PAGE
52

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
פרוטוקול מס' 64
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים

שהתקיימה ביום שלישי, ו' בחשוון התשס"ט (4 בנובמבר 2008) בשעה 12:00

תלונות על אכיפה בענף החקלאות.

חברי הוועדה: רן כהן – היו"ר

שי חרמש

אורי מקלב

יוסי אדלשטיין – מנהל אגף לזרים, משרד הפנים

אבישי עומסי – משרד התמ"ת

תנ"צ אבי מור – ראש מנהלת ההגירה, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק לינדה ג'רבי – קצינת תלונות הציבור, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק מיכל דואניס – מ"מ יועצת משפטית, מנהלת ההגירה, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק עובדיה צפריר – עוזר ראש מנהלת ההגירה, המשרד לביטחון פנים

גלעד לבני – פורום חקלאי הפריפריה

אורית כהן – מנהלת כוח אדם, החברה לפיתוח בערבה התיכונה, פורום חקלאי הפריפריה

אברהם הראובני – לשכות כ"א זר בחקלאות

ניסים לסרי – חקלאי

יוסי לסרי - חקלאי

עופר דנין – רכז חקלאי מוא"ז עמק חפר

עקיבא פסקל – חקלאי

אורית פסקל – חקלאית

דורון פלר – חקלאי

ראובן עורקבי – ארגון הנכים

עופר דנין – ועדה חקלאית, עמק חפר
דוד קשאני – קול בשכונות

גלעד נתן – מ.מ.מ, הכנסת

בת-שבע פנחסוב

שרון רפאלי

תלונות על אכיפה בענף החקלאות

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים. אני כבר מודיע, לאחר הסנסציה שהודעתי שאני לא מתמודד לכנסת הבאה שזאת לא הישיבה האחרונה. אמנם היום אני אנאם במליאה את הנאום האחרון, אבל זאת לא ישיבה אחרונה.

- - - זה ממך?

מקבלים את צביה. אני אברך אותה, ואני אפרד.

מי בא אחריה?

עיסאווי פרג' מכפר קאסם.

הוא יספיק להיות?

הוא לא יספיק. אני לא פורש, אני נשאר עד הסוף. לכן מאוד יכול להיות שגם במהלך פגרת הבחירות הוועדה תתכנס מדי פעם, על-פי הצורך ועל-פי היכולת. בהתחשב בכך ששי חרמש מתמודד בקדימה לא נעיק עליו יותר מדי.


הישיבה הזאת מתכנסת כדי לדון בנושא האכיפה בענף החקלאות. בשלב הזה אני רוצה לומר לאורחים הנכבדים כאן שאני מאוד שמח, כי הבוקר עיכבנו חוק בעבודת העבודה והרווחה של הכנסת שבכוונתו להתיר ייבוא הרבה יותר קל של עובדות זרות לענף הסיעוד לאנשים בגיל 90-85 ומעלה. זה עמד להיות הרבה יותר מסוכן. מהניסיון שלנו בוועדה הזאת הסברתי שם את הדברים, ולשמחתי,

גם הממשלה עמדה על הרגליים האחוריות והתנגדה, ולכן העניין בוטל או יידחה לכנסת הבאה, אם בכלל.


אחד מיוזמי הדיון בנושא הזה הוא חבר הכנסת שי חרמש שנמצא איתנו כאן. אני אבקש ממנו להציג את הנושא של הערנות המשטרתית במושב עולש מתחקיר שנעשה בנושא הזה. לאחר מכן – תלונה על תנאי העסקה של דוד צעירי מזיכרון יעקב. אני מבקש שמציגי הסוגיה של האכיפה יציגו את הדברים, ולאחר-מכן אבקש את תשובותיהם של נציגי מנהלת ההגירה ושל משרדי הממשלה האחרים.


בבקשה, חבר הכנסת חרמש.

תודה, רן, על שקידמת את הדיון, כי מי כמוך יודע שיש דיונים שאתה מעלה אותם, ועד שאתה מגיעים לדיון הסיפור כבר לא אקטואלי, ופה היה באמת מהלך מהיר מאוד.


אני מוכרח לציין שתי עובדות: אני נקריתי לסיפור של עולש על- - - הוועדה החקלאית של עמק חפר, עופר דנין, שנמצא פה כעת. כדי שהדיון הזה יאפשר ראייה של כל הממדים שעליהם דיברתי עם אפי – אנחנו לא ב"לעומתי" פה, ממש לא – והכוונה לקחת את המקרה הזה ולנסות להבין את הדיאלוג, את האינטראקציה, את העבודה בין החקלאים לבין משטרת ההגירה. כמי שמייצג את המגזר החקלאי פה בכנסת, אין לי כוונה בשום פנים ואופן, לתת יד לשום דבר שמשמעותו הפרת חוק, אי מילוי חוקים, אי מילוי תקנות – כל הדברים האלה לא בבית ספרנו.


למטרת הדיון, היה פה אירוע שלפחות מזווית הראייה של החקלאים טעון בכמה נושאים מאוד בעייתיים. אני מניח שלמשטרת ההגירה יש גם הפן והזווית שלה. אני לא חושב שאני מייצר פה מציאות של שני צדדים שמתעמתים זה עם זה; משטרת ההגירה – טוב תעשה וחייבת לאכוף את כל נושא שמירת החוק. אין שום מקום לשום פרשנות אחרת בנושא.


אני קיבלתי את הקריאה מעופר דנין, על כך שהחקלאי מעולש, ניסים לסרי שוכב בבית החולים לניאדו בערב יום כיפור בגלל פעילות שנעשתה בנשקו על-ידי משטרת ההגירה.

עם כניסת יום כיפור?

לא, יומיים לפני כן. אני דיברתי איתו ערב יום כיפור. הסיפור נראה גם ברמה של הפעלת כוח שעל-פניו נראתה לא מדתית ולא נדרשת. אני חשבתי שאין טוב ממראה עיניים ונסעתי למקום להיפגש עם ניסים. לפני שנפגשתי עם ניסים נפגשתי עם משפחת פסקל – עם אורית ועם עקיבא שיושבים פה כרגע – שמפעילים משק חקלאי גדול, אולי אחד הגדולים באזור – 250 דונם של חממות- -

הגדולים בארץ.

הם יצואנים גדולים. אני עד היום לא יודע אם זה 6 מיליון יורו או 6 מיליון פרחים. יש 6 מיליון בסיפור.

זאת לא ועדת כספים.

אני גם ועדת כספים.

פה מותר לגלות, זה בסדר.

אנחנו נביא נתונים.

מדובר על משק חקלאי מאוד גדול שמעסיק עשרות עובדים זרים, ולשמחתי הרבה, ציבור עוד יותר גדול של עובדים מקומיים גם מכפרי הסביבה.

דרך עמותת "מן".

"מן" נמצאים פה?

זה לא קשור אליהם.

עושים מאמץ להעסיק רק ישראלים.

סיירתי במגורים של התאילנדים כדי לוודא שתנאי הקיום שם הם הנדרשים, על-פי החוק. לזכותם אני אגיד שהייתה שם מכונת כביסה חדשה, ואפילו היה שם תרגום בתאילנדית של הוראות ההפעלה; שניים מתגוררים בחדר; אם זה לא כל-כך נקי זה מכיוון שאשתי הפולנייה לא גרה שם, אבל אני מניח שכך התאילנדים אוהבים, ואי אפשר להכריח אותם. האירוע נזכר בתחקיר שהעברתי לרן, והעברתי אותו גם פעם לאפי, כי הכוונה שלי היא אמיתית לגמרי. אני מציע שנדון בדברים וננסה להגיע למערכת קיום שבה יישמר החוק ולא ייפגעו חקלאים שאינם עברייני חוק. ממה שהבנתי מהסיור הכפול שהיה אצל משפחת פסקל לא נמצא דבר וחצי דבר; ממה שהבנתי מהביקור שהיה אצל ניסים לסרי נעצרו שני עובדים זרים – האחד שוחרר מיד ועם השני היה תהליך מאוד מורכב.

מה היה המניע להגעה לשם? מה היה החשד או המודיעין?

עובדים זרים ללא היתר.

אנחנו לא מנהלים פה חקירה של בית משפט, אבל היו שם פגיעות גם בתריסים ובחלונות וגם "לומיקים" של פתיחת דלתות עם לום. אני רוצה לשאול האם אי אפשר להיכנס לתוך קרוואן של בנייה רכה בלי להיכנס בכוח?

למה בכלל הייתה צריכה להיות פריצה בכוח? פנו אליכם להיכנס, ולא נתתם?

עלו שם שאלות באמת כמו, למה צריכים לשבור תריסים של חלונות, למה צריך להיכנס עם לומיקים בדלתות; הייתה שם טענה על איזוק של תאילנדית. אזקו גם את ניסים. בא כוח משטרה כל-כך גדול. השאלה היא איך היינו מגיבים בוועדת חוץ וביטחון אם היינו שומעים שתיירים ישראלים בתאילנד "טופלו" בצורה דומה, ומעבר לעניין החקלאי אנחנו עוסקים באורחים שבאים לכאן לעבוד ולהתפרנס, והם תיירים ואזרחי מדינה זרה. אני אומר שוב למשטרת ההגירה ואמרתי גם לחקלאים בדרך: חלק מאיתנו זוכים לביקורים האלה ביושר. אני לא מתכוון לפסקל. יש חריקות ותקלות בפעילויות שצריך לטפל בהן בהעסקה בלתי חוקית, בתנאים בלתי חוקיים, בתנאי שכר בלתי חוקיים, בהעסקה ללא חוזים, בתשלום לא ראוי, באחיזת פספורטים שלא כדין. אם צריך להעיד על חטאי החקלאים אני פוטר אותך. גם בטיפול בדברים האלה צריך מדתיות של הפעלת כוח ושיקול דעת ובאחריות שעוסקים באוכלוסייה שהיא לא מיליטנטית – זאת לא פשיטה למעוזי החמאס בעזה, בסך-הכול עוסקים פה בתיירים שבאים לעבוד פה בארץ. היות שהדברים כתובים והוצגו לחברי הוועדה, גם למשטרת ההגירה וגם לך, היושב ראש, הדברים על השולחן.

מאחר שקיבלתי תלונה מ"קו לעובד" אני רוצה לבקש מגלעד נתן להציג את הידוע לו בתלונה שלהם. לאחר-מכן נשמע את תת ניצב אפי מור.

התלונה שלי, או יותר נכון סדרה של תלונות מופנית כלפי יחידת האכיפה של יחידת הסמך, והיא היעדר הגעה של פקחים למרות תלונות חוזרות ונשנות ויידוע של פקחים במחוזות השונים על תנאי העסקה לא הוגנים, על אי תשלום שכר, על שעות נוספות, בחלק מהמקרים פקחים ציינו במפורש בתצהירים שהגיעו מ"קו לעובד" שהם לא מתכוונים להגיע לאותו מעסיק. זאת לא הפעם הראשונה. אני מאז 2005 בוועדה, והתלונות האלה חוזרות ונשנות. הבקשה היא להתייחסות של יחידת האכיפה והעובדה שזה למעלה משלוש שנים אנחנו מקבלים תלונות חוזרות ונשנות על היעדר אכיפה ועל כך שפקחים לא מגיעים בעקבות תלונות שמגיעות מעובדים תאילנדים לארגונים כמו "קו לעובד".

אני ממושב עולש. עליי מדובר בנושא משטרת ההגירה עם העובדים הזרים. אני איש פעיל בהמון ועדות ציבוריות בלי שקל אחד ליום; מכיר את הכללים כאזרח מדינת ישראל ושומר חוק. כך שאין שום סיבה בעולם שהייתי מעסיק אצלי במשק עובדים ללא היתר.

ספר לנו גם מה אתה מגדל, כמה דונם, כמה עובדים זרים יש לך.

אני הייתי אחד המגדלים הגדולים בארץ של ירקות וגם משק לפרחים באלפי דונם. בעקבות אירוע לב שעברתי לא מזמן עדכנתי את המשק שלי עד 10%, כך שהיום אני מתעסק בכ-120 דונם של ירקות ושל פרחים.

אז קודם כול תהיה בריא.

כדי להיות בריא צריך להוריד את העסקנות הציבורית, לא את העבודה במשק.

מגיל קטן נכנסתי לעניין הזה. במשק שלי יש לי היתרים לתשעה עובדים זרים. מדי פעם כשיוצא עובד זר, ויש לנו היתר שמתפנה אנחנו פונים למשרד הפנים, ששולח לנו אישור; אנחנו צריכים לשלם בלשכת התמ"ת; אחרי שמשלמים בלשכת התמ"ת הם שולחים לנו את שובר התשלום, ואותו אנחנו מפנים למשרד הפנים. משרד הפנים נותן לנו קרדיט של 30 יום עד שהוא פונה אלינו ואומר שיש עובד מהמאגר או שיגיע עובד מחו"ל במקום עובד שעזב או ברח. בכל זה מדובר בפקידים ובניירת שצריך כל הזמן להוביל מכאן לכאן.


במשק שלי היו באותה עת שמונה עובדים, כולם עם היתרים. אני מחזיק אצלי קלסר מאוד מסודר. לכל עובד שמגיע למשק יש חוזה העסקה, דרכון, ביטוח בצורה מסודרת. ב-2:00 לפנות בוקר הגיעה אליי משטרת ההגירה. מכיוון שהמשק שלי מסודר, ויש בית בכניסה, אני מניח שאם הם היו באים עם צו הם היו דופקים בדלת, מראים לי צו, ובטוח הייתי מזמין אותם גם לכוס קפה. יש לי משרד מסודר עם שולחן מאוד גדול, כמו לשכה. הייתי יושב איתם ומראה להם, ואולי לא היינו בכלל צריכים להעיר את התאילנדים. או אם היו מבקשים ממני לפתוח את בית האריזה בלי לפרוץ אותו, הייתי פותח להם, מראה את החדרים ואת הכול. אני מאוד מעריך את משטרת ההגירה ואת משטרת ישראל בכלל – אני איש חוק, שומר חוק.

אתה לא צריך יותר להצטדק. אמרת את זה כבר פעמיים.

אם הם היו באים אליי, הייתי פותח להם הכול. לעומת זאת הם באו ונכנסו למשק – אני שמעתי רעשים וצעקות מכיוון בית האריזה; שמעתי את אחי יוסי שבמקרה חזר מריקודי עם דופק בחלון של הבן שלי, "יש גנבים במשק". לא הבנו מה זה. אני שמעתי מהקומה השנייה- -

אתה משפחה עם ילדים?

כן.

הם ישנו באותו לילה בבית?

כן.


הבן שלי יצא החוצה, אני יצאתי מהצד השני, וראיתי דמויות שהולכות עם פנס וחשבתי שמדובר בפנס. לפני כשנה וחצי גנבו לי את הטרקטור, הכניסו אותו לשטחים אז חשבתי שמדובר בגנבים אחרי שקניתי שוב ציוד חדש. יצאתי למשק, פגשנו באחד האנשים שהיה על אזרחי, ולא היה עליו שום דבר מזהה. היה שם חשוך, והם הגיעו מבית האריזה שזה בערך 50 מטר עד הכביש, ולא 500 מטר. שאלנו אותו מיהו, והוא לא ענה לנו. אני המשכתי לכיוון בית האריזה. כשהגעתי לבית האריזה ראיתי את התאילנדים שלי על הרצפה כשתוקפים אותם בבעיטות. בית האריזה היה חשוך והדלת של חדר התאילנדים הייתה פרוצה והייתה קרן אור ממנו. חשבתי שמדובר בזה. באתי לאחד מהם, ולא הספקתי לדבר, חטפתי בעיטה מאחורה, נפלתי למטה, באתי לקום, נפלתי שוב, והמשיכו לבעוט בי, קרעו אותי, שמו לי אזיקים בידיים ואיבדתי את ההכרה. אז כבר הבן שלי ואחי נכנסו, והם צעקו אליהם "הוא חולה, הוא חולה, עזבו אותו, מי אתם?". אני איבדתי את ההכרה, ומפה אני יכול לספר את הסרט.

הזמינו טיפול נמרץ; הגיע טיפול נמרץ כשאני עדיין אזוק על הרצפה, ואף אחד לא רוצה לשחרר אותי. הפרמדיק אמר להם שהוא לא יכול לעשות לי בדיקה, ואז שפכו עליי מים והתעוררתי. הפרמדיק אמר להם לשחרר אותי כי יש חשש לאירוע לב, והם אמרו "לא, הוא עושה הצגות". הגברת שיושבת פה אמרה "לא לשחרר לו בשום פנים ואופן את האזיקים, הוא עושה הצגות". היה שם עוד מישהו שאמר שישחררו לי את האזיקים, ואכן שחררו לי מיד אחת את האזיקים. אחרי כן לקחו אותי לאמבולנס. היא ביקשה מאחד השוטרים שיתלווה איתי לאמבולנס, והוא אמר לה בפירוש: "אני לא אתלווה אליו כי אני לא הייתי שותף לסרט הזה". היא ביקשה ממישהו אחר שיתלווה אליי לאמבולנס, וגם הוא סירב, ואמר לה לעלות איתי. האמבולנס פינה אותי לבית-חולים ללא ליווי של שוטרים.

הגעתי לבית חולים, בדקו אותי במיון ואובחן שיש לי פגיעות אורתופדיות בכתפיים, בברך, ברגליים, חבלות בכל הגוף, בעיטות, סימנים כחולים. הפנו אותי מחשש לאירוע לב מכיוון שאני חולה לב, והיה לי דופק מהיר מאוד, למחלקה הקרדיולוגית להשגחה של 48 שעות עם חומרים ואינפוזיה ובלגן שלם.

אחרי 48 שעות שוחררת?

הייתי צריך לחתום כי ביקשתי לעבור לבית חולים "מאיר" בכפר-סבא. אבל זה היה ערב כיפור, ולא רציתי להיות בבית-החולים בכיפור, אז חתמתי שאני יוצא מ"לניאדו", וחזרתי לבית חולים "מאיר" בכפר סבא. בבית חולים לניאדו אובחן קרע בגידים בכתפיים, ולכן אני לא יכול להרים את הידיים; אחרי כן פניתי לבית החולים בכפר-סבא, ושם עשו לי אולטרה-סאונד ושם נמצא שיש לי קרע מלא בשני הגידים בצד ימין ובצד שמאל. זה דורש ניתוח, זה דורש החלמה והשבתה של הרבה שנים, וזאת נכות לכל החיים.

אתה דילגת במהירות על הדברים, וזה בסדר, אבל לא אמרתי האם כאשר היה לך כל התקל הזה עם השוטרים, אמרת להם שאתה בעל המשק. הספקת להגיד להם?

אני אמרתי לאחד האנשים כשהוא שאל מי אני. אני אמרתי לו שאני בעל המשק, והוא אמר לי שאני מפריע לו, והוא דחף אותי. זה היה בהתחלה כשהגעתי.

אז הזדהית.

אף אחד לא הזדהה כשוטר.


דרך אגב, אחרי שהבנתי מי אלה, אמרו לי שזאת משטרת ההגירה, אז אמרתי שיש לי אישור לכל העובדים. אחרי זה פינו אותי. אף על פי שלקחו לי עובדים – ואחד מהם עובד חדש שהגיע מחו"ל- -

זה לא אמרת. מה זאת אומרת, לקחו? לקחו את כל השמונה?

לא. לקחו לי שני עובדים, שהבנתי שהם במעצר.

מישהו מבין העובדים גם נפגע?

לא. מאחד מהם נלקח דרכון עם כסף ולא הוחזר לו עד היום.

אבל פיזית פגעו רק בך או גם באחד העובדים?

לא, גם בהם. הם גם הגישו תלונה במשטרה.

הם קיבלו מכות?

כן, נתנו להם מכות.

מכות בידיים, באלות?

בעיטות- -

סליחה, אני אח של ניסים. כשהם הגיעו למשק- -

גם אתה היית באירוע הזה.

הם באו כדי להרביץ לאנשים. ממש ככה, הם פשוט מטורפים.

אני לא שואל עכשיו עם איזה כוונות הם באו; אני שואל מה הם עשו.

הם הרביצו.

הרביצו בידיים, באלות, בגז מדמיע, במה?

יש להם השיטות שלהם.

ניסים אומר שבבעיטות.

בעיטות ואגרופים. ועם הפנס.

השוטרים האלה הם דרוזים או ערבים, מאוד מפחידים, גבוהים. בחרו אותם אחד-אחד. דחיפה שלהם – כולנו לא יכולים לדחוף בן אדם כמו שהם דוחפים. אותי הם הרימו מעל ניסים וזרקו אותי מחוץ למחסן. זרקו לי את הטלפון שאני לא אזמין אמבולנס.

מה?

כן.

מדהים.

אנחנו לא רוצים להרחיב פה- -

מה שאתם אומרים זה כבר מספיק, ונשמע כבר מספיק זוועה.

למחרת התקשרתי לשי חרמש ואמרתי לו שהעובדים עם רישיון, למה הם צריכים לשבת במעצר? העובד מתקשר אליי מבית הסוהר ואומר לי המתורגמן, שהוא שואל למה הוא בבית-סוהר, הרי אמרנו לו שיש לו ויזה. ניסיתי עם שי חרמש לסדר את העניין; שלחנו מכתב ואמרנו שהוא עם רישיון. יש לי אישורים. הוא גם מדווח על כל ספטמבר – יש לי תלוש משכורת שלו. למה הוא צריך להיות במעצר. למרות הכול – אחד החזירו לי, אחד השאירו במעצר- -

עד מתי?

עד אחרי סוכות. בסוכות הלכתי לשם, ואמרו לי שבחגים אין עם מי לדבר.

הוא היה במעצר כל התקופה?

הוא ישב בסוכה בכלא.

שלחנו מכתב למשרד הפנים, ולא היה עם מי לדבר. הלכתי למשרד הפנים, חזרתי לכלא. אמרתי, לא נעים, אולי אפשר להביא לו גם לאכול ולשתות משהו – לא נתנו לשים שום דבר. כל יום הוא התקשר אליי. אחרי שנגמר חג הסוכות הביאו את העובד הזה למישהו אחר אף על פי שהוא על שמי, ושילמתי את האגרה שלו. יש לי אישור של משרד הפנים על זה. אני אראה לך את המסמכים.

אתה לא צריך להוציא את המסמכים. אם תהיה לי בעיה של חוסר אמינות אני אבקש את זה. אני מאמין לך, וזה בסדר גמור, עזוב את זה. מה שלא יעלו פה, אני - - - ואני מצטער על מה שקרה.

זה שפגעו בי, ויכולתי להישאר נכה, אבל גם יכולתי להיפגע בתאונה. הקטע של ההשפלה, ששמו לי אזיקים בידיים מול אשתי, השכנים והילדים, כשלא חטאתי ולא עשיתי שום דבר – על הדבר הזה אני לא מוכן לסלוח. על ההשפלה שהושפלתי בכיתי כל יום כיפור כמו ילד קטן. על מה שמו לי אזיקים? אני מנסה לחנך את המשפחה ואת הילדים שלי כדי חלילה לא לטעות בדרך. על מה שמו לי אזיקים בידיים? אני הרגשתי מושפל, ועל זה אני לא מוכן לסלוח.


גם אם הייתי מעסיק ללא היתר וללא רישיון – עשו כל מה שמותר לכם, למה להרביץ? למה להרביץ? תעצור אותי, תוביל אותי – למה להרביץ? קרעו אותי במכות, וזאת התוצאה.

אני ממש מודה לך על הצגת הדברים האלה, ואני משתתף בכאב שלך.

אני מציע שנשמע את פסקל כי זה הסיפור המשלים לעניין הזה, ואז כל המעגל סגור.

תעשו את זה בקצרה, בבקשה.

אני ממושב עולש. העובדים הזרים היו אצלי קודם ועברו אליו. אני רוצה להגיד דווקא דברים טובים על משטרת ההגירה. חריצות, מודיעין, התמדה. אם דיכטר היה מפעיל את המשטרה הזאת נגד הגנבים בחקלאות היינו ממש מאושרים. חריצות ועבודה יום ולילה של המשטרה הזאת; מודיעין, שלא רואים דבר כזה- -

רוב מפקדי משטרת ההגירה לשעבר עלו לגדולה – גנות, אוחיון ואחרים.

זאת משטרה שעובדת יום ולילה, ודווקא לטובה. אני לא נתקלתי באלימות כי האמת היא שאני ממש בורח. אני רואה את האמירות ואת העוצמה שהם עובדים בה, אז אני בורח כי אני יודע שאם אני אפול לידיים שלהם אז אולי יש להם כמה דעות מוקדמות עליי, ואני אחטוף עוד יותר.

כמה עובדים יש לכם?

אנחנו עובדים עם הבן שלנו, אז יש לנו כ-30 עובדים ביחד.


אני פונה אל משטרת ההגירה ומבקש מהם פשוט לא להשפיל את התאילנדים. זה הכול. באותו לילה באו שוטרים- -

באיזו שעה?

הם היו פעם אחת ב-17:00 ואחר-כך ב-1:30 לפנות בוקר. הם עשו את זה כמו מבצע לתפוס את חסן נסראללה. מכל הכיוונים. אנחנו גם ראינו הליקופטר שמנחה אותם מלמעלה. שמעתי שלא היה הליקופטר, אבל היה במקרה הליקופטר. זה היה מקרה. באו מכל מיני כיוונים והתנפלו. כנראה, יש תסכול שיש להם מודיעין טוב, והם לא תופסים את התאילנדים. זה מתסכל, כנראה. אני לא מדבר על המפקדים, אבל יש שם שוטרים שהייתי מצפה מהם להתנהגות טובה יותר.

מה הם עשו לתאילנדים שלכם?

אני לא רציתי להתערב- -

הוא דיבר עם שי חרמש.

נתתי להם את התאילנדי. דרכו לו על המיטה עם בוץ- -

התאילנדי דיבר אנגלית טובה. שוחחנו ואמרתי: "What kind of behavior by the police"?, והוא אמר: "They jumped on my bed and called me Ben-Zona".

באירוע הזה לא קראו לו "בן זונה". באירוע הקודם. קראו לו "בן זונה", בעטו להם בכלבים, דרכו להם עם נעליים עם בוץ- -

זה הכלבים של התאילנדים?

כן, הם לא אוכלים כלבים. שברו את הדלת של החדר עם לום. זאת דלת סטנלי מפלדה. באירוע הזה לא שברו דלתות, אבל באירוע קודם הם הכניסו לומים לדלתות. הם דופקים על הדלת שתיים-שלוש דפיקות. תבין, זה ב-1:30 בלילה. אם התאילנדי לא מתעורר הדלת עפה או שהחלון עף. הם עובדים טוב, הם עובדים מצוין.

אם אפשר, אני רוצה לומר כמה מילים. אני לא אוסיף על התקרית הזאת, אני אגיד כמה מילים באופן כללי. זה כבר שנים שיש לנו ביקורים- -

"באופן כללי", בואי נשאיר את זה. עזבי עכשיו מה הנוהג. עכשיו אני אתן למפקד משטרת ההגירה לדבר. לאחר מכן אני אשאל את משרד הפנים ואת משרד התמ"ת מהן תגובותיהם, ואחר-כן שיביאו עמדות באופן כללי. פה נאמרו האשמות די חמורות. נשמע את התגובות ואחרי כן נדבר. תת ניצב אפי מור, בבקשה.

אני כשנה וחודשיים במנהלת ההגירה. אני שמח להיות כאן- -

לא בהזדמנות הזאת.

בכל הזדמנות בכנסת אני שמח להיות. זאת הדמוקרטיה בשיא תפארתה, וזה חשוב מאוד.

לינדה הייתה מפקדת האירוע הזה?

לא. לינדה היא יועצת משפטית, היא תגיע קצת יותר מאוחר מכיוון שהיא טעתה בדרך.

אז מי הייתה מפקדת האירוע?

אני.

יפה.

מיכל הייתה מפקדת האירוע, ואני אתן לה לדבר על האירוע. כמובן, יש פערים תהומיים בין מה שעלה כאן לבין המציאות. נשמע אותה. אנחנו לא באנו להתווכח, אלא לנסות להעלות את הפערים וללבן אותם. כל תיק כזה שמגיע אלינו ויש תלונה עובר למח"ש. התיק נמצא במח"ש, והם יקבלו החלטה מה יהיה גורלו של התיק; האם השוטרים ייחקרו או התיק יחזור אלינו. ברוב המקרים – והיו לפחות שמונה מקרים – התלונות היו כלליות, וכמובן, מח"ש תטפל בהן. אבל פה יש מקרה ספציפי.

אפשר לדעת מה היה המודיעין?

אני אדבר בצורה מסודרת, ברשותך. מנהלת ההגירה הוקמה ב-2002, ואנחנו פועלים בכל המגזרים: בחקלאות, בבניין, לפי קווים ומדיניות של רשות ההגירה שהוקמה ב-15 ביולי. הם מתעלים אותנו למגזרים. בלי שום קשר אנחנו פועלים לפי מודיעין מאוד ברור. במקרה הזה היה לנו צו של בית משפט. אנחנו פועלים בשני מישורים: האחד הוא נגד השוהים הבלתי חוקיים, שזרוע האכיפה מטפלת בהם; והשני, מטפלים במחוללי התופעה. בשנים האחרונות המחוללים תפצו תאוצה. יש לנו הרבה זיופים והרבה עושק, זנות וסחר, ואנחנו מטפלים בזה בצורה מאוד מסיבית. גם כשאנחנו פותחים תיק למעסיק, ואותו תאילנדי או עובד זר טוען שהוא לא קיבל את כספו או שנעשה לו משהו, אנחנו גובים ממנו עדות ופותחים תיק לאותו אחד שביצע את העבירה ובודקים אותה.


ביצוע האכיפה מוטל עלינו. אני ניסיתי במהלך השנתיים שאני נמצא לראות איך אנחנו יכולים לעשות את העבודה בצורה הכי טובה והכי חלקה. לצערי, בחלק מהמקרים אנחנו משתמשים בכוח. אני רוצה לציין בצורה מאוד ברורה, שהמעסיקים – החקלאים במקרה הזה – מעסיקים עובדים זרים כחוק, אבל בו-זמנית מעסיקים עובדים זרים שלא כחוק. אני לא מדבר עכשיו על המקרה הזה; יש מקרה שיש לו שמונה עובדים ועוד ארבעה-חמישה שהוא מעסיק שלא כחוק. כשאנחנו באים, אנחנו באים לשלושה-ארבעה האלה שיש לנו עליהם מודיעין. הסיטואציה שתוארה שאנחנו מגיעים היא סיטואציה שמתאימה כמעט לכל מצב. כשאנחנו מגיעים ומתחילה מהומה, והמעסיק מתחיל להתכתש איתנו, יש בעיה. יש משהו לא חוקי כאן שנעשה. אנחנו יודעים את זה כי יש לנו מודיעין.

אבל בהנחיות, זה לא שמיכל יוצאת לאירוע כזה בלי שיש תדריך אצלך, ואתה מאשר אותו. היא יודעת שיש לו שמונה ואולי עוד שלושה לא חוקיים?

בטח.

כלומר, אם היא רואה שיש שמונה, היא יודעת שאין בעיה.

כן. אבל יכול להיות שיש שמונה שרשומים חוקיים, ומתוכם ארבעה הם לא חוקיים. כלומר, ארבעה כפולים.

אבל זה לפחות נותן שכל לבדוק.

כל כניסה שלנו למקום נעשית עם פקודת מבצע בצורה מסודרת. הם גם באו בצורה מאוד מסודרת בלילה. הם התחילו אצל פסקל ביום, אבל אל ניסים הם הגיעו בלילה, בצורה מסודרת, כמו בצבא – סגירת מקומות, הגעה. אתה תשמע את זה ממיכל, אני לא רוצה להיכנס לזה. אבל העסק נעשה בצורה מסודרת. כשאנחנו מגיעים למקום אנחנו מקבלים לפני כן אינפורמציה עליו ממשרד הפנים: כמה חוקיים, כמה לא חוקיים, איך עובדים- -

ממי אתם מקבלים את זה?

יש לנו מודיעין שלנו ומערכת מחשוב של עובדים זרים שמאגדת בתוכה- -

אלה מערכות המחשוב בנוסף למשרד הפנים או שזה שלכם, יוסי?

יש לנו מערכות מחשוב מאוד מסודרות של עובדים זרים עם ביומטרי, ואנחנו מקבלים אינדיקציה מאוד ברורה. יש לנו מערכת מודיעינית שלא קשורה למערכת הזאת, ויש לנו מערכת אבי"ב שאנחנו מקבלים אינפורמציה ממשרד הפנים.

כשאנחנו מגיעים עם צו – ואנחנו לא מגיעים עם צו בית-משפט- -

מאחר שאתה מפקד משטרת ההגירה, הזדמנות לשאול אותך את השאלה הזאת: מודיעין שעובד – איך? משרד הפנים, כבר חקרתי אותם מאה פעם. איך אתם עובדים? לא בהאזנות סתר. אולי כן, אני לא יודע.

אני לא אגיד בדיוק את השיטות, אבל בגדול. לכל יחידה יש רכזי מודיעין. בצפון, במרכז, בדרום יש לנו מוקדים; יש שתי שלוחות באילת ובירושלים. בכל יחידה כזאת יש בין שניים
לארבעה רכזים. נוסף לזה יש לנו יחידה מיוחדת – צמ"מ – שהיא יחידת ימ"ר שעוסקת בהאזנות סתר ומפעילה סוכנים ומקורות. כל רכז כזה מפעיל מקורות שהוא מקבל בתשלום.

מקורות זה אנשים שמספרים. קראו לזה פעם "מלשינים".

אל תקרא לזה "מלשינים".

אני לא קורא לזה "מלשינים". זה מודיעין.

יש לנו אינפורמציה מהמקורות, ואנחנו מקבלים אינפורמציה גם ממשרד הפנים.

אתם ערים לכך שיכול להיות מצב שבו אנשים ינסו להתנקם זה בזה- -

ודאי.

לא כל אינפורמציה היא לגמרי נכונה.

יש לנו שרשרת של איסוף, הערכה, אימות, ולמקור יש גם סיווג של אמינות ונאמנות. יש מערכת מודיעינית מאוד מסודרת של משטרת ישראל שעובדת גם עם מנהלת ההגירה, שבסוף כשמגיעים לחיפוש שומה עלינו שיש "בשר".

המודיעין הזה שייך ספציפית למשטרת ההגירה או מודיעין כלל משטרתי?

לא, מודיעין ששייך ספציפית למשטרת ההגירה. המערכת המודיעינית שלנו קשורה גם למשטרת ישראל. אני יכול לקבל גם ממשטרת ישראל מודיעין.

ברור. מקצועית הוא קשור למודיעין משטרת ישראל, אבל פיקודית הוא שייך לך. אתה המפקד עליו.

נכון. במודיעין הרכזים שלנו מקבלים את הידיעה, מאשרים אותה, ובסוף מעבירים אותה לחקירות. החקירות מוציאות צו על סמך זה, והשופט שואל למה, מדוע, איך, מה יש לכם. אני לא מקבל ביצוע צו- -

זאת אומרת, מיכל לא יוצאת למבצע כזה בלי צו של שופט?

ככלל היא לא יוצאת אם אין צו של שופט. יש מקומות שאפשר לצאת עם צווים, אבל ככלל אנחנו יוצאים עם צו.

אני רוצה להתנצל בפניך שאני עושה הפסקה, כי אני רוצה לשאול את משרד התמ"ת האם למודיעין כזה יש גם התראות או פעולות שאתם עושים לפני שמשטרת ההגירה הולכת לעשות מבצע.

יש לנו המידע שנמצא במערכות שלנו- -

אבל בהכרח- -

השאלה צריכה להיות אליי.

בבקשה.

אני בא אליו עם המודיעין.

אל אבישי?

אם אבישי יוצא איתי. המידע שלי מאושר על-ידי שלושה גורמים: קודם כול הגורם המשטרתי, משרד הפנים והתמ"ת. זאת אומרת, אנחנו מנסים לאשר את הידיעה מכל הגורמים, ואחרי שהיא מגובשת ומאורגנת אנחנו מוציאים צו.

אז זה סגור.

מהבחינה הזאת אין בעיה. ברוב המקרים שאנחנו יוצאים אנחנו יוצאים עם צו. יש גם הרבה ליקויים שהמעסיק לא רואה אותם. למשל, יש תאילנדים כפולים, שזה בעיה, אבל המעסיק לא רואה בזה בעיה.

"תאילנדים כפולים" או עובדים זרים כפולים זה יכול להיות מכמה סיבות. יוסי יסביר את זה טוב ממני, אבל אני אגיד את זה כדי שהוא ילמד שאני למדתי. עובד זר שהיה פה או לא היה פה, חוזר לחו"ל, משנה זהות, מכר את תעודת הזהות שלו למישהו אחר. הוא בא בתור עובד זר חדש, ותעודת הזהות שלו משמשת כבר מישהו אחר.

זה הרבה יותר פשוט.

מכירים את זה.

אתם מכירים את זה, אז בסדר.

יש לנו 215 אלף עובדים זרים, ומהם 110 אלף עובדים שלא כחוק. למעלה מ-50% עובדים שלא כחוק.

מכלל העובדים הזרים.

כמה מתוכם בחקלאות?

אני לא יכול להגיד לך. אני יכול להגיד ש-29 אלף עובדים כחוק בחקלאות. באחוז מסוים יש גם 29 לא כחוק- -

אני לא נכנס לזה עכשיו. עכשיו אני רוצה לברר את המקרה הזה.

אנחנו עברנו תהליך משנת 2002 בפעילות האכיפה במגזר החקלאי. הגענו למסקנה שפעילות האכיפה בלילה היא הכי טובה כי כבר עבדנו ביום. כשעבדנו ביום והגענו ביום למשק, אני משבית את העבודה בעיצומה. חטפנו על זה המון, ואז החלטנו לעבוד בלילה. גם מבחינה מבצעית יותר קל לעבוד בלילה. כשעושים את העבודה בלילה בבוקר עושים את הבדיקה מי בסדר ומי לא בסדר. דרך אגב, יש מקרים שמתוך 12 עובדים עצרנו חמישה, והחזרנו שלושה או שניים. הם היו צריכים להיעצר, אבל הלכנו על מיעוט כדי לא להזיק לאותו משק. בדרום היה לי מצב כזה שעצרנו תשעה מתוך 12, ואני הוריתי להחזיר שלושה.

אף על פי שהם בלתי חוקיים?

זה ניוד. יש לו 5 שנים- -

זאת בעיה טכנית. לכאורה הם לא חוקיים, הם לא היו רשומים במרשם המעסיק, וכשאפי פנה אלינו אנחנו כאילו הכשרנו אותם.

אנחנו עושים הלבנה בשביל אותו מעסיק כדי לא לפגוע לו במשק, וזה גם מסתדר לנו כי ההנחה היא שייכנסו פחות. עלינו על זה שיש לנו בעיה עם המגזר החקלאי, וניסיתי לעשות כמה מפגשים. עשינו מפגש עם ערבה תיכונה – עם חיים, יושב ראש המועצה בנתיב העשרה. דרך אגב, אני נתתי הנחיה שכל זמן שיש פצמ"רים בעוטף עזה לא עובדים. זאת הנחיה פנימית שלנו כדי ליצור אווירה טובה. דרך אגב, אם הייתה ידיעה ספציפית, עשינו אותה בתנאי שאני אישרתי אותה אישית אחרי שבדקתי שזה בסדר. היו מקרים שאפשר היה לעשות ובכל זאת אמרתי, לא.

השאלה היא מה קורה באמת במצב הביטחוני.

בנתיב העשרה עשינו שיחה והעלינו גם את הנקודה הזאת. אנחנו ניפגש בשבוע הבא עם המועצה כפר הס.


לכל מפגש כזה אני מביא את המפקדים הטריטוריאליים. זה חשוב לי מאוד. אני מביא גם מפקד לא של האזור הזה. חשוב לי מאוד שישמעו את הדברים, וההדדיות חשובה לי מאוד. אני אומר לך, ניסינו את הכול. חקלאי בערבה אמר לי שלפני שאני מגיע, אודיע לו כדי שהוא יביא לי את התאילנדים. אנחנו בני-דעת; אם יש לו 12 איש, והוא מעסיק חמישה שלא כחוק, ולמחרת יש לו קטיף, הוא לא יביא אותם. כשאני אומר לשכן שלו שאני יודע שלשכן שלו יש חמישה, ושואל אם הוא יודיע לנו, הוא אומר, לא, ובצדק. לכן אנחנו מגיעים בצורה מאוד מבצעית, זהירה. אני מוחה על דרך הכתיבה של המכתבים עד כדי כך ששמעתי שהתבטאו במילה "נאצים".

כל אחד כותב על פי ההתרשמות שלו.

משפט אחרון. אנחנו נמשיך לפעול בלי מורא, ואף אחד לא יפחיד אותנו. אנחנו נעשה את העבודה כחוק עם ניקיון כפיים. אנחנו ארגון היררכי מאוד מסודר, וכל אחד שקצת טועה והחליק קצת עומד למשפט. יש לנו יחידת מח"ש שלא שייכת למשטרת ישראל. כאחד שנחקר בה אני אומר לכם שהיא עושה את העבודה בצורה טובה מאוד.

אדוני ראש המנהלת, התפקיד של הישיבה הזאת הוא לא להפחיד אתכם ולא להרתיע אתכם; התפקיד הוא לבדוק את העניין הזה, ולראות באיזו מידה אנשים שמכים אותם בלי סיבה- -

לכן אנחנו נמשיך לעשות את העבודה. אנחנו נעשה אותה כמו שאנחנו עושים אותה בצורה מאוד מסודרת. אני מציע שנבצע כמה שיותר מפגשים. אני אשתדל ליזום מפגשים נוספים כדי לנסות להקטין את הפערים שיש לנו כאן.

ברצון רב.


לגבי ההערה של הדברים האחרונים שלך. הוועדה הזאת עקבה במידה רבה מאוד מקרוב מאוד אחר הפעילות של משטרת ההגירה מתחילתה. אתה יכול לשאול את ניצב בדימוס יעקב גנות ששינה הרבה מאוד מההתנהלות שלה במקומות שלא צריך היה להתנהל כי זה היה מיותר, לא אנושי ולא נכון. הייתה לנו שיחה, ואני עמדתי על הממדים המוסריים שלך, ואני מאוד גאה עליהם ושמח עליהם. אבל אין לנו ברירה, אלא להגן על החקלאים מצד אחד ועל כבודם של העובדים מן הצד השני. מיכל, בבקשה.

אני משרתת כסגן מפקד הגירה צפון זה חצי שנה. אני עובדת 12 שנה בתחום העובדים הזרים, ומייצגת את משטרת ישראל בוועדת העובדים הזרים הרבה לפני שהוקמה מנהלת ההגירה בתפקיד של קמ"ד זרים. במקום המנהלת משמשת קצינה במשטרת ההגירה, כשבתפקיד הקודם הייתה לי גם היכרות עם מר לסרי באג"ם המנהלת, תיאום בין-משרדי וגם פנייה של גורמי חוץ לטיפול.


אני מבקשת להתייחס לשני המקרים בנפרד בשל העובדה - -

את מכירה אותי?

גם אמרת את זה.

אם אתה יכול, תרשום את ההערות שלך, ואני אתן לך רשות דיבור. תאמין לי. תיארת דברים מזעזעים; היא הייתה מפקדת האירוע הזה, ואני לא יכול להיות הגון ולאפשר לה לענות
ולהשיב באופן הכי מלא. גם אי דיוקים קורים בדברים. אני כבר 25 שנה בכנסת, ואני יודע שזה קורה גם בוועדות הכנסת וגם במליאה, שלא לדבר על שקרים ועל התחזויות, אבל זה לא מה שקורה פה.

אני מבקשת לחלק את ההתייחסות לכל מקרה בנפרד. כשאדבר על האירוע שקרה במשק של מר לסרי אני מבקשת סליחה מכבודם של כל הנוכחים, כי אני אצטט כל מיני משפטים שהם לא כל-כך נעימים לאוזן. אני מתנצלת מראש.

זה המיקרופון סובל.

המיקרופון סובל הכול.


אני רוצה להבהיר שאני נושאת באחריות מלאה לכל מה שקרה ב-7 באוקטובר, החל משעה 14:00 בצהריים כשהיחידה שלי התחילה לעבוד ועד למחרת בבוקר כשהמשמרת הסתיימה. הנוכחות שלי הייתה במהלך כל המשמרת; לא היה מצב אחד של כניסה למשק או לבית שבו השוטרים פעלו שלא בנוכחותי ולא בהנחייתי.


הגענו לאזור המשק של מר פסקל בשעה 16:30- -

של משפחת פסקל. זה גם של עקיבא וגם של אורית.

בהחלט. אני הזכרתי את עקיבא כי אנחנו גם נפגשנו בכניסה למשק והספקנו לדבר על כך יש אירוע משפחתי משמח באותו ערב, וביקשת ללכת לסגור את הטפטפות. אף על פי שהיה לי מאוד חשוב להראות לך את צו הכניסה, אמרתי לך "סע לשלום, נדבר יותר מאוחר".

כשאת מגיעה לאירוע כזה את במדים?

באירוע הזה אני עם כובע זיהוי בלי מדים.

אם חולצת בטן.

אני מבקש, גם אנשים שמרגישים נפגעים – אני מבקש לכבד את הדיון. אני מתנצל.

חשוב לי להדגיש שבכניסה למשק של משפחת פסקל לא קפצו שוטרים על המיטות. באחריות. דלת אחת שלא נפתחה, ולא אחרי שתי דפיקות, אכן נפתחה עם לום. זאת דלת מתכת שלא ניתנת לפתיחה בדרך אחרת, והחלון בקרוואן הרלוונטי בצד ימין הוא חלון מאובטח, ואין דרך להיכנס מהחלון.

אבל שוטרים הכו תאילנדים?

לא, אני לא טענתי את זה. אני לא אמרתי שהכו.

עם יד על הלב, לאורך כל אותה משמרת, בכל הפעילות ב-7 באוקטובר לא הורמה יד אחת של שוטר על פועל תאילנדי. אני נכחתי לאורך כל המשמרת, ואני מוכנה להיבדק בפוליגרף על כל הדברים שאני עומדת להגיד.

אף אחד לא אמר שאת צריכה.

התבטאויות?

גם לא היו.

התאילנדי המציא את הסיפור?

אני לא יכול להיות אחראית לזה שתאילנדי למד קללה אחת בעברית ובחר להשתמש בה.


כשהגענו למשק של משפחת פסקל, ואני ועקיבא עמדנו ודיברנו בכניסה למשק ליד האוטו שלו, עבר אחד מבני משפחת לסרי, ומצא לנכון לעצור לידי כשאני עם כובע זיהוי על הראש. הוא ידע בוודאות שאני שוטרת ולא פורצת. הוא אמר בחצי צחוק-חצי אמת: לי יש 150 בבית האריזה שלי, למה אליי אתם לא באים?

- - -

הצו הוצא כבר שבוע לפני כן, אין קשר בין האירועים.

שאלתי אותו אם הוא באמת מתכוון שאני אענה לו. ביקשתי ממנו לנסוע. סיימנו שם את הבדיקה, וחזרנו ב-1:30 בלילה למושב. נכנסנו עם ארבעה כלי רכב שתושבי עולש מכירים היטב. אמנם הרכבים עם לוחיות צהובות, אבל יודעים יפה מאוד שהם של משטרת ההגירה.

פעם שנייה לפסקל באותו יום.

פעם שנייה לפסקל באותו יום ולמשק לסרי.

איזה סוגי כלי רכב אלה? אני לא מכיר, אני לא בעולש.

רכב יונדאי.

זה רכבים לבנים?

- - -

רכב משטרתי עם מספר צהוב.

אני אפרט איזה סוגים: שני טויוטה הייאס, רכב יונדאי משפחתי פרטי וטויוטה הילאס.

עם כמה שוטרים?

10 שוטרים ואני. זה מורכב מרכז מודיעין, בלשים- -

אחרים כולם גברים. את האישה היחידה.

נכון.


הגענו ב-1:30 למשק של מר לסרי. על הכביש הראשי, ארבעה רכבים חונים בצורה מסודרת ליד הבית, לא מסתתרים, לא מתחבאים, כובעי זיהוי על הראש של השוטרים. מגיעים 50 מטר פנימה לבית האריזה, עושים סריקה כדי לראות קודם כול איפה יש חלונות, איפה יש פתחים, איפה יש דלתות. אני רוצה להתנצל מראש אם אני לא מדייקת בדקות כי אני לא מודדת זמנים, אבל תוך שלוש דקות בערך יוסי צועק מרחוק, "מי שם?"; אמרתי לו: "משטרה, אדוני, בוא תיגש אליי בבקשה. לא להיבהל, הכול בסדר". הוא הגיע אליי בצעקות ובצרחות: "מי אתם?". אמרתי לו, רק תסביר לי מי אתה. תגיד לי שאתה בעל המשק, אני אמשיך לדבר איתך. אני מוציאה לו תעודת מנוי ומסדר למרות הכובע על הראש. הוא לא היה מוכן להזדהות. שוב ממשיך לצעוק. אמרתי לו שיש פה צו מבית משפט. אני מחזיקה את הצו ביד, והוא חוטף לי את הצו מהיד. אם הוועדה תדרוש אני אהיה מוכנה להציג את העותק שנשאר בידינו משום שמשפחתו של ניסים קיבלה עותק מהצו באותו רגע; אשתו קיבלה את זה ממני אישית. חלקו נשאר אצלנו, ואני מוכנה להראות אותו כדי שתראו איך הוא נראה. רכז המודיעין לוקח את הצו מידיו כדי שלא ייקרע; במקביל שני שוטרים מבצעים כניסה פנימה היות שהוא מתחיל להפריע.

פנימה לאן? לבית האריזה?

כן.

יוסי, אח של ניסים, הגיע ראשון למקום האירוע.

בית האריזה הוא גם מקום המגורים של התאילנדים?

אצל ניסים. הם מתגוררים בתוך בית האריזה. אני כרגע לא מדברת על התנאים שם כי מה שהתגלגל מהאירוע הזה הוא אירוע של תקיפת שוטרים, הכשלה, העלבת עובד ציבור – אני כבר ניתקתי לחלוטין את הרלוונטיות של הבדיקה של העובדים.

יוסי, אתם גרים בסמיכות?

באותו מושב.

אז במקרה היית שם.

עברתי ליד הבית בשעה 1:30 בערך, וראיתי שתי מכוניות עומדות בצורה מוזרה- -

אני רק רציתי לדעת אם אתה גר שם או היית שם במקרה.

זאת נקודה מאוד חשובה.

אני אתן לך לדבר. אבל אני שואל אותך עכשיו – אתה היית במקרה שם?

כן, במקרה.

תוך כדי ביצוע הבדיקה של העובדים הגיעו בני משפחה נוספים לא לפני שיוסי טרח להגיד לי שהוא שוטר. ביקשתי ממנו שם ותעודה שיזדהה. תוך כדי בדיקה הסתבר שהוא מחזיק תעודה של מתנדב.

מתנדב משטרת ישראל.

כן.


בגלל ההתפתחות של האירוע סברתי שלא מן הראוי לאפשר לו להחזיק את התעודה ברשותו עד שיסתיים הבירור. למחרת בבוקר לקראת סיום האירוע החרמתי את התעודה, והועברה למטה הארצי להחלטתם. זה כבר לא בידיי ולא בסמכותי.


הגיעו בני משפחה נוספים עם קללות, גידופים. אני רוצה לציין שמתוך עשרת השוטרים שהיו שם יש שם שני ראשי צוותים ורכז מודיעין, שבכל אותה עת מנסים למרות הקללות ולמרות הדחיפות להרגיע את הרוחות. הגיע ניסים לסרי; שוטר אחד שעמד בכניסה- -

מיכל, סליחה שאני מפסיק אותך. אני רוצה שלא תתרגשי, תמשיכי ברוגע. אני רואה שאת מתרגשת- -

אני קצת נדהמתי ממה ששמעתי.

את לא בחקירה של בית משפט, את מוסרת את הדברים כפי שאת יודעת אותם.

קשה לא להתרגש כשמשקרים.

לא, אני לא מסכים להערות האלה. תאמין לי, בודקים את העניין, על-פי ראותו של חבר הכנסת חרמש. נתתי לך לומר את הדברים באופן הכי מלא, יוסי השלים. בואו נשמע.

בעיניי אין שום שוטר – בין אם הוא דרוזי, ערבי או יהודי- -

כולם ישראלים.

בדיוק. כולם שווים. אני לא כל-כך אהבתי את ההערה שנזרקה פה קודם.


שוטר בשם ראתב שעמד בכניסה לבית האריזה הועף על-ידי ניסים שפרץ פנימה, והתחיל לצעוק "מי אתם, מי אתם", אף על פי שעל-פי החוק מספיק להזדהות פעם אחת, ואני לא צריכה להציג כל אדם שהצטרף לאירוע הזה כל פעם מחדש.

מה זה "הועף"?

פשוט תפס אותו והעיף אותו החוצה.


הוא נכנס לבית האריזה. בשלב הזה קצת מוזר לחשוב שאנחנו פורצים כשמנהלים איתי ויכוח על חוקיות העובדים.

אגב, יש איזשהו גורם, תת ניצב מור, שמסריט את הדברים האלה? יש לך עדויות מוסרטות?

ככלל בכניסות מהסוג הזה אנחנו נכנסים עם צילום. לכאן לא נכנסו עם צילום. עשו טעות.

קודם נהגתם לצלם, רק פה לא צילמתם?

כן. בגלל תלונות מהסוג הזה נכנס אחד שתפקידו רק לצלם.

יש לי אליך בקשה. האמת היא שבעניין הזה כמו שיש פקודת קבע- - - אני מבקש שזה יהיה- -

היה מישהו שצילם. תביאו את מה שצילמתם.

לא היה.

היה מישהו שצילם. אתם לא רוצים להביא את זה כי אתם יודעים מה צילמתם שם. היה מישהו שצילם מאצלם.

אם היה מישהו שצילם הייתי מביא.

אנחנו נבדוק את העניין.

אני אומר לכם שהיה.

ניסים, אני מבטיח לך לבדוק את זה.

אם במצלמות עסקינן, במהלך האירוע צוין שבית האריזה מצולם. אני אמרתי עוד באותו ערב שאני מברכת על התמונות. זה מה שנמסר מבית המשפחה שבית האריזה מצולם- -

אצלנו יש מצלמות.

אני אמנם אחרי חמש לידות והמון תאים אפורים מתים בדרך, אבל אני זוכרת היטב. אצל מר לסרי אמרו שיש מצלמות בבית האריזה; בני המשפחה טענו, ואני אמרתי שזה מבורך.

אצל פסקל יש מצלמות.

במגורי עובדים אסור להציב מצלמות, על-פי חוק.

רבותיי, מיכל מתארת עכשיו את מה שהיא עברה ואת מה שהיא יודעת.

מר ניסים הגיע לפניי והתחיל עם הידיים- -

את ראית אותו?

אני עמדתי מולו. בוודאי.

אמרת לו שאת מפקדת האירוע הזה?

אמרתי. אגב, לפני כן הבטיחו לי שידאגו להעיף אותי מהתפקיד.

את אמרת לו שאת רב פקד במשטרה?

אמרתי לו שאני קצינת משטרה.

כמו ששאלתי אותו אם הוא הזדהה?

בהחלט.


קיבלתי הבטחה שידאגו להעיף אותי מהתפקיד עוד לפני שניסים הגיע.

לא ימצאו לך מחליף.

אנחנו לא מקדמים בדרגה ולא מורידים בדרגה.

אני לא צריכה. שוטר בשם עופר ניסה להסיט את היד הראשונה של מר לסרי שכמעט הגיעה לפנים שלי, ואז הוא חטף אגרוף מהיד השנייה. לנגד עיניי שוטר במשטרת ישראל עומד ומקבל אגרוף בפנים. בנקודה הזאת הופעל כוח. החל מנקודה זו הופעל כוח מינימלי נדרש כדי לנטרל את ההתפרעות של מר ניסים לסרי. ברגע שהוא הושכב על הרצפה עמדו לכבול אותו מאחורה. יד אחת כבר נכבלה, ואחיו צעק שהוא חולה לב. באותה שנייה אני הוריתי לא לכבול אותו. לא הייתה שנייה אחת ששתי הידיים שלו היו כבולות, אפילו לא לרגע. הוא נכבל ביד אחת, ובהוראה שלי האזיק שוחרר מיד כשהוא טען שהוא חולה לב. אף על פי שאחיו צעק שהוא מחוסר הכרה, ואני רכנתי על הרצפה - -

ממה הוא היה מחוסר הכרה? על-פי התיאור שלך הוא היה צריך להיות בשיא השפיות.

אני לא פרמדיק. למיטב הכרתי וידיעתי, אני שוחחתי איתו בזמן הזה שהוא טען שהוא מחוסר הכרה, אבל יכול להיות שיש לי כאלה כוחות על. אני רכנתי אליו, אמרתי לו: "ניסים, לא מכובד, לא מוסיף לך כבוד, בוא נעזור לך להתיישב, אני לא כובלת אותך, בוא נדבר כמו בני אדם". בזמן הזה מסביב – מהומת אלוהים. זה לא שיש שטח סטרילי, ואני והוא מדברים.

מה זה "מהומת אלוהים"? משפחת לסרי זה גדוד?

מהומת אלוהים.

קודם כול, המשפחה היא גדולה- -

שיהיו בריאים.

- - אבל כשאח שלך מאבד את ההכרה ממכות שהוא מקבל משוטר אתה לא יכול לשתוק. אם אתה מנסה להתקשר לאמבולנס וזורקים לך את הטלפון מהיד – יכול להעיד המוקדן שקיבל את שיחת הטלפון ממני כמה פעמים ניתקו לי את השיחה.

הבנתי. זאת כבר פעם שלישית שאתה אומר כך, ותאמין לי שהטמעתי. תודה.

את הנתונים האלה בהחלט אפשר לבדוק עם מוקד מד"א.

אנחנו גם נבדוק אותם.

אגב, לפני הטלפון למד"א, היה טלפון לתחנת נתניה כי כנראה חשבו שהמשטרה הקלסית ומשטרת ההגירה זה - -

אז מי הזעיק את מד"א?

יוסי.

אז איך הזעקת אם לא היה לך פלאפון? חזר לך הפלאפון ליד?

שני שוטרים הרימו אותי מהידיים וזרקו אותי מחוץ למחסן.

ואז מצאת את הפלאפון?

תוך כדי כך דיברתי בטלפון.

בזמן שהוא אמור להיות מחוסר הכרה אני משוחחת איתו ומבקשת ממנו לדבר, לא כובלת אותו. הביאו לשם כיסא, עזרנו לו להתיישב. ביליתי את הלילה בבית חולים פורייה כי הגב שלי קרס טוטלית אחרי שעזרתי לו להתיישב. ואז הוא אומר לי משפט כזה: "אני מכיר אותך, את מיכל מירושלים. את פעם מאוד מאוד עזרת לי". לקח לי זמן – כמה ימים, למען האמת – להיזכר. אני התגוררתי בירושלים עד לפני שנה וחצי, והוא אפילו זכר איפה גרתי, אף על פי ששירתי ברמלה במטה של המנהלת. כמו שאמרתי קודם, מתוקף תפקידי הייתי אחראית גם לפניות אזרחים. הגיעו אלינו פעם ניסים לסרי למטה, והוא קיבל אז את כל הסיוע הנדרש. הייתה לו בעיה עם עובדת שברחה, וצריך היה לשחרר את הויזה. בדקנו ווידאנו שהיא אכן יצאה מהארץ; הוא קיבל אישור כתוב, מסודר. גם זה אגב אפשר יהיה לחפש אחורה במסמכים של המנהלת ולאמת.


הגיע מישהו שהיה בעבר קצין משטרה אצלנו ביחידה שקשור למשפחה בדרך כלשהי. אגב, בשלב כשהוא היה עדיין על הרצפה הוא רוכן אל הבן שלך, בזמן שהוא מחוסר הכרה, ואומר לו: "לך, תביא את כל המושב, ולך תביא את האקדח". אמרתי לו, מה תעשה- - -

כן?

כן, "לך תביא את האקדח".

אני מוכנה להיבדק בפוליגרף, אני לא אמרתי סתם. "לך תביא את האקדח", "לך תביא את כל המושב".

התיק נמצא אצל מח"ש. הוא יעלה את כל הטענות שעלו כאן. אנחנו נעלה את כל הטענות. אם צריך להיבדק בפוליגרף הוא ייבדק, היא תיבדק. אני גם מבטיח לך שתקבל את התשובה של מה שהיה.

אני כבר אומר לך, אני אפנה למח"ש כדי לקבל את התוצאות של הבדיקה הזאת. אני מודה לך. מיכל, סיימת?

הגיע אמבולנס. אם היה לי מצב שהייתי צריכה לבקש משוטרים ולא להנחות אותם להצטרף לעצוּר באמבולנס, והם היו מסרבים, הם היו נשפטים דקה אחר-כך. אבל מפאת כבודו של מר לסרי שהוא קצת יותר מבוגר ממני, אף על פי שהוא היה עצור בגין תקיפת שוטרים אחרי שהוא נתן אגרוף בפנים לשוטר, החלטתי לשחרר אותו ולתת לו להיבדק בבית החולים ללא ליווי משטרתי. הוא שוחרר ממעצר לאלתר כדי לא להוביל אותו כבול ועצור לבית-חולים, ולמרות הכול לשמור על כבודו. הוא יצא בליווי של בני משפחה בלבד לבית החולים. השארנו לבנו הזמנה אחת אחרי חקירה, וזה במקום מעצר.

אני מאוד מודה לך.


עופר דנין, רכז חקלאי, מועצה אזורית.

אני שמעתי את ההסבר ואת הניתוח של מפקד הגזרה אפי מור. אני מכיר גם את המפקד הקודם. היו בעיות אחרות שיושרו בעמק חפר- -

תקצר את כל הדברים האלה, אנחנו מכירים הכול.

למה אי אפשר לבצע את הבדיקות ב-21:00-20:00 בלילה? למה דווקא ב-2:00-1:30 בלילה? זה מאוד מוזר לי.

למה? תת ניצב מור הסביר: יש דברים שעושים ביום, ויש דברים שעושים בלילה. דווקא הסבר סביר.

זה נראה קצת מוזר- - -

- - -

תודה רבה.


אבישי, איך זה נראה מנקודת הראות של משרד התמ"ת?

משרד התמ"ת מפעיל את הצוותים שלו בשיתוף עם המשטרה ובלעדי המשטרה, ומבצעים אכיפה. האכיפה לא נשכנית מדי. ב-2007 עשינו הדרכה לרוב החקלאים בארץ, ויש פה עדים לזה. אנחנו מטפלים בכל התאונות. לא תמיד ב"קו לעובד" מקבלים תשובות, ולא תמיד כל תלונה - - -

אני מצפה ממך לתשובה לשאלה ששאלתי כבר קודם. אולי תוכל לתת לי אותה: מה צריך לקרות לפני שמשטרת ההגירה הולכת לפעול? כי משטרה פועלת בהכרח, זה יכול להגיע גם לשימוש בכוח. אבל אין שימוש בדברים אחרים לפני שמשתמשים בכוח?

זה בדיוק מה שאמרתי: עשינו הדרכה בדיוק כדי שהחקלאים ידעו מה החוק מחייב אותם, מה נדרש מהם; עברנו בכל המועצות בבתים פרטיים, והן המפקחים והן הממונים עשו הדרכות. במקרה יש פה שני אנשים שהיו שותפים לעניין הזה- -

לא במקרה. אנחנו מזמינים לוועדה לא במקרה.

לא, עשינו הדרכה אזורית.

בעניין הטענה של תלונות של "קו לעובד"- -

לא, אני מציע שבעניין "קו לעובד" נדון בישיבה אחרת כי הם לא פה. פה עלה מהלך די דרמטי, ואני רוצה לסיים אותו בצורה ראויה. על "קו לעובד" אני אשאל אותך בישיבה הבאה.

בסדר גמור. בנושא האכיפה אני דיברתי עם עופר לפני כשנה וחצי כשבאנו לעשות ביקורת ברכב ממשלתי. הם דאגו לעשות פנצ'רים ועוד כמה נזקים באוטו- -

אני מכיר קצת את מפקדת משטרת ההגירה הזה וגם את קודמיו, ואני רוצה לשאול למה נציג שלך או של המועצה האזורית, מישהו שהוא בכל זאת איש המקום – האזרח שבעניין – לא מלווה מבצע כזה?

זה אחד הלקחים.

תת ניצג מור אומר משהו חשוב, אני מבקש להקשיב.

אחד הלקחים הוא שבמבצעים מהסוג הזה יצטרף איש תמ"ת אלינו.

זה חשוב מאוד.

זה לקח שנלקח מזמן ולא יושם. אני עכשיו מנסה להקפיד עליו.

אני כבר אומר לך, עוד לפני ששאלתי את חבר הכנסת חרמש ואת חבר הכנסת מקלב, שההמלצה של הוועדה היא שתצרפו אזרחים, נציגי משרדי הממשלה והמועצה האזורית. הם מכירים את החקלאים, מכירים את העבודה ואת המקום. זה יותר בריא. יוסי אדלשטיין, בבקשה.

בפתח דבריי אני אומר באופן כללי שאת פרטי האירוע הזה אני לא מכיר.

דבר על העקרונות שלהם.

באותו יום היה מישהו מהתמ"ת.

הוא לא מהתמ"ת, יוסי הוא איש משרד הפנים.

יש בחור אחד מהתמ"ת, קירח עם קוקו מאחורה שאנחנו מכירים אותו- -

יוסי אדלשטיין הוא איש משרד הפנים. אני מבקש.

יש לי צילום שלו. זה אדם שידוע בתור מי שממש רוצה להדביר חקלאים. הוא היה מעדיף שמשטרת ההגירה- -

עקיבא, אני מאוד מבקש, דבר על זה אחר-כך עם אפי באופן אישי. אני לא יודע. אני רוצה שמשרדי ממשלה ומועצה אזורית, אנשים שמכירים את החקלאים ואת הנפשות הפועלות בכלל, יהיו באירוע כזה. אני בטוח שהם יועילו למשטרה ולא יזיקו לה. יוסי, בבקשה.

אני אחד מהתומכים בחקלאים. אני עושה הרבה פעולות לטובתם, ושי יכול להעיד על כך- -

עדות מלאה.

- - אפילו יותר משר החקלאות.

אני מעיד על יוסי שהוא לא רץ להתמודד לכנסת הבאה.

יוסי כאחד הפקידים הלא הכי בכירים במשרד הפנים היה המתווך ביני לבין שר הפנים בהסכם בעניין החקלאים.

אז אני עושה המון פעולות.


עם כל הצער, יש המון עבירות בהתנהלות העובדים הזרים בתחום החקלאות. חלקם ביודעין וחלקם שלא ביודעין; חלקם באשמת חברות התיווך. העובדים שנכנסים במרמה למדינת ישראל זה עבירות חמורות ביותר. אני אומר לכם כאן על השולחן שחלק מהחקלאים יודעים שהעובד הזה היה אצלם, יצא מהארץ וחזר במרמה. אז אתם לא יכולים להצטדק שאתם לא יודעים. זה חלק מפעילות האכיפה שתיעשה בתקיפות.

אני לא נכנס לעניין האירוע הזה. עקרונית לא היו מקרים כאלה. יש פעילות אכיפה מסודרת. אני לא יודע למה הייתה מהומה. אם אין למר לסרי מה להסתיר לא הייתה צריכה להיות מהומה. כמו שאמר אדון פסקל – שייכנסו ויבדקו. אז העירו את התאילנדים – לא קרה שום דבר. זאת דעתי, אבל אני לא נכנס לכל הפרטים כי אני לא מכיר את האירוע.

השאלה היא למה צריך לבוא לפסקל פעמיים באותו לילה?

אני לא יודע.

זה עניין שלנו. זאת המדיניות שלנו, איזו שאלה זאת?

- - -

שים לב איך זה נגמר אצל פסקל, ואיך זה נגמר אצל ניסים.

כי הוא לא יצא למשק. שמעת מה הוא אמר, לא רציתי לצאת, ברחתי מהם, שלא ירביצו לי.

אנחנו נתקלים בהמון מקרים; יש מקרים שאנחנו באים למגורים, והחקלאי הנכבד דיווח לרשויות המדינה שהעובד שלו ברח, וכשאנחנו מגיעים למגורים בלילה העובד ישן שם, ואז החקלאי אומר, תאמין לי, אני לא יודע איך הוא הגיע לפה לישון. אנחנו לא עזים. לכן לפעמים אנחנו חוזרים פעמיים כי יש מידע שהעובד חוזר לישון שם. זה לא חשוב למה, זאת פעילות מבצעית שאני לא נכנס אליה גם כן. אבל בעיקרון פעילות האכיפה תבוצע וצריכה להתבצע בצורה הוגנת. אני לא מקבל שמישהו מהמועצה האזורית צריך להתלוות לאכיפה; בדרך כלל יש פקחים של משרד הפנים שמצטרפים למשטרת ההגירה. אנחנו עובדים כבר שש שנים, ואני מקווה שהאירוע הזה לא יחזור, ילמדו את הלקחים ונמשיך הלאה.

למה שוטר צריך לבוא לשם בלי מדים?

אני לא נכנס לפעולות המבצעיות של המשטרה. אני לא יודע מה מותר להם ומה אסור להם- -

זאת שאלה אליי. אני קובע- - -

תודה, יוסי.

אני גר במושב ניצני עוז. אני מגדל 100 דונם פרחים, ויש לי רפת חלב של 150 ראש. לפני שנה כשנכנסה אליי משטרת ההגירה, לקחו את מי שחלב את הפרות באמצע החליבה לבדיקה. הוא היה בסדר, הוא היה מאושר; הם לקחו אותו לשכן שלי והכניסו לשם 20 תאילנדים ובדקו אחד-אחד אם הוא מאושר או לא. התאילנדי שעזב את הפרות באמצע החליבה, המכון המשיך לעבוד ועשה נזק לפרות. לא היה אכפת להם.

זאת הסיבה שאנחנו באים בלילה.

בסדר, הוא חולב בלילה.


ברגע שיש להם צו מבית המשפט להגיע אליי למשק, למה לא נכנסים אלינו הביתה להגיד "שלום, יש לנו צו להיכנס אליך למשק לעשות חיפוש"? למה נכנסים ישר למשק כמו גנבים כדי לחפש את התאילנדים? יש תשובה לזה?

המשק הוא שטח הפקר?

אני יכול להיכנס לבית שלך או לבית שלה ולחפש בתוך הבית? למה לא נכנסים אליי לבית? המחסן שלי הוא מאחורי הבית. צריך להיכנס, להגיד שלום, להציג את הצו ולבדוק.

אני יכולה לענות לך. ראשית, לא צריך צו כשמגיעים לבית עסק- -

זה לא בית עסק.

זה הבית שלי.

הוא אמר "מכון החליבה".

אני מדבר עכשיו על משהו אחר.

אתה אמרת על הרפת.

לרפת הם נכנסו באמצע חליבה.

זה לא משנה, הם הגישו צו.

כל הנחלות בכל הכפרים, גם בקיבוצים, העסקים שלהם זה לא העסק שאת מדברת עליו. זה לא תעשייתי- -

זה לא צריך להיות תעשייתי.

זאת רפת חקלאית, זה בית אריזה חקלאי של העובד.

מר דנין, אני יודעת מה אנחנו - - -

אני רוצה לשאול רגע. אני רוצה שתענה לי.

אני אענה לך. היא תענה במישור המשפטי, ואני אענה במישור הפיקודי.

- - -

בית מגורים זה מקום שאנשים מתגוררים בו ומשמש למגורים. זה לא עניין של אחוזה חקלאית, וכל זה הופך להיות בית מגורים. העניין הוא השימוש בפועל של המבנה. אנחנו מוציאים צווים- -

- - -

היא יועצת משפטית שלנו. היא תענה מבחינה משפטית מה מותר ומה אסור; אחר-כך אני אגיד לך מה המניע מבחינה פיקודית. אבל קודם כול תן לה לסיים את המשפט, ולא, אנחנו לא נדבר.

על מה המחלוקת?

כניסה למתחמים האלה בלי הודעה מוקדמת.

- - -

המגורים של התאילנדים נמצאים מאחורי הבית שלנו באותו מתחם – כ-30-20 מטר מהבית שלנו, כי רק שם אפשר לאכלס את התאילנדים. למה כשבאים לכאן עם צו של בית משפט לא נכנסים קודם אליי הביתה? בלי צו של בית משפט אני לא יכול להיכנס אליו הביתה - -

כי אתה לא שוטר.

בסדר, הוא שוטר. כאשר הוא צריך להיכנס אליי הביתה הוא צריך להיכנס קודם אליי הביתה ולהגיד לי שהוא רוצה לבצע אצלי חיפוש. למה הם עוקפים את זה? באים בלילה כמו גנבים- -

זה שהם סוגרים את השטח זה הגיוני- -

- - -

- - במקום להתפרץ, לעבור דרכך – הבנתי.

הסיטואציה שלקחו את התאילנדי באמצע חליבה ועזבו את הפרות עם הפטמות שלהן. 24 פרות נחלבות. התאילנדי אמר להם, תנו לי להוציא את המחלבות מהפטמות, והפרות נחלבו – הדם שלהן נחלב.

אני לא הייתי אף פעם רפתן, אבל ממה שאני מכיר זה לא נראה לי סביר. יוסי, בבקשה.

את אחת השאלות שאל דורון, למה לא באים עם צו חיפוש לבעל המשק- -

אתה מצטרף לאותה שאלה.

נכון.


שנית, למה לא מגיעים רכבים מזוהים או עם כובעי זיהוי או עם מדים לכזה מבצע? למה לבוא עם חולצות בטן- -

מה זה "חולצת בטן"?

השוטרת מיכל הייתה עם חולצת בטן, וכל הבטן שלה חשופה. ככה באה מפקדת למבצע?

- - -

סליחה, חברים, זאת לא ועדת האופנה של הכנסת. נעזוב את זה.

הכובע היה באוטוב, ובאמצע המבצע שלה, אחרי שניסים שכב, והאמבולנס היה בדרך- -

אז רצתי לחבוש את הכובע?

- - היא שלחה את החברים שלה להביא כובע זיהוי, ואחד הסתובב איתו ביד, לא על הראש. אף אחד מהם לא היה עם מדים. ועל פי מה שאני יודע, אחד מכל הקבוצה שהגיעה אלינו למשק היה צריך להיות לבוש מדים, כמו שהיום הם לבושים במדים.

לינדה, אלה הכללים? אחד מהשוטרים חייב להיות במדים?

בפעילות יש צורך שיהיה שוטר במדים.

למה זה לא הגיוני שזה יהיה המפקד, אדוני?

ככלל, אחד במדים- -

בגדי עבודה, למה ג'ינסים וחולצות בטן?

רגע, יוסי, שאלתי שאלה בעקבות הדברים שלך.

ככלל, אנחנו דואגים שאחד יהיה במדים- -

אחד? לא המפקד?

לא חייב להיות המפקד. המפקד קובע מי.

יש יתרון בכך שזה המפקד גם כלפי שוטרים.

עם כל הכבוד לוועדה, לא יגידו לנו איך לעבוד.

זה נכון.

אולי תקשיבו לנו פעם?

אנחנו נקשיב לכם אפילו המון.

אגב, בוועדה הזאת הקשיבו הרבה, וזה לא גרע שום דבר מכבודה של משטרת ההגירה.

חלק מהדברים אני חושב שצריך ליישם.


ככלל אנחנו דואגים שאחד יגיע במדים- -

פה לא היה אף שוטר במדים?

אף אחד, גם לא עם כובע.

היו עם כובעי זיהוי. כשבאים עם כובעי זיהוי לא צריך לבוא במדים. שנית, הראשון שנתקל איתנו – בעל העסק או מישהו אחר – אנחנו מזדהים כאנשי משטרה, וזה פותר את הבעיה. כשאנחנו עובדים בלילה במקרים כאלה ספציפיים מיוחדים אנחנו נותנים אישור למפקד הכוח להחליט אם הוא בא לבוש מדים או לא, אבל הוא חייב לבוא עם אמצעי זיהוי, וזה הכובע.

מאה אחוז.

אחת התובנות היא שאולי כדאי שאחד יהיה במדים, ויכול להיות שניישם את זה.

באיזו תדירות יש אירועים כאלה? כל השבוע?

כמעט כל לילה.

באמת? אז אני לא שואל איפה זה היה הלילה כי אני לא רוצה לגלות.


כמה שוטרים יש היום במשטרת ההגירה?

מנהלת ההגירה מחולקת היום בהתאם לאמנה ולהקמת רשות הגירה באופן הבא: 177 שוטרים לזרוע האכיפה, ו-146 שוטרים לזרוע האח"מ. בין 177 בזרוע האכיפה יש כמובן מתקני
כליאה ותיאום טיסות ותיאום בין-משרדי, כך ש-115 הם בזרוע האכיפה. כ-100-85 יוצאים כל לילה לפעילות. זה לא כל לילה, אלא לפעמים א', ב', ולפעמים ב', ג' במשמרות.

למה לא לעשות את זה בשעות יותר מוקדמות? אם תגיד לי שבדקתם ומצאתם שיש יתרון מבצעי, אני שותק.

מבחינה מבצעית המסקנה היא שהתפוקה בעקבות העבודה בלילה הן טובות יותר.

גם 21:00 בערב זה לילה.

גם הנזק פחוּת. אבל ישנם גם משקים שאנחנו מבקרים בהם. ההחלטה מתי תתבצע הפעילות באותו משק ספציפי נתונה למפקד ולידיעה המודיעינית. אם לפי הידיעה המודיעינית, יודעים שישנים בקרוואן במקום מסוים, כדאי להגיע למקום המסוים לקרוואן. אנחנו עושים סייגים שלא נכנסים לבתי כנסת, אבל אנחנו כן עושים אכיפה שם. אז מה אנחנו עושים? אנחנו מחכים מוקדם בבוקר ב-6:00 כך שאותו בחור ייצא מאותו מנזר ומחכים לו, וברגע שהוא יוצא יושבים עליו. אחת הטענות היא למה תופסים אותו בדרך לעבודה – כי זאת שיטת העבודה שלנו.

תודה. אני חושב שהבנתי. אורית פסקל, בבקשה.

גם אני בעלת המשק, ואני נמצאת פחות בשטח. בשנים האחרונות אני לא נמצאת בשטח, אלא במשרד, ואני מנהלת את כל הניירת.


לגבי המקרה הזה ברור שכאן האמת לא תצא לאור. יש גרסאות מנוגדות לגמרי, וזה גם לא בית משפט.

זה במח"ש.

אם אנחנו רוצים שתצא מכאן תובנה, אני בהחלט יכולה להגיד ממקור ראשון שיש אלימות מצד המשטרה. אני לא נכנסת לפרטים, אבל כבר כמה שנים משטרת ההגירה מגיעה אלינו, ובפעמים הראשונות שהיא הייתה מגיעה בלילה היינו מיד יוצאים; היינו יוצאים מהמיטות, כל הגוף רועד לנו, דפיקות לב נוראיות. היינו מגיעים לשטח, ניגשים לשוטרים ואומרים שאם יש בעיה למישהו עם דרכונים נלך למשרד ונביא. בדרך כלל הם היו אומרים לנו להתרחק מהרכבים אחרת יעצרו אותנו. כל זה אף על פי שאנחנו בעלי המשק. מאז אותן תקריות, כשנודע לנו שמשטרת ההגירה מגיעה, דבר ראשון אני מיד מתקשרת לבן שלי שעובד איתנו וגם אומרת לעקיבא ומתחננת שלא יתקרבו לשוטרים; שהשוטרים יעשו מה שהם רוצים במשק כי ככה זה
קרוב לאלימות. גם לעקיבא יש כוח, והמשק מאוד חשוב לו, וגם לבן. אנחנו לא רוצים שיהיו תקריות- -

אם אני מבין נכון, התאילנדים לא מגיבים.

הם חוטפים מכות רצח, והם לא מדברים.

היה לנו רעיון להביא עיתונאים תאילנדים לפה שידברו כמו שדיברו עם שי חרמש. התאילנדים דיברו איתך? נראה לך שאני הנחיתי אותם או משהו?

ממש לא.

אני אמרתי לתאילנדים לשבת ולדבר עם שי חרמש. אם אני אביא לכאן עיתונאים תאילנדים ישראלי לא ידרוך בתאילנד. אני לא יודע אם אתם יודעים מה קרה לבורמזים שפגעו בתאילנדים במלון בתאילנד.

עשה לי טובה, אל תביא אותם, יש לנו צרה צרורה. תאילנד היא אחת המדינות הכי פופולאריות לצעירים ישראלים.

ברגע שידעו שמקפיצים אותם מהמיטות ב-1:30 בלילה וצועקים עליהם או אפילו אם הם עושים את התפקיד שלהם בצורה הכי מנומסת זה יהיה אסון.

הבעיה היא לא התאילנדים, הבעיה היא העבריינים הישראלים שמפעילים עובדים בלתי חוקיים. זאת הבעיה של אפי, זאת הבעיה של משטרת ההגירה.

עדיין לא צריך.

זה נכון.

לגבי השעות. ברור שזאת פעולה משטרתית, ואנחנו לא יכולים להתערב להם בשעות שהם מחליטים לבוא. העובדים מתחילים לעבוד ב-4:30 בבוקר, וברור שזה גומר להם את שנת הלילה. אנשים מתחילים לרוץ לכל כיוון עם ויזות. כבר עצרו אנשים לבדיקה, ואם יש להם תעודות מתאימות מחזירים אותם, אבל עדיין עוצרים לפעמים בגלל אי ודאות, ואנשים מפחדים ומתחילים לרוץ מהחדרים לכל עבר.


אני מעריכה שבכל המקרים הם מגיעים עם צו בית משפט, אבל אני ראיתי וקיבלתי לידיי יותר מפעם אחת צו שכתוב בשלושה צבעי עט שונים. השופט חותם בלנקו על הצו, ואחר-כך מוסיפים את שם החקלאי ואת התאריך לפי הצורך שלהם.

צו פתוח. אתה רוצה לראות?

כן, תעביר לי. אורית, תודה רבה לך. ניסים אחרון הדוברים, ואחריו נפנה לחברי הכנסת.

לגבי מה שאמרה אורית, ברגע שהם באים אליהם בלילה, והם פוחדים שיש להם - - - חשוך שם כי הכול חממות וברזלים. הם יכולים להיתקע באיזה ברזל, שיחדור לבטן, וזה משהו שלא מעוגן בחוק.


שנית, למה אחרי שבדקו לקחו לי שני עובדים חוקיים ולא החזירו לי אותם?

לא הבנתי. למה עובד אחד נשאר שבוע בשעה שהיו לו כל הניירות?

אני לא בטוח.

יש לי כל האישורים פה.

אתה יכול לזהות את העובד הזה?

כן.

זה העובד, אני מבקש ממך יוסי, לבדוק האם העובד הזה הוא חוקי. אם הוא חוקי אני מבקש לשאול את משטרת ההגירה למה הוא נעצר, ולמה הוא נשאר במעצר. אני מבקש להעביר את הנתונים לוועדה.

גברת מיכל טוענת שהיא מכירה אותי. אני מצטט פה מהתחקיר. הרי הייתה תגובה של כתבת מ-walla: "לדברי רפ"ק מיכל דואניס, מפקדת צוות השוטרים, סדר הדברים היה אחר לגמרי. בשיחה עם חדשות walla סיפרה הקצינה כי אחיו של ניסים לסרי התחיל - - - עוד כשאלה החנו את רכביהם בכביש הראשי. 'אחיו רץ אלינו עד שביל הגישה למשק שאורכו מאות מטרים', סיפרה דואניס. לפחות שניים מהשוטרים היו עם כובעים". היא אמרה קודם שהיא הייתה עם כובע, ופה היא אומרת שלפחות שניים מהשוטרים היו עם כובע – מתוך 20 שוטרים. "מיד כשהוא הגיע אלינו הגשתי לו צו כניסה חתום בידי שופט והצגתי את תעודת השוטר שלי- -

לא צריך לקרוא את כל הכתבה, ניסים.

- - היא כותבת כאן: "הוא לא יכול לטעון שהוא לא יודע מי אנחנו, הוא מתנדב במשמר האזרחי". אז היא אומרת על לסרי, ואחרי כן היא אומרת שאני מכיר אותה. היא אומרת פה שלסרי מכיר אותה, ואחרי זה היא אומרת שזה אני.

זה אומר הכתב, לא היא.

אני אחראית למה שהכתב כותב בכתבה?

סליחה, זאת כתבה עיתונאית.

בכתבה היא אומרת: "הוא כלל לא היה אזוק", ואחרי זה היא אומרת שהוא היה אזוק ביד אחת.

בשעה 2:00 בלילה האנשים בעולש ישנים. יכול להיות שרק השומר ער, והוא לא מתערב בדברים האלה. הכול צולם. היה שם שוטר שצילם את הכול. אני לא מקבל את זה שלא היה – למה זה אינו? להם יש, לנו אין.

בקשר לצו – היא לא נתנה צו לא לאשפוז ולא לשום דבר. אשתי הגיעה רק בסוף כשהיינו באמבולנס, היא לא נתנה צו לאף אחד. היא גם אומרת שלא היו לי אזיקים. יש לי פה דוח שמראה שיש לי חבלות בשתי הידיים עם אזיקים.

זה תעביר למח"ש.

בסופו של דבר, אף על פי שאחרי זה נתנו את ההיתרים והאישורים הם לא החזירו את העובד. כולנו בני אדם. גם אם טועים – קורה שטועים – אפשר להגיד, טעינו, היה לנו מודיעין לא נכון, טעינו לגביך, ויכול להיות שהדברים היו נראים אחרת.

אבל לא טעינו.

בסדר, לא טעיתם.

תפסתם עובדים לא חוקיים?

עובד אחד עבר למעסיק אחר. הוא לא הוחזר אליו. הוא שוחרר, אבל עבר למעסיק אחר.

לי יש אישור כחוק.

יש לו נטייה לסלף את הדברים כמו שנוח להציג אותם.

לי יש אישור ממשרד הפנים. הם הביאו אותו אליי.

זה ייבדק.

אני הייתי נהגו של יקותיאל אדם. פעם אחת היה דיון בפו"מ, במפקדה לביטחון לאומי, והיה אז אריק שרון. הוא רצה להגיד משהו שלא היה מקובל, אז הוא הוריד את הדרגות שלו. אני הייתי מצפה ממך, שכשאמרת את מה שאמרת קודם, היית מורידה את הדרגות. יש כבוד לדרגות האלה שאת שמה על הכתפיים שלך- -

לא, לא, לא.

- - מה שאת אמרת בתקשורת אלה דברים שונים לחלוטין. כשאת דיברת בגלי צה"ל בבוקר את אמרת- -

אני דיברתי בגלי צה"ל בבוקר?

כן. את דיברת בגלי צה"ל ואמרת שאתם דפקתם בדלת והראיתם צו. כשאמרו לכם שיש מצלמות כי לא ידעת שמדובר במשק פסקל, שינית את הגרסה שלך. יש לי שכן שהוא אחד החוקרים הטובים בישראל – הוא אומר, בשלוש שאלות הוא מפיל אותך.

טוב, רבותיי, תודה רבה.

את לא האמנת שאני אגיע לפה, אבל עד היום - - - אני לא אוותר. את תראי איזה כוח יש לי. את תראי.

תודה רבה. חבר הכנסת שי חרמש ואחריו חבר הכנסת מקלב, ואני אסכם את הישיבה.

אין ספק שיש פה אווירה בלתי נסבלת. את זה אני אומר לאפי כחבר.

דרך אגב, אני מחבב אותו מאוד.

אני חוזר לפתיח שדיברתי על שמירת חוק. כל המהומה הזאת פרצה על עובד ששוהה בארץ כחוק ומועסק שלא כחוק. הוא לא הגיע שלא כחוק, הוא לא נסע - - -. הוא שוהה בארץ כחוק, ועובדה שהוא נמצא בחבל שלום ועובד שם וכולם מרוצים. האיש הזה העסיק- - -. על עבירה של מעבר באור אדום מקבלים 1,000 שקל קנס, ופה כל הבלגן הזה הוא על עובד שייתכן שהוא לא עובד כחוק. כל הסיפור היה יכול להתברר בהגעה מסודרת, לבקש ניירות כדי לראות מה הוא עושה פה. מה היה הפחד? הוא היה בורח לפרדסים, ליערות – לאן הוא היה הולך? זה לא שוהים בלתי חוקיים. זה אדם שנמצא פה כדין, ויש בעיה שהמעסיק שלו לא מעסיק נכון. זאת עבירה שאפשר לטפל בה בצורה טכנית ולא במבצע צבאי. אני אומר את זה כמי שסיים את הקריירה לא כאלוף משנה, אלא כרב טוראי בצנחנים.


שנית, אני נתקל באותה בעיה בדיון שאמור להיות עם משטרת ישראל בנושא התערבות המשטרה באצטדיונים לכדורגל. למה שוטר לא ילך עם זיהוי? שוטר שהולך עם זיהוי חושב פעמיים. ייתכן שעבודתכם כולה כליל הקודש – מה הבעיה שיהיה כתוב?

כתוב.

לא פה. על כולם.

על בגדי אזרח?

כן.

איך על בגדי אזרח?

אז אל תלכו עם בגדי אזרח. כשאני עומד היום מול שומר חוק, והוא יכול לבוא עם בגד ים ועם חלוק רחצה, אני רוצה לדעת מי עומד מולי, זה דבר טריוויאלי. באת אליי, ואתה עומד מולי, בוא עם בגד-ים, מה אכפת לי במה. זה לא הצגות, זה אירוע מתגלגל. כשימ"מ נכנס ליציע בבלומפילד אני רוצה לדעת שהוא שוטר. מה קרה, זה סוד? אחרי זה תעשה מה שאתה רוצה. העובדה שהשוטרים לא מזוהים, עצה בגרוש, אני רוצה לדעת מי עומד מולי.


שנית, אם אתם במילא באים וסוגרים גזרה מה הבעיה לבוא ולדפוק בדלת? הגזרה ממילא סגורה.

זה נכון.

צריך להגיד, אדוני היקר, באנו לפה, הגזרה סגורה, אל תנסו לזוז. זה דבר פשוט.


דבר שלישי – איש קשר מקומי; לא משרד הפנים ולא אף אחד אחר. עופר דנין הוא ועדה חקלאית – תזמינו אותו. כשבאים לקיבוץ עם הודעת שכול, שלא נדע מצרות, קוראים למזכיר הקיבוץ, ומבקשים ממנו לבוא איתם למשפחה. עופר דנין הוא איש נאמן לכם – קחו ב-54 מועצות אזוריות 54 נאמנים. תטרידו אותו באמצע הלילה.


דבר אחרון, אני מציע במקום לבוא ב-2:00 בלילה, לבוא ב-22:00 בערב. כולם נמצאים שם, ואחר-כך עוד אפשר לישון עד הבוקר. עד כאן, תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

אני אנסה לא לחזור על דברים. בוודאי שמי שנמצא פה כאזרח, ובוודאי כחבר כנסת, לא נעים לשמוע מצד אחד טענות שיש לתושבים במדינת ישראל כלפי הרשויות. לא נעים לשמוע את זה, וזה לא טוב. מצד שני אנחנו יודעים שהמשטרה צריכה לעשות את העבודה שלה, ואנחנו שולחים אותם לעשות את העבודה. אבל כפי שאמר היושב ראש, הוועדה הזאת היא לא ועדת חקירה, והיא לא יכולה לבדוק האם היה צלם או לא היה, היה שוטר במדים או לא היה שוטר במדים, היה אזוק או לא היה אזוק, היה ראיון בגלי צה"ל או לא, הייתה אלימות או לא הייתה אלימות. אבל מבחן התוצאה הוא לא טובה. בסופו של דבר, גם אם צריך לנטרל מישהו גם התוצאה היא לא טובה מבחינת המשטרה, מעבר לידיעה או לאי הידיעה שהאדם חולה לב. יש תוצאות ויש על זה אישורים רפואיים.


מצד שני אנחנו לא קיבלנו תשובה - - - אם היה כשל מודיעיני או לא היה כשל מודיעיני. אבל כפי שאמר חבר הכנסת חרמש, בסופו של דבר התברר שגם במשק של פסקל וגם של לסרי העבריינות לא הייתה גדולה. אני גם לא יודע אם המבצע הזה נקרא מבצע בהיקף חריג, אם זה הסטנדרט של פעילות שוטפת או לא.


אבל יש כאן ודאי הרגשה אחת, לנו חברי הכנסת: לא שמנו לב לדבר אחד: שבעלי המשקים הם עבריינים בפוטנציאל. זאת ההרגשה הכואבת ביותר שלי. דהיינו, אם בעל משק לא יכול לישון בלילה בשקט כי הוא לא יודע מתי הפריצות האלה יגיעו אליו, זאת בעיה. אנחנו צריכים לתפוס את העובדים הזרים, אבל בעל משק בישראל צפוי לפשיטה. לפי מה שנאמר כאן, כל בעל משק בישראל, צפוי לזה. אם הייתי אזרח מדינת ישראל, והייתי יודע שצריכים לבוא אליי גם בעוד 20 שנה, זאת בשבילי הרגשה מאוד גרועה; שאני צפוי לפשיטה בלילה במשק שלי, בבית שלי, בסביבה שלי.

אתה בעצם אומר, חבר הכנסת מקלב, שגם חקלאי שיודע שהוא נקי וטהור ועובד על-פי חוק, גם הוא לא יכול לישון?

זאת הטענה העיקרית.

כולם לא יודעים מה יהיה מחר. כל הזמן יש איום שלוקחים את התאילנדים האלה.

בינתיים רק מתוספים, לצערי הרב.

אני ממצפה שאם נכנסים אליי בלילה, שאם אני אזרח- -

- - - אם מסודר- -

אבל בשביל לבדוק אם הוא מסודר או לא הוא לא ישן בלילה. זאת ודאי ההתרשמות שלי. יש כאן גם העובד התאילנדי; אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את החיפושים האלה. זה שאדם היה במעצר של 10 ימים, אפשר לבדוק תמיד אחר-כך האם זה היה מוצדק או לא- -

זה ייבדק.

הם לא צריכים להרגיש ככה.


בתחילת הדיון היה נראה לי שבעלי המשק קצת מפוחדים, ולקראת סוף הדיון היה נראה לי שהם יותר פתוחים. אבל אנחנו צריכים לזמן ישיבה בלי החקלאים, אלא ישיבה שלנו עם משטרת ההגירה ולדבר על נהלי עבודה. אני מבין שגם הם היו עצורים. יש דברים שכן אומרים או לא אומרים – אני לא יודע אם הם באים לבעל משק שיש לו עבר של אלימות או של העסקת עובדים זרים. זאת גישה אחרת. אני מניח שלא כל דבר צריך להגיד בפני החקלאים. אני התפלאתי כששאלו מה סוג הרכב. אני מבין שכל ילד וכל תאילנדי מכיר את סוג הרכב של משטרת ההגירה. אז כשאתה רואה כזה רכב ליד הבית, אתה צריך לדעת שזאת משטרת ההגירה.


אני מציע לעשות ישיבה מיוחדת שלנו עם משטרת ההגירה כדי לדבר על נהלים וסדרים.

אני מקבל את זה ברצון רב.

תבדוק את מספר האנשים שעובדים באכיפה ממשרד הפנים, משרד העבודה, משטרת ההגירה – עוד מעט זה יהיה יותר מהחקלאים, כי רוב החקלאים מדברים על עזיבה, כולל אני. אנחנו מדברים על סגירת המשק. אין להשיג עובדים- -

אני שמח שאתה אומר את הדברים בדיוק לפני שאני מסיים.

הפיתוי גדול מדי.

יש לי עדים רבים בוועדה הזאת לכך שאני עושה מאמץ מאוד גדול לעודד ישראלים לעבוד בחקלאות. לצערי הרב, זה לא קורה מספיק.

- - - זה אפס, ולא יהיו חקלאים יותר.

עוד מעט יתחיל פיילוט בעמק חפר של עידוד ישראלים לעבוד בחקלאות תוך הגדלת שכר, מענקים. אני ישבתי עם שר החקלאות, ואני מאוד מקווה שזה יופעל בקרוב, במיוחד במועצה אזורית עמק חפר, ו-20% יהיה גם בערבה. יש תקציב מסוים לעניין הזה – לא הרבה, כ-5 מיליון, אבל זה מה שיכולתי להשיג.


אני מסכם את הישיבה בדברים הבאים- -

רגע, בנושא העבודה- -

לא, לא, שמעתי הכול, חברי הכנסת כבר דיברו- -

- - הילדים שלנו יכולים לעבוד אצלנו. אם הם יוצאי צבא, והם עובדים אצלנו במשק- - -

אני אזמין אותך גם לדיון שבו נבדוק איך אפשר לעודד ישראלים לעבוד בחקלאות. אבל זה לא בדיון הזה.


חברים, הייעוד של הוועדה הזאת הוא שניים: האחד, שחקלאים ומעסיקים בכלל שעובדים ביושר ובהגינות עם עובדים זרים, יוכלו לישון בשקט. שנית, שלמשטרת ההגירה יהיו האפשרויות החוקיות והתפעוליות לאכוף על כל עברייני העסקת העובדים הזרים, את החוק. אנחנו לא בית משפט, אנחנו ועדה של הכנסת, וזה מה שאנחנו רוצים.


אני אפנה למח"ש להעביר אלינו את תוצאות הסיכום של החקירה. אני מבקש, אדוני, שבעקבות הסיכום של מח"ש, תפיקו את כל הלקחים האפשריים. אני אומר את זה מסיבה מאוד פשוטה: אני מוצא שיש צורך לנקוט הרבה פחות אלימות גם אם מדובר בעבריינים. אני מודה שבדיון הזה לא השתכנעתי שבמשק פסקל ובמשק לסרי היו עובדים בלתי חוקיים. יש פה משהו שצריך לבדוק במודיעין, משהו שצריך לבדוק בתפעול המבצעי.

אצל פסקל שמונה איש היו לא חוקיים ועצרנו אותם במשך השנה. אני לא רציתי להגיד את זה, אבל עכשיו אני אגיד את זה.

במהלך החודשיים האחרונים.

ואצל לסרי הם היו לא חוקיים.

כל העובדים היו לא חוקיים?

לא. שניים היו לא חוקיים. אני אראה לך את זה.

- - -

לי יש אישור.

סליחה, ניסים. עם כל הכבוד, אני לא משאיר את זה פה לצעקות; אני מתכוון לקבל את הנתונים האלה ממח"ש. שנית, אני מאוד מבקש ממשרד הפנים כממונה על העניין הזה, שידאגו שלמשטרה יהיה ליווי לאירועים האלה כי אין שום סיבה שלא יהיה שום גורם אזרחי שיהיה בעניין הזה. אני לא פוגע חלילה בכבודה של המשטרה ובתפקידה, אבל בכל זאת המשרדים הם האחראים לאישורים, לרישיונות ולהקצאה. לכן בבקשה, שיהיו איתכם כדי ללוות את העניין הזה.


אדוני, מפקד משטרת ההגירה, אני מבקש לנסות לצמצם את האלימות למינימום שרק נכפה עליכם, אחרת זה ייראה רע מאוד, לדעתי.


בכוונתי לקחת את האישור הזה ולפנות לשר המשפטים כדי לבדוק האם ניתנות חתימות בלנקו של חיפושים.


דבר אחרון, אני מבקש מיוסי אדלשטיין לדווח לוועדה באיזו מידה העובד הזה שנעצר לעוד 10 ימים נעצר בצדק או שלא בצדק; האם הוא מאושר או לא מאושר. אני פשוט מבקש לקבל דיווח על העניין הזה. זה נראה לכם, רבותיי?

כן.

מה עם "קו לעובד"?

"קו לעובד" יידון בפעם הבאה. אי אפשר היה לערבב את זה בתוך חוסר השמחה הזאת.

אדוני היושב ראש, אני מציע לאמץ את העניין של איש קשר מקומי. הוא מכיר את האנשים- -

נכון, הכי פשוט.

- - -

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-14:00