PAGE
10
ועדת הכספים

18.2.08


הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שני, י"ב אדר א' התשס"ח – 18 בפברואר 2008 – בשעה 10:20

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הוראת החשב הכללי להפסיק את גביית פירעון ההלוואות ישירות משכרם של עובדי המדינה להלוואות שאינן הלוואות חשכ"ל, של חבר הכנסת משה גפני

חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב – היו"ר

אבישי ברוורמן

משה גפני

יצחק וקנין

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

חיים כץ

יעקב ליצמן

סופה לנדבר

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

דן ג'ונה, סגן בכיר לחשכ"ל לענייני שכר וכ"א, משרד האוצר

אריאל יעקבי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה

ישראל דוד, בנק דיסקונט

שאול גלברד, מנכ"ל נכנס, בנק יהב

אליצור ברנד, מנכ"ל משותף, חברת גדות – יועצים לביטוח

יהודה פרלסון, מנכ"ל משותף, חברת גדות – יועצים לביטוח

סמדר אלחנני

שגית אפיק

טמיר כהן

הדס צנוירט

הוראת החשב הכללי להפסיק את גביית פירעון ההלוואות ישירות משכרם של עובדי המדינה להלוואות שאינן הלוואות חשכ"ל, של חה"כ משה גפני

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הוראת החשב הכללי להפסיק את גביית פירעון ההלוואות ישירות משכרם של עובדי המדינה להלוואות שאינן הלוואות חשכ"ל, של חבר הכנסת משה גפני.

יש לי הצעה לסדר, אדוני היושב ראש; לא מבחינה פוליטית, אני מדבר מבחינה כלכלית. אני רוצה לדבר על הבנייה בשטחים ובירושלים. יש חברות שזכו במכרזים, ולא נותנים להן לבנות. אני מבקש על זה דיון מבחינה כלכלית מול משרד השיכון בעיקר. המצב כרגע בחברות מסוימות שהן יכולות להיקלע לקשיים כלכליים. משרד השיכון צריך לתת את הדעת על זה. זה בוער, שיהיה דיון מול משרדי הממשלה, לדעת מה קורה, אם יש חברות שזכו במכרז ולא מאפשרים להן, אם יש הקפאה, צריך לדעת מה קורה פה.

תודה, רשמנו.


גפני עוד לא הגיע, אז חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, שמצטרף אליו, בבקשה.

גם אני נחשפתי לזה ופניתי לשוקי אורן בעניין, לא קיבלתי עוד תשובה. אני מבין שברגע שנערך מכרז והכל עבר לבנק אחר, מאותו רגע ניתנה הוראה שמתחילה מ-30.6.08 אני מניח, שמאותו רגע אי אפשר לחייב את המשכורת של עובדי המדינה בקשר לתשלומי ההלוואות והמשכנתאות שקיבלו.


עובד מדינה רוצה לקבל הלוואה או משכנתא מהבנק, עושים לו פריסה, נניח היה בבנק יהב 20 שנה, עשו לו פריסה, והבנק דורש ערבויות. הערבות הטובה ביותר שהיתה, שמאחר שאתה עובד מדינה, ויש לך תלוש משכורת, אתה מתחייב שמורידים לך את התשלום מהמשכורת.


החשכ"ל הודיע שמ-30.6.08 כל הלווים הפרטיים שלוו ושלא עשו את זה דרך הבנק, כי בנק יהב אפשר לחברות שעובדות אתו 30 או 20 שנה לבצע את זה, הודיע שהוא מפסיק, כלומר יותר המדינה לא תקזז את אותו חוב מהמשכורת. המשמעות היא שפתאום הבנק שנתן את ההלוואה או החברות שדאגו להביא את ההלוואה, נשארים בלי הערבות שהיתה. זה לא יכול להיות. כל מי שהתחיל הרבה לפני כן ויש לו הלוואות לטווח ארוך צריך להמשיך את ההליך שהיה עד גמר הפירעון. הבנק תמיד עבד עם גופים נוספים שהשיגו את ההלוואות בשם הבנק. מ-30.6 הם נשארו חשופים לחלוטין – אין שום ערבות.

בנק דיסקונט זכה במכרז של הלוואות החשכ"ל, ואני מברך אותם על כך. מנקודת ראותו של עובד המדינה הרגיל שלקח הלוואות בבנקים אחרים, יש הוראת חשכ"ל שעד 30.6 ינכו לו מהמשכורת על הלוואות או כל פעולה אחרת שעשה עם בנק אחר בעבר, ב-30.6 הכל נפסק, אפילו שמדובר על חוזה ארוך טווח, שאותו עובד מדינה עשה. את ההוראה הזו לדעתי יש לבטל.


בנוסף, גם כשבנק יהב העביר את הלוואות החשכ"ל, אם עובד מדינה החליט לקחת הלוואה מבנק כלשהו, אפשר היה לנכות לו מהמשכורת. כיום על פי הוראת החשכ"ל, היות שיש התקשרות עם בנק דיסקונט, עובד לא יכול לקחת הלוואה מבנק אחר ושינכו לו ישירות מהמשכורת.

זו עברה לפי חוק הנזיקין.

אני לא חושב שהיה מותר לכל עובד לקחת מכל בנק והיה מותר לנכות לו מהתלוש. נדמה לי שהיה מותר רק מבנק יהב, אבל בנק יהב נתן לגופים שצמודים אליו- -

לכן ביקשתי את הדיון המהיר. אני מציע שנברר את העובדות, ואם הן כפי שאנו מעלים, נראה איך פועלים. היות שהיו אליי פניות בעניין הזה, אני חושב שנכון לדון בזה לטובת העובדים. אני שמח שהדיון הזה מתקיים לכן, ונשמע את הצדדים.

בואו נשמע את הצדדים, בבקשה.

הולכים לפגוע באמצעות החלטה חד צדדית של החשכ"ל במאות אלפי עובדי המדינה. אנו מייצגים כ-120 אלף עובדי המדינה שקשורים לבנק יהב מקדמת דנה. הבנק הזה הוקם על ידי החשכ"ל. יש למרבית עובדי המדינה וגמלאיה חשבונות בבנק יהב והתחייבויות מול בנק יהב. ההתחייבויות האלה ניתנו בשם העובדים על ידי המדינה, על ידי זה שהמדינה אמרה שלא צריך ביטחונות ולא צריך לייקר לנו את עלויות ההתקשרויות בגלל הבטוחות שאנו מציגים.


יותר מזה, יש לנו תחושה שהחשכ"ל ניהל אתנו משא ומתן שלא בתום לב במהלך התקופה שלפני כינון המכרז, כי הוא אמר לנו: מגיעות לכם הלוואות, אתם לא יכולים להכריח אותנו איפה תקבלו אותן. אני אתקשר עם כל מי שירצה, אבל זה רק להלוואות. אמרנו: בסדר, אפילו אמרנו - למה לכם להתקשר עם בנק אחד? תתקשרו עם כל הבנקים, שהם ייתנו את כל ההלוואות ושכולם ייהנו מזה. החשכ"ל בחר לעשות העדפה לבנק אחד, אך במכרז התחייב לנו שלא יהיה שום שינוי מעבר לעניין ההלוואות, ויום אחרי המכרז, בניגוד לכללי המכרזים, הוא אומר: מרגע זה והלאה אני מוכר את המכרז שהעברתי, עד כדי כך, באחד הניירות של החשכ"ל שהוא הציע לנו בתהליך ההידיינות שאנו מקיימים מולו, הוא מוכן לתת לעובדים שיש להם הלוואות בבנקים האחרים למעט יהב להמשיך לסלוק דרך תלוש המשכורת עד סוף ההתחייבות, אבל מי שיש לו הלוואה בבנק יהב, באופן מיידי מינואר.


יותר מזה, אנו מרוויחים את הכסף הקטן מול ההתקשרויות האלה. המדינה יצרה לנו שלושים שנה מנהגים שאנו יכולים לעשות עסקה עם חברת ביטוח ולקבל 5% הנחה. אנו יכולים לעשות עסקה מול חנות מכר גדולה, ולקבל 5% הנחה. את כל זה רוצה החשכ"ל להפסיק לנו כי הוא רוצה להכריח אותנו לפתוח חשבונות בבנק דיסקונט. התחייבו בפנינו שהמכרז ההוא מדבר רק על מתן הלוואות שאסור להכריח את העובדים שלנו לפתוח חשבונות. אצלי מצטברות תלונות שמחייבים, כלומר ברגע שעובד שם לב שאומרים לו: תפתח חשבון, והוא אומר: אסור לכם להכריח אותי, אומרים לו: זה רק חשבון תפעולי, ואנו יודעים שגם חשבון תפעולי אסור. החשכ"ל רוצה לשים עצמו בניגוד לכל התקשי"ר והתקנות כמי שמקדם מכירות של צד אחד.


אני מבקש מהוועדה הנכבדה, אל תיתנו לי העדפות. תיתנו לכל עם ישראל שווה. עובד מדינה שמתחייב מול כל מישהו, יודע בסוף החודש שאחרי שמורידים לו את כל הניכויים מתלוש השכר, כמה נטו נשאר לו כדי שימשיך את הפעילות הכספית הרגילה שלו. כל פגיעה בתהליך הזה יכניס אותנו גם לבעיות פסיכולוגיות מול הבית, מול המשפחה.


העובד יכול להחליט אם הוא רוצה לתת הוראה למישהו שינכו לו מתלוש המשכורת. לא יכול להיות שהמעסיק שהוא המדינה יחליט להיות הסמן הקיצון בקביעת כללים חדשים. זה יגלוש לכל היתר. כל המעסיקים הפרטיים פתאום יפסיקו לעשות את זה. זה לא נכון. החשכ"ל הקודם הלך, אני מציע שהחשכ"ל הנוכחי בהנחייתכם ייתן הנחיה קודם כל להקפיא ושישאירו את הכללים הקודמים עד שנמצא מוצא תוך שנה שנתיים שלוש איך לתת לכל עם ישראל שיהיה לו אותם תנאים כמו שיש לאלה שעכשיו זכו במכרז.


אגב, היום מותר לכל בנק לתת לעובד מדינה הלוואה וסולקים לו מתלוש המשכורת. החשכ"ל.

דן ג'ונה, בבקשה תתייחס גם לטענה שתנאי המכרז היו כאלה שאם הם היו אחרים, אולי גם בנקים אחרים חוץ מדיסקונט היו משתתפים במכרז הזה, וכיוון שהם היו די ידועים, רק מי שרצה השתתף. כרגע אתם עושים שינוי לגבי תנאי המכרז.

בעקבות הזכייה של בנק דיסקונט במכרז הסתיימה התקשרות עם בנק יהב ב-31.12.07. בנק יהב עשה את פעילות הסליקה מתלושי השכר של עובדי המדינה עבור המדינה במסגרת הסכם התקשרות. הסתיים הסכם ההתקשרות והמדינה לקחה על עצמה לבצע את פעילות הסליקה. פעילות הסליקה עברה להתבצע על ידינו, הקמנו מסלקה לשם כך. כשהתחלנו לטפל בזה, הבנו שעלינו לעשות שם סדר כי בנק יהב סלק למוטבים שונים- -

מה פירוש "לעשות סדר"? יש פה דבר שהוא סדר בבריונות.

אני גם לא אוהבת את הגישה הזו, "צריך לעשות סדר".

המוטבים שנכנסו לסליקה על ידי בנק יהב, נכנסו ללא קריטריונים וללא ידיעה של החשכ"ל, לפחות לרוב. כדי לעשות את הסדר, אמרנו: נקבע קריטריונים מסודרים שיהיה ברור מי יכול להיכנס פנימה ולמי אנו סולקים. הבנו שיש בעיות כמו שהציג אותן חבר הכנסת סלומינסקי. אנו יושבים בצוות משותף יחד עם נציגי העובדים, יחד עם מר יעקבי ונציגיו על מנת לראות איך מטפלים באותם מוטבים שיש בעיה לגביהם ואיך מייצרים קריטריונים שיעמדו גם במבחן השפיטה.


באשר לעסקאות שבוצעו עד 31.12.07, בין אם זה עסקאות רכש, בין אם זה עסקאות של הלוואות שניתנו בעבר לעובד המדינה וזה יכול להיות משולם גם עד 2018, לצורך העניין, מכיוון שהבנו שיש בעיה, אנו בוחנים בחיוב את העניין הזה, להמשיך לאפשר את אותה סליקה קדימה עד סוף גמר העסקה.

אתה אומר: אתה בוחן. לא שמעתי שקודם חותכים ואחר כך שוקלים.

למה נתת הוראה על ששה חודשים?

הוא לא מסביר, הוא משמיע כינויי גנאי.

אתם משתלחים בצורה משפילה. תנו כבוד לאדם.

בסדר. בכל הנימוס, למה כתבת ששה חודשים?

יש כ-1,550 מוטבים שבנק יהב סלק להם מתלוש השכר שלנו. כלומר מדברים על כ-50 מוטבים, שיש בעיה שהם לא נכנסים לקריטריונים ועליהם בימים אלה, אפילו אתמול ישבנו עם נציגי ההסתדרות כדי לראות איך אנו מגיעים לפתרון על אותם מוטבים שחייבים להכניס אותם פנימה מכל מיני סיבות.


מבחינת המצב הפורמלי, ההסתדרות ישבה עם החשכ"ל, ישב עופר עיני עם שוקי אורן לצורך העניין לפני כשלושה חודשים. סוכם שם שהחשכ"ל נותן ארכה לסליקה נוספת של בנק יהב עד 31.3 כדי שהחשכ"ל ילמד את הסוגייה בהקשר של בנק יהב. הבטחנו שעד 31.3 אנו חוזרים עם תשובה. מה שקרה, שבימים האחרונים הוגש בג"ץ על ידי בנק יהב בדיוק בהקשר זה של סליקת הלוואות מתוך תלוש השכר עבור בנק יהב. עכשיו אנו מגבשים את העמדה עם הפרקליטות, ונודיע אותה בימים הקרובים, לדעתי.

מה עם ההלוואות שנלקחו לפני המכרז?

כל ההלוואות נסלקות וייסלקו עד תום ההלוואה. חלק מה-50, יש בהם הלוואות, בחלק מה-50 יש מוטבים שנותנים הלוואות לעובדי המדינה ולגביהם אמרתי שאנו בוחנים בחיוב גם להם את ההסדר שנתנו להלוואות שניטלו על ידי בנק יהב.

נציג בנק דיסקונט, בבקשה.

חבר הכנסת גפני דיבר על מצבים קיימים, ושאל מה עושים עם הסיכון שנטלו עליהם כל מיני גורמים שלקחו סיכון בדרך. הגורם שלקח את הסיכון הוא הגורם שנתן את הלוואה, לא הגורם שסולק את התשלומים. לזה קיבלת תשובה.


מעבר לזה, יש פה דיון כפול שנכון שהוועדה תהיה ערה לו; יש דיון אחד שאומר: בנק דיסקונט נכנס למהלך שלם מונחה על ידי מבקר המדינה, מהלך שעוכב משך עשר שנים בכל מיני שיטות, כולל עתירות לבית משפט, שהאחרונה מביניהן בהרכב של שלושה שופטים, ביקשה מבנק יהב להכיר בזה שהוא הפסיד את המכרז. המכרז של החשכ"ל נקב בשני דברים; קודם כל, החליט שיש לו נכס כלכלי משמעותי – מעסיק של 150 אלף עובדים. בעולם הבנקאי למעסיק יש כוח. כשאני רוצה להגיע לחבר הכנסת חיים כץ, שיש לו גם מעמד של ועד עובדים, והוא מחזיק בידיו נכס אדיר, בין אם כמעסיק ובין אם כמייצג, המשא ומתן בינינו הוא על התנאים. את עניין התנאים המדינה סידרה לעובדי המדינה. אין תנאים כאלה במשק הישראלי, כך שעובד המדינה מסודר באשר הוא. במכרז הזה בנק דיסקונט הבין מה ההתחייבויות שהוא לוקח על עצמו ומדובר פה בהתחייבויות דרקוניות. המכרז ייצר למדינה לפי כתובים בעיתונות ערך של 400 מיליון ₪, כלומר בצד שלנו יש העלות הזו על חיי המכרז לשבע שנים הקרובות ועוד תביעות שונות כדי לעמוד בתנאי המכרז, כמו למשל להקים מערכת טכנולוגית לסליקה של תלושי המשכורת של עובדי המדינה ולנהל את כל 3 המיליארדים האלה בצורה אחראית, כשבנק דיסקונט לוקח על עצמו מחויבות לנהל את הסיכונים עבור המדינה.


צד ההתחייבויות מאוד ברור, הלכנו עד סופו, בתוך תהליך קבלת ההחלטות הכלכליות שלנו החלטנו להיות שותפים עם המדינה ב-40% מפיקדונה. מה הערך הכלכלי של זה – יש שני גורמים כלכליים לזה; אחד, היכולת שלנו לקבל עדיפות, תמריץ, לגשת בצורה פשוטה יותר לעובד המדינה ולרכוש אותו כלקוח תחת התחייבות שאסור לנו להכריח את הלקוח לפתוח חשבון עו"ש משכורת בבנק דיסקונט ולכן בא הפתרון של החשבון התפעולי. ושתיים, בכל מקום שבנק יהב היה באתר של מדינת ישראל, הוא יוצא ובנק דיסקונט נכנס. בשבעה אתרים החשכ"ל מחייב אותנו להיכנס.


הדיון של כן או לא תלוש משכורת; חבר הכנסת גפני אמר נכון: בסיכונים עסקינן, קרי הנגישות לתלוש המשכורת מפחיתה את הסיכון למדינה שתבעה את זה לנהל 3 מיליארד ₪ מול עובד המדינה ואחר כך מתחיל כל היתר. לבנק יהב חמישים שנה היה מעמד כפול – אחד, הוא עשה ללא מכרז תוך זה שהוא קיבל רוב השנים עד לרגע האחרון עמלה עבור ניהול ההלוואות, היה מעמד כפול, אחד, לתת את ההלוואות בכסף, בהרבה עשרות מיליוני שקלים אם לא מאות מיליוני שקלים, בלעדיות, שהמבקר אמר: תפתחו את זה למכרז, והמדינה בחכמה דרשה כסף עבור הנכס הזה. יהב ודיסקונט ניגשו למכרז, דיסקונט זכה. יהב מייד אחרי המכרז הגיש בג"ץ, ששחרר אותו בלהגיד: תרדו מהעץ, לא זכיתם.


המעמד השני של בנק יהב היה מעמד סולק, מעמד מיוחד – כסולק הוא מרכז את כל הסליקה של כל הגורמים במשק שרוצים לגשת לעובד המדינה. אז פעם אחת היה לו יתרון לנהל את חשבון עובד המדינה ופעם שנייה היתה לו מערכת סליקה שהיא שלו. בנק מרכנתיל חתום על הסכם עם בנק יהב שהוא מבקש ממנו היתר - אגב, עבור תשלום, עמלה של אחוז וחצי, תשלום נטה, לבצע את ההפחתות האלה. בעולם הבנקאי הרגיל קוראים לזה הרשאות לחיוב חשבון.

אני מתנצל שאני קוטע אותך, חברת הכנסת יחימוביץ' צריכה ללכת לוועדה אחרת, אז ניתן לה זכות דיבור ולאחר מכן תמשיך.

ראשית, אני חושבת שההידיינות היא לא מול בנק דיסקונט. אנו מבררים כאן עניין מול החשכ"ל באוצר, ואני מנהלת את הדיאלוג הזה עם החשכ"ל לשעבר, ד"ר ירון זליכה, כבר חודשים ארוכים והיו לנו דין ודברים וחילוקי דעות חריפים ביותר בעניין הזה. הפעם הראשונה שהתקשרתי אליו ומחיתי היתה מיוזמתי כשקיבלתי לביתי מכתב מהחשכ"ל שבו הוא מפציר בי להעביר את חשבוני לבנק דיסקונט ומספר לי כמה בדיסקונט יהיה נפלא לנהל את החשבון. אני עוד לא שמעתי שהמדינה משמשת אשת יחסי ציבור לבנק. גם כאן אנו מדברים על דברים שלא קיימים במכרז. המכרז דיבר על הזכות לתת הלוואות, ויש פעילות יתר מוזרה, אני חייבת לומר, של החשב. נדרשתי לנושא הזה יותר מפעם אחת.


בסופו של דבר בפועל כל הכוחות שאנו מדברים עליהם, יש להם מטרה – לגרום לעובדים שמנהלים את חשבונם ביהב להפסיק לנהל את חשבונם ביהב ולעבוד לדיסקונט, ועניין הסליקה הוא הכלי. יהב זוכה ליחס מיוחד עדיף לרעה על פני כל הבנקים האחרים. אנו רואים הפסקת ניכויים בכל מיני מועדים, מאוד מאוחרים, כשלגבי יהב יש תאריך מיוחד – 1.4.08. כל האחרים זה במועד הרבה יותר מאוחר. זה כדי למנוע מיהב את היכולת להתחרות מול דיסקונט. הרעיון הוא הרי ליצור תחרות. כאן זה לקשור ליהב את הידיים מאחור, להגביל אותם בכל דרך. אגב, יש עוד דרכים, עכשיו למשל דיסקונט יכול להיכנס חופשי לכל משרדי הממשלה, להקים דוכנים, לקרוא לעובדים, להסביר להם כמה הם טובים. למה שיהב לא יוכל לעשות אותו דבר? איפה התחרות החופשית? לא ראיתי שבמכרז כתוב שתהיה זכות בלעדית לדיסקונט להיכנס למקומות עבודה ולשווק את עצמם. בעיניי תחרות חופשית זה שכל הבנקים יוכלו להיכנס למקומות עבודה ולשווק את עצמם.

את טועה.

אני מדברת גם על מערכת שיווק אגרסיבית, על כל המשתמע ממנה, לרבות המכתב השערורייתי שקיבלתי הביתה, ולרבות הכניסה הבלעדית למקומות עבודה. לדעתי, זה לא חוקי. גם העניין של הסליקה, שזה הפרת הסכם. באיזה סוג של התקשרות שומעים הפסקת סליקה חד צדדית כזו לאלתר, ועוד באופן מיוחד ליהב?


אני מתנצלת שאני הולכת בסוף דבריי, אבל אני חושבת שצריך לומר לחשכ"ל: תירגע ואל תחפש כל מיני דרכים – לא רק שהוצאת את הדבר למכרז וגוף אחר ניצח, אלא גם להשמיד ולאבד את בנק יהב, כי בפועל זה מה שקורה.

תודה. תשלים, בבקשה

איפה שהיה יתרון לאוחז באין מכרז משך 50 שנה, היתרון הזה צריך להתבטל.

בעניין זה אין ספק.

הייתי בנקודה של לעשות את ההבחנה בין ניהול הסיכון למתן ההרשאה לסליקה. ניהול הסיכון, הבנו שהמדינה גם כמעסיק וגם כנותן אשראי אומרת: אני רוצה לגשת לתלוש המשכורת. אומרת כמנהלת הסיכונים האלה: לאלה שאאשר באופן מלא, אאשר לאור שיקולים שלי כמעסיק. אנו לא מסתירים שליד העלויות הכבדות של המכרז הזה יש תמריצים נלווים של הרשאות – באופן רגיל במערכת הבנקאית כשאדם- -

אין לנו טענה אליך. השאלה אם דוח מבקר המדינה יחליף עכשיו את דוח מבקר המדינה הקודם, כאשר החשכ"ל עושה שימוש לרעה במכרז שהוא כן עשה. איך חיים כץ מקבל החלטה שמחייבת את כל עובדיו - חיים כץ בא לעובדים שלו, מקיים אספה כללית, שואל את כולם מה הם רוצים, ואז זה בא מלמטה למעלה. לעומת זאת, יש כאן כל מיני מהפכות בארץ שבאות מלמעלה ומחייבות את הלמטה. למשל, בית המשפט העליון מכריז על מהפכה חוקתית. היתה – אבל היתה הפיכה, לא מהפכה.


כל ההסכמים שבנק דיסקונט סיכן סיכון רב, אלה דברים שיוכיחו בעתיד. אין לנו מילים רעות לבנק דיסקונט. אני רק בתור עובד מדינה, שמעולם לא הייתי קשור בהסכמים בינך לבין המדינה, אני חלק מהמדינה. כשעשיתי הסכמים עם בנק יהב, מדוע שתחייב אותי? אני מקבל מכתב מהחשכ"ל שאני כאדם תמים מבין שאין לי בררה, אני חייב ללכת לבנק דיסקונט, ואם הייתי מביא את זה למבקר המדינה, ודאי הוא היה שואל: האם בשביל זה הבאתי המלצות? יש פה דבר שמתפתח לא טוב, נדמה לי. בנק דיסקונט, אין לנו דבר אחד נגדכם. לקחתם סיכון מתוך כוונה לרכוש לעצמכם ציבור לקוחות. אבל בפעם הבאה כדאי לכם ללמוד מחיים כץ, הוא הולך קודם לעובדים שלו ואחר כך מודיע להם מה קרה, לא ההפך. לכן הוא חזק.

היה חשוב לעשות את ההבחנה בין נגישות לתלוש משכורת מנדטורית לבין הרשאות כסולק, שזה המדובר, והרשאה, אין חובה לשום גורם כולל הבנק שנתן את ההרשאה, לשלם, אלא אם כן כושר ההחזר והיתרה בחשבון מאפשרים את זה. להגיד שהסידור הזה יישאר, לא משנה אם זה לקוח שלי או לקוח של בנק הפועלים – תבינו שעובדי המדינה לא חויבו לפתוח חשבון בבנק דיסקונט.


חיים כץ כשהוא עושה את ההחלטות שלו, הוא לוקח את ההצעה הכי טובה לעובדיו. ליד המכרז ואחרי המכרז נחתם הסכם חד צדדי בין בנק יהב והסתדרות העובדים, שבמסגרתו נעשה שם הסכם כולל. זה אותם תנאים שיש להם מול החשכ"ל.

תודה. בנק יהב, בבקשה.

הנכס שהיה במכרז ללא כל ספק הוא היכולת לתת הלוואות לעובדי מדינה בתנאי חשכ"ל, ריבית מיוחדת. את הנכס הזה קיבל בנק דיסקונט. אני אפילו מברך אותו כקולגה. זה הנכס של בנק דיסקונט. כתוב במכרז כך: "החשכ"ל רשאי לתת לכל גוף לחייב לנכות מהתלוש".

כלומר הסליקה היא רק בידיו כמדינה. זה בעייתי.

עד שבנק יהב החזיק בזכות הזו, הוא אפשר לכל הבנקים לרבות בנקים מקבוצת דיסקונט לחייב את תלוש המשכורת, גם אם היה צריך לחתום על נייר. כל בנק שרצה לסלוק דרך בנק יהב, יכול היה לעשות את זה. יותר מ-1,500 ספקים פעילים פועלים היום, וגם הם עושים את החשבון – אם אני יכול לחייב את תלוש המשכורת של העובד, אעשה להם הנחה. בנק דיסקונט זכה על הזכות לתת את ההלוואות. אגב, בנק דיסקונט דורש לפתוח חשבונות צל, שהם חשבונות לכל דבר ועניין באמרו שאין לו מערכת תומכת. זה בניגוד למכרז. החשבון הזה בהסכמה טלפונית, בהסכמה של האדם, יכול להיהפך מייד לפתיחת חשבון פעילה של חשבון צ'קים.


אנו מבקשים שיסבירו לנו מה הנימוק, למה בנקים אחרים פסולים מלחייב את תלוש המשכורת ולתרום לתחרות? כשאין תלוש משכורת, ברור שלבנק דיסקונט יש דבר שהוא לא זכה במכרז – לומר: רבותיי עובדי המדינה, יש לי תלוש משכורת, חבל לכם להיות מטורטרים, אני הבנק היחיד שרשאי לחייב דרך תלוש המשכורת, יש לכם אצלי זכות עודפת. הזכות העודפת הזו לא קיימת. תן שירות, תן מחיר, תן מוצר. אל תיתן תלוש משכורת רק לדיסקונט.


אנו מבקשים להחזיר את המצב לקדמתו, לא לגרום להוצאות נוספות ללקוחות שלנו.

תודה.

אנו קיבלנו על ידי חוזה, קרוב לארבעים שנה אנו עובדים עם עובדי המדינה, רק עם עובדי המדינה. יש לנו מסמך שקיבלו בזמנו כדת וכדין הרשאה מבנק יהב, שאנו יכולים גם כן לסלוק דרך התלוש.


לגבי העבר, עסקאות שנעשו ב-2007 ואדם לקח למשל ל-18 חודש וידע שינוכה מהתלוש שלו, לא ייתכן שאחרי ששה חודשים בלי הסכמתו יגידו לו: אנו מפסיקים לגבות מהתלוש.

הוא אמר שמבטלים את זה.

הם שוקלים בחיוב, ונבקש שנקבל תשובה עוד לפני תום התאריך.

כל אלה שקיבלו הרשאה מבנק יהב, שינכו להם עד הסוף.


לגבי העתיד, יש פה עניין של מונופול, שרוצים לתת, אני מדגיש - מעבר להלוואות חשכ"ל. למה לא כמו שהיה ארבעים שנה, והיום יש לנו דור שני ושלישי שמרוצה מהשירות, קיבל בתנאים נוחים הלוואות שלא צמודות, קיבל קרן בלבד, או קיבל גמ"חים, אפילו בלי ריבית, אז לתת אפשרות.

אין לי שום דבר נגד בנק דיסקונט. אני בעד שיסלוק. החשכ"ל אמר: לקחתי לידיי את החובה לסלוק. אני מבקש מהחשכ"ל כמעסיק הכי גדול במדינה שיסלוק לכולם. יבוא ועד העובדים של המדינה, שזה במקרה הזה אני, על כל סליקה יסכם אותה עם החשכ"ל כפי שהיה חמישים שנה. אני מבקש שיודיע פה שהוא לא עוין את עובדי המדינה שלקחו הלוואות בבנק יהב. הוא יודע שהתקשרתי עם בנק יהב בטרם המכרז.


אמרתי לירון זליכה שלדעתי הוא פגע בנכס, בנק יהב הוא גם של המדינה, אך עשה טוב לעובדי המדינה: הוא מאפשר לי להתקשר אל מול כל מיני גורמים בנוסף להלוואות שהמדינה נותנת היום באמצעות בנק דיסקונט, אם היא תמשיך את ההרגל של הסליקה, עובדי המדינה נהנים כפול, וזה מה שמנסה היום החשכ"ל לעשות – לפגוע בנו. הוא רוצה במקום לנהל להיות ועד עובדים.

לעניין יתרת המוטבים, לנו יש כוונה להגיע להבנות עם נציגי העובדים ככל שהדבר ניתן במסגרת קריטריונים שקופים, מסודרים, שכולם יכירו את חוקי המשחק, כי מחר בבוקר אם הדבר הזה לא יהיה מוסדר, אצטרך לעמוד על דוכן עדים בבית המשפט ולהסביר למה נתתי לגורם אחד לסלוק ולאחר לא. חשוב שנהיה ברורים בהקשר הזה.


יחד עם זאת, אנו רוצים להגיע להבנה ולהסדר בהקשר הזה עם נציגי העובדים. אף אחד לא עוין את העובדים, אריאל יודע שאנו עושים גם פעולות משותפות לטובת העובדים, והכוונה שלנו שבסופו של דבר מצד אחד נעמוד בכללים שנקבעו במכרז ומצד שני ניתן את השירותים הטובים ביותר לעובדי המדינה.

אדוני היושב ראש, הערת אגב, מהניסיון שלי בכנסת, כשיש עובד מדינה בכיר, פקיד, בעיקר במשרד האוצר שאומר: אני רוצה שהכל ייעשה על פי קריטריונים שקופים, ברור לי שמישהו הולך עכשיו לחטוף אותה. לא הבנתי, מה יותר מקריטריונים שקופים וברורים שכל הבנקים יכולים להיכנס לעניין ולהתחרות על לב העובד?


אדוני היושב ראש, אני מבקש, נעזוב את העבר – מקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. אני סבור שהנושא הזה של פתאום לעצור חוזה באמצע דינו להיפסק. אני מקווה שהכוונה באמת להפסיק את זה. לדעתי זה גם נושק לעברה.


לגבי הנושאים האחרים, בסופו של דבר אתה צריך לייצג את העובדים. אתה צריך לדאוג לכסף של המדינה אבל אתה צריך לדאוג לזה שהעובדים יקבלו את המיטב. איני רואה סיבה שלא תאפשר מעבר למה שיש בחוזה, ואני מברך את בנק דיסקונט, שצריך לעשות עכשיו עבודה כפולה; הוא צריך לתת הלוואות חשכ"ל, צריך לתת שירות טוב, ואז ממילא אני כעובד מדינה מעביר את החשבון שלי אליו. יש לו מקדמה מאוד רצינית. אם הוא יידע לנצל אותה, הוא מרוויח מזה המון. ואני מברך אותו שיצליח. אבל אתה חייב לאפשר את התחרות מעבר להלוואת החשכ"ל. תאפשר את התנאים מעבר להלוואת חשכ"ל. כל מטרת המכרז היתה כזאת שלא לתת לבנק יהב בלעדיות, אפילו שהמדינה הקימה אותו, אפילו שהמדינה היא הבעלים שלו. להפוך את הכל לתחרות. אתם עושים את ההפך – נותנים לבנק דיסקונט, וזה בסדר, את הלוואות החשכ"ל, אתם מרוויחים כסף מזה ועובדי המדינה מרוויחים, העובדים יעברו אליהם אם הם ייתנו שירות טוב וזה בסדר, אבל תאפשרו את כל הדברים האחרים.

אם הבנתי אותך נכון, כל מה שקשור לעבר, פרט לחמישים, אין בעיה יותר. לגבי החמישים, אני מקווה שתוך שבועיים תפתרו את הנושא הזה וגם לא תהיה בעיה.


לגבי העתיד, אם זה מופיע במכרז כאלמנט ברור, הזכות הבלעדית שלהם לעשות את הסליקה, אין לי מה לומר. אם זה לא מופיע, הסבירות תהיה לתת לכל הבנקים לעשות את זה בלי עמלות, כלומר שלא כולם יצטרכו לעבור דרך בנק דיסקונט ולשלם לו אחוז וחצי עמלה, אלא אם כבר, לתת את זה פתוח, שכולם ירוויחו מזה.

תוך שבועיים נעקוב אחרי הסיכום הזה. אנו מבקשים ממך לדווח לנו ולתקן את הדברים שהועלו.


תודה רבה, הישיבה נעולה.