PAGE
15

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ט בתשרי התשס"ט (28 באוקטובר 2008), שעה 11:20

צו לעידוד השקעות הון בחקלאות (קביעת תחומי אזורי פיתוח א' ו-ב') (הוראת שעה), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: אבישי ברוומן – היו"ר

יצחק בן-ישראל

שי חרמש

אמנון כהן

יעקב ליצמן

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

יוסי ישי, משנה למנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שמחה יודוביץ, סמנכ"ל בכיר להשקעות ומימון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד תמי מור, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מורן ליאונוב, מתמחה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רמי אלהרר, סגן ראש מועצה מקומית גלבוע

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

צו לעידוד השקעות הון בחקלאות (קביעת תחומי אזורי פיתוח א' ו-ב') (הוראת שעה), התשס"ח-2008

אנחנו דנים בצו לעידוד השקעות הון בחקלאות (קביעת תחומי אזור פיתוח א' ו-ב') (הוראת שעה), התשס"ח-2008.

בוקר טוב. אנחנו מבקשים להציג לאישור ועדת הכספים צו הקובע את אזורי עדיפות לאומית לעניין חוק עידוד השקעות הון בחקלאות.

זה דחוף לאשר לפני הבחירות?

כן.

גילוי נאות. אני בלובי למען החקלאות.

יש 42 חברי כנסת. אתה לא לבד.

כמו שאמרתי, אנחנו מבקשים לאשר צו הקובע את אזורי עדיפות לאומית. שואלים אותי למה עכשיו. משרד המשפטים והיועץ המשפטי בודק לאחרונה את פעולות המשרדים בכל הנוגע לקביעת אזורי עדיפות לאומית והתברר דבר מעניין, שבמשרד החקלאות לא היה מעולם צו מאושר כזה ומשרד החקלאות נהג לפעול בהתאם למפה שהייתה קיימת במשרד התעשייה, וזה בהחלט דבר לא ראוי.

עכשיו זה ישתנה?

אני אסביר. מה שעשינו כאן זה שעל בסיס מטרות החקלאות ועל בסיס תמ"א 35 שקבעה שהחקלאות היא לא רק ספק מזון אלא גם יוצרת תוצרים ציבוריים בתחום האקולוגיה, קבענו את המטרות, קבענו את היעדים ובהתאם לתרומתם של כל תתי-אזורים להשגת היעדים אנחנו דירגנו אותם במודל כמותי אני אציג אותו ובהתאם לכך קבענו את מפת אזורי העדיפות הלאומית.


הגדרנו שלוש מטרות.

קביעת הקריטריונים באה מתוך רצון שלכם או כדבר שהוא עוקף בג"ץ?

לא. רצון שלנו. לא עוקף בג"ץ.

לפעמים כל מה שהימין עושה זה עוקף בג"ץ.

לא.

בעניין הזה אני רוצה להעלות שאלה. יש ישובים שנופלים מהמפה שיכולים לטעון לאפליה? מהיכרותכם את האזור, יש ישובים שנופלים מהמפה והם עלולים להעלות טענה של אפליה?

יש קריטריונים.

ברשות היושב-ראש, השקענו עבודה במשך מספר חודשים והייתי מאוד מבקש שתראו את המודל. אנחנו הגדרנו שלוש מטרות על לחקלאות. המטרה הראשונה היא אספקת תוצרת חקלאית בכמות, באיכות ובמחיר ראוי גם לייצוא וגם לשוק המקומי. המטרה השנייה היא פריסת ההתיישבות, ישוב פריפריה, תפיסה ועיבוד השטחים הפתוחים. העיקרון השלישי שהוא עיקרון מודרני שהכנסנו אותו עכשיו והוא תואם את תמ"א 35 הוא תועלות אקולוגיות – חשוב חלחול, חשוב שימוש בקולחין, ריאות ירוקות, בוצה.


אלה שלושת המטרות העיקריות הבסיסיות, מטרות העל של חקלאות ישראל.


אני עכשיו עובר לשלוש המטרות של חוק עידוד השקעות הון והן פחות או יותר תואמות. חוק עידוד השקעות הון קובע את עידוד היצוא, ניצול מיטבי של גורמי ייצור ועידוד המגזר החקלאי כגורם חלוצי.


על בסיס שלושת מטרות העל שהגדרנו, אנחנו בוחנים כל אזור ותת-אזור לגבי תרומתו להשגת שלושת המטרות. ראשית, לגבי כל מה שקשור באספקת תוצרת חקלאית, האם בכלל יש ברשותו גורמי ייצור זמינים, גם קרקע וגם מים באיכויות, במיוחד מים שוליים, והאם יש לו תנאי אקלים שמאפשרים לו לעמוד באספקת תוצרת חקלאית. האם יש פוטנציאל לאכלוס נוסף, אם מדובר באזור פריפריה שהוא דל באוכלוסין, והאם יש פוטנציאל לפיתוח חקלאות כמוצר ציבורי סביבתי שנותן גם תרומות לנוף. לכן בחנו כל אזור ואזור בהתאם לשלושת המטרות האלה וקיבלנו החלטה

אני מאוד מבקש, אני אמון על העברית. אני לא רוצה לראות במצגת בכנסת ישראל שלוש מטרות. מטרה היא בנקבה ולכן צריך לומר שלוש המטרות ולא שלושת המטרות.

משקל זהה לשלוש מטרות העל. קבענו שמשקל זהה ותרומה מרבית לכל אחת מהמטרות היא 10 נקודות, תרומה בינונית לכל אחת מהמטרות היא 5 נקודות. זה המודל הכמותי. תרומה מעטה, 3 נקודות. זאת אומרת, אנחנו בוחנים כל תת אזור מול כל אחת מהמטרות וכך אנחנו מסווגים אותו. הגדרנו שאזור עדיפות לאומית א' זה אזור שתרומתו להשגת כל שלושת המטרות היא מרבית. זאת אומרת, אזור שתרומתו לאספקת מזון, לאכלוס ולאקולוגיה מרבית, הוא 30 נקודות והוא מוגדר כאזור עדיפות לאומית א'. אזור שתרומתו היא לא פחות מ-20 נקודות, מוגדר כאזור עדיפות לאומית ב'. החידוש הוא שגם אזורים שלא מוגדרים כאזור עדיפות לאומית א' ולא כאזור עדיפות לאומית ב', שהם מתחת ל-20 נקודות, אנחנו רואים אותם כאזורי עדיפות לעניין השקעות בתחום האקולוגיה. זה החידוש ולקח הרבה זמן לשכנע את האוצר ואת משרד המשפטים בדבר הזה. שנים אנחנו נאבקנו מול משרד האוצר לאפשר לנו השקעות גם באזור ג', כאשר מדובר בהשקעות אקולוגיות, אבל לא הצלחנו. הפעם על בסיס המודל הזה שכנענו ולפחות לתקופה של שנה אנחנו מכניסים את החידוש הזה.


על בסיס כל מה שאמרתי, בדקנו כל תת אזור והטבלה כבר עומדת לפניכם, איך הוא עומד ומה תרומתו להשגת כל שלושת המטרות כך גם דירגנו אותו.


עשינו מאמץ ללכת בקווים ישרים, שלא ייווצר מצב, כמו שעשו בשנים קודמות, שמשנים את המפה בהתאם לאלה שיושבים ומכינים אותה. קבענו קווים ישרים וברורים שהם תוחמים.

השאלה איפה נקבע הקו.

אתה תראה את המפה. הקו נקבע בהתאם להגדרה של תתי אזור, כמו שאמרתי. כמו שאתם רואים כאן, לקחנו את אזור הצפון, חילקנו אותו לשלושה. דרך אגב, יש 15 תתי-אזורים. לקחנו את כביש עכו-עמיעד ככביש שמגדיר את האזור הזה, בדקנו את התרומה של תת-אזור זה גם מבחינת אספקת המזון, תמורות אקולוגיות ופריסת האוכלוסייה. אין ספק שהתרומה לשלושת המטרות האלה היא רבה והוא נמצא ב-30 נקודות מדורג א'.


אני יורד לדרומית מכביש עכו-עמיעד, שם התרומה לאספקת המזון היא רבה, התרומה לאקולוגיה היא רבה, מבחינת פריסת האוכלוסייה זה ברמת חשיבות בינונית, פחות גבוהה מאשר בגליל ולכן דירגנו אותו כ-ב'.


אם אני לוקח את מטרופולין חיפה, זה רדיוס של 15 קילומטרים מחיפה, התרומה לאספקת המזון, ברור שהיא מועטה, התרומות האקולוגיות כן ברורות בגלל שזו עיר, זה מטרופולין, ומבחינת פריסת האוכלוסין, ודאי שהתרומה היא נמוכה, זה מטרופולין, ולכן זה מוגדר כ-ב' אקולוגי.


השקעות בישובים האלה שיש בהם תרומה אקולוגית, אנחנו בהחלט נכבד אותם, דבר שלא היה קודם לכן.

יפה מאוד.

אני לא אמנה את הכל כי אתם תראו זאת. אני רק הדגמתי את הראשון. אם אני לוקח את העמקים, אותו הדבר. עמקי המזרח, שזה עמק הירדן, בית שאן, מבחינת אספקת המזון החשיבות היא רבה, יש פה מים מליחים.

אני מבין שבדרום הכל רבה.

כן.


אתם רואים את הנגב. מדרום לכביש קריית גת-אשקלון, עד הסוף, עד אילת, עדיפות רבה בכל התחומים.

העניין של פריסת אוכלוסין רבה, זאת הגדרה.

ודאי. ראשית, הפוטנציאל. אלה שני דברים, דל אוכלוסין ופוטנציאל.

השאלה למה כתבו דווקא את ההגדרות האלו ולא הגדרות אחרות.

על בסיס הטבלה שהראיתי בשקפים הקודמים בנינו מפה אותה חילקנו לארבעה שקפים כדי שאפשר יהיה לראות אותה בקלות. מה שאתם רואים בכתום – הגליל, הגולן, העמקים המזרחיים, באזור הצפוני כרגע – זה אזור עדיפות לאומית א' לפי אותם עקרונות שציינתי קודם לכן.

תסביר שאני אבין מה זאת פריסה. למה בפריסה יש ציון יותר נמוך לגליל התחתון מאשר בגליל התחתון?

אתה תראה את זה קודם. אני מוכן לחזור לשקף.

אני שואל למה.

אני מוכן לחזור על הדברים שאמרתי עת לא היית כאן.

מבחינת הפריסה שם, יש לך פחות פיזור אוכלוסין.

פחות פוטנציאל לאכלוס.

כאן יש פחות פוטנציאל לאכלוס?

כן. הדלילות באזור בקעת בית שאן מבחינת פריסת האוכלוסין נמוכה יותר. זה ברור.

לא שאלתי על בקעת בית שאן. שאלתי על גליל עליון לעומת גליל תחתון.

גליל עליון, כן. ודאי.

לא מה עשית כי מה עשית, ראיתי בשקף אלא השאלה היא למה נתת בציון שלך בגליל התחתון בינונית ובגליל העליון רבה.

בגלל שהדלילות בגליל העליון רבה יותר, גבוהה יותר, מאשר בגליל התחתון.

באיזה מובן?

במובן פיזי. צפיפות האוכלוסין.

בצו כתבנו את ההגדרה מה זאת פריסת התיישבות וזה ישוב בפריפריה, שמירה על קרקעות המדינה וגבולותיה.

אני מודה לחבר הכנסת בן-ישראל שהגיע לישיבה כי אני לא רציתי להיכנס אבל כאן יש הגדרות שהן יכולות להיות כחומר ביד היוצר. זאת אומרת, הריצה תיקבע על פי המהירות, על פי המרחק ועל פי יופיו של הרץ כאשר שני הדברים הראשונים הם קבועים ולא ניתנים לשינוי. יש כאן קריטריונים שהם דברים שנותנים בידי קובע התוצאה סמכות רחבה ביותר.

הקריטריונים נמצאים בצו.

אני מדבר על הפרשנות שלהם.

כמו שאמרתי, האזור הכתום הבהיר זה אזור עדיפות לאומית א', האזור הכהה הוא אזור עדיפות לאומית ב', האזור הלבן – מה שאמרנו האזור האקולוגי – והים תיכון מוגדר כאזור עדיפות לאומית ב'. אנחנו רוצים להגביר שם את הדגה וכל מה שקשור בזה.

כאן אתם אותו הדבר ואותו עיקרון. אנחנו רואים למטה את קריית גת-אשקלון.


עוד מילה לגבי האזור הלבן. בקעת הירדן, יהודה ושומרון וכל הישובים האחרים שנמצאים מעבר לקו, אם ישנם כאלה, הם לא בחוק עידוד השקעות הון אבל הם "מוגדרים" כאזור עדיפות לאומית א' במענק מינהלתי.


למעשה כל הנגב, הערבה, גם הערבה התיכונה וגם הדרומית, מוגדרים כאזור עדיפות לאומית א'.


עוד מילה לגבי תחולת הצו. למרות שכתוב כאן שתחולת הצו היא עד סוף שנה זו, אנחנו הגענו להסכמה גם עם משרד האוצר וגם עם משרד המשפטים, בהסכמת שר האוצר, שהצו יוחל לתקופה של שנה ולאחר מכן הוא ייבחן.

עד סוף 2009?

עד סוף 2009.

את הפה אישר משרד המשפטים?

כן.

לנו בגלבוע יש השגות גדולות על המפה הזאת וערערנו בפני חברינו והם אכן חברים שלי על המפה ועל הקריטריונים כפי שנקבעו. אני אישית חקלאי ואני תושב מושב ולא מקבל את הקריטריונים האלה לגמרי. צריכים לשאול את השאלות, צריכים להיכנס פנימה ולראות מה המהות של צפיפות ולראות איך זה נבחן. אם לוקחים מועצה אזורית שיש בה 250 או 300 אלף דונם ובאזור מסוים יש שלושה ישובים, הפריסה שם היא רחבה מאוד, אבל אם לוקחים את אזור התענך כולו, שהוא על קו התפר שם, ואני לא יודע אם הוא מוגדר גבול או לא מוגדר גבול, ואותו מוציאים מאזור עדיפות לאומית ולא מכניסים אותו לאזור עדיפות לאומית א' – אז אני פשוט לא מבין את הקריטריונים.

איפה הוא היה עד היום?

ב-ב'.

הוא נשאר באותו מצב.

הנקודה היא שהוא לא צריך להיות ב-ב' אלא הוא צריך להיות ב-א'. למה ישוב מסוים שנמצא בתוך יהודה ושומרון לא יכול להיות א' אם הוא בצרות צרורות?

יהודה ושומרון הוא ב-א'.

הוא ב-א'?

ב-א'. כל יהודה ושומרון ב-א'?

יפה, אז למה אצלנו אם יש ישובים מסוימים שבנושאים כלכליים הם בצרות צרורות, למה אי אפשר להגדיר אותם?


אני חושב שמייצרים מפה כזאת צריך לדון גם עם ראשי אזורים ושואלים מה הבעיות שלהם, מה קורה אצלם ומה צריך. זה לא שלא יודעים אלא יודעים את זה. בנושאים מסוימים אנחנו אזור עדיפות לאומית א' – בשיכון, בתעשייה, בחינוך. מה קרה בחקלאות? למה לא בחקלאות?


נותנים את המפה הזאת, נותנים העדפות מסוימות לאזורים שכבר יש להם העדפות כלכליות וזה מייצר עוד מנוף ועוד מנוף. הישובים שהם בלי אזורי עדיפות אלה, יש להם הרבה פחות אפשרויות, אם זה בנושא כל הרפורמות שמשרד החקלאות מקיים. אם אתה לא באזור עדיפות לאומית, אתה לא נכנס פנימה. החטיבה להתיישבות לא מטפלת בך אם אתה לא אזור עדיפות לאומית א'. מה שקורה הוא שאנחנו מקצינים את המצב ומקשים עוד ועוד.


אני מכיר את האזורים ואני מכיר את המועצות האזוריות. אני אומר לכם שאסור לקחת את זה על פי מועצות אזוריות ואסור לקחת את זה לפי כביש שחותך אלא צריך לקחת את זה – אם כבר רוצים לעשות צדק – על פי ישוב. אני לא מוצא שום שוני בין עמק המעיינות, מה שנקרא בקעת בית שאן, לבין אזור התענך ויוסי, אתה מכיר את התענך מצוין, גם אתה וגם שמחה שיושבת כאן ולכן אני מתפלא עליכם.

השאלה שלי היא אליך רמי וליועצת המשפטית. ניתנה כאן דוגמה לגבי התענכים. השאלה שלי היא מבחינת הקריטריונים, האם יש ישובים שמבחינת הקריטריונים שלך צריכים להיות בפנים אבל הם לא נמצאים בדרגה הנכונה? אם זה כך, תהיה לנו בעיה משפטית.

בהתאם לקריטריונים שנקבעו בצו, האם יש ישובים שיכולים ליפול בגדר הקריטריונים האלה שלמעשה מיושמים אבל הם לא נכללים במסגרת העדיפות.

זאת אומרת שמישהו לפי ההגדרה שלך אבל הוא לא נמצא שם ואני לא צריך לומר לך למה אתה פתוח.

גם הפוך יכול להיות.

גם הפוך.

אני רוצה להבין אם מושב או קיבוץ שיש לו מפעל מצליח מאוד, נמצא באזור עדיפות לאומית א' ואין לו שום בעיה כלכלית, איך הוא יכול להיות מועדף על פני ישובים שמשרד החקלאות מכיר אותם, שאין להם במה להתקיים ויש להם גם נושא נוסף שלא נלקח בחשבון והוא נושא האקלים וזה פרמטר לאמצעי ייצור.

האם יש כאן נציג של משרד המשפטים? אנחנו נכנסים לסוגיה משפטית.

הם אמרו שהנושא מקובל עליהם.

אנחנו עבדנו בצמוד ובהתאם להנחיות של משרד המשפטים. כל המודל הזה נולד משיחות מקדימות שכבר נמשכות קרוב לשנה מול משרד המשפטים וההנחיות שלו.


מפה מטבעה מתייחסת לאזור והיא לא מתייחסת לישוב. זאת אומרת, יכול להיווצר מצב שישוב שנמצא נניח במטרופולין תל-אביב, מצבו הסוציו-אקונומי גרוע מאוד, אבל ההתייחסות היא לאזור ולא לישוב. מסתכלים על המאפיינים של האזור והתשובה ניתנת לאזור ולא לפרט. יכול להיות שבאר טוביה נמצא באזור שמוגדר ב' ויכול להיות שהוא לא צריך להיות ב-ב', אבל ההתייחסות היא לאזור. זה לא נקודתי.

למה בשיכון זה לא כך? למה בשיכון זה יישובי? זאת מפה אחרת? זאת מדינה אחרת? בשיכון זה אחרת, בתעשייה זה אחרת. אזור תעשייה, מבואות הגלבוע על שם יצחק רבין, הוא אזור עדיפות לאומית א'.

אתם קיבלתם החלטה לגבי אזור אבל מה שאומר רמי אלהרר הוא שההחלטות צריכות להיות נקודתיות.

אני אומר שוב שזאת מפת אזורי עדיפות לאומית ולא נקודות. זו מפה שבאה להגדיר ולכן גם בצו כתוב שבמקום שיש סתירה בין הרשימה לבין המפה, המפה קובעת כי החשיבות היא לאזור ולא לפרט. תמיד בפרט יש כאלה שהם יוצאים מן הכלל, אבל ההתייחסות היא לאזור.

מה ההבדל בין בקעת בית שאן לתענך וגלבוע? שאלתי ולא ענית. מה ההבדל בין עמק המעיינות?

אני חושב שיש הבדל.

אתה יודע מה ההבדל אבל אתה לא אומר אותו.

הנקודה הזאת הובהרה. יש כאן חילוקי דעות האם קריטריונים צריכים להיות אזוריים או נקודתיים.

ברגע שמתחילים לדבר על מפות עדיפויות, ברור לגמרי שמחלוקת כזאת עולה. מוצר בוסר או מוצר לקוי של מפת עדיפות לאומית היה בדיוק הטיפול היישובי וכתוצאה מכך הגיע הבג"ץ וכתוצאה מזה הגיע לכאן יוסי ישי. הרי כל מפת העדיפות הלאומית היום תקועה גם בתעשייה, גם בחקלאות ובכל מקום.


מדד סוציו-אקונומי לא יכול להיות מדד לפיתוח אזורי. אם מדינת ישראל צריכה לטפל בישוב כושל, היא יודעת לעשות זאת. היא יודעת לעשות זאת בשכונת הארגזים בלוד והיא יודעת לעשות את זה בשכונת טירה. היא אמורה לעשות את ההבחנה באמצעות שכונת הארגזים בלוד כמו לגבי שכונת ניר עם בשדרות.


המפה כאן צריכה לטפל באזורים כי היא צריכה לטפל גם בפיתוח אזורי. אגב, הבעיה המרכזית היא לא התקנות. למשרד לדאבוני הרב גם אין כסף להזרים כדי לממש את זה ואתה יודע זאת.


יש כאן קודם כל בשורה אחת. לוקחים חקלאות קונסרבטיבית ומשדרגים אותה למאה ה-21. באים ואומרים שחקלאות היום זה לא רק שם של מלפפון על המדף אלא גם שתהיה ריאה ירוקה ליד תל-אביב ובנושא הזה אני חושב שיש כאן פריצת דרך נכונה. הפרמטר האקולוגי הוא פרמטר שנותן היום צידוק נוסף לקיומה של החקלאות במדינה. זה שינוי קונספציה בתפיסה ההתיישבותית הציונית אחרי שישים ומאה שנים של התיישבות.

יש הבדל באקולוגיה בין גשר בעמק הירדן לבין גלבוע?

לכן הם באותה רמה. מבחינה אקולוגית הם באותה רמה.

מה ההבדל האזורי מבחינה אקולוגית בין בית שאן לבין גלבוע?

אני רוצה קודם כל לקבל תשובה מחבר הכנסת חרמש ואחר כך מחבר הכנסת סלומיסנקי.

ראש הממשלה לשעבר היה תמיד אומר שלא זו השאלה אלא השאלה היא אחרת. באמירה על אקולוגיה, בא יוסי ואמר שיש תרומה גם לחקלאות ביהוד ובפרברי תל-אביב כי מי צריך חקלאות באזור תל-אביב? אומר יוסי שהוא לא יכול לומר שזה אכלוס כי זה לא אכלוס, הוא לא יכול לומר שזאת תרומה לתוצרת החקלאית כי אפשר לייצר את זה גם בחבל שלום, אבל כדי שתהיה ריאה ירוקה באזור גוש דן, התרומה האקולוגית, מגיע גם לחקלאי שיושב היום בכפר מלל או במקום אחד.

ועושה פרדס ולא חממה.

אני חושב שיש פה בשורה אחת גדולה, שראשית, פתרנו את הבעיה של הוויכוחים, של אפליית אוכלוסיות. מה שהפיל את חוק עדיפות לאומית היה שאמרו שהבדואים כאן לא נכנסים, הערבים כאן לא נכנסים, הצ'רקסים כאן לא נכנסים. היום בא יוסי ואומר שזה אזורי, זה גיאוגרפי.


אני לא בא לכאן לנהל משא ומתן וויכוח על שיקולים מקצועיים, מה גם שאין לי את הכלים לכך. אני חושב שאנחנו צריכים לאשר את התפיסה העקרונית.

לתקופה של שנה. בתוך שנה כהוראת שעה.

אני אציע לך יותר מזה. אני אומר שאני לא יותר חכם מהצוות במשרד החקלאות ואני לא יותר מנוסה ממנו ולכן צריך לסמוך על שיקול הדעת שלהם. שמו שלושה פרמטרים והשאלה היא האם הפרמטרים האלה מקובלים עלינו, וכאן אני אומר כן. האם הפרמטר השלישי של אקולוגיה נכנס? ברכה על ראשכם שהבאתם אותו.


לגבי כל הפיין-טיונינג בין גלבוע לבין בית שאן, תדונו ביניכם.


אומר רמי אלהרר שהקריטריונים טובים אלא שלא שפטו אותם נכון. אני לא בית משפט. אני רוצה לאמץ כאן את שלושת הקריטריונים ולומר שסוף סוף הגענו לזה.

לא אמרתי שהקריטריונים בסדר.

הדבר השני, תפיסה גיאוגרפית של חבלי ארץ – מצוין וזה מתגבר על כל הבעיות של גופים כאלה ואחרים. הפיין-טיונינג, לעגל פה ושם, משרד החקלאות יעשה. אם תשתכנעו, תבואו לכאן ונצביע בעד זה.

הנושא של סדרי העדיפויות או אזורי עדיפויות הוא נושא לא פשוט שאי אפשר לסיים אותו במהירות. נכון שזאת חקלאות, אבל בכל זאת. נקבעו כאן שלושה קריטריונים ואחר כך נקבעו גם אזורים.

בחנו כל אזור בתוך הקריטריונים.

אני אומר מה הוצג לנו. הוצגה לנו מפה לפי הקריטריונים, ואנחנו לא יודעים לבדוק את זה. מעבר לשאלה העקרונית האם הולכים לפי אזורים או לפי מקומות, שזאת שאלה נכבדה שצריך לדון בה ואנחנו לא דנים בה, גם האם הקביעה של שלושת הקריטריונים האלה היא טובה או לא, אני לא מומחה גדול בחקלאות לעשות אותה. תמיד אנחנו מנסים לברר האם ההצעה הזאת הופצה לכל הנוגעים בדבר, האם האנשים מסכימים או מתנגדים ולפי זה אנחנו קובעים. אני לא מרגיש מספיק חזק בנושא הזה. השאלה הראשונה שלי היא האם זה הופץ לכולם.

בסתר.

שאלה שנייה היא האם כולם מסכימים או לא, כי מה שאני מרגיש, לפי ההשתתפות, כי בדרך כלל החדר הזה היה צריך להיות מוצף בנושא כזה ואני מכיר את החקלאים ואת הלובי. אני חבר בלובי החקלאי. זה שהחדר כאן ריק, זה נותן לי תחושה לא טובה. היחיד שכן הגיע, סגן ראש מועצה מכובד, מביע התנגדות טוטאלית גם לקריטריונים וגם ליישום שלהם.

הוא מביע התנגדות טוטאלית לקריטריונים אם הוא לא בפנים. אם הוא בפנים, אין לו בעיה. הוא טוען שעל פי הקריטריונים האלה, צריך להכליל אותו.

אני לא בטוח שהוועדה בנויה לקבל החלטה בנושא כזה שאני לא יודע על מה אחר כך הוא עוד ישליך. זה נושא שתמיד קיימו עליו הרבה מאוד דיונים לעומק, שמעו את הדעות השונות, עד שהשתכנענו להצביע.

אני רוצה להזכיר שלפי סעיף 24 לחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, אנחנו למעשה קובעים בצו תחומים של אזורים ולא ישוב ספציפי.

כדי להבין את הקריטריונים, האם הם טובים, אני רוצה שתבהיר לי על פי קריטריונים אלה מדוע בית שאן נמצאת באזור עדיפות, ואני בעד זה, והגלבוע לא. אני לא אומר לך שאני דוחה את זה, אבל אני מבקש ממך שתבהיר לי ויכול להיות שתשכנע אותי. תאמר לי מדוע זה כך על פי הקריטריונים.

האלמנט היחידי שהוא שונה בין שניהם זה העניין של פיזור האוכלוסין או הפוטנציאל. אזור בית שאן מטבעו, חשיבות הפיתוח לצורך הגדלת האוכלוסייה באזור, הוא ברמה גבוהה והוא קיבל 10 נקודות ובתענך היא בינונית ולכן הוא קיבל 5 נקודות. שני האלמנטים האחרים זהים. אנחנו מדברים כאן במפת אזורי עדיפות לאומית. תמיד האויב של הטוב הוא הטוב מאוד.

אין לי ויכוח אתך.

אין לנו ברירה. אנחנו צריכים כאן לחתוך.

אתה מדבר על העניין של פיזור אוכלוסין.

כן.

כמו שמבשרת ירושלים מבשרת את ירושלים, כך הגלבוע והתענכים מבשרים את בקעת הירדן.

מילה אחת לגבי הפרסום ושיתוף הפעולה. המסמך שמגיע אליכם לכאן, אנחנו עובדים עליו כבר שנה. משרד המשפטים הנחה אותנו לאורך כל הקו וזאת לאור הלקחים שקרו במשרד החינוך.

שלחתם אותו לכל האנשים?

רגע. לאור הלקחים שקרו במשרד החינוך, במשרד התעשייה ובמשרד התיירות, משרד המשפטים הנחה אותנו ועבדנו בתיאום עם משרד האוצר. זה עלה לאינטרנט של המשרד. עבדנו מול מחוזות המשרד. אני הופעתי יחד עם השר – למרות שהעבודה כאן היא מקצועית לחלוטין – בכנסים רבים של ציבור החקלאים וכמעט בכל כנס הסברנו.

אני לא מבין. אפשר לשקר לוועדת הכנסת? אני אומר את הדברים בשיא האחריות.

אני אומר בשיא האחריות. אני הופעתי בלא מעט כנסים עם מצגת דומה שהצגתי בפני פורומים שונים והחקלאים שיבחו אותנו מאוד על העניין האקולוגי שהוא חדש.

הזמינו את כולם לישיבת הוועדה? לא הזמנו.

במקרה נודע לנו שהנושא נדון כאן היום. במקרה הגעתי לכאן.

אני הצגתי את זה יותר מפעם אחת.

תאמר לנו מי הוזמן.

זאת לא הרשימה המלאה, אבל אלה שהזמנו ואמרו שאולי יגיעו. כמובן הוזמן משרד החקלאות, תנועת הישובים, תנועת האיחוד החקלאי, מרכזי המועצות האזוריות, יחידות המיסוי הבין-מושבי, מוזמן שבאופן וולנטרי הצטרף לכאן, משרד ראש-הממשלה, משרד האוצר, משרד התעשייה והתאחדות האיכרים. כאמור, זאת לא רשימה מלאה אלא יש עוד מוזמנים.

אני רוצה לסכם. כל בעיה של קביעת קריטריונים, צריך לחתוך באיזשהו מקום. בצורה מסוימת זאת גם החלטה פוליטית אבל לא במובן הפוליטי הצר אלא במובן של מדיניות. לכן ההחלטה המרכזית כאן היא קודם הנקודה שרמי העלה, האם מקבלים החלטה אזורית או נקודתית. כאן הוסבר לחלוטין שההחלטה – וגם עורכת הדין מור הבהירה זאת – היא החלטה אזורית. לכן גם בתוך אזור, ברור שיכולים ליפול ישובים שאינם נופלים או כן נופלים בצורה זו או אחרת ועליהם חובת הממשל לטפל.


אני חושב שעשו כאן את כל העבודה, למרות כל הטיעונים כבדי המשקל, ואני רוצה להעלות את הנושא להצבעה.


מצד שני עולה כאן הגוף היחיד שבא לכאן מהגלבוע ומעלה את טענותיו. אני הייתי ממליץ ליוסי ולשר החקלאות לבדוק האם יתכן שכאן נעשתה טעות. אם אתה טוען שלא נעשתה טעות, בבקשה, אבל בכל זאת יש לבדוק. לכן הנקודה שעולה כאן כרגע היא רק הנקודה הזאת לגבי הגלבוע.


אמר את הדברים בצורה ברורה חבר הכנסת שי חרמש. כמו שבכל נושא הפריפריה אנחנו נתקן את התוכנית שהממשלה הגישה, כי מצד אחד פריפריה מוגדרת כאזורית, יש נגב וגליל, אבל ברור לנו שגם בלוד וגם בשכונות בתל-אביב צריך לטפל והן יכולות ליפול מעבר לנושא האזורי בטיפולים נקודתיים, וזאת חובתה של הממשלה.


לכן אני ממליץ לקבל את ההצעה הזאת ולהצביע עליה, עם הטיעונים כבדי המשקל שהציג כאן מר אלהרר ואני ממליץ לשר החקלאות לפעול גם לגבי הגלבוע ומקומות אחרים ואם יש צורך, למצוא להם פתרון.


אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד אישור הצו לעידוד השקעות הון בחקלאות (קביעת תחומי אזורי פיתוח א' ו-ב') (הוראת שעה), התשס"ט-2008?

כולל השינוי של תאריך התוקף, 2009.

ה צ ב ע ה

בעד – 5

נגד - אין

נמנע – 1

הצו אושר

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55