PAGE
9

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
פרוטוקול מס' 703

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, ד' בחשוון התשס"ט (2 בנובמבר 2008), שעה 10:00

תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: ישראל חסון-היו"ר

מוזמנים שבתאי אלבוחר – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לתשתיות לאומיות

דוד רודיק – מרכז בכיר, המשרד לתשתיות לאומיות

צבי אגוזי – ראש המעבדה לחשמל ואלקטרוניקה, מכון התקנים

ולדימיר נמירובסקי – סמנכ"ל תשתיות אנרגיה, המשרד לתשתיות לאומיות

זאב גרוס - עו"ד, המשרד לתשתיות לאומיות

איתי עצמון

לאה ורון

יפעת שפרכר

תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה

פלואורנית), התשס"ח-2008

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס"ח-2008.

המשרד יזם תקן לסימון של המרכיב הזה. בתקן לא הצלחנו להכניס דרישות להגברת יעילות המשנקים.

מה מטרת התקנות? מה הן אמורות להשיג? במה הציבור ייצא נשכר מהתקנות האלו?

התקנות האלו אמורות להגביל את הייבוא של המשנקים הלא יעילים לנורות. התאורה מהווה כיום 15% מסך צריכת החשמל בארץ. המשנקים האלה לוקחים 10% עד 20% מהצריכה לתאורה.

בכמה התקן שלכם יחסוך?

אחוז או שניים במקום 20%. בצורה כזאת נעודד את השימוש בנטלים.

בכמה זה ייקר לצרכן?

אנחנו חושבים שזה לא ייקר. אנחנו משלמים את החשמל בזול. עכשיו הורידו את הריבית. אם לא נלך דרך חקיקה שתגדיל את היעילות לא נצליח. יש החלטת ממשלה שבמבני ציבור יכניסו מעגלים בעלי יעילות אנרגטית גבוהה. זה לא ייקר.

אני רוצה להבין את אופן המימוש של התקנות האלו.

מכון התקנים בודק איך כל משנק מיוצר. אם זה לא יעמוד בדרישה של b1 או b2 לא נאפשר ייבוא או ייצוא.

מה שייוצר מהיום ואילך בארץ וייובא היום לארץ יהיה חייב לעמוד בתקן הזה.

מכניסת התקנות לתוקף.

הדרישה באירופה למשנקים מהסוג הזה כבר קיימת למעלה משנתיים. זה לא איזו שהיא המצאה שלנו. אנחנו הולכים עם כל העולם בכיוון הזה. מבחינת יעלה יותר או פחות אין משמעות רבה כי צריך לדעת לייצר את זה לפי התקן החדש, לפי הדרישה החדשה. אנחנו במכון הצלחנו להתארגן על מנת לבדוק משנקים. הצ'וקים הקונבנציונאליים, שהם הצ'וקים ממתכת ומברזל, מסוגלים כבר היום לבצע את הבדיקות. בצ'וקים אלקטרוניים, משנקים או נטלים אלקטרוניים התקן מבקש ציוד מדידה מיוחד. מצאנו בקושי יצרן אחד בעולם שמוכן לייצר את מתקן המדידה הזה. הוא מודיע לנו שאם נבצע הזמנה נוכל בעוד 5,6 חודשים לקבל את הציוד הזה. אני מבקש לשקול ממתי אנחנו מחילים את הדרישה הזאת, כי לא תהיה בידינו אפשרות לבדוק נטלים אלקטרוניים לפני שיהיה לנו את ציוד המדידה.

האם אתם לא יכולים לקבל outsourcing לזה ממעבדות בחו"ל ולשלם את השירות בשביל לא לעכב את הכניסה?

אנחנו בהחלט יכולים, אבל העניין הוא שלא כל היבואנים ולא כל היצרנים מביאים ציוד שהוא בדוק. זה ציוד שצריך לבדוק אותו.

אתה יכול לקבל את הציוד כאן. למה לעכב את זה בחצי שנה? לעכב בחצי שנה פירושו להשיט עלות שלפי משרד התשתיות עומדת על 600 מיליון קילו ואט.

זה בעייתי להתחיל לשנע מוצרים חזרה לבדיקות. יש לנו הסכמי הכרה בינלאומיים. אנחנו מכירים בתעודות.

התקן הישראלי יהיה שונה מהתקן האירופי?

הוא דומה לתקן הבריטי בנושא המדידה.

ואם נבוא ונאמר שכל ייבואן שרוצה להביא חייב לעמוד בתקן הבריטי? מה יקרה אז? אני לא יודע כמה עולה 600 מיליון קילו ואט שעה.

חצי שקל קילו ואט שעה.

300 מיליון שקל. אם לא נאשר עכשיו זה לבזבז 300 מיליון.

אנחנו מבקשים 3 חודשים. בגוף התקנות כתוב 3 חודשים. מכון התקנים מבקש דחייה ל3 חודשים נוספים. זו המהות. זה לא שאנחנו דוחים את זה.

אני מודה ומתוודה שאם זאת הייתה חברה פרטית שלי וההוצאה היית מכיסי, הייתי מוצא איזו שהיא דרך יעילה לא לבזבז 50 מיליון שקל.

כל עלות נוספת לפירוק של אותו ציוד, להעברתו למעבדה שמוכרת על ידי מכון התקנים כמעבדה מוסמכת תהיה על היבואן.

למה זאת האלטרנטיבה היחידה? אני מתעקש על הרבה כסף. יש הרבה מאוד מקרים שבהם אתה דורש שהדבר הזה יעמוד בתקן אירופאי כזה או אחר, כמו למשל בתחום הרכב.

מה שאתה אומר זה נכון, אבל מה עושה אותו ייבואן שאין לו? אנחנו נגיד לו שהוא לא ייבא כי אין אפשרות לבדוק פה?

אני מצפה ממך שתמצא איזו שהיא דרך קצת יותר חכמה, לא לזרוק לאוויר 50 מיליון שקל.

גם איגוד לשכות המסחר, שהם היבואנים, וגם התאחדות התעשיינים הוזמנו לדיון. מהעובדה שהם לא הגיעו לדיון אני מניחה שיש להם תמימות דעים עם התקנות ועם המועדים שנקבעו בתקנות.

קיבלנו הערה בימים האחרונים רק ממכון התקנים.

אני מבין את הדרישה של מכון התקנים ואת הסרבול. אני לא רוצה לתת את ידי לזריקת כמה עשרות מיליונים הצידה.

את המשנקים הרגילים אנחנו בודקים. יש לנו בעיה במשנקים האלקטרוניים כי התקן דורש מכשור מיוחד. אין יצרנים בעולם שמייצרים אותו.

מתארגנים בהתארגנות פרוביזורית ל3 חודשים. ברור לי לגמרי שאני לא מדבר במיידי על כל המערך, אבל להשהות את זה בעוד 3 חודשים לא מובן לי. אני לא מבין למה אין פתרון.

למועצה לצרכנות היו הערות בכתב. הם לא הגיעו לדיון. אולי שהנציגים יסבירו מה זה b1 וb2.

זה לפי תקן. יש תקן ישראלי שקבע עבור כל דירוג מה הצריכה.

מה משקף השינוי במועדים?

b2 הוא פחות חסכוני מb1.

אנחנו מבקשם רף של התייעלות עם הזמן. בשנה הראשונה אנחנו קובעים רף מינימאלי של התייעלות במקום מסוים. שנה לאחר מכן אנחנו דורשים שהרף יהיה גבוה יותר.

מדוע? כי המשק לא ערוך לזה?

יש מדיניות של מספר שנים במשרד התשתיות. אנחנו רואים את עצמנו כמתווי מדיניות בתחום החיסכון באנרגיה ובתחום של יעילות אנרגטית. אנחנו רוצים שאותו משק שאנחנו עובדים מולו ידע מה היעדים שלו, שלא נבוא באוקטובר ונגיד שבשנה הבאה אנחנו רוצים כך וכך. אנחנו רואים בזה היערכות המשק לשלב הבא על-מנת שלא יהיו הפתעות. ככה פעלנו בתחום המזגנים. ברוב התחומים אנחנו פועלים כך. המשק צריך לדעת לקראת מה הוא הולך ב2010, ב2012.

אמרת שהתקנות אמורות לחול ב31 בדצמבר, שזה חודשיים.

3 חודשים מיום פרסומן.

הרף הראשון בסוף 2009.

תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלאורנית), התשס"ט-2008. בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה, התש"ן-1989 (להלן – החוק) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: הגדרות 1. בתקנות אלה - "תקן" – תקן ישראלי – ת"י 5485 "נטלים לנורות פלואורניות – דרישות לנצילות אנרגיה ולסימון";

"מנורה" – כהגדרתן בתקן ישראלי – ת"י 20 "חלק 1 מנורות: דרישות כלליות ובדיקות";

"מעבדה מאושרת" – כמשמעותה בסעיף 12 לחוק התקנים, התשי"ג-1953;

"נטל לנורה פלואורנית" – כהגדרתו בתקן ת"י 20 "חלק 1 מנורות: דרישות כלליות ובדיקות".

יש לי שאלה בעניין ההפניה שלכם לתקנים בסעיף ההגדרות. התקנים מטבעם משתנים ומתעדכנים לפי רוח הזמן. מה קורה כאשר יש עדכונים? אתם מפנים כאן לפי מספר. מה קורה אם התקן משנה את המספר?

התקן לא משנה את המספר, הוא משנה את מהדורתו. ברגע שלא כתבת את המהדורה זאת המהדורה האחרונה.

משרד התשתיות דואג לעדכון המהדורות.

חובה לעמוד ברמת יעילות מזערית 2. לא ייבא אדם, לא ייצר ולא ימכור נטל לנורות פלאורנית (להלן – נטל), כפריט בודד או כחלק בתוך מנורה, אל אם כן: (1) בהתאם לבדיקה שבוצעה על ידי מעבדה מאושרת, הוא עומד במדד היעילות המזערית כמפורט להלן: (א) עד ליום י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009), כמצוין באות B2 בסעיף 5 בתקן; (ב) החל מיום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010), כמצוין באות B1 בסעיף 5 בתקן; (2) הוא סומן בהתאם לציור מספר 1 לפי הפרק "סימון" שבתקן.

למה נתתם שנה להתארגנות סביב הנושא הזה?

זה ייכנס לתוקף בעוד 3 חודשים.

האם זה ייכנס לתוקף במארס 2009?

במארס 2009 יתחילו לדרוש B2 עד סוף דצמבר 2009. החל מ1 לינואר 2010 יתחילו לדרוש B1.

יבוא או יצור למטרת יצוא 3. על האמור בתקנה 2, ניתן לייבא או לייצר נטל שאינו עומד במדד נצילות המזערית, כמפורט בתקנה 2, על מנת לייצאו, בכפוף לכל דין.

לאיזה דין אתם מתכוונים?

יש דיני ייצוא שיכולים לחול על זה. אנחנו אומרים שאפשר לייצר בארץ למטרת ייצוא.

יש מגבלות לייבוא לצורך ייצוא. יהיה אפשר מה שעל פי הדין הישראלי אפשר לייבא לצורך ייצוא.

זה ייצוא, לא רק ייבוא.

כן.

זאת אומרת שהייצור פה בארץ יכול להיות של מנורות שהן פחות תקינות ופחות טובות.

איך אתה מפקח על התקנות האלו?

יש חסם ייבוא.

אין לך חסם ייבוא.

יש תהליך של משרד התמ"ת. הוא צריך לעמוד בתהליך הזה.

גם מנורות, שזה גוף תאורה, וגם נטלים נמצאים בצד ייבוא חופשי. כל ייבוא לארץ אמור לקבל אישור של מכון התקנים. ברגע שזה ייבוא לצורך ייצוא זה הולך לתהליך של התמ"ת והוא מקבל את האישור מהם. זה ספירה של אחד כנגד אחד.

השאלה אם משהו מיוצר בארץ שהייתה כוונה לייצא ובסוף הוא לא יוצא. השאלה אם לא נתקלים בארץ עם נורות שלא עומדות בהוראות.

ואז הן יזלגו לשוק הישראלי המקומי משום שהפיקוח שנוהגים משרדי הממשלה לבצע קצת לוקה בחסר.

אני מניח שמה שיהיה בתקנים יהיה פי 2 או פי 3 יקר ממה שלא עומד בתקנים.

לאו דווקא. הוא לא יהיה פי 2 או פי 3. יכול להיות שהוא יהיה קצת יותר יקר, אבל לא פי 2. זו לא איזו שהיא מהפיכה של קפיצת מדרגה.

כמה עולה נטל כזה?

זה יכול להיות בין שקלים לעשרות שקלים.

אני כצרכן של חשמל בתוך הבית לא הולך וקונה נטל. גם כשאני רוצה להחליף את הצ'וק אצלי במתקן התאורה זה דבר שאני צריך לחשוב עליו 10 פעמים.

על פי החוק, לא יעסוק אדם בביצוע עבודות בחשמל אלא אם יש לו רישיון.

העברת מידע לממונה 4. על היצרן או היבואן של נטל להעביר לממונה מידע על הניצול האנרגטי של הנטל שיובאו או שייוצרו על ידו, מעת לעת, לפי דרישת הממונה.

אני מניח שהממונה הוא ממונה כהגדרתו בחוק מקורות אנרגיה. המינוח של "ניצול אנרגטי" לא מופיע כאן. בדרך כלל מדברים על נצילות. האם ניצול הוא המונח הנכון?

מדובר ביעילות אנרגטית.

אולי נכתוב מונח שיהיה ברור יותר.

אפשר לכתוב את המילים "יעילות אנרגטית".

המילים "מדד היעילות" מופיעות בתקן.

תבדקו אם צריך להוסיף את ההגדרה הזאת לסעיף ההגדרות.

אם באותו תקן שמוזכר יש הגדרה אנחנו נפנה אליה. אם לא, אנחנו נתעלם.

אנחנו מדברים על יעילות אנרגטית של הנטל.

תחילה 5. תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן.

אנחנו מצביעים על התקנות כפוף לשינויים. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

הישיבה ננעלה בשעה 10:30