודיעין וגם מתפקידך הנוכחי כמפכ"ל המשטרה. אני חושב שהיינו צריכים להידבר ולדבר איתם לפני כן והיינו מונעים את האירועים האלה. מה עוד, אולי בדוחות המודיעיניים שלכם ראיתם מה הולך לקרות ולא הייתם מספיק ערוכים להידברות לפני הכניסה למבצע, שהוביל לעניין הזה.


אני רוצה לומר ליושב ראש הוועדה – המשטרה חקרה את עצמה ויפה שכך. מעבר לכך, יש שם מרקם יחסים עדין בנושאים החברתיים, שבהם אנחנו צריכים לטפל. צריכה לקום ועדת חקירה שתבדוק מה קרה במועצה הזאת, איפה ככשלנו בשירותים שלנו למועצה, שהביאו לכאוס הגדול ב-30 באוקטובר 2007?


מעבר לבדיקה שעשתה המשטרה צריכה להיערך בדיקה אמיתית ומקיפה על היחסים בין יהודים לערבים, למוסלמים, לנוצרים ולכולם ולראות מה קרה שם. אני משוכנע שעל זה צריך לשים את האצבע ולא רק על המקרה הפלילי. אנחנו מדינה שחוקרת את עצמה ומח"ש חוקרת ותגיע לתוצאות. אני לא יודע מה יהיו התוצאות, אבל מדינה שבודקת את עצמה, חוקרת את השוטרים שלה ומדיחה אותם, היא מדינה שאני גאה לחיות בה.

תודה רבה. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

כבוד היושב ראש, אני מתפלא על הפליאה. למשטרה יש בעיה של אלימות וכשמדובר במחאה של אזרחים ערבים, לא משנה אם הם דרוזים או מוסלמים או נוצרים, המשטרה היא משטרה אלימה. אי אפשר אחרת. כל מי שחקר לעומק את התנהגותה של המשטרה בנושאים אלה – היתה ועדת אור לאירועי אוקטובר ואחרי אוקטובר נהרגו אזרחים ערבים. רק השבוע נהרג מישהו בנגב. כל הדברים האלה מראים שהיחס של המשטרה למחאה של ערבים הוא יחס של עוינות ולא יחס לאזרחים. זה צד אחד של העניין – זלזול באנשים, ממש מערב פרוע. צריך לראות גם מה קורה בציבור הערבי וגם אצל בני העדה הדרוזית הערבים. יש מצב טעון שהוא תוצאה של הזנחה, של אפליה. אדוני המפכ"ל, אמרת שזה אירוע מקומי אבל אני אומר לך שאתה טועה משתי סיבות – ראשית, המשטרה היא אותה משטרה בכל מקום והיא תתנהג בצורה דומה אלא אם יהיה שינוי יסודי. אתה אומר שהיו כשלים טכניים, אבל זאת לא הבעיה. יש כאן בעיה יסודית שמקומה בעולם הערכים ולא בעולם המינהל. אל תחפשו את העניין המינהלי. זה עניין של תרבות אלימה בתוך המשטרה והפנמה של יחס גזעני ומזלזל כלפי הציבור הערבי. המשטרה היא אותה משטרה בכל מקום.

יחס גזעני? על מה אתה מבסס את זה? אל תגזים. יש גבול.

להפגנות של יהודים לא מתייחסים כך.

חבר הכנסת זחאלקה, חבל שאני לא יכול להראות לך תמונות מההפגנה של עובדי עיריית לוד, איך התנהגו אליהם השוטרים.

אני רוצה לראות משטרה שהורגת אזרחים, שיורה עליהם ושהמדינה לא מזדעזעת.

דבר לעניין.

אני לא רוצה להגיד לך מה שאמרתי לליברמן. תנו לי לסיים. המשטרה היא אותה משטרה בכל מקום והבעיות הן אותן בעיות. יש מצב טעון, לזוגות צעירים אין איפה לבנות בית, יש הפקעת קרקעות, יש זלזול בצד הסביבתי, יש אפליה. אלה הבעיות וזה לא רק עניין של משטרה.

סיימת את ההסתה שלך להיום.

אם להגיד את האמת בעיניך זה הסתה, אני לא רוצה שכאן יטאטאו את הבעיות מתחת לשטיח. אתם מטאטאים את הבעיות מתחת לשטיח.

כשיש הפגנה של יהודים לא מפזרים אותה, רק של המפגינים הערבים?

שמעתי כאן מילים קשות. מדברים על האזרחים הדרוזים כעל חיילים, ברית דמים, ומזה נובעות זכויותיהם. הגיע הזמן לאזרח אותם.

מילים קשות? הם מחוייבים למדינה. אתה מחויב?

הגיע הזמן לאזרח אותם.

אתה מתנער מחובתך.

אתה לא מתייחס אליהם כאל אזרחים, אתה מתייחס אליהם כאל חיילים. אתה אומר ברית דמים, אבל זאת ברית חיים של סולידריות אזרחית. הם אזרחים.

תודה. סגן המפכ"ל לשעבר, חבר הכנסת אהרונוביץ', בבקשה.

תודה. ברשותך, היושב ראש, יש לנו משטרה טובה מאד. לא משטרה טובה, משטרה טובה מאד. אני מכיר באופן אישי את המפכ"ל ואני מכיר את הסוללה הזאת וגם את מפקד המחוז הצפוני, את מריאש ואת כולם. יש לנו קצינים טובים ושוטרים עוד יותר טובים וזאת לא הזירה. אני מבין שיש נורמה אצל כמה חברי כנסת שמנצלים כל הזדמנות להנחתה. הם מחפשים כל הזמן לתקוף את המשטרה, אבל אני אגן על המשטרה בכל מקום, כולל בוועדה הזאת. כשמגיעה לה הגנה אני אתן לה הגנה ואני דוחה בשאט נפש את הנסיון לדחוק את המשטרה לחצר האחורית וכל פעם לזרוק עליה את הצרות של מדינת ישראל. יש לנו משטרה אחת וצריך לזכור את זה.


לגבי העדה הדרוזית – אני מכיר, יודע ומוקיר באופן אישי ואני מלווה את העדה הזאת. הבעיה שלהם איננה פקיעין, הבעיה שלהם איננה האירוע, הבעיה שלהם היא בעיה חברתית-כלכלית שצריך לפתור אותה בצורה יסודית כי זה יעלה. הייתי באירוע הקשה בבית ג'אן לפני עשרים שנה, אירוע שהיה הרבה יותר קשה מפקיעין, אבל שום דבר לא קרה.

היית שר תיירות, יש שם יכולת תיירותית נהדרת.

נגיע לתיירות. אני מדבר על הפרות ועל התנקשויות. אני מגנה באופן נחרץ את ההתנהגות של אנשי פקיעין כלפי המשטרה.

אתה מתכוון לאותם אנשים, לא לכל אנשי פקיעין.

בוודאי, בוודאי. אני אומר שאי אפשר לפגוע בשוטרים, כי אותם שוטרים שהלכו לפזר או לעצור, יש ביניהם גם שוטרים מהכפר עצמו, מפקיעין.

300 שוטרים באים לעצור?

עזוב אותי מה-300. אני לא מדבר על 300. אל תלמד אותי על ה-300.

חבר הכנסת אהרונוביץ', משפט אחרון בבקשה.

תן לי לסיים.

אתה לא חבר הוועדה ואני מאפשר לך לדבר. אנחנו חייבים לסיים.

עברתי על הדוח והוועדה אמרה דברים מאד קשים כלפי מפקד המחוז, כלפי מפקד המרחב. היא נקטה בפעולות נכונות, ראויות ומקצועיות. לכן אני אומר שצריך לשמור על האיזונים, לא לבוא בעליהום ולמצוא את הדיאלוג. מילה על תיירות – פקיעין היא דוגמה לתיירות.

עזוב, לא הספקת. היית זמן קצר.

הספקתי ופקיעין קיבלה נתח יותר מכל כפר אחר כי זה כפר תיירותי.

תודה רבה. חבר הכנסת ברוורמן, בבקשה.

תודה. אני מתפלא על השר לביטחון פנים כי אין משאבים למשטרה והביצועים של המשטרה נובעים גם מזה שאין לה משאבים. לגבי פקיעין – אני בטוח שהמשטרה תתקן את הליקויים, אבל אני שומע את הזעקה ולכן ביקשתי שתקום ועדת חקירה פרלמנטרית. יש בעיה ואמר זאת גם ידידי, אהרונוביץ', כי הציבור הזה מקופח כל השנים וכאשר לא לוקחים בחשבון את הרגישות שלו, קורים אסונות כאלה. כל הממשלות מקפחות את הדרוזים ולכן בלי תמיכה בדרוזים ובלי התייחסות ספציפית אליהם יקרו אסונות יותר גדולים.

תודה רבה לחבר הכנסת ברוורמן. מאזן סויד, בבקשה.

לפני שבועיים המשטרה רצתה לבצע שבעה מעצרים. הגיעה לכפר ניידת משטרה עם שלושה שוטרים וביצעה את המעצרים מול העיניים של התושבים ללא שום התנגדות או התפרעות. כבוד המפכ"ל, למה שכרוצים לבצע עוד ארבעה מעצרים צריך להביא 300 שוטרים או יותר? שנית, מדברים על חטיפה. אני כתושב פקיעין וכנציג ציבור מגנה את המילה חטיפה. היתה נטישה. המילה חטיפה מרגיזה את תושבי כפר פקיעין, את העדה הדרוזית וזה מבייש למשטרת ישראל להשתמש במילה כזאת בדוח.

אתה מגנה את הצתת הבתים היהודים?

אני מגנה כל אלימות. אנחנו במדינת חוק.

איזו אלימות היהודים עשו שם?

כפי שאמרתי בפתיח, כל חברי ועדת הפנים חתמו והצביעו על בקשה לוועדת בדיקה ממשלתית, לא ועדת חקירה ממלכתית ולא ועדת חקירה פרלמנטרית. לאבישי היתה יוזמה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, אבל כוועדת הפנים זו היתה בקשתנו לא מכיוון שחשבנו שהמשטרה לא יכולה לחקור את עצמה אלא כי חשבנו שיש היבטים ציבוריים לאירועים, לא רק משטרתיים. ההיבטים הציבוריים לא נחקרו לעומק על ידי המשטרה והיא גם לא יכולה לחקור אותם לעומק. זה לא תפקידה והיא גם לא יכולה. אנחנו נצטרך להתמודד עם הנושאים הפנימיים – מה קורה בפקיעין? הרי ברור לכולם שהאנטנה הסלולרית היתה טריגר אבל היא לא היתה הנושא המהותי. היה שם סיר לחץ שהתפוצץ בעקבות האנטנה, אבל זה היה יכול להתפוצץ בעקבות כל עניין אחר ובכל עיתוי אחר.

עדיין לא הגענו לשורשים של מה שקורה שם. אני לא יודע אם יש שם מתח גדול בין הרוב הטוטלי הדרוזי לבין המיעוט הקטן היהודי, אני לא יודע אם זאת הסיבה, אבל משהו לא בסדר במה שקורה שם לעומק והדבר הזה עדיין לא נבדק ולא טופל. חייב להיות טיפול מערכתי כולל והוועדה תטפל אותו. אני קורא לנכבדי היישוב לטפל בזה, המשטרה צריכה להיות קשובה לזה ובסופו של יום אנחנו צריכים להגיע למצב שמאפשר לכולם לפתוח דף חדש.


לגבי ועדת החקירה הממשלתית – ראשית, אני רוצה לברך את ניצב קראוזה ואני חושב שהוועדה עשתה עבודה חשובה וטובה. לידיעתך, חבר הכנסת זחאלקה, את המכות הראשונות שלי משוטרים קיבלתי מקראוזה בהפגנת סטודנטים יהודים שאני ארגנתי בירושלים, כך שאתה לא צריך להרגיש מקופח. הוא עלה עליי עם הסוס.
אני רוצה לברך את ניצב קראוזה ואני גם חושב שהוא איש עם נסיון רב ורלוונטי לחקירה והמפכ"ל מינה אותו בצדק.

הדבר היחיד שאני מתקשה לקבל, אדוני המפכ"ל, עם כל הכבוד שאני רוחש לך – כשאתה התעקשת על ועדת חקירה משטרתית, אני חושב שהיית חייב לקבל את כל ההמלצות שלה, מא' עד ת', גם את אלה שאתה פחות מסכים להן. למה? מהטעם הפשוט – הצדק צריך להיעשות והוא גם צריך להיראות. ברגע שפסלתם את האופציה לוועדה חיצונית, לדעתי הדרך הנכונה היתה לקבל את כל ההמלצות של הוועדה הפנימית. יכול להיות שלא הסכמת לקבל חלק מההמלצות על בסיס ענייני לגמרי ועל פי שיקול דעתך, אבל אף על פי כן אני אומר את זה. אני שומע דברים טובים על תת ניצב ניר מריאש וגם החברים בוועדה שמעו, אבל בוא נאמר את האמת – בשורה התחתונה מסלול הקידום שלו לא באמת נפגע. כפי שנאמר פה, הוא היה מיועד לתפקיד שהוא עבר אליו, הוא עבר אליו חודשיים לפני שהוגשו מסקנות הוועדה והוא נמצא במסלול שנקבע לו מראש. גם כך הוא לא היה אמור לעשות תפקיד פיקודי במשך שנתיים.

אני רוצה שיהיה ברור – אני לא מחפש אף אחד ואני חושב שמה שחשוב הוא ללמוד את הלקחים כדי שאירוע מסוג כזה לא יישנה, אבל אני לא משוכנע שהלקחים באמת נלמדו. המחוז הצפוני הוא מחוז קשה, קשה מאד לפקד עליו ואין בכלל ספק בזה. באופן אובייקטיבי הוא מחוז רגיש ומתוח אבל גם באופן סובייקטיבי קורים שם אירועים גדולים והשאלה היא – האם למדנו את הלקחים מאירועי אוקטובר למרות שהם שונים ממה שקרה בפקיעין? האם נלמדים לקחים במחוז הזה? אפילו לשיטתה של המשטרה ולא חשוב אם זאת פקיעין או סכנין, הוועדה קבעה שהיה כשל בהיערכות, השאלה היא האם צריך להיכנס בכוח כזה ובהיקף כזה לפקיעין או לכל יישוב אחר במחוז הצפוני באירוע מסוג כזה, כשרוצים לעצור כמה אנשים ששרפו אנטנה סלולרית? זאת שאלה שקשורה להיערכות המבצעית. ההיבטים המבצעיים של פעולות אירועי פקיעין יידונו לא בפורום הזה אלא בישיבה סגורה של ועדת המשנה.

אדוני המפכ"ל, אני רוצה להודות לך וגם להעריך את העובדה שהגעת לכאן באופן אישי כדי לדבר עם חברי הוועדה, להציג בפניהם את הדוח, לשמוע את עמדותיהם ואת דעותיהם. אני חושב שזה מכובד וזה ראוי וכך זה צריך להיעשות. אני רוצה לאפשר לך להקשיב בקצרה להערות ולשאלות של חברי הכנסת.

תודה. אני אסכם בכמה דקות את כלל השאלות שנשאלו על ידי חברי הוועדה. למותר לציין שאני מאד מעריך את הוועדה והנוכחות שלי ושל הצוות באמת נחוצה. אני מאד מעריך את העדה הדרוזית וכפי שאתם יודעים, יש מאות שוטרים מהעדה הדרוזית שמשרתים במשטרה. יש במשטרה ניצב דרוזי ויש לנו יחסי עבודה מלאים גם בתוך הארגון, גם ביישוב פקיעין וגם בכלל היישובים הדרוזים בצפון. מאידך, שאף אחד לא יתבלבל עם העובדות – הדוח של הוועדה גלוי ואפשר לקרוא אותו. כל העדויות של השוטרים ושל האזרחים גלויות ואפשר לקרוא אותן. מי שיקרא את העדויות יתרשם בדיוק כפי שאני התרשמתי וכפי שאני הבאתי את זה לידי ביטוי בדברי הפתיחה שלי. שאף אחד לא יתבלבל – העובדות מאד ברורות, הדברים מאד ברורים, החיילת נחטפה וכן הלאה וכן הלאה.

אני רוצה להגיד ליושב ראש הוועדה שקיבלתי את כל ההמלצות של הוועדה, ההמלצות הארגוניות וההמלצות המבצעיות. הקלתי בדינו של קצין אחד, שחשבתי שהוא גילה אומץ לב ולכן החלטתי לא להעיר לו. מעבר לזה קיבלתי את כל המלצות הוועדה כפי שהן ולא שיניתי כהוא זה.

לעניין מח"ש – מי שחוקר שוטרים במדינת ישראל הוא משרד המשפטים ולכן משרד המשפטים חקר את הירי. זה שירה הודה בזה, מי שירה שיתף פעולה למיטב ידיעתי ואנחנו גם ממתינים להמלצות של מח"ש. צריך לזכור שבמוצאי שבת קודם לאירוע נכנס כוח משטרה לטפל באירוע של זריקת רימון רסס והותקף על ידי תושבי המקום. הניידת ניזוקה, ציוד נגנב ושוטרים יצאו משם פצועים.

על איזה רקע הושלך רימון?

פלילי. לכן, שאף אחד לא יתבלבל בעובדות. לא מקובל עליי כל עוד אני מפכ"ל שמשטרת ישראל צריכה לפנות לאיש ציבור להביא עבריין. אנחנו ניכנס לכל מקום ונבצע מעצרים. באותו לילה התכוונו לבצע 17 מעצרים עקב עדויות שהיו לנו על תושבי המקום שביצעו עבירות פליליות – הצתות רכבים וזריקת רימונים – בארבעה-חמישה מקרים קודמים. בשום מקום המשטרה לא תפנה לאף איש ציבור או לאף ראש רשות כדי להביא אנשים שחשודים בעבירות פליליות. תפקידה של המשטרה הוא להיכנס ולעצור כדת וכדין. בשום מקום במדינה, כולל לא פגיעים, יעצרו שוטרים מלבצע את תפקידם. בשום מקום במדינה לא יזרקו אבנים ובלוקים על תושבים ובשום מקום במדינה לא יזרקו רימון הלם על שוטר, שכף ידו נקטעה באירוע הזה. זה לא יכול להיות ושאף אחד לא יתבלבל עם העובדות.


אני מציע לכם לקרוא את העדויות של השוטרת ושל תושבי פקיעין, שתיארו איך הצוות שנכנס לסמטה הלך כנראה לאיבוד והוא הותקף באבנים ובבלוקים. כל הצוות הגיע לבית החולים. קצין המשטרה, שהצוות של קראוזה המליץ עליו לקבלת צל"ש, הוא קצין שהגן על השוטר בגופו אף שהוא חטף בלוק בראש, התעלף ופונה לבית חולים. השוטרת הזאת נגררה לאורך חמישים מטר על ידי שני רעולי פנים, תקפו אותה ובעטו בה עד שהגיע שוטר לשעבר, שאני מכיר ממרחב ירקון הרבה מאד שנים, שוטר מדהים, אדם מדהים, תושב מדהים של פקיעין שחילץ את השוטרת. נכון, הוא לקח את הנשק בהסכמה.


ההגעה לח'ילווה – כפי שהדרוזים יודעים, אין סימנים על הח'ילווה. כל יהודי שנכנס לפקיעין ולא יודע מה זה בית מדרש או בית תפילה דרוזי, לא יודע שהוא נכנס לשם. לא היה שם סימן או שלט שמדובר בבית מדרש ולכן בטעות, לצערי, נכנסו שוטרים לתוך הח'ילווה ואני מצטער על זה מראש.


רבותי, הוועדה בראשות קראוזה עשתה עבודה מעמיקה ואמינה. היא התבססה אך ורק על איסוף נתונים ועובדות, על עדויות של השוטרים ושל האזרחים. קראנו לכל תושבי פקיעין לבוא ולהעיד. מי שרצה בא והעיד והכל היה פתוח. נלקחו עדויות מאזרחים שהיו שם ומעובדי ציבור שהיו שם, גם נהגי אמבולנס. יש בדוח תמונות של נהג האמבולנס ושל החובשת פצועים. דרך אגב, הם תושבי הצפון, דרוזים ומוסלמים, שנפצעו שם. הם אלה שחילצו את השוטר הפצוע בתוך הרכב שניסו לחטוף. לכן, לא להתבלבל עם העובדות.


שאל חבר הכנסת ביילין מה הרקע וזה נכון. הצ'ופצ'יק של הקומקום הוא לא האנטנה. היתה שם סדרת אירועים ארוכה מאד כולל עימות בין התושבים המקומיים לתושבים היהודיים. המשטרה היא רק חלק מהפתרון למה שיש שם. המשטרה היא לא הפתרון הכולל. הפתרון הכולל הוא דו שיח בין היישוב היהודי לדרוזים במקום ורק הם יכולים לפתור את הבעיה. המשטרה מטפלת בתוצאות, אבל לא נותנת פתרון לכל. המשטרה תמשיך להיכנס לפקיעין ולעשות את עבודתה. באותו יום נכנסו 124 שוטרים בפיקודו של מפקד מרחב לבצע 17 מעצרים. מי שמבין קצת במשטרה, ויש פה כאלה, יודע שזה כוח סביר, זה כוח נכון. הכוח אמור היה לבצע מעצרים, הוא קיבל מידע שיש רעולי פנים בכפר והחליט להסיט את המשימה ולעצור את רעולי הפנים. לא ייתכן שבמדינת ישראל יסתובבו אנשים, אזרחים רעולי פנים. לא במדינת ישראל. אם מישהו חושב שיכול להיות דבר כזה, שיקום ויגיד לי.


האירוע הוא רק סימפטום והיתה סדרת אירועים על רקע האנטנה, על רקע היישוב היהודי ועל רקע החשש ליישוב יהודי נוסף. העסק הוא עסק מורכב ומי שיכול לפתור אותו הוא רק ראש המועצה, שאני מאחל לו בריאות מלאה, סגנו והתושבים היהודים במקום. למיטב ידיעתי יש משפחות שלא חזרו היום לפקיעין ואם אני טועה, אני אבדוק את זה שוב.

לא חזרו.

גם רצו שלא יחזרו כי תרבותם לא מתאימה לתרבותנו.

איזו מין אמירה זאת? אנחנו מדברים על איחוי קרעים ואתה מדבר כך? אני מציעה שתיקח את הדברים שלך בחזרה. אם יש התנהלות פלילית, צריך לטפל בזה משני עברי המתרס, אבל לצאת באמירה שאתה מציע שהם לא יחזרו? איזו מין אמירה זאת במדינת ישראל.

אתם לא יודעים את האמת ולא מספרים את האמת.

אין מקום להצהרות כאלה במדינת ישראל.

תודה. כשהמפכ"ל יסיים אני אציע הצעה.

הייתי חוזר על האירוע הזה פעם נוספת ואם נצטרך ניכנס פעם נוספת לכל יישוב בצפון ולכל יישוב בדרום או בכל מדינת ישראל על מנת לבצע מעצרים. המשטרה חייבת לפעול ביד חופשית בכל מקום ולכן אני אומר פעם נוספת שהייתי חוזר על המבצע הזה שוב אם היה צורך בכך.

אני נותן גיבוי מלא למפקד המחוז הצפוני, אני נותן גיבוי מלא למפקדי המרחבים בצפון ולכל מפקדי המרחבים במשטרת ישראל. אני יודע להעריך ולהוקיר את העבודה המבצעית ואני גם יודע להגיד איפה טעינו. תזכרו שהמשטרה באה ואמרה איפה טעינו, אבל אני הייתי מצפה בפורום הזה שנכבדי פקיעין יקומו ויגידו גם איפה הם טעו, לא רק איפה המשטרה טעתה. זה דו שיח שחייב להתקיים. לא רק שאני נותן גיבוי למפקד המחוז הצפוני אלא גם לשוטרי המחוז הצפוני, שעשו שם עבודה נהדרת, עושים שם עבודה נהדרת וימשיכו לעשות שם עבודה אחרת. המשטרה היא אולי הגוף היחיד במדינה שהפיק לקחים כמעט במאה אחוזים מארועי אוקטובר. כל מפכ"ל עוקב כל חצי שנה אחרי מה שהתרחש ומה שנסגר כפועל יוצא מאירועי אוקטובר. הפקנו לקחים ואנחנו יודעים להפיק לקחים.


אין לי כוונה להעמיד לדין את השוטר שהמלצתי להדיח. הדחה מתפקידי פיקוד מבצעיים היא עונש מספיק קשה ואין לי כוונה להעמיד אותו לדין. בסטטוס של היום אנחנו ממשיכים בחקירה. יש מש"ק שמונה ביישוב פקיעין ואני מזכיר לכם שמאז אירועי ה-30 באוקטובר 2007 היו שמונה אירועים, שבהם התלוננו תושבים יהודים על תקיפה ועל גרימת נזק, כולל ציור צלב קרס על אחד הבתים, הצתת רכב ויידוי אבנים לעבר אוטובוס ומספר אירועים נוספים שתושבי המקום מכירים.


אני דוחה על הסף את אמירתו של חבר הכנסת זחאלקה, שיצא מהדיון ולא הקשיב לי, בנוגע לאלימות של המשטרה. המשטרה לא משטרה אלימה אלא משטרה שבודקת את עצמה ומבצעת את תפקידה. אחרי שהוא אמר בפורום הזה שהמשטרה אלימה הוא היה צריך להתנצל בפני המשטרה על האמירה הזאת.


אני אומר לכם בכנות שקצתי בוועדות חקירה. אני חושב שהמשטרה מספיק חזקה לבדוק את עצמה. באופן אישי אני נגד האג'נדה שכל דבר שהוא בעל יכולתית רחבה הולכים איתו לוועדת חקירה. אני מאמין שצריך לעמוד בתחקירים מבצעיים, צריך לחקור אירועים מבצעיים וצריך להסיק מסקנות ולקחים והמשטרה יודעת לעשות את זה. לא בכל מצב צריך להקים ועדת חקירה. לי כמפכ"ל ולקצינים רבים יש גמישות הפעלה ויש אחריות. אנחנו נושאים באחריות לכל מה שקורה בהיבט שלנו וידענו גם לשאת באחריות בחלק שלנו לאירועים שקרו בפקיעין.


אני מודה לוועדה, אני חושב שקראוזה עשה עבודה טובה ואני שוב אומר שאני נותן גיבוי מלא למפקד המחוז, לקצינים ולשוטרים במחוז הצפוני.

תודה לך אדוני המפכ"ל. לחבריי בוועדה אני מציע שניכנס לעובי הקורה, נזמן לכאן את המשפחות היהודיות שגרות בפקיעין, נזמן לפה חברים מרכזיים בפקיעין כדי לנסות להבין את שורש המחלוקת ואת שורש הבעיה. אני מציע שהמשטרה תמשיך את הדו שיח שלה עם הכפר על בסיס קבוע, זה חשוב מאד. אני חושב שאנחנו צריכים להיכנס לעניין הזה ולעשות בזה שינוי. אני אחשוב באיזו דרך לעשות את זה ואני גם אתייעץ עם החברים בוועדה.


אני רוצה להודות לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05

PAGE