PAGE
1
הוועדה לפניות הציבור

27.10.2008


הכנסת השבע עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב רביעי









פרוטוקול מס' 126

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, כ"ח תשרי התשס"ט (27 אוקטובר 2008), שעה 11:00

פנייתה של עמותת "גן חיים" לוועדה לפניות הציבור

חברי הוועדה: סופה לנדבר – היו"ר

שלמה (נגוסה) מולה

דב בארי – רפרנט ביטוח לאומי ורווחה משרד האוצר

רחל אבידן – מפקחת ארצית דרי רחוב משרד הרווחה

יפה וולמן – עובדת סוציאלית משרד הקליטה

דוד הרטום – סמנכ"ל עיריית אשדוד

ולדימיר לבובסקי – מנהל הוסטל "אשדוד אשקלון"

איגור בוגוסלבסקי – מנהל הוסטל "אשדוד אשקלון"

אלכסנדר גולדמן – מנהל הוסטל "אשדוד אשקלון"

דפנה סידס כהן – מחלקת מחקר ומידע (מ.מ.מ), הכנסת

עמליה רבינוביץ

מעיין מכלוף – חבר המתרגמים בע"מ

פנייתה של עמותת "גן חיים" לוועדה לפניות הציבור

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

על סדר היום, נושא שהעלינו בתחילת הקדנציה הזאת, והוא עמותת "גן חיים" המטפלת בדרי רחוב באשדוד ובאשקלון. כולנו יודעים, וגם חבר הכנסת מולה יודע, שבשנת 2007 היה לנו תקציב לאלף שבע מאות שלושים וארבעה דיירי רחוב, כאשר בעצם במערכת אין תקציב בערך לאלף איש הנוספים שהם לא דיווחו עליהם, או אנשים לא נרשמו, אנשים לא נמצאים מסיבה זו או אחרת במסגרת התקציבית של משרד הרווחה.


אני אישית ביקרתי לא פעם בעמותה, ואני יודעת שהעמותה קולטת את העולים החדשים שהפכו להיות חסרי בית, אנשים חסרי דיור, ואני מאשימה בכך את מדינת ישראל, בגלל קשיי קליטת העלייה שהפכו אנשים מכובדים ביותר לאנשים שהיום נמצאים בלי קורת גג, אנשים במצב קשה מאוד שהפכו להיות דיירי רחוב.


באחת מישיבות הוועדה טיפלנו בתקציב, כאשר משרד הרווחה ומשרד האוצר ענו אז בחיוב ומצאו תקציב לאותם אנשים הנמצאים בתוך המסגרת. כך קרה שבחורף הקר של שנה שעברה משרד הרווחה ביקש ממחלקת הרווחה של העיר להיות ערוכים לתוספת של אנשים שאין להם קורת גג ואז הרחיבו את המסגרת. ובמסגרת היום חיים עשרים ושמונה איש, ותקציב של שש מאות אלף ₪ שהועבר דרך משרד הרווחה של עיריית אשדוד בעצם נגמר והאנשים שנמצאים במסגרת של העמותה נמצאים בסכנה שבעצם אם אין כסף אז אתם לא יכולים להחזיק אותם ועשרים ושמונה איש יכולים להיות אוטוטו שוב בעצם הומלסים, לחזור לרחוב.


מה בדיוק קרה בעמותה?

היו לנו תמיד פחות או יותר עשרים ושלושה איש. בדצמבר 2007, בגלל מכת הקור, קיבלנו בעצם הוראה לקבל את כולם ולא להשאיר אף אחד ברחוב. בעקבות זאת ערכנו סיורים ובאמת קיבלנו את כולם, ובמיוחד באשדוד ובאשקלון אף אחד לא נשאר ברחוב. עקב כך מספר האנשים גדל לעשרים ושמונה, ודיווחנו לרווחה על עשרים ושמונה. לכן בעצם, בגלל שדיווחנו על מספר גדול יותר של אנשים, נגמר לנו התקציב ומספטמבר אנחנו לא מתוקצבים.

למעשה התקציב שהוקצב להם, אותם שש מאות אלף שקלים שהזכרת, נוצלו והספיקו עד לסוף אוגוסט. מסוף אוגוסט עד לסוף השנה הנוכחית, קיימת בעיה של מחסור תקציבי.

רשות הדיבור למנהל אגף הרווחה של עיריית אשדוד.

נושא דרי הרחוב, מטופל בהתאם ומתוקצב, כאשר הפרופורציה היא שבעים וחמישה אחוז משרד הרווחה ועשרים וחמישה אחוז הרשות המקומית. עיריית אשדוד קיבלה בשעתו החלטה אסטרטגית, שמכובדת עד היום עד הפרוטה האחרונה.

רוב מוחלט של שירותי הרווחה במדינת ישראל, מתנהלים בתיקצוב כזה. כלומר, שבעים וחמישה אחוז מהתיקצוב מועבר על ידי משרד הרווחה וההשלמה באה מהרשות המקומית, כולל בפנימיות לילדים וכו'.

בשעתו, לפני מספר שנים, עיריית אשדוד קיבלה החלטה ועומדת עליה ומקיימת אותה עד הפסיק האחרון, שכל דבר שמשרד הרווחה מתקצב, העירייה נותנת את ה- 25 אחוז שלה באופן אוטומטי. כלומר, אין לי פה פיקוח. ועדת כספים, מועצת העירייה, כל דבר שהמשרד נותן העירייה נותנת את חלקה, שזה 25 אחוזים. כל תוספת שתתקבל פה, העירייה תיתן את חלקה, ובנושא הזה אין כל ויכוח.


בדצמבר שנה שעברה, כשהיה גל של קור, התקבלה החלטה עקרונית ע"י השר והיא גם פורסמה בתקשורת, שאף אדם שלא יישאר ברחוב, ואת כולם יש להכניס לתוך מחסות. אכן אגף הרווחה בעירייה נענה לפנייה הזאת, ובעיקר באמצעות העמותה הכניס את כל אותם דרי הרחוב שהביעו את נכונותם להיכנס לשם, כי היו כאלה שאמרו "אל תעשו לנו טובות", אבל אנשים נקלטו, וכתוצאה מכך נוצר מחסור שהיום מתבטא בסדר גודל של מעל שמונים אלף שקל, פחות או יותר, עד סוף השנה.


לנו זה אומר שני דברים, אנחנו לא יכולים להעביר כספים לעמותה, כי אין מאיפה, וגם דבר שבדרך כלל אנחנו מקפידים עליו ופה אנחנו קצת חרגנו, כשהסכמנו לבצע פעולה שיש לה משמעות כספית, לפי ההנחיות של המשרד, מבלי שהיתה חתימה חשבית בנושא הזה. כלומר קיבלנו את אותה הנחייה להכניס את כולם לתוך מחסות, ללא חתימה חשבית. זה הוביל אותנו היום למצב שבגזברות שלנו אומרים רבותיי, אל תעשו לנו פה חריגות. מה שאין עליו אישור של חשב, אל תאשרו אותו בכלל. אנשים יהיו ברחוב, תגידו במשרד רבותיי, זה לא מסתדר. אנחנו מאוד משתדלים במצבים קיצוניים כן לתת פתרונות, והגזברות נותנת לנו את היד בנושא הזה. אבל מקרים מהסוג הזה יכולים לשבור את האמון ואז ידינו יהיו כבולות בכל מקרה של חריגה.


המשרד קיבל כל מיני תוספות במשך החודשים האחרונים, לפתור פעם אחת ולתמיד שני דברים: ראשית, לפתור את נושא הגרעון לגבי מה שקרה עד היום, כדי שאנשים שנמצאים היום יוכלו לשהות. כי אם העמותה תבוא ותאמר, "רבותיי אנחנו סוגרים את הדלתות", כל אותם עשרים ושלושה אנשים יהיו ברחוב. אם לא תתקבל החלטה שמקבלים את התקציב היום, לפי הערכתנו ולפי מה שאנחנו למדנו גם מהנתונים שלהם, לא תהיה להם אפשרות להמשיך עם זה קדימה.

בפרופורציה שאתה דיברת על עשרים וחמישה אחוז שבעים וחמישה אחוז, קלטתם אחרי שהורו לכם לקלוט ובכל זאת לא קיבלתם את השבעים וחמישה אחוז?

לא, הכסף שהיה מיועד נגמר בעצם במסגרת, הם לא הוסיפו כסף.

היו שש מאות אלף שקל שהיו צריכים להספיק לעשרים ושלושה איש עד סוף השנה. בגלל אותה בעיה נקלטו אנשים נוספים והתקציב שצריכים כדי לסגור את השנה הוא מתקרב לשמונה מאות אלף שקל. כאשר זה צריך להתחלק עוד פעם שבעים וחמש עשרים וחמש. הציפייה שלנו בכל מקרה שלקראת 2009 יקבע המשרד במדיניות. הוסטל באשדוד יכול להיות עשרים ושישה, עשרים ושלושה, שלושים איש, אני לא יודע, אבל תנו לנו את הכלי שאפשר לעבוד איתו. אז יכול להיות שיהיו אנשים שנגיד להם רבותיי, אתם מעבר למכסה, אי אפשר למצוא לכם פתרון. גם בדברים אחרים אנחנו לפעמים לא נותנים פתרון כי אין מסגרות.

למה בכלל צריך לעשות מכסות? אם יש דיירי רחוב, צריך לקבוע קריטריון מהסכום שעולה לאדם, למה בכלל לקבוע מכסה? אז מה אם יש שלושים וחמישה?

כי אין תקציב. הוא אומר שאתה צריך לדעת, שהם צריכים לדעת כמה אנשים הם יכולים להחזיק כי זה מה שגם האוצר מבקש לדעת, כמה אנשים יכולים להיכנס לתקציב מסויים.

לתקציב מסויים, או לתפוסה מסויימת. זאת אומרת אם עמותה אומרת אני מסוגל היום לתת, בבני עייש או בקריית מלאכי יש אנשים שיכולים להיכנס, נו אז מה, בגלל דבר כזה אנשים יישארו ברחוב?

יש פער בין התיקצוב לבין הוראות התע"ס. בהתאם להוראות התע"ס לכל האנשים האלה מגיע פתרון, אבל אין לזה כיסוי בתקציב.

צריך לציין שבעצם היום בעיר אשדוד אין תופעה של חסרי בית. אני לפחות לא רואה את זה, אני גרה באשדוד.

יש ברחוב כמה נשים שלא רוצות, ואין לגביהן פתרון.

אני לא חושב שיש מישהו שמוכן ללכת לפתרון, ולא קיבל אותו. יש אנשים שלא רוצים לקבל שום פתרון מהסוג הזה, ואיתם אנחנו מתמודדים בצורות אחרות.

אנחנו עכשיו מדברים על אותם אנשים, שכן רוצים לקבל את המסגרת ומה לעשות איתם.

אותם אלף איש המסומנים, זו השערה שקיימים עוד אלף איש שהם לא מוכרים לנו.

זאת אומרת אלפיים איש.

כמעט אלפיים, אלף שבע מאות, ויש אלף נוספים שאנחנו לא מכירים אבל לא כאלה שאמרו שהם רוצים ולא נתנו להם מענה. האלף שבע מאות ומשהו מטופלים, ויש כאלה שאינם במסגרות כלומר הם יכולים להיות ברחוב כי הם לא רוצים להיות במסגרת, אבל נמצאים איתם בקשר.


כיום יש מספר אנשים שמחכים בחוץ בגלל חוסר תקציב, בזמן שהם רוצים להיכנס למסגרות ארציות. יש למעלה מעשרים איש בארץ שהביעו נכונות להיכנס ואני לא יכולתי לתת אישור תקציבי. כי אין לי תקציב. עכשיו אומרות רשויות גם אם יש הבטחה אנחנו רוצים הבטחה חתומה. זה מה שהם רוצים וזכותם, זה לגיטימי, היום הגזברים יותר נוקשים בעניין הזה מאשר לומר בעל פה. עם כל החסר התקציבי שאנחנו נמצאים בו היום, ואנחנו נמצאים בחסר של כמה מיליונים של שקלים, אנחנו נמצאים בחסר של הרבה. אני לא אחראית על כל הסעיפים התקציביים, אני אומרת בסעיף הזה אנחנו בחסר תקציבי.

מן הראוי לציין, שבשלוש השנים האחרונות התקציב גדל משישה מיליון ללמעלה מתשעה מיליון. זאת אומרת, לנושא הזה יש מקום ויש חשיבות, ואנחנו חושבים שגם אם מדובר באנשים בקצה הרצף של החברה הישראלית אני מאמינה שהמוסריות של חברה נמדדת ביחס שלה לאחרון שבה. גם אם הם האחרונים שבה אני מאמינה שזכותם לקבל את הטיפול שהם צריכים לקבל וחובתנו כחברה לתת אותו.

בתוך כל החובות שלנו יש גם את המגבלה התקציבית. היום המשרד, לגבי רוב הנושאים עובד עם מכסות, כי זה החיוב. זאת אומרת שאם אני נותנת לעיריית אשדוד מאה אלף שקל הם יודעים שעל המאה אלף שקל הם יכולים לטפל בשנה באיקס אנשים וחשוב להם לדעת מבחינת תכנון. לכן תקציב לכל נושא מתוקצב פר מכסה. ולכן הם יודעים מספר אנשים.

אתה מדבר על מחסור של מאה שמונים ושבעה אלף, זה גם למסגרות ארציות וגם למקומיות. מה שאני רוצה לומר, אנחנו מודעים לפעילות, אנחנו מודעים לחסר, הפניות שלכם או של חווה מנהלת האגף הועברו מיידית לדרגים הגבוהים במשרד, עם האבטחות של השר בזמנו, והוא מודע להן, לחורף שעבר, ואנחנו עומדים כבר בפני חורף נוסף, מיידית נעשתה העברה של שלושים אלף שקל נטו לסעיף התקציבי של דרי רחוב בקהילה, לא של מסגרות ארציות.

אני לא בטוחה, גלית רייכמן מתיקצוב רשויות, לא היתה היום לחתום על זה. אני לא בטוחה שזה יעבור בחודש הזה. בכל מקרה ניתנה לי הבטחה על ידי חנן פריצקי, שהוא חשב המשרד, לתוספת של כמה מאות אלפי שקלים עד סוף השנה, מה שיכסה את הגרעון של כל המסגרות בארץ. לגבי האנשים שנמצאים בתוך המסגרות. זה לא נותן מענה לאנשים שבחוץ ולא נכנסו. משום שזה לא בבסיס התקציב כרגע, מבחינת מכסות. הלוואי ונדע, המשרד ברגע שקיבל את הפניות שלנו אני מוכרחה לציין, גם החשב וגם המנכ"ל באמת התגייסו לאגום תקציבים מכל מיני סעיפים תקציביים שנותרו בפלוסים, ומהמקום הזה אנחנו נקבל בחודש הבא כנראה, עד סוף שנת הכספים, את הכסף שייכסה את כל הגרעונות. זה לא ייתן לנו אפשרות לתכנן שירותים קדימה, משום שזה לא בבסיס התקציב ואני לא יכולה לבוא לרשויות ולהגיד להן תפתחו, יהיה בסדר.

לגבי המסגרת של אשדוד, אני יודעת שהיה כסף עד סוף אוגוסט. אני אומרת, כרגע העברנו שלושים אלף שקל נטו לטובת העניין הזה. השאר יכוסה. חשוב לציין שהתקציב שאנחנו מעבירים מממן חלק מהעניין. יש חלק נוסף שממומן על ידי אבטחת הכנסה שהאנשים שנמצאים שם מקבלים. כך שמבחינת הישרדות שלכם עד סוף השנה לשוטפת של אוכל וכו', אני לא רוצה לתכנן לכם איך, אבל מהכסף שאנשים מקבלים את האבטחת הכנסה אפשר ללכת קדימה ואתם תקבלו בחודש הבא לפי ההבטחה שניתנה לי, ואני באמת משוכנעת שנקבל את הכסף הזה, יכוסה כל השאר. עם זה אני אומרת, מבחינת תכנון קדימה אני בהחלט שותפה לכל האנשים פה מסביב לשולחן ושואפת גם לי, מבחינת תכנון העבודה ופיתוח שירותי, הלוואי ונדע כמה יש לנו בבסיס התקציב בשנה הבאה, ושההגדלות תבואנה לא בנובמבר לכיסוי השנה הגרעונית אחורנית אלא ניתן יהיה לתכנן את זה קדימה, זה יקל על כולנו.


בתחילת נובמבר יעברו השלושים אלף שקל נטו בכל מקרה. וכל השאר, שאר הגרעון יכוסה, הבטיח לי חנן פריצקי, עד סוף החודש הבא. עד סוף שנת הכספים הזאת.

דיברת על כך שהם מקבלים אבטחת הכנסה, אותם דרי רחוב מקבלים אבטחת הכנסה. גם אם הם נמצאים בהוסטלים הם מקבלים אבטחת הכנסה מביטוח לאומי?

במקרה שלהם משום שזה מחסה, וגם התיקצוב שלנו הוא בהתאמה, הוא שונה מאשר מרכז יום שכולל את כל התזונה שלהם, את כל הכלכלה שלהם וכו', כאן הכסף של אבטחת הכנסה שמיועד למימון מחייתו הבסיסית של אדם ניתן, רובו, שמונים אחוז ממנו לעמותה עצמה, שהיא דואגת לכלכלתם, לתרופות, להסעות וכו'.

ישירות מהביטוח הלאומי?

לא, באמצעות האדם עצמו. הבטחת הכנסה יכול לקבל רק אדם, לא גוף.

למה גוף לא יכול לקבל, האם זה מחייב חקיקה?

אין לי מושג, אלה התקנות של ביטוח לאומי.

מה קורה אם הם שותים או שהם בגמילה?

יש כאלה, ולזה יש חוקים, בין היתר חוקי אפוטרופסות. כפקידת סעד לשעבר לסדרי דין, אני יכולה לומר לכם, שבית משפט צריך להחליט אם אדם מסוגל או לא מסוגל לכלכל את מעשיו, כולל את רכושו. אי אפשר "להלאים" את זה ולהחליט מראש שהם לא מסוגלים ומעבירים, למעט כשיש סידור מוסדי, או בפנימייה, ואז עושים את החלוקה למשל של קצבת נכות של שמונים אחוז לטובת המקום ועשרים אחוז דמי כיס. מעבר לזה כל החלטה אחרת על כספו של אדם, כשהוא זכאי לזה, רק בית משפט יכול להחליט. לפעמים ממנה ביטוח לאומי מקבל קצבה, כשיש חשש שהוא לא יכול לכלכל את מעשיו.

ברצוני להתנצל מראש, על כך שאצטרך לצאת לפני תום הישיבה.

אני רוצה דווקא להאריך ולהודות לעמותה, שהיא באמת עושה מאמצים, כמובן השלטון הוא חייב אבל העמותה לא חייבת. בסך הכל זו פעילות התנדבותית, ועל כך תבורכו.


התפיסה הכלכלית אצלנו ותפיסת האדם היא בעייתית, ולכן באמת קמות עמותות ומחליפים את השלטון. אני חושב שבעוונותיה המדינה היתה צריכה לקחת, להקים לה הוסטלים משלה, דווקא לאנשים מסוג זה, ולא לבוא ולהגיד להם תסתדרו אתם לבד. כמו שאתה אמרת באמת חברה נמדדת, חוזקה נמדד בזה שהחלשים שבה, היא מייצרת איזו שהיא חמלה, מסייעת להם, גם מעבר למה שבסך הכל המסגרות מייצרות, ואני חושב שכל התפיסה החברתית שלנו היא בשנים האחרונות מאוד השתנתה. ודווקא כאשר יש עולים, שהגיעו גם מתרבויות שונות, גם בתוכנו, זה מעצים אותנו. יחד עם זה כשאנחנו רואים נקודות אור מסוג זה אני חושב שצריך לקחת את זה ולמנף את זה גם למקומות אחרים, לאו דווקא רק באשדוד או באשקלון. באשקלון ואשדוד נמצאו אנשים טובים, עמותה שמסייעת והרשות שמסייעת ואחרים נרתמים. מה קורה במקומות שבהם אין את זה?


אני לא כל כך בקיא בפרטים. אם צריך להוביל באמת איזה שהם שינויים בתחום החקיקה, אני שאלתי את זה בכוונה, אני לא חושב שהנושא של אבטחת הכנסה, יש לו צרכים אישיים שלו, צרכים שאולי קשה מאוד לנתק, ואם יש עמותה, ואפילו באחוזים מסויימים יכול להיות שהעמותה כן תקבל את זה באופן ישיר מהביטוח לאומי. צריך לנסות למצוא איזה שהן מחשבות אולי בתחום הזה של החקיקה, ואולי להרחיב מוסדות מסוג זה, יכול להיות שזה לא רק דיירי רחוב, אולי יש עוד אוכלוסיות מסוג זה.

הבעיה היא רוחבית. יש מצד אחד את החוקים החברתיים ואת התקנות הסוציאליות, ואין לזה תרגום מדוייק בתקציב.

אם הגענו למסקנה היום, יש רק שש מאות אלף שקל ונגמר, והחורף בפתחנו, ועוד פעם, לפני שאנחנו נצעק יכול להיות שזה כדאי לנו ושווה לנו לעשות כל מאמץ, לפני שאנחנו מתקדמים, אולי דווקא, גבירתי יושבת הראש, לפני שמתפזרת הכנסת, יוצאת לפגרה, אולי אם אפשר לעשות עוד מאמץ קטן בשבועיים או שלושה שבועות שנותרו גם לפנות לשר. בכל מקרה תקציב יהיה, וזה יהיה אחד חלקי שתים עשרה, אני מקווה עדיין יהיה אפשר להעביר את התקציב.

אני מקווה שכולם יגלו אחריות. אני יודע שישראל ביתנו בדרך כלל זאת מפלגה שבאמת מגלה אחריות. אני מקווה שנוכל כן להעביר את התקציב. במידה שלא נעביר את התקציב גם יש אחד חלקי שתים עשרה, ולתקופת המעבר הזה של דצמבר-ינואר יכול להיות שצריך לפנות לשר הרצוג, לבקש ממנו לסייע לכם.

אני אומר באחריות, אני יושב בוועדת העבודה והרווחה וגם בוועדת כספים, ואני אומר לכם, התקציבים של משרד העבודה והרווחה לא מנוצלים. אני יכול להצביע לכם על אחוזים גבוהים, אני יודע את זה, ואפילו שהציעו לנו קיצוצים בכל מיני מקומות שאני הייתי המום, איך הם באים ואומרים בואו נקצץ, כי התקציב לא הולך להיות מנוצל. לכן על אחת כמה וכמה זה פעוט בעיניי, מהתקציב הגדול שיש למשרד העבודה והרווחה להציל עוד שלושה, עוד ארבעה אנשים. אני חושב שצריך ללכת בכיוון הזה.

אני רוצה לענות לחבר הכנסת מולה, יש מסגרות ארציות של משרד הרווחה, שיש בתוכן למעלה ממאה שבעים דרי רחוב בכל זמן נתון בערך.

לא צריך לחכות לחורף, צריך להיערך מוקדם יותר.

ברור, רק היערכות דורשת באמת תקציב, מעבר למה שניתן. יש אחת עשרה מסגרות ועוד שתיים עומדות להיפתח, מקומיות, לא רק באשדוד ובאשקלון אלא גם במקומות אחרים בארץ. אני מסכימה איתך שעמותות וארגונים אחרים לא צריכים לתפוס את מקום הממשלה. עם זה אנחנו יודעים היום בכל העולם זו מגמה.

מגמה רעה מאוד, היא קורסת.

כמו כן אני רוצה לומר שעמותה היא לא תמיד, היא יכולה להיות לא למטרות רווח אבל היא לא התנדבותית. הם אנשי עסקים בתוך כל זה, ועם כל ההערכה שלי אליהם, והם יודעים את זה, צריך לשים את הדברים במקום.

נכון שאף אחד באף עמותה או רוב האנשים בעמותה בדרך כלל לא עובדים בהתנדבות, זאת אומרת יש מתנדבים ויש אנשים שמקבלים משכורת. זאת משכורת מכובדת מאוד מבחינה שלא כל אחד מאתנו היה מסכים לעבוד עם האוכלוסיה שהם עובדים. אני חושבת שמה שהם עושים זאת עבודת קודש. אני חושבת שצריכים להמשיך והמדינה חייבת פשוט לאנשים.


אני התעקשתי שמשרד הקליטה יהיו נציגים בגלל שמשרד הרווחה אמר שבעצם היועץ הבכיר של המנכ"ל החליט שבישיבה הזאת משרד הקליטה לא צריך להיות. ואני כאן לפרוטוקול רוצה להגיד, כל האנשים האלה הם קורבנות של קליטת עלייה במדינת ישראל. אני בכוונה ביקשתי היום לא להזמין את האנשים, אבל אני מזמינה את משרד הקליטה לבקר במסגרת של העמותה הזאת. אני לא פעם אחת, עם דוד הרטום, עם ראש עיריית אשדוד, אנחנו ביקרנו באשדוד ואני ראיתי את האנשים המסכנים האלה. אנשים מאוד מכובדים.

בישיבה שעשינו עם מפקחת ארצית הקודמת, גרסיאלה, אני אומרת שבנאדם יצא מכאן ונפל על יד הכניסה של הכנסת, קיבל התקף לב ולקחו אותו, בנאדם מאוד מכובד, אחד היה רופא ושני היה מהנדס, בעבר, אבל אף אחד לא יודע מה קרה להם בתהליך של קליטת עלייה לא כל כך מוצלחת. הם נשארו ברחוב רק בגלל שבעצם מדינת ישראל לא תמיד יודעת לקלוט את האנשים. בנאדם שמגיע למדינת ישראל, אני לא מדברת על תור, הוא מגיע עם כבוד של עצמו, ואף אחד לא יודע לאן הגורל זורק אותו.

אני ביקשתי היום מנציגי העמותה לא להזמין אותם בגלל שלאנשים זה עושה משהו, אם בנאדם איבד הכרה כאן בכנסת הוא איבד אותה בגלל שבעצם מה שהוא עבר כאן בישיבה זה לא כל כך קל, לנו לא קל, ולאנשים האלה מאוד מאוד קשה. ובגלל זה אני חושבת שמשרד הקליטה, יכול להיות שגם חלק מהתקציבים צריכים להגיע ממשרד הקליטה.

היו תקציבים למשרד הקליטה לטובת הנושא של דרי רחוב ומזה שנתיים או שלוש אין.

לגבי תל אביב יש עדיין סיוע ליחידה לדרי רחוב.

למה אין באשדוד ובאשקלון?

אני יודעת שבעבר היה סיוע דרך משרד הרווחה. תראי, אין ספק שהנושא הוא חשוב, אני יודעת גם שאחוז גדול מאוד של דרי רחוב הם עולים, יחד עם זאת הערוץ שיש לנו להציע, הערוץ שלנו זה ערוץ של תמיכות. זאת אומרת עמותה שיכולה להגיש דרכנו דרך תמיכות לצרכים משלימים, כי משרד הרווחה באמת אמון על הנושא של פרט ומשפחה, לנושא של דרות רחוב. אבל כל הצרכים המשלימים בהחלט דרך תמיכות ניתן יהיה לסייע.

בוועדת תמיכות הם צריכים שקל מול שקל. מאיפה הם יקחו את השקל הזה?

למה מדיניות משרד העלייה והקליטה הפסיק את מה שהוא עשה לפני שנתיים מתוך הבנה שרובם המוחלט של דרי הרחוב הם עולים חדשים שעברו פשוט כשל בקליטה.

אני מוכרחה באמת לבדוק את זה לעומק למה זה הופסק ואני אוכל לתת לכם תשובה. בכלל באתי לפה היום רק לפני חצי שעה אמרו לי את זה, אז אני מצטערת. אין ספק שזה נושא חשוב ואין ספק שאפשר לקבל מענים דרך לפחות הערוץ של תמיכות ולנסות שזה יתפרסם כל הנושא של תמיכות. נכון שזה קשה, צריך שקל מול שקל, זה באמת בעיה.

אז כנראה לעמותות האלה אתם צריכים למצוא ערוץ חדש וערוץ מיוחד בגלל שאני לא יודעת מאיפה הם יכולים לגייס את השקל מול שקל, וועדת תמיכות, את יודעת איך במשרד הקליטה זה פועל, אני לא רוצה להביע עכשיו ביקורת אבל דרך ועדת תמיכות יהיה להם קשה לקבל. אתם צריכים למצוא לדעתי ערוץ חדש כדי שבעצם הם יהיו מסוגלים לקבל גם תמיכה ממשרד הקליטה, זה מאוד מאוד חשוב.

רק כדי לסבר את האוזן, לפי הנתונים של משרד הרווחה ועיריית אשדוד שמונים אחוז מדרי הרחוב הם עולים חדשים שספציפית בהוסטל שהיום אנחנו מדברים עליו 92.8 אחוז הם עולים מחבר העמים לשעבר והיתר הם כולם גם כן עולים, או מאתיופיה או מארגנטינה. כלומר מאה אחוז מתוכם הם עולים חדשים.

אין ספק, אני יודעת את זה. אני יודעת פשוט שאנחנו התקציבים שלנו הם תקציבים משלימים, הם לא במקום משרד הרווחה. ומה שאנחנו יכולים לעשות, לכן אמרתי, דרך ערוצי התמיכות אפשר בהחלט לבקש השלמה.

אני חושב שהבעיות שמועלות פה הן בעיות שנכונות לגבי רוב החלקים של תקציב משרד הרווחה. ובאמת יש לנו פה בעיה תקציבית, וזו הדרך שמשרד הרווחה מתמודד איתה, ובאמת אני דיברתי עם חנן התקציבן של משרד הרווחה, וזה בעצם הפתרונות שאנחנו נותנים. ולעניין הספציפי של ההוסטלים אז צריך להבין ככה, באמת כפי שציינו פה בגלל ההבנה שבעקבות גלי העלייה של שנות התשעים נוצר באמת מצב שיש לנו הרבה יותר הומלסים ממה שהיה בעבר, התקציב לצורך העניין הזה אד-הוק במשרד הרווחה גדל בשבעים אחוז בשלוש שנים האחרונות, או קרוב לשבעים אחוז.

כדי להתמודד עם התופעה הזאת, אנחנו באמת מגיעים לשוליים, ואני חושב שאמר פה בצדק נציג עיריית אשדוד שחלק מהבעיה הרבה פעמים שאנשים לא מעוניינים לקבל את התמיכה וקשה מאוד להביא אותם לתוך ההוסטל על מנת באמת להתחיל בתהליך השיקום שלהם.


אנחנו מנסים ליצור איזושהי גמישות בתקציב משרד הרווחה. כי אם אנחנו נחליט מא' ועד ת' מה יש לעשות עם הכסף אנחנו באמת נגיע למצבים האלה שבנובמבר לא יישאר כסף לשום דבר, כי כל כסף מיועד כבר ספציפית למשהו ולא יהיה מאיפה להביא. ובאמת לצורך כך הרבה פעמים אנחנו נעזרים וזו העבודה שהתקציבנים של משרד הרווחה עושים, ופה אני שם קצת את הכובע של חנן פריצקי והחבר'ה שלו במשרד הרווחה שהם עושים את העברת הכספים. זאת אומרת אני בהתחלת השנה מתקצב את משרד הרווחה לנושאים האלה, יש את הכסף בבסיס, בכלל תקציבי משרד הרווחה, ובאמת את השינויים האלה שצריך לעשות במשך השנה זה משרד הרווחה עושה.

יש כסף ברזרבה?

אני לא הייתי מגדיר את זה רזרבה.

מסעיף לסעיף הם יכולים בגמישות הזאת.

בדיוק , כדי להגיד רגע, פה אני לא מנצל את התקציב שלי במאה אחוז, את הכסף הזה אני אנצל בשביל ההוסטלים. זו בדיוק הגמישות שאנחנו צריכים. אנחנו לא יודעים בדיוק כמה הומלסים יהיו לנו, אנחנו לא יודעים כמה ילדים עם פיגור שכלי יהיו לנו בפנימיות. זאת אומרת זה דברים שלא משנה מה, תמיד אנחנו נצטרך.

יש דברים שאי אפשר לתכנן.

בדיוק. אני מתקצב את זה בצורה כזאת בתחילת השנה, את הפיזור הכספי כמו שאמרתי משרד הרווחה עושה. ואם בסוף השנה, אם אנחנו מגיעים לאוקטובר נובמבר למצב שבו חסר כסף למקום מסויים זה משהו שמשרד הרווחה יודע לעשות בעצמו כדי להגיע לקו הסיום, לשלושים ואחד בדצמבר של כל שנה על ידי ההשלמה הזאת.

שלושים אלף הם כבר קיבלו?

יכול להיות שהם עדיין לא רואים אותה על הנייר, אבל נעשתה העברה של שלושים אלף שקל נטו.

יש סכום נוסף, אני דיברתי עם חנן שיש סכום נוסף מעבר לשלושים אלף שמיועד למסגרות להומלסים. זה לא סכום שלי, זה סכום שמשרד הרווחה דואג לו, אבל מדובר על סכום הרבה יותר גבוה משלושים אלף שקל.

מאות אלפי שקלים שייכנסו בדיוק מאיגום של תקציבים של משרד הרווחה, שלא נוצלו ומיועדים לסעיף של דרי רחוב, באמת בגלל הצורך וכו', ויכוסו כל הגרעונות, גם באשדוד ואשקלון וגם לא באשדוד ואשקלון.

יש בספר התקציב של משרד הרווחה תקנה מסויימת ספציפית שהיא תקנה שמיועדת לטיפול בדרי רחוב. זאת אומרת שהכסף שם אי אפשר לעשות בו שימוש אחר.

מי נושא במימון הביניים? הוצאה שנעשתה בינואר, שאמורים לכסות אותה בדצמבר שנה הבאה, מי עושה את מימון הביניים? עמותה פה לוקחת אוברדרפט בבנק ומי מתחשב בה בנושא הזה? לא יכול להיות שמצד אחד הממשלה באה ואומרת תבצעו את הדברים האלה ואחרי זה תעמדו בתור, נראה, אולי עוד כמה חודשים, אולי יסתדר משהו. פה צריך להבהיר חד משמעית שאם משרד הרווחה, השר, המנכ"ל, מחליטים ללכת על דבר מסויים, אם אין לו כיסוי תקציבי כרגע שלא התחייבו. זה היה מאוד יפה, מי שזוכר את כל הכיסוי התקשורתי סביב הנושא הזה, כמה חמלה יש וכמה דואגים וכמה שלא יהיה. אבל מצד שני מי שנושא בהוצאה זו עמותה שהיתה תמימה, שבהתאם לבקשות שלנו באו והכניסו את האנשים לשם, ואמרנו הכל יהיה בסדר כי אמרו לנו שיהיה בסדר.

אתה צודק, כולנו היינו רוצים שבסיס התקציב ייראה אחרת ונוכל לדעת שבשנה הבאה יש לנו את מה שיש לנו פלוס שלושה מיליון ואנחנו יכולים לחלק את זה אחרת. אני חושבת שאין מישהו סביב השולחן הזה שמתנגד לזה, גם לא משרד האוצר. מצד שני אני חושבת שלא צריך להעצים, והמימון לא היה צריך להיות היום על ינואר משום שעד שלושים לאוגוסט היה כיסוי לכל ההוצאה. אז אני אומרת, צריך לזכור את מה שאתה אומר, לקחת את זה בחשבון, לשאוף לעבוד נכון ומצד שני לא להעצים את הבעיה.

אני שמעתי והתרשמתי מאוד ממה שאת אומרת, יכוסה, והחשב אמר לי. אני למדתי דבר אחד, עם חשבים הדיבורים שלהם מאוד יפים, אבל כדי ללכת למכולת אני צריך את זה בכתוב. שיגידו לי שזה ייכנס בתקציב דצמבר זה בסדר, אני מוכן לקבל את זה, אבל לא יכול להיות, עם כל הכבוד, בלי מסמך של התקציבן של משרד הרווחה שנוכל לצאת פה בהרגשה שהכל בסדר. כי אחרי זה יבואו בדצמבר, יגידו תשמע, אבל נוצר גרעון במקום אחר והיינו צריכים לכסות, אז אי אפשר. אז זה מה שהייתי מבקש, שבאמת תהיה התחייבות כתובה ומסודרת בנושא הזה.


דבר הנוסף לגבי הנושא של משרד הקליטה. מצוקה של דרי רחוב היא בעיקרה מצוקה של עולים חדשים. ועולים חדשים שמסיבה זו או מסיבה אחרת לא נמצא להם פתרון דיור, או שהיה להם פתרון דיור ולא יכלו לשלם את המשכנתאות ויצאו החוצה והגיעו לרחוב וכו'. אי אפשר לבוא ולהגיד עולה חדש, למרות שהוא עולה חדש, זה רק משרד הרווחה, אנחנו לא בתוך התמונה. אתם צריכים לבדוק את התופעה הזאת של דרי רחוב, להבין למה היא קרתה, איפה יש את הכשלים.

פתרונות מהסוג של הפתרון הזה, שאנשים נמצאים תקופה די קצרה ואחרי זה יודעים שהם יוצאים לאיזה שהוא פתרון, זה הפתרון הזול ביותר, מבחינת האדם עצמו כמובן אבל גם מבחינת המדינה. הפתרונות האחרים, שאנשים מתגלגלים ברחובות, אחרים מתאשפזים לתקופות ארוכות, חלקם נופלים לעבריינות ובתי סוהר וכל מיני דברים מהסוג הזה, הפתרונות האלה הרבה יותר יקרים. חשוב שתהיה פה חשיבה מערכתית.

אתה יודע בעצמך, שדרות רחוב זה מעבר לרק מחסה, ויש מאפיינים שונים ומגוונים בנושא של דרות רחוב. יש לפעמים תחלואות כפולות, ויש שלושה סוגי תחלואות. אתה מדבר על חלק מסויים שיכול להשתקם, אבל יש גם חלק מאוד גדול שיש לו תחלואה כפולה.

להם יש את הפתרונות, במסגרות הארציות שלנו. אלה שמוכנים לצאת מהרחוב למסגרות עם תחלואה כפולה, יוצאים. יש כאלה ואתם בודאי יודעים שהם ברחוב מגיעים למצבים מאוד קשים, ויש צורך להפעיל אפילו את חוק החוסים על מנת להציל אותם ולהכניס אותם. לאלה יש את הפתרונות במסגרות הארציות, יש היום גם בית לחיים.

יש לך איזה פילוח של כל המאפיינים של דרי רחוב, כמה מהם נגיד אנשי מקצוע שהגיעו לרחוב וכו'?

לא. אנחנו לא מתעניינים מי מהנדס ומי רופא.

יש את הטווח הקצר, וזה מה שהייתי מבקש באמת שייצא מכתב של חשב המשרד שמתחייב עד דצמבר לכסות את הנושא הזה, ואז אנחנו כבר יודעים שיהיה לנו אוויר לנשימה, וזה אני חייב לקבל את זה כדי שנוכל לעשות את הדברים.


אנחנו מדברים על אוכלוסיה במדינת ישראל שקלטה בשנות התשעים מיליון עולים, אנחנו מדברים על סדר גודל של אלפיים חמש מאות, שלושת אלפיים איש. זה שלושה אחוז. אני חושב שהדבר הזה מחייב הסתכלות, בדיקה של הנתונים, מחקר כמו שצריך, ואני מסכים איתך שהפתרון הוא לא מהיום לינואר. אבל אני חושב שמשרד הקליטה, משרד הבינוי והשיכון ומשרד הרווחה צריכים לשבת ולקיים צוות עבודה שיבדוק את הדברים האלה ויסיק מסקנות איך אפשר לטפל בהם. שלושה ארבעה משרדים שקשורים לנושא הזה. זה אני חושב דבר שאתם יכולים לסייע לקבלת ההחלטה, באמת לנסות ולפתור את הבעיה הזאת אחת ולתמיד, ואנחנו יודעים שלא כל הפתרונות הם מיידיים, אבל שנדע לאיזה כיוון הולכים איתם.

עם זה אני רוצה שנזכור שגם, ויש לנו קצת סקירה של ספרות בינלאומית, הנושא הזה קיים גם במדינות האחרות ולא רק בגלל עלייה, זאת אומרת התופעה של דרות רחוב היא תופעה של הזמנים האלה. זה נכון שיש לה מאפיינים שונים, זה נכון שאצלנו היא תפסה על פלח האוכלוסיה של העלייה. אבל אני אומרת, צריך לראות את זה, אני לא יודעת אם אנחנו יכולים מחר לחסל את התופעה של דרות רחוב. אנחנו יכולים להביא את האנשים האלה, לנסות ליצור איתם קשר.

אני הייתי בסיור עם עובדת של דרי רחוב דווקא בירושלים, בארבע לפנות בוקר, כי היא אמרה שאז הכי קל לתפוס אותם במקומות שלהם, ולנסות ליצור קשר, וחלק חטפנו קללות חבל על הזמן, כי אמרתי לה את משוגעת, אנחנו נעיר אותם עכשיו. אבל לבנות את יחסי האמון איתם לפעמים זה ברחוב, ולא את כולם אפשר להכניס למסגרות. יותר מזה, באילת כשהייתי בסיור הם אמרו לי אף אחד לא יכניס אותי לתוך מסגרת. למי יש את הים הזה והשמיים האלה וכו'. אנחנו רוצים פה. והם לא מוכנים. אז אני אומרת, צריך לזכור גם את זה. עם זה, אפשר לתת להם, גם במקומות שהם נמצאים, מגע אנושי. ולא לאבד צלם אנוש. כולל גם אם אנחנו בחורף מחלקים לפעמים שמיכות וטרמוסים למקום שהם נמצאים ברחוב.

משרד השיכון, אני זוכרת שהיתה לנו איזו שהיא בעיה עם משרד השיכון ובישיבה הקודמת אמרתם על איזה שהם סכומים שמשרד השיכון צריך להעביר ולא מעביר, או מעבירים לאנשים ולא ישירות לעמותה. היתה בעיה או אני זוכרת לא נכון?

אנחנו לא מקבלים היום כסף ממשרד השיכון בגלל שאנשים שרוצים לצאת, שמוכנים לצאת ומוכנים לנסות לצאת, אז כבר אנחנו מתחילים לרוץ איתם בשביל שכשהוא יוצא אז יהיה לו כבר כסף בשביל גם להשכיר דירה וכל זה.

יש רצף של טיפול, החל מלפעמים קריית שלמה, שזה הבית חולים, ואחר כך צעדים, מסגרות מקומיות כן או לא, יש מקומות שיש דירות לווין, השלב האחרון של השיקום זה יציאה של האנשים לקהילה בשכר דירה שמשרד השיכון עוזר לממן אותו. דרי רחוב בשנתיים הראשונות ליציאתם לשכר דירה יכולים לקבל סיוע מוגדל של משרד השיכון של אלף ארבעים וארבעה שקלים לתקופה של שנתיים. אני חושבת, אנחנו גם לא רוצים ליצור את המצב שאת הסכום הזה, שהוא ינוצל בתקופה שהם באיזה שהוא בית מחסה או מסגרת אלא להשאיר להם את זה, כי אז זה מאריך את תהליך השיקום שלהם. אני לא רוצה לנצל את הכסף הזה אפילו לאגום את זה של משרד השיכון לתקופה הזאת, אלא להשאיר אותו לשלב קדימה.

בסיכום הדברים, אני מבינה שקודם כל אני חושבת שצריכה לקום ועדה משותפת של משרדים שאנחנו עכשיו דיברנו עליהם, משרד הרווחה, משרד השיכון, משרד הקליטה ומשרד האוצר והבריאות כדי לנתח את המצב של דרי הרחוב, של השוליים של החברה, ולהחליט איך המדינה נלחמת בתופעה הזאת. בכל זאת אי אפשר להסכים שהתופעה הזאת תימשך במדינת ישראל. בכל זאת אנחנו קיבלנו עם הקליטה הלא מוצלחת את המכה המאוד מאוד רצינית ואי אפשר להסכים שעם זה לא צריכים להילחם. צריכים לנתח את הדבר ולמצוא פתרונות איך בעצם מכניסים את האנשים בחזרה למסגרת שהם רגילים למסגרת הזאת.


אני מבקשת ממשרד הרווחה התחייבות בכתב על גרעונות של העמותה כדי שעיריית אשדוד תוכל לעזור לעמותה להמשיך לקלוט.

אני לא יכולה להוציא התחייבות כזאת, זו רק התחייבות של חשבות המשרד.

אני אפנה לשר הרווחה ולחשב בגלל שאני חושבת שכאן משרד הרווחה, אני לא רוצה להגיד נכשל, אבל אתם ביקשתם מהעיריות לקלוט את האנשים, ידעתם שבעצם הם צריכים, אנחנו גם עכשיו עומדים מול חורף שהוא יהיה גשום וכנראה גם קר, ואז לזרוק את האנשים בחזרה, זה לא צעצוע, זה בני אדם, לקחו אותם, עכשיו לזרוק אותם בחזרה לרחוב, אם הם כבר נמצאים במסגרת צריכה להיות התחייבות מפני שאף עירייה, כולל עיריית אשדוד, לא יכולה להתחייב עכשיו מול העמותה.

יש כאן בעיה רצינית והאנשים האלה אני מבינה יצטרכו לקחת הלוואות, בכל זאת אנשים בינתיים נמצאים במסגרת, והם לא צריכים לשבור את הראש, המדינה צריכה לשבור כאן את הראש. אנחנו כוועדה נפנה היום במכתב דחוף ובפנייה דחופה לשר הרווחה ולחשב של משרד הרווחה כדי שתהיה התחייבות מול העמותה על חיסול הגרעונות ועל הפער הזה של מאה שמונים ושבעה אלף ₪ כדי שגם עיריית אשדוד תוכל זמנית לסייע להם בחלקים שהם צריכים לסייע.

משרד הקליטה בתקציב הזה לא ייכנס אבל לשנה הבאה דפנה אומרת ואומרת בצדק, יש כנראה עוד סעיף אחד שאנחנו לא ניצלנו. הרי חלק של האנשים האלה הם משתמשים בסמים, חלק אלכוהוליסטים, ויכול להיות שבמלחמה בסמים שיש שם כספים, יכול להיות שיש שם משהו שגם אפשר לנצל לאותם אנשים. בגלל שבעצם אותה בעיה של המלחמה בסמים שהם מטפלים בה יש לה גם חלק לא קטן ולא מבוטל בעמותה וגם באנשים שהם דרי רחוב.

אנחנו עובדים במשותף עם היחידה להתמכרויות לסמים ואלכוהול של משרד הרווחה. אנחנו עובדים איתם במשותף. בכל מקרה אדם כשהוא נמצא במסגרת הוא לא יכול לקבל פעמיים, זה יכול להיות או זה או זה. באיגום של התקציבים מסעיפים שונים, זה תפקיד החשב והמנכ"ל, הם יכולים לאגם. אבל במקביל אדם לא יכול לקבל, זאת אומרת המחשב לא ישלם פעמיים, פעם אחת מהתקציב הזה, פעם אחת מהתקציב הזה, בכל מקרה. אפשר לאגם תכניות, אפשר לאגם חשיבה, אפשר לאגם כספים בתכנון, אבל בשוטף זה לא יעבוד. רוב דרי הרחוב במצב שהם מגיעים אליו כבר ברחוב וכו' הם אנשים עם איזו שהיא הפרעת אישיות בכל מקרה.

אחת מההחלטות שלנו היא החלטה כלפי משרד הקליטה, אתם צריכים למצוא מקור וערוץ כדי לחזור למה שהיה. בגלל שלא יכול להיות שמשרד הקליטה לא לוקח חלק בטיפול בבעיה של קשיי קליטה ואומרים זה לא עסק שלנו. זה כן עסק של משרד הקליטה. בגלל זה משרד הקליטה צריך לעזור. שמונים וכמה אחוז של דרי רחוב הם עולים חדשים, בגלל סיבות כאלה או אחרות. אתם לא יכולים לקום היום ולהגיד זו לא בעיה שלנו. זו כן בעיה של משרד הקליטה.

אנחנו לא נסכים לכך שהעמותה צריכה לטפל, דרך ועדת תמיכות, כולנו יודעים, אני כיושבת ראש פדרציה בדיוק יודעת עד כמה קשה לקבל מוועדת התמיכות כספים, זה לא פשוט. ובגלל זה אני לא רוצה להכניס אותם למעגל סגור שהם לא יהיו מסוגלים לצאת ממנו. ואז בסופו של דבר אתם חוזרים עכשיו לעמותה, אני מבינה אם היתה כבר העברה של שלושים אלף אני לא חושבת שזה יעזור הרבה אבל לפחות חלקית.

זה חודש אחד פחות או יותר מכוסה.

אנחנו נטפל בכך שממשרד הרווחה תצא התחייבות על מה שרחל הציגה לנו, על חיסול גרעון ופער של מאה שמונים ושבעה אלף מינוס שלושים כלומר מאה חמישים אלף, איך עד סוף השנה אתם מקבלים את הסכום הזה ואיך משרד הרווחה מתכנן. רחל, תסבירי לי, הרי היום נמצאים שם עשרים ושמונה איש, ויש להם אישור לעשרים ושלושה, אז כנראה צריכים להגדיל את התקציב.

אפשר להגדיל גם בתכנון, אם יש.

אנחנו נוציא את הסיכום ואנחנו נבקש מהשרים שנוגעים לעניין, משרד הבריאות, משרד הקליטה, משרד הרווחה, משרד השיכון ומשרד האוצר להקים ועדה משותפת כדי לפתור את הבעיה השל דרי רחוב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10