PAGE
26
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

27.02.08

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 177

מישיבת ועדת העלייה הקליטה והתפוצות

יום רביעי כ"א אדר א, התשס"ח (27 בפברואר 2008), שעה 09:00

1. סיכום סיור הוועדה ברחובות – בעיות קליטת עולי אתיופיה.


2. אישור הוועדה על הוספת חה"כ שלמה מולה כחבר ועדת המשנה לקליטת ילדים,

נוער וצעירים עולים במערכת החינוך.

חברי הוועדה: היו"ר – יולי אדלשטיין

זאב אלקין

שלמה מולה

אברהם מיכאלי

רותי ענבר – עוזרת ראש העיר לפיתוח שירותים לעדה האתיופית, עיריית רחובות

זאודה אבאיי – מחזיק תיק ספורט ולקיטת עולי אתיופיה, יו"ר שכונת קריית משה, רחובות

סלומון מלקו – מתאם קהילתי לשכת ראש העיר, עיריית רחובות

נגה וודנמנק – עמותת פידל/פעיל, עיריית רחובות

ד"ר נגיסט מנגשה – מנכ"ל, הפרוייקט הלאומי האתיופי

אדיסו צאיי – הפרוייקט הלאומי האתיופי

אריאלה רבדל-נדקוב – מנהלת האגף לשיקום שכונות חברתי, משרד הבינוי והשיכון

שבתאי שגב – משרד הבינוי והשיכון

רונית מוחתיריאן – אגף אכלוס – משרד הבינוי והשיכון

חנוך צמיר – משנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה

דוד יאסו – מנהל מחלקת קליטת עולי אתיופיה – המשרד לקליטת העלייה

עידית עוז – מש"קית נוער, המשרד לבטחון פנים

רפ"ק עודד ורדי – קצין מש"קים, המשרד לבטחון פנים

נצ"מ אריק מולקו – רמ"ח רחובות, המשרד לבטחון פנים

נח גרינבוים – מפקח ארצי בתחום קידום נוער עולה – משרד החינוך

חנה בן-ארי – מפקחת כוללת מחוז מרכז, משרד החינוך

מאיר הרמתי – סגן מנהלת מחוז ת"א והמרכז, משרד הרווחה

משה באטה – ממונה על קליטת עולי אתיופיה – הסוכנות היהודית

ד"ר רחל בר המבורגר – מדענית ראשית, הרשות הלאומית למלחמה בסמים

צאגה מלקו – מנהלת השידורים באמהרית – רשות השידור

וונדה קסהון – רכז פרוייקטים מיוחדים – נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה,


ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

שאול צגהון – לשעבר מנהל מגדלור לעל"ם ברחובות, עמותת על"ם

אדיסו צאיי – תושבי שכונת קריית משה ברחובות

דנה גורדון

אתי בן שמחון


1. סיכום סיור הוועדה ברחובות – בעיות קליטת עולי אתיופיה

2. אישור הוועדה על הוספת חה"כ שלמה מולה כחבר ועדת המשנה לקליטת ילדים,

נוער וצעירים עולים במערכת החינוך

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.


לפני מספר שבועות ביקרנו את קהילת יהודי אתיופיה ברחובות. ביקרנו בשכונת מילצ'ן וקריית משה. נסכם מה שראינו, הרגשנו. יושבים פה נציגי הקהילה, נציגי העירייה, נציגי משרד השיכון, משנה למנכ"ל שהיה איתנו בחלק מהסיור שלנו ברחובות.


הדבר הטוב שראיתי והוועדה גם ראתה שצעירים מהקהילה האתיופית הקימו ועד ומנסים לפתור את הבעיות שלהם בכוח שלהם, זאת דוגמה טובה מאוד שראינו.


ביקרנו את שכונת קריית משה, לא כל כך שמחנו מהביקור הזה. היו שם נרקומנים, משפחות בעלות תשעה, עשרה ואחת עשרה נפשות שגרות בדירת שלושה חדרים, לילדים אין איפה להכין שיעורי בית, ילדים מסתובבים ברחוב, ואין מה לעשות. במתנ"סים הילדים היו עסוקים במשהו, ראינו טוב וגם ראינו רע.


יחד אתכם ובעזרתכם אנחנו רוצים לקבל החלטות מה לעשות ואיך לעזור. בשכונת קריית משה צריך להכניס את פרוייקט שיקום שכונות כי בצורה כזאת אי אפשר לחיות. התרבות של המקום ושל בני האדם והמצב של המקום אלה דברים שקשורים אחד בשני. אם אדם גר בתנאים כאלה קשים, בקלות יכול להשיג סמים ועוד הרבה דברים לא טובים. צריך לפתור את הבעיות, כי בתנאים כאלה אי אפשר לחיות.


ההורים פוחדים שהילדים הסתובבו בשכונה, פוחדים שהבחורות ייצאו מהבית, כי יש מטורף שם, אנחנו רוצים לשמוע מה עושה המשטרה בשכונה כדי שהאנשים יחיו בשקט ובלי בעיות.


נמצא איתנו חבר כנסת חדש. אני מבקש ממך חבר הכנסת שלמה מולה שתהיה, חבר בתת ועדה בוועדת החינוך. לפי התקנון נקיים הצבעה.


בעד בחירתו של חבר הכנסת שלמה מולה בתת ועדה בוועדת החינוך – רוב. אני מברך אותך חבר הכנסת שלמה מולה על בחירתך, אני מקווה שתביא תועלת לפתרון הבעיות שיש בחינוך של עולים והחינוך של נוער העולה.

ועדה מאוד חשובה.

ועדה חשובה שפועלת חזק.

תודה רבה.

נחזור לנושא שלנו. אבקש מחבר הכנסת אברהם מיכאלי לומר מספר מלים שגם השתתף אתנו בסיור.

אני מברך את חבר הכנסת שלמה מולה כבן קהילת יהודי אתיופיה שלא מזמן הצטרף אלינו לכנסת, היום משתתף בפורום שאנחנו פרופר מקדישים לקהילה. אני חושב שזאת הפעם הראשונה שאתה משתתף אפילו שישבת מהצד השני הרבה פעמים בדיונים אתנו והיית שותף פעיל לפתרון בעיות כאלה או אחרות לטובת הקהילה.

אני מברך אותך שהצטרפת לוועדת משנה שלנו, שמצליחה להיכנס לעומק לבעיות של נוער עולה מול משרדי ממשלה שונים, הצלחנו לגבש כמה וכמה מסקנות מאוד חשובות לדעתי, שאני מקווה שנוכל לפתור באמצעות אותן מסקנות בעיות של כלל ילדי עולים וביניהם בוודאי גם הילדים של יהודי אתיופיה.

אדוני היושב ראש, לדעתי הסיור הזה ברחובות היה סיור מאוד חשוב, כי מה שרואים בעיניים קשה להתרשם בדיבורים שאנחנו מקיימים פה הרבה מאוד פעמים בוועדה. הדבר שהטריד אותי יותר מכל הן הבעיות שראינו ברחובות שלדעתי עיר מאוד טובה, עיר מאוד מוצלחת, מאוד חזקה מבחינה סוציו-אקונומית. אם ברחובות נתקלנו בבעיות כאלה עם יהודי אתיופיה, אז אני כבר חושש מאוד מה קורה במקומות אחרים. לצערי, ישנן בעיות במקומות אחרים שחלק מזה ראינו בעיניים וביקרנו שם, וחלק אנחנו שומעים פה בתלונות שעולות. הבעיות שצפו על פני השטח בהתמודדות מול הקהילה ברחובות מהווה בשבילנו סימן דרך איך להתמודד או איך לטפל במקומות אחרים גם כן עכשיו.

הדבר הבולט שראינו שם היא ההתמודדות עם התעסוקה של הנוער. ביקרנו באותו מועדון בשכונת מילצ'ן, ראינו את הבקשה של בני הנוער, בעצם תמצאו לנו מקום שנוכל לבוא לשם ולהעביר את שעות הפנאי שלנו, שיאפשרו יותר שעות לבקר מאשר בפועל זה קורה.

אותם ילדים העמידו בפנינו את אותה דילמה שלהם יש, שאם הם לא נמצאים במועדון הם צריכים להסתובב ברחוב. בשכונת קריית משה כאב הלב לראות נוער באמת צעיר, קשה לנו למדוד את הגיל של כל אלה שראינו בקריית משה, אבל ראינו שם ילדים עם בעיות שאני לא יכול להגיד בוודאות אם זה סמים, או אלכוהול, נערים הסתובבו שם במצב שקשה לראות את זה. ילדים צעירים כאלה ברחוב ועוד ליד המתנ"ס שמהווה מקום שאמור לקלוט אותם לצורך תרבות, לצורך העשרה, מאוד חרה לי הנושא של פעילות נוער. אני מצפה גם ברמה העירונית מבחינת הרשות, גם ברמה של פעילי ציבור שאני באמת מברך אותם על היוזמה שהם מנסים ליטול את המושכות בידיים. אני שיבחתי אתכם במקום שם, אמרתי לכם רבותיי זה הפתרון. כל הזמן לבוא ולהציג את הקהילה כקהילה נזקקת וכקהילה שכל הזמן מבקשת שיעזרו לה ויעזרו לה, ואם לא תבוא דחיפה מהשטח של בני הקהילה שהם באמת מוצלחים ושאנחנו פוגשים אותם כבר בהרבה מאוד פורומים.

אדוני היושב ראש, אתה אירחת פה בוועדה הזאת יחד איתנו כמה וכמה פורומים של בני הקהילה, צעירים בצבא, סטודנטים, פעילי ציבור כאלה או אחרים שיודעים מה הם רוצים.

עכשיו יש לקהילה חבר כנסת.

זה כבר בונוס חדש שהקהילה קיבלה. אני חושב ששיתוף הפעולה של הפורום שלכם ברחובות יחד עם חבר מועצת העיר שהציג לנו את הסוגייה בצורה יפה שם ברחובות חשובה מאוד, וגם ההתארגנות שלכם והיוזמה שלכם איך להתמודד עם הדברים. אני יודע שלכם קשה יהיה לבד להסתדר, לכן גם הרשות וגם אנחנו כנציגי ציבור ברמה הארצית חייבים לעזור לכם, ואז להגיע לאותם פתרונות של בני הנוער שכרגע אני מדבר אליהם כבעיה בולטת שם, כי זה ישליך גם לגבי ההורים וגם לגבי התדמית של הקהילה במשך שנים ברחובות ובמקומות אחרים.

אני חושב שהקליטה של קריית משה דומה לקליטה של הרבה מאוד שכונות של בני הקהילה במקומות אחרים, מלכתחילה מצד אחד הביאו אותם למקומות שהדירות היו יותר זולות מאשר במקומות אחרים, שאלתי כמה שילמה משפחה שהיינו אצלם בבית, נאמר לי 120 אלף דולר.

רבותיי, אני לא יודע מהו מחירה של דירה בקנה מידה של רחובות, אבל דירה ממוצעת היום בארץ עולה 120 אלף דולר, זאת דירה לא זולה. אבל כאשר שאלתי אותו כמה זה עולה היום, הוא אמר לי שאפשר למכור את הדירה ב-60 אלף דולר. זה מראה פה על משהו מבחינת כשלון לא של קליטה לא נכונה בשכונות לא נכונות, אלא גם שבעצם במקום לקנות אותם ולתת לשכונה איפיון חדש ודחיפה, השכונה מתדרדרת ומתדרדרת.


אדוני היושב ראש, הסתובבנו שם ולא נעים להסתובב בשכונה כזאת כפי שהיא נראית, ממש מפחיד להסתובב שם, אני הבנתי מה הבעיה שנוצרה כבר. מצד אחד בני הקהילה הם בכמות יחסית גדולה בשכונה, האחרים שהיו שם כנראה משיקולים כאלה ואחרים עזבו יש היום עימותים בין הקהילה הקודמת שהיתה שם לבין הקהילה החדשה שהגיעה.

רבותיי, השיקום שם הוא לא רק שיקום פיזי, השיקום צריך להיות שיקום חברתי יסודי, לשבת ולעשות תכנית שיקום כוללנית איך לטפל בשכונה כזאת, לא רק להרחיב דירות שזה חשוב ולתת תנאי מחיה סבירים, אלא איך לתת למשפחות האלה לגור שם ולהרגיש טוב בשכונה. ראיתי משפחה שאני חושב שזאת גאוות אותה משפחה, שני ילדים צעירים שהם כבר בוגרי צבא ואוניברסיטה, אחד מהם כמעט סיים אוניברסיטה, אחד כבר לומד באוניברסיטה. אמרתי לאותו אבא, תשמע זה האושר שלך, הילדים האלה בעזרת השם, לפי החינוך שקיבלו איך שהתרשמתי ותחקרתי אותם קצת, יכולים בהחלט להוות בהחלט את העתיד של המשפחה, גם בהרבה מאוד משפחות בקהילה יש ילדים כאלה.


שיקום חברתי בקנה מידה ארצי צריך להיות לגבי אותן שכונות, זה מידיעה אישית. אני גר באור יהודה, יש לי שם שכונה שבני הקהילה הגיעו לשם, אותם מתווכחים שגורמים להם להגיע עושים עוול הגדול שמביאים אותם והם כאילו לא מבינים שום דבר. בא מתווך קונה להם דירה, נותן להם מפתחות והם לא יודעים לאיזה שכונה הביאו אותם, גם לשכונת אור יהודה הביאו אותם שזוהי שכונה לא הכי חזקה וזה בלשון המעטה.

גם שם ישנה אותה בעיה, גם שם ישנה אותה בריחה של תושבים ותיקים, מכרו להם את הדירות הזולות, ואז הן נתקעו באותן דירות שכרגע קשה הרבה לעשות. זאת הבעיה, שצריך לחשוב ברמה של שיקום, איך לעשות שיקום ואיך לעשות הכוונה לאותן שכונות. רחובות זה באמת סימפטום, ציינתי לשבח את עיריית רחובות, מצד אחד שזאת עירייה חזקה, מבוססת, שיכולה עוד לתת ממה שעיריות אחרות לא יכולות לתת.


אדוני היושב ראש, תפקידנו להסיק מסקנות מהביקור הזה ומהסיור הזה מול הגורמים שיכולים לסייע.

תודה.

הממשלה בונה עכשיו תכנית לקהילה האתיופית בסך 800 מליון שקלים. בעוד שבועיים נשמע פרטים ומה המשמעות של התכנית. מאוד חשוב היום להבין איזה בעיות יש ומהן הדרישות של קהילת יהודי אתיופיה.

אדוני היושב ראש, חברים שבאו לכאן לדיון, אני מכיר את קריית משה מימים ימימה, בזמנו עבדתי אצל חנוך צמיר שיושב כאן איתנו. בעיית קריית משה היא אמנם בעיה אמיתית, לא הייתי בסיור. אני גם יודע שזאת לא הפעם הראשונה שיש תכניות על קריית משה. הדבר הטוב שקורה לפי דעתי בקריית משה, הרשות היא רשות מצוינת, היא רשות טובה מאוד שמוכנה ומשתפת פעולה עם כל מיני גופים, ארגונים, וכן הלאה. ועוד יותר חשוב, היא משתפת את בני הקהילה בתהליך קבלת החלטות מה שקורה ברחובות, זה דבר יפה מאוד. אבל אי אפשר לגשת לקריית משה גם אם אתה משתף את בני הקהילה, גם אם אתה מביא הרבה מאוד כספים, משהו מהיסוד בעייתי עם קריית משה. משהו מאוד בסיסי, שאם אנחנו נעשה תיקון יסודי, זה יהיה קוסמטי. תביא עוד פרוייקט, עוד קבוצה, עוד משקיעים וכן הלאה, לא יהיה פתרון אמיתי.

אני יודע שוועדת מנכ"לים קמה כדי לטפל בחלק הפיזי של משרד השיכון, גם בני הקהילה ישבו והציעו תכניות, שום דבר. האוצר כל הזמן מטרפד את התכנית, אני לא יודע לגבי התכנית המוצעת. אדוני היושב ראש, ביקשתי לקיים דיון מיוחד בנושא של התכנית המיוחדת של הממשלה והיא תכנית החומש.

בעוד שבועיים יתקיים דיון.

בדיוק, יהיה דיון. יכול להיות שאנחנו נבקש דווקא התייחסות מיוחדת לקריית משה, מה בדיוק הולך לקריית משה כסימפטום, לא רק בסך הכל.

הבעיות של קריית משה צריכות להיפתר מהיסוד מהצד הפיזי. אם היה תלוי בי, הייתי בונה תכנית שמאפשרת ל-60% מהאוכלוסייה שתצא מקריית משה, להפוך את המקום הרבה יותר יוקרתי, הרבה יותר אטרקטיבי. לא יכול להיות תוך שנה, תכנית של ארבע שנים, חמש שנים, תכנית שתיבנה יחד עם הקהילה. בסופו של דבר, מדובר באנשים שקנו דירות וזהו הרכוש שלהם.


אני מקווה שאנחנו נלך לכיוון הזה, ננסה להתמודד בראייה לטווח הרחוק, יחד עם הרשות, יחד עם בני הקהילה, יחד עם משרדי הממשלה. אבל בלי לפחד לבוא ולהגיד, רבותיי, המטרה שלנו שבתוך עשר שנים או חמש או שבע שנים רוצים להגיע לדילול האוכלוסייה של 70% שתעזוב את קריית משה בצורה מסודרת מתוכננת וכן הלאה. כמובן שצריך לטפל במה שקורה, אני יודע שהרבה מאוד עמותות פועלות שם, יש כל מיני גופים פרטיים. גם שם צריך לעשות סדר חברים לפי דעתי. כל גוף שמגיע עם כסף צריך לראות את היעילות שלו. אני לא יכולה לבוא ולהצביע על תכנית כלשהי, צריך לבדוק את היעילות של התכנית, אם זה מסייע או לא מסייע, מה אפשר להפסיק וכן הלאה.

כולם יודעים שהיה לי חלום גדול מאוד סביב הפרוייקט הלאומי ועל ההשקעות של הפרוייקט הלאומי. אני יכול לומר לכם בצורה הכי ברורה, החלום הזה כנראה נגוז, לא קיים, בגלל כל מיני סיבות שאני לא רוצה להיכנס לפירוט. יש את הפרוייקט הלאומי, יש את הפדרציות שמשקיעות, יש משרדי ממשלה שמשקיעים. צריך לבוא ולומר, חברים יקרים, התכנית הזאת לא שווה כי היא לא מקדמת את הקהילה, מהי התכנית שאפשר לבוא ולקדם.


לסיכום, אדוני היושב ראש, מה שאני מציע וחשוב שיגיע לשרים הנוגעים בדבר ולשרים הרלבנטיים. יכול להיות שנדרוש מהם לבקש המשך, או התייחסות ממוקדת שוב ושוב, עם תכנית לטווח הרחוק של כל משרד ומשרד, אולי בצורה כזאת אנחנו נוכל לסייע במעט. מאוד שימח אותי וקראתי בכל מיני מקומות שלפחות רמת הפשיעה בקרב הנוער קצת פחתה. אני לא יודע עד כמה זה נכון אבל אם זה נכון, זה מעודד.

בגלל העשייה בתחומים החברתיים.

בסדר. אם זה נכון, זה מאוד מעודד אבל זה לא מספיק. חבר המועצה יושב איתנו, אומר לנו בכל מקום כל הזמן שעם בעיית הדיור הוא מסכים, וגם לגבי בעיית הדיור הזמני. יש לבוא ולבדוק מה קורה עם הזוגות הצעירים שמתחתנים, אולי משרד השיכון צריך להכין תכנית ממוקדת דווקא על קריית משה כדי להתמודד עם בעיית צפיפות הדיור בתוך השכונה.

חשוב לשמוע מנציגי הממשלה, יש דבר אחד שמפריע לי בסיור וגם בישיבת הסיכום הזאת. אני זוכר איך יצאנו לדרך לטפל בסוגייה של קריית משה בפרט, ובעיות הקהילה האתיופית ברחובות. ישב כאן ראש העיר, קרא לנו תבואו לעזור תתייצבו ותעזרו. חסר לי ראש העיר כאן בדיון הזה. אני לא יודע מה קורה כאן, אבל הוא זה שפנה אלינו, הוא זה שדירבן וביקש לקדם את העניין, משום מה לא ראינו את זיו פניו.

בכל מקרה הוא צריך לפתור הרבה בעיות שם. ואם הוא לא רוצה לעבוד איתנו, זאת הערה בשבילו.

אני מופתע, כי הוא ביקש את התערבות העניין.

בסדר נבדוק זאת.


מר חנוך צריך להיות בישיבה חשובה אצל השר.

בוקר טוב, אני חייב לומר משפט לחבר הכנסת החדש שלמה מולה, שגם עבדתי איתו והוא גם חבר, כך שאת כל הברכות הוא קיבל בכל מיני הזדמנויות, הפעם אני אומר זאת גם לפרוטוקול. אין לי ספק שהוא יהיה חבר כנסת מצטיין בכל התחומים, לא רק בתחומים האתיופים.


לגבי שכונת קריית משה, התיאור כפי שתואר כאן, אנחנו זה כל נציגי הארגונים והגופים, אם אני מתיימר לדבר בשמם מכירים את המצב שם, יודעים אותו לאשורו, ואני חושב שכולנו באיזשהו מקום מבינים שכך אסור שזה יימשך, וצריך לעשות איזושהי פעילות יותר משמעותית כדי לשפר, לשדרג. אני לא רוצה להיות נאיבי ולהגיד לפתור את הכל כי הבעיות שם מאוד כבדות, אבל לשפר ולהיטיב.

אתה מכיר את התכנית החדשה.

כן, אני אדבר עליה. אם כבר הזכרת את התכנית הכוללת, אנחנו קוראים לה תכנית ה"חומש" לשדרוג קליטת בני הקהילה האתיופית. נכון שהיא "שווה" לישיבה בפני עצמה וטוב שתקבעו אותה. אני אזכיר כאן את הכותרות כי חלק מהכותרות הן באמת תשובה למה שקורה בקריית משה.

הישיבה כבר נקבעה ל-10 במרץ עם המנכ"ל.

אם הוזכרה התכנית הכוללת תכנית ה"חומש", אני אתן את הכותרות שלה כי הם חלק מהתשובה גם לגבי קריית משה, כמובן שלא רק לגבי קריית משה, כי כולנו יודעים שישנם שכונות נוספות שמתירות בני הקהילה האתיופית, וגם שם המצב לא מלבב ולא משמח. אכן בתכנית הוגדרו 15 שכונות מהסוג הזה ברחבי הארץ, קריית משה כמובן בתוכם, היא אפילו מוקמה במיקום הראשון מצורך דחיפות ופעילות.


התכנית מדברת על הדברים הבאים. היא נותנת פתרונות או תשובות, או מציעה תכניות למה שאנחנו קוראים תכניות רוחב, תכניות ארציות בעיקר בתחומים של תעסוקה, לימודים, הכנה לבגרויות והשרות הצבאי. הנתיב השני של התכנית ממוקד מול שכונות, אותן 15 שכונות שמופיעות בתכנית. אבל כמובן שגם בתכניות הארציות, תושבי אותן שכונות משתתפים כך שהתשומות באות לכל הכיוונים בין כל האוכלוסייה.



אמרתי, התכניות הארציות עוסקות בהכנה בבגרות וכן לבגרות, השרות בצה"ל, לימודים אקדמיים ותעסוקה. אני לא נכנס לפרוט, לכל כותרת כזאת יש תכנית מאוד מפורטת ומתוקצבת. אגב, התכנית היא רב שנתית, היא בעצם חמש שנתית, ההיקף התקציבי שלה הכולל הוא סדר גודל של 860 מליון שקלים. ב-2008 שזה שנת ההתנעה של התכנית אנחנו מדברים על כ-82 מליון שקלים. הפיזור הוא במשרדים הרלבנטיים חינוך, שיקום שכונות, משכנתאות, הלוואות לדיור, הלוואות משכנתא, משרד החינוך וכל המשרדים האחרים הרלבנטיים, וכמובן אנחנו נשענים בתכניות גם על הרשות המקומית כי אנחנו חושבים שלרשות המקומית יש חלק חשוב מאוד בהובלת מהלכים שקשורים לשכונה עצמה.


בכל מה שקשור לפעילות הנקודתית השכונתית, בקריית משה באופן ספציפי התשתית לפעילות תהיה מינהלת שיקום השכונות אולי בווריאנט טיפה שונה ממה שהקמנו כשיקום שכונות, בקריית משה אנחנו הולכים על שני הכיוונים, גם על השיקום הפיזי וגם על השיקום החברתי. ישנם פה מובילי התכנית, אני מציע שאם תרצו פרטים נוספים אז תשמעו מאריאלה ומשבתאי. אבל כמובן שתחת הכותרת שיקום השכונה שוב נכנסים הנושאים והמשרדים הרלבנטיים כמו רווחה, חינוך, כל מה שקשור לבתי ספר, הכשרת כוח אדם מתאים וכך הלאה.


נאמרה פה הערה מאוד חשובה, אני לא זוכר על ידי מי, אני חושב שחבר הכנסת מולה אמר אותה איך בעצם בצד אחד משקיעים בשכונה אבל מהצד השני עוזרים לאנשים לעזוב אותה ולצאת אותה כמובן למי שמרגיש את עצמו מספיק חזק ועצמאי לעשות את זה.


אני חושב שהתשובה למהלך מהסוג הזה זה הפרק בתכנית שעוסק בהלוואות משכנתא לצעירים שהם כבר מרגישים את עצמם מספיק חזק, עובדים שמסוגלים גם להחזיר החזרי משכנתא. בתכנית הזאת הם מקבלים באופן אוטומטי את מקסימום הניקוד של משרד השיכון שזה 2000 נקודות, קרי, את הלוואת המשכנתא הגבוהה ביותר שזה סדרי גודל שבין 50 ל-60 אלף דולר. אנחנו מקווים שזה מה שיעזור להם לזוגות הצעירים בעצם לצאת בכוחות עצמם מהשכונה, ולנסות למצוא פתרון דיור.

אני מכיר את הקריטריון עד איזה שנה משרד הקליטה ועד איזה שנה משרד השיכון. זאת

אומרת, כמשהו יוצא דופן, לקחת את קריית משה גם בתחום הדיור הציבורי, גם בתחום המשכנתאות, לנסות לעשות משהו מאוד ממוקד לאורך שנים, התייחסות עם יציאה החוצה לא רק באמצעות משכנתאות.

זה עובד בבסיס, אני לא נכנס לכל הווריאנטים של התכנית. אבל הבסיס הוא לתת יכולת, לתת מנוף כלכלי לזוגות הצעירים שאין להם קפיטל משלהם, או כמעט ואין להם קפיטל משלהם, לקבל הלוואה מהמדינה שהיא משמעותית, שהיא גדולה, בהנחה שזה זוג צעיר שגם עובד, שיוכל לגבות את ההלוואה הממשלתית בהלוואה בנקאית מסוימת ולצאת החוצה לדירות בשכונות אחרות. אמרתי, במקביל פעילות מול השכונה כולל שיקום פיזי וחברתי.


אולי עוד שתי נקודות חשובות של התכנית שהן קצת מבדילות את התכנית מתכנית אחרת.

הפוקוס של התכנית הוא דווקא תתפלאו לגילאי 18+. רוב התכניות בקרב הקהילה האתיופית של השנים האחרונות הן בדרך כלל תכניות חינוכיות, גיל רך וצפונה, לא שאני מזלזל בחשיבות של זה כמובן זה יימשך בכל המודולות שאנחנו מכירים. אבל התכנית הזאת שמה דגש מיוחד על הגילאים של 16 וצפונה, 16 פלוס בהכנת בגרות, כל אותם תחומים שאמרתי קודם לכן, צבא, אקדמיה ותעסוקה. יש תכנית מאוד מפורטת שבמסגרת ההצגה נציג התמ"ת יפרט אותה, איך אנחנו מתמודדים גם עם הכשרה, גם עם השמה. איך מאתרים את האנשים וכך הלאה. הדברים כבר בנויים, כלומר, זה לא דברים שאנחנו צריכים להתחיל לבנות, הם בנויים. למעשה, תוך שבועיים, שלושה שבועות, ברגע שנסגור את עניין ההעברה התקציבית של אותה החלטה ממשלתית והאיגום שלה בתקנה מאגמת במשרד הקליטה, אני חושב שנוכל להתחיל לצאת לדרך.


הערה נוספת, היא לא כל כך רלבנטית לגבי קריית משה, אבל היא רלבנטית לגבי השכונות האחרונות, מענק המשכנתא למשפחות החדשות הנמצאות היום במרכזי קליטה עומד לגדול בצורה מאוד משמעותית אבל בתנאי שהם ירכשו את דירותיהם בשכונות שאינן שכונות עתירות עולים מהקהילה, אלא בשכונות אחרות ובצורה כזאת נפזר יותר את האיכלוס ונקל גם על הרשויות המקומיות וכך הלאה. זה יהיה התנאי. אנחנו מגדילים את מענק המשכנתא בסדר גודל של כ-40% וזה מביא אותנו לסכומים למשפחה ממוצעת בסדרי גודל של 100 אלף דולר ולמעלה מזה. עד כאן התכניות באופן מאוד כללי. נמצא כאן דוד שהוא מנהל המוקד שלנו בשכונה, יש לנו מוקד מיוחד מוקד קליטה אתיופי בשכונה, דוד הוא המנהל שלו. אם תרצו פרטים יותר ספציפיים לגבי השכונה, דוד יוכל לתת וכמובן רותי ונציגי המשרדים. אני מסתפק בזה ברשותכם, אשמח להופיע שוב בוועדה.

אני רוצה להודות ליושב ראש ולחברי הוועדה שלקחתם את הנושא כמשימה, גם סיירתם וגם עצם העובדה שאנחנו יושבים פה בוועדה. בהזדמנות זאת, אני רוצה לאחל לחבר הכנסת שלמה מולה בהצלחה. כנראה שהאיר מזלנו ויש לנו כתובת לאן לפנות.

כפי שהיושב ראש תיאר, ברחובות יש אוכלוסייה חזקה בקרב הוותיקים, גם בקרב יוצאי אתיופיה יש גם אוכלוסייה חזקה שהיא לא מחכה לאחרים שיעשו את העבודה שלה. ישנן בעיות שכן צריכים עזרה, אבל את העבודה השחורה אנחנו כקהילה נעשה אותה.


לפני כמה שנים הקמנו פורום עירוני, היושב ראש פגש אותנו שם וחלק מהאנשים נמצאים פה. הוא לקח אחריות על גורלם של אנשי הקהילה גם הסביבה וגם העיר. אנחנו שותפים שם ביישוב, במהלכים שמתחוללים שם. אני גר משנת 1995 בשכונת קריית משה, וגם שותף למהלכים שנעשים שם. יש התקדמות במיוחד בתחום הנוער ויש שיפור. אם נשווה בין מה שהיה לפני ארבע שנים ועכשיו, אז יש התקדמות אדירה, על כך אני חושב שאנחנו כעיר וכשכונה התברכנו.

הבעיה העיקרית היא פיזית, גם אם נשקיע בנושא החברתי זה לא יעזור, גם אם נשקיע מיליונים אבל אם לא נטפל בתחום הפיזי לא יעזור שום דבר. ראיתם את הילדים, הם העתיד של המדינה, אם אנחנו לא נטפל בהם היום אז הם יהיו נטל על המדינה. לכן רוב הילדים שראינו בחוץ אין להם פינה בבית כמו לשבת לשחק במחשב, או לשבת ולהכין שיעורים, לשבת עם חברים בתוך הבית, כי ראיתם את המצב של הבתים, זאת עובדה. גם כאשר הוקמה ועדת מנכ"לים בשכונת קריית משה כל חברי הכנסת שהיו אז באו וסיירו באקראי בבתים שאנשים גרים שם, למשל, בדירה של שניים או שלושה חדרים עם 14 נפשות, אז באמת מה אתה יכול לצפות מאותו ילד ומאותה משפחה. יש בעיה רצינית, למרות שהעולים רכשו את הדירות שם, לא ש"עמיגור" או "עמידר" נתנה את הדירות, אלא רכשו אותם. אבל עדיין הטעויות האלה עדיין קורות, אני לא יודע משום מה, גם משרד הקליטה וגם משרדי הממשלה עדיין עוצמים את העיניים ולא מעירים.

למשל, היום העולים החדשים שנמצאים במרכז קליטה איפה רוכשים דירות, ביפו, ברמלה, לוד. אנחנו נתקלנו בבעיה שאותם עולים רכשו בשכונות הכי חלשות, לא בגלל שהעולים האתיופים נכנסו לשם והשכונה הפכה להיות חלשה, אלא לא, כמו שחבר הכנסת שלמה אמר, יש בעיה רצינית מהקמתה. זאת אומרת, גם היום אותם העולים איפה הם רוכשים, ביפו. אני סיירתי ביפו, קשה לבנות ולצאת החוצה, האם אי אפשר לעצור את זה, אז לפחות נתמודד עם הבעיה שישנה.

אנחנו מכוונים את אותם עולים לקנות באותם שכונות למה הדבר הזה? לכן גם עכשיו כאשר העולים החדשים שעולים לארץ ואלה שנמצאים במרכזי קליטה, יש לתת להם את ההזדמנות שיילכו למקום מכובד, גם מקום שיוכלו לגדל את הילדים שלהם. כי בעצם העולים החדשים אם ירכשו את הדירות באותן שכונות שאנחנו מתארים אותן כחלשות, המדינה במקום להוציא 50 מליון שקלים בעוד עשר שנים תוציא 100 מליון שקלים, אז למה להגיע למצב כזה. מה שאני רוצה לבקש מהוועדה הזאת, קודם כל טיפול ראשון כדי למנוע מאותם העולים החדשים שנמצאים במרכזי קליטה ובקראוונים לרכוש בשכונות שהן גם כך חלשות. זאת הבקשה הראשונה שלי, כי אנחנו מתמודדים עם הבעיות.

למנוע אי אפשר, מספר פעמים הממשלה דנה בזה ולא הגיע לזה עדיין.

מצד אחד אפשר להגדיל את הסכום של המשכנתא, נניח שהממשלה מגדילה את הסיוע בסכום יותר סביר, ואז לוקחים 100 אלף דולר והולכים לקנות דירה בשכונה סבירה. לדעתי, פה צריך להחדיר בתוך המשפחות את הידיעה הזאת שלא לסמוך על אותם מתווכחים שמובילים אותם באף. הרי מי עושה את הקנייה בסוף, בינינו אנחנו יודעים. אם למישהו יש משפחה ותיקה ומבינה קצת, אז אולי המשפחה קצת עוזרת. אבל רוב העולים שאני נתקלתי בהם מספרים את זה שמי שקנה את הדירה זה בעצם המתווך. המתווך בא וסוגר, למתווכחים האלה יש אינטרס משלהם להביא אותם לאותן שכונות עם רמה מסוימת. אתה לא יכול לבקש ממישהו מהממשלה שיעשה את זה, המתווכחים האלה שעוזרים כביכול הם מקלקלים, את זה צריך לעצור.

דווקא עכשיו בתכנית החדשה חייבים לדרג שכונות.

עשינו את זה, בתכנית החדשה זה קיים בדיוק.

השאלה היא אם המשכנתאות כן התחילו או לא.

התכנית עוד לא התחילה.

המשכנתאות יצאו ללא שום שינוי בינתיים, חודשיים היתה עתירה.

מתי היא יצאה?

לפני שבועיים.

לדעתי צריך לדרוש מהם לחזור בהם.

אתה צודק, הסוכנות היהודית צריכה להיות השחקנית הראשית כדי להכין את העולים לפני שרוכשים דירות. להכין אותם לגבי הבעיות ומה מצפה להם אחר כך, ובאמת הם יבינו את זה. כל אחד אם יתן יד כמו שצריך לתת אז אני חושב שאפשר.


בנוסף, ועדת המנכ"לים שהוקמה בשכונת קריית משה היתה ועדה רצינית, היו אנשי מקצוע, אנשי משרדי ממשלה, נפגשנו שמונה מפגשים, היתה המלצה להשקיע גם בתחום הפיזי וגם בתחום החברתי, אבל זה הלך לארכיון של הכנסת, אני לא יודע למה.

לגבי תכנית החומש החדשה, אני שמעתי ש-82 מליון שקלים לשנה רוצים להשקיע, יש המלצה או החלטה בממשלה, אבל משרד האוצר לא תיקצב אותו. אני לא יודע מאיפה להביא את הכסף, להחליט ולעשות זה פשוט מאוד. משרד האוצר גם היה סיור בשכונה אצלנו, הוא מתנער מהבעיות, אין לי כסף, אין לי כסף. אנחנו בבעיה רצינית, מישהו צריך להגיד לאותם משרדי ממשלה שמשרד האוצר אטום, סליחה על ההתבטאות, ולא רגיש לבעיות של האנשים בשטח לצערי. אם התכנית הזאת לא תתוקצב, לא תהיה תכנית. דיברנו, יש המלצה, יודעים על הבעיות שלנו, אבל בלי כסף אי אפשר להגיע לפתרון.

הממשלה אישרה וצריך להיות כסף. אני מבטיח לכם שהוועדה תיקח עליה את הפיקוח. נמצא חבר הכנסת שלמה מולה ועוד חברים, לא ניתן לקבל החלטות מבלי לבצע אותן, זה התפקיד שלנו.

ברשות היושב ראש, גם בשכונת מילצ'ן כאשר ישבו שם בני הנוער ודיברו לגבי אותו משת"פ

שיושב בתוך השכונה - -

אנחנו צריכים לטפל בעניין באופן נקודתי.

אותם אנשים שהמשטרה צריכה לטפל בהם, איפה היא מביאה אותם, לאותה שכונה כי האנשים לא צועקים, האנשים שקטים ולא מתפרצים. אם את אותו משת"פ היו לוקחים לרעננה לא היו מעזים לקחת אותו לשם. המשטרה מכירה את הבעיה ולא מטפלת, היא אומרת זה לא באחריות שלי. אותו בחור אם הוא משפיל נערות מתחת לגיל 18, זאת אומרת המשטרה צריכה לטפל, יש חוק שצריך להגן על האזרחים של המדינה, הם מתנערים. אם בחור אתיופי היה עושה חריג, אז היו עושים לו קרקס, למה לא עושים כך לאותו אדם שעושה בעיות.

אני פונה למשטרה, היתה כתבה בטלוויזיה, מאז הכתבה המשטרה לא שמה יד בכלל, כאילו לא מכירה בכלל. אני פונה גם לוועדה לשים דגש ולטפל בעניין.


שיקום שכונות מבחינתנו הוא אחד הנזקים שקרו בשכונה. יש שיקום שכונות פיזי שם. משרד השיכון מודע לבעיות שלנו שם, הוא מקצה 500 אלף שקלים לנושא השיקום הפיזי, זה לא מספיק כסף, בניין אחד אתה לא מסוגל לשפץ בסכום כזה. בשנה שעברה קיבלנו עבור השיקום 800 אלף שקלים, השנה הורידו את הסכום ל-500 אלף שקלים, זה פשוט אבסורד, אני לא מבין כלום. משרד השיכון מהטעמים שלו שאני לא יודע למה בא ומקצץ, לא מתייחס כפי שצריך, לא יורד לשטח, מה איכפת לו. במשך שנתיים לא היה מנהל לשיקום שכונות. אנחנו צועקים ואין התייחסות. גם במשרד השיכון צריך לטפל, הוא לא עושה את העבודה שלו כפי שצריך לעשות. מר שבתאי יושב כאן, מספר פעמים דיברנו הוא סייר שם, הוא מכיר את הבעיות שם אבל התקציבים שאנחנו מקבלים בשכונת קריית משה מבחינה פיזית, דווקא מקצצים ולא מתייחסים. אני לא חושב שאיכפת להם, הבעיות של השכונה והאנשים שם לא מעניינים אותם.


יש לי חדשות בשבילכם, אנחנו כשכונה, אנחנו כקהילה חזקים ונתחזק, נעשה את העבודה שלנו גם בכוחות עצמנו ולא נחכה לאנשים שיעשו עבורנו.

בבקשה, משרד השיכון. ברצוני לשאול מה קורה עם השכונה הזאת, מה עם התכנית לגבי השכונה הזאת.

אני יודע ששר השיכון מר שטרית הקודם קיצץ את התכניות של שיקום השכונות של קריית משה.

יש מנהל בשכונה ולמשרד השיכון איכפת מאוד גם השיקום הפיזי ומה שקורה בשכונת קריית משה. הבעיה המרכזית של קריית משה היא ירידת ערך הדירות, מישהו דיבר על זה כאן. דירה שעלתה 120 אלף דולר, כאשר הדולר היה בסך 4.5 שקלים עד 5 שקלים, היום היא עולה 60 אלף דולר, 50 אלף דולר, אפילו 40 אלף דולר מישהו אמר. הירידה של ערך הדירות גורמת לכך שלשכונה הזאת נשאבת אוכלוסייה חלשה. מי שיש לו שם אפשרות לקנות דירה זולה זו אוכלוסייה חלשה, אם ערך הדירות שם יעלה בקריית משה, גם התושבים שנמצאים בתוך השכונה יוכלו לממש את הערך של הדירה ולצאת למקומות אחרים, וגם לא תיכנס אוכלוסייה חלשה לשכונה.


הבעיה המרכזית שלנו בשיקום שכונות אדון אבאיי, זה שלנו קיצצו את התקציבים. לא שאנחנו קיצצנו רק לקריית משה, קיצצו את התקציבים של שיקום שכונות פיזי. אנחנו היינו ברמה של 120-130 מליון שקלים לשנה, ירדנו ל-47 מליון שקלים, אתה מבין איפה הקיצוץ.

היו לך 60 שכונות, היום ירדת ל-45 שכונות.

47 לכל הארץ.

אתה יכול לתת דוגמה לשכונה שהיתה שיקום שכונות שהוצאת אותה כמו קריית משה במקום אחר.

לא הוצאנו את קריית משה, זה לא הסכום.

לא הוצאנו את קריית משה, אלא ההיפך, הגדלנו אפילו את הגבולות של קריית משה, הרחבנו אותה לכל השכונה, כדי לא ליצור שם קונפליקט בין כל האוכלוסיות שבקריית משה. קריית משה נמצאת בפרוייקט, הבעיה היא שאין תקציבים. אם היו תקציבים לשיקום שכונות פיזי, היינו יכולים לעשות שם עבודה נפלאה, ואבאיי יודע, התחלנו שם בשיפוץ של כמה בניינים, היינו יכולים להעלות את הערך של השכונה, צריך לעשות שם לא רק שיפוץ, צריך גם לשפר את התשתיות, גם את הגנים הציבוריים, גם את מוסדות הציבור, וזה בנוסף לשיקום החברתי. זה היה מעלה את קרנה של קריית משה. קיבלה הממשלה החלטה לפני שבועיים שלושה, על פרוייקט לא רק של קריית משה, על טיפול באוכלוסייה אתיופית, דיבר על זה חנוך לפני מספר דקות.

הבעיה היא שכל התכנית הזאת שקיבלה הממשלה, אם אתה בשיקום הפיזי אתה מקבל אפס, אין בהחלטה אפס כסף לשיקום שכונות פיזי, אין טעם להחלטה. אתה יכול לקבל החלטה, אבל רבותיי, שיקום שכונות פיזי עולה הרבה כסף. איך הוא אמר, בניין אחד לשפץ שם עולה לנו 800 אלף שקלים, זה תקציב של השכונה לשנה שלמה. בכל הארץ, אנחנו יכולים לשפץ בכל שכונה בניין או בניין וחצי, אז הבעיה היא לא רק קריית משה, זה כל פרוייקט שיקום השכונות הפיזי. ירדנו ברמה גבוהה כזו לרמה נמוכה. הממשלה החליטה לפני שנה בתחילת 2007, אנחנו נקצץ מספר שכונות, לא קריית משה, מספר שכונות אחרות מהפרוייקט כדי שהתקציב לשכונות יגדל, אם המכנה גדל, אז נוכל להגדיל את התקציב ליתר השכונות.


רבותיי, התקציב לא גדל. אנחנו לא יכולים להגדיל את התקציב לא לקריית משה ולא ליתר הפרוייקטים בשיקום שכונות, זו הבעיה המרכזית.

אני רוצה להתייחס למספר נקודות שעלו כאן. נקודה ראשונה, קריית משה רחובות, היתה בפרוייקט שיקום שכונות בעבר הרחוק, סיימה את העבודה שלה, הוצאה והוחזרה לפרוייקט שיקום שכונות בסוף 1997, כשבפועל חזר הפרוייקט במלוא עוצמתו בשנת 2000 בתחום הפיזי, לא כל השכונה היתה, אלא שני מתחמים קטנים בתוך השכונה היו בתחום הפיזי. כל השכונה היתה בתחום החברתי. רק בהחלטת הממשלה האחרונה על התכנית הכללית השכונה נכנסת כולה לתחום הפיזי. אז זה כדי שנבהיר. בין 2000 ל-2007 נעשתה הרבה מאוד עבודה בפיזי, עמיתי לתפקיד מחמת צניעות מובנת לא אומר את זה וגם אנשי השכונות יודעים את זה. בהחלט לא הספקנו אפילו להשלים את הפעילות בתחום העבודה במתחמים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר על כל השכונה.

אני יכול להבין ממך בבקשה מה זה כל השכונה.

אני עונה על מה ששאלת. בתכנית שעשינו כאשר היה שמואל אבוהב מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון שעמד בראש הוועדה לקריית משה, אנחנו הערכנו את השיקום הפיזי של שכונת קריית משה ב-50 מליון שקלים לתקופה של חמש שנים.

לכמה שנים?

לחמש שנים. דיברנו על 10 מליון שקלים לשנה, בדבר הזה הכנסנו תשתיות, הכנסנו הרחבות דיור ובניינים שצריך להרחיב אותם והשיפוץ החיצוני של המבנה. אנשי המקצוע בשטח הלכו יחד עם אנשי השכונה, בחנו את הבניינים שנדרשים, סימנו, העריכו כמה בניינים. אנחנו הערכנו שכ-100 בניינים צריכים להיכנס לתוך התהליך הזה. זאת היתה הערכה התקציבית שלנו אז. אנחנו חושבים שאם יהיה 50 מליון שקל לשכונה בתחום הפיזי, השכונה הזאת בחמש שנים תיראה אחרת. הנקודה היא שהתכנית ההיא כמו שהיא אושרה האוצר לא היה מוכן לתקצב אותה והוכנסה למגירה. על רקע התכנית ההיא קיבלה הממשלה הנוכחית החלטה לתכנית האתיופית הרחבה לכלל השכונות, ואז הגדרנו באמת 15 שכונות כפי שאמר חנוך, 10 מהן הן שיקום שכונות כולל פיזי וחברתי, ו-5 שכונות רק שיקום שכונות חברתי, כי הן שכונות חדשות יחסית ולא נדרש שיקום שכונות פיזי.


נקודה שנייה, הנושא של כניסה לשכונה. משרד השיכון ומשרד הקליטה אין פה את אנשי האיכלוס, לכן אני מציגה את הנושא הזה, הגיעו להחלטה נדמה לי לפני שלוש שנים לסגור את השכונה לקליטה חדשה של עולים. ומה המשמעות של לסגור, זאת אומרת שמשכנתא מועדפת לעולי אתיופיה לא ניתנת לשכונה הזאת. ואז אם מישהו מעולי אתיופיה נכנס, הוא נכנס במשכנתא רגילה לגמרי ונמוכה מאוד, לדעתנו כמעט נפסקה הכניסה של עולים מאתיופיה לשכונה הזאת.

גם האדם שקונה דירה במשכנתא רגילה, האם לכם כמשרד השיכון, בכל זאת מי שקונה יש לו איזושהי זכות, אתם יכולים לבוא ולהגיד, חביבי אתה קונה בקריית משה אנחנו לא נותנים לך, יש לכם סמכות?

לא, אין לנו סמכות לפי החוק. אתה לא יכול על פי החוק לאסור על אדם, אנחנו מדינה חופשית. אתה לא יכול לקנות בשיקול דעתו מכספו שלו ומתקציבו איפה שהוא רוצה, בכל מקום הוא משלם בכסף חוקי טבין ותקילין, אנחנו מדינה חופשית.

ואם הוא לוקח משכנתא?

אם הוא לוקח משכנתא רגילה שזה בתנאים הרגילים, היא פחות טובה מהרבה מקרים, היא רק נותנת לך הטבה בריבית ולפעמים הריבית בשוק הפרטי יותר נמוכה מהריבית של המשכנתא, אין משמעות למשכנתא הזאת, זה כאילו לא נתת משכנתא. לעולי אתיופיה היחידים שנשאר להם, לכל העולים האחרים ביטלו את זה, נשארה משכנתא שהיא משכנתא יחסית גדולה, היא מרכיב מענק מאוד גדול שמאפשר לרכוש דירה.


בתכנית החדשה, בפירוש החלטנו בצורה פוזיטיבית, לא בצורה של להגיד לאן לא להיכנס.

ועדה משותפת של משרד השיכון ומשרד הקליטה תגדיר מהן השכונות שאליהן תכוונה משכנתאות החדשות ליוצאי מרכזי הקליטה ולשכונות האלה יתנו משכנתא מוגדלת מהמשכנתא הנוכחית הקיימת היום כדי להפסיק את התהליך שנכנסים למקומות חדשים כמו יפו ג', יפו ד', אור יהודה שכונות שיקום לשעבר וכדומה, כדי לתת להם סיכוי לעבור למקום יחסית חדש.


שיקום שכונות חברתי, או בכלל כל ההיבט החברתי בקריית משה רחובות גם יש, אולי לא את כל הכסף שבעולם, אבל יחסית יש מספיק כסף, גם בתכניות הקיימות וגם בתכנית החדשה, הבעיה היא בתחום החברתי אינה כספי, ואני חושבת שבתחום החברתי באופן יחסי גם לא קיימת בעיה, יש שיתוף פעולה מאוד גדול בין כל הגורמים הפועלים בשכונה לקידום משטרה, רווחה, בריאות, חינוך, כל הקרנות. הדבר הכי גדול של השכונה זה התושבים שלה.

יושבים כאן תושבים שהם עולי אתיופיה, בשכונה יש גם אנשים שהם תושבים ותיקים. זאת שכונה שהיא דגל ומופת לשיתוף פעולה יוצא דופן בין ותיקים לעולים חדשים, אין דבר כזה.

קיבלתי הרבה מכתבים.

הם עובדים יד ביד, כתף אל כתף, הרבה פעמים אבאיי מצלצל אליי ואומר, אריאלה תעבירי מהתקציב שלנו לטיפול בנוער עולה ותיק כי יש בעיות בנוער עולה ותיק ולא תיקצבתם את זה מספיק. יש שם שיתוף פעולה שהוא יוצא דופן, וזה כוחה של השכונה. הבעיה של השכונה היא פיזית ואין כאן מספיק כספים. בנושא החברתי יש מספיק כספים ואפילו יותר מדי.

בואו ונשב ונראה מה זה יותר מדי.

התכנית החברתית האתיופית שדנו עליה בהרחבה, תיקצבה את השנה הראשונה בלבד, אבל יש תקציב לתכנית הכוללת. כשהכנו תכנית, עשינו הערכה תקציבית, התקציב הכולל היה מיליארד ומשהו שקלים. הסוכנות היהודית שהתחייבה לתת סכום כסף מסוים לתוך התכנית הודיעה שלא תתן, ועל הרקע הזה כיוון שנוצר חור בתכנית החליטה הממשלה שהנושא שלא יתוקצב בשלב הראשון, אלא אם כן ימצאו מקורות אחרים, זה שיקום שכונות פיזי. אני רוצה שיהיה ברור העניין הזה, אז נכון שבהחלטת הממשלה אין תקציב כולל ולכן זה ירד ממיליארד ל-800 מליון שקלים, הירידה היא במישור הפיזי.

דבר נוסף שלא תוקצב בצורה מפורשת ומסודרת וזה לא תקציב גדול, זה תקציב שמאפשר את מתן המשכנתאות לזוגות הצעירים מפני שאנחנו רוצים לעודד אותם, וכפי שחנוך דיבר, הסעיף הזה גם הוא איננו מתוקצב.

תודה.

אתם החלפתם דגלים שם?

ביקשנו להכין ולהחליף דגלים חדשים.

נשמע את פקד אריק מולכו.

שלום לכולם, אני אשתדל לעשות סדר ולהציג את העובדות לאשורן בכל מה שקשור לאותה פרסונה שקראו לה בשמות שונים.


לגבי התלונות, לא היתה אף תלונה כנגד אותו אדם שלא בוררה, ולא נחקרה עד תום. אני אומר את זה כי אני ראש משרד החקירות של תחנת רחובות ואני אמון על הטיפול בתלונות האלה. באופן מוחלט אני אומר, לא היתה תלונה שלא בוררה ולא נחקרה עד תום. ברקע, דיון בעניינו כבר קויים עם המנהלת של המחלקה לשירותים חברתיים של עיריית רחובות ועוד מספר נציגים נציגות מטעמה לגבי אותה פרסונה. התשובות שאני עומד לתת עכשיו זה גם תשובות שהן יודעות אותן מלפני שלושה שבועות.


אותה פרסונה המשטרה לא נוטה לחשוף מי עובד עימה ועם מי לא. אבל אני יכול לומר בצורה מפורשת, הנתונים של אותו אדם לא מאפשרים למשטרת ישראל להפעיל אותו. זאת אומרת, שכל מי שחושב שהוא עובד עם המשטרה, ולכן הוא מתנהג כמו מי שמתנהג, וכל מי שיצר סביבו איזושהי הילה מקורו בטעות, זאת אני אומר באופן מוחלט וודאי.

אתה אומר שהוא לא מסוכן.

אגיע לזה.

אבל אף אחד לא אמר שהוא עובד עם המשטרה, האם שמעת ממישהו?

אני נציג המשטרה אדוני.


בהמשך למה שאמרת אדוני, לא המשטרה שמה אותו היכן שהוא גר, לא המשטרה שיכנה אותו שם, ולא המשטרה אחראית לפעילות שלו. בעניין אותה פעילות שלו כביכול כנגד קטינות, אני חוזר למה שאמרתי קודם, לא היתה תלונה שלא בוררה עד הסוף. אין שום תלונה במשטרה שהנ"ל ביצע פעילות כלשהי כנגד קטינות, אין שום תלונה כזאת נגדו במשטרה. ולכן מי שרוצה לטעון טענות, או מי שרוצה שהמשטרה תבצע, והמשטרה רוצה לבצע נא להציג בפנינו את העובדות, נא להגיע. ניתן לו את האפשרות הכי דיסקרטית, או באמצעים שלנו, או בצורה ישירה במרכז שירות לציבור להתלונן. ואני מבטיח שאנחנו נטפל.

עד היום לא פגשתם אותו.

פגשנו אותו, אני יודע במי מדובר. כבר קיימנו ישיבה לפני שלושה שבועות. ההיסטריה סביבו מוגזמת עד מאוד.

אתה לא יכול להגיד כשהוא מתעסק עם קטינות, אומר מה שאומר, מאיים על האמא, אתה לא יכול לומר שהוא לא מסוכן.

נא לדבוק בעובדות.

אדוני היושב ראש, אני יודע ששם שום אדם לא יגיש תלונה, כי אם הוא יגיש תלונה האנשים פוחדים שיחסל אותם.

לא נכון מה שאדוני אומר. אני אומר את זה על סמך פעילות שלנו בשכונה. זה לא נכון, לא היתה אף תלונה כנגד בן האדם הזה.

גם לא תהיה שום תלונה. נחכה עד שיהיה רצח ואז תתעוררו.

משרד החקירות מטפל בנושא.

אם נרד משלב הדיבורים לשלב המעשים, ויבוא מישהו וימסור אינפורמציה ויגיש תלונה, יטופל באופן מיידי. אבל לשבת פה או לשבת בשכונה ולהעביר את הכל בשלב של שמועות ודיבורים, אין אדוני.

זה לא שמועות, זאת עובדה.

אני חייב להגיד לך, יש הרבה דברים של דיבורים, אבל במקרה של בן האדם הזה, זה כבר לא שלב של דיבורים, זה שלב שבו המשטרה צריכה להיכנס באדם הזה ולטפל בו.

אדוני הקצין, בביקור הבנו שזאת סוגייה רגישה, והבנו שזאת לא תלונה של שחור ולבן מבחינה פלילית שאתם תוכלו כמשטרה לאסוף ראיות ולגרום למעצרו של האיש. אני הבנתי שזאת סוגייה רגישה. מצד אחד אי אפשר להפנות אליכם את כל הטענות מצד התושבים כי אתם פועלים על פי חוק, ואתם על פי חוק יכולים לאסוף ראיות ולעשות מה שאפשר במסגרת החוק נגד אותו איש עכשיו. התושבים שידרו חוסר ביטחון גמור בגלל אותו איש. הילדים סיפרו לנו. אם מישהו חושב שמישהו ממציא פה או עושה פאניקה, אנחנו לא התרשמנו כך היינו בשטח. התרשמנו מהילדים ישירות, אמרו לנו שמפחיד אותנו להסתובב בשכונה בגלל אותו איש.

אני כן מצפה ממשטרת ישראל ואם אנחנו נבין שזה לא אתם, יש לנו סמכות בוועדה הזאת לברר בדרגים אחרים ובתחנות אחרות של שירותי הביטחון מי אחראי על האיש אם זה משהו שקשור לשירותי ביטחון. אם זה אזרח רגיל אכן זה כן קשור למשטרה. המשטרה יכולה בדרך כזאת, בדרך אחרת, לברר למה הוא מהווה מטרד. אם זה עניין של שירותים חברתיים בעירייה, גם להם יש אמצעים שלהם יחד איתכם לעשות. עובדה היא שהתלונה הגיעה אלינו ישירות מהשטח, ביקרנו בשטח. הגיעה לא רק מההורים, אלא גם מהילדים. אי אפשר להתעלם מזה, אנחנו לא יכולים להגיד להם רבותיי אין בעיה הכל בסדר, או שלא מצאנו מבחינה פורמלית שום דבר.

אני יודע שבדרך כלל המשטרה חוקרת כאשר אדם מגיש תלונה.

גם זאת אופציה.

אבל לכם גם יש סמכות, אם יש עניין לציבור, אתם ביוזמתכם יכולים לדרוש מהאדם ולחקור אותו, או שאתם צריכים לקבל הנחייה מהייעוץ המשפטי, לא יודע איך, אבל יש לכם גם את האופציה הזאת.

לעקוב אחריו.

לעקוב אחריו זה כבר טכניקה.

אני מדבר על השלב שבו אתה מזמין בן האדם, שם אותו בחדר חקירות, אתה מברר איתו לפחות מה שהתפרסם בטלוויזיה.

אותו אדם שאנחנו מדברים עליו, לפני שלוש שנים חברי הכנסת אתם סיירתם בשכונת דניה, הוא היה שם. שתי אמהות באו לפעילים, הגשנו תלונה למשטרה, המשטרה לא התייחסה. פנינו לראש העיר, ראש העיר הזמין את מפקד המשטרה. אנחנו הפעילים הזמנו את ההורים, הרבה הורים היו בלשכת ראש העיר, הם אמרו אנחנו מפחדים מאותו אדם. ראש העיר אמר למפקד המשטרה, אם ההורים קנו דירה פה ומגדלים ילדים והם פוחדים, הוא אומר אני אפנה למפכ"ל המשטרה אם אתה לא תטפל. עכשיו אותו אדם עבר בין שכונה לשכונה, וכעת הוא בשכונת מילצ'ן, המשטרה יודעת על כך. אתם שמעתם את חברי הכנסת, הילדים שדיברו שם, הייתם בשטח, מה הם יגידו עכשיו, הם היו שם בשטח, כל הורה מפחד מהאיש הזה. אם אני אלשין מחר הוא יהרוג אותי.

ברשותך אדוני היושב ראש, אענה במרוכז.


לעניין תחושת הבטחון שהועלתה. הצגת עובדות לא תשנה את תחושת הביטחון של אזרח, כיוון שתחושת ביטחון זה עניין סובייקטיבי. כאשר מדברים על תחושת ביטחון בשכונה, מעבר להורדת נפח הפעילות הפלילית בשכונה, יש מעגל שותפויות שאני במשך השנה האחרונה שומע שהוא מתקיים, שזה פחות בצד של המשטרה. אנחנו מתעסקים יותר מהצד הפלילי.

לעניין הבאת אותו אדם לחקירה כמו שהעלה פה חבר הכנסת מולה, על מנת להביא את אותו אדם לחקירה, שזה המנדט שלי ולטפל פה, אני צריך איזושהי אינדיקציה לקיומה של פעילות פלילית מצידו. כאשר קיבלתי ולא משנה לאורך השנים אינדיקציה לפעילות פלילית מצד האדם, ואין זה משנה באיזה צינור, זה טופל באופן מיידי.

העניין לא התגבש מעולם לשלב תלונה, לעולם לא ישבו מול חוקר ומסרו תלונה, אלא תמיד היה בשלב של הדיבורים במועצה ודיבורים בשכונה. למרות זאת הנושא הזה כבר בורר וטופל.

לא היתה תלונה בכלל במשטרה?

לא היתה תלונה בנושא הזה. התלונה היחידה שכביכול הוגשה לפני כארבעה או חמישה שבועות על ידי הורים של אותה גברת, שאני רוצה להגיד לכולם שהיא מזמן מזמן לא קטינה ולא נערה, בואו נשים את הקלפים על השולחן, לא מדובר בקטינות וגם לא נערות.

בת כמה היא הייתה כאשר הוא לקח אותה.

גם לא, גם לא קטינה וגם לא נערה.

יש לך תלונה. יש לי את הגיל שלה כולל תאריך לידה.

לפני שלוש שנים בת כמה היא היתה?

יש לי הגיל שלה, כולל תאריך לידה וכולל תעודת זהות. אני יכול לומר לך בת כמה היא היתה, כיוון שאני לא רוצה לחשוף את הפרטים שלה, אז אני אומר שגם אז לא היתה לא קטינה ולא נערה. שנינו יודעים שלא היתה קטינה ולא נערה, אז בואו ונוריד את זה מסדר היום.

היתה נערה בזמנו.

מישהו משירותי הרווחה של העירייה נמצא פה?


הבנתי כרגע מהדברים שאתה מתאר פה, מר אבאיי, אתה כחבר מועצת העיר, לדעתי, יכול בסוגייה הזאת, מי שאמור לטפל בזה מבחינת שירותי רווחה ושירותי קצין ביקור ולגבש מסקנה איפה הכשל. מה שאני שומע מהמשטרה כרגע זה זווית אחת של הטיפול. השאלה אם אנחנו יכולים לקבל איזשהו דו"ח מכם כעיריית רחובות.

כינסנו בלשכת ראש העיר את כל הנוגעים בנוכחות ראש העיר, המשטרה התחייבה לטפל בזה.

הוא מבקש ממנהל שירותי הרווחה, שיודע את כל השתלשלות האירועים בשלוש השנים, או ארבע השנים האחרונות, שמתייחס לאיש עצמו וכן הלאה לקבל דו"ח. אם אין דו"ח מקצועי אתה לא יכול לעשות כלום.

משרד הרווחה בחלק שלה היא טיפלה. אבל יש את החלק המשטרתי שבו מאיימים על ילדים ולוקחים בכוח, הרווחה לא יכולה לעשות את זה, כי המשטרה צריכה לעשות את זה. לגבי משרד הרווחה אם היא טיפלה בהורים ולך היתה נערה ודיברו איתה, יש גם מרכז נוער ששם גם מטפלים. אבל אותו בחור יושב מתחת לבניין, הילדים עוברים והוא קורא להם תבואו, אפילו הם לא באים לפעילות. הוא מביא חברה ממקום אחר בכלל.

אתם שמעתם מהילדים בשכונה מה שהם אמרו.

שמענו, אנחנו רוצים לעזור. לכן אני רוצה להבין, אם המשטרה לא יכולה לטפל כתלונה חוקית, המשטרה לא יכולה לקחת יוזמה ולעשות משהו נגד האיש אם אין לה תלונה או מההורה או מהילד או הילדה, או מגורמי רווחה. לכן הוא אומר, אני לא מקבל שום דבר מבוסס שאני יכול לחקור נגדו.

תלונה הם קיבלו.

נער אתיופי שמפריע בבניין, לא מוגשת תלונה, ישר באים מתנפלים עליו ומכסחים אותו, לא היתה תלונה. אני עד בכמה מקרים, כשהיתה קטטה בין החמולות של האתיופים והאוכלוסיות האחרות עצרו אותי וחקרו אותי כי אני הייתי מעורב שם, עצרו ולקחו אותי וחקרו אותי, אז למה
אתה לא חוקר אותו. לא הוגשה תלונה, לא הייתי בכלל באירוע. כשהם רוצים, איפה שחלשים מתנפלים, איפה שחזקים – נרתעים.

אני חושב שאתם צריכים לפי המלצתו של חבר הכנסת מיכאלי לנסות עוד פעם, כי אנחנו לא יכולים לתת פקודה למשטרה, לא יכולים לתת פקודה לרווחה. אתם לבד צריכים לעשות משהו משמעותי.

לעשות בירור ולתת לנו נתונים.

הנסיון לנסות להעביר את הכדור או את התפוז הלוהט למגרש של הרווחה לדעתי מחטיא את המטרה ובגדול. משום שאם בסיור שמענו שאלמנטים לסוגיהם והוא רק אחד מהם, הוא לא היחיד, באים עם מכוניות פאר, ועם במבה, ועם ממתקים, ומפתים קטינות ולוקחים אותן למספר שבועות, ואחר כך הקטינות מאויימות וכו', פקידי הסעד לחוק הנוער זה לא התחום שלהם. הם לא שחקנים ראשיים לפחות. אני חושב שהשחקן הראשי צריך להיות בנושא הזה, האיש צריך להביא ביטחון. והתחום הביטחוני הוא השחקן הראשי. יש גורמי מודיעין, גורמים סמויים לא רק גלויים, לא צריך לחכות לתלונות יש אמצעים.


אני ממליץ למשטרת ישראל, אם מותר לי להמליץ, לשבת עם הפעילים, יש פה פעילים מאוד דינמיים ברמה המקומית, שמוכנים לפעול בנושא הזה, ויקבלו תדרוך טכני, יכול להיות שחסרים למשטרה אמצעי מודיעין או כלים מודיעיניים אולי צילומים, אולי איזשהם הוכחות או איסוף. יכול להיות שמחלקת המודיעין של המשטרה חסר לה האמצעים, אז היא יכולה להיעזר בגורמים המקומיים ולא לחשוף את הגורמים המקומיים לאיום של האיש או האנשים האלה. תודה.

מה שאני מציע אדוני היושב ראש, אני יודע שהשר לביטחון פנים ביקר גם באזור הזה אם אני לא טועה לפני שבועיים. אם התיאורים שאדוני מתאר הם נכונים ומבחינתם לא נוכל לקבל דו"ח, אז אולי שווה לקיים דיון עם שר המשטרה, יחד עם נציגי הקהילה לא בפורום הגדול מאוד, לא יכול להיות שאנשים הסתובבו עם תחושת ביטחון רע מאוד. זאת אומרת, אם מגיעים עם מכוניות פאר ומפתים ילדים אז מצבנו חמור מאוד. יכול להיות שלא צריך להיות סימפוזיון פה, אבל לקיים ישיבה סגורה ומצומצמת.

בסדר, אני מקבל את זה.

יש לי נקודה אחת שלא העליתי אותה בתחילת הדיון, אנחנו סיירנו בשכונה, ראינו את בית הספר שפתחתם מחדש, מול המתנ"ס. אחרי הסיור לא זוכר אם דיברנו על זה בהרחבה, אבל מה שהבנתי שבית הספר נפתח, ובעצם רוב התלמידים בבית הספר הם ילדים של הקהילה. איך יכולים ליצור מצב שבית הספר יהפוך לבית ספר שכונתי לכלל הילדים בשכונה, שלא יהיה מצב שרק ילדים מבני הקהילה ילמדו שם. אנחנו מאוד רגישים לנושא הזה ובסוף בגלל האילוצים של תושבים שגרים באותה שכונה שנוח להם ליד הבית לשלוח ילדים לאותו בית הספר, בסוף בית הספר נוצר בכמות של מעל 90% שילדים מבני הקהילה לומדים שם וזה יוצר בעיות.


קיבלתי תלונה מהשטח, מר אבאיי כנציג הקהילה שם, וכנבחר ציבור גם, אני הבנתי שבכל השכונה הזאת אין להם בית כנסת שלהם, של הקהילה וזה דבר חמור מאוד. אני לא מבין איך יכול להיות, תושבים כל כך ותיקים בעיר, עד עכשיו אין לכם בית כנסת שם. רבותיי זאת סוגייה חברתית, עזוב עניין של דת.


הבנתי בשכונה והעירו לי מספר חברים שפגשו אותי שם, אמרו לי תשמע, אנחנו תושבים כל כך ותיקים פה, אין לנו בית כנסת ברחובות לקהילה. אחד מהפתרונות החברתיים שאני קורא לזה, שבני הקהילה לא מרגישים טוב וזה משדר מההורים כלפי הילדים שאין להם איפה להתכנס מבחינה חברתית, איפה להביא את המסורת ואת המורשת שהם הביאו וילדים מתרחקים מההורים. אז את הנושא הזה אני לא שמעתי בישיבה הזאת פה, אבל הבנתי זאת ברמז. אחד הדברים שאני כן חושב שצריך לטפל בזה מול מי שממונה על הזה, מבחינת המשרד לענייני דת שיהיה לכם, אבל הבקשה צריכה לבוא מכם, מהעירייה.

לא רק בקריית משה, בכל השכונות איפה שיש ריכוז גבוהה של יוצאי אתיופיה זאת הבעיה.

מר נגוסה אני מודיע לך חד-משמעית, איפה שבאה פנייה מטפלים בזה. אפילו באור יהודה שהם יחסית חדשים כבר יש להם בית כנסת.

יש פנייה.

בואו, תעבירו את זה ונטפל בזה.

ביום שני תתקיים ישיבה על הנושא.

העלית את נושא בית הספר, איזה פתרון יש לך?

אני רוצה לבחון את הרגישות האם מחלקת החינוך או העירייה יודעים כבר את הרגישות.

אפשר לפנות לשר הדתות.

השאלה היא האם מחלקת החינוך של העירייה ערה לזה שבית הספר לא יהפוך לבית ספר של ילדי הקהילה בלבד, ואז עלולים לפתח מסביב לזה כל מיני סטיגמות.

הנושא של הסוגייה של החינוך של הילדים שנמצאים בשכונה זאת תופעה, לא רק בקרית משה אלא ארצית.

אנחנו הילדים יוצאי אתיופיה רצים אחרי אינטגרציה, שזה דבר בלתי אפשרי. הייתי מציע שלאותה שכונה ולאותו בית ספר הייתי מביא את המורים הכי טובים, מגייס מורים מיוחדים הטובים ביותר, מגייס את המחשוב הטוב ביותר בבית הספר הזה, ואז הילדים החזקים היו מגיעים לשם. אבל השכונה נראית כמו שאומרים על הפנים, הסביבה נראית על הפנים, בית הספר נראה על הפנים, מי יכול לבוא לשם. גם המורים פחות טובים, לכן זה נראה כפי שהוא נראה. צריך לשנות את העניין.


רציתי להתייחס לנושא שעולים שנמצאים במרכזי קליטה יוצאים לדיורי קבע. היתה פעם נהירה לשכונות ערביות בלוד, היום עצרו אותה. כיום יש נהירה למי שנותן את האישורים האלה לתל אביב יפו, באותן שכונות נכנסים. מחר נשב הרבה יותר גרוע משכונת קריית משה, לא נדע איך להציל אותם. באותו אדם שמדובר בשכונת מילצ'ן, לא נוכל להוציא מחר אנשים משת"פים או אחרים. זאת בעיה חברתית, צריך לעצור מיידית, שיילכו לשכונות אחרות. לעצור את זה ובכלל לא לאשר לשכונת יפו.

כמו שמרכז קליטה נמצא בשליטה של הסוכנות היהודית.

אתייחס גברתי.


אדוני היושב ראש, הייתי מנהל מרכז קליטה. היה עולה אחד שכשהוא הלך לאותה שכונה, הכרזתי על מלחמה לא ללכת לאותה שכונה. אני לא גזען, אבל שני תרבויות שונות לגמרי מתנגשות, אנחנו לא הולכים לשם. מה לעשות לצערי הרב, הארגונים הוולונטריים של יוצאי אתיופיה לא נמצאים במשחק הזה למרות שאנחנו יכולים כסוכנות היהודית להסביר עשרות פעמים, אבל ישנם אנשים יוצאי אתיופיה שמשתלבים עם מתווכחים כאלה ואחרים, מוציאים אותם בדרכים לא דרכים, העולה מחליט. יש לי עכשיו דרך לעצור את העולה לא לקנות בשכונה הזאת, אין לי.

צריך להחליט כמדיניות.

לא אני סוגר בקריית משה, אין לי את הכלים לעזור לעולה, הוא מקבל החלטה בדרך כזו או אחרת. לכן אני קורא לבני העדה, במיוחד הארגונים הוולונטריים, לא רק לבוא לפה לכנסת ולומר רע לנו. אנחנו צריכים למצוא דרך להסביר שלא יילכו לשכונות כאלה או אחרים, בני העדה צריכים להתגייס לדברים האלה, אנחנו יכולים לעשות את זה במו ידינו.

צריך לתת אלטרנטיבה, כאשר אין לך אלטרנטיבה אתה לא יכול להגיד אל תלכו לזה.

אני חושב שישנן אלטרנטיבות, לדוגמה עכשיו. במשך שמונה חודשים כמעט לא היו משכנתאות, עכשיו ישחררו אותם אחרי שבועיים, היתה עצירה של שמונה חודשים, מרכזי הקליטה מתמלאים. עכשיו יעשו את אותה משכנתא.

או שאנחנו נפנה לשר הקליטה, נבקש שיעצור במיידית.

במשך שנתיים שהכספים זורמים לים סוף, היו מחלקים לנו, כל הבעיות היו נפתרות מאליהן. תקציב שזורם במשך שנתיים, תחלקו לקהילה הזאת, היום היא יכולה לקנות ברעננה ובעיר הפיתוח בהרצליה. כספים רבים זורמים כמו מים, לאן הולכים הכספים האלה, בולעת אותם האדמה. העולה לא רואה כלום בכל מיני תחומים. העשירים בארצות הברית זורקים כספים, מראים להם שאנחנו מצליחים, אבל לא יודעים מה קורה.

אני רוצה להסכים איתך בקטע הזה, ואני חושב שהערתי זאת ברחובות. לצערי, הסוגייה הזאת כבר עלתה פה במסגרת אותה ועדת משנה שחבר הכנסת מולה הצטרף אליה, ואנחנו כן שמנו לב לזה, שישנם גורמים שעושים שנור על גב העדה, מסתובבים בכל העולם, ומנצלים את העדה לגיוס כספים, בסוף לפעמים בשביל לצאת ידי חובה, עושים דברים שאנחנו גם כמדינה, מתקצבים את אותה פעילות בדיוק. לכן אני חושב שלנו יהיה דיון כנראה בקרוב עם כל הגורמים, לשים את זה על השולחן, כדי שלא ירמו את האנשים על גב העדה.

אני רוצה לשאול את משה. אחת הבעיות היא שהעובדים של הסוכנות היהודית במרכזי קליטה, המתורגמים, וכל העובדים שם, משתפים פעולה עם המתווכחים, מכוונים את העולים. איך אתם מטפלים בנושא הזה.

תודה על השאלה שלך. ריכזנו את כל המדריכים בצפון, הבאנו עורך דין שיסביר שלא התעסקו. ישנם מתווכחים מושחתים, אבל הבעיה היא שבני העדה נכנסים כאנשים טובים. מדברים את אותה שפה, בכלל, בני העדה מוציאים תעודה של מתווכחים, אני לא יודע איך, ואז אתה לא יכול להתמודד. לגבי המדריכים והתופעה הזאת, אנחנו נלחמים בזה, נותנים הדרכה.

אני מפקחת על בית הספר בשכונת קריית משה. אני מלווה את השכונה שנים רבות מהקליטה של התושבים, סגירת בית ספר שהיה שם, פיזור הילדים בעיר, בבתי ספר מבוססים. התמזל מזלי לפתוח מחדש את בית הספר, בעזרת פעילי השכונה שאנחנו רואים בהם שותפים מלאים, בעזרת עמותת פידל קרנות וארגונים שתומכים בבית הספר.

ביקרנו בערב והיה סגור.

חבל שלא ביקרתם בבית הספר, אבל שרת החינוך היתה בבית הספר, בחודש הבא נשיא מדינת ישראל יבקר בבית הספר.

אנחנו גאים בתוצאות של הילדים. השאלה ששאלת בעניין של בדלנות ואינטגרציה, היתה שאלתנו גם. ולכן בשנתיים הראשונות לא הסכמנו לתת מספר לבית הספר, כי היינו שנויים במחלוקת האם צריך להיות בית ספר כזה בשכונה, או לא יהיה. אחרי שנתיים כאשר בדקנו מה קורה לילדים, להישגים הלימודיים שלהם, לכישורי החיים שלהם, לדימוי העצמי שלהם, לנסיון החיים שלהם, אנחנו גאים על כך שנתנו להם מספר לבית הספר.


צריך לדעת שבית הספר מקבל פרט לתקן הרגיל של בית הספר, מנהלת מחוז מרכז הוסיפה בעצמה 82 שעות, הכיתות מאורגנות שם כך שמקסימום ילדים זה 20 ילד בכיתה, למרות שבמשרד החינוך 40 ילד בכיתה. לכל כיתה יש מחנכת מהמחנכות הטובות ביותר במדינת ישראל. אני גאה לומר שכבר השנה פנו אליי המורות הטובות ביותר ברחובות וביקשו העברה לבית הספר הזה. אני שמחה לומר שהמורות בבוקר נשארות בצהריים יש שם רש"י ארבע פעמים בשבוע עם ארוחה חמה והמורות של משרד החינוך נשארות לשיעורי בית בתיגבור לימודים, כאשר קרן רש"י מוסיפה את לימודי העשרה.

יש הרבה מאוד שעות 45 שעות שהם נותנים הרבה מאוד, קידום התפתחותי וטיפול שפתי.

אני לא חושבת שילד היה מקבל את מה שהוא מקבל שם, דווקא היום כשבאתי לכאן, ידעתי שבשורה התחתונה זה ההישגים הלימודיים. לקחתי את הציונים של כל הילדים, כי אני עוקבת ילד ילד מה עוד שיש לי שתי מדריכות במימון משרד החינוך, מדריכה לשפה ומדריכה למתמטיקה שהן בודקות את הילדים ילד ילד מול סטנדרטים של משרד החינוך. אני גאה על הציונים שהילדים קיבלו במיפוי של חודש פברואר.

זה נכון, השאלה תמיד עולה מחדש אינטגרציה באיזה מחיר, בדלנות באיזה מחיר. אבל אנחנו אחרי שנתיים וחצי יודעים מה נתנו לילדים שבשום בית ספר אחר עם כל האינטגרציה הם לא היו מקבלים.

לגבי מראה בית הספר. אני רוצה לומר לכם, שאנחנו מפנים את מבני בית הספר בחודש אפריל. כל בית ספר בעיר בא וביקש, אנחנו נותנים לכם חצי בית ספר מבנים, אנחנו רוצים לארח את הילדים כי אנחנו הולכים לשיפוץ כללי של חמישה מליון שקל, ולא יהיה אף בית ספר כזה ברחובות כדוגמת בית הספר הזה. ילדים מקבלים את כל מה שאפשר, ואת כל מה שלא חשבנו שאפשר, גם מאנשים טובים שתורמים שזה לא הארגונים, ובמיוחד שיתוף הפעולה המלא שיש לנו עם עמותת פידל, ועם הקרנות ועם פעילי השכונה. אחת לחודש באופן קבוע תהיה ועדת היגוי, אנחנו שמים את כל הנתונים על השולחן, לא מסתירים שום דבר. השכונה ראויה לציון לשבח על הדרך שהיא מפעילה את בית הספר.

אני שמח שהזכרת את הנקודה הזאת, כי באמת חשבתי שבני הקהילה צריכים להיות שלמים עם המהלך.

הם דרשו אותו.

טוב שיש את הגיבוי המקצועי שלכם, כאשר שמעתי על זה מצד אחד שמחתי שאתם מרוצים, ומצד שני כאשר אני שומע נתונים כאלה אני שמח עוד יותר.

זה הישג גדול, אם נשווה בין האווירה מסביב למה שאת מספר על בית הספר, זה הישג גדול אפילו בלתי אפשרי. כל הכבוד.

נקודה נוספת לגבי אזורי הרישום של בית הספר שחנה לא התייחסה לזה. גם בזה מי שנרשם לבית הספר אלה תושבי השכונה, וזה בית ספר ממלכתי ולא ממלכתי דתי. ולכן באופן טבעי הילדים של ממלכתי דתי לא נמצאים בבית ספר הזה.


אחד הדברים הנוספים שאנחנו עושים כדי לשנות את התמהיל של הילדים בבית הספר, זה לעודד ולקדם מאוד את הבנייה מסביב לשכונה, כאשר הילדים האלה יהיו חלק אינטגרלי של נושא בית הספר.

מפאת לחץ הזמן אני לא אדבר על הנושא האחר של התקציבים, אבל קשה מאוד לשמוע הרבה מאוד טענות על כל כך הרבה תקציבים שהולכים, מבלי לדעת שצורת העבודה שלנו בקריית משה לאורך כל השנים היא כזאת כמו שדיברנו על בית ספר הדרים. רק לסבר את האוזן, בית ספר הדרים עם משרד החינוך והתורמים ביחד כולל מי שהזכיר כאן את ניו-יורק שתורמת גם לעניין הזה, רבותיי זה מליון שקלים, אני לא יודעת אם מישהו יודע. אבל לדבר על כספים שהולכים וכולם היו מיליונרים בלי להבין מה זה אומר--

אני לא חוזר בי מהדבר הזה, אני מדבר ברמה הארצית.

אין שום בעיה.

ד"ר רחל המבורגר תספר לנו על המצב בשכונה זאת. אני ראיתי בעיניים שלי צעירים שלקחו סמים ודיברו איתי אפילו.

אני עובדת ברשות למלחמה בסמים, ואני אומר שהפרוייקט השנה של הרשות למלחמה בסמים, פרוייקט מספר אחד זה טיפול בנושאים שקשורים בסמים בקרב העדה האתיופית, לקחו את זה כפרוייקט ראשוני במעלה, וזאת המטרה.

לגבי השכונה הספציפית הזאת אין לי נתונים, יש לי נתונים ארציים שהם לא מחמיאים והם קשים מאוד, גם קשורים בשתייה וגם קשורים בשימוש בסמים. בשני המקרים גם קשורים בפשיעה. לא היית רוצה לתת את הנתונים הארציים כי אני מבינה שהדיון הזה הוא על השכונה הספציפית הזאת.

אין צורך, מחר העיתונאים יחגגו.

יש בהחלט תכנית מאוד מפורטת מה הולכים לעשות השנה, ואני שמחה לבשר את זה מכיוון שזה באמת הפרוייקט שהחלטנו להעלות אותו על רמה השנה. בזה אסתפק.

אני רוצה להתייחס דווקא לעניין של בית הכנסת. ב-1996 היתה החלטה איפה שיש ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה ייבנו שם בתי כנסת. אבל התכנית עדיין לא יצאה לפועל. מה שקורה הוא, שאנשים מהסוכנות היהודית ומתורמים בונים את זה. אני גרה בירושלים במשך 24 שנים. אני מתפללת בבית כנסת של עדות המזרח של הבוכרים. היום יש ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה בנווה יעקב, בתלפיות, בקריית מנחם, בעיר גנים, צריך לבנות בית כנסת. לא מתקבל על הדעת שליוצאי אתיופיה בירושלים לא יהיה בית כנסת להתפלל בו. כל שבת אני הולכת לבית כנסת של עדות המזרח, טוב לי להתפלל עם הבוכרים אין לי בעיה עם זה. אבל עולים חדשים צריכים להתפלל במקום שיש ריכוז גבוה של אתיופים. אני מאוד מודה לך שהעלית את הנושא, כמעט ולא היתה התייחסות.

לחבר הכנסת שלמה מולה יש פרוייקט יחד איתי לשבת, למפות את הארץ. אני מבטיח לו שבכל מקום שהעירייה תקצה קרקע יהיה בית כנסת.

בתפקידי אני מנהלת את השידור ב"קול ישראל" בשפה האמהרית. מה שאני יודעת זה שמרוב עצים לא רואים את היער. יש כל כך הרבה ארגונים לפחות ממה שאני שמועת מהקהילה. אני לא חושבת שהבעיה של קרית משה זה עניין של כסף או ארגונים, הבעיה היא פיקוח מבחינת עשייה של הארגונים והפרוייקטים, זה מה שאני שומעת מהציבור שלי, בדרך השידור שלי, עם שיחות עם מאזינים שלי. יש כל כך הרבה פרוייקטים, גופים, ארגונים, אבל אין פיקוח.

אני מקבל את האתגר, בוא נשב ונמפה בארץ את כל נושא בתי הכנסת. יש לי דווקא ידע רחב באיזה מקומות יש בתי כנסת ובאיזה מקומות אין. ברמה האישית, יש לי מחויבות לרחובות לקרית משה. לפני שהגעתי להיות חבר כנסת היה לנו דיון עם הקצאה של 300-400 אלף דולאר מתורם, אני מקווה שהנושא התקדם.

אני חושב שהסיפור של קריית משה כסימפטום. אני יודע שהוועדה הזאת, גם בראשותך ובראשות יושבי ראש הקודמים מקיימים הרבה מאוד דיונים סביב הנושא של קריית משה. אבל התחושה היא בסופו של דבר היא שאנחנו לא מתקדמים הרבה.

אני חושב שאנחנו צריכים לפשט את הדברים, לחלק את הנושאים לכמה תת נושאים, כל עוד שהאנשים נמצאים שם לנסות להיטיב את רמת החיים שלהם. אני דווקא חושב שזה האתגר הגדול שלנו כוועדה להתעסק עם הנושא של השיקום הפיזי. אם מדובר ב-50 מליון שקלים, אם מדובר ב-10 מליון שקלים בשנה, אני חושב שיכול להיות שזה יהיה לנו אתגר גדול לכל חברי הוועדה לנסות להתמודד כולל בשנת התקציב 2009. תודה רבה לכולם.

רציתי להודות ליושב ראש ולחברי הוועדה, לא יאומן, שישה חברי כנסת הגיעו לביקור. אני מודה לכם.

לגבי בית הספר "הדרים", אני רוצה להודות לגברת חנה בן ארי. אדוני חבר הכנסת, אתה העלית את הנושא של בית הספר, בסופו של דבר מה שקובע זה איכות ההוראה. ברגע שיש מורים איכותיים, כולם ירוצו אחרי בית הספר של יוצאי אתיופיה. הבעיה שלנו זה הסטיגמה, בתי הספר כל כך חלשים אז גם המורים מאתיופיה נשארים ללמוד באותו בית ספר לבד, וגם האוכלוסייה בורחת. בית הספר הזה הוא דוגמה ומודל, אני גאה בזה היה לי חלק בזה. צריך גם להודות לקרן "מוריה" זוהי הקרן שהובילה את ההישג הזה.

אני רוצה להתייחס אם יורשה לי לגבי תכנית החומש החדשה. נציג משרד השיכון יצא וחבל.

יתקיים דיון.

לגבי המשטרה והאיש הזה, יש תכנית שנעשתה להקים משמר אזרחי באותה שכונה, יש תוצאות טובות בנתניה בשכונת ותיקים. אז תקימו משמר אזרחי, אתם בעצמכם תעבדו במשותף עם המשטרה, זהו פתרון טוב מאוד. תודה רבה.

חברים, היום יש לנו סיכומים שקשורים לרחובות ולקהילה האתיופית ברחובות.


אנחנו מחכים לתכנית ממשלתית, נדון בתכנית, אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים עבור שכונת קריית משה. אמרתי מה שאני חושב, אבל אני מבקש שבכל המקומות היכן שיש ריכוז אוכלוסייה, ובתי ספר שם תעשו פיקוח. עם כל הכבוד, בית ספר אחד בין עשרה או עשרים בתי ספר היכן שיש ריכוז גדול זה הישג גדול, אבל זה לא מספיק.


לגבי המשטרה, דיברנו עם חבר הכנסת שלמה מולה שיהיה לנו דיון עם השר לביטחון פנים, איתו ננסה לפתור בעיות ששם לא יכולים לפתור ופה לא יכולים לפתור.

אני מאוד שמח שיש לכם פורום עירוני, אתם צריכים לתת מהנסיון שלכם לשכונות ולערים אחרות שם יש ריכוז של האוכלוסייה. אני מקווה שיגיע הזמן שיהיה פיזור אוכלוסייה ולא ריכוז אוכלוסייה, זה יעזור לכולם לחיות טוב יותר ובשקט.

תודה רבה לכם, אבל זה לא סוף הסיפור, אנחנו עוד ניפגש.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)