PAGE
19
ועדת הכלכלה

29.10.2008


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
פרוטוקול מס' 701

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ל' בתשרי התשס"ח (29 באוקטובר 2008), שעה 9:00

הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 19) (פטור מתשלום אגרה לחייל בודד), התשס"ח-2008, הצעת חבר הכנסת אלכס מילר (פ/1978).

חברי הוועדה: היו"ר ישראל חסון – היו"ר

אלכס מילר

ערן הורן

- סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור

עו"ד עידו אציל

- לשכה משפטית, רשות השידור

עו"ד אסי מסינג

- לשכה משפטית, משרד האוצר

עו"ד רוני טלמור

- משרד המשפטים

סרן אלון כרמלי

- ראש מדור חקיקה אזרחית בפרקליטות הצבאית, משרד הביטחון

אתי בנדלר

לאה ורון

יפה קרינצה

הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 19) (פטור מתשלום אגרה לחייל בודד), התשס"ח-2008

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 19) (פטור מתשלום אגרה לחייל בודד), התשס"ח-2008, של חבר הכנסת אלכס מילר. הצעת החוק עברה קריאה ראשונה ב-17 ביוני, הוועדה מכינה את זה לקריאה שניה ושלישית.


בבקשה, חבר הכנסת מילר.

תודה. מטרת החוק היא לא להטיל נטל לרשות השידור או למשרד אחר שיקח אחריות על העניין הזה. הצעת החוק הזו בסך הכול נותנת כבוד מינימלי לילדים שנמצאים במדינה שלנו ללא הורים, ונאלצים לשלם מיסים למדינה כאשר הם במסגרת שירות סדיר.

רוב החיילים נמצאים במסגרות שונות. מי שגרים אצל ההורים ממילא לא משלמים את זה, ולכן מדובר על אוכלוסייה מאוד קטנה, שחלק מהם בכלל לא שוכרים דירות. הצעת החוק מתייחסת לאלה שיש להם דירות בחוזה ויש הוכחה שהם שוכרים דירה. הם בדרך כלל לא גרים בנפרד אלא שוכרים יחד, כך שהמספרים עוד יותר מצומצמים. לפי הנתונים שהועלו בישיבת הוועדה בהכנה לקריאה ראשונה, מדובר על כ-3,000 איש בסך הכול. אני מאמין שחלק גדול מהם שוכרים יחד, כך שהמספר יותר קטן. אם אנחנו לוקחים את המספר הסופי – אלה שבכלל יגישו בקשה לפטור – נגיע יהיה סכום מינימלי, שאני לא חושב שיפגע במשהו ברשות שידור. זה בסך הכול להגיד לאנשים האלה: לכו, שרתו, אף אחד לא יבוא אליכם הביתה ויעקל ציוד בגלל שלא שילמתם מס כזה או אחר.

אני חושב שזו חובת המדינה לפטור את כל החיילים מכלל המיסים, אבל אם נוצר מצב שהם חייבים לשכור דירה ולשלם מיסים מינימליים - כמו: חשמל, ארנונה וכו' – אז בדברים כאלה חייבים לצמצם. כמובן שנפעל גם מול הרשויות המקומיות לצמצום המיסים שקשורים לחיילים האלה בתוך הערים, אבל בכל מה שקשור למדינה, זה הדבר הראשון שהמדינה מחויבת לעשות. עוזרים להם כבר עכשיו, אבל זה עדיין לא מספיק.

אני לא צריך להכביר מילים בדבר המצב הכלכלי הבעייתי והקשה של רשות השידור. במצב כזה, ועוד שישנן אוכלוסיות נזקקות רבות במדינת ישראל, היא לא יכולה לשאת את הנטל הכלכלי של מימון פטור, כפי שמוצע בהצעת החוק. כך גם סוכם במפורש בין חבר הכנסת מילר לבין השר הממונה ויו"ר רשות השידור, שיימצא מקור תקציבי חלופי לפטור. לכן אנחנו מתנגדים להצעת החוק בנוסח הנוכחי מבלי שיימצא בחוק עצמו מקור חלופי, אם ממשרד הביטחון שאחראי לאותם חיילים בודדים ולרווחתם, ובמידה שהוא מוצא לנכון לתת להם פטור כזה התקציב צריך להגיע ממשרד הביטחון או ממשרד האוצר – וזה תואם את הסיכום בין חבר הכנסת מילר לבין השר ויו"ר רשות השידור.

מעניינים אותי נתונים. יש מישהו מהצבא שיודע לתת לי ארצות מוצא של חיילים בודדים?

לא, אין לי כאן. אני משוכנע שזה נתון שאפשר לייצר.

רובם מחבר העמים.

יש גם פרויקטים מארצות הברית.

זה בקטן. רוב רובם זה פרויקטים כמו נעל"ה וסל"ע, וגם הפרויקטים האלה כבר מצומצמים. נותנים את הפטור לא לכל החיילים ורק לתקופת השירות. פעם היו מגיעים בכמויות גדולות, והיום בקושי.

היקף החיילים הבודדים בצה"ל לפי הערכה – זה נתון משנה כי חיילים מתגייסים ואחרים משתחררים - הוא סדר גודל של 5,500 חיילים בשנה. מתוכם, חיילים בודדים ששוכרים דירה הם כ-2,000, והם גם מקבלים השתתפות בשכר דירה. החיתוך הזה חשוב, משום שמתוכם חלקם מתגוררים בדירות של האגודה למען החייל או בקיבוצים שונים - - -

ומתוך ה-2,000 בטח חלק מהם שוכרים ביחד, בשותפות. את זה אתם לא יכולים לבדוק. היום חייל בודד לא יכול לשכור לבד דירה כי זה לא ריאלי עם הכסף שמקבל מהמדינה. מהנתונים שיש לנו הם חיים בשותפות.

נציג משרד הביטחון ביקש ממני לייצג גם אותו ולכן אני כאן בכובע כפול, אבל העמדה השל הצבא היא לתמוך בכל הצעה שמסייעת לחיילים, בוודאי לחיילים בודדים. לכן, ברמה העקרונית, אין לנו שום קושי עם ההצעה. בדרג המיניסטריאלי, הממשלה התנגדה להצעה, וכך גם משרד הביטחון כחלק מהממשלה, מנימוקים תקציביים. הצבא משתתף בשכר הדירה של אותם 2,000 חיילים ששוכרים דירות ובנוסף לזה, חייל מקבל גם סכום נוסף לטובת תחזוקת הדירה והוצאות שוטפות.

חיילים בודדים ששוכרים דירה, יש להם פטור ממיסים עירוניים ודברים כאלה?

יש הקלות בארנונה שהרשויות המקומיות נותנות.

לא רק לחיילים בודדים, לחיילים בכלל.

ולחיילים בודדים?

אין בעיה, ברגע שההטבה ניתנת לחיילים בכלל זה כולל גם את החיילים הבודדים.

אין להם הטבה ספציפית.

לא, ככל שידוע לי. אלה הטבות שלא קבועות בפקודות הצבא, הן ניתנות ברשויות המקומיות מתוך החוקים שלהם.

אם משרד הביטחון תומך בהצעה הזו, כמה הוא מוכן לתת?

נעשה סדר. צה"ל תומך בהצעה, ככל שהוא תומך בכל ההצעות שבאות לסייע לחיילים, ויש רבות ומבורכות כאלה. משרד הביטחון לא תומך בהצעה, ועמדת הממשלה הייתה להתנגד להצעה. משרד הביטחון נדרש באופן ישיר לשאלה הספציפית: אם ישונה נוסח ההצעה המקורית כך שעלות ההצעה תושת על תקציב הביטחון, האם יתמוך בה – והביע עמדה מתנגדת.

זה לא בדיוק כך. אחרי הישיבה בהכנה לקריאה הראשונה פניתי לסגן השר במכתב. היו שיחות ואמרו לנו שמחפשים דרך לעשות את זה ישירות ולא דרך החוק. זה נעצר באמצע, משום שכנראה שהמערכת הפוליטית, גם ברמה המיניסטריאלית, מתעסקת בפוליטיקה ואין יותר זמן להתעסק בדברים אחרים. החלטנו שלחיילים בודדים אין זמן להתעסק בכל הבעיות שיש לנו במדינה, מבחינת ההיבט הפוליטי, והגיע הזמן שהם יקבלו. דיברנו לפני כשמונה-תשעה חודשים דיברנו על 3,000 חיילים ששוכרים דירות, עכשיו הגיעו כבר ל-2,000, זאת אומרת שבעוד שנה המספר הזה ימשיך להצטמצם, כי אין תוכניות. אלה אנשים שאחרי שהחוק יעבור וייכנס לתוקף חלקם כבר ישתחררו, הרי כל יום וכל שבוע משתחררים.

אבל יש מחזוריות, אחרים נכנסים. אני מניח שאתה בקיא במטריה הזו, ולכן שאלתי על ההתפלגות הפנימית של החיילים הבודדים. העולים ממדינות חבר העמים, היכולת הכלכלית שלהם יותר נמוכה; אבל מפרויקט "תגלית" מגיע גיוס, ויוצא שאני דורש לממן לבן של מיליארדר מארצות הברית אגרת טלוויזיה.

אם זה ברמה הדקלרטיבית – כפי שפתחת ואמרת – שמדינת ישראל צריכה לשחרר ככל האפשר אנשים בסטטוס הזה, לא משנה מה מצבם הכלכלי, זה דבר אחד. אם זה מהזווית הכלכלית, היה חשוב לשמוע את ההתפלגות. אני לא יודע להגיד את 2,000 החיילים האלה יהפכו להיות 6,000 חיילים או ירדו להיות 1,110. אני לא יודע כי אין נתונים. אני לא יודע אם זה גרף עולה או גרף יורד. אם אנחנו בגרף עולה אז היום החוק הזה יכול לעלות 500,000 שקלים - - -

זה מכסימום 800,000 שקלים.

נניח שאנחנו מדברים על 1,500 אנשים שצריך לשלם להם את האגרה – אז אנחנו יודעים מה המחיר; אבל אם זה הולך לעלות ל-6,000? אני לא יודע, חסר לי הנתון הזה.

הנבואה אתם יודעים למי ניתנה.

זו לא נבואה, אלה דברים שהצבא יודע להגיד שנה וחצי מראש.

אנחנו יודעים להגיד היום כמה עולים יהיו בעוד שנה, בעוד שנתיים?

חיילים בודדים לא מגיעים מרוסיה וישר מתגייסים. הם עוברים פה תוכנית מסוימת, הם מגיעים בתוכנית של סל"ע ונעל"ה, הולכים לבתי הספר, מסיימים ומתגייסים לצה"ל. כמה אנשים יש שלא יודעים מילה אחת בעברית ומתגייסים? בקושי. המערכת יודעת איך להתמודד עם זה. הלוואי שנגיע למצב שנכפיל את העליה למדינה וזה יעלה לנו עוד 800,000 שקלים מבחינת אגרת הטלוויזיה. גם אם זה מגיע, המערכת יודעת לזהות את הבעייתיות, הם רואים שיש עלות שלא יכולים לעמוד בה יודעים להתמודד עם זה. יש חוק הסדרים כל שנה, שם יכולים לבטל כל דבר, וביטלו לא פעם אחת.

דרך אגב, כשהייתה שיחה על הנושא הזה דיברנו על כך שרשות השידור תהיה מוכנה ללכת עד סכום מסוים, ומעבר לזה תהיה חלוקה בין כמה גופים, שלא רק רשות השידור תישא בנטל. דיברתי אז עם מוטי, שהיה במשרדי, ועוד כמה נציגים של המשרד שלכם. הוצאנו מהחוק את האנשים הבודדים בגלל שההורים מתעסקים בשגרירויות. הייתה בעיה שהם היו כלולים בחוק הזה, כי הם נקראים חיילים בודדים אבל ההורים נמצאים במשלחת כזו או אחרת. את זה הוצאנו, ונשארנו רק עם החיילים שהם באמת במסגרת של עלייה.

הייתי מציע שעד לגובה של 250,000 שקלים זה יהיה רשות השידור. אפשר לעשות חלוקת תקציבית בתוך החוק, נכון?

אתה רוצה חלוקה תקציבית בתוך החוק?

כן, עד גובה של 250,000 שקלים מי שיהיה אחראי על הנושא הזה זה רשות השידור; כל מה שמעל 250,000 שקלים יהיה על חשבון משרד הביטחון. אני חושב שזאת המחויבות שלהם לעמוד מאחורי החיילים. צר לי שאתם לא יכולים להגיד היום שאתם לוקחים את כל האחריות על האנשים האלה.

זה לא חוק תקציבי, הוא מסתובב במסגרת של מיליון שקלים. אם תהיה בעיה, יש לכם את הדרכים להתמודד אתה. דברתי על זה גם בפגישה במשרדי, ואמרו שרשות השידור תיתן סכום מסוים ולא אמרו שלא מוכנים לתת אף שקל. הבעיה אינה החיילים הבודדים, הבעיה הייתה בדברים אחרים, הדברים האלה נפתרים בגלל שהכנסת יוצאת לפגרה. נאמר לי אז שזו פתיחת תיבת פנדורה מבחינת רשות השידור. אני לא חושב שזה כך, אני חושב שיש היום מספיק אפשרויות לתת פטור מאגרת טלוויזיה. נתנו פטור גם לפנסיונרים, ואנחנו מממנים את זה מהסכמים קואליציוניים של ישראל ביתנו. אני חושב שהכסף הזה, 250,000 שקלים, הוא כלום יחסית לסכומים שבהם אנחנו תומכים ברשות השידור. זו הצהרה ותמיכה שאתם יכולים לתת לילדים האלה.

ודאי ידוע לכם שהוועדה הזאת נדרשה לזה לא פעם. רשות השידור נמצאת במצב כלכלי מאוד קשה. אנחנו צפויים לסיים את השנה בגירעון תזרימי של 40 מיליון שקלים, ומדי חודש אנחנו מחפשים מקור לתשלום משכורות. מדובר פה כל הזמן על סכום שהוא כביכול זניח - עבורנו זה לא סכום זניח. תחת התנאים שיש לנו היום אנחנו מייצרים תוכן שאנחנו לא גאים בו, בוודאי שאם תתווסף לנו הוצאה של מיליון שקלים כל שנה, זה יבוא על חשבון התוכן או על חשבון דברים אחרים.

כמה?

מיליון שקלים. זה הסכום שמצוטט בהצעת החוק.

עזוב, תתייחס למה שאמרתי כרגע. כבר דנו במצב הקשה שלכם, אנחנו מדברים עכשיו תכל'ס. אם ההצעה הזאת מקובלת אפשר ללכת עליה.

אנחנו מייצגים את רשות השידור. התעדכנו אתמול עם מנהל אגף הגבייה ועם יושב ראש הרשות, ההצעה הזאת לא מוכרת לנו. אנחנו מוכנים לבדוק.

זה שאנשים שלכם מגיעים למשרדי, מדברים אתי ולא מעדכנים אתכם - זה לא אחריותי להפיץ לכל המערכת שלכם מה נסגר אצלי בלשכה. לפני שהגשתי את הצעת החוק ויתרנו על כמה דברים, זה היה הסכום.

בוודאי שהסכום, שאינו זניח עבורנו, בתקציב הביטחון הוא זניח לחלוטין.

דברתי אתמול עם יושב ראש רשות השידור, מר משה גביש, והוא מסר לי שהייתה התחיבות מפורשת, גם בפני השר, ולאור אותה התחיבות זה הגיע לשלב חקיקתי כל כך מתקדם, מאחר שהשר לא הביע התנגדות בוועדת השרים לענייני חקיקה. ההתחייבות הייתה שיימצא מקור תקציבי חלופי. גם ההצעה כרגע נראית לי לא כל כך סבירה ולא כל כך הוגנת לגוף שבקושי מצליח להחזיק את הראש מעל המים, שהסכום שבו תשתתף רשות השידור יהיה שווה לסכום שבו ישתתף משרד הביטחון, שהוא עתיר תקציבים והוא זה שמופקד על רווחתה של אותה אוכלוסייה.

במצב הנוכחי של רשות השידור – ועל זה יכול להעיד סמנכ"ל הכספים שלנו - להשית עלינו כל עלות תקציבית לרווחתן של אוכלוסיות, שאנחנו לא יכולים להיות מופקדים עליהן ומבחינה חוקית אין לנו מחויבות כלפיהן, לא יהיה הוגן. המחויבות הראשית במקרה הספציפי הזה היא של משרד הביטחון, ולהשית עלינו עלות תקציבית כלשהי, ובטח להשוות אותה חצי-חצי עם משרד הביטחון, זה פשוט - - -

אני חושב שהבנו את כיוון הטיעונים של "אין לנו כסף. אין לנו בעיה עם החוק, ובלבד שמישהו ישלם". הבנתי גם את עמדת צה"ל ומשרד הביטחון, שצה"ל בעד, וגם משרד הביטחון בעד שמישהו ישלם; אם מישהו ישלם הוא לא יתנגד, אם הוא אמור לשלם הוא מתנגד.


בבקשה, גברתי.

כפי שהוזכר, החלטת ועדת השרים לחקיקה הייתה להתנגד להצעת החוק. למיטב זכרוני זאת הייתה החלטה כפולה, כי היה ערר על ההחלטה המקורית, וזו העמדה. התשלום של אגרת הטלוויזיה הוא לא מס וזה לא מס למדינה. המהות של תשלום אגרה היא לכסות שירות שניתן, אפשר להתווכח על טיבו, מהותו והצדקתו, אבל זה החוק היום. זאת אגרה שמשתלמת למי שנותן את השירות הזה.

שאלו את ברנרד שאו כשגסס: מה שלומך? הוא אמר: טוב מאוד. שאלו: איך טוב מאוד? אתה גוסס. הוא אמר: בהתחשב באלטרנטיבה. אני אומר לך שרשות השידור, בהתחשב באלטרנטיבה, מצבם טוב מאוד.

אני לא יודעת על איזו אלטרנטיבה אתה מדבר, אבל זאת האלטרנטיבה של ברנרד שאו - אז לא בטוח.

המציע התחייב לתיאום עם הממשלה. אני מבינה מדבריו שהיה ניסיון להתחיל תיאום עם מערכת הביטחון לגבי מימון. התיאום הזה, להבנתי, לא הסתיים. להבנתי, בעיקר נוכח העובדה שעולה עכשיו הצעה שהנציגים האחרים לא מכירים את ההצעה הזאת, היה מקום להשלים את התיאום הזה כדי לראות למה אפשר להגיע.

אם תהיה הסכמה לגבי הדרך שבה ניתן לממן את הפטור הזה לא נדרשת חקיקה. בחוק רשות השידור יש בסיס משפטי לקביעה של פטורים. יש פטורים קבועים לא מעטים, זה נזכר בדברי ההסבר. ברגע שתהיה הסכמה ניתן יהיה לעשות את זה בדרך הזאת. כרגע, בחוק רשות השידור עצמו אין פטורים ספציפיים, הכול נמצא בתקנות. יש בחוקים אחרים , שהם חוקים ייעודיים, אבל החוקים האחרים – כמו חוק האזרחים הוותיקים - מתייחסים לסוג מסוים של קבוצה שרוצים לתת לה הטבות ומסתכלים עליה בראייה כוללת. אחת הטענות שעלו גם בדיון הקודם לגבי ההצעה הזאת היא שאין בפני הוועדה תמונה כוללת לגבי סל ההטבות, התמיכה והסיוע לחיילים בודדים.

אתמול הייתה לי הזכות להופיע בפני מפקדים של אוגדת מילואים בנושא חוק המילואים. מדינת ישראל מצאה לנכון לקחת את מערך המילואים שלה ולתגמל אותו. יושב פה חבר כנסת שאומר: אני, בתפיסת עולמי, אומר שחיילים, ובפרט כאלה, יש למצוא את הדרך לשחרר אותם מהדברים הללו.

זה אחד דבר קטן, בשווי של כמה מאות שקלים, יחסית לעלות מחיה במדינת ישראל.

הוא אמר: יש לי תפיסת עולם. עכשיו הוא מטפל בזה. שלשום אישרנו פטור ברמה של 25 שקלים מאגרת טיס שנתית לאנשי טיס. זו תקנה שנדרשה על-פי חוק המילואים. לדעתי, את צריכה להתמודד כרגע עם זה שחבר הכנסת אומר שיש לו תפיסת עולם שאומרת שחיילים בכלל, וחיילים בודדים בפרט, יש למצוא את הדרך שמדינת ישראל תשית עליהם את המינימום ההכרחי. הוא אומר: אני אלך צעד-צעד, היום אני מדבר אתך על אגרת הטלוויזיה.

אני לגמרי אתך. המשרדים נמצאים בקשר עם המציע, והתחיל דיאלוג. לא שמעתי שלמשרדים יש התנגדות גורפת לנושא.

זה שהוא לא הגיע אתם לסיכום זה עדיין לא אומר שום דבר. זה יגיע למליאה, שם יוכלו להרים את היד נגד.

כיוון שימיה של הכנסת הזאת קצרים – כולם יודעים את זה - ההצעה עברה קריאה ראשונה ולכן היא יכולה להישאר גם בכנסת הבאה, אפשר להחיל עליה דין רציפות. מהסיבה הזאת אני חושבת שיש זמן להשלים - - -

עד אז מצבה הכלכלי של רשות השידור ישתפר פלאים, לאור השקעה במניות נכונות? מה יקרה עוד שלושה חודשים? משרד הביטחון יתנדב לתת את המיליון שקלים? העמדות פה די ברורות.

אם תהיה הצעה שמדברת על איזושהי חלוקה של נטל המימון בין כמה משרדים - הרשות תיקח על עצמה חלק ומשרד אחר ייקח חלק אחר - - -

משרד הביטחון מתנגד להוציא אגורה אחת בכיוון הזה.

הממשלה מתנגדת להצעה הזאת. יכול להיות שאפשר יהיה להגיע להסכמה כדי שהממשלה לא תתנגד להצעה הזאת.

בעיניי זה לא רלוונטי בעיני לטיעונים לגבי החוק הזה. אם את אומרת לו ללכת במסלול של הסכמה, הוא אומר לך שהוא מיצה את הדבר הזה. זה כבר שנה, זה לא מהיום. הוא רוצה להביא את זה, תוך לקיחת סיכון שזה ייפול.

עובדה שעולה גם הצעה שהנציגים הרלוונטיים, גם מרשות השידור וגם ממערכת הביטחון, לא מכירים את ההצעה הזאת.

אני מבקשת לקרוא לך מפרוטוקול ועדת הכלכלה מיום 27 במאי 2008.

כאשר הצעת החוק תגיע לדיון בוועדה לקראת הקריאה השניה והשלישית, אני מציע שכולכם תעשו יישור קו. ייתכן שהעלות תכוסה במצ'ינג: חלק מתקציב רשות השידור, עד סכום מסוים בשנה, וחלק מתקציב משרד הביטחון. זה כסף קטן יחסית".

זאת אומרת, הוא העלה את הרעיון כבר בדיון ועדת הכלכלה.

אקרא לך קטע אחר, מעמוד 6 לפרוטוקול, ששם מנהלת הוועדה מקריאה את דברי השר הממונה על הרשות. השורה האחרונה של דבריו היא: שהסיכום עם חבר הכנסת מילר הוא שלא יקדמו את הצעת החוק, אלא בהסכמה עם רשות השידור ותוך כדי הגדרות ברורות. זה הסיכום שהיה לו עם רשות השידור, זה קיבל ביטוי בפרוטוקול ואני מבינה שגם במליאת הכנסת. ההסכמות האלה לא קיימות עדיין, ורשות השידור מעידה שהסכום הזה הוא משמעותי מבחינתה. זה לא עניין זניח מבחינתה במצבה היום.

תודה. בבקשה, אדוני.

עמדת הממשלה בעניין היא ברורה. היא התבססה על הצעת ההחלטה המקורית, שבה אין בכלל השתת עלות על תקציב המדינה. הטעמים להתנגדות היו השתת עלות על רשות השידור. כמובן שעצם שינוי הצעת ההחלטה והפתרון של הטלת עלות על תקציב המדינה לא פותר את הבעיה, בטח לא משנה את התנגדות הממשלה כי אם הממשלה הייתה רוצה היא הייתה מציעה את זה בעצמה, לפי סדרי עדיפויות. העמדה היא להתנגד, מכל הטעמים שנמנו עד עכשיו.

למה משרד האוצר לא מוכן להציע הצעה של איזושהי חלוקה? הוא לא מודע למצבה של רשות השידור, אני מבין. הוא לא נמצא אתה במשא ומתן על פיטורי 700 עובדים.

הטעם המקורי להתנגדות להוצאת הוא בגלל השתת העלות על רשות השידור. עכשיו אתה אומר שאם לא רשות השידור, אז שהמדינה תממן את זה. זה שינוי של ההצעה עצמה, וזה אומר שצריך למצוא מקור תקציבי לנושא. מיליון שקלים לא באים יש מאין, המשמעות היא שצריך למצוא לזה מקור תקציבי.

משק המדינה, אם ההצעה הזאת הופכת להצעה תקציבית, שיש בה עלות על תקציב המדינה – לפי מה שהציע המציע - המשמעות היא שצריך לתת אומדן של שר האוצר, שהעלות היא מיליון שקלים ולא יותר מכך.

מישהו טוען שזה עלול להגיע לחמישה מיליון?

אני לא יודע, אבל מישהו צריך לבדוק את זה. אנחנו לא בדקנו את זה.

הוועדה פנתה אתמול למשרד האוצר וקיבלה מכתב, שבהיעדר נציג האוצר מאגף התקציבים, שההצעה לא כרוכה בעלות לתקציב המדינה. הוא מפרט פה שרשות השידור מצויה במשבר תקציבי קשה שפוגע ביכולתה לקיים את השידור הציבורי ולעתים אף גורם לעיכובים בתשלום שכר לעובדים. "בשל כך הנהלת הרשות ומשרד האוצר דנים בחודשים האחרונים בתנאים לסיוע התקציבי שיועבר לרשות במסגרת רפורמה כוללת. כל צמצום נוסף של אוכלוסיית החייבים בתשלום אגרת רשות השידור יחמיר את מצבה. בהצעה אין עלות לתקציב המדינה".

זה נכון, אבל כרגע חבר הכנסת המציע מציע שעד 250,000 שקלים תממן רשות השידור, ומ-250,000 ומעלה זה ימומן מתקציב המדינה. הוא הציע את תקציב משרד הביטחון. אז אני אומר שוב, כדי להגיד שזו לא הצעת חוק תקציבית – דהיינו, שהיא לא מעל חמישה מיליון שקלים – צריך להינתן אומדן של משרד האוצר. זה חוק יסוד: משק המדינה.

אני לא פונה לאוצר בשביל שימצא לי משרד. פנינו בצורה מסודרת למשרד הביטחון, הם בדקו את העניין ואמרו שיכול להיות שיש אפשרות למצוא דרך לעשות את זה לא בחוק. זאת אומרת, הייתה להם נכונות לפתור את זה. זה לא נעשה, הם לא הביאו פתרון שנוכל להגיד: זה הפתרון, זה יגיע בתקנות, אתם תסדירו את זה בתוך המשרד ואנחנו יורדים מהחוק. זו הייתה גם פה, אבל זה לא נעשה. מרחו אותנו במשך כל הפגרה. היו הרבה מאוד טלפונים, פנינו לסגן השר שטיפל בזה אישית, ובסופו של דבר, כאשר לא הצליחו לגבש עמדה אמרו שמתנגדים.

אני לא חושב שמשרד הביטחון לא יכול להרשות לעצמו לתת את התמיכה הזאת, כי לא מדובר בסכומים גדולים. יש לכם את כל האמצעים.

אדוני, זה לא יקרה. כמו שהחוק מנוסח כרגע, העלות נופלת לגמרי על רשות השידור.

עוד לא קראנו את החוק, אנחנו רוצים לדון בהצעות לתיקון. גם לי יש עוד שאלות לגופו של החוק, למשל תחולה רטרואקטיבית על חייל שלא ביקש ופתאום כל מבקש. עוד לא דנו, הדיון כרגע הוא בתפיסה של החוק.

אני רוצה לחדד את העמדה של משרד הביטחון ואת הנימוקים לה, כי יכול להיות שלא עמדתי עליהם די כשדיברתי קודם. בראש ובראשונה, ההצעה הספציפית נדונה אצל סגן שר הביטחון לפני עשרה ימים. סגן שר הביטחון הביע התנגדות עקרונית לבקשה שעלות ההצעה תושת על משרד הביטחון. יש כאן הצעה תקדימית במובן הזה שהטבות לחיילים שניתנות על-ידי רשויות המדינה, בשונה מהטבות לחיילים שניתנת על-ידי משרד הביטחון והצבא, ממומנות על ידי תקציב הביטחון. יש דוגמאות שונות כמו הקלות בארנונה, פתיחת תיק ברבנות לנישואים, כניסה לאתרים של רשות הטבע והגנים - אלה הטבות שהמדינה בחרה לתת לחיילים, וכולן לא מתקציב הביטחון או מתקציב צה"ל אלא מתקציב אותן רשויות. העמדה העקרונית של מערכת הביטחון שהיא מתעדפת לפי שיקוליה, בין היתר גם לפי שיקולי הפרט והרווחה, וההטבות שניתנות על-ידי רשויות המדינה שאינן מערכת הביטחון ממומנות על-ידי אותן רשויות. מכאן ההתנגדות העקרונית להשית את עלות ההצעה על תקציב הביטחון.

הצעת החוק הזאת עברה כל כך הרבה דיונים. אני זוכר את השר הרצוג במליאת הכנסת, שאמר שהחוק הזה טוב, וצריך לחלק אותו כדי שלא יהיה כבד על רשות השידור. זה עניין עקרוני, הייתי מצפה שמשרד הביטחון ייקח אחריות על הבעיות שיש לחיילים בודדים. קיבלתם מאתנו לפני שנה וחצי רעיון לעוד בעיה ולעוד פתרון. הייתה לכם שנה וחצי מאז שהחוק הוגש לפתור את הדבר הזה. צריך לתת להם את המעטפת ולפטור אותם מהמיסים שמשלמים היום למדינה, כי הם חושבים שאם חס וחלילה הם לא שילמו איזשהו חוב, הם ימצאו את עצמם בלי שום דבר בבית, יעקלו להם, ואף אחד לא עוקב אחרי זה. אין להם אפילו אפשרות לעקוב, כי הם נמצאים בבית אחת לשבועיים, בקושי.

היו לכם את כל ההזדמנויות. אדוני היושב ראש, גם היום, אם לא יוכלו לעמוד בעלות, 250,000 יהיו מתקציב רשות השידור ומעל הסכום הזה זה יהיה מתקציב משרד הביטחון. אם בעוד שנה הסכום יגדל מאוד – יש להם את כל האפשרויות. יהיה להם שר והוא יחליט אם משאירים את זה או שמחפשים דרך לפתור את זה. יכול להיות שבעוד שנתיים-שלוש, כשיגדל מספר החיילים הבודדים, רשות השידור תהיה במצב טוב והיא תוכל לקחת את זה ממשרד הביטחון ולממן. אני מאחל לה את זה.

אבל מה שמעניין אותי היום אלה אותם חיילים, שנמצאים היום בשדה הקרב וצריכים לחשוש מהמצב הכלכלי שלהם. אם אנחנו יכולים לתת להם הטבה כזו או אחרת, ולפטור לפחות מטעם המדינה, אז זה מחובתנו.

אני רוצה לחזור שאנחנו מתנגדים גם לעלות תקציבית, שלכאורה נראית קטנה ופעוטה עבור משרד הביטחון. חבר הכנסת המציע דיבר על כך שמצבה הכלכלי של רשות השידור ישתפר; לכן המחוקק העניק למוסדות רשות השידור, לוועד המנהל והשר, בתקנות והחלטות בוועד המנהל, אפשרות להעניק פטורים. אז אם מצבה ישתפר, לא צריך לעשות את זה בחוק. זו טעות לעשות את זה בחוק ולהשית על רשות השידור, בפרט בתקופה כזאת, נטל כלכלי כל כך קשה. רוצים לדאוג לאוכלוסיות מסוימות – הכול יפה וטוב, הנטל על משרד הביטחון.

עם כל הכבוד לרשות השידור, כשאני משלם אגרת טלוויזיה זו לא תרומה כדי שתצילו את עצמכם. זה תשלום עבור משהו שאתם עושים. אני רוצה שלא תתייחסו לכסף הזה שאתם מקבלים כתרומה. יש דברים שאנשים מסוימים במדינת ישראל צריכים להתמודד אתם ואני, בתור מחוקק שנשלח על-ידי הציבור, רוצה לפטור אותם מהם. הצבענו לטובת חקיקה שתשפר את המצב שלכם, אבל יש פה משהו שהוא כל כך מינימלי מבחינתכם, שאני בכלל לא הייתי מעלה את זה עם כל הדברים שעשינו בשבילכם. היינו יכולים לחקיקה גם בלי לתמוך בנושא של פטור לפנסיונרים, היינו יכולים גם להתנגד לחקיקה על הבראה, כי יש היום חילוקי דעות גדולים בין האזרחים שכן רוצים או לא רוצים את רשות השידור. תתפשרו קצת, חברים. אי-אפשר ללכת כך על כל דבר.

חבר הכנסת מילר, לפורום שיושב מולך אין שום סמכות להתפשר. הוא בא עם עמדה מאוד ברורה.

כדי לומר איך אנחנו מתקדמים הלאה אני צריכה לקבל עמדה ברורה של חבר הכנסת המציע. מהי הצעתך כרגע: האם הצעתך היא שהעלות תושת על רשות השידור, ואז אין עלות תקציבית, אלא התנגדות של רשות השידור מהטעמים שהיא פירטה; או שעדיין אתה עומד על הצעתך שעד 250,000 שקלים יהיו מרשות השידור והיתרה מתקציב המדינה?

משרד הביטחון.

משרד הביטחון זה תקציב המדינה. אם כך, אדוני היושב ראש, לעניין זה חלות הוראות סעיף 138א רבא לתקנון הכנסת, שדן בחקיקה הצריכה תקציב. הסעיף התקנוני הזה מתייחס לשאלה מי נותן את האומדן התקציבי. סעיף קטן (ה) של אותו סעיף קובע כלדקמן: הערכת השר – זה שר האוצר - והערכה אחרת – אם רוצים לחלוק על הערכת השר - יוגשו לוועדה: (1) לעניין עלות תקציבית של הצעת חוק, זמן סביר בנסיבות העניין לפני הדיון בהכנת החוק לקריאה הראשונה, ואם לא ניתן למוסרן לפני הדיון בעת הדיון או לאחריו, בתוך זמן סביר שקצב לכך יושב ראש הוועדה. הוספה להצעת חוק לאחר הקריאה הראשונה הוראה שבביצועה כרוכה עלות תקציבית כאמור בסעיף קטן (ב) – וכאן בוודאי מדובר על הוספת הוראה שקובעת עלות תקציבית מתקציב משרד הביטחון - תוגש ההערכה בעת הדיון בהצעת החוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית או בתוך זמן סביר שקצב לך יושב ראש הוועדה.

דהיינו, התקנון צפה מצב שתוך כדי דיונים מועלית הצעה שמטילה נטל על תקציב המדינה, ולא תמיד ניתן לקבוע מהי העלות של אותה הצעה, ולכן ניתנה סמכות ליושב ראש הוועדה להטיל על משרד האוצר להגיש לוועדה את אומדנו לגבי העלות התקציבית. בנסיבות הנוכחיות, כשעורך הדין מסינג אומר שהוא מבקש לבדוק את העלות התקציבית, ואין כאן נציג אחר של אגף התקציבים - - -

אני במקום אגף התקציבים.

אתה מסוגל לתת לוועדה במקום את העלות?

לא, ממש לא. עד היום לא הייתה הצעת חוק, לא דובר על פתרון כזה.

למה אתה אומר "ממש לא"? אם נציג הצבא אומר לך שיש 2,200 חייל והאגרה היא נתון, למה אתה לא יודע לעשות לוח כפל?

קודם כול, הסמכות היא של משרד האוצר. דבר שני, אני לא אגף התקציבים, אנחנו שומעים על ההצעה הזאת לראשונה כרגע. אני חושב שמן הראוי שיינתן לנו זמן סביר כדי לבדוק.

כמה זמן לוקח למשרד האוצר לעשות 2,200 כפול 360?

ימים בודדים.

יש לי בן 10, הוא עושה את זה בדקה וחצי.

הבעיה היא שהסמכות היא של אגף התקציבים, ואת זה אנחנו לא יכולים ליטול מהם.

השאלה היא אם אנחנו יכולים לאשר את החוק, לקבל את העלות התקציבית בעוד יומיים-שלושה ולצרף את זה לעמדת הממשלה?

לכאורה אנחנו יכולים לעשות את העניין הזה, אבל בדרך כלל יוצאים מתוך הנחה שהצבעתם של חברי הכנסת מושפעת בין היתר מהעלות התקציבית. אני מניחה שהעמדה כאן לא כל כך תיקבע על סמך העלות התקציבית, אבל - - -

במיוחד שהעמדה של משרד אחד אומרת שאין עלות תקציבית.

נבחין בין שני דברים; עלות תקציבית כרגע אין ספק שיש, כי גם שני שקלים בשנה היא עלות תקציבית, והעלות התקציבית היא חלק מהנתונים שצריכים להיות מונחים בפני חברי הכנסת כשהם שוקלים אם להצביע בעד או נגד חוק. בנוסף לכך, יש נושא של הצעת חוק תקציבית. הצעת חוק תקציבית היא הצעת חוק שהעלות השנתית שלה היא חמישה מיליון ויותר, וכאן צריכים כבר רוב אחר של חברי כנסת שיצביעו בעד, יש פרוצדורה מיוחדת לעניין הזה לפי חוק יסוד: משק המדינה. אנחנו מדברים כרגע על עלות תקציבית שצריכה להינתן לפי חוק יסודות התקציב.

עמדתו של נציג אגף התקציבים הייתה בהתייחס לכך שהתקציב יילקח כולו מרשות השידור. משנעשה שינוי בוועדה, כבר לא מדובר על כך שהתקציב כולו יילקח מרשות השידור אלא גם מתקציב המדינה, ולכן ביקש עורך הדין מסינג לשוב למשרד, לבדוק את זה לעומק, לראות מה הוא יכול לעשות ולהביא לוועדה הערכה.

משרד הביטחון, אתם עשיתם הערכה לעלות התקציבית של החוק כשפניתי אליכם? על סמך מה קיבלתם התנגדות?

ההתנגדות היא ברמה העקרונית. באופן עקרוני אנחנו מתנגדים להצעות שמבקשות לא לסדר את תקציב הביטחון במסגרת התקציב, אלא מבקשות הטבות שונות שהמדינה נדרשת - - -

משרד הביטחון לא מתווכח אתך על העלות. הם אומרים שהם לא רוצים שמישהו יתערב בסדר העדיפות הפנימית, לאן מניידים את ההטבות. זו עמדה עקרונית. הדיון הוא לא על העלות. לזה אני מציע שנתייחס, משום שפה לכאורה אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לבדוק את סדר העדיפות שלהם, ואנחנו משיתים עליהם. את זה משרד הביטחון אמור לגרוע משירות אחר שהוא נותן. נכון שהסכום לא גדול ביחס למשרד הביטחון, אבל ביחס למה שמוקצה לחיילים בודדים, אם הוא משחק בתוך זה יכול להיות ששכרנו יוצא בהפסדנו. זו שאלה שכדאי לקבל עליה תשובה. הוא לא יכול להגיד שפחות שלושה 16-F יטוסו והוא מעביר את הכסף לשם. הוא אומר: מתקציב הרווחה הוא לוקח פלח של X ומסית את זה לייעוד אחר. משרד הביטחון יכול להגיד שלאור ההחלטה הזו הם מפסיקים לתת סיוע בשכר דירה. קח את זה בחשבון, שכשהוא ירצה לטעון כנגד אלה הכלים שהוא ישתמש בהם.

זכותם, אבל הם קיבלו הזדמנות לפתור את העניין הזה בלי התערבות המחוקק. אם הם טוענים שאנחנו לא נקבע להם איך לחלק את הכסף, העלינו טענה שמבוססת על פניות של חיילים בודדים, שקשה להם להתמודד עם התשלומים האלה. העברנו להם את זה והיה להם כל הזמן שבעולם להסדיר את זה בתוך התקציב הפנימי הזה בלי שאטיל עליהם את החוק. הכתובת הייתה על הקיר, לא הסתרתי מאף אחד. כשהם היו פה אמרתי להם שאני רוצה שהם יהיו אחראים על זה. העברתי מכתב לשר הביטחון וגם לסגן שר הביטחון, טיפלו בזה. אני יודע שגם בדקו תקציבית את העניין הזה, זה מה שנמסר לי.

אני רוצה לבקש לעשות הפסקה של שלוש דקות בדיון.


10:00 – הפסקה של שתי דקות בדיון.

אני מחדש את הדיון. נעבור לקריאת החוק.

"הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 19) (פטור מתשלום אגרה לחייל בודד)". אני מבקשת לקרוא את זה, בין היתר, משום שאני רוצה לשאול שאלות תוך כדי. הכותרת תהיה לפי השנה עכשיו, התשס"ט-2008.

"בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, אחרי סעיף 28א יבוא: פטור מתשלום אגרה לחייל בודד. 28ב. יוצא צבא המשרת בשירות סדיר והוכר לפי פקודות הצבא כחייל בודד הזכאי להשתתפות בשכר דירה, זכאי לפטור מתשלום אגרה לפי סעיף 28א; בסעיף זה, "יוצא צבא", "פקודות הצבא" ו"שירות סדיר" – כהגדרתם בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986".

שאלות. קיבלנו מכתב ממר אלון כרמלי, לפיו המונח "הזכאי להשתתפות בשכר דירה" אינו תואם את הפקודות החדשות של הצבא שיצאו לעניין זה. אני מבקשת לדעת מהי הצעתך האקטואלית.

מה דינו של חייל שלכאורה זכאי לפטור, מסיבות כאלה ואחרות הוא לא ביקש אותו, ובדיעבד הוא מגלה שהיה זכאי לפטור ומבקש החזר. לשאלה זו יכולה להיות גם השלכה על העלות.

את מדבר על מי שזכאי להשתתפות ולא מקבל בפועל השתתפות?

הוא זכאי להשתתפות בשכר דירה אבל לא ידע שזכאי לפטור מאגרה. הוא קיבל טופס לתשלום האגרה, הוא שילם אותה ובדיעבד הסתבר שהיה זכאי לפטור מתשלום האגרה; או שהוא לא שילם, השתחרר מהצבא ורשות השידור החלה לנקוט הליכי גביה נגדו ואז הסתבר שהיה זכאי לפטור. יכולות להיות סיטואציות שונות של בקשה להחזר או בקשה רטרואקטיבית להכיר בזכאות הזאת.

שאלה נוספת היא דרכי הוכחה וביצוע של ההוראה הזאת. מה מוצע בקשר לכל הנושאים האלה?

ניסיתי לאתר את המכתב שלי, כי דיברתי בזמנו עם עורך הדין ניר ימין. ממה שאני זוכר זה לא היה הקושי. בנוסח המקורי היה כתוב: יוצא צבא המשרת בשירות סדיר והוכר כחייל בודד לפי פקודות הצבא. אמרנו שבנוסח הזה יש קושי כי הוא כולל גם חיילים שהם בני שליחים, שלגביהם לא מתעורר אותו קושי ולכן אין מקום לתת להם את אותה הטבה. צמצמנו במעט את ההגדרה ובזמנו דיברנו על "הזכאי להטבות כספיות", אבל אני חושב שהנוסח הזה, "הזכאי להשתתפות בשכר דירה", מניח את דעתי.

יש לי שאלה לגבי הנוסח הזה, ואני מפנה אותה גם לחברי מהצבא. האם לא היה כדאי שהנוסח יתייחס למי שמקבל בפועל השתתפות בשכר דירה, כי המשמעות של זה שהוא מקבל בפועל היא שהוא אכן גר בדירה נפרדת. אני מניחה שיכול להיות אדם שזכאי להשתתפות אבל לא נדרש לזה כי יש לו פתרון מגורים אחר. האם יש לזה משמעות? זה רלוונטי לגבי היקף הפטור.

אני יכול להסביר וגם להציף התלבטות. דיברנו על כ-5,000 חיילים בודדים, שמתוכם רק כ-2,000 מקבלים מהצבא השתתפות בשכר דירה. ההפרש, סדר גודל של כ-3,000 חיילים, מתגוררים בדירות של האגודה למען החייל. החיילים האלה, גם אם יש להם טלוויזיה, לא נדרשים לשלם את האגרה של רשות הדירה.

ברור שמתייחס רק למי שמקבל שכר דירה, כי במקומות האלה הם פטורים מהכול. זה כמו לגור בבסיס.

אז זה בסדר מבחינתך, זו הגדרה מצמצמת.

אני מציעה לבחון אפשרות שבמקום המילים "זכאי להשתתפות" יבוא "מקבל בפועל השתתפות". המשמעות היא שהוא אכן שוכר דירה, אכן מקבל בפועל את אותה השתתפות וזכאי לזה.

מי נותן לו את סכומי ההשתתפות בשכר הדירה? מי משלם לו את זה בפועל?

הצבא, מעביר לו את זה במשכורת החודשית.

אם כך, הנוסח המדויק הוא "שצה"ל משתתף בתשלום שכר הדירה"?

זאת ההצעה שלי, שהיא יותר בגדר של שאלה. אם אין התנגדות לזה אז אולי זה עדיף.

אני מנסה לבדוק שאנחנו לא מפספסים איזו אוכלוסייה במקרה. התחושה שלי היא שלא.

בסדר, נבחן את זה. הרעיון ברור.

עשיתם פעם הצלבות בכתובות של חיילים בודדים שהגישו בקשה להשתתפות בשכר דירה?

כאשר חייל מבקש השתתפות בשכר דירה הוא נדרש להביא חוזה תקף. דבר שני, לחיילים בודדים יש בדרך כלל ליווי של קצינות הת"ש והשלישות.

יוני ויוסי גרים באותה דירה, באותה כתובת. יש את הפילוג הזה?

אני לא יודע להשיב לך. השאלה שלך היא בעייתית כי יכול להיות שיוני ויוסי גרים היום יחד, אבל בשנה הבאה יוני יעבור לגור לבד. יש קושי לחתוך את זה בצורה הזאת.

אתה מבין שכשגרים יחד זה מצמצם את המספרים.

לעניין הדרישה בדיעבד.

יש מנגנון של החזר אגרות. מי שלא חייב אגרה, יש מנגנון להחזר. אם קשיש שילם ואחר כך קיבלנו את הכסף מהאוצר, הוא מקבל את כספו חזרה.

זאת אומרת, זה יחול גם על חייל בודד ששילם, למרות שלא היה חייב.

זה תלוי כמובן בנוסח הפטור, כי יש פטורים שעל פי התקנות צריך לדרוש אותם. אם לא דורשים את הפטור אנחנו לא מסוגלים לתת אותו רטרואקטיבית מאחר שהסתמכנו על מסגרת תקציבית.

זה לא מתיישב עם מה שאמר קודמך.

אסביר. יש פטורים, למשל כמו של קשישים, שמראש הם לא רשומים כחייבים באגרה, ואם הם שילמו בטעות את האגרה יש מנגנון להחזיר להם את הסכום. ככל שזה לא תואם את הפטור שאנחנו מודעים לו מלכתחילה במסגרת התכנון התקציבי - - -

ודאי שאתם לא יכולים להיות מודעים מראש.

לכן אני חושב שתחולה רטרואקטיבית לא נכון במקום הזה, מאחר שאנחנו מתבססים על תקציב שאנחנו עורכים בתחילת השנה, וזה משבש את המסגרת התקציבית שהוכנה מראש. לכן, במקרה של הפטור הזה, אני מניח שזו תהיה טעות לתת החזר – ככל שזה על רשות השידור – כי זה יכניס אותה למצב בעייתי.

חברים, תחסכו מאתנו את הסרט הטורקי על מצב רשות השידור. אנחנו מבינים מה רמת הרגישות, אנחנו גם מבינים מה רמת חוסר היכולת או היכולת שלה. אנחנו לא רוצים להשכיב את רשות השידור ולהיות הקש ששובר את גב הגמל ב-200,000 שקלים. חבר הכנסת מילר לא אמר את זה והוא לא מתכוון לזה. הבנו את רוח הדברים. אני מעריך שתקציב רשות השידור לא חי על רמת רגישות של 200,000 שקלים.

אפילו לא, מדובר כאן על החזרים בשווי של מאות שקלים לשנה.

בכל אופן, אני חושב שבמקרה הזה לא יהיה נכון להחיל רטרואקטיבית מאחר שזה יפגע בתכנון התקציבי.

אבל אנחנו מדברים על מאות שקלים בשנה. כמה מקרים של תשלומים רטרואקטיביים יש?

על מי אתה מחיל רטרואקטיבי?

חברי נתן דוגמה של קשישים. לגבי קשישים, המאגרים הממוחשבים שלנו מראש לא רושמים אותם כחייבים באגרה, מאחר שאנחנו מתואמים עם משרד הפנים לגבי הגיל שלהם, אז אנשים ששילמו בטעות - יש לנו מנגנון להחזיר להם את הכסף.

מה טווח הסטייה השנתי שלך לגבי קשישים עד היום? כמה אתה שוגה היום?

אני לא יודע לתת נתונים כאלה מאחר שלא התכוננו לתת נתונים כאלה.

אני מקווה שוועדת הכלכלה תדאג להעביר את רשימת המנויים של "יס" ו"הוט", ותוכלו לגבות עוד כסף ולעמוד בתקציבים האלה.

היה מקרה של חרשים שזכאים לפטור, וזה הגיע להליך משפטי. מאחר שהם לא הודיעו והם דרשו החזר באופן רטרואקטיבי שבע שנים אחורה, הם לא קיבלו את זה. זה הסתיים באיזשהו הליך גישור, אבל למיטב זכרוני, אבל הם נסוגו מתביעתם.

הוועדה תצטרך להכריע בנושא הזה. מה לגבי שאלתי בעניין דרכי הוכחה וביצוע? האם נתתם דעתכם לעניין?

אני יכול להגיד מה יש היום לגבי פטורים אחרים. פטורים שצריך להגיש בקשה לגביהם מוסדרים בדרך כלל בתקנות, ובשביל זה יש את תקנות הפטורים של רשות השידור ששם זה מוסדר. ככל שיש פטורים אחרים, שמקבלים באופן אוטומטי – אני שוב חוזר לדוגמת הקשישים, שרשומים במאגר כבני גיל מסוים – יש החזר. אני חושב מראש מקום של פטור, כזו פעם ראשונה שיש פטור בחוק רשות השידור, הוא לא נכון. ככל שישנם הסדרים כאלה, הרי מלכתחילה גם הפטור עצמו וגם ההסדרים לקבלת הפטור אמורים להיות בתקנות לדעתי.

חבר הכנסת מילר, אני רוצה להציע הצעה. מאחר שאנחנו צריכים לקבל ההערכה התקציבית לנושא, אתן פרק זמן קצר לקבלתה. יחד עם זה, אני רוצה לקבל כבר לישיבה הבאה עוד כמה התייחסויות, שלדעתי הן חיוניות גם כדי שנדע לשכלל את ההערכה התקציבית.

אני מבקש לקבל מצה"ל מספרים מה הצפי לשנתון הגיוס 2009-2010. אתם יודעים את זה פלוס-מינוס.

מרשות השידור, אני מבקש שתביאו את עמדתכם בנושא החלה רטרואקטיבית, איך אפשר להבטיח את ההחלה הרטרואקטיבית.

לא הבנתי באיזו מידה הרטרואקטיביות צריכה להתקיים. אם החוק מתקבל עכשיו הפטור יינתן לגבי תשלום האגרה מאותו רגע ואילך.

לא על זה אנחנו מדברים.

אם נניח גבית בשוטף מחייל בודד, והחייל הבודד רוצה לתבוע את כספו חזרה - - -

כלומר, קבלת החזרים של אגרה ששולמה ביתר.

נכון, וצריכים לקבוע גם מועד תחילה להצעת החוק משום שאם הצעת החוק מתקבלת באמצע השנה ויש מי ששילם כבר את האגרה או חלקה - - -

בוודאי ההצעה הזאת לא מתכוונת לחול על 2008. הכוונה ל-2009 ואילך.

לא על זה נריב.

דבר אחרון, דרכי הוכחה וביצוע. עורך הדין מסינג, אם אפשר, אני מבקש שההערכה התקציבית תהיה על שולחן ועדת הכלכלה עד יום ראשון-שני, כי נקבע דיון בנושא הזה כבר בשבוע הבא.

בשביל זה נצטרך מספרים מהצבא.

הצבא אמר לפרוטוקול מספרים – 2,200.

2,000 נכון להיום.

יש היום 2,000 חיילים בודדים בשירות סדיר, וזה מה שרלוונטי כרגע. מה שביקשתי מהצבא זה בכדי שנרחיב את דעתנו, שאנחנו לא צפויים למשבר בתקציב הביטחון עם 50,000 חיילים בודדים חדשים בשנתון הגיוס הבא.

גם כדי שיהיה אומדן תקציבי צריך נתונים לגבי השנה הבאה. הנתונים הנוכחיים לא כל כך רלוונטיים.

זו שאלה שהצבא יודע לענות עליה בשיחת טלפון, לדעתי. נקיים את הדיון הזה כבר בתחילת השבוע הבא.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20.