PAGE
5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

19.02.2008

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 384

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

מיום שלישי, י"ג באדר א', התשס"ח (19 בפברואר 2008), שעה: 12:00

צו לשכת עורכי הדין (שינוי התוספת לחוק), התשס"ח-2007

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

עו"ד דפנה גלוק – משרד המשפטים

עו"ד יעל גויסקי – לשכת עורכי הדין

יהודית וסרמן


נועם פלק - מתמחה

וילמה מאור

אושרה עצידה

צו לשכת עורכי הדין (שינוי התוספת לחוק), התשס"ח-2007

צהרים טובים לכולנו. אנחנו פותחים את הדיון בצו לשכת עורכי הדין (שינוי התוספת לחוק), התשס"ח-2007. אבקש את נציגות משרד המשפטים להציג את הנושא.

סעיף 41(א) קובע שמעמדו של מתמחה הוא מעמדו של עובד, למעט מספר חוקים שמתוספים בתוספת שאינם מוחלים על מתמחה. ביניהם, נמצאים חוק פיצויי פיטורין, חוק שירות התעסוקה, חוק חיילים משוחררים - חזרה לעבודה, ועוד מספר חוקים של שירות המדינה. אנחנו ביקשנו בשלב זה למחוק מהתוספת ולהחיל על מתמחים את חוק שירות התעסוקה וחוק החיילים המשוחררים - חזרה לעבודה. אנחנו דנים גם בנושא החוקים של שירות המדינה בנפרד. לא רצינו לעכב את החוקים האלה, ואמרנו שנריץ את אלה קדימה.


בעבר, לשכת עורכי הדין מסרה שהיא מסכימה. עכשיו פנו והסבירו לי שיש בעיה קצת יותר מורכבת בנושא קבלת מתמחים. כמו גם, הלשכה היום עובדת על רפורמה בנושא קבלת מתמחים להתמחות גם לנושא המועדים שבהם הם מתקבלים.

שיהיה לכל מתמחה שוויון הזדמנויות ברגע שהוא פונה למשרדים. היום המשרדים הגדולים מתחילים את הליך הקבלה לצערנו, כבר בשנה הראשונה. אנחנו מעוניינים שזה יהיה בשנה השלישית.

כלומר, כבר בשנה הראשונה הסטודנט נכנס להליך הקבלה הזה.

מדובר בסטודנטים מצטיינים. בדרך כלל המשרדים הגדולים כבר יודעים שהם למשל לעוד שנתיים-שלוש מחפשים התמחות. הסטודנט המצטיין כבר יודע שיש את המשרדים המובילים, ונניח שהוא מעוניין להגיע למשרד ש. הורוביץ לדוגמה. הוא פונה למשרד ש. הורוביץ בערך כשנתיים וחצי לפני סוף הלימודים שלו, לפני תקופת ההתמחות. הוא שולח קורות חיים, הוא שולח גיליון ציונים. הוא יודע שהציונים שלו הם ציונים של מצטיין. הם כבר סוגרים, הם מראיינים אותו והם סוגרים אותו לעוד שנתיים. לא לשנה הבאה, אלא לעוד שנתיים. הלשכה לא אוהבת את זה.

עד כמה שידוע לי, לימודי המשפטים הם לימודים של שלוש שנים.

שלוש וחצי שנים. יש מצבים שפונים בתום השנה הראשונה.

זה על סמך הציונים של השנה הראשונה כמצטיין שנה א'.

נכון. הלשכה רוצה למנוע את זה. אנחנו היום יושבים על רפורמה גדולה בכל נושא ההתמחות. בין היתר, זו רפורמה שתקבע לוח זמנים מתי המתמחה יכול להגיש בקשה להתמחות במשרד, כך שלא ייווצר מצב של שנתיים מראש, אלא שנה מראש כמו שצריך. אותו מידע צריך להיות כמובן גם למשרדים, לא לקבל לפני כן. זה בא על מנת ליצור שוויון הזדמנויות לכולם.


עו"ד אורן פרסקי מטעם לשכת עורכי הדין היה אמור להגיע לדיון הבוקר, אבל בעקבות השלג הוא לא הגיע.

אבל, אני לא חושב שזה נוגע לגבי חוק שירות התעסוקה.

זה כן נוגע.

הלשכה הביעה חשש שהוראות חוק שירות התעסוקה יכולות ליצור איזושהי התערבות בתהליך של קבלה הן מכיוון שהם ימנעו מגופים פרטים ומירידי השמה למיניהם שיש בכל מיני אוניברסיטאות לעסוק בנושא, והן מכיוון שהם עלולים ליצור מצב – ככל הנראה זו הסיבה שמלכתחילה הוא חויב – שמאמן יחויב לקבל מתמחה שזה משהו שבדרך כלל לא עושים בשל הקשר.

אגב, בעמדה שלנו תומכות גם האוניברסיטאות כמובן. בדרך כלל בפקולטות למשפטים באוניברסיטאות יש הכוון תעסוקתי שמכוון את הסטודנטים למשרדים. יש בלשכת עורכי הדין את מרכז ההשמה. יש היום בשוק גם חברה פרטית בשם "קודקס". בנוסף, בכל פקולטה למשפטים אתה דרוש מודעה שדרוש למשרד X,Y,Z. אם המתמחים יצטרכו להגיע לשכות מה שנקרא האבטלה התעסוקה, החשש שלנו זה שמחר שאחת מהלשכות האלה תבוא למשרד X,Y,Z, ותגיד לו: אתה צריך לקחת את המתמחה הזה. למעשה, זה שונה.

בשירות התעסוקה לא מחייבים אדם לקחת. הוא רשאי לפנות לשירות התעסוקה ולקבל עובד. העובדה שעובד מעוניין בעבודה, או לצורך העניין מתמחה נרשם בשירות התעסוקה, לא מחייב שום מעביד לקבל אותו לעבודה.

כן, אבל החשש שלנו הוא שבכל אופן זה יגרום לאיזה עוד מסלול שהוא לא נכון ולא טבעי. אבל, אנחנו לא מבקשים שלא תדונו בזה.

האם מאמן איננו רשאי לקחת אדם מחוץ לשירות התעסוקה?

הוא רשאי.

אין חוק שמונע את זה ממנו.

בוודאי.

אנחנו לא חשבנו שזה יוצר איזושהי בעיה, ולכן רצינו למחוק באמת מתוך מחשבה שזה לא ישנה הרבה גם את המצב. מכיוון שהלשכה מביעה חששות, ומכיוון שאנחנו לא סיימנו את הדיון בתוספת בכל מקרה - החוקים השלמים של שירות המדינה עדיין נדונים אצלנו - אז אמרנו שאנחנו מציעים פשוט להמתין בשלב זה עם המחיקה.

בסדר. אני שואל את השאלות לא משום שאני מתנגד להצעתכם. אני פשוט מנסה להבין האם הסיטואציה הזאת לא עשויה לגרום לכך - אולי זה היום כבר ישנו - שעורכי דין הופכים להיות מעין גילדה? נכון להיום, כפי שתיארת המאמן מקבל סטודנט אחרי שנה א', אחרי שיש לו כבר את גיליון הציונים של שנה א'. אני מאמין שאותו מאמן לפני כן מתייעץ עם המרצים שלו.

לא, ממש לא. אני יכולה אפילו לספר דוגמה על עצמי.

האם זה לא נוגע לשאלה האם - - -

לחלוטין לא. מה שקורה הוא שהמשרדים הגדולים פונים בכמה צורות. או שהם מפרסמים מודעה בעיתון, או שהם פונים לאוניברסיטאות ואומרים שהם מחפשים למחזור 2009 מתמחים. האוניברסיטאות מקבלות את הסטודנטים. הסטודנט עצמו יודע שיש לו יתרון יחסי לעומת חבריו. אבל, מזכירת החוג לא יודעת זאת. היא לא נכנסת ובודקת כל מי שבא בפניה. היא אומרת לו מי הם המשרדים שמחפשים, ושמשרד כך וכך נחשב משרד מאוד מאוד טוב לאותה גילדה שאתה קורא לה, ושזה משרד של עשרים עורכי דין.

לא התכוונתי, חס וחלילה. היה לי חשש מ"גילדאות" כזאת.

או שזה משרד של שלושה עורכי דין שבו יש אווירה משפחתית, ושמתעסק בנושאים מסוימים. ואז אותו סטודנט שהוא פחות או יותר את נתוניו ואת הרקע שלו, פונה בהתאם למה שיש לו. הוא כמובן יכול לצרף המלצות של מרצים.

מרכז ההשמה בלשכה עובד אחרת כשלמרכז ההשמה פונים המשרדים. הם מקבלים את המתמחים שפונים אליהם, הם שולחים עם המתמחים את גיליון הציונים, והם יודעים להגיד אם מדובר במתמחה טוב, מצטיין ועם איזה רמת ציונים – זה הלשכה. חברת "קודקס" היא חברה פרטית וקשה לי לדבר עליה, כי אני לא מכירה. כמובן שיש את השילוט והשלטים שגם בלשכת עורכי הדין המשרדים עצמם שמים, גם באוניברסיטאות ובפקולטות הם שמים.


אני יכולה לומר לך שכאשר הייתי מתמחה הרבה פעמים אפילו לא נזקקתי לשירותים האלה, כי אפשר לקחת את הטלפונים של המשרדים ולבדוק באינטרנט. את יודעת שיש משרד נחשק, ואת מרימה טלפון ומבקשת לדעת מי אחראי על נושא ההתמחות במשרד, ואחר כך את שואלת האם אפשר להעביר קורות חיים. הראש של סטודנט למשפטים הוא לחשוב קדימה כמה שיותר כי פוחדים לפספס את המועד – זה למשרדים הגדולים והיוקרתיים.

אני באמת חושבת שאין מניעה להחיל את שירות התעסוקה על מתמחים. אבל, לשכת עורכי הדין ומשרד המשפטים הגיעו כאן להסכמה. אני חוששת שהחשש העיקרי של לשכת עורכי הדין זה מהחלת החובה של לשכה פרטית לקבל רישיון לפי חוק שירות התעסוקה, כי אני מבינה שיש איזושהי התארגנות כנראה מאוד ברוכה של לשכת עורכי הדין לעשות מאגרים ולהפנות מתמחים, וברגע שיחילו עליהם את חוק שירות התעסוקה הם יהיו חייבים לקבל רישיון, ולעמוד בתנאים די נוקשים של חוק שירות התעסוקה. בכל אופן, בשלב זה הם מבקשים שחוק שירות התעסוקה לא יחול על מתמחים. אבל, זה נושא שמשרד המשפטים צריך לשקול אם ראוי שזה לא יחול.

צריך לשקול יותר לעומק .

אנחנו ניתן לכם את הזמן. אם תחליטו במועד מאוחר יותר לבצע עוד שינוי אז נשקול את זה מחדש.אני מבקש לקרוא את הנוסח.

"צו לשכת עורכי הדין (שינוי התוספת לחוק), התשס"ח-2008


בתוקף סמכותי לפי סעיף 41א(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-החוק), ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור:


שינוי התוספת לחוק 1. בתוספת לחוק פרט 3 יימחק."

פרט 3 יימחק.

אני מעמיד את זה להצבעה. ברוב קולות של 1, אין נמנעים, אין מתנגדים, הצו עובר.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:23.