הכנסת השבע-עשרה

PAGE
16

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 9
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

שהתקיימה ביום שני, י"ט במרחשוון התשס"ט – 17 בנובמבר 2008 – בשעה 09:30

דיון והצגת נתונים בנושא ייצוג העובדים הערבים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה במחוזות המשרד וביחידות הסמך, בהשתתפות השר, ח"כ אלי ישי

חברי הוועדה: אחמד טיבי – היו"ר

דב חנין

אברהם מיכאלי

ראובן ריבלין

אלי ישי, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה

גבי מימון, מנכ"ל משרד התמ"ת

משה לביאן, סמנכ"ל משרד התמ"ת

ציונה קניג-יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התמ"ת

יוסי זולפן, עוזר לסמנכ"ל, משרד התמ"ת

סעיד מועדי, יועץ שר לענייני מיעוטים, משרד התמ"ת

שרית בן ג'ויה לוי, עוזרת לנציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התמ"ת

רותם מלכין,מתמחה, משרד התמ"ת

עו"ד נעמי אלדובי, משרד החוץ

נאדר אל קאסם, מרכז בכיר (ייצוג הולם, בקרה וביקורת), נציבות שירות המדינה

עירית תמיר, מנכ"לית "קו משווה", התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל, מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי,התאחדות התעשיינים

חנה שניצר, סגנית בכירה לראש הלשכה המשפטית, ההסתדרות החדשה

צבי גוטוטר, מ"מ יו"ר ההסתדרות החדשה

יאסר עואד, מנהל פרויקט ייצוג הולם ושוויון בתעסוקה, עמותת סיכוי

סאוסאן תומא, רכזת פרויקט נשים ותעסוקה, נשים נגד אלימות

ד"ר דני גרא, יועץ הוועדה

בלעם כירעם, אחראית על שילוב נשים במרכז ערבי יהודי לפיתוח כלכלי

ד"ר חלבי מרזי, כלכלן

כרים ואיל, מנכ"ל מועדון אנשי עסקים ערבים

פייסל מחאגנה, נציג מרכז ערבי יהודי לפיתוח כלכלי

איתן פינקלשטיין

אפרת מורלי

הדס צנוירט

דיון והצגת נתונים בנושא ייצוג העובדים הערבים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה במחוזות המשרד וביחידות הסמך בהשתתפות השר, ח"כ אלי ישי

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. אני מתכבד לארח את השר אלי ישי, אני מודה לו על הגעתו לוועדה. בגלל שזמנו של השר קצר, והוא חייב לזוז למשרד ראש הממשלה, אפתח בנושאים הקשורים בתעסוקת ערבים במשרד התמ"ת ומה שקשור לכך.


בנושא פיתוח אזורי תעסוקה, אדוני השר, הוועדה מעוניינת לדעת, האם קיימת תוכנית להקמת אזורי תעסוקה, תעשייה ושירותים מודרניים במגזר הערבי בחמש השנים הבאות, מה יעדיה והיכן יוקמו אזורים אלה?


בנוסף, האם השר סבור כי תוספת כוח אדם שיתמקדו בתכנון פיתוח מקורות תעסוקה ותעשייה במגזר הערבי ייטיבו את שיעורי התעסוקה בו והפיתוח הכלכלי בו?


בנושא אבטלה ותעסוקה, כיצד מתכונן השר לפעול לצמצום ממדי האבטלה במגזר הערבי, במיוחד בתקופה זו, בה כנראה הפריפריה בכלל והאזרחים הערבים בפרט יישאו בנטל האבטלה הכבדה באופן מיוחד?


בכל מה שקשור לאפליית ערבים בתעסוקה נודע לנו כי לא רק במשק הציבורי ממשלתי אלא גם במשק הפרטי ערבים מתקשים למצוא תעסוקה. האם שר התמ"ת סבור כי תפקידו כממונה על פיתוח התעשייה וצמצום האבטלה לצאת בפומבי נגד מגמה זו בנושא ההסברתי חינוכי מטעם המשרד? אדוני השר, הבמה שלך.

בוקר טוב, אני חושב שהעבודה של משרדי הממשלה, התמ"ת במיוחד, בכל מה שקשור לצמצום פערים וקליטת עובדים, גם במשרד התמ"ת כמשרד – אנו המשרד היחיד שגם עומדים ביעד של קליטת עובדים, כמעט עומדים ביעד כולו. קליטת עובדים זה מנגנון של מכרזים, של נציבות, של משרות שמתפנות, זה לא דבר שעושים מהיום למחר. המשרד עושה רבות בעניין הזה.


לגבי השאלה המרכזית בעיניי, של אזורי תעשייה מודרניים, משרד התמ"ת השקיע עשרות מיליוני שקלים הן במסלולי תעסוקה והן במסגרת אזורי תעשייה למגזר של בני המיעוטים. אנו רוצים להגיע למצב של מימוש הפוטנציאל או השתתפות בכוח עבודה בכל המגזרים, במגזר הערבי כנ"ל, והתעסוקה בארץ. נכון שהיום אנו נמצאים בתקופה מאוד קשה - שירות התעסוקה מכין תוכנית עבודה בהנחיה שלי, כולל מנכ"ל המשרד, כיצד אנו אמורים להתמודד בתקופה הקרובה לקראת ההתפתחויות, המצב בעולם השפיע גם בארץ, ואם נהיה ערוכים נכון, נוכל לצמצם את הפגיעה פה. ככל שנשקיע היום מיליארדי שקלים, שווה להשקיע אותם כדי למנוע את החומה ואת ההרס – השקעה בתשתיות, במקומות תעסוקה, בחיזוק מפעלים, במענקי מפעלים, במרכז השקעות, כולל מסלולי תעסוקה, שהשקענו שם 23 מיליון ₪ במגזר הערבי כדי לשלב מאות עובדים. זה דבר שבוצע בפועל, יש דברים שבוצעו הן לאזורי תעשייה והן למסלולי תעסוקה, וזה מה שבוצע עד כה, ויהיו גם תוכניות לעתיד.


אני מקווה שיהיה שיתוף פעולה במגזר, ואם זה גם יהיה, נוכל לא רק לצמצם את האבטלה אלא אפילו להגדיל את מספר המשתתפים במעגל העבודה. למרות התקופה הקשה שהולכת לחלוף פה, בתקווה שזה יעבור מהר, תקופת המעבר פה, אם נהיה ערוכים, כפי שאני מקווה בדיונים שלנו עם האוצר, אפשר לגבש תוכנית תעסוקה ארצית לכל המגזרים, לכל המשק כדי לעבור את זה בשלום, בעזרת השם.


משרד התמ"ת פועל רבות, עם הישגים מרשימים, אך יש עוד הרבה מה לעשות כדי להגיע לכל היעדים שהמשרד קובע לעצמו.


ברשותך, אאפשר ליועץ שלי במשרד שמרכז את כל העבודה ועושה עבודה מצוינת להוסיף פרטים שלא נאמרו.

נדמה לי שלא התייחסת לשאלה האחרונה ששאלתי על העמדה הציבורית לגבי האבטלה וגם אי העסקה במשק הפרטי, כממונה על התחום הזה - אמירה ציבורית.

במגזר הפרטי, גם הציבורי, כל אחד בוחן וקולט את האיש שהכי נראה לו מתאים. אנו בעד שוויון בכל דבר בין אזרחי מדינת ישראל. אני חושב שזה מתקיים. נכון, יש פערים, גם במגזרים נוספים, יש לפעול בעניין, אך זה עניין של זמן.

אתייחס לשלושה דברים – נתחיל ממרכז השקעות, מסלול תעסוקה שהושקע ב-13 מפעלים בשנת 2007 שזכו במכרז, וזה בעלות של 34 מיליון ₪, במציאת 521 מקומות עבודה. 13 המפעלים האלה נמצאים באזורי תעשייה בכפרי המיעוטים בארץ. כמובן, זה מסלול התעסוקה. יש גם מסלול מענקים, מעל שמונה מפעלים שניגשו למכרז הזה וזכו בעלות של 23 מיליון ₪ למציאת 409 מקומות עבודה חדשים במגזר. אנו עושים ומשתדלים בארץ לכלול את הכפרים הערבים שקיבלו אזור עדיפות א', לכלול אותם באזורי תעשייה קיימים, להיות שותפים עם המגזר היהודי כמובן, ואנו מרגישים את ההקלה הנמצאת בישובים הערבים.


כמובן, משקיעים גם במרכז לפיתוח אזורי תעשייה, מעל 32 כפרים שזכו בהגדלת תקציבים לפיתוח אזורי תעשייה והקמת חדשים, בעלות של 98 מיליון ₪ רק ב-2007. הנתונים משביעים רצון. צריך לעשות עוד, אך בתקציב הקיים הנמצא בידינו, משרד התמ"ת, לא - מרגישים שיש אפליה לכל בקשה שניגשת למרכז ההשקעות או לאזורי הפיתוח.


נושא העסקת העובדים במשרד – אשאיר את זה לסמנכ"ל הבכיר של המשרד, שיעלה את הדברים בפני הוועדה.

אני רוצה לשאול כדי למנוע בעתיד, איך קרה שבמהלך 2008, בתקופת שיא הפריחה של העסקים, שהיו לנו עסקים שרצו לפתוח סניפים בצפון ומסלול התעסוקה היה תקוע במשך הרבה מאוד חודשים? שמעתי שהוא לקראת פתיחה. איך אנו מונעים מצב כזה? אנו צריכים אתכם כרוח גבית.

איך מונעים בירוקרטיה? אם מחדדים את המדיניות, את העשייה, את הרצון מול הבירוקרטיה, הפער גדול. הבירוקרטיה קיימת, הלוואי שנוכל לצמצם אותה יותר ולצאת לדרך שאנו שואפים מהר יותר. מבחינת התקציבים שכבר הושקעו במסלולי תעסוקה גם בשנים עברו בשנה הנוכחית, לקראת הפתיחה, הנושא של מסלולי תעסוקה, אלה דברים שנעשו בשנתיים שלוש האחרונות ולא נעשו מעולם. במגזר הערבי נעשו דברים גדולים מאוד. לנו יש אינטרס שכולם יעבדו, וככל שאנשים יעבדו בכל המגזרים, כמובן גם במגזר הערבי, כך ייטב לכולם. זה לא עניין של לחץ כזה או אחר. המשרד עושה את זה עם הישגים טובים, אך יש עוד הרבה מה לעשות. אני מקווה שנצליח להתגבר על כל המכשולים שיש בדרך.

אנו מנצלים את התקציב שלנו עד תום לטובת המגזר הערבי בארץ כדי לצמצם כמה שאפשר את נושא האבטלה ולתת הקלה למגזר שלנו. הסמנכ"ל הבכיר יתייחס גם למספר העובדים המועסקים במשרד התמ"ת.

אדוני היושב ראש, חבריי, אני הולך לוועדת שרים עם ראש הממשלה. אני מודה לכם על הזימון. נפעל כדי לשלב את כל האוכלוסיות במעגל העבודה, זה תרומה עצומה למשק, לצמיחה, למרקם העדין בחברה הישראלית, כך פעלנו וכך נפעל.

תודה.


בבקשה, הסמנכ"ל.

במהלך 2008 המשרד קלט 19 עובדים שאינם יהודים, מתוך 22 שזה היעד שנציבות שירות המדינה הציבה לנו. עמדנו במונחי ביצוע ב-86.4% של יעדי הביצוע שנקבעו. במהלך 2008 הגדיל המשרד את אחוז המועסקים בו מהאוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רכסית מ-3.4% ל-4.47% מתוך כלל עובדי המשרד. נכון לנובמבר, מספר העובדים הנמנים עם האוכלוסייה הלא יהודית במשרד עומד על 66 מתוך 1,469. 19 מתוכם נקלטו בשנה הזו כאמור. קליטת עובדים הנמנים עם האוכלוסייה הערבית והדרוזית והצ'רכסית במשרד התמ"ת בין השנים 2004-2008 עומד כך: מתחיל ב-2004 – עובד אחד שנקלט, 2005 – שלושה, 2006 – ארבעה, 2007 – שניים וב-2008 - 19 איש.


הפעילות שאנו מבצעים במשרד להגדלת האוכלוסייה הזו, במשרד: קיים שיתוף פעולה מלא בינינו לבין הנציבות, יש תוכנית עבודה מסודרת, יש יעדים, יש מעקב ובקרה אחר ביצוע במהלך כל השנה.

אנו פונים אל נציבות שירות המדינה במענה לאייש משרות נוספות של בני מיעוטים, ובתחומים כמו לשכה משפטית, אכיפה לסוגיה, חשבות, הכשרה מקצועית ועוד. יש לנו בפריסה כזו גם במשרד היום, עוד קודם ובמהלך השנה האחרונה.

כמה זה אכיפה לסוגיה?

לשנה הזו - 19 איש. אני מניח שזה 30%.

לפעמים צריך מה שנקרא בז'רגון היהודי "גויים של שבת", ואז אין פה העדפה אלא צורך, והשאלה אם אתה מכליל בפעולה הזו שבה אנו מנסים לראות איך אנו שוברים את המחסום של שוויוניות לאזרחי ישראל כולם במערכת הממשלתית. אני מבין את המגבלות, מבין את הטענות, את התירוצים, את ההתעלמויות מדברים שהם פועל יוצא של הבעיות של המדינה שלנו, אך כשאתה נותן מספרים ואומר לי גם אכיפה לסוגיה לצד משפטנים ותפקידים שהם במערכת היותר גבוהה של שירות הציבור, כשאתה אומר אכיפה לסוגיה 30% - בסדר, חששתי שזה יותר.

לנו בפריסה כללית, אל"ף, בלשכה המשפטית יש לנו עובדים מבני המיעוטים, בי"ת, בהכשרה מקצועית- -

בלשכה המשפטית, מתוך צוות של כך וכך, כמה יש עובדים ערבים?

אין לי נתון מדויק.

ששה או שמונה עובדים ערבים במשרד הראשי, לדעתי, זה אומר הכל, מתוך קרוב ל-380 איש. הנתונים לפניכם.

זה לחודש אפריל.

בעמוד הראשון שכתב הסמנכ"ל, במשרד הראשי עובדים 387 עובדים, ומהם רק ששה ערבים, כלומר פחות משני אחוז. לעומת זאת, מרבית הערבים שעובדים במשרד, דהיינו מתוך 60, 40 או 39 עובדים במחוז חיפה. כלומר הם עובדים בנושאים שאנו קוראים להם ערביים, ולא כלל ארצי.


יש להניח שמתוך ארבעת העובדים במחוז ת"א, חלקם נמצאים בשבת בשפיים או בצומת ביל"ו ואוכפים את תקנות שעות עבודה ומנוחה.

אין גם היענות גדולה למשרות שלנו. היום אנו עומדים בפני כמה משרות שאין להן היענות. למשל, היתה לנו דרישה לעוזר ראשי ללשכה המשפטית. היו 17 מועמדים, תשעה מתוכם הגיעו לבחינות, שלושה מתוך תשעה עברו בהצלחה, ולאור המספר המצומצם ביקשנו מנציבות שירות המדינה, ונענינו שכל התשעה יגיעו לוועדת הערכה. בפועל הגיעו לוועדת מכרזים שני אנשים מתוך האוכלוסייה הזו, נבחר אחד אתמול.


במחוז צפון בשנת 2005 היתה פנייה במכרז לקלוט רופא או רופאה במחוז צפון. לא היתה היענות אפילו אחת.

מה הסיבות לכך?

אם אנו פונים ואין היענות – אני לא יודע מה הסיבות. יושבת לצדי ציונה קניג, היא יכולה לענות לך.

מהמעט זמן שאנו עובדים בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ומשיתופי הפעולה עם משרדי ממשלה אחרים ועם החברה האזרחית, יש חסמים שמשרד התמ"ת לא יוכל לקחת עליהם אחריות. יש דברים שאני מניחה שהוועדה הזו התייחסה לנושאים האלה. החסמים האלה הם שורשיים בחברה הישראלית, שיש להתייחס אליהם בתוכנית ארוכת טווח אחרת מזו שמדברים עליה כעת. מדובר לדעתי בכמה גורמים שאפשר להעלות אותם לדיון, חסמים אמיתיים שנוצרו בשטח כבר מעל 100 שנה במדינה הזו. אני מדברת על אוכלוסייה ערבית, על בני המיעוטים. אני לא מדברת כרגע על אוכלוסייה חרדית או על נשים.


אין ספק שצריך לפעול לפי הכלל של העדפה מתקנת, ויש לנציבות שירות המדינה תוכנית טובה. התוכנית הזו ארוכת טווח. לראות שינוי בשנת 2008 - אי אפשר כפי שהיינו רוצים לראות בשנה אחת. משרד התמ"ת, מנתונים שראיתי במשרדים אחרים, עשה כברת דרך כמו שלא עשו במשרדי ממשלה אחרים, וחבל שכך. אני לא אומרת שבזה הגענו לנתונים משביעי רצון.

עד עכשיו זה 3.4%.

אנו מדברים כבר על נתון של 4.9%. זה שיפור משמעותי- -

ה-59 מתוך 1,448- -

זה מסמך לא עדכני, הוא מחודש אפריל.

יש לך תפקיד מאוד ממוקד. האם המערכת שאת שייכת אליה ביקשה לעשות דיון מחדש לגבי אותם חסמים שהיו מובנים מאליהם במשך ששים שנה, ואולי הגיעה העת, כשאנו רוצים לעשות שלום עם מדינות ערב, קודם כל לעשות שלום עם אזרחי מדינת ישראל? האם יש דיון בממשלה על אותם חסמים, שאת לראשונה בוועדה זו מזכירה אותם, כי מנסים לטאטא זאת מתחת לשטיח, ואיני רואה מקום לכך. הגיע הזמן שהחברה הישראלית תדון בשאלה הזאת. לכן לתפארת הכנסת הוקמה הוועדה הזו, והיו"ר שלה בא לבטל מוסכמות שהיו בכנסת לגבי יכולתו של חבר כנסת ערבי ישראלי לשבת בפרלמנט הישראלי שאליו הוא נבחר כיו"ר ועדה שמטפלת באותם חסמים.


האם דנתם פעם באותם חסמים שלעתים נראים מופרכים? היו דברים עד שנות השבעים שלא היו אפילו מדברים עליהם. אני שואל אותך, האם הממשלה בתפקיד שאת נמצאת בו חשבה שיש צורך היום לדון באותם חסמים שיכול להיות שצריך הערכה מחדש או אולי יש לגעת בפצע קיים בחברה הישראלית בצורה אמיתית ביותר? איזה חסמים שצריך להשאיר, צריך לומר – החסמים האלה, אנו לא יכולים היום במסגרת ההגנה של מדינת ישראל על אופייה היהודי והדמוקרטי, אנו רוצים לדון בהם, האם הם הכרחיים או לא, ומה שהכרחי ייאמר במפורש. מה שלא הכרחי, מייד נסלק אותו מהשיקולים שהממשלה שוקלת כשהיא באה לקבוע את ראשית הדרך של העדפה מתקנת. העניין של החסמים הוא דבר שצריך לבוא – אולי להזמין את האדם שאחראי על החסמים, אדוני היושב ראש, שיסביר לנו מה החסמים האלה. אלה דברים מאוד רציניים. היא נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, כלומר יש תפיסה היום במערכת שיש צורך שיהיה נציב – פעם היה שר לענייני ערבים. במקום שכל שר ידון במשרדו גם בענייני ערבים שהם אזרחים לכל דבר, על כל המרכיבים – אזרחים גם חייבים בנאמנות, אבל היא היום נציבת שוויון
הזדמנויות. כשיש נציג לזה, זאת אומרת שאין שוויון בהזדמנויות ויש חסמים. אני רוצה להבין מה הם. יבואו ויעלו אותם.

אגב, בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הגשתי הצעת חוק שאומרת שצריך שיהיה ערבי גם בנציבות. אין ערבי על פי חוק בנציבות, על פי חוק אין ייצוג של ערבים בנציבות לשוויון הזדמנויות, והשר אלי ישי התנגד בממשלה להצעתי. היתה פשרה, זה עבר בטרומית. לצערי, הכנסת התפזרה, אבל אני מתכוון לתת הזדמנות שווה בנציבות לשוויון הזדמנויות גם לערבים בהצעת החוק בכנסת הבאה.

אני נמצא בדיאלוג עם חבר הכנסת אחמד טיבי כל הזמן, כי אני חושב שהרבה יותר חשוב שאחיה אתו בשלום לפני שאקדיש מאמצים לחיות עם אבו מאזן בשלום. מדוע אנו מטפלים בחסמים שאולי לא רלוונטיים בכלל?

החסמים במשך ששים שנה השתכללו, לדעתי.

אני מסכימה אתך שיש צורך חזק שעולה מהשטח לדון בחסמים. יש ועדה שהממשלה דנה בה, זה בסדר. גם אנו בנציבות, בתוכנית עבודה לשנת 2009, מתכננים את יום העיון הראשון סביב הנושאים האלה של אי ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית, ואולי בדיון קצת יותר מעמיק, למה הביא אותנו עד היום.


נכון שבחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אין "שריון" לערבי, אך גם אין שריון לאוכלוסיות מודרות אחרות בבחינת הצוות של הנציבות. חזקה על היחידה הזו, שכשהיא ממנה אנשים ועושה את התהליך של ועדת מכרזים, שתפעל לפי הכלל של העדפה מתקנת, כי אם לא ביחידה הזו, אז איפה? בינתיים עד היום בדיונים שהיו, הדברים האלה הובאו בחשבון- -

מאז 48' כולם אומרים "חזקה עלינו".

אנו נמצאים עכשיו בשלבי הקליטה. אני לא יכולה להעיד על ועדות אחרות ועל גופים אחרים אלא על הגוף שאני עומדת בראשו ואני מצהירה כאן שחזקה עלינו וחזקה שניתנת לסתירה – אני חושבת שנכון שזה יהיה נתון לביקורת כזו. אני מעידה על היחידה שאני עומדת בראשה.

בקשר לעניין החסמים, יש בהחלטת ממשלה 2579 הוחלט על הקמת ועדה להסרת חסמים בראשות מנכ"ל משרד המשפטים. הוועדה סיימה עבודתה, היו צוותי משנה, דיברנו על חסמים מצד משרדי ממשלה, מצד האוכלוסייה הערבית עצמה ועל העניין של התחקיר הביטחוני. הוועדה גיבשה המלצות, היא תכתבה הצעה להחלטת ממשלה חדשה שתטפל בהסרת החסמים, ואני מקווה שבקרוב נוכל להגישה לממשלה ולאישור.

אפשר לקבל את הפרוטוקולים שלה?

אנו מזמינים את היו"ר שלה.

הוא יופיע והוא מכין את כל הפרוטוקולים.


משרד התמ"ת מגיע אלינו לבקרה רבעונית, כל ארבעה חודשים, מציג את התקדמותו. הוא בין המשרדים הכי טובים מבחינת התקדמות, והיעד שנקבע לו, קבענו לו את זה כיעד ביניים. המשרד, לפי הבקרה, יעמוד ביעד עד סוף השנה.


מבחינת המשרות, המשרד יקלוט לפי צורכי המשרד. אם הוא לא צריך עובדים בלשכה המשפטית, הוא לא יקלוט שם, אלא בפיקוח.

לפעמים סטטיסטיקה מעוותת את המציאות, כשאומרים: קיבלנו במשרד התמ"ת 49 עובדים, והתברר שהם פקחים של שבת.

כשמתפנה משרה במחלקה המשפטית, השאלה אם הם יגיעו באותה עדיפות כמו אחרים.

הם יודעים את זה טוב מאוד, וכשיש משרה לאקדמאי במחלקות השונות של המשרד, הוא ישר אומר לנו: יש משרה, הוא מבקש סימון ויוצאים למכרז.


יש לנו בעיה על כל שירות המדינה למועמדים שמגיעים למכרזים. לפני שבוע התחילו לעבוד שתי חברות השמה שתפקידן להביא מועמדים למכרזים. המשרות שיש בעיה להביא מועמדים אליהן – נפנה אותם לחברות האלה ויפנו אלינו מועמדים.

חלק מהחסמים הם גם דברים שבזמנו דיברו עליהם, בשנות החמישים והששים, והיום חלקם לא נעלמו, אך הם הפכו להיות קשר בשתיקה, מתחת לשטיח. אני חושש שהתמונה שאתה מציג, נאדר, ואדוני מציג, היא עוד קשר שבשתיקה. אני חושש שנגיע לייצוג הולם מספרי – יהיו עשרה אחוז עובדי מדינה ערבים, אבל מרבית העובדים לא ייצגו את קשת התפקידים המקובלת אלא יהיו בתחתית הסולם.

האמינו לי, נבצע זאת, אלה משרדי הממשלה.

אני מבקש מריבלין לנהל את הישיבה במקומי חמש דקות.

אני חושב שמשרדי הממשלה הם האחרונים שיכולים לומר: אנא, תנו בנו את אמונכם. איננו נותנים את אמוננו, כי הגענו למצב, או איני חושב שהוועדה הזו צריכה לתת את אמונה, כי אם היה ראוי אמונה, לא היה בה צורך. זה נכון לגבי משרד התמ"ת ולגבי משרדים אחרים, מהבריאות, דרך הפנים.

אצלנו המצב השתפר מאוד בנציבות עצמה, ומספר העובדים הערבים עלה דרמטית.


בעניין המשרות והתפקידים שאנו מקצים במשרדי ממשלה; רוב העובדים בשירות המדינה אלה עובדים מינהליים, אז מן הסתם מספר העובדים הערביים שייקלטו בתפקידים אלה יהיה יותר גבוה מתפקידים אקדמאיים, אך אפשר לתת פירוט של המשרות שהוקצו בשנה האחרונה, שזה משרות מקצועיות בדירוג הביניים ברוב משרדי הממשלה – באוצר, במשרד ראש הממשלה, בתמ"ת, בתשתיות, בבריאות. אלה משרות שיש דגש על תפקידי מטה בירושלים ובת"א, אך אין מועמדים. משרד התמ"ת נתן דוגמה לשני תפקידים שלא היו מועמדים.

יש גם תופעה שהציבור הערבי אינו נענה לפניות הממשלה מתוך סיבות – או כאלה שהם לא מאמינים שיתקבלו או מסיבות אחרות. זה אחד החסמים – חסם שלא תלוי בממשלה כשלא נענים לה. גם לעניין זה הנציבות ודאי יכולה להסביר לנו ולחקור מהו חקר התופעה הזו – האם זה התעלמות ממדינת ישראל או תוצאה של חסם אחר.

חוסר אמון.

המצב הקיים הוא טרור אמיתי בין האוכלוסייה הערבית לממסד. מה שנעשה עד עכשיו זה פעולות קוסמטיות. צריך לעשות ניתוח שורש, כלומר אני רואה ארבעה מחוזות – חיפה, ב"ש, י-ם ות"א. 20% מאוכלוסיית ישראל בערך זה האוכלוסייה הערבית. לטובת שני הצדדים, גם המשך חיים נורמליים במדינת ישראל, לכל משרד חייב שיהיה משרד של האוכלוסייה הערבית בישוב ערבי. צריכים להתייחס לזה בצורה אמיתית. ברגע שיש נציגות של המשרד בישוב, תחושת השייכות משתנה מקצה לקצה.

יש בכל ישוב- -

לא. עצם השייכות שיש משרדי ממשלה בישובים הערבים זה נקודת התקרבות גם של הממסד לאוכלוסייה וגם של האוכלוסייה לממסד. הצורך של כל הצדדים, שכל אזרחי המדינה ירגישו חלק ממנה.

במחוז חיפה יש כמעט 20% ממספר העובדים במחוז. זה לא במקרה, כי חיפה נמצאת גיאוגרפית במרכז האוכלוסייה הערבית. אנו לא יכולים להפלות לטובה או לרעה כל מגזר שהוא אלא לפי הנתונים.

מה עשה משרד התמ"ת באזורי התעשייה, מה עשה במרכז ההשקעות, כמה עודד תעסוקת נשים – תראו מה נעשה במשרד בשנתיים או שלוש האחרונות ומה נעשה לפני זה. משרד התמ"ת עולה על הדרך הנכונה. אני לא אומר שזה מספיק ושהגענו לשוויון. עדיין לא, אך אנו מנסים לצמצם את הפערים ולתת שוויון מלא בכל בקשה. אין בקשה שהוגשה למרכז ההשקעות ולא טופלה. אם ענתה על כל הקריטריונים, היא זכתה. עשרות מיליוני שקלים, אם לא מאות, הושקעו במגזר הערבי. אנו מנסים להכניס את כל הישובים או לאזורי תעשייה קיימים כשותפים, אם זה נמצא בלב האוכלוסייה היהודית או במקום מסוים, להכניס את הכפרים כשותפים באזורים האלה, או להרחבת אזורי תעשייה קיימים אפילו הקמת אזורי תעשייה. הולכים לענות על כל הצרכים של מגזר המיעוטים בארץ.

קרוב ל-60% מהשטח שמוקצה לאזורי תעשייה, לפי המסמך שהגשתם, נמצא בדרום. רק 15% מאוכלוסיית הערבים במדינת ישראל נמצאת בדרום.

תתייחס בבקשה לדברים שלו.

עיקר אזורי התעשייה בדרום והמשקל שלהם לגבי מרבית ערביי ישראל קטן.


שנית, בעוד שאזורי התעשייה היהודים נמצאים על קרקע מדינה ולכן עלותם זולה מאוד, חלק גדול מאזורי התעשייה הערבים נמצאים על קרקע פרטית בכלל, וזו מעשייה לגמרי שונה עם קשיים עצומים של איחוד וחלוקה, של תכנון על קרקע פרטית ופיתוח של חלקות קטנות לאזור אחד הומוגני.

האם יש עידוד השקעות ליצירת מקומות עבודה במגזרים הערבים הספציפיים, למשל נשים, כפי שהיה בזמנו הטקסטיל וכל אותם מפעלים עתירי כוח אדם, שהם נעלמים? האם יש התייחסות גם אצלכם וגם במרכז השקעות לעניין זה?

התשובה חיובית. דיברו פה על מסלול התעסוקה, שהיו במהלך השנים החולפות, גם היועץ דיבר – מסלולי תעסוקה ייחודיים לגבי המגזר הערבי ברמות השונות. הוצגה פה גם הבעיה של הקשיים הבירוקרטיים שנגזרו מזה, כך שיש פעילות של משרד התמ"ת בנושא הזה, מרכז השקעות, בעיקר במסלול התעסוקה. הוקצו מקצים מיוחדים לצורך העסק הזה, מסגרת חוק עידוד השקעות הון ומסלולי התעסוקה.

זו הזדמנות לומר תודה לחברי הכנסת ריבלין ומיכאלי, שבפגרת הכנסת הואילו להגיע לדיוני הוועדה.

אנו באים לדיונים שאנו חושבים שהם חשובים.

ברצוני להעלות את נושא הנשים הערביות בשירות המדינה. לפי דיווח 2007, נציבות שירות המדינה שדיווח על כך שיש רק עשר נשים ערביות במשרד התמ"ת, וזה פחות מאחוז מסך כל העובדים. מצד שני, יש 40 אחוז נשים אקדמאיות ערביות שהן מובטלות. זה יותר מ-11 אלף נשים אקדמאיות בעלות תואר ראשון, שני ואף שלישי שלא עובדות.

החסמים רבים וגם קשורים למשרד התמ"ת, זה מחסור בהסבות מקצועיות, מחסור במסגרות טיפול לילדים מ-0 עד 3 ואפילו צהרונים לילדים מגיל 3 עד 10. אבל יש גם חסמים שתלויים בשירות המדינה, ואנו עובדים על זה בשיתוף פעולה עם שירות המדינה ויש לנו כמה תוכניות שאנו עושים. הנושא של אי אמון של נשים או ערבים בקבלת משרות בשירות המדינה זה נכון. המרחק של משרדי הממשלה, שכולם בירושלים, ואין אפילו תחבורה שיכולה לעזור.


אי הנגשת המידע של שירות המדינה, ועל זה אנו עובדים עם שירות המדינה. נושא של נשים ערביות – אני רוצה לקבל תשובה, שרק עשר נשים עובדות במשרד התמ"ת. משרד התמ"ת יכול לתת לנו מענים רבים, כמו הכשרות מקצועיות, כמו הקצבות לנשים אקדמאיות. איפה?

לגבי מספר הנשים, הוא אכן מועט, הוא 12. לנושא ההכשרה המקצועית, חסרה נציגה כאן של מעונות יום. באופן כללי, לגבי הכשרה מקצועית ולאפשר לנשים ערביות לצאת לעבודה, יש פעילות היום מעטה יותר בנושא הכשרה מקצועית. היום אנו מקווים שניכנס לתאוצה גדולה יותר, יש יותר נכונות בחודשיים שלושה האחרונים מצד משרד האוצר. אני מאמין שהנושא הזה, גם בגלל הפריסה של מוסדות הכשרה שיש בצפון, תהיה אפשרות למתן מענה לנשים ערביות בכל מיני תחומים, במיוחד בתחום מעונות יום ובתחומים אחרים.


לגבי נושאים אחרים של מרחקי הגעה – אלה נושאים שאיני יכול לענות עליהם, חסרה פה נציגה.

לנושא תעסוקת נשים, אחוז הנשים המועסקות הערביות לא עולה על 18% לעומת 54% בכלל המדינה. אחרי סגירת הטקסטיל והעברתו לירדן תעסוקת הנשים קיבלה מכה רצינית במגזר הערבי במיוחד. לא היתה שום פעולה ממשלתית לטפל בנושא הזה. אנו במרכז היהודי ערבי עשינו בדיקה, אילו צרכים באזור התעשייה המשותף של מגידו, יקנעם ועיר הכרמל, מצאנו שיש הרבה צרכים לנשים בעולם ההי טק, שזה הרכבות, הלחמות, וכשעשינו קורסים בדלית אל כרמל ועוספיה, כמעט מעל 60 אחוז נקלטו מייד. אז אפשר לעשות דברים, ועצם זה שהממשלה לא קיימת בשטח, ואני פונה שוב לחברנו, מועדי - יש הרבה מה לעשות. אחד הדברים שאפשר לשפר את הכלכלה הערבית זה תעסוקת נשים.


הנושא של תחבורה – ברגע שיש אוטובוס שמגיע לירושלים מקרית שמונה, התחנה האחרונה שלו זה מגידו - זו התעלמות מכל הכיוונים. כאילו לא קיימת, האוכלוסייה הערבית. יש לזה מחיר. צריך לתקן בכל המישורים.

איך זה מתיישב עם השירות האוניברסלי שחברות כאלה חייבות לתת?

לא מתיישב. גם הכנסת חוקקה חוק שוויון ועדיין אין.

אין בכנסת חוק שוויון. הערך שוויון לא קיים בשום חוק של הכנסת. כל הצעות החוק לגבי שוויון שהגשנו נפלו, אחת אחרי השנייה.

עדיין בכנסת התחושה ש-20% הערבים הם לא חלק מהמדינה. צריך לעשות הרבה מאמצים לשינוי בכל התחומים.

גם בין האוכלוסיות עצמן.

כן, גם שהאוכלוסייה הערבית תרגיש שהיא חלק.

בפרספקטיבה קצת יותר רחבה ברור לנו שנשים ערביות סובלות מאפליה פעמיים – הן מופלות גם בהיותן נשים וגם בהיותן אזרחיות ערביות במדינה, ואם לוקחים את האוכלוסיות המודרות במדינת ישראל ורואים שהאפליות הבוטות ביותר הן כלפי נשים על רקע מגדר וכלפי ערבים על רקע לאום, נשים ערביות הן אלה שסופגות את האפליה הזו בצורה הקשה ביותר, הן מהחסמים התרבותיים והן מהחסמים הלאומניים מגדריים שהזכרתי כאן.

אין מנוס מלקחת צעדים מעבר להעדפה המתקנת של חובת איתור, ואם אזכיר לכם את בג"ץ הדירקטוריונים ובג"ץ ביטוח לאומי בזמנו, שהגיעו לדיון בבג"ץ, אמרו: אין נשים ראויות לתפקידים האלה. אמרו בבג"ץ שיש חובת איתור. לא די שלא מצאתם נשים ראויות, אתם צריכים לחפש אותן. החובה היא על כולנו, לא רק על הכנסת ומשרדי ממשלה - גם העמותות, גם מי שיושב כאן וגם מי שיושב מחוץ לחדר, לפעול לחובת איתור.

כשהייתי שר בממשלת ישראל, היתה לי בעיה למצוא גברים מוכשרים, לא היתה לי בעיה למצוא נשים מוכשרות.

בחודש הבא אנו מגיעים לנצרת במיוחד, לכנס מיוחד לנשים ערביות, להסביר להם מה זה שירות המדינה. עמותת הנשים ייזמו, נקווה שתהיה נוכחות רבה של נשים, נסביר להם מה זה, איך מתכוננים למבחנים כדי שיהיו כמה שיותר מועמדות ויהיה להן סיכוי טוב להתקבל.

על פי נתוני הלמ"ס נכונים ל-2006, יש כ-9.4% מסך העובדים בתעשייה שהם עובדים מהמגזר הערבי, 37.9 אלף עובדים. מתוכם 34.8 הם גברים.


אנו מודעים לבעיית אי השוויון בנתוני ההעסקה, ולכן מדיניות ההתאחדות היא לקדם ולפעול לשוויון ההזדמנויות. במסגרת זו גם עשינו מעשה על פי יוזמתו של התעשיין דב לאוטמן, התאחדות התעשיינים, וד"ר עירית קינן מאוניברסיטת חיפה, הוקמה עמותה שנקראת קו משווה, קואליציית המעסיקים. העמותה יושבת בבית התאחדות התעשיינים בת"א, היא פועלת עם צוות עובדים. כיו"ר העמותה מכהן דב לאוטמן, והעמותה פעילה בנושאים שונים ומגוונים, היא הוקמה בסוף 2007, פעילה מאז תחילת 2008, ויש נתונים על פעילותה וגם המלצות לגבי חסמים שבהם אנו נתקלים. הפעילות מתבטאת באקדמאים במגזר הערבי ושילובם. העמותה פעלה להרחבת
יעדיה לא רק בתעשייה אלא בכל המגזר העסקי, ולכן גם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים הצטרפה כחברה כדי לקדם את זה.

הכנתי מצגת, היא לפניכם בתיקים. קו משווה הוקמה על רקע נתונים מזעזעים בשוק העסקי של אי שילוב אקדמאים ערביים בשוק הזה. בשוק הפרטי אין חוק. לדעתי, לא צריך להיות חוק. בשוק הפרטי הפתרון יבוא ממצב של פתירת החסמים, העלאת הבעיות והקייס העסקי. מולכם זה החזון של קו משווה – מצד אחד לחולל את השינוי הזה בקרב עולם העסקים, מצד שני מיידית לפתוח משרות, לעשות השמות ולפתח סיפורי הצלחה. השילוב הזה של שינוי ופתרון החסמים עם ביסוס סיפורי הצלחה של ערבים מוצלחים, אקדמאים בדרגי ניהול, כי הנתונים האלה הם לא בהכרח דרגי ניהול, ולנו לא מספיק שקוקה קולה תעסיק עובדי פס ייצור, אנו רוצים לראות אותם בהנהלה ובמטה.


אנו מדברים על שנת פעילות. קו משווה פותחת את העסקים, ועובדת שינוי ההרגלים המיינסטרימיים. אחד החסמים זה שהתרגלנו ששים שנה – בקטע של תעסוקה אני מדברת על השוק הפרטי - מיינסטרים, חבר מביא חבר, כולם אותו דבר. בשביל לגייס אקדמאים ערבים מוצלחים יש לעשות סדרת שינויים, ואתן רק שתי דוגמאות. אחת, הסקרינינג של קורות חיים של אקדמאי ערבי זה לא אותו סקרינינג. התפתחות הקריירה שלהם שונה בגלל האילוצים. דבר שני, מיונים וראיונות רב תרבותיים. עשו את זה לאוכלוסייה החרדית, עשו את זה בזמנו לעולים הרוסיים. יש לנו קבוצת משימה שעובדת עם מכוני המיון על השינויים של מבחני המיון והתאמתם תרבותית, כלומר כשאנו מדברים על שילוב, אנו מדברים על מפגש של שתי אוכלוסיות שונות מצוינות, שצריך לבנות את הקשר של השפה, של הדיבור, כדי שבאמת יהיו יחד, ולא לסמן וי על שתי ההשמות ולומר: יש לנו את הערבי מחמד – סליחה - שלנו.


צד אחד הוא עבודה אינטנסיבית עם עסקים. הצד השני, המועמדים הערבים האקדמאים לא גדלים מכוונים לעולם הקריירה, כי אין להם המודלים בבית ובישובים שלהם, אלא מכוונים חברה קולקטיבית ואקדמיה. בשבילם ההישג הכי גדול הוא לסיים את האקדמיה. בשביל היהודים האקדמיה היא אמצעי בשביל הקריירה. פה הבנו שיש חסם של חוסר מוכנות של אקדמאים ערבים לשוק העסקי בדברים פשוטים, בכישורים עסקיים. אז עוד חסם זה הנושא של כישורים עסקיים, עוד חסם זה הנושא של שפות – אנגלית, והעובדה שעברית זה שפה שנייה, זה חסם היסטרי. לאור זאת פתחנו מרכז קריירה לאקדמאים ערבים, להשלים להם את הצרכים שלהם בעולם של כישורים עסקיים. נכון, יש חוסר אמון, עשרות שנים דאגנו לשבור את האמון של האקדמאיים בכלל, של האוכלוסייה הערבית לא רק בשלטון ובשירות הציבורי, גם בעסקים - הם לא מאמינים שעסקים רוצים אותם. בי"ת, חוסר אמון בעצמם. תוך כדי שהוא לומד הנדסת תוכנה בטכניון, הוא כבר מחפש משרת הוראה. הוא כבר מוותר על הקריירה לפני שהוא התחיל לחפש.


אלה הנתונים הכמותיים. בסופו של דבר במהלך עשרה חודשים עשינו 47 השמות של אקדמאים ערביים בכל חתכי השוק – בנקים, סלולריות, הי טק, טבע, וכולם עם אופק צמיחה. אף אחד לא פחות מהכישורים שלו. הנתון הזה כזרוע של ההתאחדות ועם העזרה של ההתאחדות אומר: זה אפשרי, זה תהליך ארוך, ואנו צריכים עזרות.


מטופל הנושא של מבחני המיון רב תרבותיים. גם נאדר בנציבות, ואנו מנסים לשתף אותם בתהליך, אנו עובדים על זה. בעוד כמה חודשים יהיו מבחני מיון מותאמי תרבות. אותו דבר לגבי ראיונות – אנו עושים סדנאות מקצועיות למנהלי גיוס בעסקים ועוד כלים שונים שאנו מפתחים בתהליכים.

יש הצד של העסקים. בשירות הציבורי זה בדיוק אותו דבר – החסמים לא יושבים רק בצד אחד, לא רק בצד העסקים. אגב, הכחשת האפליה, העובדה שעסקים לא מחויבים למסור נתונים, את אותו פילוח עובדים, אם לי היה מול סלקום, מול קוקה קולה, את העובדה שיש להם אולי 400 עובדים, אבל מתוכם 380 בפס הייצור ורק 20 בשדרה הניהולית, או איפה נעלמים כל העובדים שעובדים כנציגי שירות אבל פתאום כששמונים אחוז מתקדמים, תקרת הזכוכית היא בתוך הפירמה, פתאום הערבים לא מצליחים להתקדם. אם היו לנו נתונים, ואני מקווה שהנציבה
הולכת לטפל בנושא של חשיפת נתונים, זה היה מקדם המון. בעסקים מה שלא מדיד לא מנוהל. כשיתחילו לנהל את זה, אנו שם כדי לייעץ להם כגוף מקצועי.


חששות מאוד גבוהים. לא פשוט אחרי עשרות שנים למנהל צוות בהי טק או לא בהי טק לקלוט עובדים ערבים. הם פוחדים. זה טבעי. אלה תהליכים ארוכים.


בצד המועמדים – חוסר מוכנות, חוסר אמון ופאסיביות. זו הסיבה שלא מגיעים מספיק מועמדים. צריך לחפש אותם. אנו משקיעים יותר משאבים וכספים באיתור האקדמאים הערבים – למרות שראיתם את המספר, מעל 20 אלף בתעסוקה בלתי הולמת. הם לא באים אלינו. טיבי, אנו צריכים את העזרה שלך פה, שתעורר את השוק הערבי. מתחילים להיות כלים, בואו גם אתם. צריך לשקם את נושא האמון וגם הנושא של שפות וכו'.


מה אנו צריכים מכם – קודם כל, חשוב נורא, והשנה ניכנס לשנת תקשורת עם ההתאחדות, זה צריך לעלות לשיח הציבורי. כמה שיותר ידובר על זה בעיתונות, כמה שנביא סיפורי הצלחה, ואתם, הוועדה, למה אתם מצפים – תקרינו את זה לעסקים, שאתם מצפים, תפתחו מדיניות לדרבון. יש המון דרכים חוץ ממסלול תעסוקה ומרכז השקעה. בואו תעזרו לנו כדי לקדם, ועזרה באיתור המועמדים – אנו מתחננים, פרסמנו, איפה לא? אומרת חברת הכנסת נאדיה חילו, צועקת על ראשי המועצות, איפה ה-20 אלף האלו? אם קיימים, יבואו, ואם לא, בואו נסגור את הוועדה – חס וחלילה – בואו תעזרו לנו בזה.

תשובת יועץ השר.

לגבי המתפרות במגזר הערבי, היתה נשירה לירדן, וזה רק נושא השכר הנמוך אצל שכנינו הירדניים, אך הקמת מסלול התעסוקה בא לתת לזה פתרון ולהחזיר את המתפרות לארץ. ב-2007 מתוך 13 המפעלים שזכו במסלול התעסוקה, יש חמישה מפעלי טקסטיל, וזה יגביר תעסוקת נשים בכפרים הערבים.


כבוד השר הגיש הצעת מחליטים לישיבת ממשלה- -

זה רק כדי ליצור מקומות עבודה, כי למפעל הזה אין אפשרות לתחרות.

זה נתן פתרון, להעסיק את הנשים הערביות בכפרים. היתה מתפרה עם תשעים מקומות עבודה שסיימה את מסלול התעסוקה, חמש שנים שהמשרד משתתף בעלות השכר. אחרי חמש השנים בעל המפעל אמר: אין לי כוח, איני יכול לשלם שכר מלא ולהמשיך לעבוד. כבוד השר הגיש הצעת מחליטים בממשלה והאריך את המסלול הזה בעוד שלוש שנים כדי שהמתפרה הזו תמשיך לעבוד עם תשעים מקומות עבודה.

ומה יהיה אחרי זה? זה לא דבר ממשי הרי. יש מקרים שבהם אנו מייצרים מקומות עבודה בזמן משבר עד שיחלוף הזעם. אתה פה מקבע דבר שאסור לו שיהיה קיים. אנו מדברים על עסקים, ועסקים זה דבר שיכול להתמודד בשוק. זה דבר שלא יכול להתמודד בשוק.

התחשבנו במצב.

מאה אחוז. זה שייך לשר כשר העבודה ולא כשר העסקים. זה השר לענייני העבודה, תפקידו לפעמים ליצור בכל מערכת שבו יש בעיה שצריך פתרון למקומות תעסוקה, מייצרים דבר שלא יכול להיות קבוע ושהוא בעל אופי רציני.

חשוב היה לפתור את הבעיה ולהשאיר את הבנות.

אין ויכוח, כל הכבוד.

גם בשנת 2007 הוספנו משפחתונים למגזר המיעוטים, 187, שזה 187 מקומות עבודה לנשים. הוספנו גם צהרונים, מעל 100 צהרונים במגזר הערבי, שיתאפשר לנשים העובדות לשים שם את הילדים ולמצוא מקומות עבודה.

לגבי המצגת, אלה בדיוק החסמים שיש לנו. בשירות המדינה יש לנו גם חובת השוויון וחובת המכרזים. תוסיפו עוד חצי שנה עד שנה של בעיית המכרזים ותבינו למה קשה לאתר מועמדים ולשלבם.

אדוני הסמנכ"ל, דיברת על יעד של קליטת עובדים ערבים. אנו עוסקים רבות בוועדה לגבי רמת המועסקים הערבים. כמעט אין עובדים ערבים בכירים בשירות המדינה. האם ידוע לך שיש ולו פקיד אחד שאופק הקידום שלו עד 2010 יגיע לתפקיד של סמנכ"ל או ראש אגף?

יש שני מועמדים להערכתי שיכולים להגיע. יש מפקח ארצי לחשמל ואלקטרוניקה במחוז צפון. זה אדם שהתקדם אצלנו במערכת. הוא בעל פוטנציאל. יש אדם נוסף במערכת, ממונה על היחידה לאכיפת זרים במחוז צפון. באופן כללי יש נכונות ויש כוונה לקדם מתוך האוכלוסייה הערבית, והלא יהודית האחרת, אנשים שהם בעלי כישורים מתאימים ובעלי יכולת גבוהה. יותר ויותר אנו רואים בקרב הדור הצעיר שנכנס אלינו כאלה שבעלי פוטנציאל לשאת תפקידים בכירים. אני יכול להצביע על עוד אדם שאני רואה אותו בסחר חוץ, שהיה נספח, אפילו שניים, שלושה בעלי פוטנציאל להגיע לתפקידים בכירים במשרד אצלנו.

לקח חשוב למדנו מההצגה של הגברת תמיר, שהיתה מועילה – הלקח לנציבות. מתוך 1,500 מועמדים שהארגון ראיין, 3% התקבלו. כלומר יש פה תהליך שזקוק להמון סבלנות. לא מספיק שמפרסמים מכרז כדי שאחד יתקבל. היחס הוא 30 ל-1, אולי 40 ל-1 בתפקידים מסוימים. כאן עניין חוסר האמון שקיים עם עובדים ערבים. כשמישהו לא מתקבל, הוא אומר: מפלים אותי. וכאן הנציבות צריכה להמשיך בקשר אתו. ייתכן שאותן שתי חברות, אם תתדרכו אותם נכון כדי לאתר עובדים, שזה תהליך ארוך מאוד, הוא המפתח ליצירת מעט האמון הראשוני שיאפשר את העלייה הזו.

גם פוגע כשאתה אומר: תיגש למכרז, ואני מבטיח לך שעוד חצי שנה או שנה יכול להיות שתקבל את התפקיד, לא כל אחד מוכן לחכות חצי שנה לסיום המכרז. זה עוד חסם, וזה חובת המכרזים. עם זה אין מה לעשות.

הצעה לתיקון טכני שיכול לפתור בעיות שנמצאות על שולחני כרגע בקליטת עובדים, מחד שאין היענות גבוהה, והמעט שמגיעים לא עומדים בבחינות הנציבות. הנושא נמצא בבדיקה. אני מציע שיאפשרו לנו, לאלה שלא עברו את הבחינות בכתב, להגיע לוועדת הערכה, ואם כאלה שעברו ועדת הערכה וראיינו אותם, קיבל החלטה אותו מנהל יחידה שהוא ראוי לתקופת ניסיון, שייתנו תקופת ניסיון של חצי שנה. אם בתקופה הזו הוא עמד בבחינות – בסדר גמור. אם לא – הוא סיים.

ההצעה שלך מאוד נראית לי.

חייב לשבת גם מראיין ערבי. קחו גם את זה בחשבון.

זה אחד הפרקים שיהיו בדוח הוועדה על נושא מבחני המיון. זה מתקשר גם למה שאמרה הגב' תמיר, שמבחני מיון מוטי תרבות.


רק 3.4% מתוך עובדי משרד התעשייה והמסחר בינואר 2008 היו ערבים. כיום מדובר ב-4.49 אחוז. היעד לסוף 2008 הוא 4.89. זה לא יעד שאפשר להתגאות בו. שיעור הערבים באוכלוסייה הוא כ-19%. היעד הממשלתי ל-2010 הוא 8% ול-2012 הוא 10%. אני מקווה שתהיה האצת תהליך כדי להגיע אפילו ליעד הממשלתי שאנו כוועדה חושבים שצריך להיות גבוה יותר.


עלו לדיון נקודות חשובות, אחת מהן היא היעדר אזורי תעשייה בישובים הערבים. אין אזורי תעשייה ששייכים לישוב ערבי. מוכרת התופעה של אזורי תעשייה בישובים יהודים בקרבת ישובים ערביים, אגב שהמסים משולמים למועצה של הישוב היהודי, כשהאדמות במקור הן האדמות שהופקעו מישובים ערביים. זה משהו יצירתי ישראלי מובהק.


הנקודה השנייה היא מה שהוצג על המגזר הפרטי. אין ספק שמדובר בחסמים – גם בקרב המעסיקים וגם בקרב האקדמאים או מגישי הבקשות. יש להמשיך לדון בנושא מבחני המיון שמוכח שהם מוטי תרבות. גם שיעור ההצלחה הנמוך בבחינות אלה, כפי שעולה בכל ישיבה, אומר דרשני. הצעת הסמנכ"ל היא ראויה ותיכתב גם בסיכום הישיבה הזו וגם בדוח הוועדה, שגם אנשים שלא עברו מבחנים בכתב במבחני שירות נציבות המדינה, יתאפשר להם להגיע לוועדת הערכה, שהוועדה דורשת שיהיה בה נציג ערבי, לא רק הרכב יהודי מובהק, ואז תינתן אפשרות של תקופת ניסיון, אם הוא ייראה לחברי הוועדה.


אני מודה לכל מי שבא, מודה גם לשר ולנציגי המשרד.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.