PAGE
13

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 129
מישיבת הוועדה לפניות ציבור

יום רביעי, ז' בחשוון התשס"ט (05.11.2008), בשעה 8:45

פניות ציבור בנושא מניעת כניסה מחברי כנסת להוסטלים ומקבצי דיור בתקופת מערכת הבחירות

חברי הוועדה: סופה לנדבר – היו"ר

דוד רותם

אורה דואק – מרכזת ניהול הרכוש נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד עדנה ביבי – לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

יצחק בלה – מנהל אגף לקוחות, חברת "עמידר"
אריק אלדר – סמנכ"ל ומנכ"ל אגף הרווחה, חברת "עמיגור"
פלורה קוק- מחלקת מחקר ומידע של הכנסת

עמליה רבינוביץ

מיטל בר שלום

פניות ציבור בנושא מניעת כניסה מחברי כנסת להוסטלים ומקבצי דיור

בתקופת מערכת הבחירות

שלום, אני פותחת את ישיבת הוועדה. קיבלנו פנייה מחה"כ דוד רותם שיזם את הישיבה בנוגע להתייחסות חברות "עמידר" ו"עמיגור" ומשרד השיכון, על כך שבמערכת הבחירות לפוליטיקאים, "אויבי מדינת ישראל", לא נותנים להיכנס להוסטלים.

אני קראתי את הנייר של מרכז המחקר והמידע, ואני חולק עליו מתחילתו ועד סופו. ההוסטלים אינם מקום שבו המנהלת מתקצבת. זה לא נכס שבבעלות המדינה, ולכן התשובה של משרד הבינוי והשיכון: "ההוסטלים הינה מסגרת המנוהלת ומתוקצבת על ידי משרדי הממשלה, והם לא יכולים לשמש לפעילות פוליטית", היא הבל הבלים. גם מוסדות אחרים של העיריות מנוהלות ומתוקצבות על ידי המדינה. החוק קובע שבכל מקום בו חל איסור על אדם להיכנס זה לא יחול על חבר כנסת, למעט שני מצבים: רשות היחיד ופגיעה בביטחונו. האולמות בהוסטלים ובמרכזי הדיור אינם רשות היחיד. אם כך היה, כל נכס הוא ברשות היחיד. יותר מזה, בחוק הבחירות נקבע שבעל אולם אינו יכול למנוע בתקופת הבחירות שימוש באולם שלו לצורכי בחירות, כאשר האולם הזה משמש באופן קבוע לכנסים, לדיונים וכו'.


במשך השנתיים האחרונות אני הופעתי בהוסטלים עשרות פעמים. כאשר היתה בעיה עם ההוסטל במלון דיפלומט ולא רצו להאריך את החוזה, ישבתי שם עם הדיירים במשך שעות. אחר כך הלכתי ושכנעתי את בעל הנכס ואת משרד הקליטה וסיימו את העניין. היום כשזה לפני בחירות, פתאום אני הופך להיות פסול.


בהערת שוליים 2 בעמוד הראשון במסמך נאמר: לא קיים פירוש אחיד למושג "רשות היחיד". אחד הפרושים המקובלים הינו מקום מגורים. האולמות הציבוריים הם לא מקום מגורים. האולמות הציבוריים הם מקומות ציבוריים שנועדו לכך שדיירי ההוסטלים יוכלו לקיים פעילות פוליטית, תרבותית, אומנותית ודתית.


נניח שמחר בבוקר "עמידר" ו"עמיגור" יחליטו שהם לא מסכימים שיהיה בית כנסת באחד האולמות האלה, משום שעל פי החוק מדינה לא מחזיקה בתי כנסת ואסור לה לשרת דת. כיוון שזה מקום מגורים ומקום פרטי, אז צריך גם רישיון עסק לנהל אולם. לאף אחד מההוסטלים אין רישיון עסק לנהל אולם. נדרש אישור מהוועדה המקומית לנהל שם בית כנסת, ולאף אחד מן ההוסטלים אין אישור כזה. המשחק הזה הוא מסוכן מדי כאשר משחקים אותו בשלב הזה.

אני מבין, שלמשרד השיכון יש דעות פוליטיות. אני מבטיח לכם, שאם שר השיכון יבקש להופיע בהוסטל שמנוהל על ידי "עמידר" או בהוסטל שמנוהל על ידי "עמיגור", הם גם יעמידו את הנהלת החברה ליד השטיח האדום בשורה עורפית ולא יגידו לו שהוא לא יכול להיכנס. עצם ההופעה שלו שם היא הופעה פוליטית. אני רוצה לראות אתכם מעזים לעשות את זה. אל תשמשו זרוע פוליטית של אף אחד. האזרחים האלה רוצים לשמוע את הדעות השונות. מדוע כל פוליטיקאי יכול להופיע בכל מקום, מלבד המקום הזה? אתם יושבים ומחזיקים את היד על המנעול.

האם בבית דירות אתה בא ומופיע?

כן. בבית דירות שיש בו אולם. כל אחד מהדיירים יכול לבוא ולומר: רבותיי, אני רוצה לקיים פה פעילות. אפילו במגדלים של אקירוב, יכול כל אדם מהדיירים בבניין לבוא ולומר: "רבותיי, היום בערב אני רוצה לקיים פה מפגש".

שכנים אחרים יכולים להתנגד.

הם לא יכולים להתנגד.

אנחנו כבר נכנסנו לשאלה, איך מוגדר הוסטל מול משרדים אחרים כאשר ניסו לומר שזה מעון לצורך הגדרת תקנות המעונות ואנחנו עמדנו על זה שאלה פתרונות דיור. זה שריכזו את זה במבנה אחד, זה פתרון דיור לקשישים חסרי דירה. כמו שיכולנו לעזור להם בשכר דירה בשוק החופשי או בדירות מנהליות ואחרות. זה ביתם ומבצרם. הם עצמאים לחלוטין, ויש להם את המטבחון שלהם. זה לא מעון בו יש חדר אוכל משותף ומרפאה. ברגע שהם הופכים להיות לא עצמאים זו כבר לא מסגרת שמתאימה להם, והם מפונים למסגרת מתאימה אחרת. אני לא מכירה את המקרה של דיפלומט, אבל זה לא הוסטל במובן של מקום ציבורי בו מחזיקים אנשים. זה פשוט הבית שלהם. אנחנו מתייחסים לזה כרשות היחיד.

כל דירה היא ודאי משותפת. בואי נניח שבהוסטל מסוים יש 50 יחידות דיור וגרים שם 50 זוגות של קשישים. אותם אנשים לא עובדים דרכם, אלא שהם הלכו לבעל הבית ושכרו ממנו 50 דירות. כל אחד שכר בעצמו דירה מבעל הבית. האם אז הייתם יכולים לבוא ולומר לאחד הדיירים שם: "אדוני, אתה לא רשאי להשתמש ברכוש הציבורי כדי לקיים פה כנס"? לא הייתם יכולים לומר זאת. מכיוון שהם דיירים שלכם, אתם מנצלים זאת. את אמרת את זה בדיוק כפי שזה צריך להיות. כל אחד מהם שוכר שם דירה. זה לא מעון, זה לא בית סגור, זה פתרון דיור לאנשים ששכרו דירה. מי נותן לכם את הסמכות להגיד להם, את מי להזמין ואת מי לא להזמין, במה להשתמש ובמה לא להשתמש?

הוא יכול להזמין לביתו.

לא, לרכוש הציבורי.

אני גרה בבית משותף, ואני לא יכולה להזמין למקלט את מי שאני רוצה.

כי המקלט לא מיועד לזה. אם יש שם אולם, האם הם יכולים להזמין אותי לתת שם שיעור? נניח שאחד הדיירים מבקש להזמין רב מכובד לתת שיעור.

במסגרת החוזה שלנו יש סל חברתי שהבית נבנה לפיו, והכל עובר ביקורת של ועדת ניהול. הם לא יכולים להביא את כל מי שחפץ לבם. יש איזשהו סדר שמתנהל באמצעות הנציגות שלנו מול החברות. אנחנו קובעים, איזה אופי יהיה למפגשים או לחוגים בתוך הבית. הם צריכים לעבור בקרה שלנו לגבי אופי הפעילות החברתית אותה הם מקיימים בבית הזה.

האם את יכולה לבדוק, כמה הרצאות אני נתתי בשנה האחרונה בהוסטלים?

זה לא ידוע לי.

זה בדיוק העניין. באים ומבקשים ממני, תבוא תיתן שיעור או הרצאה.

אולי לא מספיק אכפנו את זה, אבל זה בניגוד לנהלים שלנו.

למה? אלה לא היו הרצאות פוליטיות. הם רוצים לנהל חוגים בכל מיני תחומים, והם ביקשו ממני לבוא ולתת הרצאה. אני נותן הרצאות בהרבה מקומות. למה למנוע מהם את האפשרות הזו? האם כאשר באות העמותות לחלק מזון אתם גם מקשים עליהן?.

כל פניות של הדיירים בנושא של שכר דירה או מצוקה אחרת מגיעות אלינו, ואנחנו נותנים מענה. אמי שיושבת בקהילה, פונה לרשות המקומית כאשר יש לה בעיה. זה דבר שהוא מקובל.

העובדה היא שההנחיות האלה הוצאו בספטמבר האחרון ולא קודם.

גם בבחירות הקודמות שנערכו בשנת 2006 אנחנו הוצאנו הוראה ורעננו נהלים. אנחנו לוונו על ידי הלשכה המשפטית שלנו, שהיא אמונה על הנושא, והנחינו את כל הגורמים בבתי הדיור ערב בחירות 2006 ואמרנו: אנו מבקשים לרענן את ההנחיות בנושא פעילות פוליטית בבתי דיור גיל הזהב. לא יערכו בכל צורה שהיא כנסים, אספות או הרצאות על ידי פוליטיקאים או כל גורם אחר בבתי דיור גיל הזהב לקראת בחירות 2006.

אבל זה רק לקראת הבחירות. אתם כותבים: "לקראת בחירות 2006".

קראנו לזה רענון.

זה רענון לקראת הבחירות. זה נכון לגבי כל ימות השנה. אין ספק, שלקראת הבחירות הלחץ המופעל על החברות המנהלות את ההוסטלים גדל.

האם אלה הנחיות של משרד המשפטים, או הנחיות של המחלקה המשפטית של משרד השיכון?

אני לא יודעת. אני רוצה לשתף אתכם, שאנחנו פנינו למשרד המשפטים בעקבות פנייה של חבר כנסת אילטוב.

אנחנו נתנו את חוות דעתנו. מכיוון שמדובר בחוק חסינות חברי כנסת, שאין לנו איתו עיסוק יומיומי, פנינו גם למשרד המשפטים כדי לאשר את חוות דעתנו וקיבלנו אישור.

אני אפנה ליו"ר ועדת הבחירות ואבקש צו נגדכם.

זה לא יכול להימשך ככה. בקדנציה הזו אני בקרתי המון בדיור מוגן ובהוסטלים. אני רוצה מי לא ייתן לי להיכנס להוסטל. זה מאוד לא מקובל מה שאתם עושים.

לא אמרו לא להיכנס.

מה זה לא להיכנס? אני נכנסת להוסטל, שעומד כמה שנים בלי גג, ואתם מסתכלים על זה כאילו זה בעולם אחר או באי בודד.

על מה את מדברת?

הוסטל בעיר אשדוד.

אולי את מבלבלת עם הוסטלים של משרד הקליטה. אני מכירה את ההוסטלים שלנו באשדוד, ואני לא יודעת על מה את מדברת. אני צמודה לנושאים האלה.

אני מדברת על הוסטל של משרד הקליטה.

אני יודעת מה קורה עם ההוסטלים שלנו.

יש בלגן בהוסטלים ובדיור מוגן.

אצלנו?

במדינת ישראל.

איזה בלגן?

בעכו אכלסו אנשים בשני הוסטלים שבנו אותם באזור תעשייה על יד מפעלים.

אתמול הייתי בהוסטל בעכו שנבנה על יד הים. אם את מדברת על מקבצים, אני לא מכירה. זה לא שלנו.

אבל גם למקבצים אסור לנו להיכנס.

חבל שלא הזמנתם גם את משרד הקליטה.

אנחנו הזמנו אותם. בשבוע הבא הם יהיו בישיבה, ויתנו דין וחשבון לגבי מה שקורה בכל ההוסטלים והדיור המוגן שהם מנהלים. מדוע אנשים מבוגרים שעברו את השואה ועברו מלחמות לא יכולים להיפגש איתנו. במדינה דמוקרטית זה מותר.

הם יכולים ליצור אתכם קשר בכל דרך לגיטימית אחרת, כמו שמקובל בקרב קשישים בקהילה. אני לא מבינה את ההבדל. זה בית דיור, שנועד למגורים והם רק מקובצים בו.

אדם שגר בדירה זה מקרה אחד, ואדם שגר בהוסטל זה מקרה אחר.

למה האפליה הזו? אני לא רואה שאתם באים לבקר את אמי בת ה-80, שמתגוררת בתל אביב.

אל תטיפי לנו מוסר. לאמא שלך בת ה-80 את דואגת.

גם להם יש בני משפחה.

להם אין בני משפחה. אנחנו רואים בתקופה שבין בחירות לבחירות איך מתנהלים כלפיהם.

אם אתם מכירים את ההוסטלים, אתם ודאי מודעים לצד היפה שלהם.

בוודאי שיש להם צד יפה.

אני חושבת שהמדינה נתנה פתרון מדהים. גם אני מסתובבת בקרב הקשישים ושואלת למצב רוחם. תמיד יש בשוליים בעיות כאלה ואחרות, אבל בסך הכל הפרויקט הוא פרויקט בסדר גודל מדהים.

יש המון ליקויים.

למה כאשר אני בא לחלק חבילות מזון לפני החגים, אף אחד לא שואל אותי אם אני חברת כנסת או לא. כאשר מדובר בתקופה שהיא לפני הבחירות, אומרים לי: "תן לנו את החבילות, אנחנו נחלק". אם אתם רוצים לחלק חבילות, תארגנו אותם גם. אל תבואו אלינו שאנחנו נארגן את החבילות, ואתם תחלקו אותם.

אני לא יודעת על מה אתה מדבר. זה עניין וולונטרי שלכם.

בוודאי שזה עניין וולונטרי. אתם רוצים שאנחנו נעזור לכם לעשות את הדברים הוולונטריים.

מה שאתה אומר אינו מייצג את מה שקורה בהוסטלים. אני חושבת, שאריק שיושב בהוסטלים ויש לו נתח מאוד גדול של הוסטלים ברחבי הארץ, יכול גם כן להגיד כמה דברים מהצד שלו.

תגיד: "אנחנו החלטנו".

לא, הוא לא יגיד "אנחנו החלטנו". הוא ייתן נימוקים.

אני רוצה להעיר בנוגע לכותרת הדיון. הכותרת לא משקפת את מה שקורה. אין איסור כניסה.

אני מודיע לך, שלי לא נתנו להיכנס.

איפה?

בירושלים. אמרו לי: אדוני, אתה לא יכול להיכנס.

אני רוצה לומר כמה דברים. הכפיפות שלנו היא להנחיות משרד השיכון. אנחנו פועלים בכל התחומים בתקציב של משרד השיכון תחת הנחיות והוראות של משרד השיכון. זה נוח, מעשי ושימושי. יש לנו 7,000 דיירים. סופה מכירה את הדיור שלנו יותר מכל אחד בארץ. יש לנו דברים שהם פחות טובים, אבל בסך הכל זו אוכלוסייה שנהנית מרמת שירות ומאיכות חיים מאוד גבוהות. אני מאחל לכל אדם שנמצא בקהילה שיצליח להגיע להוסטלים האלה.


בתקופת הבחירות הגיעו אלי המון פניות. לא היה שום מקרה בו פנו אלי ואני אמרתי: אתה לא יכול להיכנס להוסטל. אין מצב כזה. אתה מוזמן, אתה רשאי, אתה יכול לפגוש את הדיירים ללא שימוש בחלקים המשותפים שנועדו על פי ההגדרה של משרד השיכון לעבודה קהילתית. במועדון יש ציוד, שולחנות, כיסאות, מזגנים, מערכות ההגברה ומערכות הכריזה, והכל משמש למטרת עבודה קהילתית של הדיירים. אני רוצה להקריא את ההנחיות שאנחנו מקבלים. במכתב שיצא לחה"כ אילטוב על ידי אורה חריש נאמר: "קיבלתי עותק ממכתבו של י. פרנקל, מנכ"ל "עמיגור", בעניין בקשתך בנושא קיום מפגשים בבתי גיל הזהב. משרדנו הוציא הנחיה לחברות המאכלסות, שלא לאפשר קיום מפגשים של גורמים פוליטיים, ובכללם חברי כנסת בבתי הדיור המוגן".

לא כתוב שאין קיום מפגשים באולמות עצמם, אלא קיום מפגשים בכלל. יש מי שפרש את זה בצורה מאוד דווקנית – לא להיפגש איתם בבניין.

אני אחדד את הדברים. חברת הכנסת לנדבר היתה מספיק הוגנת לבוא ולשאול, ואני אמרתי שהיא יכולה להיכנס אבל במועדון אי אפשר. בכל מסגרת אחרת: ברחבה, בחצר או בלובי, זה אפשרי. במועדון, עם הציוד של המועדון, מערכות הכריזה של הבית וצוות הבית שקורא לדיירים לרדת למטה כדי שייפגשו עם האיש הפוליטי, זה בלתי אפשרי.


זה הוכיח את עצמו. בא בני וקנין, ראש עיריית אשקלון לשעבר, וסיסו מקריית ים. אני ארשה לעצמי לדבר בלי ציניות. יש חברי כנסת ואישי ציבור שמבקרים כל השנה את הדיירים שלנו, ועושים מעשים נפלאים. סופה היא אורחת קבועה אצלנו. לעומת זאת, יש חברי כנסת שלא עושים את זה כל השנה. האינטנסיביות וההזדעקות שלהם מספר שבועות לפני הבחירות מעמידה את זה בבעייתיות. ברגע שנרשה לאחד כזה להיכנס ולשבת במועדון, תצא כותרת: חברת "עמיגור" תומכת בפעיל פוליטי המעוניין להיבחר. איך אז אתה יוצא מזה? זה התחיל מכוונות טובות. הוא אמר: אני אשב, אני אסביר להם על הזכויות שלהם. למחרת יצאה כותרת בעיתונים, ואז הבנו שמשרד השיכון צודק בגישה שלו. זו בעיה. אתה לא יכול לעשות איפה ואיפה. או שאתה סוגר את זה לתקופה מוגבלת מאוד, או שאתה אומר שהכל פתוח.

תקופת בחירות היא חגיגה. לא יודע מי מכם צפה הלילה בטלוויזיה. אני במשך חצי לילה צפיתי בטלוויזיה. זה היה מדהים מה שקורה שם. למה אתם מבקשים לשלול מהקשישים את המעורבות הזו? אני יכול לבוא אל האנשים האלה ב-1,500 דרכים עקיפות. אתם יכולים לעשות דבר פשוט. אתם יכולים לארגן בעצמכם, כמו שעושים באוניברסיטאות. תזמינו את כל המפלגות, שכולן תבואנה לדבר. תעשו פאנלים, תנו לאנשים ליהנות מזה. בחירות זה גם הנאה. אנחנו עובדים קשה, אבל אחרים נהנים. יש כאלה שנהנים לראות אותנו לעבוד קשה. תארגנו את זה אתם, אבל תנו לאנשים את האפשרות לשחק במשחק הזה.

אפשר שתצא המלצה מהוועדה לגורם הרלוונטי, והוא יתייחס אליה. אני לא בורח מאחריות, אבל אני אומר שאני במקרה הזה רפרנט שעובד על פי הנחיות נורא מוגדרות, שאני מזדהה איתם ואני אומר את זה בגלוי. אני מזדהה עם ההנחיות האלה. אני מנהל 55 בתי דיור מוגן ו-4 מחלקות סיעודיות. אני לא דובר רוסית, אבל אני נמצא עם האוכלוסייה הזו שהיא 98% מהדיירים שלנו 24 שעות ביממה.

זה משותף בינינו. גם אני לא דובר רוסית.

אני מנסה לתאר לעצמי מה יקרה, אם ניכנס להצעה שאתה הצעת עכשיו. הצוותים שתפקידם לטפל בחוק הסיעוד של הקשיש יעשו הסבה מקצועית, ויתחילו לכנס גורמים פוליטיים לדיונים בפאנלים.

לא. תארגנו ערב פוליטי. זה דבר שעושים אותו בהרבה מקומות גם באמצע השנה. באוניברסיטת תל אביב לא מזמן היה שבוע המעורבות הפוליטית. כל ערב הוזמן פאנל של חברי כנסת. נתנו לנו אולמות, ואנחנו דיברנו. תעשו את זה כפעולת תרבות שלכם. אין לי בעיה עם זה.

אני קטונתי. תציעו הצעה למשרד השיכון.

הרי אני אופיע בהוסטלים. במקום שיהיו לי 20 איש בפעם אחת, אני אעבור דלת-דלת, או שאני אומר שאני בא יום שלישי ואבקש שיארגנו את החבר'ה בגינה. אתם רק מקשים על האנשים. התוצאה תהיה אותה תוצאה. לא תמנעו מאיתנו להגיע אליהם.

אני אסביר את הדברים. אני מופיעה בהוסטלים, אני מגיעה לדיור מוגן, אנחנו מפלגה שדואגת לאנשים האלה. בקדנציה הזו דאגנו לאגרות טלוויזיה, והעברנו חוק לגבי תעריפי חשמל סוציאליים. עכשיו צריכים להחזיר כסף רטרואקטיבית עבור שנה, ואתם תקבלו בוכטה של כסף. אני מאמינה שאתם תדעו איך להשתמש בכספים האלה. אנחנו ביקרנו בהמון הוסטלים, ארגנו חבילות מזון, ואני אישית הקמתי קרן לנזקקים. חלק לא קטן מדיירי ההוסטלים והדיור המוגן קיבלו מאיתנו סיוע. גם בתחילת הקדנציה דאגנו לאנשים שמקבלים מגרמניה והיו צריכים לשלם יותר מ-8%. יש לנו רשימה גדולה לגבי דברים שאנחנו עושים לאורך כל השנים ולא יום לפני הבחירות. אני מרגישה זוועה שאני לא יכולה עכשיו להיפגש עם אנשים. אנשים שואלים אותי: איך זה ששנים את נכנסת, מבקרת ועושה, והיום אנחנו צריכים להיפגש איתך בחוץ? זה לא לכבד את האנשים. אני יכולה לדבר גם באולם וגם בחוץ, אבל זה לא לכבוד האנשים בהוסטלים ובדיור המוגן. אלה אנשים עצמאיים. את אמרת זאת בעצמך. לאדם עצמאי יש שיקול דעת, והוא יכול להחליט אם הוא רוצה או לא רוצה לרדת לאולם. אני יכולה להיכנס לדירות ולקיים חוגי בית. זה לא צורה לכבד את האנשים האלה.

אנחנו מתייחסים להוסטל כביתו של הדייר שגר שם. כמו עולים אחרי ששוכרים דירה ואת מגיעה אליהם בדרכייך שלך, כמו חוג בית, כך גם כאן. היה מקום שבו דיירים ניסו לארגן תביעה על ליקויים נגד קבלן. דייר אחד שלקח עורך דין ארגן חוג בית. הזמין כל מיני שכנים, ומי שרצה בא לשמוע את ההצעות של העורך דין. אם מישהו בדירה מסוימת בהוסטל מזמין אותך, זה בסדר. כפעילות פוליטית, כמשהו מאורגן רק בגלל שהם מרוכזים במקום אחד, זה לא בסדר. זה ביתם, ויש כאלה שלא רוצים שתהיה פעילות פוליטית.

אז הם לא ירדו לאולם.

מי שליווה אותנו זה משרד המשפטים. אתמול שוחחתי עם הנציגה של משרד המשפטים.

מי הוציא את חוות הדעת של משרד המשפטים?

כרמית יוליס אישרה את חוות הדעת שלנו. היא רצתה לבוא לישיבה, אבל היא לא יכלה להגיע.

אני אפנה למשרד המשפטים, ואם זה לא יסתדר אני אפנה ליו"ר ועדת הבחירות ואבקש להוציא צו נגד ההוסטלים.

אנחנו קשורים אליהם.

זו חוות דעתנו, שקיבלה אישור. הנושא הזה עלה לא רק בהקשר של ביקור חברי כנסת אלא גם בנושאים אחרים, כמו תקנות ארנונה וכו'. בעיני, ההוכחה לכך שההוסטלים האלה הם פתרון טוב, היא שאלה שנמצאים בשוק החופשי ומקבלים עזרה בשכר דירה עומדים בתור ארוך ורוצים להגיע להוסטלים.

גם החברות הציבוריות קיבלו הנחיה מהחברות הממשלתיות ברוח הדברים של אורה.

זה מאותו מקום.

משרד המשפטים הוציא הנחיה, וזה עבר לכל המערכות.

אנחנו פנינו למשרד המשפטים בעקבות הפנייה של חה"כ אילטוב.

האם אתם יזמתם את הפנייה?

אנחנו יזמנו את הפנייה, מכיוון שמדובר בחוק חסינות חברי כנסת. רצינו להיות בטוחים, כי זה תחום שאנחנו פחות עוסקים בו כמשרד. אם הגישה של משרד המשפטים היתה שונה, היינו יוצרים פורמולה חדשה. הם ביקשו לדעת בדיוק איך ההוסטלים מתנהלים ומהו המודל, ולבסוף אישרו את חוות הדעת שלנו.

זה לא קשור לעובדה, שחברי כנסת במשך כל השנה מגיעים, מבקרים, תורמים ופוגשים את הדיירים שלנו. יכול להיות שההנחיה הזו פוגעת באותם אנשים שכן עושים לטובת עשרות או מאות שכל השנה אתה לא רואה אותם והכניסה שלהם בתוך הבית יוצרת מהומה. פתאום ועד בית פונה אלינו ואומר: מי בא לכאן אתמול? האם אתם תמכתם בו? האם אתם יודעים שהוא סגן ראש עיר? יש כאלה שתומכים בזה ויש כאלה שתומכים בזה. הדבר הכי בריא הוא לעסוק בעבודה קהילתית, בעבודת סיעוד, בעבודה סוציאלית. צריך לשמור את המערכות האלה כך שהדיירים לא ייפגעו והמערכת תישמר.

נניח שאחד מהדיירים רוצה לחגוג מסיבת יום הולדת לבן שלו ומבקש לשכור את האולם אצלכם, האם הוא יכול?

פנו אלינו לא פעם בבקשה כזו. הדבר הקל ביותר הוא לומר לאדם: לך החוצה, תמצא מסעדה, תשלם 50 שקלים עבור סועד ותקיים את המסיבה בחוץ. כך אתה שומר באופן מוחלט על המערכת. אנחנו כן מאפשרים את זה, גם אם זה חטא מסוים כלפי משרד השיכון.

ובצדק. זה הבית של האנשים. האם כאשר אני חגגתי בר מצווה לבן שלי לא השתמשתי בגינה של הבית המשותף? האם למישהו זה הפריע?

במסיבת הגיוס של הבן שלי זה הפריע מאוד, והשכנים שלנו הזמינו משטרה.

אם מודיעים מראש, זה בסדר.

הודעתי מראש ושמתי שלט, אבל תמיד יש שכן אחד שמתנגד.

פעם אישרנו מקרה כזה בנהרייה, ובגלל סכסוכים בין האנשים למחרת מצאנו כתבה בעיתון מקומי ש"עמיגור" מממנת. לכן, הבנו שצריך לשמור על זה. היום אנו מאשרים רק מקרים חריגים. היתה אלינו פנייה מנכה מאוד קשה ניצול שואה, שגם הבן שלו נכה, ואני לקחתי את האחריות ואישרתי לו לבצע את האירוע במועדון.

דוד רותם יפנה למשרד המשפטים, ונקבל תשובה. לדעתי, זה מוגזם ומוזר. מדובר באנשים עצמאיים שעברו הרבה בחיים, וזה לא בסדר לא לתת להם להיפגש איתנו.

האמונה האישית שלי היא, שאלה שפועלים כל השנה זה ייזכר לטובתם בבחירות גם אם ימנעו מהם לבוא ולתת הרצאה לפני הבחירות.

אני לא הולך למקומות האלה בגלל שאני מחפש את הקולות של האנשים. אני לא צריך את זה. אני יכול לשלוח להם מכתב ולהזכיר להם. אנשים בעצמם מבקשים להיפגש איתי. מכיוון שהאנשים האלה הם עצמאים, הם רוצים באמת לקחת חלק במשחק. הם רואים שיש פה משחק פוליטי, והם רוצים להיות חלק ממנו.

קשה להסביר לאנשים האלה, איך פתאום לא מקבלים אותי וסוגרים בפניי את האולם.

אנחנו נקבל תשובות, ונראה מה יהיה הלאה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30