PAGE
19

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 1

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה

לבטיחות בדרכים

יום שלישי, ו' בחשוון התשס"ט (4 באוקטובר 2008), שעה 13:00

השלכות הקיוץ הצפוי בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר


רוברט אילטוב


אליהו גבאי


אורי מקלב


אורית נוקד


שכיב שנאן


משה שרוני

יאיר דורי
- מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים


אודי אדירי
- רפרנט תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר


אבי בן חמו
- ראש אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים


רחל רותם
- מנהלת האגף לזהירות ובטיחות בדרכים,

משרד החינוך



שאול אברמוביץ
- ראש לשכת מנכ"ל מד"א, משרד הבריאות


ברק לייזר
- הנהלת בתי המשפט


זיוה פתיר
- יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים


שמואל אבוהב
- מנכ"ל עמותת אור ירוק


חיליק רוזנבלום
- יו"ר המכון למחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים,

פורום פעול"ה


נורית גרוסמן
- יו"ר "אנשים באדום"


עדנה צונץ
- דוברת "אנשים באדום"


יהודה סקר
- ארגון ההורים הארצי

לאה ורון

רויטל יפרח

השלכת הקיצוץ הצפוי בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

צהריים טובים לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת המשנה למאבק בתאונות הדרכים, ועדת המשנה של ועדת הכלכלה. הנושא שעל סדר היום הוא הקיצוץ המתוכנן בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

אני רוצה לומר שאני מאוד מצטער על כך ששר התחבורה והבטיחות בדרכים, הוא וגם מנכ"ל משרדו, לא חשבו שהנושא הזה חשוב דיו כדי שהם ישתתפו בדיון הזה. אין הרבה נושאים שנדונים בכנסת ויש להם השלכה כל כך מיידית על חיי אדם ועל הסיכוי הגדול או הקטן יותר, שאזרחים יהרגו או יפצעו וחבל מאוד, שהשר או מנכ"ל משרדו לא בחרו להשתתף כאן היום ולחשוב על הדרכים לנסות ולמנוע את הקיצוץ הזה. אני, יחד עם חברים אחרים בכנסת שחלק מהם נמצאים כאן וחלק מהם אולי לא יכול היה להגיע, נאבקים כבר שנים רבות כדי שממשלת ישראל תבין שהמאבק בתאונות הדרכים תלוי קודם כל בנו, במקבלי ההחלטות, בחברי הכנסת, בשרים, בסדר העדיפויות שמהממשלה קובעת. זה לא מזג אוויר או גזירת גורל, וזה הוכח בהרבה מאוד מדינות שכשממשלה או פרלמנט לקחו את נושא המאבק בתאונות הדרכים ושמו אותו בראש סדר העדיפויות שלהם ויישמו תכנית לאומית, עקבית, מתמדת לאורך שנים, הם הצליחו להפחית עד כ-50% במספר ההרוגים, וזה אומר שניתן להציל כל שנה במדינת ישראל את חייהם של כ-250 אזרחים. לדעתי, זה לבד זועק לשמיים והיה מספיק כדי שיתייצבו כאן יותר משר התחבורה, אפילו ראש הממשלה ושרים אחרים, וצר לי מאוד שהדבר הזה לא קורה.

אני כינסתי את הדיון הזה למרות שאנחנו יום לפני פיזור הכנסת ולמרות שהתקציב כנראה לא יעבור במתכונתו הנוכחית, כדי לברר את המשמעויות החמורות של הקיצוץ המתוכנן וכדי שיהיה ברור גם לחברי הכנסת, גם לממשלה הבאה תהיה אשר תהיה, מה המשמעויות לחיי אדם, מי מתכוון להיאבק נגד הקיצוץ הזה, ואני מאמין שאם נשלב ידיים יחדיו, גם הגופים שעוזרים במאבק, הארגונים הוולונטריים, הרשות הלאומית כמובן וחברי הכנסת בראש וראשונה, ניתן יהיה לעצור את הקיצוץ הנורא הזה, להציל את כל הפעולות שעומדות להתבטל, ומיד נשמע עליהן מאנשי המקצוע ולא ארחיב עתה את היריעה, ופשוט להציל חיים של אזרחים. אנחנו רואים יום יום מה קורה, יש עליה בכמות הנפגעים בקרב הולכי הרגל, יש תאונות "פגע וברח", אני לא יודע אם יש יותר או פחות מהעבר, אבל אלה תאונות נוראיות, קשות, ואין ספק שהמאבק בתאונות הדרכים חייב להימשך וביתר שאת, וצריך חס וחלילה לא ללכת אחורה בו אלא לפעול כדי שהוא יתגבר ונציל את חייהם של אזרחים רבים.


בתחילת הדברים שיושבת ראש הרשות הלאומית תציג את המשמעות של הקיצוץ לגביהם, ולאחר מכן, אם ירצו חברי הכנסת יתייחסו לדברים וכן ייתר המוזמנים. בבקשה.

אני יו"ר המועצה, ונדמה לי שהדיו עוד לא יבשה על החוק הזה ובעצם הוא עוקר מתוכנו. אין כמוך מכיר היטב את החוק, ואני מודה לך על היוזמה של הדיון הזה ולחברי הכנסת שהצטרפו ועל עצם קיומו של הדיון החשוב הזה היום, ביום הכמעט אחרון של הכנסת הזאת. אני מזכירה שהחוק נחקק על ידי הכנסת הזאת, מומן על ידי הממשלה הזאת. עוד לא הספקנו לשנות כלום ולכן, אני לא יכול להבין איך סדרי העדיפויות השתנו תוך פרק זמן כל כך קצר כאשר בפועל, הרשות עובדת במתכונתה על פי החוק כשנה. אי אפשר להגיד אם היא הצליחה או לא, האם היא צמצמה או לא צמצמה את מספר ההרוגים. ברור לחלוטין שההיגיון אומר שאם מספר ההרוגים לא גדל צריך להעצים אותה ולחזק אותה ולא להיפך. הוחלט על רשות עצמאית בלתי תלויה, שפועלת על פי חוק בכנסת ולא יחידה של אף משרד אלא רשות עצמאית. עצם קיומה של אותה החלטה אומללה מעקר את העצמאות של הרשות, מעקר את היכולת שלה לקבל החלטות כי לא רק שאמרו שהיא לא עצמאית אלא גם אמרו לה איך לחלק את הכסף שנותר לה. זאת אומרת, יש לנו תערובת של קיצוץ בתקציב ובנוסף לזה, לאחר הקיצוץ גם אמרו איך לחלק את הכסף כאילו בעלי המקצוע לא יושבים ברשות אלא יושבים במקום אחר והם יחליטו איך הכסף שנותר יחולק. כך שיצרו מצב שאותה רשות עצמאית פסקה להיות עצמאית. יש גם גידול במספר ההרוגים מבין הולכי הרגל אבל הסבירו שהדבר הכי חשוב זה תשתיות ולכן צריך לשים את כל הכסף בתשתיות ולא במניעת הרג של הולכי רגל, שכולנו קוראים בעיתון על האסון שקורה סביב הולכי רגל.

לכן, נדמה לי שמעבר לפניה הנרגשת להפעיל כל שיקול דעת אפשרי, להשאיר את הרשות כעצמאית ולאפשר לה לפעול כגורם עצמאי, לא רק שלא לקצץ את התקציב לשנה הבאה אלא להגדיל אותו, ולאפשר קיומן של כל אותן פעילויות שיאיר דורי יסביר עכשיו.

תודה. ברשותכם, הייתי מבקש לספר ב-3 משפטים את התהליך שעברנו במשך השנה וחצי עם הרשות ואח"כ אתמקד בנושא התקציב ומשמעותו, כך שזה יכניס את כולנו לתוך המקום שבו אנחנו נמצאים והייתי מאוד מבקש שזה יישאר ברמה המקצועית הזאת.

הרשות יצאה לדרכה בינואר 2007 ולמעשה התחילה את פעולתה במחצית 2007. באוגוסט 2007 עוד לא גייסו את האנשים, עוד לא נכתבו התכניות ברשות, ביקש משרד האוצר לא לאשר לרשות את תקציבה, 550 מיליון שקלים, כי הוא אמר תנו לה להיבנות, להכין תכניות ולהכין מסגרות מימון ואת הפרמטרים היא תממן את הפעילות לבטיחות בדרכים. אוגוסט 2007, לפני שנה. הרשות יצאה לדרכה בשלהי 2007, התייצבה, הפיצה תכנית שנתית, קיבלה 550 מיליון שקלים לראשונה ומימשה את מירב הפעילויות שמונחות בתקציב הזה והנה, הצעת המחליטים באוגוסט 2008, עוד לא בדקו מה המשמעות של הצעת המחליטים של 2007, לקצץ את הרשות באופן אפקטיבי ב-420 מיליון שקלים, ותכף אסביר את המשמעות שיושבת ראש המועצה הזכירה. אנחנו נמצאים במצב שבו התכנית שרק עכשיו נכתבו, רק עכשיו הופצו, רק עכשיו גובשו והגופים השונים התייצבו מאחרי התכניות האלה, לא יצאו לדרך והן מרוקנות מכל תוכן.

ומה למעשה קרה? תקציב הרשות יקוצץ על פי ההצעה ב-200 מיליון שקלים. נצבעו 220 מיליון שקלים לתשתיות. תשתיות זה חשוב מאוד למאבק לבטיחות בדרכים אבל האם 220 מיליון שקל? אגב, זה מונח על הרעיון של הצעת הרשות למועצה וקבלת התקציב על ידי השר ל-220 מיליון שקלים רק ל-2008. אני מזכיר לכולם שבדוח שיינין מדובר על 200 מיליון ולא יותר מזה, ועוד אמר דוקטור שיינין גם כאן, בוועדת הכלכלה וגם בדיונים אין סופיים אתו שצריך מעת לעת לייצר תקציב על פי הדרישה וזה לא מן פלטפורמה קבועה ואין סופית. לכן, צביעת ה-220 גם היא מייקרת את התקציב כולו עם הפלטים של האוצר, 6%, 2% שאנחנו מכירים ונשארנו עם 110 מיליון שקלים. יש לנו מחויבויות תלת שנתיות שאנחנו חתומים עליהם כמו פרויקט א3, פרויקט האכיפה, שבסופו של דבר משאיר את הרשות עם 60 מיליון שקלים, 64.5 לייתר דיוק. כך שאת כל הפעילויות שאתמול עשו עם 260 מיליון שקלים צריך לעשות עם 60 מיליון שקלים ב-2009. המשמעות המיידית היא שאם אנחנו עושים חלוקה סוציאלית שאינה מביאה שום שכל לתוך החלוקה הזאת, יש סדר גודל של בין 8% ל-10% לכל גוף שמומן ב-2008 וכך הוא ייראה ב-2009. המשמעות היא קריסה טוטאלית, פגיעה באמון עם הגופים האלה, חוסר יכולת לתפקד, פיטורים של אנשים בכל הגופים שאנחנו עובדים אתם ואופרטיבית, כבר עכשיו, משרד החינוך החליט לא לבצע את החינוך התעבורתי כי אם אני לא מצליח להתחייב על פעילות רציפה במהלך שנת לימודים שלמה, הוא אומר שהוא מעדיף לא לקבל את זה. אנחנו נפתח את 2009 כאשר יש ירידה טוטאלית בחלק מהארגונים, ואני מניח שחלק מהאנשים פה יציפו את הענין הזה. בחלקים אחרים נפגע באופן משמעותי בתכניות כמו רכש ציוד ליחידות הטראומה, התמיכה בנקודות פינוי וחילוץ והרבה מאוד פעילויות שלא יוכלו לצאת לדרך.

אני רוצה לציין נקודה שלכאורה נאמרה, שהרשות לא מעבירה את התקציב לשנת 2009. אני רוצה לציין שהרשות מאוד תשמח להמשיך את התכנית הרב שנתית שלה למלחמה בתאונות הדרכים ולהעביר את התקציבים. העברת התקציבים שנאמרת היום כאילו היא צינור להעברת כספים נעשית על פי תכניות ממוקדות, מקצועיות, מבוקרות, שחתומים עליה ראשי האגפים והמסגרות שאליהן מועבר תקציב, וזה נעשה בשום שכל בתכנית רחבה ומבוקרת וניתן לבקר אותה.

שנת 2008, לצערי הרב, לא מציגה ירידה אבל אנחנו נמצאים בנובמבר ואנחנו פחות או יותר מאוזנים בהיבט של הרוגים יחסית לשנה הקודמת, והלוואי ולא היה אחד - -

כמדומני שהשר התחייב על ירידה של 6% ב-2008.

תכנית שיינין, שאימצנו כתכנית רב שנתית ואכן מיקדנו לתוכה את אותן התאמות נדרשות, דיברה על כך שהרשות צריכה להוביל ירידה של 30% ב-5 שנים. זה נומינאלית 6% בשנה, אבל זה מאוד לא נכון להגיד כל שנה.

אם השר יישאר אולי הוא יוריד 12% בשנה הבאה.

הלוואי. ככל שנוריד יותר כך ייטב. אני מזכיר שבכל העולם וגם כאן צריך להפסיק עם הירידה היומית הזאת ולצאת לכותרות שהיום יש אחד יותר ומחר אחד פחות. הרשות צריכה להביא תהליך מקצועי ממוקד רב שנתי, שיביא בשורה לעם הזה. הקטל בדרכים בלתי נסבל. במספרים פשוטים יש כל יום כ-340 נפגעים בתאונות דרכים, ויותר מהרוג ליום. תעשו את החשבון. אתה, כבוד היו"ר, פתחת ואמרת שאנחנו, מקבלי ההחלטות, צריכים להוביל. זה בלתי נסבל שמקבלי ההחלטות בבית הזה, שקיבלו החלטה אמיצה מאוד להיאבק ולהילחם בתאונות הדרכים, שנה אחרי כאילו שום דבר לא קרה.

יש לך טעות כרונולוגית. מקבלי ההחלטות בבית הזה עוד לא קיבלו החלטות. מי שקיבלו החלטות, ואני לא רוצה להשתמש בשמות גנאי, הם אלה שיושבים בבניינים אחרים, וזאת הממשלה. אני מבין את המוגבלויות שלך בענין הזה אבל אני חושב ששר התחבורה, אם באמת הנושא הזה היה חשוב לו, הוא לא בדיוק עוסק בענין הזה בשבועות האחרונים אלא בעניינים שיותר חשובים לו.

משטרת התנועה ממומנת על ידי משטרת ישראל. בתקציב הרשות, גם בוועדת שיינין נקבע שהמשטרה תקבל 160 מיליון שקל וקיבלנו בשנה שעברה 115 בערך ובשנה הבאה, על פי תכניות מול הרשות אנחנו מדברים על סכום של כ-130 מיליון שקל.

אני רוצה להבהיר לגבי נתוני תאונות הדרכים וגם לגישה שהכל תלוי תשתיות ושכל הכסף צריך ללכת לתשתיות.

זאת הגישה של האוצר.

כן, אני מגיב לגישה הזאת. כביש 6 הוא כביש שהתשתיות בו הן מן התשתיות הטובות ביותר במדינת ישראל. מיום פתיחתו ועד היום הכביש הזה גבה 35 הרוגים. כשאנחנו עושים את הניתוח של ההרוגים בשנת 2008, בתאונות קטלניות על הכבישים שבהן מעורבים רכבים יש ירידה של 15%, של 35 הרוגים. השנה חטפנו עליה משמעותית מאוד, שנוגסת בכל הפעילות והיא הולכי הרגל.

רגע, אז כביש 6 לא בטוח יותר מכבישים אחרים?

לא, אני לא אומר שהוא לא יותר בטוח אלא התאונות בכביש 6 לא התרחשו משום התשתית אלא משום נסיעה במהירות מופרזת ומשום עבירות תנועה שהתבצעו על הכביש.


גם היום, כשאנחנו בוחנים את הניתוח של תאונות הדרכים ב-2008, אני מדגיש שוב שבתאונות הדרכים שבהן מעורבים כלי רכב יש ירידה של 35 הרוגים והעליה נמצאת בשני תחומים שונים: 1. עליה משמעותית בפגיעה בהולכי רגל. 2. פגיעה באופנועים ורכבים דו גלגליים. לכן, לשייך את הדברים שהכל תלוי תשתיות זה לא נכון, כמו שאני לא מנסה לנכס לעצמי את הירידה או העליה דווקא בפעילות אכיפה. אני חושב ששילוב של הסברה ומה שהרשות עושה, שילוב של תשתיות ושילוב של אכיפה זה הפתרון הנכון ולא להגיד שכל הכסף הולך למקום אחד כי שם זה הפתרון, ומשם יבוא המשיח.

מבחינת משטרת ישראל, גם באוצר היום כל הסיוע הכספי שקיבלנו מהרשות נמחק. אין לנו שיאי תקן. זאת אומרת, מבחינת משטרת ישראל העברתי לכם עכשיו מסמך שבו יש פירוט מדויק. אנחנו מורידים 425 שוטרים, כשרובם, 99% מהם עובדים בתחום הייעודי הישיר כנגד מאבק בתאונות הדרכים. אנחנו מצמצמים 24 תובעים מתוך 99. אנחנו מורידים 24 בוחנים, מורידים כ-300 סיירי תנועה שלא יהיו יותר על הכבישים, אנחנו מורידים 76 ניידות ו-45 אופנועים, אנחנו מורידים את כל משמרות הזה"ב, לא תהיה יותר הדרכה של משמרות זה"ב בבתי ספר. וכן אחד הפרויקטים הכי מוצלחים שמשרד התחבורה יזם, נושא סטודנטים, לא נוכל להמשיך אתו. מדובר ב-134 סטודנטים שאנחנו מודיעים להם שבסוף דצמבר יסיימו את שירותם במשטרה. המשמעות הכוללת היא שממטולה ועד אילת נצליח לפרוש בקושי 60 ניידות, כאשר בלילה יהיו 20 ניידות, משמרת א' 60, משמרת ב' 60. אני מדגיש שללא משמרות זה"ב, מערך תביעות שגם כך אנחנו לא מצליחים להתמודד היום עם כל העומסים בבתי המשפט ואנחנו עומדים עם אלפי דוחות שאין להם תאריכים כי אין לנו תובעים, נקצץ את זה בעוד 24 תובעים ו-24 בוחנים, המשמעות היא שטיפול בתאונות הדרכים ייקח יותר זמן. היות והכסף הזה איננו ואנחנו גוף שעובד מול התחייבויות, אנחנו ב-1 לדצמבר צריכים להודיע לאנשים מי מסיים את עבודתו ומי יושם במקום אחר, אם יש לנו תקנים פנויים. לכן, להרוס מערך שכזה ולבנות אותו מחדש ייקח שנתיים, כי צריך לקחת שוטרים חדשים, לגייס אותם, להכשיר אותם ולהעביר אותם קורסים, גם אם יחליטו בינואר או בפברואר להחזיר לי את הכסף, המשמעות היא שאת השוטרים הראשונים נראה בפברואר 2010 ולא לפני כן. הביקוש היום לא הכי גדול, אז לקחת את האנשים האלה ולהכשיר אותם ולהעביר אותם קורס של חצי שנה, את המערך הזה שהורסים יעלה ביוקר לבנות שוב.

זאת המשמעות מבחינת משטרת ישראל. אלה תקנים שמומנו על ידי גורם חיצוני והאוצר מחק אותם לחלוטין. בסעיף הסיוע של הרשות למשטרת ישראל מופיע הסכום 0, שיאי התקנים כבר קוצצו ולנו אסור לאייש אותם. זאת המציאות והכל מנותח במסמך שהעברתי אליכם. יש לזה השלכות לא קטנות על הנוכחות שלנו על הכבישים ועל האכיפה.

מי לא מבין את ההפקרות הזאת? אני ממש כועסת - -

עדנה, כולם כאן כועסים. חברת הכנסת נוקד, בבקשה.

אני לא חברה בוועדת הכלכלה אב לעומת זאת, אני חברה בשדולה שמוביל אותה חבר הכנסת ארדן. זאת ההזדמנות לברך אותך על הפעילות שאתה מגלה וגם על זה שכינסת את הישיבה היום. באתי הנה משום שאני רואה חשיבות מרבית לכל פעולה שתביא לבטיחות בדרכים, ואני לא רוצה לחזור על כל הדברים שנאמרו. אני חושבת שאולי חבר הכנסת ארדן, אפשר להבין את ההחלטות על הקיצוצים האלה ושים לב, מדובר פה על משרד התחבורה וגם על המשרד לביטחון פנים. המועד שבו ניתנו ההחלטות, לצערי, כנראה הושפעו מנושאים פוליטיים. להזכירכם, השרים בהם מדובר לא נמנו על מחנהו של שר האוצר, אבל אם מדובר על ועדת הכלכלה - -

לא הבנתי. את חושבת ששר האוצר תמך בציפי לבני, אז בסדרי העדיפויות שלו, כשהוא מנחה את הפקידות איפה לקצץ הוא אומר: בואו נפגע קודם בתקציבים של משרדים שמתמודדים מול השרה שאני תומך בה? זה נשמע לי מופרך ששיקולים כאלה ייכנסו - -

אני אמרתי ולא פרשתי, אבל כשאני מחברת - -

רק רצינו לוודא שהבנו נכון.

בכל אופן, כשחושבים כלכלית אז רואים שהקיצוץ בסדר גודל של 200 מיליון שקל כנגד 12 מיליארד שקל, שזה הנזק השנתי של הטיפול בגין נזקי תאונות הדרכים תמוה, ולא ברור איך הוא מגיע דווקא מכיוון האוצר.

לכן, אני רוצה להציע שוועדת המשנה תקרא מכאן לראש הממשלה, וראינו שראש הממשלה שעדין מכהן, יודע לקבל החלטות נכונות כשצריך. לפני שבוע בדיוק הוא אפשר את פתיחת שנת הלימודים על ידי מעורבותו. לכן, אני מציעה שתצא מכאן קריאה שקוראת לו לפנות לשר בממשלתו, שימנע מלקצץ את התקציב של הרשות הלאומית . ואני יכולה להצהיר הצהרה כזאת ואני בטוחה שתצטרפו אלי, לכשנבחר ונהיה בכנסת הבאה, נעשה ביחד את הכל על מנת למנוע את הקיצוץ שאולי יהיה מתוכנן. כרגע אנחנו מדברים על הקיצוץ והוא עדין לא קרה. לשמחתי גם סיעת הליכוד וסיעת העבודה התנגדו. אני לא יודעת מה עמדת הסיעה שלכם - -

אני אגיד את העמדה.

שתי הסיעות התנגדו להעברת התקציב בחוק ההסדרים לקריאה ראשונה.


זהו, זה מה שרציתי לומר. אני נאלצת לעזוב כי יש לי דיון בחוק אחר.

תודה לחברת הכנסת נוקד. חבר הכנסת אילטוב, בבקשה.

תודה רבה. אנחנו ברמה העקרונית תמיד בעד תכניות רב-שנתיות בנושאים כאלה, בכל נושא התחבורה. אי אפשר לעשות תכנית שהיא קצרת מועד כי אי אפשר לתכנן שום דבר ולכן, גם בעבר השר אביגדור ליברמן בנה תכניות רב-שנתיות בנושא רכבת ישראל בתקציבים של מיליארדי שקלים. גם בנושא הזה אנחנו מתכוונים לפעול באותה שיטה ובאותו סגנון כך שנושא בטיחות בדרכים יעלה לסדר היום בצורה רצינית, והנושא יטופל כראוי. כמובן שנכון להיום, כשהכנסת מתפזרת, אין הרבה מה לעשות אלא רק להתנגד למהלך הממשלה לגבי הקיצוצים, אז כך נפעל בנושא הספציפי הזה. תודה רבה.

אני מחזק את ידו של יושב ראש הוועדה. אני חושב שהנושא של בטיחות בדרכים שלקחת על עצמך הוא חשוב ביותר וראשון במעלה. הוא גובה הרוגים רבים ואנחנו עוברים לסדר היום כאילו שזו מכה מהשמים, וזו לא מכה מהשמיים. בידינו לצמצם את התאונות בצורה משמעותית אם נדע להשקיע משאבים במקומות הנכונים, באכיפה, בהסברה ובתשתיות. לדעתי, כל קיצוץ זה גזר דין מוות לאנשים שעלולים להיהרג. כמובן שיש דבר חשוב, שלצערי במדינת ישראל עוד לא מטפלים בו בצורה מעמיקה, וזה הענישה לאותם אנשים שמסוגלים לפגוע ולברוח, ולהשאיר את האדם שרצחו בכביש כאשר יכלו להציל אותו ולקחת אותו לבית החולים. כל אלה ששותים ונוהגים לאחר מכן נתפסים והעונשים לא מספיק מרתיעים. הרבה כאלה שנשלל להם הרישיון ממשיכים לנהוג וכאילו שיש להם תעודה לרצח, להרג בכבישים. שופטי בית המשפט מתנהגים בהקלה וברחמנות עם רוצחים למיניהם. זה ממש הרג בכביש ולכן, המלחמה בתאונות הדרכים צריכה להיות גם במשאבים אדירים וגם בנושא מחייב. צריך למצוא דרך לחקיקה מחייבת בכל מה שקשור בעונשי מינימום, כדי לא לאפשר לשופטים לרחם ללא גבול על אנשים שהתאכזרו וגרמו להרג בכבישים.

לצערי, אנחנו חטאנו בזה שלא תקצבנו את המשאבים בזמן הנכון בשנים עברו, ויכולנו למנוע הרבה אבדות. כעת, כשבאים לקצץ את הקיצוץ הדרסטי הזה זה אכזרי, והרבה פעמים משרדי ממשלה מקצצים במקום הכואב ביותר. יכול להיות שהכוונה שלהם שנזעק. במקומות שנוח להם הם לא פוגעים אלא רק איפה שנוח להם. ולכן, פה צריכה להיות זעקה גדולה ומרה לעצור את הקיצוץ הזה ולא ניתן יד לכך שיתבצע. אני, יחד עם יושב ראש הוועדה, נעשה הכל כדי לעצור את זה אם בקדנציה הזאת ואם בבאה, שתבוא עלינו בעזרת השם. כפי שאנחנו משקיעים בנושא של מיגון בתים בפני קסאמים, הרצח שמתבצע כאן הרבה יותר אכזרי. לכן, אם יודעים לאתר את המשאבים לנושאים של מיגון בתים או נושאים אחרים, זה הנושא שצריך להשקיע בו את המשאבים הנדרשים ובזה אסור לנו לחסוך כי זה בנפשנו, זה רישיון להרג ולרצח. תודה רבה.

תודה לחבר הכנסת גבאי. מר שמואל אבוהב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, בבקשה.

ממשלת ישראל בשנת 2006 קיבלה החלטה ליישם תכנית לאומית. ממשלת ישראל ב-2008 מפרקת את התכנית הלאומית ובתוכה, השר לביטחון פנים מצביע בעד הקיצוץ, שר הבריאות מצביע בעד הבריאות. לכן, שלא נשלה את עצמנו, זה פירוק התכנית הלאומית. בואו נבין ב-60 שניות איך זה יבוא לידי ביטוי: המשטרה ב-2009 צריכה לבצע 4 מיליון מפגשי שוטר נהג – לא יבוצע, המשטרה צריכה לבצע 500,000 בדיקות אלכוהול בגלל התופעה שהולכת ומתפתחת - -

תסביר מה זה מפגשי "שוטר נהג".

המשטרה צריכה להציב 450 ניידות ב-3 משמרות בכדי שהשוטרים יפגשו את הנהגים, ודרך זה יגלו את 100,000 שלולי הרישיון שכרגע אסור להם לנהוג ומתוכם נוהגים. ייצרו דריכות בכביש בכדי ליצור הפחתה וריסון בהשתוללות הקיימת. המשטרה היתה צריכה להציב 300 מצלמות ב-1000 קילומטר כביש בכדי להשתייך לעולם של המחר ולא לעולם האתמול במצלמות הפילם שיש להם היום. כל זה הוחלט וכל זה מתפרק. אומר מפקד משטרת התנועה: אנחנו חוזרים לשנת 1985. אינני מסוגל לבצע את המטלות. מי יגן על האזרחים? כל אחד ידאג לעצמו? תהיה הפקרות בכביש.

2. מערכת החינוך נכנסה והצליחה להגיע ל-80,000 תלמידים בכיתות י"א ול-30,000 תלמידים בכיתות י' שלומדים חינוך לתעבורה. לומדים את המשמעות של מהירות ואלכוהול וחגורת חגורת בטיחות, והסחת דעת ובילוי וכל אותם דברים שרצינו להסביר לדור הצעיר לפני שהם מקבלים רישיון. כל זה מתפרק. מפטרים 600 מורים. תסביר האישה של החינוך, דוקטור רחל רותם, איך היא מקימה את זה מחדש? אין סיכוי.

3. אמרו ב-3 מקומות בארץ מד"א לא יכולה להגיע בשעת זה"ב ולכן מאפשרים למד"א להציב פינוי מוסק. צפון, ערבה דרום של להק תעופה. סגרו פינוי מוסק בדרום ובעוד שבועיים גם אין פינוי מוסק בצפון, החברה נסגרת. בעלי הבית בארצות הברית הודיעו להם: אנחנו סוגרים את החברה. תחשבו מה יקרה בכבישים.

זה דבר שיגרום למוות ודאי של אנשים.

לא מעבירים למד"א את סכום הכסף, הם לא יפעילו את נקודות הזינוק, הם לא יגיעו.

4. אמרו: נצייד את חדרי הטראומה בבתי החולים בכדי שכל אחד שבא לשם, נעשה מאמץ להציל אותו. לא יציידו - לא יצילו חיים. תוסיפו לזה את הקיצוץ ההזוי של מע"ץ. מע"ץ היה צריך להעמיד השנה 870 מיליון שקלים לתחזוקה שוטפת של הכבישים, לריבוד, למעקות סופגים, להסדרת התאורה, להסדרת נקודות התורפה, להסדרת צמתים, למעברים תת-קרקעיים ולטפל בכל הסדקים שיש היום בגשרים. זה ירד לפחות מחצי מיליארד שקלים.

רבותי, שלא נשלה את עצמנו. זה לא עוד קיצוץ, זה לא משהו רגעי, זה פירוק התכנית הלאומית והפקרה שתהיה בכבישים במלא מובן המילה. הממשלה רואה את העליה במספר ההרוגים, הממשלה רואה איך ממשלות אחרות הורידו ב-40% ו-50%. הממשלה רואה שהגענו ל-30,000 הרוגים מאז הקמת המדינה, ואותה ממשלה מפרקת, מצמצת ומביאה לכך שלא נוכל לעשות את הדבר האלמנטארי בחברה - להעניק את זכות הביטחון לכל משתמש דרך.

תודה. מר יהודה סקר, ממלא מקום יו"ר ארגון ההורים הארצי.

תודה, אדוני היושב ראש. ראשית, ההורים והתלמידים רוצים להודות לך, חבר הכנסת ארדן, על כל מה שאתה עושה בנושא. אני, עצמי, חוויתי באפריל 1967 תאונת דרכים כקצין צעיר בנ"נ, כשהנ"נ נחתך לשניים, 5 הרוגים ואני נשארתי חי. אני רוצה להגיד לכם שאי אפשר להרוס את המרקם הנאה והיפה שיש בין משטרה, רשות, אור ירוק וכמובן משרד החינוך בראשם. אנחנו לא נותנים מספיק חינוך בבית איך לחצות כביש, ההורים עצמם זורקים את הילד בצד שמאל ולא נשמעים להוראות. כמו שאמר מר אבוהב, 30,000 הרוגים. יותר הרוגים ממלחמות ישראל. אני עצמי מג"ד במילואים והשתתפתי בכל המלחמות, פרט למלחמה האחרונה.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, וגם אישית פניתי בכתב, כארגון הורים, לראש הממשלה ולשר האוצר, שכמו שהתערבה ממשלת מעבר במשבר באוניברסיטאות הוא יכול גם להתערב ב-200 מיליון שקל. שקל פחות אנחנו לא נסכים. כל מה שאדוני היושב ראש יחליט נעביר במייל לכל מיליון ההורים. וכמו שאמרו פה קודמיי, כל מה שיימחק, אי אפשר להתחיל אותו מחדש בין יום. תודה רבה.

יש כאן הרבה מומחים שיכולים לתת מספרים ומידע הרבה יותר ממני. אני כאן כאמא שקולה. אני כאן כנציגת הציבור ונציגת עמותת "נשים באדום", שלצערי יש הרבה מאוד משפחות שכולות. אנחנו לא מבקשים שתבכו בשבילנו, אנחנו יודעים טוב מאוד איך לבכות אבל אנחנו כן מבקשים שתבכו בשביל כל אלה שימותו בגלל הקיצוץ בתקציבים. כשחברה שלי צעקה "איך לא מבינים?" הצעקה שלנו היא בטח שמבינים. נמאס. אני רוצה להגיד משהו מאוד קשה: כל מי שנותן יד לקיצוץ כזה, שיגרום להרבה יותר הרוגים ופצועים, הוא או היא אחראים על זה. צריך להבין את זה חד וחלק. אי אפשר להיות מקבל החלטות ולא לקבל אחריות, ושהפוליטיקה תחליט איפה ומה מקצצים. אנחנו מדברים לא על קיצוץ, אנחנו מדברים על תוספת הרוגים ופצועים. אני יושבת כאן עם אנשים נהדרים שעושים כל מה שהם יכולים כדי למנוע את זה, ובבניין אחר מחליטים לא לפי העובדות אלא לפי הפוליטיקה, הפופוליזם ואני לא יודעת מה. כואב לי מאוד. אני עברתי את הענין של הרוג, אני לא רוצה שאנשים אחרים יעברו את זה ואני יודעת שאפשר למנוע את זה. זה שיא הציניות לשבת ולתת לכנסת להחליט כך.

אני לא יודעת מי שומע אותנו, אני לא יודעת אם אנחנו מדברים לעצמנו ואני מאוד מקווה שלא, מפני שאנחנו מגיעים לרמה של ציניות שזה ממש בלתי נסבל. זה שחברי כנסת לא ראו לנכון לבוא לכאן, גם זה ציניות. איך אפשר להצביע כשלא יודעים על מה מצביעים? די.

ברצוני להבהיר שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מחויבת כלפי מערכת בתי המשפט בהסכם תלת שנתית בהשתתפות ובמימון פועלו של בית משפט השלום לתעבורה. משמעות המימון בהיבט הכללי היא כשליש מהפעילות של בית משפט השלום לתעבורה, והמשמעות המיידית תהיה הסבה של כוח אדם, שופטים, מזכירים, לשכות שופטים, לטובת עניינים אחרים. המצב של בתי משפט השלום לתעבורה גרוע ממילא. מנהל בתי המשפט, כפי שיודעים זאת ברשות, נדרש לטיפול בענין באופן אישי. גובשה תכנית לצורך קידום ההליכים בבתי המשפט לתעבורה והקיצוץ הצפוי עלינו לרעה, המשמעות שלו מיידית לגבי הליכים בבתי המשפט לתעבורה. המשמעות, בהתייחס לאזרח הפשוט תהיה ברורה ומיידית. הסחבת תמשך, יהיו תיקים שלא יגיעו לכדי הבשלה והמשמעות היא ברורה.

תודה. מר חיליק רוזנבלום, שמייצג את פורום פעולה, שמאגד את כל הארגונים שעושים עבודה מבורכת להצלת חיי אדם בכבישים, בבקשה.

תודה רבה. בשם פורום פעולה, הפורום של העמותות והארגונים והאנשים הפרטיים מכל רחבי הארץ, רציתי להביע את הדאגה ואת התמיהה שלנו לנוכח הקיצוץ בתקציב. אני חייב לומר שאנחנו מתבוננים בהקמתה של הרשות החדשה ומלווים אותה, ורואים שקרה דבר מאז הרבה שנים שאנחנו מלווים את התחום הזה. זו רשות אחרת, זה אנשים אחרים ברמה הרבה יותר גבוהה, רשות מקצועית שעושה עבודה שאי אפשר לתאר אותה בקצרה. זה משהו אחר לגמרי, זו רמה מקצועית שלא היתה עד היום.

יש נקודה חשובה בחוק הרשות, וזה הסעיף האחרון בחוק הרשות שקובע שהשר יביא אחת ל-4 שנים, אחרי 4 שנות עבודה, את נושא הרשות, פעילותה ותקציבה לדיון בממשלה. המחוקק התכוון שיתנו לה לעבוד 4 שנים וידונו בזה. עוד לא עברו 4 שנים וצריכים לאפשר לרשות לפעול. אנחנו עושים את הפעולות שלנו כדי לשנות את המצב הזה. אני מקווה שנגיע למצב שונה בחודש הקרוב. תודה רבה.

תודה. דוקטור רחל רותם, מנהלת האגף לבטיחות בדרכים במשרד החינוך, בבקשה.

ראשית, אני רוצה להצטרף לברכות לחבר הכנסת ארדן ואני מקווה שנפגש גם בקדנציה הבאה. הפעילות שלך חשובה מאוד וברוכה מאוד. אני חושבת שמה שאמרה נציגת "אנשים באדום" זאת הבעיה שלנו. אני מסתכלת על האנשים הנפלאים שיושבים פה ואנחנו מדברים אל עצמנו ואני לא כל כך מבינה מה יקרה עם זה. שר התחבורה הכריז שיהיה תקציב קבוע 5 שנים, הוא הצליח לחייב את משרד החינוך להתחייב לבגרות, משרד החינוך נערך לכך ובאוגוסט כל בתי הספר התיכוניים היו מוכנים. 3000 כיתות מוכנות ללמוד חינוך תעבורתי עם חתימות של כל המנהלים שזה יהיה לבגרות. ב-1 לספטמבר הייתי צריכה לשלוח מכתב ולהודיע להם: רבותי, אין תקציב, לא תהיה לכם משכורת. אני איחרתי היום ואני מתנצלת, כי מ-6 בבוקר אנחנו מצלצלים לכל המורים ולתדהמתנו המורים מלמדים. הם לא מקבלים שכר, אף אחד לא מבטיח להם, הם מלמדים. לא יודעת מה יקרה הלאה, המשרד שלי עכשיו בפעילות קדחתנית כי אנשים מלמדים וחייבים לשלם להם. אני חושבת שאין פה מישהו שלא יודע מה חשיבות החינוך לתרומה לבטיחות בדרכים ולתרבות ההתנהגות ולתיקון הדברים שאנחנו רואים עכשיו. חבר הכנסת ארדן, אני לא יודעת עם מי אנחנו מדברים. אתה משוכנע, אנחנו משוכנעים, איפה אלה שצריכים לשמוע אותנו? אני לא יודעת מה כוחנו.

אגיד על זה כמה דברים בסיכום. מר אברמוביץ, ראש לשכת מנכ"ל מד"א, בבקשה.

מבחינת מד"א, יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם הרשות לבטיחות בדרכים. אולי מבחינת התקציבים, אנחנו גוף שמתוקצב יחסית בסכומים קטנים - -

האם זה נכון שעומד להיות מבוטל הפינוי המוסק בצפון הארץ בגלל הקיצוץ בתקציב?

הפינוי המוסק בצפון הארץ ובדרומה, החברה שמפעילה את השירות בשיתוף עם מד"א פנתה לרשות לבטיחות בדרכים בבקשה לסייע כי כרגע לא נמצא מקור מימון אחר להפעלת השירותים. סביר מאוד שהחלטה כזאת תוביל לזה אבל לא רק זה. כלומר, גם היום מד"א מפעיל הרבה מאוד נקודות הזנקה שהומלצו בוועדת שיינין או נמצאו מאוחר יותר כמתאימות, וזה קיצר את הגעת האמבולנסים שלנו לנקודות אדומות בכבישים אדומים מבחינתנו, וזה שיתוף פעולה מצוין.

שאלת הבהרה, כי לא הייתי בדיון בוועדת הכלכלה בשבוע שעבר, "להק תעופה", לקיצוץ ולביטול של חלק משירותיה. האם זה נכון שבאמצעות הפינוי המוסק מד"א באמצעות "להק תעופה" ניצלו חייהם של כ-30 אזרחים בשנים האחרונות?

אין ספק שהשירות המוסק, וזה נדון בהרחבה בוועדה, הציל חיים. אנחנו מגיעים מהר יותר, עם שירות מתקדם יותר של פרמדיקים מנוסים ומיומנים שהוכשרו במיוחד למשימה הזאת, והם מעניקים שירותים טובים יותר ומפנים את הנפגע למרכז הטראומה המתאים ולא לבית החולים הקרוב ביותר בזמן קצר יותר, ואין ספק שזה הציל חיים. חשוב לי גם להזכיר שמעבר לזה, גם נקודות נוספות של מד"א יאלצו להיסגר בגלל קיצוץ בתקציב של הרשות וזה אומר שזמן ההגעה של מד"א לתאונות דרכים יהיה גבוה יותר.

נקודה שניה, לא פחות חשובה היא שמאז שהרשות החדשה התחילה לפעול אנחנו מרגישים שיש שיתוף פעולה. יש גורם שמתכלל את נושא המלחמה בתאונות דרכים, יש אבא לנושא ואנחנו עושים הכל בשיתוף פעולה מאוד הדוק כדי לקדם את הנושא של המאבק בתאונות הדרכים, וחשוב שזה ימשך. תודה.

שמענו פה את רצף ההתייחסויות ואת המשמעות של קיצוצים. תראו, אמר מנכ"ל אור ירוק: התכנית הלאומית. תכנית לא עומדת בפני עצמה. קם גוף שנקרא "הרשות הלאומית" והניחו על שולחנו להוביל תכנית לאומית. התכנית הזאת יצאה לדרך והיא צריכה לגלם בתוכה 4 פרמטרים: פעילות מקצועית מכוונת, אנשים שיעשו ויובילו, תקציב אמצעים וזמן. לצערי הרב, הניחו על שולחננו ואנחנו עיבדנו תכנית. אנשים גויסו והם מחויבים מכלל המקומות ואפשר לשמוע אותם, תקציב נלקח ואין יכולת לממש את זה וזמן, אנחנו מחפשים כל יום את ההישגים וזה בלתי אפשרי לעמוד בזה.

יש מספר דברים שהרשות הניחה, מעבר להיבטים האלה, שהם מאוד ייחודיים וזה נדרש על פי חוק. אנחנו מפעילים מרכז מחקר ומידע יחידי בארץ הזאת, שמטיף לתוכו את נתוני משטרת התנועה, יחידות הטראומה, אוטוטו מוקדי מד"א בתוך מערכת שתהיה זמינה לכל מקבל החלטות לדעת בדיוק את כל החתכים הנדרשים לבטיחות בדרכים. לא היה כזה דבר. היום, ב-254 רשויות מקומיות מנהלים בטיחות באמצעות חטיבה עירונית, מנהלי בטיחות שנמצאים שם, מכוונים ועושים. אנחנו למעשה מקיימים הרבה מאוד פעילויות שהן ייחודיות בהיבט הזה, והתוצאה שכולם מחפשים, העובדה שמאוקטובר 2007, כשנכנסנו לתכנית התערבות רב תחומית, אכיפה, הסברה, תשתיות במגזר הלא יהודי, זה מגזר שיש בו לראשונה בתולדות המדינה בבטיחות בדרכים ירידה ב-11% בהרוגים. אז אי אפשר להגיד פעם אחת שזה לא מחזיק, נחפש פתרונות אחרים. צריך גוף אחד, ובעולם כולו יודעים שגוף ממשלתי אחד אבל שמניחים לפתחו אמצעים וזמן לעשות. בלי זה, כפי שאנחנו יושבים היום סביב לשולחן הזה ויודעים שקיצוץ בתקציב מעקר את היכולת שלו להוביל את התכנית הרב-שנתית, ממוטטת את היכולת להוביל את זה באופן ענייני ומקצועי כדין. התוצאה, שמענו מכולם כאן ולצערי אני חייב להצטרף לזה, התדרדרות ועליית מוקדי הסיכון בדרכים וזה רק יעלה את כמות ההרוגים. אני אומר כאן, מתוך עמדה מתונה ואני מכיר את המגבלות, אבל אני לא יכול להתאפק כאזרח המדינה הזאת: אני לא מוטרד, אני מודאג מאוד.

תודה.

אני מתנצלת על ההתפרצות שלי אבל אתם יכולים שכשאמא מאבדת ילד, בן, בתאונת דרכים, העולם שלה קורס. אני נשבעתי שאני אלך למנוע את התאונה הבאה, את האמא הבאה שתבכה על הילד שלה. אני באה לכאן לא בגלל שאני רוצה להתפרץ לדבריהם של אנשים חשובים אלא באמת כי זה מדיר שינה מעיניי וגם מעיני הציבור כולו. ההפקרות על הכביש הולכת וגוברת. האלימות מביאה הפקרות גם. אני טוענת שהמכונית יכולה לשמש כנשק מהיום הראשון שרענן נהרג. מכונית היא נשק, ואם אנחנו לא נדע לעצור את זה היום בתקציבים, בחינוך, במערכת המשפט, למנוע את העבריינים האלה מלהגיע לכביש, לעשות הכל, כי זאת המלחמה האמיתית שלנו. ואם נערי האוצר או האוצר לא מבין את זה, הוא ישלם לפצועים, הוא ישלם למשפחות שכולות, הוא ישלם למכוניות הרוסות. הוא ישלם פי 10 ממה שהוא משלם היום לרשות הלאומית.

לאחרונה, התחלנו בשיתוף פעולה עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בכל רחבי הארץ, בעיקר בנושאי הסברה. לצערי הרב, אנחנו רואים כמה שזה חשוב, ולצערי הרב גם במגזר החרדי. הגענו למקומות שלא נחשפו כמעט לעולם לנושא תאונות הדרכים. זאת אומרת, בגלל המעט שיש אם זה בטלוויזיה או בתקשורת, שהציבור החרדי לא נחשף אליה, אין להם מידע. הגענו לילדים שכמעט ולא ידעו בכלל על נושא של חציית כביש בטוחה ואיך לעשות ומה לעשות, וגם לנהגים צעירים שלא מספיק חשופים לנושא הבטיחות בדרכים. התחלנו בשיתוף פעולה מדהים, בכל הארץ, עם מבצעים מיוחדים שמתאימים למגזר, ואני מקווה מאוד שזה ימשיך, אבל בשביל זה צריך לתת כוח לרשות הלאומית להמשיך בזה.

תודה. אודי אדירי בבקשה. הייתי מבקש שתתייחס לכמה מהדברים שעלו כאן ובפרט, אני מקווה שאדוני זוכר שבעת אישור חוק הרשות הלאומית למאבק בתאונות דרכים, כשהיה סיכוי לא רע שנוכל להכניס בעזרת רוב של חברי הכנסת אפילו את הסכום בחקיקה ראשית ועוד כהנה וכהנה, הסכמתי לבקשתו של שר התחבורה להתפשר עם אגף התקציבים ולהאמין להצהרת האגף. אני לא זוכר אם זה היית אתה, שב-5 השנים הראשונות לא תהיה פגיעה בתקציב המאבק, שלא לדבר על הצהרתו של ראש הממשלה, ששיבחתי אותה בכנסת אור ירוק בשנה שעברה, על הפתק הידוע בכתב ידו שניתן לשר התחבורה לגבי אי הפגיעה בתקציב המאבק. מה התובנות שאתם גיליתם לגבי המאבק בתאונות הדרכים, האם שכרתם חברת ייעוץ בינלאומית שהעלתה ממצאים אחרים ממה שוועדת שיינין העלתה? איך הגעתם למסקנה שהדבר שישי לבצע כרגע הוא הקיצוץ? אולי נשכיל מתהליך קבלת ההחלטות שמתקבל באגף התקציבים, כשמציעים קיצוץ לשר האוצר כיצד ומאיפה לקחת את הכסף.

בראשית הדברים אתייחס בשתי מלים למה ששאלת, כי אני נמצא בתחושת דה-ז'אוו, כי בדיון לפני שנה שאלת אותי את אותה שאלה על אותה הצהרה מלפני שנתיים ואז, הוצאנו את הפרוטוקול ואני חושב שמה שאמרתי אז אני אומר גם היום: אמרתי אז לפרוטוקול שממשלת ישראל קובעת מדי שנה את סדרי העדיפויות שלה, ובהתאם לסדרי העדיפויות האלה נבנה התקציב. אני לא יודע מאיפה להתייחס, אם אני אומר שזה השר, שמענו שזה על רקע פוליטי, אם אני אומר שזה הפקידים, אז אולי זה גם לא ראוי, אז אתייחס לדברים כשלעצמם.

ראשית, הקיצוץ ברשות לבטיחות בדרכים הוא פועל יוצא של הצורך להתכנס למסגרות - -

רק כדי שנבין מספרית: 550 אמור להיות התקציב והצעתם קיצוץ של 200. זאת אומרת שנשארים 350. מתוך זה, כמה כסף אמור לעבור דרך מינהל היבשה לפרוייקטים?

כ-220.

כלומר, אנחנו מדברים על רשות שלפעולות נשאר לה 130 מיליון שקלים, כולל הוצאות השכר.

פחות, כיוון שהיו פלטים תקציביים.

אז אנחנו מדברים על רשות שיש לה לפעולות 115 מיליון. פשוט שנהיה מיושרים על המספרים. אגב, זה פחות מתקציב הרשות שהיה פעם, כשהוא היה 160, שלא כלל העברות - -

כללתי. הצורך בקיצוץ נעשה בהתאם לצורך להתכנס למסגרות תקציביות והיא הובאה בפני הממשלה פעמיים. פעם אחת על ידי שר התחבורה. תכף אתייחס לטעמים ולסיבות אבל אני לא חושב שזה מתוך החלטה או הצהרה שהרשות נכשלה בתפקידה. אני לא חושב שרשות שפועלת שנה, אפשר לומר שהיא נכשלה בתפקידה. המדד של מספר ההרוגים הוא מדד שהרשות בחרה לעצמה, כל אחד ודעתו האישית אם המדד הזה ראוי או לא. אולי לפי המדד הזה היא נכשלה אבל אני חושב שלא צריך למדוד את זה אחרי שנה, ואני לא חושב שאי פעם אמרתי כך.

המדד רב שנתי, הוא לא מדד יומי.

אני מסכים.

אבל דובר האוצר אמר את זה, אני מקווה שאתה תשנה את דעתו.

אני לא יודע מה דובר האוצר אמר, אני יודע שלא מתוך המקום הזה נגיד שהרשות נכשלה כי מספר ההרוגים לא ירד. ממני לא תשמעו את זה. כן צריך להגיד שני דברים: 1. תקציב הרשות החדש עדין גבוה פי 2 מתקציב הרשות הקודמת, וזה לדעתנו משקף את העובדה שממשלת ישראל עדין מציבה בסדר עדיפות במקום גבוה את המלחמה בתאונות הדרכים.

רגע, לפני שנייה הסברנו שהתקציב נמוך יותר. אתה מחשיב את ההעברות - -

בוודאי, אדוני היושב ראש. תכף אני אתייחס לכך ואגיד גם למה.

זה ענין גם איך מסדרים את הסעיפים התקציביים. גם התחזוקה של מע"ץ את הכבישים זה מאבק בתאונות הדרכים.

מה היה התקציב? ממש פי 2?

כן.

מאיזו שנה אתה מדבר?

ממה שהיה ב-2005. פעם שניה, אני מזכיר את זה כי גם הרשות הקודמת, ואני לא רוצה להיכנס לנתונים כי אני לא איש של סטטיסטיקה, יש פה אנשי מקצוע טובים בהרבה אבל צריך לשים לב שגם בתקופת הרשות הקודמת, אם נסתכל על ממוצע של 7.9.10 שנים, כל שנה ירד מספר ההרוגים בכ-4% במשך 8,9 שנים או כעשור, ירד למעלה מ-30% וזאת למרות העלייה במצבת כלי הרכב נעשו פעולות יפות ומשמעותיות. תמיד כשקם גוף חדש זה נוח להגיד שהקודם לא היה רלוונטי, אני לא יודע. בפועל, במשך עשור, יש לי פה נתוני הרשות לבטיחות הדרכים, ירידה של כ-30% במספר ההרוגים, למעלה מ-30% במספר הפצועים במספר התאונות הקטלניות וכל זה למרות הגידול בנסיעה ובכלי הרכב, שהיה חסר תקדים בקנה מידה עולמי.

אתה אומר שלא צריך - -

אני לא אומר שלא צריך אלא אני אומר שלא צריך להסתכל על התקציב שנשאר ולהגיד שהוא לא מאפשר שום דבר, מיד אתייחס לזה.

אודי, אתה בא ממקום מקצועי. נניח שניתן היה להשיג הצלת חיים של 100 אזרחים והצלנו רק 50. הצלחנו או נכשלנו? הנתונים שלך נורא מניפולטיביים וזה משרת טיעון מסוים. אתם גוף שאמור להיות מקצוען. נתחיל לבדוק שרמת המינוע בארה"ב ובאירופה היא בין פי 2 או 2.5 יותר גבוהה ולכן מספר ההרוגים לאוכלוסייה לא רלוונטי. ישראל נמצאת במצב גרוע ביחס של המינוע לעולם המערבי.

אדוני היושב ראש, אני לא רוצה לתת את התשובה שלי לענין הנתונים. בחרתי בהשוואה בתוך ישראל, ובהשוואה לגבי העולם אפשר לבדוק את זה יחד ולראות - -

שנה שעברה היתה שנת השיא של כל הזמנים בקניית רכב חדש ועדין היתה ירידה.

כל מה שהתכוונתי לומר הוא שהתקציב שקיים, לא אומר שצריך להתעלם ממנו. לגבי שאלתך לתובנות חדשות ולגבי ועדת שיינין: אני חושב שכל ההמלצות של ועדת שיינין, היחידה שהתקבלה זה התקציב. בסופו של דבר, הגוף שהוקם, אני חושב שהוא שונה רבות מההמלצה של ועדת שיינין. אתה יכול לנסות ולשאול למה את כל אחד ממשרדי הממשלה שיושבים כאן, שנינו היינו בדיונים האלה בכנסת ובסופו של דבר, נותר אך ורק התקציב והאפקטיביות והיכולת להשתמש בתקציב הזה, בהינתן הסמכויות של הרשות היא שאלה מהותית.

האם אפשר להבין מדבריך שאם היו מתקבלות כל המלצות ועדת שיינין, והיתה סמכות לסגור כבישים והיתה סמכות לחקור תאונות דרכים, אז בעצם אתם לא הייתם רוצים לקצץ שם כי כרגע אתם פשוט חרדים שנותנים תקציב, אבל נתנו את כל הסמכויות שוועדת שיינין רצתה לתת לרשות? כך אפשר לתרגם את דבריך.

לא אמרתי את הדברים האלה.

זאת המסקנה שעולה מדבריך.

אפשר אולי כך להבין אבל אני חושב שבהינטל הסמכויות הקיימות, היכולת להשתמש בתקציב ולעשות בו את השימוש המקסימאלי היא פחותה, אבל תכף אתן דוגמאות ספציפיות. זה לגבי הקיצוץ והצורך בקיצוץ. לגבי ההערה לגבי מינהל היבשה, אני חוזר לאותו שיינין. הבחירה וההחלטה שהתקצוב ייעשה דרך מינהל היבשה ולא ישירות על ידי הרשות לבטיחות, בהתאם לסדרי העדיפויות שלה ולמקצועיות שלה היא לא החלטה שלנו. להיפך, אנחנו התנגדנו לה וזאת החלטה של משרד התחבורה. זה שהרשות לבטיחות בדרכים מעסיקה עשרות אנשים שמסתובבים בארץ, ואני לא אומר את זה בצורה פופוליסטית, הם מסתובבים ועושים את עבודתם נאמנה, ולא הם אלה שבונים את תכנית העבודה אלא משרד העבודה, זה מצריך לבדוק את משרד התחבורה. זה שהרשות לא רואה בזה חלק מתקציבה, זאת בעיה קשה אבל היא לא בעיה של אגף התקציבים או שלמשרד האוצר יש בה חלק, לפחות לא בענין הזה.

אני מוחה על האמירה הזאת. בחוק רשום שביצוע התשתית הוא באמצעות מינהל היבשה - -

אבל הם קובעים גם את סדר העדיפויות.

ממש לא. השנה הזאת יש צוות שעובד על הקריטריונים של התשתיות העירוניות בנושא בטיחות בדרכים בתיאום עם מינהל היבשה, כי הוא גוף הביצוע, כך הוחלט בחוק, אבל פעם אחת, כשהאוצר מעביר ישירות תחת סעיף פיתוח את התקציב, משרד התחבורה מעקר את היכולת של הרשות לשים את היד על זה.

השאלה היא אחרת, ולדעתי זה מה שמר אדירי התכוון: האם כאשר אתם קובעים שיש לבצע פרויקט בכסף הזה במקום מסוים, יכול לבוא מר סיטרמן ולהחליט אחרת, שיש מקום אחר שהוא דחוף יותר. כמובן משיקולים מקצועיים, שמר סיטרמן הרי בקיא בהם לפני ולפנים, אבל האם הוא יכול לעשות את זה?

הוא יכול לעשות הכל, וזאת שאלה מצוינת. זה אפילו לא עמד במבחן השנה מכיוון בשנה שעברה בקושי עמדנו עם ההיבט הזה. השנה זאת השנה הראשונה שזה היה צריך לעמוד במבחן הזה, אבל אנחנו לא מגיעים לשם כי הקונספט נבנה - -

אז נמצא השנה תקציב שלכם לפרויקטים תשתיתיים דרך מינהל היבשה? מי קבע את סדרי העדיפויות לאיזה רשויות יינתן ואיזה סכום?

ב-2007 קבע משרד התחבורה. אני נכנסתי לתפקידי וישבתי עם שר התחבורה והבטיחות ועם סמנכ"ל היבשה, ואמרתי להם שעל פי החוק אנחנו מחויבים להיות חלק מהתהליך הזה, לפחות עד שנבנה את הרשות. תזכרו שבסוף 2007 עוד אין מערכת מקצועית שתסתכל על זה. בנינו את המערכת המקצועית הזאת עם יחידת ההנדסה, שתסתכל על התשתיות והיא עוד לא יצאה לדרך, אבל לקחו את התקציב. אז זה עוד לא עמד אפילו במבחן המציאות, אז איך אפשר להגיד את זה?

השאלה היא למה צבעתם את ה-220? יכולתם לא לצבוע אותם והמועצה היתה מחליטה שזה לא - -

זיוה, זה דיון יותר מקצועי על איך צריך להתנהל התקציב, אבל עדין זה לא אומר ששופכים את התינוק עם המים, זה עדין לא מחייב את המסקנה הזאת. יש מקום לבחון את זה אבל זה לא הרזולוציה של הדיון.

הצביעה היתה של האוצר.

לגבי שיקולים מקצועיים נוספים: עלתה כאן הטענה והזכיר יאיר ובצדק, שבשנת 2007 היתה הצעה של משרד האוצר, שבסופו של דבר לא באה לידי ביטוי בהחלטות הממשלה, ולכן היתה הצעה של משרד האוצר שקראה לדחות את הגידול בתקציב הרשות מכיוון שאנחנו טענו טענה בעיקרה פשוטה, והיא שהרשות לא זקוקה להיקף מזומן כזה והשקעת הכסף הזה תהווה ריתוק מיותר של מקורות. כמובן שהרשות התנגדה בתוקף, שר התחבורה התנגד בתוקף ואכן, הקיצוץ לא בוצע. בפועל היינו עדים בשנת 2007, ואני מקווה שלא יהיה ויכוח על המונחים, היינו עדים לניצול במזומן, בשכלול של כל תקציבי הרשות, של כ-73%, שהוא נמוך משמעותית ממה שנקבע בתקציב המדינה, שזה 95%, ובחינתנו - -

95 מזומן?

כן, בתקציב המדינה, ובעצם הדבר הזה אני חושב שקרוב ל-100 מיליון שקל, אולי קצת פחות, של כסף שיכול היה להיות מוקצה למקומות אחרים רותק לפעילות הרשות.

לגבי שלל הגופים שישבו פה והציגו את שיתוף הפעולה ואת הסכנה לפעולות שהן מבצעים: ראשית, אנחנו סבורים שבהינתן המבנה התקציבי הקיים והדרך שהדברים מנוהלים, לצערנו, כסף שמועבר על ידי הרשות מחליף אחריות, תקציב וסמכויות שאמורים להיות מבוצעים על ידי גופים אחרים. אמר כאן מפקד משטרת התנועה, שאם הרשות תפסיק את תקציבה ותביא אותו לכדי 0, שגם לזה מיד אתייחס, יהיו עוד 60 ניידות לפרוש. אני מציע לבדוק אם זה מספר הניידות שעמדו לרשותו לפני שהרשות נכנסה לפעילות. יכול להיות שכן, אני לא בטוח.

סליחה, אני זורק פה נתונים סתם? יש לך נתון אחר? איזו התנהגות זאת? 60 ניידות ולא אחת יותר. זה גם מה שהיה לפני כן. תבדקו את הנתונים. אל תציג את הדברים כאילו אנשים לא מבינים מה קורה.

אני שואל שאלה, לא הבנת את דבריי. אני אומר שבמידה רבה, ואתן דוגמאות, פעילות הרשות מחליפה פעילות של גופים אחרים. למשל, פרויקט א'3, פרויקט שקידם המשרד לביטחון פנים. מלכתחילה אכן דובר שהרשות תשתתף בהקמתו דרך הקרן לבטיחות. ברגע שהרשות התעשרה היא מממנת את ההקמה, את התחזוקה, את כל השוטרים שיקראו ויפענחו את הדוחות ומשטרת ישראל התנהלה באדישות מוחלטת בכל הפרויקט הזה. אתם רוצים – תממנו את כל הסכום, אתם לא רוצים שהפרויקט לא יהיה, וזאת דוגמה אחת ויש דוגמאות רבות אחרות. אני חושב שזו דוגמה שמבהירה הרבה וזאת עובדה. משטרת ישראל זו לא הדוגמה היחידה.

באשר לעוד נתון אחד שאמרת, למשל לגבי השקעה בתשתיות. השקעה בתשתיות היא חלק ממרכיבי הלוחמה, אף אחד לא טען שהיא הכל. לגבי הדוגמה שנתת, אני חושב שהיא צורמת מהטעם הפשוט שאם תבחן את מספר ההרוגים בכביש 6 ביחס לכבישים בין-עירוניים אחרים תגלה שברוב הקריטריונים המקובלים להשוואה מספר ההרוגים בו הוא כשליש.

ביחס לכביש 1, שדומה בתשתיות, כביש 6 עולה עליו פי שתיים.

אני לא חושב, בא נבדוק את זה ביחד. יש רשימה של כבישים ואני חושב שההצגה של הנתון הזה היתה מניפולטיבית.

זה לא מניפולטיבי אלה דברים עובדתיים.

לגבי הטענה, כביכול, שכל הפעילות שנעשית על ידי הגופים תיפסק. תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשנת 2009, להערכתנו, עדין מאפשר פעילויות רבות. עצם ההחלטה לרשום בספר התקציב של המשטרה 0 בסעיף כוח האדם נבעה מהתעקשות של הרשות ודרישה של הרשות שבשלב הזה, בגלל חוסר הביטחון שלה לגבי העתיד היא לא מעבירה כסף לאף אחד. אני חושב, ושאני משוכנע בזה, שאפשר בעבודה משותפת וגם בחינוך ואני יודע שכבר יש הסכמה שמאפשרת חזרה של מורי התעבורה לעבודתם, הדבר הזה כבר הושג וניתן לעשות אותו מחר בבוקר, אז אני מבין שרוצים לנהל מאבק וזה לגיטימי, אבל אני חושב שמול המאבק אפשר להגיד שאפשר להמשיך את הפעילות בחינוך, אפשר להמשיך חלק מהפעילויות במשטרה, אולי לא את כולן, וכל מה שצריך זה שיתוף פעולה. אני אומר שמבחינת האוצר יש את הנכונות, שברגע שהרשות תודיע איזה סכום היא מעבירה למשטרה, באותו רגע תקני כוח האדם יוחזרו, ואני חושב שקיבלתם את המידע הזה גם מאיתנו. אנחנו מוכנים לנסות למנף את התקציב שיש היום כמה שיותר. אני אומר את זה גם למשטרת התנועה שראוי ולא מן הנמנע שמשטרת התנועה תתרום גם את תרומתה. משטרת ישראל ואולי גם משרד החינוך, אם הם רוצים למנף פעילות נוספת.

אז את השאלה הכי מרכזית לא הבנתי. מה ההבדל ביעדים או אמרת שצריך לשמור על מסגרות תקציביות. נקבעה מסגרת תקציבית שמעוגנת על ידי ועדה מקצועית למשימות שהוגדרו. האם הטענה שניתן להבין ממך זה שכיוון שהיעדים שהוגדרו ודרכי השגתם על ידי ועדת שיינין שונו בדרך, אתם לא חושבים שצריך להמשיך ולהתמיד בתקציב שהומלץ בזמנו ואושר בממשלה.

יש כמה טעמים מרכזיים. אחד זה הצורך בהתכנסות במסגרות תקציב ומדי שנה מבחן מחדש, ולא דין השנה הזאת כדין לפני שנתיים.

זה נכון לגבי כל פרויקט רב שנתי? אם התחייבת לשלם לשפיר על הקמת הנתיב המהיר, אתה בוחן להם את זה כל שנה? משנה כל שנה את העלויות?

אתה יודע ומכיר שהממשלה השנה קיבלה כמה מחויבויות רב-שנתיות כבדות מאוד, שדרשו שינויים משמעותיים במסגרות התקציב. ברודט, חינוך וכן הלאה. לגבי שאלתך, גם ברשות לבטיחות אחת הסיבות שקשה לפגוע בתשתיות, ואולי בשנה הבאה זה יהיה אחרת, בשנה הזאת קשה לעשות קיצוץ חד בתשתיות כי שם זה הרבה מחויבויות קשיחות שיצאו לקבלנים וכולי, ודברים כאלה אי אפשר לבטל אבל אתה יודע ומכיר שגם בתכניות החומש בתחבורה, שיקרות לליבנו, הרבה פעמים עושים שינויים.

טעם שלישי וחשוב, גם הביצוע התקציבי בפועל מראה, להערכתנו, שאפשר לקצץ.

אני לא אעליב אותך, כי אני מבין את הצורך שלך להגיד מה שאתה אומר. נניח שלא אתה אמרת, זה קשקוש מקושקש.

איזה מהדברים?

האחרון בעיקר. סדרי עדיפויות של ממשלה, לצערי, נקבעים כי לפוליטיקאים לא נוח לבטל פרויקטים כאלה כי יש ראשי ערים שהם נורא רוצים את תמיכתם ולא נוח להם לעצור שם. יותר קל לפגוע במורים, בדברים שהם פחות ממוקדים בפגיעה. אני לא בא אליך בטענות, זה סדרי העדיפויות ובגלל זה הציבור חושב מה שהוא חושב על המערכת הפוליטית, אבל זה המצב. אתה גם לא הצגת שיש לזה ערך יותר גדול באופן מקצועי ומדעי להצלת חיי אדם ממה שעושים האחרים כאן. הסברת את מה שהסברת ואני מכבד את דבריך, ומלכתחילה אמרתי שמי שהיה צריך להיות כאן הם אלה שאחראים על קביעת סדר העדיפויות בין בתקצוב ובין בקיצוץ.

הנושא הזה ידוע, אני גם ישבתי עם האנשים לפני כן ועברתי על דברים כתובים. זה מיותר להגיד מה המשמעות של קיצוץ של משימה לאומית כשמדובר על בטיחות בדרכים, עם כל מה שאנחנו סובלים במדינה זאת והמצב לא נהיה טוב. אנחנו יודעים כמה נהרגים ונפגעים בתאונות דרכים. אני גם לא כלכלן, וכולם יודעים שהמשמעות בקיצוץ פה, מה המשמעות הכלכלית ושזה לא דבר מיידי, כמו שאמר היושב ראש. לפעמים החשבונות קטנים וזמינים יותר, ומה המשמעות של קיצוץ כזה והעלות שיש למשק ולמדינה במניעת תאונות הדרכים.

אני רוצה להגיד, כמו שידוע, שהרשות קמה לתת מענה הרבה יותר רחב מכה וכמה היבטים, ולא לקחת רק היבט אחד ולטפל בו, לא רק את תנאי הניידות ולא התשתיות. לקחת גם בחינוך, גם בתשתיות, גם בניידות ולתת מענה כללי שזה הדבר היחיד שייתן שנתקדם בנושא הזה. אם אנחנו מקצצים בכזה קיצוץ דרסטי בתקציב, אולי אפשר לבטל את כל הרשות ולעשות פעולות. למה צריך לקרוא לזה רשות? זה לא נקרא רשות, זו לא המשימה והתועלת שתצא מרשות.

המסר שיוצא בקיצוץ הוא שאנחנו כל הזמן מנסים להפנים שהנושא של תאונות דרכים שמביא לאובדן חיי אדם, חוץ מהנושא הביטחוני, שזה גם פוגע במשימה הלאומית שלנו. אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, יש מגזרים, ואני מדבר על המשימה שלקחה על עצמה הרשות, בחינוך של מגזרים, וכולנו הגענו למסקנה שהחינוך זה החלק המרכזי שבו אנחנו יכולים לתת מענה למניעת תאונות דרכים. יש מגזרים שלא פתוחים מספיק בשיעורים של משרד החינוך, לא בשעות ואני מייצג את המגזר החרדי שסובל גם, והוא נפתח בנושא הזה אחרי עבודה קשה מאוד של חומר לימודי, תכניות לימודיות, פריסה גדולה בכל הארץ, עבודה שהשקיעו בה הרבה מחשבה ומקצועיות כדי שהמגזרים יקבלו מענה מקצועי כדי למנוע תאונות דרכים. בזה שפוגעים בו עכשיו חוזרים אחורנית ומבטלים את כל מה שהשקיעו, ויש לזה משמעות חזקה מאוד.

אני רוצה להתחבר לדברי היו"ר, הייתי היום בדיון בוועדת הכלכלה ויש לי הרגשה ששם היו גופים שמייצגים אנשים חזקים. נראה לי שזה המקום הכי קל לקצץ בו, אין מספיק אנשים שיודעים לצעוק, קיצוץ של 200 מיליון הוא משמעותי מאוד וקל לעשות את זה במקום הזה, שזה המקום האחרון שהיו צריכים לעשות את זה.

אני פשוט בהלם מצורת החשיבה של האוצר. פתאום גילו שיש 200 מיליון שקל עודף בתקציב של הרשות? כל הזמן לא ידעתם שהדבר הזה קיים ושהכסף הזה מיותר ושהם מנצלים את זה לרווחתם ועושים בזה מה שהם רוצים? פתאום גיליתם שיש 200 מיליון שקל שצריך לקחת אותם משם? דבר שני, אני מכיר את הנושא הזה לעומקו משיחות רבות שהיו לי עם האחראי על המגזרים, אלוף משנה במילואים וידנר, שמונה בשנה האחרונה לתפקיד הזה. אני יודע ממנו, ברמה האישית, כמה התפקיד שהוא עושה חיוני, וכמה שהמגזרים שהוא אמור לתת להם שירות, החרדי והאחרים או המגזר ערבי, הדרוזי, כל המגזרים שהבנתי ממנו שהוא מטפל בהם, זה כל כך חיוני שהמערכת הזאת תמשיך. לא ציפיתי שתענה על מה ההבדל בין 50 ל-100 הרוגים ומה עשינו בזה. אבל לבוא עם כל הנתונים שאתה מנסה למכור לנו, היו"ר אמר שהוא לא רוצה לפגוע בך ואני מצטרף לאמירה שלו שזה קשקוש מקושקש.

אדוני היושב ראש, ראוי שהוועדה תגיד את דברה בצורה חד-משמעית, שיש לבטל את הקיצוץ הזה ואין שום היגיון שאומרים פתאום ש-40% מתקציב מסוים לא היה רלוונטי. היה 550 ובהינף יד מורידים 200 מיליון שקל. זה לא 20 מיליון שבזבזו אותם על מערכת חינוך בבני-ברק שלא היתה שווה. אני לא מקבל את ההיגיון שלכם בקיצוץ, אין שום הסבר הגיוני שאתה יכול לתת שיהיה מקובל עלי, שפתאום יש 200 מיליון שקלים מיותרים.

המועצה לא שינתה את הצעת התקציב ל-2009, היא נשארה עם המספר בתקווה שהכנסת לא תאשר את הקיצוץ והיא לא יצרה תקציב אלטרנטיבי. היא יוצאת מתוך הנחה שעד 1 באפריל, שיאושר התקציב, הוא יהיה 1 חלקי 12 של תקציב 2008.

אני רוצה לסכם ולומר לגבי התקציב של 2009, אתמול היו דיונים בסיעת העבודה וגם בסיעת הליכוד והוחלט לא לתמוך בתקציב של 2009 במתכונתו הנוכחית. בכל מקרה, אף אחד לא מתכוון לקחת את התקציב שהוכן עכשיו כפלטפורמה שממנה יוצאים לאחר מכן. תהא אשר תהא הממשלה הבאה ומי שירכיב אותה, אני לא מדבר בשם קדימה, אם זאת לא תהיה קדימה ככל הנראה התקציב ישונה באופן משמעותי ואנחנו מבינים את צד - -

אתם תתחייבו להגדיל את זה בעוד 200 מיליון?

אני יכול לדבר רק בשמי. מר שרוני, אני מניח שאתה גילית שגם כשחשבת שדיברת בשם הגמלאים לקראת מערכת הבחירות, לא בהכרח זה מה שקרה בסוף. אז אל תדרוש ממני מה שלא דרשת מעצמך. אני יכול להתחייב רק על מאבקים שאני אוביל ושאחרים יתחייבו שהם יובילו ולעשות את המקסימום.

בלי קשר לויכוח המפלגתי.

נכון, אני לא חולק בענין הזה יותר שבחים למפלגתי מאשר למפלגות אחרות. אני מקווה ומצפה שאזרחי המדינה במערכת הבחירות הקרובה ייקחו בחשבון ויתנו דגש וגם כלי התקשורת יעשו את זה, להתחייבויות בתחומים האלה ולא רק בנושא המדיני-ביטחוני.

התקציב לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים זה עבור כל העם ולא עבור המפלגות.

כל דבר אמור להיות לכל העם בדרך כלל. אני רוצה להציע את הצעת הסיכום, ואם אין לכם התנגדות, אנחנו לא נקיים הצבעה אלא נוציא את ההודעה:

ועדת המשנה לבטיחות בדרכים קוראת לכלל חברי הכנסת שלא לתת יד ולא לתמוך בקיצוץ המוצע בסך 200 מליון שקלים בתקציב הרשות הלאומית. ועדת המשנה תפנה לראש הממשלה במכתב ותבקש ממנו להתערב בדחיפות, ולהורות על ביטול תקציב המאבק בתאונות הדרכים. המאבק הזה הוא לא פחות מהחשיבות של ההשכלה הגבוהה, והוא נוגע ישירות להצלת חיי אדם. הוועדה מבקשת להזכיר לראש הממשלה את התחייבותו הכתובה שניתנה לשר התחבורה וכן את התחייבותו שניתנה בעל-פה בכנס אור ירוק בשנה שעברה, שלא לפגוע בתקציב המאבק בתאונות הדרכים.

הוועדה קובעת כי הקיצוץ הדרמטי המוצע בתקציב המאבק בתאונות הדרכים יחסל את התכנית הלאומית המבוססת על דוח שיינין, והקיצוץ יגרום בוודאות למוות ולפציעה של אזרחים רבים בכבישי המדינה.

חברי הוועדה שנוכחים בדיון מתחייבים להתנגד לתקציב המדינה כל עוד לא תוסר ממנו הפגיעה בתקציב המאבק ובנוסף, תמליץ ועדת המשנה בפני ועדת הכלכלה כי שום בקשה של משרד האוצר, ובעיקר העלאת אגרות, ואני חוזר בי מהודעתי בבוקר שאתמוך בהעלאה, כי שום העלאת אגרות או בקשות של משרד האוצר לא יובאו כלל לדיון בוועדה עד לביטול הקיצוץ. זאת ההודעה.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:25)