PAGE
16

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 473
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

​יום שלישי, ו' חשוון, תשס"ט (04/11/2008), בשעה 13:30

1. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סייגים לחובת חבישת קסדה), התשס"ח-2007, של חה"כ אורית נוקד (פ/3013).

2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת חבישת קסדת מגן)(הוראת שעה), התשס"ח-2007, של חה"כ מוחמד ברכה, חה"כ חנא סוויד, חה"כ דב חנין (פ/3051).
3. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת חבישת קסדה של בגיר בדרך בינעירונית, ברכיבה תחרותית וברכיבה ספורטיבית), התשס"ח-2008, של חה"כ שלי יחימוביץ (פ/3409) , הכנה לקריאה שניה ושלישית.

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר

דב חנין

שלי יחימוביץ

אורית נוקד

שרה מרום שלו

עו"ד שרית זוכוביצקי – לשכה משפטית, משרד התחבורה

גרי גינסבורג – אגף טכנולוגיות, משרד הבריאות

ד"ר זאב פלדמן – ביה"ח תל השומר, משרד הבריאות

מירי כהן – משרד הבריאות

עו"ד יפעת רווה – משרד המשפטים

עו"ד רוני לוינגר – קצין תביעות באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

אורי חרל"פ – מנהל המחלקה לספורט תחרותי, משרד המדע, התרבות והספורט

אלי יפה – מנהל אגף הדרכה והסברה, מד"א

גידו סגל – מרכז התוכנית האסטרטגית ומרכז נושא אופניים בעיריה, עירית תל-אביב

עו"ד רינת שטרוזמן – מנהלת תחום כנסת ממשלה ובתי משפט, רשות לאומית לבטיחות בדרכים

רינת צאיג – מנהלת תחום מידע, רשות לאומית לבטיחות בדרכים

דן לינק – רשות לאומית לבטיחות בדרכים

יעקב רון – ארגון אנשים באדום

פרופ' אלי ריכטר – ראש היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית, האוניברסיטה העברית

תומר רוזנר; גלעד קרן

יפה שפירא

אתי אפלבוים

1. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סייגים לחובת חבישת קסדה), התשס"ח-2007, של חה"כ אורית נוקד (פ/3013).

2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת חבישת קסדת מגן)(הוראת שעה), התשס"ח-2007, של חה"כ מוחמד ברכה, חה"כ חנא סוויד, חה"כ דב חנין (פ/3051).
3. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת חבישת קסדה של בגיר בדרך בינעירונית, ברכיבה תחרותית וברכיבה ספורטיבית), התשס"ח-2008, של חה"כ שלי יחימוביץ (פ/3409)
הכנה לקריאה שניה ושלישית.

צהרים טובים. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סייגים לחובת חבישת קסדה), של חברי הכנסת אורית נוקד, דב חנין ושלי יחימוביץ. מדובר בשלוש הצעות חוק נפרדות.

אני אדבר איתכם קל ופשוט כי אין לנו הרבה זמן ואנחנו ממש בדקה ה-89. ראשית, למיטב ידיעתי, הצעות החוק האלה נתמכו על ידי הממשלה בקריאה הטרומית.

שנית, אנחנו נעשה מאמץ לקדם אותם לקריאה ראשונה אבל לא מעבר לכך. לא יהיה ניסיון לקדם לקריאה שניה ושלישית אלא רק לייצר מצב שהכנסת הבאה תוכל להמשיך לדון ולא להתחיל מהתחלה.

שלישית, אני אהיה מוכן לשקול לקדם לקריאה ראשונה, על פי בקשת המציעים, רק בתנאי שהנוסח שעליו נדבר הוא נוסח מצומצם ביותר. עם כל הכבוד לכולם, אני מוטרד מהדבר הזה. אני יודע שברוב המדינות נוסעים בלי קסדות אבל שם המנטאליות אחרת ותרבות הנהיגה אחרת. לצערי, אצלנו לא מעט אנשים נפגעים בתאונות אופניים.

יש רק דבר אחד שאפשר לשקול באופן אמיתי: יש ניסיון לייצר תכנית בתל-אביב תכנית להשכרת אופניים, בדומה לחלק גדול מהערים הגדולות בעולם. מדובר בפרויקט של השכרת אופניים ונסיעה באופניים תוך הפחתה דרמטית של שימוש ברכב פרטי. יש לזה חשיבות עצומה מבחינת זיהום האוויר, מבחינת בריאות וספורט. הפרויקטים האלה מאוד מוצלחים. אני עצמי ראיתי אותם בפעולה בכמה מקומות בעולם.

עירית תל-אביב טוענת שאי אפשר להפעיל פרויקט מהסוג הזה תוך כדי חובת חבישת קסדה כי כנראה זאת גזירה שאי אפשר לעמוד בה.

עקב לחץ העבודה בוועדה לא כתבנו הצעה אבל אני אומר אותה בקווים כלליים. אני מציע לומר את הדבר הבא: בערים שיש בהן תשתית ראויה של שבילי אופניים המאושרת על ידי שר התחבורה בכל האישורים הנדרשים, ניתן יהיה לרכב על אופניים ללא קסדה.

אופיר, אין לך ערים כאלה.

תני לי לסיים את ההצעה. אני מציע שהדבר הזה יאושר במסגרת ניסיון כהוראת שעה לאיקס שנים, 3 שנים או 5 שנים.


תומר אומר שאפשר להוסיף שזה רק לצורך פרויקט השכרת אופניים, שזה עוד יותר מצמצם את העניין.


זה מה שאני מציע לדיון הזה, אבל זה לא מחייב אף אחד.
המציעים, בבקשה.

אדוני, יושב ראש הוועדה. אני מציעה לדבוק בנוסח שהוגש כאן. לא הסתכלתי על הצעות החוק האחרות. הצעת החוק שלי היא לבטל חובת חבישת הקסדה בתוך ישובים, בין אם עירוניים ובין אם כפריים ולהחריג מביטול חובת חבישת הקסדה רכיבה את המקרים הבאים: רכיבה בכבישים בינעירוניים, רכיבת שטח, תחרויות ספורט ולילדים . חובת חבישת הקסדה תמשיך לחול על ילדים.

עד איזה גיל?

אני רוצה לדבר בגילוי לב. מבחינתי היה צריך לבטל את חובת חבישת הקסדה גם על ילדים. אני ערה לקולות שנשמעים כאן. אני רוצה שהחוק הזה יעבור. מכיוון שאני מעריכה שעניין הילדים יהווה אבן נגף, אני מוכנה לוותר פה בעניין הילדים. אני מניחה שיצחק קדמן יסביר זאת טוב ממני אבל לו היית שואל אותי, היינו צריכים לפטור גם את הילדים מחובת חבישת קסדה.

אני אסביר למה. נתחיל בזה שאני מסכימה שאדם שחובש קסדה ובעת רכיבה על אופניים, ראשו מוגן יותר מאדם שרוכב על אופניים ולא חובש קסדה. באותה מידה, גם אדם שחוצה מעבר חציה, הולך על מדרכה או חוצה כביש יחבוש קסדה, הוא יהיה יותר מוגן. באופן כללי, אם רוכבי אופניים ירכבו כשהם חבושים שיריון קשקשים אז בכלל סביר להניח שיהיו להם פחות נזקי גוף.

השאלה היא עד היכן חודר המחוקק ומשליט את כוחו כדי לצוות על האדם הגנה על חייו? אנשים נמצאים בחופים בשמש קופחת של 40 מעלות חום ומשתזפים, בשעה שאנחנו יודעים בוודאות שזה גורם לסרטן עור. האם נחוקק חוק שמחייב אותם להשתמש במקדם הגנה מספר 40? לא.

יש עוד מקרים רבים שבהם אנשים מסכנים את חייהם. הם בוחרים לעשות זאת למרות מחקרים ולמרות שנשקפות סכנות ואנחנו לא מחייבים אותם בחוק לנקוט בצעדים מסוימים. נשאלת השאלה לטווח ארוך. אנחנו מחוקקים, אנחנו לא באים לגונן על אדם כזה או אחר ברגע שהוא עולה על אופניים. אנחנו חייבים להסתכל על תמונת המצב הרחבה שקשורה גם לבטיחות, גם לאיכות הסביבה וגם לצפיפות בכבישים. ככל שיש יותר רוכבי אופנים, שמשתמשים באופניים לצרכי היום יום ככלי רכב בתוך העיר, כך יש פחות מכוניות בעיר וזאת עובדה.

כשאני לוקחת את האופניים שלי, שנמצאות אצלי בבית, ויוצאת לערוך קניות בשוק הכרמל שנמצא ליד הבית שלי, זה אומר שאני לא לוקחת את האוטו. כלומר, אני מפחיתה עומס מהכביש ורוכבת על אופניים.

חברים, אני רוצה להסביר. אנחנו בדיון ממש לפנים משורת הדין. אני בעומס עצום של הוועדה. אני מבקש להתבטא בקצרה. אני אומר את זה לאחרים ולא רק לך.

ברגע שאני רוכבת על אופנים ולא לוקחת רכב ממונע אני יוצרת סיטואציה שבה יש פחות עומס בכבישים, פחות זיהום ופחות סיכון חיי אדם. חובת חבישת הקסדה גורמת לאנשים שלא לרכב על אופניים בתוך העיר או לחילופין לצפצף על החוק ולא לחבוש קסדה.

מתי חוקק החוק הזה?

25.7.2007.

למישהו יש נתונים? מתי חוקק החוק הזה? האם אספו נתונים?

אופיר, לעיתים מאוד רחוקות אני מחוקקת כאן חוקים שנוגעים ישירות לגורלי שלי. כאן, במקרה, כיוון שאני גם רוכבת שטח וגם רוכבת בתוך העיר, אני יכולה לומר לך שמרגע שחוקק החוק אני רוכבת הרבה פחות על האופניים. לקחת איתי את הקסדה לשוק זה עוד נטל ועוד דבר לסחוב. זה מסרבל את הרכיבה על האופניים וזה גורם בדיוק לתוצאה ההפוכה שאותה אנו רוצים, שיהיו יותר רוכבי אופניים ופחות כלי רכב ממונעים בכבישים.

בנוסף לכך, אני מובילה את החוק הזה יחד עם ראש עירית תל אביב, שמעורב מאוד בחוק וכמו שאנחנו יודעים גם פעל מאחורי הקלעים בוועדת ההסכמות, כדי שהנושא הזה בכלל יוכל לעלות בקריאה ראשונה. בפרויקטים שיש בפריס ובערים אחרות באירופה, יש בכל פינת רחובות אופניים נגישים לרכיבה. ביקש ראש עירית תל אביב לעשות פרויקט דומה. נחתם חוזה, 2000 זוגות אופניים לשימוש בתל אביב. הדבר הזה לא קרה והפרויקט הזה מעוכב בגלל חוק חובת חבישת קסדה. אני בטוחה שאם נבטל את החוק הזה נביא תועלת רבה לאזרחי מדינת ישראל.

הצעת החוק שלי בעצם עוסקת בפטורים לבגירים מחובת חבישת קסדה יש שני פטורים. פטור אחד זה לבגיר שרוכב בדרך עירונית בשביל אופניים מסומן. זה משתלב עם הדברים שנאמרו על ידי שלי.

החריג השני נוגע למושבים ולקיבוצים, שכאן זאת גזירה שהציבור יכול לעמוד בה. אני לא רואה בדמיוני את אותו חבר מושב - - -

שם גם כמעט אין תנועה.

רוכב אופניים שנוסע 300 מ' למכולית והוא צריך לחבוש קסדה. זאת גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה ואני מבקשת להחריג אותם מתחולת החוק.

ברגע שהחוק יחוקק, זה יחול על כל הישובים, כפריים ועירוניים כאחד.

נראה לי שיש חפיפה בין הצעות החוק.

תודה רבה אדוני. אני רוצה להצטרף לדברי חברות הכנסת יחימוביץ ונוקד. חברת הכנסת יחימוביץ היטיבה לסכם את הטעם של ההתנגדות של כולנו לחובה המוגזמת ולאחריות הפלילית העודפת שהמחוקק הטיל פה. אני לא מתכוון לחזור על הדברים שנאמרו. אני רוצה להציע הצעה מעשית. מכיוון שאנחנו פועלים במסגרת משטר של הסכמות וברור לי שיש גורמים שלא מסכימים עם הגישה שלנו, אני רוצה להציע ניסיון של פשרה.

שמעתי בכמה הזדמנויות את עמדת משטרת ישראל, שהם לא מסוגלים וגם לא מתכוונים לבצע את אכיפת החוק הזה. גם פה יש בעיה, הכנסת חוקקה חוק ואין אכיפה. אני חייב לומר שאין לי טענות למשטרת ישראל כי אני חושב שהחוק הזה לא ניתן לאכיפה.

אני מציע הצעה, שגם באה לידי ביטוי בהצעת החוק שלי: הפטור יונהג בדרך של הוראת שעה. בואו ניתן לעצמנו גרייס ונאמר שהחוק נשאר בתוקפו. במהלך שנתיים החוק לא יחול על כל הקבוצות אלא רק על חלקן. כך נשיג שתי מטרות: תומכי חבישת הקסדה יוכלו לבוא ולומר לציבור שאנחנו מעבירים מסר שהוא בקונצנזוס. אגב, החוק הזה עורר הרבה ויכוח בציבור. אני, כמתנגד לחוק, לא מתנגד לרעיון של קסדה, אלא אני מתנגד לחוק פלילי שאוכף קסדה.

אם נצליח לייצר הסכמה בכנסת, שלתקופת זמן של שנתיים נשהה בהוראת שעה חלק מהחבויות בחוק ונגביל אותן לאוכלוסיות שאליהן החוק צריך להתייחס, נעביר מסר של הסכמה לציבור שאומר שבסך הכל בכנסת מסכימים שקסדה זה דבר טוב. אנחנו לא מסכימים איך ובאיזה צורה צריך להחיל את זה אבל התקופה של השנתיים תיתן לנו הזדמנות לבדוק מה האפקט של הדבר הזה. האם הוא באמת מרתיע אנשים מלנסוע על אופניים וכדומה.

אתה תשאיר חבות פלילית על ילדים?

משרד המשפטים, בבקשה.

לגבי עמדת הממשלה. נכון שהיה שלב שוועדת שרים באמת לא קיבלו את הדעה של הגורמים המקצועיים והיתה תמיכה, אבל שר התחבורה הגיש ערר שלא נדון בממשלה ולכן עמדת הממשלה הפורמאלית היא להתנגד להצעה ולא לתמוך.

לגופו של עניין. ההצעה נדונה מאוד לעומק לפני שנה בוועדת הכלכלה. בדיון שם דובר על נושא של מבוגרים. מסתבר שהרבה מהפגיעות הם גם אצל מבוגרים וגם על הקושי לתת דוגמא אישית, כאשר אומרים לילד לחבוש קסדה ועל ההורים לא חלה חובה.

אני לא מקבלת את התזה הזאת. יש המון דברים שלנו מותר ולילדים אסור. אני רוכבת ליד הבת שלי כשהיא עם קסדה ואני לא. אני שותה אלכוהול והיא לא. העניין הזה של דוגמא לילדים, זה פשוט לא מקובל עלי.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח, אני אומרת איזה נקודות נדונו בישיבה וכדאי גם לקרוא את הפרוטוקול.

הוזכר גם שהרבה מאוד מהפגיעות הן פגיעות עצמיות ולאו דווקא פגיעות ממכונית.

בנושא האכיפה נדונה השאלה והיתה התלבטות בעניין הזה. אני לא בטוחה שנאמר שהמשטרה לא תאכוף בכלל אבל מכל מקום ניתנה חשיבות למסר של האיסור.

מה אתם מציעים?

הממשלה מתנגדת לחוק. המשרדים המקצועיים, בריאות ותחבורה יוכלו לנמק מבחינה מקצועית את הסיבות להתנגדות.

אני ממשרד התחבורה ואנחנו הגשנו את הערר. הנימוקים היו שהתועלת בחבישת הקסדה גדולה מהנזק שייגרם מירידת מספר רוכבי האופניים.

חברים, אני לא רואה טעם להמשיך את הישיבה.

עמדת משרד התחבורה השתנתה?

שר התחבורה הגיש ערר.

אני הוטעיתי, אני חשבתי שהממשלה בעד.

שר התחבורה הגיש ערר והוא לא נדון.

קיימנו דיון מפורט ביותר במשרד התחבורה. היה דיון מעמיק בהשתתפות נציגי עירית תל אביב ונציגי משרד התחבורה ונשמעו שם קולות אחרים.

היתה שם גם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והמסקנה היתה שיוגש לשר התחבורה והבטיחות בדרכים סיכום עם כל העמדות המובאות. בינתיים הוועדה התכנסה מהיום להיום.

משרד התחבורה אמר שהוא נגד.

שר התחבורה הגיש ערר.

אבל אחרי הערר קיימנו דיון של שעות ארוכות עם המומחים שלכם. זה ממש מוזר.

אתם מטעים אותי. אני חשבתי שהממשלה בעד והבנתי שצוות ההסכמות בעד ולכן הסכמתי שנעשה דיון.

ישבנו עם המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, אלכס לנגר שמופקד על התחום הזה. הוא הבהיר לנו עד כמה הוא משתכנע מהנימוקים שלנו והם אף הביאו מחקרים משלהם כדי לאשש את טענותינו. אני ממש לא מבינה מה קורה.

מישהו יכול לדבר עם אלכס לנגר?

היו דיונים וזאת רק חלק מהתמונה. הנושא התחבורתי הוא חלק אחד והנושא הבטיחותי הוא החלק השני. צריך לאזן ואנחנו הגשנו ערר נגד.

אבל אחרי הערר כבר ישבנו איתכם שעות ארוכות והגענו להסכמות. את בטוחה שאתם מדברים בקול אחיד? אפשר להתקשר אליו ולשאול?

לפני הישיבה דיברתי עם עוזר השר.

משרד התחבורה נגד. משרד הבריאות בעד או נגד?

משרד הבריאות נגד התיקון.

משרד המשפטים נגד. המשרד לביטחון פנים בעד או נגד?

אנחנו כפופים להחלטת הממשלה.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים?

אנחנו בוודאי נגד.

יש גורם ממשלתי שחושב אחרת? אני לא רואה טעם להמשיך.

אתה לא רוצה להצביע?

איך אני אצביע אם כל הממשלה נגד?

מה איכפת לך להצביע על זה ולבדוק אחר כך אופציה אם אנחנו מעלים את זה למליאה? לא נעלה את זה למליאה אם זה יישאר נגד.

אני רוצה להציע תיקון קטן והבנתי שחברי הכנסת יחימוביץ וחנין מוכנים לתיקון. אם משאירים את חלוט החוק אך ורק על ילדים, שזה ייקבע שזה ילדים עד גיל 12 אחרת תהיה חבות פלילית אך ורק על הילדים. מתחת לגיל 12 זה ילדים קטנים ואין אחריות פלילית. כותבת העמותה לישראל בשביל האופניים: "החשש שלנו הוא שילדים ירכבו ללא קסדה, ינסו להימלט מפני שוטרים ופקחים".

זה חוק כבד, זה חוק שהיה בדיונים.

אבל המציעים מסכימים.

צריך לשמוע, זה לא משחק.

אז אתה תקבע שילדים - - -

אני לא קובע כלום. אני מבין את ההערה שלך ואני לא נגדה. אני רק אומר שכדי שנהיה במצב שאנחנו מקדמים את הנושא הזה לקריאה ראשונה, זה לא מספיק. צריך לקיים דיון מקיף ורציני. יש פה התנגדות גורפת של גורמים רבים וזה לא דבר פשוט.

אני פרופסור אליהו ריכטר מהאוניברסיטה העברית מהמרכז למניעת היפגעות. חד משמעית אני נגד ביחד עם משרד התחבורה. לדעתי אסור להקריב את התועלת שלו בשביל חלומות של עתיד. זה בלתי מוסרי, בלתי אתי ונוגד כל עיקרון.

יתר על כן, כאשר יש חוק שמכניס כל מיני פטורים לפי גיל, מקום וכו', יש 1001 בעיות באכיפתו.

עצם קיום החוק על הנייר, אפילו אם לא אוכפים אותו, הוא בעצמו גורם מחנך מאוד חזק. זה כמו בחגורות בטיחות שאי אפשר לאכוף אבל זה עובד.

לסיום, הערה אפידמיולוגית. אלף פעמים נפלתי על הראש שלי באזורים כפריים - - -

אלף פעמים נפלת על הראש שלך? זה ממש מוזר. אני רוכבת אופניים כל כך הרבה שנים ולא נפלתי אפילו 10 פעמים על הראש.

הקסדה הגנה עלי אבל לא נכנסתי לסטטיסטיקה אז לכן אני לא קיים.

אופיר, אם אתה שומע אותו, אז אולי תשמע גם את הצד השני.

אני זוכר שלמתן וילנאי היתה תאונה קשה בשטח והוא היה עם קסדה.


אין לי בעיה לשמוע גם חברים שתומכים, אני רק חושב שזה לא יקדם אותנו.


אני רוצה להציע הצעה. אני רוצה לחזור להצעה שהצעתי בהתחלה. לעשות את זה רק על הפרויקט ל-3 שנים. אני רוצה שתלכו הביתה לעשות שיעורי בית ותבואו עם תשובה של מופז. אם תהיה הסכמה, אביא את זה בבוקר ונצביע על זה.


אני מדבר איתכם על הסדר מצומצם ביותר בפרויקט ספציפי כהוראת שעה. ששר התחבורה יקבע האם תשתית האופניים בתל-אביב מספקת כדי לאשר את זה. יש לכם את כל המנגנון לבחון את הדבר הזה. תהיה לכם זכות לתבוע מעירית תל אביב לעשות עוד דברים וכדומה.

בוא נשמע אם זה רלוונטי והאם תל אביב עונה על הקריטריון הזה.

אני אומר שנעשה ניסיון מוגבל לתל אביב כי תל אביב זקוקה לזה באופן טוטאלי גם בגלל התחבורה וגם בגלל שיחסית היא מאוד מתקדמת ביכולות שלה. גם אם היא לא מוכנה כרגע היא תהיה מוכנה בעוד חצי שנה. אל תהיו כאלה נעולים. אני מדבר על ניסיון מוגבל ל-3 או 5 שנים. תחשבו על זה, תתייעצו עם השר.

אופיר, אני מוכנה לשקול את זה. זה רעיון לא נורא בהתחשב בנסיבות אבל אני מבקשת שנשמע את גידו סגל מעירית תל אביב.

אני אדריכל מתכנן ערים ומרכז את פרויקט אופניים בעירית תל אביב כבר 15 שנה. אני חושב שאנחנו לא מדברים על חלומות באספמיה. את זה אמרו לפני 15 שנה. היום מבינים שהאופניים הם כלי תחבורה לכל דבר. אם אנחנו רוצים להקטין את תאונות הדרכים במדינת ישראל, אנחנו צריכים יותר אנשים שיסעו בתחבורה ציבורית ויותר אנשים שירכבו על אופניים. לכן אנחנו צריכים להקל עליהם ולאפשר להם את התנאים הכי טובים לעשות את זה. למשל, אנחנו לא דורשים שאנשים יחגרו חגורות בטיחות באוטובוסים כי אנחנו רוצים שאנשים ייסעו באוטובוסים. על אותו משקל אנחנו לא צריכים לדרוש מאנשים שיחבשו קסדות כשהם רוכבים.


שתי מילים על הניסיון שלנו בתל אביב. הפרויקט שלנו מתבסס, מצד אחד, על בניית תשתיות. בנינו כ-100 קילומטר של שבילי אופניים. מצד שני, הפרויקט מתבסס על הסברה וחינוך. אנחנו יכולים להגיד שאם בשנת 1995 רק 2% מתושבי תל אביב רכבו לעבודה, היום אנחנו מדברים על זה ש-5% מהתל אביבים מגיעים בבוקר לעבודה עם אופניים. משמעות הדבר היא ש-9,000 איש עולים על האופנים, במקום לעלות על המכונית, ומגיעים לעבודה. יש לזה השפעה עצומה גם לאיכות הסביבה וגם לתחבורה בעיר.

דבר על הפרויקט כי אין לנו הרבה זמן.

אני מספר את כל זה כדי להגיד שכתוצאה ממה שעשינו, גם מספר תאונות הדרכים בעיר הוא היום חצי ממה שהיה לפני 10 שנים. זה מתקשר בדיוק לניסיון בעולם שאומר שככל שיש יותר רוכבים בכביש יש פחות תאונות. אנחנו יכולים להציג מספרים אבל, בגדול, הסיכוי של רוכב אופניים בארצות הברית, ששם 35% מהרוכבים רוכבים עם קסדה - - -

באופן וולונטרי?

כן.


הסיכוי שלו להיפגע הוא פי 30 מרוכב אופניים בהולנד, ששם רק סדר גודל של 0.1% רוכבים עם קסדה. זאת אומרת, שמה שקובע את בטיחות הרוכבים זאת לא הקסדה.

בדקתי וראיתי שבהולנד הכי חשוב מבחינת החוק זה תאורה לאופניים. אם אדם נוסע בלי תאורה לאופניים הוא משלם קנס ברמה של שכר חודשי.

זה נכון, זה יותר חשוב.

זאת אומרת, שמה שקובע זה בעיקר הנושא של מספר הרוכבים. אנחנו גם יודעים שהתרומה של הרכיבה לבריאות הציבור היא גדולה מאוד והיא הרבה יותר גדולה מהסכנה להיפגע.


אנחנו צריכים לחבר את שני הדברים יחד. אנחנו בעד שאנשים ישתמשו בקסדות אבל לא לחייב.

בדקתם פרויקטים דומים בעולם?

יש מעט מקומות בעולם שהחליטו לחייב אנשים להשתמש בקסדות. זה קרה באוסטרליה ושם היתה ירידה בשימוש באופניים.


במערב אירופה, שעליה אנחנו מסתכלים כמקום שאנחנו שואפים עליו, בטח מבחינת בטיחות בדרכים, אין חיוב של שימוש בקסדות. שם מבינים שהמפתח לעניין של תאונות הדרכים הוא השימוש בתחבורה ציבורית, באופניים או בהליכה ולכן צריך לבנות תשתיות.

או בשבילי אופניים.

בשלב זה אנחנו מדברים על תחום העיר תל אביב אבל מדובר במערכת מטרופולינים. יכול אדם לקחת אופניים בתל אביב, להגיע איתם לרמת גן ולחזור. יש לנו פורום של ערי המטרופולין ואנחנו יושבים כבר שנה ביחד וחושבים איך לקדם את הנושא של האופניים. נאמר שם שהערים האחרות מחכות שאנחנו נקדם את הפרויקט ונקים אותו כדי שהם ילכו בעקבותינו וגם יקימו פרויקטים נוספים.


לכן, אם הכוונה היא לדבר על פטור באזור מסוים, אני הייתי הולך על זה שזה לא יהיה כתוב רק תל אביב יפו אלא להתייחס לכך בצורה מטרופולינים.

אופיר, מה הניסוח שהצעת?

לא הצעתי ניסוח, הצעתי רעיון. ערים שיש בהן תשתיות שיאושרו על ידי שר התחבורה כמתאימות לשימוש משמעותי בפרויקט בסדר גודל זה, יקבלו פטור לתקופה של איקס שנים. אז יחליטו אם להמשיך או לא להמשיך.

אפשר לנסח דבר כזה?

כן. לתומר לא היה זמן לנסח.

אני מוכנה.

זה צריך להסתיים היום כי אנחנו צריכים להעלות את ההצעה לקריאה ראשונה. זה צריך להתפרסם ברשומות. אם רק תקבלו החלטה מחר לא נספיק לפרסם. זה הולך לרשומות ולמדפיס הממשלתי וטכנית לא נספיק.

אם הממשלה תסכים, נתכנס מחר ומצביעים ואז הולכים לפטור מחובת הנחה לוועדת הכנסת.

הבעיה היא בהנחה. מכיוון שזאת קריאה ראשונה, זאת פרוצדורה יותר מסובכת מקריאה שניה ושלישית. זה צריך להתפרסם ברשומות, צריך ללכת למדפיס הממשלתי, עריכה לשונית וזאת פרוצדורה של יום.

אתה לא רוצה להצביע על הנוסח הזה, להשאיר את זה פתוח ולהעלות את זה למליאה רק אם יש הסכמה? הרי לא נעלה את זה בכוח.

אני חושב שזאת הצעה מעשית. לצערי אנחנו כפופים למשטר של הסכמות. אבל, בינתיים, כיוון שיש רצון להשאיר את הסוגיה כסוגיה חיה - - -

תנסו לכתוב משהו. אני לא יכול להצביע אם אין לי נוסח כתוב.

אני מזכיר האיגוד הישראלי לנוירוכירורגיה. למרות ההסכמות המתגבשות, אני רוצה להביע הסתייגות ואת החשש שלנו. אני מדבר גם בשם ישיבה משותפת של המועצות הלאומיות לטראומה ולקידום בטיחות שדנה בנושא הזה ועסקה בהסתייגויות הספציפיות האלה.

המסקנה המשותפת המקצועית מהבחינה הבריאות היא, שאם חוק הקסדות יבוטל המשמעות היא היפגעות נוספת. בהצעות החוק יוצאים מאקסיומות שהיפגעות קורית רק בחיכוך בין רוכב אופניים לכלי רכב מנועי. לא כך הוא הדבר. יש הרבה היפגעויות ברכיבה על אופניים. אנחנו נתקלים בזה בעיקר בעובדים זרים שנוסעים הרבה בדרכים, בערים ולא חובשים קסדות. לעיתים מאוד תכופות אנחנו מטפלים בהם בפגיעות מאוד קשות. אני הבאתי פה צילומים להראות.

אתם מטפלים גם בנפגעי תאונות דרכים קשות. יש כאן משהו יותר נרחב מהתמונה הצרה שאתה מציג והיא, שככל שיהיו יותר אופניים יהיו פחות תאונות דרכים. אתה יודע, יש הסתכלות כל כך צרה. ברור לחלוטין שאם בן אדם שלא חובש קסדה נופל ומקבל מכה בראש, הוא בלי מוגן, על זה אנחנו מסכימים.

מחקרים בכל העולם מצביעים על היפגעות פחותה הרבה יותר משמעותית אצל רוכבי אופניים שחובשים קסדה, עם חומרת פגיעה הרבה יותר קטנה.

ברור. גם הולכי רגל חובשי קסדה לא ייפגעו בראש.

ההיפגעות של רוכבי אופניים אינה רק לגיל הצעיר ולילדים שרוצים להחריג. בארצות הברית 85% מהנפגעים החמורים הם מעל גיל 16 ו-56% מעל גיל 20.

אין שום ויכוח על זה שראשו של אדם מוגן יותר כשהוא עם קסדה. גם אם הוא ילך ברחוב וייפול עליו מנוע של מזגן, הוא יהיה מוגן יותר כשהוא יהיה חבוש קסדה. אין ויכוח על זה. אנחנו מנסים להציג כאן תמונה יותר רחבה. אנחנו חייבים להציג תמונה יותר רחבה: זיהום אוויר, צפיפות בכבישים, תאונות דרכים.

יש גם אקסיומה שעוד לא הוכחה ולא ראיתי עליה נתונים חד משמעיים, שחבישת קסדות או חוק לחבישת קסדות מפחית את כמות רוכבי האופניים.

חד משמעית.

יש נתונים מקנדה שמראים ההיפך מהנתון הזה.


אני רוצה להגיד לך שביום כיפור האחרון שמחתי להסתובב ברחובות ולראות את אחוז הילדים והמבוגרים שחבשו קסדות. זה היה לברכה כי הרגשתי שעשינו משהו.

זה לא היה בגלל החוק.

אני חושב שלחוק היתה תרומה. אני חושב שזה עניין של אווירה ציבורית. הורה צריך את האמירה שיש חוק וצריך לחבוש קסדה. אני חושב שבסיטואציה שלנו, נוכח כמות ההיפגעות וחומרת הפגיעות, חשוב מאוד להמשיך ולא לשנות את החוק.

אני מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני מנהלת את תחום הכנסת ממשלה ובתי משפט. כבוד יושב הראש, אני רוצה לתת קצת נתונים: בשנת 2008, שטרם הסתיימה, שכלה מדינת ישראל 10 רוכבי אופניים. אגב, בשנה שעברה נהרגו 5 איש, וזה בניגוד לטענה שככל שיש יותר רוכבי אופניים יש פחות תאונות.

את נותנת נתון מטעה בכוונה. אנשים שנסעו בכבישים בינעירוניים ונפגעו מרכב שנסע והעיף אותם למרחק 10 או 20 מטר והם חבשו קסדה. למה להטעות?


כמה מהם נפגעו כיוון שהם לא חבשו קסדה ונפגעו בראשם ונהרגו כתוצאה מכך?

הטענה שככל שכשרוכבים יותר על אופניים ההיפגעות יותר קטנה היא טענה מוטעית.

אני רוצה לתת נתון שאומר שבשנת 2007, על פי נתונים הלמ"ס, נפגעו 1961 רוכבי אופניים, קל קשה ונהרגים. זאת אומרת שיש תופעה של היפגעות והטענה שככל שיש יותר רוכבים כך נפגעים פחות, היא מופרכת.

לגבי הטענה שכשרוכבים בעיר ההיפגעות היא קטנה מההיפגעות בבינעירוני: 90% מרוכבי האופניים, על פי הנתונים שלנו, נפגעים בתחום העירוני ורק 10% נפגעים בתחום הבינעירוני. זה נכון שבתחום הבינעירוני נקטלים יותר כי זה יותר קשור למפגש רכב נהג.

גברתי, הנתונים שאת מעלה לא יכולים ללמד אותנו כלום. אם 10% נפגעים מחוץ לעיר אבל 99% רוכבים בתוך העיר, זה אומר שהפרופורציה היא אחרת. נתונים חלקיים לא יתנו לנו דבר. את נותנת מספר של 1,600 נפגעים וזה מספר עצוב. אבל אם אנחנו רוצים ללמוד משהו, את צריכה לתת נתונים מה היה לפני 5 שנים באופן פרופורציוני למספר האנשים שנסעו באופניים. אחרת, גם אני יכול להגיד לך שיש הרבה אנשים שנפגעים ושכולנו מצטערים על זה. על זה אין ויכוח.

הרעיון הוא להבין שנפגעים ונפגע הוא נפגע, בין אם הוא רוכב בעיר - - -

כמה הולכי רגל נפגעו בראשם?

למה את מסרבת לתת את הנתון הזה?

אני לא מסרבת לתת תשובות. חלקם נפגעו בראשם וחלקם לא.

את אמורה לבוא עם נתונים.

צריך להתמודד עם התופעה הזאת.

צריך לבוא עם נתונים ולא להטעות אותנו במכוון.

צר לי שחברי הכנסת אומרים לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שנתוניה לא מדויקים.

צר לי שאת מגיעה עם נתונים לא מדויקים.

הנתונים מדויקים. את רוצה לבקש רזולוציה מסוימת, נביא אותה.

אני רוצה את הרזולוציה שקשורה לחוק הספציפי הזה. רוכב אופניים בכביש בינעירוני שנסע חבוש קסדה ונהרג, לא רלוונטי לחוק הזה.

מנהלת תחום המידע שלנו תיתן לכם נתון בתחום הזה.

האם אפשר לדעת כמה הולכי רגל נפגעו בראשם?

אתם לא מאפשרים לה לדבר.

אגב, הנפגעים בקבוצת הגיל 45-64 הם קבוצת סיכון חשובה וזה לא רק ילדים.

אגב, זה כך גם בקרב הולכי רגל. אז אולי צריך להטיל חובה על אנשים מבוגרים במיוחד ללכת עם קסדה כשהם הולכים ברגל?

זאת שאלה מעניינת מה יותר בטוח להיות הולך רגל או רוכב אופניים?

מה עם החוק של אורית נוקד לגבי הקיבוצים? גם שם אתם נגד?

כן. כפי שאמר האדם המלומד, כשאדם נופל מהאופניים ונפגע בראשו זה לא משנה אם הוא נפגע בכפר, בעיר, בכביש בינעירוני או במסלול אופניים.

למה שלא נביא כירורג יד והוא יספר לנו על כל הפעמים בהם הוא ניתח ביד רוכבי אופניים שנפלו מאופניים וידם נשברה. אז נגיע למסקנה שצריך כפפות ברזל. זה לא רלוונטי. אני מכבדת אותך מאוד, את העיסוק שלך ואת המקצוע שלך אבל הוא לא קשור לחוק הזה בכללותו, על כל הרוחביות שלו ועל כל ההיבטים.

אני רוצה להביא נתון על הולנד.

לא הבנתי למה את מתנגדת לפטור בקיבוץ?

היא הסבירה למה. את יכולה לומר שההסבר שלה לא מניח את דעתך.

כמה נהגים במכוניות נפגעו בראשם?

אני מביאה נתונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים של הולנד. בשנת 2007 נרשמו בהולנד 189 הרוגים רוכבי אופניים.

כי כולם שם רוכבים על אופניים.

צודקות חברות הכנסת שצריך לבדוק את היחסיות. עשינו את החישוב באגף המידע. בהתחשב במספר התושבים בהולנד 16.5 מיליון נפש ניתן לומר כי בהולנד 11.5 הרוגים רוכבי אופניים לכל מיליון תושבים, לעומת ישראל שבה נכון להיום 0.8 הרוגים רוכבי אופניים לכל מיליון תושבים. לפיכך המסקנה היא שהולנד לא מהווה דוגמה לרכיבה ללא קסדה שאין לצידה נפגעים. .ההיפך הוא הנכון, בהולנד נפגעים יותר.

אבל 30% מהאנשים בהולנד רוכבים לעבודה כל בוקר. מדובר במיליונים.

לפני שמדברים על הולנד אפשר להתייחס להמלצה שכתב ד"ר קובי פלג מהמרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה. בפירוש, ההמלצה שלו היא חד משמעית - חובת קסדה לילדים ולא חובת קסדה למבוגרים כי הוא אומר שיש מגמה של ירידה מתמדת בפגיעות ראש בקרב מבוגרים. הוא חושב שהחוק שחברי הכנסת הציעו, במקרה הזה, הוא חוק מידתי ונכון והוא מציע לתמוך בו.


פרופסור ברזיץ, ממרכז הדסה לאיכות ובטיחות קלינית, ועוד רבים אחרים תומכים בחוק וחושבים שהוא מידתי. אני חושב שצריך להקשיב להם.

אני רוצה להכריז על הפסקה.


גלעד, אני מבקש לאתר את השר מופז. תציגו לו את הנוסח. אני רוצה לראות אם יש הסכמה. אם יש הסכמה נצביע ואם לא, לא נצביע.

(הפסקה 14:30)

אני מחדש את הישיבה.


משרד התחבורה, בבקשה.

העברתי את הנוסח המוצע לעיונו של השר דרך עוזר השר ירון שילת וקיבלתי הודעה בטלפון שהשר מתנגד.

לנוכח העמדה הזאת אני לא מוצא אפשרות להעלות את הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה. הדיון הזה ייפתח מחדש בכנסת הבאה. תודה רבה.


הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00