PAGE
16

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 708

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ו' בחשוון התשס"ט (04.11.2008), בשעה 08:30

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 15) (ציון תאריך תפוגה למוצרי תמרוקים), התשס"ח-2008, של חה"כ זהבה גלאון (פ/19).

חברי הוועדה: ישראל חסון – היו"ר

זהבה גלאון

עו"ד דפנה גלוק – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד חנה טירי – לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עו"ד נילי דיקמן – לשכה משפטית, משרד הבריאות

רינת בכר – אגף רוקחות, משרד הבריאות

נורית פייביש-יוסף – ממונה על ענף התמרוקים בהתאחדות, התאחדות התעשיינים

רוני רייבר – מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

אתי בנדלר

לאה ורון

מיטל בר שלום


הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 15) (ציון תאריך תפוגה למוצרי תמרוקים),

התשס"ח-2008, של חה"כ זהבה גלאון (פ/19).

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מעביר את רשות הדיבור לחה"כ גלאון.

תודה. ההצעה הזו די מוכנה ובשלה להצבעה, בעיקר על בסיס הישיבות שהיו כאן בוועדה. בסופו של דבר הגענו להבנה לגבי הצורך לתת מענה לסימון תמרוקים. מצד אחד הרצון הוא לא לפגוע ביכולת הייצוא והייבוא. אמצנו את הבקשה של הגופים השונים, לשכות המסחר ומשרד הבריאות לגבי אימוץ הדירקטיבה האירופית בנושא.

לפני שנה משרד הבריאות אמר שהם רוצים להתקין תקנות. אנחנו המתנו והמתנו שהתקנות האלה תגענה לוועדת הכלכלה. סברנו, שהתקנות תייתרנה את החקיקה. הנה עברה שנה, והתקנות עדיין לא הוגשו. אני לא באה בטענה. זו פרוצדורה.

הם כותבים, שהם עדיין בתהליכי הכנה במשרד.

אני מניחה שזו הפרוצדורה. לכן, חשבנו שזה לא יהיה נכון יותר להמתין לתקנות. אם אין מחלוקת, אז נחוקק את החוק. כאשר תהיינה תקנות, נראה מה יהיה.

איך זה ישפר את מצבנו בתחום האפטר שייב?

הריח יהיה יותר טוב.

עד עכשיו היה לי תירוץ, שפג התוקף.

הצעת החוק הזו נולדה ביוזמתה של עידית העוזרת הפרלמנטארית שלי, שיושבת פה מאחוריי. אתה יודע שאנחנו מאוד רגישות למראה העור שלנו, ואנחנו רוצות לוודא שהתמרוקים שאנחנו קונות יהיו פיקס.

אני רואה שישיבה ראשונה של הוועדה, אחרי הדיון המוקדם שהתקיים בכנסת, נערכה כאן ב-11 בדצמבר 2007. אז הצהירו נציגי משרד הבריאות, שהם בשלבים האחרונים של הכנת התקנות. לבקשת הוועדה, קיבלנו את טיוטת התקנות שהועברו למשרד המשפטים ב-16 לינואר 2008. אז גברת דיקמן שלחה לנו העתק מטיוטת התקנות שהועברו למשרד המשפטים.

בהתכתבות שהיתה לי איתה לפני מספר ימים, הודיעה לי הגברת דיקמן שעדיין מבקשים להכניס מספר שינויים בתקנות האלה וכי זה עדיין בתהליכי הכנה. אני לא יודעת, אם ומתי הכנסת התקנות האלה תסתיים. אני גם רוצה לומר, שהתקנות האלה טעונות אישור של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, וזה מכוח פקודת הרוקחים, לפי איזה תקנות עונשיות וכו'. אשר על כן, אם הוועדה תחליט בסופו של דבר לא לקדם את הצעת החוק של חה"כ גלאון לקריאה השנייה והשלישית, להערכתי, עד שיושלמו התקנות, יאושרו ויפורסמו, תעבור עוד עת ארוכה. לכן, הוועדה צריכה להחליט האם היא רוצה להמתין עת כל כך ארוכה או בכל זאת להתקדם עם החקיקה.

כפי שציינו בפני הוועדה כמה פעמים, אנחנו חוזרים ומציינים זאת שוב שהנושא של סימון תמרוקים, סימון תאריכי תפוגה או סימון תאריכים לשימוש לאחר פתיחה, מה שאנחנו אימצנו מהדירקטיבה האירופאית, נעשה כבר היום ואומץ בנוהל של משרד הבריאות, נוהל מחייב, החל מה-1 לינואר 2008. קדם לכך תהליך הכנה מול הגופים, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, שקיימנו איתם משא ומתן על הנושא הזה.


כל הפיקוחים שלנו על תמרוקים היום, החל מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים) תשל"ג-1973. למעשה, אין חקיקה אחרת העוסקת בתחום הזה. מכוח אותו צו יש לנו סמכות להורות על סימון פרטים שונים על תמרוקים, ואת זה אנחנו עושים כבר זמן רב. לכן, הנושא של סימון תמרוקים איננו מתאים לחקיקה של משרד הבריאות ואיננו ממתין להסדרה, אלא הוא כבר הוסדר בפועל בשוק התמרוקים היום. הנושא של התקנות, הוא נושא מורכב.

האם את אומרת בעדינות, שהחוק מיותר?

אני לא אומרת שהחוק מיותר. חשוב לי להדגיש, שהדברים נעשים בפועל.

את אומרת, שהדברים האלה מבוצעים בפועל, ולפיכך אנחנו מחוקקים חוק של נא לעצור בתמרור עצור.

אני מציגה את העובדות.

אני שואל.

מה עולה מדברייך?

אין מחובתי להסיק את המסקנות. חשוב לי להדגיש, שהתקנות שאנחנו מחוקקים לא מעכבות את הטיפול שלנו בנושא הזה. זו היתה מטרת דבריי.

אדוני היו"ר, אנחנו התכנסנו כאן ב-8 ביולי 2008, והדברים האלה נשמעו גם אז. עדיין הגענו למסקנה, שהצו הזה שמכוחו פועלים, לפי מה שנמסר לנו כרגע, לא מייתר את החקיקה. אמנם הוא נותן מענה מסוים, אבל עדיין התקנות לא בשלות. היום אנחנו נמצאים כבר כמה חודשים אחרי יולי.

מה הפער בין הצו לבין החוק?

מדובר בהוראות מנהל.

האם יש פער?

אני חושבת שכן.

אנחנו הבנו, שהיה מקובל על חברת הכנסת גלאון לאמץ את הנוהל של הדירקטיבה האירופאית, לפיו אנחנו פועלים. מבחינת תוכן הסימון, הנוהל שלנו ונוסח החוק יהיה תואם.

יש מדרג בהקשר של חקיקה. ברור שהפרת חוק חמורה מהפרת הוראות נוהל. אם לא כן, רוב הנושאים היו מוסדרים במסגרת הוראות נוהל. גם משרד הבריאות לא רוצה להסתפק ולהשאיר את הנושא מוסדר אך ורק בהוראות המנהל, והעובדה היא שהם רוצים לעגן את זה בתקנות. התקנות שהם עובדים עליהן דנות בקשת הרבה יותר רחבה של נושאים, וכנראה שזו הסיבה לכך שהכנתן לוקחת יותר זמן. השאלה היא, האם הוועדה מוכנה להסתפק בכך.

האם אני יכול להפקיר את המייק אפ של זהבה לעוד שנה ומשהו?

מילא המייק אפ. מה עם הקרם עור שלי?

אני חושבת, שהנקודה שאמרה היועצת המשפטית היא מאוד נכונה. יכול להיות שיש מענה מסוים בצו, אבל בכל זאת החקיקה גוברת. בנוסף, מעכבים אותנו הרבה. מתחילת שנת 2007 אנחנו מנסים לקדם את החוק הזה. זה שמתחילת ינואר 2008 יש צו, זה בסדר.

אני רוצה להבהיר את ההסדרה החקיקתית. היום יש צו פיקוח מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, שמסמיך את שר הבריאות לקבוע תנאים של רישיון לייבוא ולייצוא של מוצרי קוסמטיקה, ולקבוע הוראות בקשר לזה. בפועל, שר הבריאות קובע כל מיני הוראות, לרבות הוראות של סימון מוצרים מכוח הצו. ההסדרה בצו פיקוח היא הסדרה לא ראויה. אנחנו נמצאים במהלך של העברת כל צווי הפיקוח לחקיקה רגילה. זה מה שמשרד הבריאות עושה עכשיו עם התקנות. מכיוון שזה גם לא נכון שדברים כאלה יהיו לחלוטין בהוראות מנהל, הוא מכניס את כל הוראות המנהל שיש לו היום מכוח צו הפיקוח אל התקנות. כלומר, אנחנו לא נמצאים בחלל שבו אין הסדרה של התחום, גם לעניין סימון המוצרים. לשר הבריאות יש סמכות לקבוע הוראות לסימון מוצרים, והוא עושה את זה. אנחנו מעדיפים, שההוראות עצמן יהיו קבועות בתקנות. זה המהלך שנעשה עכשיו. לכן, העובדה שהתקנות מתעכבות לא אומרת שיש חלל מבחינת ההסדרה בפועל של הנושא. כך הבנתי.

אני חושבת, שכל הוועדה הבינה את זה.

אני רוצה להבהיר, שזה לא שאין היום חיוב לסימון מוצרים.

למרות שאנחנו הפעלנו את הנוהל הזה של סימון לפי הדירקטיבה האירופאית, וראיתי את זה בנוסח שהעבירו אלינו. יש עוד תיקונים שצריך לעשות, אבל עדיין אני לא חושבת שהחוק הוא מיותר. החוק הוא רצוי, אבל לצד החוק צריכה להיות אכיפה. כלומר, צריך לייצר תקנים שיאכפו את החוק הזה. זה חוק חשוב לבריאות הציבור, וצריך לקבוע עונשין לצד החוק הזה. זה שיהיה חוק ואנשים יידעו שהם עוברים על החוק, זה לא מספיק. מה קורה שאדם עובר על החוק? מה עושים לו?

מימינך יושבת נציגת הלשכה המשפטית של משרד הבריאות, והיא תגיד לך מהן הסנקציות הקבועות בפקודת הרוקחים, ככל שנעגן את זה בפקודת הרוקחים, קובעות בשל הפרת הוראות מכוח הצו.

בנוסף, ההגדרה של תמרוק היא הגדרה טיפה מיושנת. אנחנו רוצים קצת לעדכן אותה לפי הנוסח האחרון של הדירקטיבה האירופית. בהגדרה של 30 חודשים לפני ואחרי, יש 4 סעיפים שמסייגים באיזה מקרים כן ובאיזה מקרים לא.


אין לנו שום התנגדות שהחוק יעבור, כמו שדיברנו בפעם הקודמת. זה לא מיותר, לפי דעתי. נוהל וחוק זה לא אותו דבר. זה ברור לכולם.

אני מנהלת תחום תמרוקים באיגוד לשכות המסחר. אני רוצה לומר בשם החברות שאנחנו מייצגים בלשכת המסחר, היבואנים והמשווקים של תמרוקים, שאנחנו בעד חקיקה. חקיקה היא טובה, מפני שהיא עוזרת לסנן חברות שפועלות לא לפי החוק, והחברים אצלנו בוודאי לא רוצים את זה. רינת רמזה על הבעיה. לא משנה איזו חקיקה תתקבל, אם לא יהיה בהצעת החוק או בצו שמשרד הבריאות מכין עכשיו תקצוב לנושא האכיפה של החוק, הנושא שלא יוסדר. בפועל, לא יהיה פיקוח והמצב ימשיך להיות לא טוב. היום כוח האכיפה של משרד הבריאות, לא רק בתחום תמרוקים – ואני פועלת גם בתחומים אחרים – הוא מאוד מזערי. אני חושבת, שהקולגות שלי ממשרד הבריאות יאשרו את זה. חייבת להיות תוספת של תקצוב לפיקוח.

בואו נקרא את הצעת החוק.

אני מוכנה לקרוא את הצעת החוק, ולו רק כדי לומר בו זמנית מהן ההצעות לתיקון שהועברו אליי על ידי עו"ד חיון-דיקמן.

1. בפקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981, אחרי סעיף 155 יבוא:

"סימון תמרוק" 155ז.

(1) בסעיף זה, "תמרוק" – חומר המיועד לבוא במגע עם החלקים החיצוניים של גוף האדם במטרה לנקותו, לבשמו, לייפותו, לשנות את מראהו, להגן או לשמור עליו, למעט תכשיר רפואי.
אני עוצרת כאן, כי כבר כאן ישנה הערה ראשונה. מציעה עו"ד דיקמן שייאמר: "תמרוק" – חומר או הכנה המיועדים לבוא במגע עם החלקים החיצוניים של גוף האדם..". אני מוכרחה לומר, שאין לי מושג מה משמעות המילים "או הכנה".

זה מושג מעולם הרוקחות.

השאלה היא, האם זה מושג משפטי שמישהו ידע לתרגם אותו. האם הוא מופיע כבר בחקיקה? אני לא מצאתי, אבל אולי פספסתי.


הגברת דיקמן מציעה לומר, מהם החלקים החיצוניים של גוף האדם: עור, שיערות, ציפוריים ואברי המין החיצוניים, ולהוסיף: או עם השיניים וממברנות ריריות של חלל הפה, במטרה לנקותם, לבשמם, לייפותם, לשנות את מראם, להגן או לשמור עליהם, או לשפר את ריחות הגוף.


כאמור, השינויים המוצעים על ידי משרד הבריאות: להחיל את זה לא רק על חומר אלא גם על הכנה שמיועד לבוא במגע עם חלקים חיצוניים. כל עוד אני לא יודעת מה זו הכנה, לא הייתי מציעה לשלב את זה.


בנוסף, השאלה היא האם יש צורך להגדיר מהם החלקים החיצוניים של גוף האדם לעניין זה. אני הייתי מעדיפה שייאמר רק חלל הפה, מבלי להגדיר את הממברנות.

זו הגדרה שלקוחה מהדירקטיבה האירופית.

מה עם חלל האף והאוזניים?

זה כבר נוגע לתרופות.

אנחנו חיים היום עם הגדרה שקיימת בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים), שם בסעיף ההגדרות יש הגדרה לתמרוק. ההגדרה היא שונה ואיננה זהה להגדרה המוצעת או להגדה המוצעת על ידי. הנושא של תמרוקים כבר היום מפוקח, ואנחנו לא רוצים לשנות את הרגולציה הבסיסית שנוגעת לתמרוקים, ולכן בעיני חשוב להיצמד לכל הפחות להגדרה שקיימת היום, ככל שלא תמצאו לנכון לשנות אותה. ההגדרה שאנחנו הצענו בהערות שלנו לקוחה מהטיוטה של תקנות התמרוקים, שמתבססת על ההגדרות האירופאיות וההגדרות המקובלות בעולם. הנושא הזה חשוב לנו לא רק בגלל הנושא של סימון תמרוקים. אני מוכנה להסכים איתך, שלצורך סימון תמרוקים אנחנו נוכל לחיות עם הגדרה פחות רחבה. היות וזאת ההגדרה שתימצא עכשיו בחקיקה ראשית למשך שנים רבות...

לעניין סימון בלבד. אך ורק לעניין סימון.

עדיין, בעולם שבו אנחנו מתכבדים להעביר את החקיקה מצו לפיקוח לפקודת הרוקחים, בייחוד שאנחנו יודעים היום מה ההגדרה שאנחנו מבקשים להכניס לתקנות, נראה לי נכון לאמץ אותה גם לחקיקה כדי שלא תהיה שונות בנושא הזה. אין לנו כוונה ליצור רגולציה שונה לעניין סימון תמרוקים ולעניין רישוי ואינטרסים אחרים של הצרכן, שהם אינטרסים בריאותיים לא פחות חשובים, שהתקנות באות להגן עליהם. לכן, נראה לי נכון ליישר קו עם ההגדרה. היות וזאת ההגדרה המקצועית שאנחנו עומדים מאחוריה ומבקשים לקדם בתקנות, נראה לי נכון שזה יהיה גם לעניין הפקודה. לגבי ההגדרה של הכנה, מדובר בתערובת של חומרים ולא חומר אחד בודד.

חומר זה כולל רבים לפי חוק הפרשנות.

לא. חומר זה אחד.

אני מסכימה, אבל עדיין יש כאן איזשהו דיוק מסוים שיש לו השלכות מקצועיות. כאשר אדם מערבב חומרים, הוא יוצר מוצר חדש או משנה את אופיים של החומרים הקודמים. לגבי פירוט אברי הגוף החיצוניים של גוף האדם – הנושא של תמרוקים הוא נושא מאוד גבולי. יש לנו הרבה מוצרים שאפשר לסווג אותם כתמרוק ואפשר לסווג אותם כמוצר צריכה. מאוד חשוב לנו שמשחות שיניים ייכנסו להגדרת המוצרים, ולכן אנחנו מזכירים שיניים, ממברנות וריריות של חלל הפה.

האם משחות שיניים ייכנסו להגדרת תמרוקים?

בוודאי. אפשר להתווכח אם זה לאיבר גוף חיצוני או פנימי.

ואז גם מי פה ייכנסו לפה.

גם מי פה נכנסים להגדרת תמרוקים.

ודאי. יש שורה שלמה של מוצרים שעליהם אנחנו חושבים כאשר אנחנו מפרטים את הדברים האלה.

העקרונות ברורים לוועדה. הוועדה תאשר את העקרונות, ואנחנו נשב על הניסוח הסופי של ההגדרה ביחד עם הממונה על נוסח החוק אצלנו.

האם מקדמי הגנה גם נכנסים לכאן?

ודאי.

זה מקובל עליי, אתי.

האם אין לך שאלה לגבי ג'ל גילוח לגברים?

מה לגבי אפטר שייב וג'ל גילוח לגברים?

כלול.

האם זה אומר שאחרי שיתקבל החוק כולם יתחילו להריח טוב?

אני מאוד מקווה שזה יקרה.

בושם נכנס לכאן.

בושם לא נמצא באחריות משרד הבריאות. כל החקיקה בנוגע ליבוא בשמים היא בידי משרד התמ"ת.

בשמים נכנסים כאן באופן ברור להגדרת תמרוק. אינני יודעת מי אמור לפקח על זה, אבל בהתאם להגדרה, המצמצמת או המרחיבה, בשמים באופן חד משמעי נכנסים להגדרת תמרוק.

אמור לבוא במגע עם החלקים החיצוניים.

במטרה לבשמו.

זה נכון, אבל כרגע בשמים נמצאים באחריות משרד התמ"ת.

אתי, אני מציעה לקבל את ההצעה שלך של השפצור של ההגדרות, ולהתקדם.

זה נכון גם לגבי דאודורנטים, אני מניחה.

כן.

אני רק מבקשת להבהיר, כי בשמים נכנסים להגדרה וההוראות האלה יחולו על הבשמים. מי יפקח בפועל על אכיפת ההוראות האלה, את זה הממשלה תסכם עם משרדיה.

באופן היסטורי, סיווג של בשמים לא נכנס תחת קטגוריית תמרוקים. בשל אחוז האלכוהול הגבוה שמצוי בבושם, זה בפיקוח התמ"ת. אנחנו מוכנים לבדוק את המצב באירופה. תחת הפיקוח של משרד הבריאות יש גם תרופות, ציוד רפואי ותמרוקים. פעמים רבות אנחנו נדרשים לעשות את הסיווג, כי יש הרבה מקרי גבול. מים גם באים במגע עם גוף האדם במטרה לנקותם. יש הרבה מוצרים שאנחנו צריכים לדייק בהם, ובשביל זה יש נהלים ושיקול דעת של מנהל.

אם את מגדירה בהגדרה של תמרוק: "במטרה לנקותו ולבשמו", מבחינתי זה שקוף מי אחראי על הביצוע.

אז אולי ניתן להכניס את המילים: "למעט בשמים".

בשום פנים ואופן לא.

אני לא יכולה לקבוע. נציגת משרד התמ"ת צריכה לומר את עמדתה.

אני קצת מופתעת. אנחנו לא ידענו שאנחנו אחראים על בשמים.

תבררי באגף הכימיה.

אני אברר את זה, אבל אנחנו תמיד יצאנו מנקודת הנחה שתמרוקים זה כולל בשמים. אני אבדוק במשרד, אם אנחנו אי פעם במסגרת אחד מהמנהלים שלנו טיפלנו גם בנושא של בשמים.

תדפקי בשקט על הדלת, כי יכול להיות ששכחו שם עובד משנת 1948.

מה אומרת הדירקטיבה האירופית לגבי בשמים? האם זה נכלל בתמרוקים?

שם יש חקיקה מאוד שונה. אין שם חובת רישום לתמרוקים, ולכן במובן הזה הם יכולים להיות תחת קבוצה אחת. בישראל יש חובת רישום לתמרוקים. על בשמים אין חובת רישום של משרד הבריאות. בתחום הייבוא והייצוא יש פיקוח של משרד התמ"ת. אנחנו לא רושמים תמרוקים. הרציונאל הוא שהסכנה הבריאותית בתמרוקים פחותה בהרבה, היות והמוצרים האלה לא מזדהמים היות ויש בהם כמות אלכוהול מאוד גדולה. יש לנו עניין לפקח רק במקומות בהם יש צורך בריאותי.

אני ממשיכה לקרוא:

(2) בלי לגרוע מהוראות כל דין, לא ישווק אדם תמרוק אלא אם כן צוין על גבי האריזה או העטיפה:
(1) בתמרוק שחיי המדף שלו 30 חודשים או פחות – תאריך התפוגה שלו.

(2) בתמרוק שחיי המדף שלו הם יותר מ-30 חודשים – תקופת התפוגה לאחר פתיחתו.
(ג) שר הבריאות רשאי לקבוע סוגי תמרוקים שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם.

בסעיף (ב) משרד הבריאות מציע לומר: "בלי לגרוע מהוראות כל דין, לא ישווק אדם תמרוק אלא אם כן צוין על גבי התמרוק, האריזה או העטיפה". בהוראות הדירקטיבה יש דרישה לציין גם על גבי התמרוק וגם על גבי אריזתו, וזה לא "או".

אלא אם כן צוין על גבי התמרוק עצמו, וכן על גבי אריזתו. כלומר, גם על התמרוק הפנימי וגם על האריזה.

בסדר. כנראה שהשמטתי את המילים האלה. יש עוד כמה הערות. הנוסח שמציע משרד המשפטים מפנה להוראות ועקרונות הדירקטיבה האירופית העדכנית, והוראות המנהל. הם מציעים בהתאם להוראות הדירקטיבה האירופית, למעט מספר תמרוקים שהצעת החוק הזו כלל לא תחול עליהם. אני רוצה להבין, למה את מתכוונת כשאת מפנה להוראות ועקרונות הדירקטיבה האירופית העדכנית והוראות המנהל. ככל שהדירקטיבה תתעדכן ולא תקבע 30 חודשים אלא 32 חודשים, זה ברור שכיוון שקבוע בחוק 30 חודשים לא ניתן יהיה לעשות את ההתאמה הנדרשת.

אנחנו מודעים לזה, וזה בהחלט אחד החסרונות של קביעה של הדברים האלה בחקיקה ראשית, שאיננה גמישה. ככל שיהיו שינויים, אנחנו נצטרך לחזור לוועדת עבודה או לוועדת כלכלה על מנת לשנות את זה, וזה בהחלט מגביל אותנו. אני ביקשתי להצמיד את זה להוראות ועקרונות הדירקטיבה האירופית, היות ואני רוצה שיהיה ברור שאנחנו עובדים לפי ההוראות האלה, אם ברמה ההצהרתית ואם ברמה הפרקטית. בהוראות ובנוהל הנספח לדירקטיבה, יש הוראות נוספות לגבי צורת הסימון, אופן הסימון, מיקום הסימון וכו'. נראה לי נכון, לתת לזה ביטוי כבר בחקיקה. זאת לא פעם ראשונה שאנחנו עושים את זה. היות והחקיקה שלנו היא חקיקה מקצועית, שמאמצת סטנדרטים מקצועיים המקובלים בעולם, אנחנו עשינו את זה והזכרנו את הדירקטיבות המנחות אותנו לעניין הזה בחקיקה אחרת, כמו תקנות תנאי ייצור נאותים, שנדונה בכנסת שנה הנוכחית.


לגבי מיעוט התמרוקים ההכרחיים – אני עיינתי בהצעת החוק וראיתי שסעיף קטן (ג) מאפשר לשר הבריאות לקבוע תקנות.

נכון. זה היה חלק, ולכן עצרתי קודם בנושא הזה.

לשר הבריאות תהיה סמכות לפטור סוגי תמרוקים. עם זאת, היות והסמכות הזו דורשת חקיקת תקנות והחוק הזה ייכנס לתוקפו כבר עכשיו, וברור לכולנו כבר כרגע שאנחנו לא מתכוונים להחיל את זה על תמרוקים שהנוהל האירופאי לא חל עליהם, נכון לציין את זה במפורש כדי שהתעשיינים לא יצטרכו להמתין להוצאת תקנות שתפטור אותם מדבר שאף אחד לא מתכוון לחייב אותם בו מלכתחילה.

אם אנחנו עוברים לנושא של אותם תמרוקים, שאין כוונה כרגע להחיל עליהם את הצעת החוק, אני רוצה לומר משהו. ככל שמדובר בהנחיות, בהוראות מנהל או אפילו תקנות, מדובר בדבר הרבה יותר גמיש מבחינת יכולת השינוי שלו לעומת חקיקה ראשית. מדובר כרגע בתמרוקים המיועדים לשימוש חד פעמי. שימוש חד פעמי, בהתאם לדוגמאות שבדירקטיבה האירופית, זה למש הדוגמיות שמקבלים.

"תמרוקים הארוזים באריזה האטומה לאוויר ולאור, המונעת מגע עם הסביבה החיצונית", הכוונה היא לדאודורנטים.

"תמרוקים העמידים לתקופה ארוכה מאוד אשר אינם משנים את טבעת באופן שמשפיע על בטיחותם" – אינני יודעת למה הכוונה. לדעתי, זה מאוד בעייתי לכתוב דבר כזה בחקיקה ראשית. דווקא לגבי תמרוקים שלא רוצים להחיל עליהם את הצעת החוק, הדבר צריך להיות הרבה יותר גמיש מבחינת היכולת לשנות את הדברים.

אני מבינה את הבעיה שאת העלית, שרוצים להחיל את זה באופן מיידי ואז אין פטור. אם כך, אני מציעה לשקול לדחות את תאריך התחולה או תאריך התחילה. תחילה – ממתי החוק נכנס לתוקפו, תחולה – על איזה מוצרים זה יחול. אני מציעה לאפשר לדחות את זה, ולא להכניס את הפטור לחוק עצמו. זו ההמלצה שלי.

אם נלך בהלך הרוח הזה, אולי אפשר להוריד את תקופת הזמן לקביעה בתקנות, על מנת שאם נפחית או נעלה את מספר החודשים נוכל לעשות זאת בצורה יותר קלה. אפשר להציע, שהשר יקבע תמרוקים עליהם יחולו תאריכי התפוגה. אותו דבר לגבי תקופת השימוש לאחר הפתיחה.

אם את מוכנה ללכת בכיוון הזה, אני אציע לוועדה להשאיר את תקופת ה-30 חדשים ולהסמיך את השר לשנות גם את התקופה הזו.

זה בסדר גמור. יש מרחב תמרון. הרי לא כל כך מהר משנים מ-30 ל-32.

ברמה העקרונית, אנחנו נפנה לדירקטיבה האירופית ונסמיך את השר לקבוע לא רק את סוגי התמרוקים שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם, אלא גם לשנות את התקופות האמורות בסעיף קטן (ב). כל מה שהוועדה צריכה להידרש לו, זה עניין של תחילה ותחולה.

מה לגבי החריגים? האם אנחנו לא מתייחסים לזה?

החריגים ייקבעו בתקנות.

אנחנו מעדיפים את המונח: "תקופת שימוש לאחר פתיחה" במקום "תקופת התפוגה לאחר פתיחתו".

אני נורא מצטערת, אבל חקיקה ראשית לא מתאימה את עצמה למונחים כאלה, אלא ההפך. אני ישבתי על זה עם הממונה על נוסח החוק. אם את זוכרת, לא היה לך זמן להתפנות כאשר אני הכנתי את זה לקריאה ראשונה. אם תתפני עכשיו, אני מוכנה לשוב ולשבת על זה עם הממונה על הנוסח, ולהחליט לגבי הנוסח המדויק. ודאי שהוועדה לא תקבל כרגע את ההחלטה, מה יהיה המונח הנכון לצורך העניין.

מה את מציעה לגבי התאריכים?

בעברית מדברים על תפוגה, ולא על תרגום מילולי של דירקטיבה אירופית.

זה לא רק עניין מילולי. תפוגה כוונתה שהתמרוק פג, הוא לא יהיה טוב יותר. תקופת שימוש לאחר פתיחה כוונתה כמה זמן אתה יוכל להשתמש בתמרוק בצורה בטוחה. לא מדובר על תאריך תפוגה. אלה שני דברים שונים.

מה ההבדל בין תאריך תפוגה של מוצרי חלב לעומת זה?

ישנם בתמרוקים תאריכי תפוגה, כפי שמופיע בסעיף קטן (ב)(1). זה מגובה באיזשהו מידע מקצועי לגבי תקופת שימוש.

כלומר, את מדברת רק על פסקה (2).

גם בקופסה של גבינה צהובה כאשר יש תאריך תפוגה נאמר: יש לצרוך תוך 5 ימים מפתיחת הקופסה.

אנחנו נבדוק את זה בשלב הנוסח.

נותר לנו לדון על עניין התחולה והתחילה.

נשמע תוך כמה זמן הם יוכלו להתקין את תקנות הפטור. לעניין זה צריך לקחת בחשבון את הקונסטלציה.

האם אפשר לחזור מה החלטתם לגבי תאריך תפוגה.

הנוסח המדויק לא הוחלט כרגע. אנחנו נשב על זה.

הרוח ברורה, והנוסח עוד לא מגובש.

מה ההצעה שלכם בעניין תחילה ותחולה?

120 יום.

האם אתם תספיקו לעשות זאת ב-4 חודשים?

מתאריך הפרסום.

תאריך הפרסום יהיה מהר מאוד, תוך 10 ימים מיום שהכנסת מקבלת את זה, אם נספיק להניח את זה. אתם לא תספיקו.

ויוצאים גם לבחירות.

גברתי, אני מבקש ממך שלא תתחייבי לעשות זאת לפני יוני.

בסדר גמור.

אני מציעה שהתחילה לא תהיה לפני יוני. זה לא ריאלי.

תראי את הדוגמא עם התקנות, שעד עכשיו לא סיימתם.

זה לא דורש אישור ועדה.

אני מקבלת את זה.

נקבע שהתאריך יהיה 1 ביולי. צריכים לקבוע גם הוראות לגבי תחולה. הרי יש היום בחנויות מוצרים שהם אולי לא יימכרו עד לאותו מועד. האם אתם רוצים להחזיר אותם לצורך סימון?

אנחנו לא נוהגים לעשות את זה אם לא מדובר בסכנה מוחשית לבריאות הציבור.

אז מה אתם קובעים לגבי התחולה? לגבי איזה מוצרים זה חל?

זה נכון שבשלב הרישום אנחנו לא נאשר אישור של תכשיר מבלי שהוא מסומן כיאות. תמרוקים שכבר אושרו לשימוש ושווקו, אנחנו לא אספנו מהשוק. אנחנו צריכים לזכור, שכבר קרוב לשנה אנחנו מפעילים את הנוהל.

אם כך, אין צורך בהוראת תחולה.

לכן, אני חושבת שבשוק לא צריכים להיות מוצרים.

התאריך שנדחה יאפשר למשרדי הממשלה לארגן ביניהם גם את הנושא של אכיפה לגבי בשמים.

אני חוזר ומדגיש, שתמרוק הוא כולל בשמים.

הפנייה צריכה להיות למשרד התמ"ת, ולא למשרד הבריאות.

אני לא פונה, אני מדגיש.

יש להניח שיש בשמים על המדפים שאין עליהם תאריכים, כי הם לא נכללים בהוראות שלהם.

נכון.

מה יקרה שהחוק ייכנס לתוקף? האם יאספו את הבשמים מהמדפים?

לא רק זאת. אני חייבת לומר, שסעיף ההסמכה לשר לא מגביל אותו. כיוון שהתקנות האלה אינן טעונות אישור ועדה, ייתכן שהוא יקבע שזה לא חל על בשמים.

נריב איתו אחר כך.

כמי שמייצגת את התעשייה המקומית, אני רוצה לומר שאנחנו מאוד מברכים על הצעת החוק, אבל ללא אכיפה להצעה אין טעם.

אני מעריך שמשרדי הממשלה, מתוך אחריותם כי רבה, הם יעמידו גורמי אכיפה לאור הצעת החוק הזו. אנחנו חייבים להצביע. בכפוף לכל ההערות, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה התקבלה

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:36