PAGE
23

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 60
מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

לקליטת ילדים, נוער וצעירים עולים במערכת החינוך

יום שלישי, ו' חשוון, תשס"ט (04/11/2008) בשעה 12:30

סיכום פעילות ועדת המשנה בכנסת השבע-עשרה

חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר

אברהם מיכאלי

עמיהוד בהט – מהל האגף לקליטת עלייה, משרד החינוך

מיכאל יידוביצקי – מנהל חינוכי של חטיבת החינוך בחמ"ע, הסוכנות היהודית

חנה דשבסקי – מרכזתהטיפול בילדים עולים – המועצה לשלום הילד

שמעון סיאני – מנכ"ל "ידידים"

אילנה ליטבק – רכזת קואליציה למען נוער עולה בסיכון, שתי"ל

ד"ר אלי זרחין – מנכ"ל אגודה ישראלית למען ילדים עולים

עו"ד טל צ'קול

דנה גורדון

אתי אפלבוים

סיכום פעילות ועדת המשנה בכנסת השבע-עשרה

צהריים טובים לכולם. אנחנו פותחים ישיבת סיכום לפעילות ועדת המשנה. אנחנו עכשיו בישיבה מס' 60. כשהוועדה פרסמה את החוברת של פעילותה גיליתי שהתקיימו 59 ישיבות וכעת אנחנו בישיבה מס' 60.
ניסינו להשקיף על הנושאים במבט קצת יותר רטרוספקטיבי ולראות מה הספקנו לעשות. זה נחמד שהכנסת יוצאת לפגרת בחירות ולבחירות והכל תוסס וחי, אבל מצבם של התלמידים העולים במערכת החינוך הישראלית לא יוצא לפגרה ולבחירות. המהלכים שבהם ניסינו לעזור למשרדי הממשלה ולגופים אחרים נמצאים בעיצומם.

אני לא יודע מי יישב בבית הזה אחרי ה-10.2 ומי יישב על כסא ראש ועדת עלייה וקליטה.

אם תהיה כזאת.

לא, זה חוק. ועדת עלייה וקליטה קיימת על פי חוק ואני מקווה שלא ירצו לשנות את החוק. יש לי סיבות לקוות שגם בכנסת הבאה הנושא של עלייה וקליטה עדיין יהיה חשוב מבחינת סדר העדיפויות הלאומיות ולא יבטלו את המשרד.


אבל, כל מה שמכאן והלאה, יהיה לשיקולו של יושב ראש הוועדה הבא. אני מקווה, ואני אומר זאת לפרוטוקול, שהעבודה האינטנסיבית שהיתה לנו בכנסת הזאת, השינויים שהתרחשו בשנים האחרונות בתחום הזה ועם כל הבעיות הבוערות והצרות החדשות שמתרחשות, יביאו את יושב ראש הוועדה בכנסת הבאה, להמשיך על פעילותה של ועדת המשנה. אי אפשר להיות בטוחים בזה, זאת תהיה החלטה סוברנית שלו.

ועדת המשנה הזאת הוקמה בזכות שלושה דברים: אחד, המציאות בשטח, הנתונים הקשים שהתפרסמו משנה לשנה והראו שמצבם של תלמידים עולים, חדשים וותיקים, הוא בעייתי ושיש הרבה דברים שדורשים טיפול ושינוי. אני חושב שזה נכון שהמציאות תכתיב לכנסת את הנושאים שהיא צריכה לפקח עליהם באופן צמוד יותר.


הסיבה השניה שבגללה קמה ועדת המשנה היא פעילותו של אלי זרחין. יישר כוח על היוזמה. אני מעיד שהוא דיבר על היזמה הזאת עוד לפני הבחירות לכנסת. הוא דירבן את כולם, פנה והציע ולכן אני חושב שבסופו של דבר הדחיפה שלו הביאה להקמת ועדת המשנה הזאת. אני לא מצטער על כך שהלכנו לכיוון הזה כי נראה לי שנעשתה כאן עבודה משמעותית.


האדם השלישי שבלעדיו הרעיון לא היה יוצא לדרך, הוא יושב ראש הוועדה ח"כ מיכאל נודלמן. אני חושב שזאת היתה החלטה חשובה. אגב, זאת לא היתה החלטה טריוויאלית כי בדרך כלל יושבי ראש לא נוטים לשחרר נושאים, מה עוד שהם זוכים לתהודה ציבורית. בדרך כלל הם מעדיפים לטפל בנושאים הללו בתוך ועדת האם. למרות כל זאת, קיבל היושב ראש החלטה להקים את ועדת המשנה. בכל השנים שעבדנו יחד קיבלנו ממנו שיתוף פעולה מלא. בלי שיתוף הפעולה הזה לא היינו מצליחים להתקדם. אני מאוד מקווה שגם היושב ראש הבא, מי שזה לא יהיה, יפעל באותו כיוון וימשיך את המסורת החשובה הזאת. עד כאן פתיחה כללית כי נראה לי שחשוב שהדברים ייאמרו לפרוטוקול.

מכאן נפנה לנושאים שבהם טיפלנו. אני אזכיר אותם לא רק כדי לסכם אלא כדי לנסות לראות מה קורה באותן סוגיות פתוחות. לא רק לסקור מה נעשה אלא להסתכל מה נותר פתוח על השולחן. עכשיו יהיה לאודי קצת שקט, לפחות 4 חודשים. כאשר נפסיק להפריע. זה זמן שאפשר לעשות בו הרבה ולבצע ולכן חשוב לשמוע מה התכניות ואיפה אנחנו עומדים.


אני מזכיר לכולם, שבישיבה הקודמת, שעסקה בהיערכות ללימודים דיברנו על הסוגיה הכואבת של הקיצוצים. בשנתיים שהוועדה פעילה טיפלנו לא מעט בסוגיית התקציב. היו תקופות שנוספו תקציבים, היו תקופות שנוספו תקציבים כדי להחזיר תקציבים. לצערי, אני חייב לציין, שלפחות בשלב הזה, בשנת התקציב הזאת, לא הצלחנו לשמור את גובה התקציב הקיים.

אודי יעדכן אותנו אבל נכון לעכשיו, התקציב שהושקע בסופו של דבר הוא פחות ממה שהיה בשנה שעברה. זאת התמונה של המשרד החינוך. זה קרה מכל מיני סיבות אבל זאת המציאות ואני מאוד מצר על כך שלא הצלחנו. חוששני שבפרק הזמן הקצר שנותר עד סוף השנה לא נצליח לעשות יותר.

לעומת זאת, במשרדי הממשלה האחרים חלו דווקא שינויים לטובה. אני יודע שמשרד הקליטה הגדיל לאט לאט את ההשקעות שלו בתחום הזה. בסופו של דבר, מי שמוביל מבחינת הנטל התקציבי, זה משרד החינוך. לכן אנחנו יוצאים לפגרה הזאת עם תחושה לא טובה מבחינה תקציבית. אמנם חלק מהקיצוץ חזר אבל לצערי לא כולו.


בשלב הזה אעשה הפסקה ואני אבקש מאודי להתייחס לשלב התקציבי. אני לא אדבר על שנה הבאה כי אין טעם. אנחנו לא יודעים איך יראה תקציב השנה הבאה, מי ירכיב אותו ומי יכין אותו.

בשנת התקציב 2007, היקף הפעילות שלנו, מבחינת התקנות השוטפות, היה כ-35 מיליון שקל. זה ירד בחזרה לבסיס של כ-19 מיליון שקל ב-1 לינואר, בזמן שהתקציב אושר. במהלך השנה הוחזרו לתקציב פלוס מינוס 8 מיליון שקל. זאת אומרת שאנחנו עומדים על 27 מיליון שקלים.

זאת אומרת שהקיצוץ השנה היה 15%-20%.

אבל זה לא כולל 6 מיליון של אגף הבחינות.

זה נכון. אנחנו מדברים כאן על תקציב אגף קל"ע אבל נגיע לזה שהרפורמה שהוביל משרד החינוך בתחום הזה של התאמת בגרויות עלתה כסף. לכן, בסופו של דבר השקעות המשרד בתחום הזה לא ירדו.

אם נראה את כל תקציבי המשרד לענייני עלייה, הם הרבה יותר גדולים. אני מדבר עכשיו על התקנות האלה.

אתה יכול לעדכן אותנו מה נפל כתוצאה מזה? ישבנו כאן ואתה התלבטת מה בדיוק יקוצץ.

קשה מאוד להגיד. בעיקר שותפויות שהיו לנו עם גופים שונים. למשל, מפ"ק, שזה היה 3 מיליון וירד ל-2 מיליון. זה בעיקר בדברים האלה ולא בתכניות משמעותיות.


לא לשכוח שחלק גדול מהתכניות המשמעותיות הן תכניות בשעות ולא בתקנות תקציביות. לכן המסגרת שם היתה בשנה שעברה כפי שהיתה קודם. נשארנו עם התכניות של שע"ל ומשעולים ועוגן, כפי שהיו קודם לכן.

מה קרה עם זהות יהודית? אני זוכר שהתלבטת פה האם זה יקוצץ.

בתחום הזהות היהודית יש לנו שלושה סוגים של פעילויות. פעולה אחת היא הסמינרים והשארנו אותה על 1.8 מיליון, כפי שהיתה בשנה הקודמת. מכיוון שהמכרז נעשה רק עכשיו, אז כל ה-1.8 מיליון יהיו בינואר. בשנת הלימודים הזאת היקף הלימודים יהיה דומה לשנה שעברה.


הדבר השני הוא פעולה שאנחנו עושים מול העמותה של אלי, אותה הגדלנו מעט השנה - זהות יהודית בתיכונים. זה פרויקט מאוד יפה.


הנושא השלישי הוא תכנית "חברים", שהצגנו אותה כאן כפיילוט בשנה שעברה והיא מיועדת לחטיבות הביניים. השנה אנחנו מפעילים אותה ב-85 כיתות. זה התחיל לעבוד מאוד יפה השנה. יש פה שיתוף של כמה גורמים: מנהל חברה ונוער, משרד הקליטה, הג'וינט, האגף שלנו, מסד קליטה. אנחנו עובדים השנה על היקף פעולה של בערך 2 מיליון שקל, כאשר חצי מזה הוא שלנו בשעות. אם אתה זוכר, הקומה הראשונה היתה שעה שבועית לתלמידיטם בבית ספר. ההנחייה וימי היציאה מימי בית הספר, והקומה השלישית, שעדיין לא התחילה, היתה עם השותפים האחרים. מסד אישר 100,000 דולר והג'וינט נתן 100,000 דולר. זה פועל בימים אלה ממש ב-85 כיתות.


מה שטוב בתכנית הזאת הוא שיצקנו את התכנים לפני שהעברנו את השעות. באמת יש פה תפיסת עולם שמנהל חברה ונוער הביא אותה.

מה מבחינת הממשק בין השלוש לראשון? בזמנו, כשהנושא עלה לדיון, עלתה השאלה מה תהיה מידת הזיקה בין הפעולה בחטיבת הביניים - - -

נכון. לכן ביקשנו שהתכנית הזאת תהיה באופן כמעט טוטאלי בכיתה ט'. במכרז החדש, שיפורסם בעוד שבועיים שלושה, של הסמינרים, הורדנו את זה גם לכיתות י' ו-יא'.

מי שיוביל את הסמינרים יקבל עדכון על מה שהיה בשלב חטיבת הביניים?

בוודאי.

בסוגריים אומר שאחד התחומים שהוועדה עסקה בו היה הנושא של הוראת זהות יהודית לילדים עולים. היינו עדים וליווינו את משרד החינוך וגורמים אחרים בתהליכי החשיבה בעניין הזה. בסופו של דבר, במהלך השנים האלה, יצא משרד החינוך לפעולה בתחום הזה גם בחטיבות הביניים ולא רק בתיכונים. אני שמח שבמקביל, המתכונת של הסמינרים, שהיתה מוצלחת והוכיחה את עצמה, לא ניזוקה כתוצאה מכך אלא הצליחה לשרוד. עכשיו יהיה מאמץ לחבר את החדש עם הקיים.

סליחה שאני קוטע אותך. בעוד חודשיים נצא במכרז לנושא של בר מצווה – תכנית לחיבור יותר יהודי לתלמידים עולים בחינוך הממלכתי. ההגדרה כנראה תהיה: תלמידים עולים בחינוך הממלכתי שלא למדו במסגרות יהודיות בחוץ לארץ. כלומר, זה לא יהיה מיועד לעולי נפש בנפש, שבאו מבתי ספר יהודיים בברוקלין, אלא לכאלה שבאו נעדרי כל חינוך יהודי בחוץ לארץ.

זה בעניין זהות יהודית. כוועדת משנה ראינו חשיבות רבה שהמשרד ישמור את הקיים. הרבה פעמים, כשרוצים לבנות משהו חדש זה נעשה על שברי מה שקיים. לא תמיד בגלל שהקיים היה רע אלא בגלל ההתלהבות מהחדש. אני מאוד שמח שכאן זה לא קרה ושהבניה החדשה נעשתה במקביל לשימור הקיים. אני חושב שזה כיוון עשייה מאוד מבורך. אני מקווה שהפיילוטים, שהולכים ומתרחבים, יקיפו יותר ויותר בתי ספר בחטיבות ביניים. אגב, גם לגבי הסמינרים, אמרנו שהם רחוקים מלתת מענה לכל דרישות השוק, לפחות לפי מה שלמדנו כאן במהלך הדיונים.


את התמונה התקציבית כולנו שמענו. התמונה לא מעודדת ואני אומר לפרוטוקול שהייתי מצפה מחברי ועדת המשנה, אם תקום, ומחברי ועדת עלייה וקליטה ותפוצות, שיפעלו בכל העוצמה ובכל הכוח הפרלמנטארי שיהיה להם במהלך הדיונים על שנת תקציב 2009. נכון לעכשיו יש פגיעה מסוימת כתוצאה מהקיצוץ של 15%-20%. מה-1.1 המערכת תעבוד בנוסחה של 1 חלקי 12, של הבסיס. זאת תהיה מסגרת מאוד לא פשוטה עבור משרד החינוך ובלי יכולת לפתוח משהו חדש אלא רק קיום התחייבויות קודמות. יהיו כמה חודשים לא פשוטים. אני מקווה שהתקציב יאושר יחסית מהר.

מדובר גם בהתחייבות ל-7 מיליון האחרים שהם לא בבסיס כי אחרת ביוני הכל ייעצר.

המורשת התקציבית שאנחנו מורישים לכנסת הבאה היא לא פשוטה. היא תוצאה של החלטות פנימיות של משרד החינוך על סדרי העדיפויות שלו. לא נותר לנו אלא לפנות לשר או שרת החינוך הבאים, לראות את הנושא הזה בסדר עדיפויות גבוה ולהחזיר אותו למצבו התקציבי שהיה ב-2007, דהיינו, ל-35 מיליון.

אני פונה לחברי הכנסת הבאה, שיישבו בוועדת עלייה וקליטה, שישימו את כל כובד משקלם מול משרד החינוך ומשרד האוצר ולדאוג שזה ייעשה מהר ככל האפשר. אחרת, יכול להיות שנגיע לשנת הלימודים הבאה במצב מאוד קשה. גם קיצוץ וגם שיטה של 1 חלקי 12 בלי תוספות, יכולים להביא אותנו למצב בעייתי.


אני רק אזכיר שלמעשה אנחנו מדברים כרגע על תפיסה שבעינינו נראתה מאוד מינימאליסטית. אותם 35 מיליון לא אפשרו לעשות הרבה דברים חשובים שסברנו שצריך לעשות בתחום של הוראת העברית ובתחום של הזהות היהודית. אנחנו סברנו, וגם פנינו למשרד החינוך ומשרד האוצר, שהתחום הזה דורש תוספות תקציביות בסדרי גודל של 10-15 מיליון שקל, כדי לתת מענה לצרכים שנראו לנו דחופים ומיידיים. אני רוצה להשאיר לחברי הכנסת החדשים בכנסת הבארה את המורשת של הדרישה הזאת. אני מניח שהקרב הראשון יהיה לנסות לחזור לתקציב של 35 מיליון. במידה והרף הזה יושג, צריכים לזכור שהוא הרף המינימאלי וצריך להרחיב מעבר לכך.


עד כאן בענייני התקציב. האם מישהו רוצה להעיר בעניין הזה?

הייתי רוצה להגיב על כל הנושאים יחד. אדוני היושב ראש, אני רוצה לציין לפרוטוקול 3 נקודות שבעיניי הן מאוד חשובות. האגודה הישראלית למען ילדים עולים יזמה עוד בכנסת הקודמת, יחד עם חברת הכנסת סולודקין, הקמת שדולה למען ילדים עולים בישראל. זאת שדולה שעבדה מאוד יפה אבל ראינו שהיה לנו חוסר בכלים בעבודה מול הממשל. לכן, כבר לפני הבחירות ישבנו עם ראש הממשלה המיועד והוא הבטיח לנו שהנושא הזה יעלה לכנסת כוועדה מיוחדת. פנינו לפרופסור נודלמן בבקשה להקים ועדת משנה והוא נענה מייד בחיוב. אמנם הוא הטיל הגבלה בקשר למערכת החינוך, אולם בפועל ההגבלה הזאת לא הפריעה בדבר כי כל החיים של נוער וילדים הם בחינוך פורמאלי או בלתי פורמאלי. בעיניי יש לכך חשיבות מאוד גדולה. זה תקדים שאחרי 60 שנה כנסת ישראל אמרה שיש נושא שעומד בפני עצמו, דהיינו, קליטת ילדים עולים.

במשך שנתיים הוועדה הזאת שמה על השולחן נושאים מאוד קשים. הנושא הזה לא שייך רק לעולים אלא הוא שייך לכלל החברה. היינו מאוד רוצים שבמסקנות הוועדה תהיה המלצה לכנסת הבאה להמשיך את המסורת.

את זה כבר אמרתי. למעשה זה יופיע בפרוטוקול ואני בטוח שחבר הכנסת מיכאלי מסכים לכך.

אין ספק שהדיונים בוועדה עשו שינויים מאוד דרמאטיים במשרד. מהניסיון שלי, נושא העולים הפך להיות היום נושא של המשרד. לכל פקיד בכיר של המשרד ברור היום שיש נושא ייחודי שנקרא עולים, דבר שלא היה קודם.


אני חושב, אדוני היושב ראש, שהבעיה של המשרד היום היא לא בעיית כסף. יולי תמיר קיבלה תוספת של 6 מיליארד.

לא לזה.

זה לא משנה, במשרד אין בעיה של כסף. יש בעיה של סדרי עדיפות. אני יכול לא להסכים איתם, אבל זכותם של פקידי ממשל לקבל החלטות. בשם כל הילדים הייתי אומר הרבה תודה גם לך וגם לאודי. אתם אולי במגרשים שונים - - -


אני חושב שלאודי היה קשה להופיע כאן פעם בשבועיים. לנו היה קל לתקוף את אודי, כנציג הממשלה, על זה שאין לחם בחנויות, על זה שתחבורה לא עובדת וכדומה. אודי חזר חזרה ועשה הרבה מאוד שינויים. אנחנו מדברים עכשיו על דברים שלא היו קיימים קודם. נושא של זהות יהודית הוא נושא חדש. גם בנושא של שעות עברית, ילדים בתיכון פתאום מקבלים מענה בבחינות הבגרות. ישנו גם הנושא של שפ"י. יש הרבה מאוד דברים שאודי עשה בהם שינויים. אני מקווה שהוא לא יעזוב.

הוא הכי קבוע פה.

לפעמים הוא מתקשר אלי ב-24:30 לשאול שאלה ואני שואל את עצמי בשביל מה הוא צריך את זה. אודי, הרבה תודה לך. אני חושב שההרגשה של כולנו היא שהמשרד לא נגד ילדים עולים. זאת ההרגשה שלנו אחרי הדיונים האלה. נכון שיש אנשים ספציפיים, שמסיבות פוליטיות דוחפים דברים בכיוון אחר, כולל תקציב, אבל בסך הכל יש הרבה חברים של אודי לעבודה, שמנסים לקדם את הנושא והנושא עולה.


נקודה שלישית. אני רוצה להביא קולות מהשטח. אנחנו שומעים פחות ופחות על ילדים שנוסעים לרוסיה כדי לסיים בגרויות. זה היה דבר נפוץ לפני 4-5 שנים. ילדים חזרו לברית המועצות כדי לסיים תיכון. היום הילדים לומדים בארץ. כנראה שמאפשרים להם להיקלט טוב יותר וכמעט ואין את התופעה הזאת. זה עוד דבר קטן שעשינו. הדברים שעשיתם הם לא רק דברים על הנייר אלא דברים שקרו בשטח. ילדים שלא היה להם שום סיכוי להמשיך לימודים כאן בארץ פתאום מסיימים בגרויות. אנחנו מאוד מקווים שהדבר הזה יימשך הלאה והמשרד ימשיך לעבוד.


תודה רבה גם לחברי הוועדה שאינם נמצאים כאן. חבר הכנסת אדלשטיין וחבר הכנסת שגאל שעבדו מאוד יפה.

חבר הכנסת ריבלין, חבר הכנסת מולה.

תודה לכם, ובעזרת השם שזה יימשך.

נתת לי כמה כיוונים בהסתכלות על הדברים. הזכרת כאן נושא, שאולי הקדשנו לו הכי הרבה ישיבות וזה כל הנושא של הוראת עברית. עסקנו בנושא הזה מראשית דרכנו ובכמה מישורים: עסקנו בסוגיה המבנית, איך צריכים ללמד עברית בשנה הראשונה של הילדים בארץ; האם כדאי לזרוק אותם מייד לכיתה ושיחפשו את עצמם יחד עם שעות עזר או שכדאי לנסות לתת להם כמה שיותר שעות עברית ולרכז אותם יחד כדי לאפשר לימודי עברית אינטנסיביים בחצי שנה שנה הראשונים בארץ?


כאן אני מאוד שמח שמשרד החינוך נענה לאתגר הזה וליוזמה ולמעשה הוביל בכיוון העקרוני את הקו לעידוד הקמת אולפנים של ממש לילדים בחצי השנה הראשונה שלהם בארץ וגם - - -

מזל שלא מעבירים את זה למשרד של הגמלאים.

לכן, מבחינה זאת, אני חושב שזה שינוי מאוד חשוב. לצערי, עד כמה שאני יודע, הוא לא תפס עדיין בכל הרשויות הרלוונטיות. במחוז ירושלים זה היה מאוד פופולארי ואני מקווה שכך זה יישאר. במקומות שהעגל לא רוצה לינוק הפרה לא יכולה להניק. יש רשויות שמשיקולי נוחות ואנרציה לא רוצות לקחת את האתגר. אולי מי שיחליף אותנו בכנסת הבאה ישפיע יותר על הרשויות שלא עשו את זה. עדיין,

מבחינת הקו העקרוני של המשרד היה כאן שינוי מאוד חשוב. גם לאותם ילדים שלא מגיעים למסגרות מרוכזות היתה בעיניי מהפכה עם השלכות תקציביות.


כולנו זוכרים שכשיצאנו לדרך היו לא מעט מקרים שילדים שעלו ארצה וקיבלו שעה או שעתיים. היום רף המינימום הוא לפחות 6 שעות, שזה פי 3 או פי 6 ממה שהיה קודם. בעיניי, 6 שעות זה לא מספיק אבל לפחות מנסים לעזור לילדים.


נושא נוסף שעסקנו בו הוא הצורך לחזק את הוראת העברית לתלמידים עולים ותיקים יותר. גם כאן היו כמה שינויים והרחבות למגזרים שבהם המשרד לא עסק קודם כמו תיכון ויסודי.


התחום השלישי היה קשור לפן המתודי ולמעשה המשרד הציג כאן תכנית לימודים חדשה. קיימנו כאן כמה דיונים על תכנית הלימודים החדשה. מצד אחד בירכנו על המהלך ומצד שני שאלנו מה מידת המהפכה שתכנית לימודים חדשה יכולה ליצור? האם זה יביא לחומרי לימוד חדשים? האם זה יביא למורים עם הכשרה מקצועית יותר טובה או שבסופו של דבר התכנית רק תסכם ותעטוף את הניסיון הקיים היום ואת מה שקיים היום? בשלב של הדיונים, לא קיבלתי תשובה לקראת מה זה הולך, האם זאת פעולת סיכום או פעולה של פתיחת מסע למרחקים ולכיוונים חדשים?


נשמח לשמוע ממך עדכון על התחום של העברית.

אין ספק שהנושא של הוראת העברית לעולים חדשים והנושא של הזהות לגבי כלל העולים, הם שני מוקדים מרכזיים במהלך הכולל של קליטת העלייה במערכת החינוך. כפי שאמרת קודם, בנושאים הללו לא קוצץ דבר. כל ילד שעולה היום לישראל, בין אם הוא בבית ספר יסודי, בחטיבת ביניים או בחטיבה עליונה וגם אם הוא אחד ויחיד בבית הספר, יש לו לפחות 6 שעות בשבוע.

היום אלו שעות שלו ולא סל כללי של בית ספר.

לכל ילד יש 6 שעות אבל אם יש 8 או 9 תלמידים זה הופך להיות 10 או 12 שעות.


שנית, השעות האלה הן שעות אישיות והן מאושרות בחתימה שלי על כל תעודת זהות שמגיעה. אין פה העברות גלובאליות. יותר מזה, היום יוצאים מכתבים ל-250 בתי הספר יסודיים ולמספר דומה של חטיבות ביניים שבהם נאמר למנהל שהוא קיבל שעות צבורות לילד ספציפי. נאמר לו לא לחלק את ה-6 שעות לשני ילדים אלא ללמד את שניהם 6 שעות. נאמר לו לשלוח מערכת שעות, את שם המורה והכשרתה. נאמר לו שהמורה תוזמן להשתלמות. בוורסיה אחרת נכתב שהיות ובית הספר נכנס השנה ל"אופק חדש", הצטברו שעות רוחב מספיקות כדי שה-6 שעות האלה תתוגברנה בשעות נוספות. הדברים האלה נאמרו במכתב שנשלח לבתי ספר שרובם בחינוך הממלכתי. הריכוז הוא בחינוך הדתי אבל הפיזור הגדול הוא בחינוך הממלכתי. גם יוצאי אתיופיה וגם עולי צרפת וארצות הברית באים לחינוך הדתי.

זאת אומרת שיש אכיפה.

יש אכיפה מוחלטת עם מערכת שעות של ילד. בהקשר זה אני רוצה להתחבר לנושא של תושבים חוזרים. אנחנו מרגישים מאסה גדולה של ילדים תושבים חוזרים. בתושבים החוזרים יש שתי קטגוריות. קבוצה אחת אלה ילדים שנולדו בארץ, יצאו מכאן וחזרו. מהם יש ילדים שלמדו כבר פעם במערכת החינוך והם מקבלים שעה שבועית. שנית, ילדים שנסעו לחו"ל בגיל שנתיים או שלוש והם מקבלים שעתיים שבועיות. אני מדבר על השנה הראשונה.

למה לא 6 שעות?

הם היו בגן ילדים בארץ.

נניח ילד שהוציאו אותו מכאן בגיל שנתיים?

אם מישהו יצא מפה בגיל שנתיים, ההורים עדיין מדברים איתו עברית.

אני לא יודע מה הפרופיל של התושבים החוזרים. לא מעט תושבים חוזרים הם מקרב העולים הוותיקים.

לא. רובם הגדול ממעמד בינוני גבוה והם מגיעים לבתי ספר שאליהם העולים לא מגיעים.

אם מדובר באנשים ששפת הדיבור בבית היא עברית, אז אין שאלה. אם אלה אנשים ששפת הדיבור בבית שונה מעברית, השאלה למה רק שעתיים.

אני רוצה להשלים את התמונה. ילדים של תושבים חוזרים, שנולדו בחו"ל, עולים לארץ כעולים. אגב, גם משרד הקליטה עושה את האבחנה הזאת ואנחנו הולכים בעקבותיו.


לגבי האולפנים היישוביים. הוועדה היתה באולפן היישובי במודיעין. עלו שם כמה דברים. אני יכול להגיד איפה לוועדה היתה באמת השפעה. בעניין הזה באמת עשינו שדרוג. ישנם אולפנים יישוביים באפרת, בבית שמש, בימים אלה נפתח אולפן בירושלים. השנה פעם ראשונה יש אולפן יישובי במעלה אדומים. ויש אולפן במודיעין. אלה אולפנים שקיימים ופועלים. צריך להביא בחשבון שיש חצאי אולפנים בנתניה, ברעננה וביד בנימין, מקום שבו ישנם עולים מארצות המערב. אם יש 12 תלמידים לא צריך לפתוח עבורם אולפן והם יכולים ללמוד בתוך בית הספר.

מה עם אשדוד ופתח תקווה?

יש לנו עוד 4 ישובים. באילת יקום אולפן יישובי בסוף חודש נובמבר, זאת על פי סיכום שלנו עם המשנה למנכ"ל העיריה, ד"ר דרורי דניאל. יש שם 13 ילדים שלומדים ב-6 בתי ספר. העירייה ביקשה לאפשר גם לילדים שעלו בשנה שעברה להצטרף לאולפן הזה והיא תממן חלק. כמובן שהסכמנו. האולפן יהיה משעה 11:00 עד 16:00.


הבוקר התבשרתי שאולי יוקם אולפן יישובי בכרמיאל לתלמידי ז' עד יב'. הקמנו השנה אולפן יישובי בנתניה לתלמידי על-יסודי, שעובד בצמוד לאולפן עקיבא. כרגע יש שם 20 תלמידים שלומדים בכיתה אחת. הם לומדים במתכונת של עירית ירושלים. באולפן ירושלים שקיים גם שם המספרים קצת יורדים.

הגיעו כל מיני שמועות.

בסדר, שאלו אותי ואמרתי שאני לא יודע דבר. אני אומר עוד פעם, כשדיברתי על צמצום אולפן ירושלים, לא דיברתי על השעות הוראה, לא דיברתי על תלמידים ולא דיברתי על עברית. דיברתי על "פאסיליטי". גם לגבי האולפן היסודי בירושלים שנמצא בבית ספר ארגנטינה, דיברתי על מזכירה נפרדת ועל שרת נפרד , דיברתי על קיצוצים . יש הבדל בין אולפן של 150 עולים ואולפן של 40 עולים. צריך לראות את הדברים בצורה ציבורית ומתקבלת על הדעת. על זה דיברתי אבל הם נבהלו וחשבו שהולכים לסגור את האולפן. הם הלכו לכל מיני מקומות וגם לפה. בסדר, אז רצו.

לגבי אשדוד. הייתי באשדוד וישבתי שם עם כל אנשי מנהל החינוך, גם היסודי, גם העל יסודי , זה לא הלך . אולי זה ילך באשדוד בעל-יסודי, עדיין יש סיכוי , ביסודי זה לא הלך.

אם לפני הבחירות זה לא הלך - - -

במילים עדינות, מנהלת אגף החינוך באשדוד לא אוהבת עולים. היא חושבת שלעולים אין בעיה. היא אמרה לנו שהיא לא מוכנה לשים כסף לעולים.

בקיצור, זה לא הלך. באמת השעות התקבלו עכשיו בבתי הספר. אני חייב לומר שיש פיזור של 12 בתי ספר שקיבלו שעות.

ברגע זה אודי שכנע אותי שב-11.11 אסע לאשדוד ואעשה כל מה שתלוי בי כדי שבקדנציה הבאה של העירייה זה לא יחזור.

זאת בהחלט גישה של ראש העירייה כי הוא צריך לאשר כסף. העירייה צריכה לממן את ההסעות.

אני לא רוצה לפרוט לפרוטות.

אשדוד היא העיר הגדולה ביותר מבחינת מספר העולים.

יש שם ציבור גדול מאוד של עולים.

אני מדבר על עולים חדשים טריים. שם זה גם מפולג, חצי לחינוך ממלכתי וקצת פחות מחצי לחינוך הממלכתי דתי. גם בקטע הזה היו לנו קצת בעיות.


לגבי חיפה. בחיפה יש 15 ילדים רובם בבית ספר ליאור בק בחיפה אבל אנחנו כן מעבים שם כדי לאפשר את המסגרת.

יש עולים חדשים גם בבית ספר אחד העם בפתח תקווה.

מעט מאוד ילדים. זה פחות או יותר הסקירה לגבי היסודי.


לגבי תכניות הילדים - - -

אודי, יש לך נתונים לגבי מספר הילדים העולים?

בערך 85,000.

עד איזה שנה?

אין שנה.

אני לא מדבר על עובדים זרים אלא על ילדים עולים. אני מדבר על הקהילה של הוועדה הזאת.

כמה ילדים יש בישראל כדור שני במשפחות של עולים?

אני לא יכול לומר. כ-40,000 הם יוצאי הקהילה האתיופית, מתוכם 16,000 ילידי אתיופיה. זאת אומרת שב-85,000 יש 16,000 ילידי אתיופיה. כל השאר הם ילידי ישראל בני הדור השני.

זה פשוט. בסך הכל יש 85,000 ילדים עולים, אלה שעלו ארצה. מתוכם קצת יותר מ-16,000 עלו מאתיופיה. בנוסף להם יש עוד 24,000 ממוצא אתיופי, ילדים שהם בני עולים מאתיופיה. בנוסף לזה יש מספר לא ידוע של ילדים שנולדו בארץ בתוך משפחות של עולים ממקומות אחרים.

יש לי בן בן שנה וחצי. עליתי לארץ בשנת 91', למה הבן שלי נחשב?

אם כך, הבן שלך הוא בתוך ה-24,000.

צריך לצאת מתישהו מהקטגוריה של עולה.

לצאת אין בעיה, הבעיה היא להיכנס.

כאשר משרד החינוך מדבר על עולים, מבחינת הקצאת שעות אינדיבידואליות, הוא לא מתייחס לילידי ישראל כאל עולים. יחד עם זה, הפרויקט הלאומי ליהודי אתיופיה, תכנית החומש וכל התכניות הממשלתיות והמגזר השלישי, רואה את הקהילה כולה כמקשה אחת ללא כל אבחנה.

אודי, תיכנס לבית ספר רמב"ם בחיפה. 370 יוצאי אתיופיה, כולם ילידי הארץ וחצי מהם לא מדברים עברית. בבית מדברים איתם אמהרית והם לא יודעים עברית.

זה בדיוק מה שרציתי להגיד. בונים להם כיתה מיוחדת והם חיים בבועה שלהם.

זה לא קשור. בכל מקרה, בהקצאות אנחנו איתך בעניין הזה. המשרד לא רואה בילידי הארץ עולים מבחינת הקצאת שעות ודברים אינדיבידואלים.


לגבי תכניות הלימודים. כתיבת תכנית הלימודים היא לא דבר סופי אלא התחלתי. בשנה שעברה הצענו שליש משרה לאשה שעובדת אצלנו. היא גם מפקחת על מחוז ירושלים והיא גם מרצה באוניברסיטה בהר הצופים. שמה רחל גרבר. השנה היא קיבלה חצי משרה כדי להטמיע את
התכנית, קודם כל לקהל היעד שהוא צבוע. כל המורים ב- 200 בתי הספר קיבלו עכשיו שעות לצורך רכישת השפה. מדובר בכל המורים של תכנית שעל ותכנית משעולים. אנחנו יודעים מי המורה הספציפי ושבאופן ודאי הוא עובד לא רק בחברה רב תרבותית אלא עם עולים באופן ספציפי שאנחנו יודעים את זהותם. זה הקהל שהיא עבדה איתו כבר בשנה שעברה.

נדמה לי שתכנית הלימודים הזאת אושרה עכשיו להפצה ואנחנו כורכים אותה ומפיצים אותה לבתי הספר. היא תהיה גם באתר המשרד וגם בבתי הספר יעבדו את הנושא הזה.

השאלה הגדולה היא חומרי הלימוד.

הקצנו 200,000 שקל להפקת ספר לימוד שהיה קצת חסר בגילאים היותר צעירים. יש לנו את "קול חדש" לכיתות ג' ואילך, אבל בגיל הרך היה חסר. אנחנו עובדים עם האגף לתכניות לימודים על מנת להוציא ספר לימוד חדש. במקביל, יש את האולפן הוירטואלי. היה מכרז, הוא נגמר והוא חיכה לכסף. עכשיו הקצנו לזה כסף וזה הולך לוועדת מכרזים. הגופים יגישו הצעות ותוך חודש חודשיים נדע מי הזוכה. הקצנו 188,000 להתחלת העבודה בנושא הזה.

שאלת המפתח היא: האם נשארים עם אותם ספרי לימוד או שבעקבות תכנית לימודים חדשה הולכים להפיק או לאמץ יוזמות שכבר קיימות היום ושנוסו בהצלחה בתפוצות? לדוגמה, אפשר לקחת את נט"ע.

היו הרבה דיונים על נט"ע אבל אין לי משנה סדורה להגיד. אני יודע שהיו דיונים והיו אמירות מצד חלק מאנשי נט"ע שזה לא מתאים למציאות של הארץ. אני לא שולט בנושא מספיק טוב.

האם מבחינתכם השאלה היא על הפרק?

כן אבל אין תשובות של לוחות זמנים.

דיברת על העברית ואני רוצה לומר עוד מילה אחת. דיברנו על הממשקים עם המגזר השלישי והזכרתי קודם את אלי בעניין של הזהות. יש לנו את עמותת ידידים, שאנחנו עובדים איתם כבר שנה שלישית בתכנית מאוד יפה שנקראת "עברית ידידותית". תכנית זאת היא בדיוק הממשק בין פעולת החניכה בכלל לבין הנושא של העברית. שמעון יכול לספר איך הדברים מתנהלים בשטח. השנה מדובר על כ-600 תלמידים בחינוך היסודי. אלה ילדים שנמצאים בסכנת נשירה וגם השפה מוסיפה לעניין של הניתוק שלהם. עמותת ידידים קיבלה את המנדט.


בשנה שעברה היו לנו 450 תלמידים.

450-500, אבל התקציב לא גדל.

נכון.

שאלתי את השאלה הלא נכונה. הנחתי שיש פרופורציה.

דרכת על איזו יבלת. אמרתי לשמעון שאני אשיג את ה-400,000 שקל אבל תביא יותר ילדים. אמרתי לו שאנחנו לא יכולים לעמוד בתקציבים והוא הרים את הכפפה.

בעולים החדשים הטריים יש לנו יותר מטפטוף של עולים מגרוזיה וזאת בעקבות האירועים.

מכיוון שאני חייב ללכת אני רוצה לומר שבוועדת המשנה למדתי דבר מיוחד. הבעיה שלנו, כחברי כנסת היא, שאנחנו מטפלים בהרבה דברים במקביל. אנחנו עוברים מוועדה לוועדה והנושא של קליטת ילדים עולים הוצף בוועדה בצורה יסודית ופרטנית וזה באמת בזכותך. משרדי הממשלה הבינו שזה לא נושא שאפשר להחליק. אולי גם לא היתה להם כוונה כזאת אבל אם אתה לא דורש ולא שואל את השאלות הנוקבות הדברים - - -

המשפט שאמרת הוא בוודאי לא נכון על אודי אבל לגבי הדרגים הגבוהים במשרד זה נכון.

לא התכוונתי לומר שאודי או מישהו אחר מנסה לעשות את זה, זה קורה באופן טבעי כי יש להם מיליון צרות על הראש. אודי מטפל בהצלחה באגף הרבה מאוד שנים אבל כשאתה ממקד איתו דברים, גם אודי נאלץ להזיז דברים בתוך הטיפול השוטף שלו.


לכן, לזכותך ולזכות הוועדה ייאמר שבאמת ניסינו "לנבור" באותן סוגיות שהן סוגיות קריטיות לילדים עולים. ילדים שלא נקלטים כמו שצריך ולצערנו, כתוצאה מכך, הם יופנו לאגפים אחרים ולמשרדים אחרים. מי כמונו מקבל את הנתונים האלה מכל מיני משרדים אחרים ולאו דווקא ממשרד החינוך וממשרד הקליטה.


לכן יש לציין לשבח את פעילות ועדת המשנה. באמת מיקדנו נושא והלוואי שבאמת נהיה אור ואולי נזכה להמשיך.

למי שזה לא יהיה. ההיבט הפרסונאלי לא רלוונטי.

אני אומר זאת כי הרבה ראשי ועדות לא אוהבים ועדות משנה.

פתחתי בזה.

לא הייתי פה ולא תיאמנו בינינו. ייאמר לזכותו של פרופסור נודלמן, שהוא גם הביע הסכמה וגם התעניין. הוא לא יישב איתנו בכל הוועדות אבל הוא התעניין מה קורה ומה מתקדם. בהרבה סיורים שעשינו ביקרנו גם כוועדת העלייה. העניין הכי חשוב לעולים החדשים לארץ הוא עניין הקליטה של הילדים.


אני מקווה שתימשך המסורת של וועדת המשנה. אולי לא הצלחנו לקדם את כל הנושאים, אבל הצלחנו לגרום לחשיבה חדשה במשרד. הרבה פעמים הרגשתי שאנחנו מן ועדת חקירה פרלמנטארית כי ישבנו מול פקידים בכירים ושאלנו אותם שאלות נוקבות. היו מקרים שפקידים שישבו פה ולא היו להם תשובות והחזרנו אותם פעם ועוד פעם כדי לקבל תשובות. כל זה לא כדי, חלילה, להתנגח בפקידים, אלא כדי שמשרד החינוך ומשרד הקליטה יבינו שמישהו אמור לפקח על הדברים האלה. נוער עולה וקליטת ילדים עולים זה באמת נושא שעומד בראש סדר היום.


יישר כוח לכל השותפים פה בוועדה. אני משבח אותך במיוחד כי ניהלת את הישיבות בצורה יסודית. לא תמיד זכיתי להיות איתך בכל הישיבות אבל השתדלתי להגיע. שיהיה בהצלחה.

תודה לך חבר הכנסת מיכאלי על שיתוף הפעולה. טיבען של ועדות משנה שהן מתבצעות במושב אחד של היושב ראש והחברים הנוספים לא מרבים להגיע. במקרה זה אתה חרגת מהנוהג הזה בכנסת ולכן זה היה שיתוף פעולה פורה מאוד.

נראה לי שהכנסת היתה נראית טוב יותר אם הציבור היה מבין איך אנחנו, חברי הכנסת, מדלגים מוועדה לוועדה. אני נמצא עכשיו ב-3 וועדות במקביל. זה קטע שהציבור לא מבין. הוא חושב שחברי הכנסת מנסים להיכנס, לשתות קפה וללכת לוועדה אחרת. ועדת המשנה הזאת זכתה באמת לדיונים מעמיקים. יישר כוח.

אילנה, בבקשה.

אני מצטרפת לדברים שנאמרו על ידיו חבר הכנסת מיכאלי ועל ידי אלי זרחין. אני מקווה מאוד שגם בכנסת הבאה תהיה ועדת משנה. אני חושבת שבעיקר היה פה שינוי בשיח. אדוני היושב ראש, הרבה פעמים שמת על השולחן שפה מדברים על עולים בכלל ועולה זה לא רק מישהו שנמצא בארץ שנתיים.


הנושא של בני עולים הוא פצצת זמן והמשרד צריך למצוא דרך לטפל בה. כרגע הילדים קטנים אבל אחר כך הם נכנסים לחטיבת הביניים, עוד כמה שנים הם יגיעו לבגרויות. המצב שם נראה לא טוב, והוא בעיקר לא ברור. מתבצע עכשיו סקר של משרד הקליטה, יחד עם מכון ברוקדייל. המטרה שלו לראות היכן הדברים עומדים. זאת פניה לאודי ולמשרד בכלל, לראות איפה בני העולים משתלבים בכל הנושא של העברית.

זה לא אומר שכל מי שהוא בן לעולים צריך עזרה. בזמנו דיברת על מבחן שמפתחים ושנועד לתת תגבור בעברית לפי צורך ולא לפי ותק.

עד כמה שאני זוכר ואודי יתקן אותי, השלב הראשון של המבחן הזה קיים ומתבצע וזה במעבר מאולפן לבית הספר.

המבחן הזה הוכן. הכנת הפיילוט שלו הסתיימה. הוא הועבר השנה לבתי הספר. קשה לקרוא לו מבחן מעבר מאולפן לבית ספר מכיוון שרוב הילדים לא נמצאים באולפן והם ממילא יושבים בכיתה. אם יש ילד עולה והוא מקבל 6 שעות לעברית, אז לא בדיוק מעבר מאולפן לבית ספר. בכל מקרה, זאת אינדיקציה מאוד ברורה למצבו של הילד. זה כבר קיים. זה יהפוך להיות מבחן מדף בבית הספר. הוא יישלח במהלך החודשים הקרובים כערכות לבתי הספר קולטי העלייה. בית הספר יקבל הנחיות איך לעבוד עם הערכה הזאת. הוא נעשה בצורה מקצועית. בית הספר יבחן את הילד ולאחר חצי שנה הוא יעשה לו מבחן חוזר כדי לראות בדיוק איפה הוא עומד.


השאלה, האם נוכל לעמוד מבחינה תקציבית מעבר לשעות הרפורמה? הייתי בבית סעדיה גאון באור יהודה ושאלנו את המנהלת האם היא באופק חדש והיא אמרה שכן. שאלנו כמה שעות רוחב הם קיבלו כתוספת והיא אמרה שהיא קיבלה 80 שעות. 80 שעות זאת מאסה. לי מספיק 10. שיתנו לילד הזה עוד 3-4 שעות בשבוע זה יהיה מאוד משמעותי.


זה באמת מכשיר מצוין כדי לתגבר גם אם לא תהיינה לנו שעות צבועות לאחר השנה הראשונה. בהחלט יש מבחן כזה, הוא הופך להיות מבחן מדף של בתי הספר. ההפקה של המבחן הזה, עם הלקחים מהפיילוט שהיה השנה, נמצאים ממש עכשיו בעבודה.

האם יהיה מבחן המשך לעולים ותיקים יותר?

בינתיים הכנו את השלב הראשון. דובר על רצף מבחנים.

אני זוכר שדיברנו בנושא בתקופת המנכ"ל הקודם של משרד החינוך, שמואל אבוהב. אני מקווה שהמבחן הזה יהפוך לא רק למבחן אינדיקציה אלא גם למבחן מעבר אמיתי, בעיקר במקומות בהן יש מסגרות מתוגברות עברית. ההחלטה אם להעביר את הילד או לא, תהיה בהתאם לעמידה ברף מינימאלי.

במקומות האלה זה יותר פשוט כי אם ילד לא עבר, ובשנה הבאה יהיה שם גם אולפן, אפשר להגיד לו להישאר שנה נוספת באולפן.

לכן הייתי ממליץ להנהיג את זה שם, בשלב הראשון, ואז יחד עם המגמה של ההתרחבות של אולפנים וחצאי אולפנים, זה ייתן מענה יותר טוב.

הכל תלוי, כמובן, בהיקף העלייה. יש ירידה במספר העולים מחבר העמים לשעבר. יש עצירה מוחלטת במספר העולים מאתיופיה, החל מחודש מרץ שנה שעברה בהקשר לעליית תלמידים, ומאוגוסט שנה שעברה, בהקשר לעלייה בכלל. אומרים שבמרץ זה יתחיל עוד פעם, אבל נכון לרגע זה התמונה היא שכרגע יש פחות עלייה.

תתכונן לעלייה מהערים הגדולים בחבר העמים בשנה הקרובה, זאת לפחות לפי האינדיקציות שאני מקבל. מיכאל יוכל לאשר.

חזרתי לפני כמה ימים מהתכנסות גדולה מאוד שהיתה באוקראינה. בהחלט יש תחושת משבר שאולי תיתרגם לעלייה.

בישיבה הקודמת ביילסקי אמר שכשיש משבר יש התעוררות.

דיברנו הרבה בוועדה על ההגדרות מיהו עולה ונדהמנו לדעת שלכל משרד יש הגדרה משלו.

אני לא רואה בזה בעיה, אני חושב שזה לא דבר נכון לתת הגדרה אחת לכל מיני סוגים של עולים. זה כמו זוג נעליים בגודל 42 לכל האוכלוסייה.

נסתכל על החינוך הפורמאלי והחינוך הלא פורמאלי. אם יש ילד שנמצא 15 שנה בארץ והוא נמצא מתאים לתכנית "אופק חדש" של משרד הקליטה, אבל הוא לא מקבל שום דבר בבית ספר, כי הוא כבר לא

נמצא מתאים, אז יש בעיה. ילדים צריכים לקבל לפי הצורך ופחות לפי הוותק. זה ברור שמי שמגיע עכשיו לארץ נזקק לאולפן.

זה נכון גם בלי עליה. כל ילד בכיתה ד' מקבל אותו מספר שעות בשבוע, גם אם היכולות שונות והצרכים שונים לחלוטין. אין סוף לדבר הזה.

אנחנו יושבים בוועדת מישנה היא כי כבר דיברנו על כך שילדים עולים יש צרכים שהם מעבר לצרכים של ילדים עולים.

על כך אין ויכוח.

אני חושב שהפיתרון לויכוח הזה הוא דיי פשוט. זה לא משנה אם זאת הגדרה אחת עם דרגות שונות או שיש כמה הגדרות שונות. השאלה היא סמנטית. חשוב שההגדרות האלה יהיו בשיח ביניהן, שיהיה ברור מהי מערכת ההתייחסות. למה פה זה כך ושם זה אחרת? איך זה בנוי ומה מידת ההתאמה והמעבר. בוודאי ובוודאי כל סוגיות המעקב הסטטיסטי שיש אחרי הצלחה והשפעה, צריך להיות מותאם להגדרות האלה.


מתי מתחילות הבעיות? כאשר ההגדרות שונות וגם אין היגיון שמסביר למה כאן זה כך ושם זה אחרת. הסטטיסטיקה מודדת באמצע ואז אתה לא יכול להשוות בין תכנית א' לתכנית ב'.

זאת הנקודה העיקרית. אני, יחד עם הוועדה ויחד עם האקדמיה יצרנו את הדבר הזה. פעם עולים נחשבו רק עד שנתיים בארץ. אנחנו יצרנו את העניין של עולים ותיקים. את מדברת היום על בני עולים. לפני 5 שנים זה היה נשמע הזוי. דיברו על עולים של 5 או 7 שנים ולא דיברו על בני עולים. במו ידינו יצרנו את הקטגוריות האלה ובצדק.

אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות. אני חושב שבהחלט נעשה הרבה אבל בכל הרצף שתואר כאן נבלע הנושא של המורים. דיברנו על המרחב, המסגרת, איפה נעשית ההוראה, תוכניות לימודים, מבחני ידע. יש עוד מרכיב שהם המורים שעושים את זה. בעיניי זאת תמיד היתה הנקודה החלשה יותר. בעצם רציתי לשאול האם גם בתחום הזה נעשו צעדים כאלה ואחרים? אקדים ואומר שלדעתי עדיין זאת החוליה החלשה ביותר בכל מה שקשור להוראת העברית. לדעתי זאת נקודה העיקרית שזקוקה להתייחסות.

אני מסכים איתך שסוגיית המורים היא הסוגיה החשובה ביותר. זה נכון לכלל מערכת החינוך וזאת מחלוקת מסוימת שיש לי עם אופק חדש ועם התפיסה שעומדת מאחוריו. מתמקדים על הסוגיה של גודל הכיתות ולא בהשקעה במורים והצבת רף דרישות למורים והתאמה מקצועית.


התייחסנו לנושא כמה פעמים בוועדת המשנה אבל לא נכנסנו לעובי הקורה מסיבה מאוד פשוטה כי כל עוד אין מסגרות במספר מספק של הוראה שמאפשרת הוראה מקיפה, כמעט ולא ניתן לדבר על התמקצעות בתחום. אם אתה מורה באולפן שהוא קיים במשך כמה שנים ברצף, אתה יכול לנסות להתמקצע, ובוודאי אולפן כזה יכול לחפש מורים עם הכשרה מקצועית בהתאמה כזאת או אחרת. כל עוד שהסיטואציה היא שזרם של מספר התלמידים מאוד קטן והנושא של אולפנים מרוכזים לא הוטמע מספיק, הוא רק בתהליך הטמעה ראשוני, בסופו של דבר מי שמלמד זה מורה מבית ספר שכל מה שאפשר לתת לו זה רק השתלמויות. זה אודי דווקא כן התייחס, כאשר הוא התייחס להשתלמויות שרחל מעבירה. ברור שזה מעט מידי. בעיניי, המבנה קודם לסוגיית המורים.

יש פה 3 פאזות שבאמת באחת אנחנו לא מטפלים וזה הנושא של המוסדות להשכרת מורים. לצערי, זה לא יכול להיות דבר שנושא את עצמו בגלל המספרים והביקוש.


הדבר השני הוא המעגל הצר של אותם אלה שמלמדים עברית כשפה שניה במובן האולפני של המילה. אנחנו עובדים איתם ועושים איתם השתלמויות. אין מורה שנכנס לכיתה ולא קיבל השתלמות. אני לא מדבר על השתלמויות של 56 שעות אבל היתה התייחסות לעניין.


הדבר השלישי הוא התנהלות בחברה רב תרבותית, שאולי תגיע לאקדמיה. לקורס כזה יש עדיין רלוונטיות למרות הירידה במספר העולים הטריים. כאן מספר התלמידים מצדיק ומספר המורים מצדיק. יש כל כך מעט יחידות אולפניות, שזה לא יעבוד.

תודה על ההסבר וההרחבה. בסופו של דבר, למרות כל ההתקדמות, כל עוד אין מורה מקצוען של ממש מול ילד, יש פה פספוס.


נקודה שניה. בעשר שנים האחרונות השתנו יושבי ראש הוועדות ונדמה לי שזאת הפעם הראשונה שהנושא קיבל גם ביטוי סמלי וגם ביטוי מעשי ורציני ומקצועי. אני חושב שזה ראוי לציון שוב ושוב לפרוטוקול. זאת פעם ראשונה שזה קרה ופעם ראשונה שאפשר לעשות ישיבת סיכום שכזאת עם נציג בכיר של משרד החינוך שמדבר על תוצאות אמת. זה קודם כל לזכות יושב ראש הוועדה, שבאמת עשה את זה ברמה מקצועית ולא רק במובנים הפוליטיים.


כמובן אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה של משרד החינוך.

אגב, אודי הפך להיות ראש אגף. לצערי זה לוווה בקיצוץ תקציבי ולא בתוספת תקנים, אבל לפחות מבחינה סמלית של היחס שהמשרד מייחס לנושא הזה - - -

לגבי הנושא של זהות יהודית, אני לוקח כאן יותר את העמדה של נציג הסוכנות והמחלקה לחינוך כי קודם דיברתי באופן יותר כללי. המחלקה לחינוך והחטיבה לדוברי רוסית קיבלנו החלטה שאנחנו רוצים לשאת חלק פעיל, מה שלא עשינו עד עכשיו, בקרב דוברי רוסית בישראל, כולל צעירים בגילאים מעל 14. לא אכנס כרגע לדקויות, אבל אנחנו הופכים להיות חטיבה לדוברי רוסית ולא חטיבה ליוצאי חמ"ע. אנחנו בסוג של תהליך של שינוי קונספטואלי.

גם בתקציבים?

כרגע אני לא רוצה להתייחס לנדוניה התקציבית.

זה גם מבדח וגם לא כי לנושא הזה יש פוטנציאל גיוס כספים משל עצמו שהמדינה לא יכולה לנצל אותו.

זה בדיוק מה שאני רוצה לומר. אני רוצה לספר לוועדה שאותה חטיבה מאוד גדולה, שהיתה ממוקדת כולה ביהדות חבר המדינות, עוסקת היום ביהדות דוברת רוסית בתפוצות בכלל, בצפון אמריקה, אירופה ובעיקר בגרמניה. אנחנו מרגישים שהגיע זמן לכך שגם יהדות דוברת רוסית בארץ תיכלל בתוך הקהיליה הזאת שאנחנו רואים עצמנו כמשרתיה. קודם כל כגורם מקצועי, נשמח מאוד למצוא שדה פעילות משותף בתחום של הזהות היהודית וגם העברית נכללת פה. כמו שנאמר, מלבד ההיבט המקצועי, שאנחנו מאוד מחזיקים ממנו, יש גם היבט תקציבי. למרות כל הקיצוצים ההיבט הזה עדיין קיים בתחום של גיוס כספים אלקטיבי, עד כמה שאנחנו יכולים לעשות ועושים. גם במישור הזה אנחנו יכולים להיות שותפים.

אני נמצא הרבה שנים בתחום של קליטת ילדים ונוער עולים וזאת פעם ראשונה שהיתה הזדמנות, מבחינתי, לראות מסביב לשולחן אחד את כל מי שעוסק בזה מבחינה מקצועית ולהעלות סוגיות ולדון בהן לעומק.


אני ממש רוצה לשבח אותך כי היכולת שלך להכיר ולהיות בקיא בפרטים היא מחזה נדיר. אני לא מכיר כזאת ירידה לעומק ולפרטים אצל יושבי ראש של וועדות. אני חושב שהתמדה ונחישות יחד עם מיקוד, העלו הרבה סוגיות אבל זה גם מוכיח לנו שאנחנו רק בתחילת הדרך. גם ההישגים שהושגו כאן הם הישגים חשובים והם רק פתח קטן משום שהנושא הזה מאוד דינאמי. כפי שאמר אודי, ההיקפים של העלייה, המסגרות משתנות, וכל פעם יש צורך למצוא פיתרונות יצירתיים.


פה אני רוצה לשבח את אודי. בשלוש שנים האחרונות עברנו כל מיני גלגולים והיינו צריכים לעשות התאמות וחשיבה משותפת ודילמות. השיתוף הזה של המגזר השלישי הוא שיתוף הכרחי. זה חלק בלתי נפרד. לא משנה איך נגדיר ילדים עולים, אבל הדאגה העיקרית שלנו היא שהם לא יעברו מהגדרה הפורמאלית של ילדים עולים להגדרה של ילדים בסיכון. לילדים בסיכון יש הרבה כסף. כאחד שעוסק בגיוס כספים, לתכנית שלנו "עברית ידידותית", הכי קשה לי למצוא מממנים מפני שהתחושה היא שהמדינה צריכה ללמד עברית. אם הייתי קורא לזה "ילדים בסיכון" או "זהות יהודית" היה יותר קל למצוא תורמים. ברגע שהפרויקט נקרא "עברית ידידותית", יהדות העולם רואה את זה כשליחות אתגר של משרד החינוך. צריכים להיות מודעים לזה.


אני רוצה לשבח ולקוות שיהיה לזה המשך כי אני מרגיש שאנחנו רק בתחילת הדרך. ברגע שדבר כזה יתפוס תאוצה ונפח יצטרפו עוד אנשים. זאת משימה של כלל החברה הישראלית ולא רק של ארגוני עולים ושל עולים חדשים. אנחנו רוצים ללמד אותם עברית כדי שהם יהיו חלק מהקהילה. הייתי שמח אם בדיונים הבאים, לראות פה נציגים של החברה הוותיקה שמשתתפים בדילמות האמיתיות שיש לנו.

אנחנו צריכים לסכם אבל אזכיר בחטף נושא שזכה אצלנו להרבה תשומת לב ואולי אפילו היה מתחרה עם נושא העברית וזה הנושא של התאמות בגרויות עולים. אמנם הנציגים הרלוונטיים של משרד החינוך לא נמצאים פה, אבל כדאי לזכור שגם כאן היתה רפורמה מאוד משמעותית. אמנם הרפורמה צלעה וקרטעה בדרך. בשנה הראשונה יותר ובשנה האחרונה פחות.

בעקבות ישיבות מעקב שערכנו, נראה לי שיש הרבה התקדמות משנה לשנה וניסיון ליישם מה שהוחלט עליו לפני שנה וחצי. עדיין, גם בקיץ הזה, זה היה עדיין רחוק מיישום מלא בגלל כל מיני קשיים שעלו כאן לדיון. המלצנו למשרד החינוך על דרכים למצוא מעריכים בשפות שונות שהיו חסרים. אני מקווה שאגף הבחינות ייעזר בהמלצות האלה. אם הכנסת לא היתה מחליטה לאבד את עצמה לדעת ולהתפזר, אז בוודאי היינו מקיימים פה ישיבת מעקב עם אגף הבחינות לגבי השאלה מה הם מתכוונים לעשות. לצערי לא נוכל לעשות זאת ולכן אני מעביר את השרביט אליך אודי. זה נכון שזה אגף אחר במשרד החינוך - - -

זה אגף אחר, אבל כל הלובי במשרד לעניין הזה היה שלנו. האחריות הפורמאלית היא של אגף החינוך.

לכן אני ממש מתחנן בפניך שכדי שלא נגיע למרץ אפריל בשנה הבאה ונגלה שאמנם על הנייר הכל מצוין אבל בביצוע זה לא הולך כי לא שלחו חוזר בזמן. זה יכול לקרות כי לאגף הבחינות יש משימות רבות. לכן, כל עוד שהכנסת לא בזירה, חשוב מאוד שבתוך המשרד ימשיכו "להציק" לאגף הבחינות. צריך גם עזרה ומי כמוך מחובר במשרד לארגוני עולים. אם האגף עדיין מתקשה למצוא מורים דוברי שפות לכל מיני מקצועות שקיימים בקרב הציבורים השונים של העולים, אז אתה יכול לעזור להם. אני בטוח שארגוני עולים שונים, שאיתם אתה עומד בקשר, ישמחו גם כן להושיט יד ולעזור.


כדאי לא לדחות את הנושא הזה לאביב אלא לטפל בו במהלך החודשים הקרובים כדי להיערך כמו שצריך לקראת השנה הבאה. בוודאי ובוודאי, חס וחלילה, אם פתאום יישמעו מתוך האגף קולות לרפורמה "אחורה פנה", לעמוד כחומה בצורה כנגד הניסיונות האלה.


אני חושב שאלי צודק כשאמר שכבר מרגישים את השינויים וכבר יש שינוי בתוצאות בחינות הבגרות של הקיץ הקודם. הירידה בהישגי העולים נבלמה ואפילו היתה עלייה קטנה. זאת היתה ראשית הרפורמה ונראה מה יקרה השנה. זאת חזית מאוד חשובה. אם הייתי צריך למנות את ההישגים של ועדת המשנה, הייתי שם זאת באחד המקומות הגבוהים ביותר. גם הקרב שהיה כאן היה לא פשוט ומאוד חשוב שזה לא ייעלם.


נושא אחר שטיפלנו בו בשולי המושב האחרון והיתה בו התקדמות, היה הנושא של לימוד רוסית כשפה זרה שניה בבתי ספר. גם כאן, לאחר הרבה עיכובים והרבה בעיות. לקראת סוף הקיץ היו חששות לקיצוץ דרמאטי בנושא הזה. בסופו של דבר המשרד עמד בהתחייבות שלו שלא לקצץ בנושא הזה וגם לבנות מערכת פיזור שעות עם קריטריונים ברורים. בתי ספר קיבלו את ההקצבות ואני מקווה שגם כאן תרמנו את התרומה הצנועה שלנו.


לגבי שילוב של המגזר השלישי. התייחסנו לכך ואני אחזור על כך שאני מייחס לכך חשיבות עליונה. חשוב מאוד שהמגמה הזאת בקרב משרדי הממשלה תימשך ותתחזק. אמרנו את זה הרבה פעמים למשרד הקליטה. אני שמח שמשרד הקליטה מנסה להוביל בשנה האחרונה הגדלה של הסל - - -

ציינתי רק שני ארגונים אבל שתי"ל הם שותפים לפרויקט גדול מאוד בנושא של לצאת מהשוליים. האגודה למען יוצאי אתיופיה של דני אלמסו, בזמן האחרון היה לנו שיתוף פעולה. ביוזמתם קיימנו יום עיון גדול בנושא של ועדות השמה לכל המגשרים. זה רק חלק.

הנושא הזה מאוד חשוב.


לסיכום, אני רוצה לציין עוד דבר. קיים חשש שבהשתנות הנסיבות דברים שהיו בסדר עדיפות יאבדו את המעמד הבכיר שלהם. בכנסת הזאת נעשה מהלך לעגן בחוק את הנושא הזה של קליטת תלמידים עולים. הדיון העיקרי בחקיקה בנושא היה בוועדת החינוך. היו כמה הצעות חוק שהיו בהן מרכיבים חשובים. הממשלה, שבהתחלה התנגדה לכל חקיקה בחוק הזה, בהצעת פשרה הסכימה לחקיקה אבל דאגה לרוקן את את החוק מכל תוכן. זאת אומרת, היא זרקה החוצה את כל הסעיפים התקציביים המשמעותיים והפכה את זה להצעת חוק הצהרתית, אבל גם זה חשוב. העמדה הראשונית של משרד החינוך היתה שאין צורך בחקיקה בנושא של זכויות תלמידים עולים. בסופו של דבר משרד החינוך נכנע ומתבצעת החקיקה. החוק אושר על ידי ועדת החינוך לקריאה שניה ושלישית ואני מקווה שהוא יעלה היום או מחר לחקיקה. כל מה שהחוק עושה כרגע הוא לחייב את המשרד להקים מועצה מייעצת שתלווה את כל הנושא של קליטת תלמידים עולים ומחייב את המשרד לבנות תכנית לקליטת תלמידים עולים. זאת תהיה תכנית מסודרת עם הקצאת שעות, מבלי לנקוב בפרמטרים כמה.


אני מאוד מקווה שהצעת החוק הזאת תעבור כאקורד סיום של פעילות הכנסת ותעגן, ולו במקצת, את הדברים. למשל, לגבי התאמות בגרויות, יש עיגון בחוק שכל שינוי בנושא של הבגרויות לא יגרע אלא רק יוסיף להתאמות שקיימות היום. זה נותן מענה לחשש שהבעתי כרגע מפני נסיגה.


לצערי כרגע אין שם הרבה דברים חשובים ואין דרישות מדויקות לגבי מספר השעות. אני מצטער על כך. יותר מכך, יחד עם כמה חברים הגשנו הסתייגות ואם גם היא תעבור אז מצבנו יהיה מצוין. אני סקפטי אבל גם אישור החוק במתכונת הנוכחית, גם זאת מורשת שהכנסת הזאת תשאיר לרשות המבצעת שבסופו של דבר תבנה מסלול מקביל גם לדיונים וגם למעקב וגם לקביעת סדרי עדיפויות של המשרד. אני מקווה שהמהלך הזה יושלם.


לסיכום דבריי אני רוצה להודות לאנשים שיושבים בחדר הזה. במקרה או לא במקרה התכנסו פה רוב האנשים שליוו את ועדת המשנה הזאת מראשיתה ועד הישיבה האחרונה. קודם כל לאודי שהיה הקורבן הראשון של הוועדה. היתה תקופה שפעלנו במתכונת של פעמיים בשבוע. אז היינו מגיעים ל-180 ישיבות. בסופו של דבר זה לא פשוט. 80% מעבודת הוועדה נפלה על גורם אחד וזה אודי. אני יודע שזה לא היה קל וגם לא תמיד זה היה נעים כי בדיונים מסוג זה יש דיונים. אני מאוד נהניתי משיתוף הפעולה הזה, גם כשלא הסכמנו. אגב, בדרך כלל הסכמנו. בדרך כלל, כשלא הסכמנו, זה לא בגלל אודי אלא בגלל היכולת והמשאבים שהועמדו לרשותו על ידי המשרד. עם הנהלת המשרד בדרך כלל לא הסכמנו לגבי סדרי העדיפויות של הנושא. אני מקווה שבמקביל "להצקות" תרמנו למשרד שני דברים. אחד, החלפת דעות וגיבוש מדיניות ושינוי בכמה תפיסות. שנית, עזרנו לאודי להעלות את הנושא הזה בסדר העדיפויות של הנהלת המשרד. הנושא של מצבם עולים הוזכר לא פעם ולא פעמיים גם בלשכת השרה וגם בלשכת המנכ"ל וכל מה שהיה תלוי בנו, ואפילו קצת מעבר לכך, אנחנו עשינו בדרכים שונות ומגוונות. כאן אני מקווה שהיינו לעזר גם בפן התקציבי וגם בפן של סדרי עדיפויות.


אני רוצה להודות לנציגים של הגופים השונים שיושבים כאן כי בלעדיהם ועדת המשנה הזאת לא היתה יכולה לפעול. יש חשיבות למגזר השלישי בכלל ובתחום הזה בפרט. חלק גדול מהנטל הוא על הגופים של המגזר השלישי, גם כמובילים יוזמות, גם כמגייסים תקציבים נוספים וגם הרבה פעמים כשותפים וקבלני ביצוע של היוזמות שיוצאות ממשרדי ממשלה וגם כגופים שיחד עם העשייה יודעים להקים צעקה ציבורית. בלי הקול הזה ועדת המשנה הזאת בכלל לא היתה קמה. מבחינה זאת אני מודה לכל האנשים

ולכל הגופים שטרחו ובאו והשמיעו את דעתם, גם בסוגיות שנגעו להם וגם בסוגיות שלא נגעו להם ישירות. בדיונים כאלה יש נטיה להעלות את קרנו של הגוף הספציפי שאותו אתה מייצג ולנסות לטעון שצריך לתקצוב אותו יותר, ולמרות זאת הם לא עשו זאת ואפשרו דיון ברמת המקרו. בעיניי זה היה מאוד חשוב.


את יושב ראש הוועדה כבר הזכרתי אבל שתי תודות אחרונות מגיעות לצוות הוועדה ובראש דנה. אני יודע שהיינו טרחה לא קטנה על ועדת עליה וקליטה כי היא לא היתה רגילה לוועדות משנה שפועלות בכזאת אינטנסיביות. זה דורש המון תיאומים והמון עבודה. מידי פעם מתחים מול גורמים שונים ברשות המבצעת ואני יודע שזה היה לא פשוט. אני מאוד נהניתי משיתוף הפעולה הזה ובלעדיו לא היינו מצליחים להתקדם. כנ"ל גם לצוות שלי. היתה פה הרבה עבודה והרבה טרחה ובלי עזרה של החברים בצוות לא הייתי יכול להוביל את הוועדה.


אני מקווה שיושב ראש הוועדה הגדולה שותף לדעתי, שאפשר לסכם את הניסוי הזה כמוצלח והוא יישאר כמסורת לכנסת הבאה. אחרי 4-5 חודשים של עבודה מאומצת בלי הטרדה מהכנסת, אודי יחזור לשולחן הזה גם לדווח על ההישגים וגם לחלוק את ההתלבטויות והבעיות והכנסת שוב תוכל להושיט יד לעזרה וגם להיות שותפה לשיח הזה.


אזכיר רק שחולק כאן חומר ומי שירצה יוכל לקחתו.

שמעתי את כל התשבחות והברכות ואני לא רוצה להרוס. כנראה שהעבודה שנעשה הביאה להרבה דברים חיוביים ואנחנו נהנים מזה. אבל, בכל זאת, נותרה לי הערה קטנה וזה לגבי בתי ספר שלא קולטים יוצאי אתיופיה או שיש להם מיכסות למיניהן. האם הוועדה דנה בנושא הזה?

התשובה לכך פשוטה. הנושא הזה עלה בהרחבה מספר פעמים בוועדת חינוך. בכלל, הלכנו כאן על גבול דק בין תחום החינוך שמטפלת בו ועדה אחרת בכנסת לבין ההיבט שלנו. לכן בנושאים שבהם ועדת החינוך עסקה בהרחבה, נמנענו מלחזור על זה. זה לא מכובד ששתי ועדות בכנסת דנות באותו נושא רק בשינוי ההרכב הפרסונאלי.

נושאים שטופלו בהרחבה בוועדת החינוך, לא טיפלנו בהם כאן.

עכשיו אני מבין למה כבוד יושב ראש הוועדה לא התייחס לנושא הזה. תודה רבה. בכל מקרה, יש פה את סיכום הפעילות השנתי שלנו של פעילות הילדים בבתי הספר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:20)