PAGE
25
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
21.2.2008

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 175

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום חמישי, ט"ו באדר א' התשס"ח (21 בפברואר 2008), שעה 09:30
ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק התוכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה) התשס"ח-2008, הכנה לקריאה שניה ושלישית והצבעות

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן - יו"ר



קולט אביטל

יולי (יואל) אדלשטיין

זאב אלקין

שלמה מולה



שרה מרום שלו



אברהם מיכאלי

עו"ד יעל כהן
לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה

רביב סובל
רכז בריאות אגף התקציבים, משרד האוצר

דב מאירי
רפרנט רווחה, משרד האוצר

טניה פולייבה

משרד האוצר

עו"ד שי סומך
מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סורל הרלב
יועץ משפטי, המשרד לענייני גמלאים

איילת ששון
הלשכה המשפטית, משרד הרווחה, השירותים החברתיים והתפוצות

רחל טל
סגנית היועצת המשפטית, המשרד לקליטת עלייה

אוטיליה ישי
סגנית מנהל אגף זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי

צבי פגיס
יו"ר ארגון קורבנות וניצולי שואה בישראל- ארגון קורבנות ניצולי שואה בישראל, נציג מרכז הארגונים לניצולי שואה

נח פלוג
יו"ר, מרכז הארגונים לניצולי השואה

עו"ד אורי ויזנברג
יועץ משפטי, מרכז הארגונים לניצולי שואה

אלכסנדר ברמן
חזית הכבוד, עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

אברבם שרנופולסקי
חזית הכבוד, עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

עידו עשת

דנה גורדון

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק התוכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה) התשס"ח-2008.

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של ועדת העלייה, קליטה ותפוצות, אני צריך לציין שאתמול פיצלו את מה שרצינו לפצל, ועכשיו אנחנו יכולים להמשיך בסעיף הזה, אני רוצה שהיום נסיים את העבודה על החוק ונצביע.

הנוסח שמונח לפניכם, הנוסח החדש שמופיע למטה שהוא לדיון ביום 21.2.08, זה הנוסח המעודכן בהתאם להערות מהישיבה של 12.2.08, 18.2.08 ומההערות מאתמול ה- 20.2.08, אנחנו נמצאים בעמוד 6 בנוסח שנמצא לפניכם, כפי שתראו אנחנו בסעיף 4(3) בתוכו מוחק סעיף 4 לחוק הטבות שהכותרת שלו זה הטבות לניצול שואה המקבל קצבה לפי ההסכם מגרמניה, בעצם סעיף הזכאות השני לאחר סעיף הזכאות של סעיף 3, השינוי בסעיף הזה הוא אותו שינוי שנעשה בסעיף הקודם לגבי אי שלילת ההטבות לאותו זכאי שקיבל בעבר אבל הפסיק לקבל קצבה בעבר, גם כאן הסעיף הזה תוקן, ובהתאם להערת חבר הכנסת אברהם מיכאלי, יש כאן בקשה שהקביעה של השר לגבי הקצבה האחרת בשל רדיפות הנאצים ועוזריהם תהייה באישור הוועדה. זה לגבי סעיף 4.

קצבת ההבראה שניתנת כאן היא קצבת הבראה לפי חוק נפגעי הנאצים, לפי חוק נפגעי המלחמה וחוק אסרי ציון, זה הנתון המדויק בניגוד לנתון שמסרתי אתמול שהיה קצת פחות מדויק.

אנחנו ניגש להצבעה, מי בעד.

הצבעה

התקבל פה אחד

אני עובר לעמוד 7, עמוד 7 גם הוא חלק מסעיף 4(3), כאן החוק בסעיף 5 דן על הטבות לניצולי שואה, הטבות לניצול שואה נזקק, והוא מפרט את ההטבות שזכאי לו ניצול שואה נזקק שזכאי, כאשר בסעיף קטן ב', הוסף הזכאים בסעיף 5(א), אני עוד מעט אסביר את סעיף 5(א) ואת המטרה שלו, אפשר לומר כבר עכשיו שסעיף 5(א), שהוא סעיף שהוסף, הוא לא היה בנוסח המקורי, הוא סעיף שהוסף כדי לתת מענה לאותה אוכלוסיה שהיתה זכאית על פי חוק.

מי הוסיף?

היעוץ המשפטי של הכנסת נתן את ההערה והוועדה קיבלה, גם בישיבה, קולט אביטל תראי שיש דיון ב- 18.2.08, בליווי ההערה שלך, הנוסח תוקן בהתאם להערה שלך, כך שלא רק מי שהגיש בקשה, אלא מי שזכאי לקבל על פי התנאים שהיו בחוק לפני התיקון שלנו, ימשיך לקבל את התנאים, זה לגבי 5(א), כאן הוספנו בסעיף (ב), אותם התנאים שניתנו לזכאים על פי חוק ההטבות של פיצויי לנזקקים, היתה העדפה למתן זכאות לדיור על כן הוספנו את הזכאות הזאת גם כאן בסעיף 5(ב), זה לגבי הסעיף הזה.

ישנה הערה אחת שהעלו כאן בדיון מיום ה- 12.2.08, שביקשו שהתשלום של מענק ההטבות שהוא יהיה בשיעורין.

ירדנו מהעניין הזה, ואנחנו נשאר בנוסח.

ישנה עוד הערה אחת של חבר הכנסת יולי אדלשטיין מה- 18.2.08 הוא ביקש להוסיף את שר הקליטה בנושא הזה, הוועדה ביקשה לשמוע את נציג משרד הקליטה.

אדוני היושב ראש, ברשותך בקשה, כדי למנוע מאתנו להתכנס בעוד שבוע ולהתחיל להעביר תקנות ותיקונים לחוק כי התור לזכאים מתנהל מול האוצר, אתה יודע את זה היטב, חלק מהאוכלוסיה, אלה שמעל X מתנהל על ידי משרד השיכון, והחלק הארי מתנהל דרך משרד הקליטה, ולכן פשוט לשון החוק, צריך להיות כתוב שר הבינוי והשיכון והשר לקליטה ועלייה, בהסכמת השר יקבעו הוראות.

מה זה בהסכמת השר?

בהסכמת שר האוצר.

נציגת משרד הקליטה לא יודעת מה עמדתה. אנחנו קיימנו שיחה עם האנשים של משרד הקליטה והם אמרו שהם מתנגדים לסעיף הזה מכיוון שאצלם התור קובע היום זכאות בהתאם למועד העלייה לארץ, והם לא רוצים לשנות את הקריטריון המאוד ברור, זו היתה עמדת אנשי משרד הקליטה, בעניין הזה תחליט הוועדה.

אתם רפרנטים.

ודאי, אחרת כל ניצול שואה שהוא בטופ במשרד הקליטה לא יקבל את ההטבה, זה נותן לו רק קדימות של 5 דקות.

רק הערה, צריך להיות שר שהוא מתקין תקנות והשרים צריכים להסכים, זה בהתאם לשיקול דעת הוועדה, אם שר הקליטה יסכים או שר האוצר יסכים, אבל אחד השרים הוא שמתקין את התקנות והשרים האחרים הם אלה שמסכימים, אני מבין שהוועדה מבקשת.

שר הבריאות ושר הקליטה הם ברמה אחת כי שם יש תור.

כל אחד בנפרד.

הכוונה שלא יהיו שתי סוגי תקנות.

בגלל זה הבאתי, הקריטריונים שונים, הבאתי את הנקודה הזאת, במשרד הקליטה מה שקובע זה תאריך העלייה בשונה ממשרד השיכון, לכן אם השר במשרד הקליטה צריך לקדם מישהו בתור, הוא קובע שמתווסף להם למשל וותק של שנה לתאריך העלייה או משהו כזה.

אנחנו מדברים על תקנות אחרות, על תקנות שונות.

שתי תקנות שונות, שני שרים שונים שיקבעו.

אנחנו נוסיף פה גם סעיף שזה יהיה שר הקליטה בהסכמת השר, יקבע הוראות בדבר העדפת דיור, בסדר, הוסף כאן עוד סעיף, שר הקליטה בהסכמת השר.

אפשר להצביע על סעיף 5, אני מבקש להצביע על כל סעיף 5.

הצבעה

סעיף 5 התקבל

התקבל פה אחד

אני רוצה עכשיו להסביר את סעיף 5 (א) סעיף (5א) מהדיון מיום 18.2.08, כפי שאמרנו בהצעת החוק המקורית אין התייחסות לגבי אותה אוכלוסיה שהיתה זכאית על פי חוק ההטבות לניצול שואה הקיים, תנאי הזכאות שונו, הם דומים אך אינם זהים ולכן חשבנו שצריכה להיות הוראה ספציפית לגבי אותם אלה שאינם זכאים על פי התיקון לחוק אבל זכאים, ולא רק מקבלים, וזה על פי הוראתה של חברת הכנסת קולט אביטל, זכאים על פי החוק הישן, בנוסחו החוק הישן להטבות לניצולי שואה נזקקים, לכן ההוראה הזאת קובעת שמי שהיה זכאי וממשיך להיות זכאי על פי התנאים המצוינים בחוק ההטבות לניצולי שואה נזקקים על פי נוסחו היום, ואינו זכאי על פי סעיף 3 או על פי סעיף 4 ,יהיה זכאי להטבות המנויות באותו סעיף, סעיף ב בעמוד 8, אתם תראו את ההטבות המנויות בסעיף ב', וזה בעצם פטור מתשלומי אגרה, מענק ההטבות החדש וסיוע בשכר דירה, כאמור בסעיף 5(א)( 2), פה אני מבקש להוסיף סעיף, אנחנו נוכחנו לדעת על מנת להעניק את מענק ההטבות הזה, שהוא תוספת חדשה, על מנת להעניק לו את אותו מעמד של המענק השנתי שמשתלם על פי סעיף 5 לחוק המתוקן, אנחנו נזדקק לסעיף נוסף שיגיד שמענק ההטבות על פי הסעיף הזה, זאת אומרת סעיף 5א(ב)(1), יראו כמענק השנתי על פי חוק זה וזה על מנת להכיל עליו את ההוראות הבאות שלרבות איסור עיקול , כפל קצבה, בכך שלא יראו את אותו מענק הזה כהכנסה כפי שהיא מופיעה בחוק, ועל מנת שיהיה אפשר להקדים את הזכאות לגבי המענק הזה מ- 1.1.08, זאת אומרת שזה הסעיף הנוסף, הוא אינו מונח לפניכם אני חושב שצריך להוסיף אותו, אנחנו נראה איפה למקם אותו, אולי נעביר אותו בסוף לסעיף ההגדרות, אבל הרציונל לתת למענק ההטבות המשתלם על סעיף 5(א)החדש, לתת לו את אותם זכויות וחובות הניתנות למענק השנתי על פי חוק זה.

סעיף 5(א) בסעיף 7, 5(א)רבתי, אני רוצה להגיד, סעיף 5(א) רבתי הוא סעיף שיכנס לתוך החוק, מבחינת החוק שאנחנו דנים עליו הוא נמצא בתוך סעיף 4 סעיף קטן 3, כל התיקונים שאנחנו עושים עכשיו הם בתוך סעיף 4 סעיף קטן 3, כאשר 5(א) זה הסעיף שיכנס לחוק ההטבות לניצולי שואה הנזקקים בנוסחו החדש.

אנחנו מעמידים להצבעה.

הצבעה

התקבל פה אחד

זה חוק היסטורי, כולם רוצים להשתתף.

אני עובר לסעיף 4, סעיף קטן 4 שדן בנושא תקופת הזכאות והוא קובע שמי שהחליטו לגביו שמתקיימים לגביו תנאי הזכאות לפי סעיף 3(4) וכאן הוספנו גם סעיף 5(א), הוא זכאי להטבות הללו בעד התקופה שמתקיימים בו התנאים החל מהראשון לחודש שבו הוא הגיש את הבקשה, אולם לגבי המענק השנתי, הנחה בארנונה ופטור מתשלומי האגרה, וכאן אנחנו הוספנו, גם את הפטור מהאגרה גם פטור מתשלומי האגרה שהוא על בסיס 5(א) רבתי ישתלם באופן שנתי החל מינואר של השנה שבה הוא הגיש את הבקשה.

זאת אומרת שגם אם הוא הגיש, נניח, באפריל הוא יזכה בכל זאת רטרואקטיבית החל מינואר.

לגבי הסעיף הזה כן, ההטבות השנתיות, מהראשון לינואר שבה הוא הגיש את הבקשה.

כשאתה אומר יתר התשלומים מהיום שהוא הגיש את הבקשה זה אומר, לא משנה כמה זמן עד שהם בחנו את הבקשה שלו, בסופו של דבר מה שקובע זה תאריך ההגשה.

כן, הראשון לחודש בו הוא הגיש את הבקשה.

למה לא אומרים מהתחלת החוק, נניח אלמוני פלוני לא ידע ולא שמע, נניח שהוא מגיש את הבקשה שלו אחרי ארבעה חמישה חודשים, לא שמע, לא ידע, למה לא לתת לו מיום החלת החוק?

ואם הוא יבקש בעוד שנה?

זו הוראה כללית הקיימת לגבי כל החוקים, גם בחוק הביטוח הלאומי, אנחנו נותנים עד 12 חודשים ועד אותה שנה.

אנחנו עוברים להצבעה בסעיף הזה.

הצבעה

הסעיף התקבל פה אחד

אני עובר לסעיף 4 סעיף קטן 5, בעצם סעיפים 6,7, יחד, הסעיפים האלה קובע סעיף 4(5) קובע עקב השינוי בהטבות מוסיף את ההטבות בחוק המקורי על מנת למנוע כפל הטבות, סעיף קטן ב' אומר שמי שזכאי למענק הטבה לפי החוק הזה ולמענק שנתי לפי דין יהיה זכאי רק לאחד מהמענקים האמורים, אני מזכיר לוועדה שמענק שנתי לפי חוק זה מוגדר כמענק השנתי בתוספת לקצבת ההבראה, כמובן בהגדרות, סעיף קטן 4(69 מבקש בעצם להתאים את ההוראות לגבי איסורי עיקול על הקצבה ועל המענק השנתי על פי החוק, לאותו איסור עיקול הנמצא כבר היום בחוק ההטבות, וסעיף קטן 7 מעניק בעצם מה לא יחשב כהכנסה, גם לקצבה המשולמת על פי סעיף 3(ב)(1) וגם למענק השנתי, גם לתשלומים לפי ההסכם עם גרמניה, אבל גם למענק השנתי על פי חוק זה שהם לא יחשבו כהכנסה לעניין חוק הבטחת הכנסה וגם לגבי חוק זה, אותם העניינים המנויים בחוק ההטבות בנושא ניצולי שואה נזקקים, זה גם עניין לפקודת מס הכנסה, וגם לגמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי, או לחוק הבטחת הכנסה ולעניין שכר דירה בהשכרה ציבורית. סעיפים 4 סעיף קטן 5, 6, ו-7.

יש שאלות? אין שאלות, אנחנו מצביעים. עמוד 8 ו- 9.

הצבעה

הסעיף התקבל פה אחד

אני עובר לסעיף 4 סעיף קטן 8, הוספת חובת הדיווח, הדיון מיום 18.2.08, הוועדה ביקשה להוסיף חובת דיווח, אני מקריא את הסעיף. " אחרי סעיף 10 לחוק ההטבות יבוא: חובת דיווח לכנסת" אני אחזור שנית, אנחנו נמצאים בתוך סעיף 4, החוק בנוי בסך הכל, סעיף 4 מתקן את החוק ההטבות לניצולי שואה נזקקים, לכן אתם נמצאים בתוך 4 סעיף קטן 8, חובת דיווח לכנסת סעיף 10 רבתי, סעיף א קטן, אני תכף אסביר למה זה סעיף קטן "השר ידווח בכתב מידי חצי שנה לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, על יישומו של חוק זה, ועל יישום החלטת הממשלה מס' 2534 מיום כ"ג בחשון התשס"ח (4 בנובמבר 2007) והחלטת הממשלה מס' 2941 מיום ו' בשבט התשס"ח (13 בינואר 2008)"

מה שאני צריך עוד לקבוע זה לגבי הדיווח הראשון, זאת אומרת שצריך להיות כאן סעיף קטן ב'.

צריך להיות עם כניסת החוק.

בסדר עם כניסת החוק, אני מציע לוועדה סעיף קטן ב', דיווח ראשון כאמור בסעיף קטן א' ימסר לוועדה בתום שישה חודשים מיום תחילת התיקון, בעצם היום שבו התיקון לחוק חל.

אני הייתי מציע לחברי הוועדה וליושב ראש הוועדה שאת הדיווח הראשון לא נעשה אחרי שישה חודשים אלא קודם לכן, ולכן ניקח שישה חודשים מיום החלטת הממשלה, מינואר, החלטת הממשלה השניה.

בתחילה אנחנו צריכים לבדוק איך מבצעים חוק.

מה שמעניין אותך זה המשכנתאות, ממילא הם לא יפעלו לפני יולי, אז קח אחרי זה כדי שתדע שהדיווח.

חצי שנה, הרעיון המקורי היה שנתיים ראשונות אחר כך אין טעם, אם זה הולך בסדר.

אם זה הרעיון אז צריך לקבוע אותו.

יש כאן מה שבעצם אותנו מטריד, שגם אותם הדברים שלא נכנסו לחוק ובהחלטת הממשלה נקבל עליהם דיווח, מבחינה זאת הדיווח מהר ככל האפשר הוא טוב.

חצי שנה זה גם, בשבוע הבא החוק צריך לדון במליאה, אם היום אנחנו מקבלים הכל אז חצי שנה זה יוני יולי.

חצי שנה זו הפגרה בדיוק, ואז זה ידחה.

ביולי, 15 ביולי זה בדיוק חצי שנה.

בסוף מושב. יולי.

אבל לא יהיה לנו מה לעדכן עד אז, את אותו עדכון אני יכול לתת לך היום.

הטבות אחרות אמורות לחול כבר מינואר.

אני מבקש ב- 1 ביולי.

יולי זה שיא התקציב, אני מבקש, זה לא חיים ומות הדיווח הזה.

למה?

תלוי למי? לחלק מהאנשים האלה זה ממש כן.

אם הוועדה תרצה לדעת מה קורה הרי היא תמיד תוכל לפנות ולשאול, את הדיווח אני מבקש שנעשה בתקופה של עוד חצי שנה מהיום.

חצי שנה מהיום זה נובמבר בגלל הפגרה.

חברי הכנסת, אתם לא שמעתם מה הבעיה, אנחנו יכולים להסכים או לא להסכים, הוא אמר שהם מכינים תקציב, הוא סגן יושב ראש אגף התקציבים, אני שומע.

אדוני היושב ראש, אני זוכר לפי הצהרת שר האוצר שהתקציב יונח יותר מוקדם השנה.

אנחנו מוכנים ביוני.

יוני תחילת מושב החורף נעביר לכם, חצי שנה מהיום.

זה נובמבר. אנחנו מחליטים יולי, 15 ביולי.

כל חצי שנה קלנדרית?

כל חצי שנה יהיה דיווח, חובת הדיווח תהייה הוראת שעה, ואנחנו נוסיף סעיף קטן ג' ונאמר שסעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום שנתיים, מיום תחילת התיקון או מיום הדיווח הראשון?

כיוון שכל הדברים שהם בהחלטת הממשלה הם אמורים להתחיל ב- 1 לינואר 2010 כך שמעבר לזה לא יהיה לנו מה לדווח.

אפשר לקבוע שהדיווח חצי שנה במשך כל השנתיים, אחרי שנתיים אפשר לקבוע שהדיווח יהיה כל שנה.

בשביל מה אנחנו צריכים, אם דיווח אחרון יהיה אחר כך אין מה לבדוק.

זאת אומרת שהוא יעמוד בתוקף עד שנתיים.

הוועדה יכולה לבקש בכל מקרה ממשרד האוצר דיווח, זו זכותה של וועדה, כאן אנחנו כותבים בחוק וזה מחייב.

שנתיים, אבל השאלה אם זה מיום תחילת או שנתיים מהדיווח הראשון.

בעוד שנתיים תהייה וועדה חדשה ויהיו חברים חדשים.

כבוד היושב ראש, אני רוצה להבין בתיאור תפקיד באוצר נאמר במפורש שכל מה שאנחנו מציעים הרפרנט של האוצר צריך להתנגד.

אני רוצה להקריא את הסעיף, הוועדה מוסיפה סעיף קטן ב', דיווח כאמור בסעיף קטן א' ימסר לוועדה ל- 15 בחודש יולי 2008, וסעיף קטן ג', כל הסעיף הזה הוא הוראת שעה וסעיף קטן ג' יקבע שהסעיף יעמוד עד תום שנתיים מיום הדיווח הראשון.

בסדר.

הצבעה

התקבל פה אחד

סעיף קטן 4(9) מבטל את סעיף 11 מבטל את סעיף ב' מבטל את סעיף קטן ב' לסעיף 11 לחוק ההטבות כאשר סעיף קטן ב(19 הוא מדבר על תקופות תחילה ותחולה שהשתנו בעמוד 9.

הצבעה

התקבל פה אחד

אני עובר לסעיף 5 שהוא בעצם סעיף 5 לחוק עמוד 9, שהוא סעיף שדן בהוראות תחילה, תחולה והוראות מעבר והוראות שעה, יצאנו מסעיף 4 לחוק ואנחנו כעת בסעיף 5 לחוק, הסעיף קודם כל קובע שהתחילה של חוק ההטבות בנוסחו בפרק זה של התיקון יהיה בראשון לחודש לאחר פרסומו, וסעיף קטן ב, אני מדבר כרגע על סעיף קטן 5 (ב), סעיף קטן 5(ב) בעצם יוצר פטור, מנגנון לפטור מלהגיש בקשה נוספת לגבי אותם אלה שערב התחילה, תחילת החוק, היו מוכרים בידי הרשות המוסמכת, כפי שאתם יכולים לראות בסעיף קטן(ב) יש סעיפי משנה 1,2 ו- 3.

הרשות המוסמכת יודעת שהיא צריכה להמשיך באופן אוטומטי להמשיך לשלם?

זה מה שאומר החוק, הצעת החוק אומרת שמי שכבר הגיש בקשה והוכר לא יצטרך להגיש בקשה.

את זה קראתי והבנתי, הלכתי צעד קדימה ושאלתי שחוץ מזה שהוא פטור מלהגיש את הבקשה, גם המנגנון הפקידותי ידע שבאופן אוטומטי ימשיכו לטפל בו וכדומה.

יש כבר אנשים שזוהו והם לא קיבלו קצבה והם מוכרים, כבר בחוק יורי שטרן, אותם אנשים שהם כ- 170 איש, הם כבר מקבלים קצבה על פי ההסדר הזמני שנקבעה בממשלה, זאת אומרת שאחת מהפסקאות כבר יושמה, לגבי הפסקה השניה אני מוכן לדבר עם רפי פינטו בעצמו ולהזכיר לו מקרה שהוא לא יודע, אני משוכנע שהוא יודע אבל אני אבדוק.

אני חושבת שעדיף שאתה תגיד.

גם לגבי הפסקה השלישית, הפסקה השלישית שהוסבה, היא אותה פסקה שאמורה להעניק פטור מהגשת בקשה לאותה אוכלוסיה שהוספה בסעיף 5(א) רבתי, אותה אוכלוסיה שדיברנו עליה קודם, גם היא לא תצטרך להגיש בקשה אם היא עומדת בתנאים האמורים.

לגבי 5(א), אני מבין שב- 1 לחודש לאחר פרסומו זה אומר, בפועל כרגע הם יפסידו עוד חודש עכשיו.

לא למה?

הפרסום יהיה אחרי ה- 1 לחודש אז הם מפסידים חודש.

מה שאומר כרגע החוק, שתחילתו של החוק יהיה ב- 1 לחודש שלאחר פרסומו..

זה יהיה ב- 1 באפריל, לא ב- 1 במרץ, אפשר לעשות משהו בעניין הזה, אני רוצה שזה יהיה ב- 1 במרץ.

את הקצבאות משלמים כבר עכשיו.

מה כוללות ההטבות, את אותן ארבע שמנינו?

אבל ההטבות משולמות לשנה החל מינואר.

החלק הארי שזה המענק הוא ממילא שנתי והוא משולם כמענק.

הם ממילא נפגעים מזה, אני רוצה שנאשר את זה.

יש שני דברים, האחד לגבי תאריך תשלום והשני אני שואל את נציג האוצר אם יש סכומים.

בגלל הפרסום בפועל שהוא כנראה יהיה בחודש מרץ.

המענק לא נפגע, הקצבאות לא נפגעות, רק ההטבות. ככה וככה יש אצלם הטבות.

המקרה היחידי זה מי שלא מוכר וצריך להגיש בקשה ואז כל ההטבות חלות מ- 1 בינואר, אבל הקצבה עצמה היא מ- 1 לחודש של מועד הגשת הבקשה.

אבל לא כל ההטבות משולמות החל מ- 2008, סיוע בשכר דירה שהוא קבוע בסעיף 5(א) הוא לא משולם ב- 2008, התוספת של 10%.

תקן את סעיף 6א רבתי. זו קבוצה קטנה מאוד.

אז אנחנו בעצם בסעיפים שדברנו עליהם, הסעיף שכרגע עדכנו הוא סעיף 5(א) ו-ב. הסיפא של עמוד 9 עד לסעיף קטן ג.

הצבעה

הסעיף התקבל פה אחד

אני עובר לסעיף 5 סעיף קטן ג, שבעצם אומר שעל אף הוראות סעיף קטן א, שהוראות סעיף קטן א' קובעות באמת את תחילתו של חוק ההטבות כנוסחו בפרק זה , הוא מעניק והוא משנה את הזכאות והוא מקדים, אני מדבר כרגע על סעיף קטן 1, הוא מקדים את הזכאות למי שזכאי לקצבה חודשית לפי סעיף ב (1) לחוק ההטבות, כבר ל- 1 באוקטובר 2007, זה בנוגע לקצבה החודשית אם מתקיימים בו ההוראות הקיימות באותו סעיף, וסעיף קטן 2 וסעיף קטן 3, עוסקים בהקדמת הזכאות ל- 1 2008, לגבי אלה שהיו זכאים להנחה בארנונה או באגרה או מענק ההטבות על פי הכתוב, סעיף קטן 3 הוסף על מנת לענות על אותה אוכלוסיה, שוב הוספה לגבי סעיף 5(א) רבתי, אשר גם אלה יוכלו ליהנות מההטבות האמורות כבר מ- 1 בינואר 2008 אם מתקיים כאמור בסעיף ב(3) זאת אומרת שאם אלה שזכאים לפי 5(א) רבתי, והם לא מגישים, אוטומטית רואים בהם כזכאים, או אם הם הגישו בקשה לפי סעיף 2 בחוק ההטבות כנוסחו בפרק זה לקבלת הטבה כאמור עד יום ד' בטבת התשס"ח, 31 בדצמבר 2008, והרשות המוסמכת החליטה לגביו לגבי אותו אדם, שקיימים בו תנאי הזכאות לגבי אותה הטבה, אני רוצה לחזור על זה שנית, סעיף 5ג שעכשיו אנחנו דנים עליו, הוא מתחיל בעמוד 10, עובר לעמוד 11, הוא מעניק הקדמת זכאות לגבי אלה שזכאים לקצבה חודשית, ל- 1 באוקטובר 2007, ולגבי אלה שזכאים על פי הקבוע בסעיף להטבות, הוא מעניק זכאות שנתית החל מ- 1.1.2008, לגבי האוכלוסיות שקבועות בסעיף קטן 2, וקבועות בסעיף קטן 3.

זה כולל את הכל?

זה כולל את האוכלוסיה שהיא קבועה בסעיף 5(א) רבתי, שהיא אותה אוכלוסיה שהיתה זכאית בחוק ההטבות בנוסחו הישן.

זה בא להוסיף ולא בא לגרוע.

כן.

סעיף 3 בא להעניק, להבטיח שזכאותם תהיה החל מ- 1.1.08.

והפרסום יופיע גם החודש הזה?

אברהם מיכאלי, לגבי ההטבות שמנויות בסעיף הזה.

סעיף ג(1)(2)(3)

מצביעים.

הצבעה

התקבל פה אחד

אני רוצה לעבור לסעיף 5 סעיף קטן ג סעיפים (4) ו-(5), סעיף (4) קובע שמי שזכאי למענק הטבות עבור שנת 2008 כנוסחו זה, לא יהיה זכאי למענק ההטבות כנוסחו ערב התחילה, בעד אותה שנה, כדי למנוע כפל הטבות בנושא הזה, וסעיף (5) קובע.

סעיף 5א (1) בא להיטב עמם או בא לגרוע מהם?

הוא בא לקבוע.

סעיף 5א(1), הוא יותר טוב מהסעיף הקודם?

המענק היום לפי 5א(1) הוא מענק של 4,000 שקלים, מענק ההטבות הישן מדבר על 1,000 שקל, ה- 4,000 מחליף את 1,000 רק הקביעה פה שרק לא יקבלו את שניהם.

סעיף קטן (5) קובע שהסעיפים העוסקים, אלה הסעיפים שעוסקים בקצבת ההבראה, כנוסחו בפרק זה קובע שיחולו החל מה- 1 בינואר 2009, זאת אומרת כלומר שלא תשולם קצבת הבראה ונופש בעד התקופה שקדמה ליום התחילה שהוא ה- 1 לינואר 2009.

אי אפשר לעשות חלקי את קצבת הבראה?

חייב להיות ביחד, זה היה הסיכום, בהתאם לסיכום החל מ- 1.1.09.

5ג סעיפים קטנים (4) ו- (5).

אנחנו מצביעים.

הצבעה

התקבל פה אחד

אני עובר לסעיף 5 סעיף קטן ד' עמוד 12 למעלה, סעיף קטן ד' וסעיף קטן ה', סעיף קטן ד'.

בהתאם לחוק היום תשלום המענק השנתי הוא פעם בשנה בינואר, מכיוון שאנחנו מגדילים את המענק, היה צריך לקבוע מתי המענק המוגדל ישולם, בהוראת שעה נקבע שזה יהיה רק ב- 2008 בנוסח שיש לפניכם כתוב שזה יהיה ביום התחילה, כיוון שלא ברור מתי זה יהיה כדאי שיהיה כתוב 1 באפריל.

שיהיה כתוב 1 במרץ.

אנחנו לא נספיק.

אז שישלמו חודש אחד אחורה.

זה לא משנה, זה מענק שיהיה רטרואקטיבי.

זה מענק, הם יקבלו.

בלא קשר לזה הוא יקבל את המענק, הוא מענק שנתי.

מי שזכאי יקבל ב- 1 באפריל, מי שהוא זכאי היום, אלה שלא זכאים לא יקבלו מענק, כך אני הבנתי.

מי שמוכר מקבל כבר עכשיו.

אין רטרואקטיבי זה תשלום חד פעמי.

אני חוזר לסעיף 5(ד), בשנת 2008 יקרו את סעיף 5(א)(1) לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה, כך שבמקום המילים "ב- 1 בינואר של כל שנה" יבוא ב- 1 באפריל 2008, כמובן בהתאם לשינויי נוסח.

סעיף קטן (ה), בסעיף זה "ההסכם עם גרמניה" והרשות המוסמכת כהגדרתם בסעיף 1 לחוק ההטבות, כנוסחו בפרק זה. סעיף טכני שנועד לשאוב את ההגדרות שקיימות בהגדרה פה בחוק.

אפשר להצביע. סעיף 5(א)(ד)(ה).

הצבעה

התקבל פה אחד

אני עובר לסעיף 6, סעיף 6(א)(ב)(ג)(ד)(ה) ו- (ו), זה סעיף שעוסק בעצם בהסדר הזמני לניצולי שואה ששהו במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבו בו בעבודת פרך. ההסדר הזה, אני מבין שיש ויכוח.

אפשר להוריד את המלה במחנה? הסדר זמני לניצולי שואה ששהו במחנה ריכוז, בגטו, או במחנה שעבדו בו בעבודת פרך, לא כולם עבדו בתוך המחנה, היו אנשים שעבדו גם מחוץ למחנה, לשנות או שעבדו בעבודות פרך.

ההסדר הוא לגבי מחנות וגטאות, זה ההסדר. אנחנו מדברים על הזכאים.

זה כולל, אם הוא היה ועבד מחוץ למחנה הוא זכאי.

יש אנשים שעבדו בעבודות פרך, יום יום, ולא כולם היו בתוך מחנה.

זה הסדר שעומד ממילא לפקוע בעוד חודש.

ואז?

מה שקובע זה החוק, זה משהו שמעגן את התשלומים הזמניים ל- 170 איש ששילמו להם לפני שהיה את החוק, אין לזה כל משמעות.

הממשלה שילמה עוד לפני שנחקק החוק.

אז מה הסעיף הזה.

נועד לתת תוקף חוקי, ניתן הכסף עוד לפני שהיה חוק.

זאת אומרת שאני מלבינה את מה שהם עשו.

מרגע שהחוק יכנס לתוקף.

אם יש בחוק קריטריון, כמו שקולט אביטל מעלה, לגבי אלה שעבדו בחוץ, לא מכירים בהם?

לא.

איפה ההגדרה פה?

בסעיף 3.

היתה הצבעה.

סעיף 4 עמוד 3(א)(1) עד 3(4) זה מי שזכאי לקבל קצבה.

כמו שקולט אביטל מעלה זה לא נכלל בהסכם?

למה אני צריכה להיות קשורה ברגליים ובידיים לחוק הגרמני?

אנחנו חוזרים לדיון הראשון אבל אין לי בעיה לומר את זה, ממה יצאנו לדרך? יצאנו לדרך מהאחריות לתשלום.

אבל אנחנו כבר 60 שנה אחרי.

זה לא קשור ל- 60 שנה אחרי זה קשור לזה שהמדינה אמרה שהאחריות לתשלום גמלאות, צריך להבין גמלאות לא תנאים סוציאליים, זה על ממשלת גרמניה, היא זו שגרמה להם את העוול, נמצאה קבוצה מאוד ספציפית של אנשים שעומדת בהגדרות שהגרמנים קבעו, אבל נופלים בתקופה שהגרמנים קבעו.

אני אומר לך למה, משום שמצד אחד אנחנו אומרים רק לפני החוק הגרמני, מצד שני באים ואומרים אנחנו קיבלנו כסף אבל בהסכם השילומים, יש לי את זה בכתב, בהסכם השילומים לא התחייבו לשלם לניצולי שואה, יש לי שחור על גבי לבן מה שרפי פינטו כותב לאנשים, כולל לי, שלא התחייבנו, לפי שום חוק, היה הסכם, מדינת ישראל קיבלה כסף אבל היא לא התחייבה לשלם.

היא לקחה על עצמה לשלם פיצויים בריאותיים לניצולים שהגיעו עד שנת 1953, זה כתוב בתוך הנספח להסכם.

אני אעביר לך את המכתבים כדי שתראה מה אומר.

אנחנו לא במשפט לרפי פינטו.

סליחה, אז תחליטו מה, אם כך ממשלת ישראל התחייבה לשלם לניצולי שואה.

היא לקחה על עצמה במסגרת הנספח של הסכם השילומים לתת פיצויים בריאותיים למי שהגיע לישראל עד אוקטובר 1953.

אני לא רוצה כרגע לחרוג מההסכם ולפתוח את כל הפרשה, קיים הסכם, כל החוק הזה בנוי על ההסכם.

חוק הוא מעל ההסכם ומעבר להסכם.

הוא במסגרת ההסכם כך הבנתי.

צריך רק להצביע, יש פה רק דבר אחד, אני לא יכול להיכנס לוויכוחים כאלה, הסכמים עם גרמניה, זה מה שממשלת ישראל עושה, צריכים להצביע, מי נגד זה, ומי בעד בעד.

אני מבקשת שתסביר לי מי משלם את הכסף הזה, אנחנו או ממשלת גרמניה?

כמו שכתוב בהחלטת הממשלה לפנות לממשלת גרמניה על מנת להבטיח שהיא זו שתשלם את התשלומים האלה, החליטה לא לחכות עד שהגרמנים יואילו בטובם לשלם לאוכלוסיה הזאת, כרגע ממשלת ישראל החליטה לשלם, אבל הממשלה בשום שלב לא אמרה שהיא מסירה את הדרישה שלה ממשלת גרמניה לקחת אחריות על הקבוצה הזאת, לכן אנחנו נצמדים לקריטריונים של ממשלת גרמניה.

הם עבדו תחת שמירה של הגרמנים, להם לא מגיע? את זה אנחנו שואלים גם אני מסתייגות.

השאלה אם יש עוד קבוצות שלא נכללו בהסכם? אם פותחים עכשיו אז פותחים על כמה קבוצות.

מצביעים, מי בעד ומי נגד?

סעיף 6 על כל תתי סעיפיו, אני רק אומר סעיף (ה) ו-(ו) הסיבה שהם מסומנים באדום כי הם נשמטו מהנוסח המקורי של הצעת החוק.

מי בעד מי נגד?

הצבעה

הרוב - בעד

נמנע -1

נגד- 1

אני רוצה לעבור לסעיף 4(1), עדיין לא סיימנו עם פרק ג, מה שלא הוצבע מסומן בצהוב, אנחנו בפרק ג' סיוע לניצולי שואה עמוד 2, לא הצבענו על סעיף 4 ועל סעיף קטן 1, אני רוצה לקרוא אותו והחבר זאב אלקין יציע את ההצעה שלו לתיקון

סעיף 4 תיוק חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים, בחוק ההטבות התשס"ז -2007 – חוק ההטבות, סעיף קטן (1), בשם החוק המילה נזקקים תמחק, זה ברור יקראו לחוק חוק הטבות לניצולי שואה.

ההצעה שלי היתה עוד בתחילת הדיון היות והחוק מטפל בניצולי מחנות וגטאות.

אני חושב שניצולי שואה, אלה שאתה אמרת ואני לא חושב שצריכים לשנות את השם.

בחוק יורי שטרן ניסו גם לשנות את הנזקקים. אבל פה הנזקקים נמחקו.

השאלה האם המלה נזקקים מוריד את כבוד הפונים.

החוק החדש לא מיועד רק לנזקקים לכן הורידו את המלה.

מתי מגישים את החוק להצבעה?

עדיין אנחנו לא גמרנו, יש לנו עוד סעיף ב.

אני רוצה להביע הסתייגות.

בעניין ההסדר הזמני? באיזה עניין הסתייגות?

בעניין של קבוצות שנכנסו, אתם מבינים שלא הכנסת קבעה קבוצות כאלה, מישהו אחר קבע, אנחנו לא יכולים לקבוע.

אני מוריד את זה.

אם ככה זה נשאר ככה.

אפשר להצביע סעיף 4 סעיף קטן (1) החלק שהוא בצהוב בפרק ג' עמוד 2.

הצבעה

התקבל פה אחד.

היועץ המשפטי אומר לי שאם את רוצה להגיש הסתייגות את צריכה לעלות את זה עכשיו, איזו הסתייגות?

ההסתייגות שלי מתייחסת לסעיף 3 הגדרות, המלה מגטו או ממחנות שעבדו בעבודת בפרך, המלה במחנה, למחוק את המלה במחנה, ההסתייגות שלי היא למחוק שתי מילים אני מוחקת במחנה ואת המלה בו, שתי מילים, עמוד 4 סעיף 3 בהגדרה, אני רוצה שהנוסח יהיה בגטו או שעבדו בעבודת פרך.

רק בכותרת או שאת מבקשת לשנות את הזכאות המהותיות?

רוצה להסביר דבר אחד.

אתה לא צריך להסביר, אני מכירה, אני יודעת, גם אם זה יפול אני עדיין רוצה להגיש את זה.

מאחר והייתי במשא ומתן עם הגרמנים, אני רוצה להסביר שאנחנו עבדו, עבדו 16 מיליון איש עבודת כפיה, אנחנו טענו שהיהודים שהיו במחנות ובגטאות עבדו לא עבודת כפיה אלא עבודת פרך, זאת אומרת התכנית היתה להרוג אותם באמצעות עבודה, לכן דרשנו גם שאלה שהיו במחנות ובגטאות יקבלו יותר מאלה שעבדו עבודת כפיה, עבודת פרך הוגדרה לאלה שהיו במחנות ובגטאות, כל ה- 16 מיליון איש שעבדו עבדו עבודת כפיה, ככה שאם את אומרת מחוץ לגטאות עבדו עבודת כפיה, זאת היתה ההגדרה, אנחנו דרשנו שאלה שהיו במחנות ובגטאות לא יהיו שווים לפולני או אוקראיני שעבד אצל איכר, הוא עבד עבודת כפיה, אנחנו עבדו עבודת פרך, הגדירו את זה שזה היה רצח באמצעות עבודה. זה היה המשא ומתן עם הגרמנים והם קיבלו את זה.

יכול להיות שאני התבלבלתי בעובדות ההיסטוריות, כי מה לעשות לא נולדתי בפולין, אבל גם ברומניה העבידו אנשים, גם את אלה שלא היו במחנות בעבודת פרך, לפי ההגדרה שלך אנשים ישנו בלילות, השכיבו אותם בלילות על מסילות רכבת, עינו אותם, הרביצו להם, אי אפשר לבוא ולהגיד הרגו אותם, אי אפשר להגיד שזה היה פיקניק או שהם לא נכנסים לקטגוריה, ככה אתה החלטת ואני חושבת על זה הרבה זמן.

אני מבין שאנחנו הצבענו, אנחנו לא קיבלנו את ההערות של חברת הכנסת קולט אביטל.

לא היתה הצבעה.

היתה הצבעה על הסעיף הזה. אם אנחנו לא מקבלים זה הולך למליאה.

אם בהצבעה זה מתקבל זה הופך לחלק מנוסח החוק, אם זה לא מתקבל זכותה להגיש את זה.

האם ההסתייגות היא לכותרת הסעיף ולא לשנות מהותית את הסעיף עצמו, כי אז יווצר מצב, בהנחה שההסתייגות שלך תתקבל, אנחנו מדברים על שינוי מהותי לא על כותרת הסעיף, נכון הגדרות סעיף 3, שתשנה את הזכאות הקבוע, אבל כרגע סעיף 3 הוצבע, אם הוועדה מעוניינת לפתוח את סעיף 3, זה עניין אחר, ולגבי ההסתייגות, השאלה אם הוועדה מעוניינת לפתוח את סעיף 3.

אנשים צריכים להחליט ולהביע, אם הם לא יצביעו בעד או שהם יחליטו לעשות את זה, עדיין יש לי את הזכות לעלות את זה כהסתייגות.

כמובן שזו הסתייגות תקציבית שפותחת את ההסדרים שהיו עם ארגוני הניצולים, כי אנחנו מרחיבים כאן את ההגדרות מעבר להגדרות שסוכמו, וכמובן שאנחנו מתנגדים לזה, ומעבר לזה שהתהליך של הכרה ובדיקות בסוגיה הזו יהיו בלתי אפשריים, האם המדינה תדע אם מישהו לפני 60 שנה עבד או לא עבד בעבודת כפיה, לגבי מחנות היו רישומים זה משהו שאפשר.

למעשה אם משנים את השם רק בכותרת, מבלי לשנות את התוכן של סעיף 3 אז לא משתנה כלום.

זה בדיוק מה שביררתי עם חברת הכנסת קולט אביטל, ההסתייגות שהיא מבקשת היא הסתייגות מהותית, היא לא הסתייגות דיבור, היא הסתייגות שמשנה, אני כבר אומר שאם היא תתקבל אנחנו נצטרך לשנות, זה משנה הרבה מאוד קריטריונים ואת ההסדרים עצמם, לא נוכל לעלות את זה כך כמובן, אנחנו מבחינת הייעוץ המשפטי נצטרך לשנות ולחזור לוועדה בעניין הזה, משום שההסתייגות הזו משנה את הקריטריונים שבסעיף 3(א), הוועדה צריכה להחליט אם היא רוצה לשלב את ההצעה של חברת הכנסת קולט אביטל בנוסח הקיים או שהיא דוחה את ההצעה, ואז כמובן חברת הכנסת קולט אביטל יכולה להגיש אותה כהסתייגות.

עכשיו אנחנו עוברים להצבעה אם אנחנו מקבלים, לחברת הכנסת יש זכות להגיע למליאה. מי שהוא בעד שינויים הוא בעד, מי שהוא נגד שינויים הוא נגד.

הצבעה

3 - בעד

4- נגד

לא עבר

עכשיו פרוצדורלית את יכולה לנמק במליאה.

אני מבקש הסתייגות דיבור בסעיף 4 (1), של השם, אם צריך להצביע ולדחות כדי שזה יעלה.

חבר הכנסת זאב אלקין, הסתייגות דיבור אינה מהותית, זאת אומרת שאתה רוצה הסתייגות דיבור שאינה מהותית?

כן.

נרשמה.

וגם אברהם מיכאלי.

גם מיכאלי נרשם.

וגם יולי (יואל) אדלשטיין.

נרשם.

פרק ב'.

יש לי הצעה בפועל אחוזים, יש לי הצעה לעלות אחוזים בהבטחת הכנסה.

בנוסח שמונח לפניכם, כבר האחוזים בטור פה, אם מלאו לו 80 שנה כפי שאתם רואים, הם אותם אחוזים של הצעת החוק שמונחת בפני ועדת העלייה ובוועדת העבודה והרווחה, אלה הם המספרים האחרים, כפי שאתם רואים פה המספרים תוקנו, אתם יכולים לראות באדום את המספרים הישנים.

קודם כל אני מאוד תומך בהצעה הזאת, אני מבין שגם הממשלה לא מתנגדת לזה, אבל אין בררה אחרת, רציתי לשאול למה בטור הקודם של אלה שטרם מלאו להם 80 שנה המספרים כן נשארו כמו שהיו.

אלו המספרים הנוכחיים.

אבל מה שהוצע בוועדת עבודה ורווחה, אני מחזיק את הצעת החוק הממשלתית לוועדת הרווחה, בהצעה הזאת יש שני טורים, יש טור שמאלי לאלה שמלאו להם 80 שנה, ולאלה שטרם מלאו להם 80 שנה, גם המספרים של אלה שטרם מלאו להם 80 היו צריכים לעלות ב- 80 שקלים, וזה לא השתנה, אז אם אנחנו כבר מאמצים את הטבלה הזאת אז בואו נאמץ אותה כולה.

זו טעות, משתמע מזה שזה שתי קטגוריות גיל.

חבר הכנסת זאב אלקין, אתה צודק.

אז אנחנו לוקחים גם את הטור השני.

כדי למנוע טעויות אני אקריא את כל המספרים שמונחים, פרק ב' הבטחת הכנסה תיקון הבטחת הכנסה סעיף 2, בחוק הבטחת הכנסה תשמ"א, 1980 לעניין הבטחת הכנסה בתוספת השניה במקום טור א' יבוא

טור א' מי שהגיע לגיל הפרישה ומי שמקבל קצבת זקנה, שאירים או תלויים לפי חוק הביטוח.

עמודה ראשונה

אם טרם מלאו 80 שנה

28.8%

42.6%ֵ

52.7%

62.8%

47.6% פחות הסכום הבסיסי לילד

57.7% פחות הסכום הבסיסי לילד

47.6% פחות הסכום הבסיסי לילד

57.7% פחות הסכום הבסיסי לילד

אני מקריא את הטור השני

אם מלאו לו 80 שנה

30.8%

45.6%

55.7%

65.8%

50.6% פחות הסכום הבסיסי לילד

60.7% פחות הסכום הבסיסי לילד

50.6% פחות הסכום הבסיסי לילד

60.7% פחות הסכום הבסיסי לילד

אני חוזר שוב, מה שמונח לפניכם, זה בעצם הטורים הללו כפי שהם מופיעים בהצעת החוק הממשלתית שפורסמה בהצעת חוק ב- 3.61 בהצעת חוק הביטוח הלאומי תיקון 109 התשס"ח, 2008, המספרים שהקראתי כרגע.

אני ממשיך לסעיף 3, תיקון חוק הבטחת הכנסה – תחילה ותחולה, תחילתה של התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בפרק זה, ביום כ"ה באדר ב' התשס"ח (1 באפריל 2008) והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.

אפשר להצביע.

מי בעד

הצבעה

התקבל פה אחד

אנחנו צריכים להצביע על כל החוק. אני רוצה לברר שחברי הכנסת ידעו לגבי הסתייגויות שנרשמו, מהותיות, ההסתייגות שנרשמה, הסתייגות של חברת הכנסת קולט אביטל ושרה מרום שלו, לגבי ההגדרה של סעיף 3, כך שגם אלה עבדו בעבודות פרך ולא במחנה יכללו, זו הסתייגות כמובן נצטרך לנסח.

קיימת עוד הסתייגות אני מבין של הממשלה, הסתייגות של הממשלה לעניין סעיף 3(א)(4), עמוד 5 סעיף קטן (4) בנושא ההצהרה, זו ההסתייגות של הממשלה.

ההסתייגות שלי היא תקציבית, ההסתייגות השניה היא פרוצדורלית.

אני מבקש להצביע על כל החוק, סעיף א, ב, ג, כל סעיפי החוק.

מי בעד?

כולם בעד אין נגד, אין נמנעים.

הצבעה

התקבל פה אחד

אני רוצה לומר שסיימנו עבודה על חוק חשוב ואני מודה לחברי הכנסת, לממשלה, לארגונים שעומדים על זכויות ניצולי שואה.

תודה רבה לכולם, ואני מקווה שבשבוע הבא החוק עולה למליאה, זה עניין היסטורי.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40