PAGE
21
ועדת הפנים והגנת הסביבה

12.10.2008

כנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 470
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום ראשון, י"ג בתשרי התשס"ט (12 באוקטובר 2008), שעה 13:30

דיון באירועים בעכו – פנייה של ח"כ דוד אזולאי

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז-היו"ר

טאלב א-סאנע

יצחק אהרונוביץ

אפי איתם

חיים אמסלם

אסתרינה טרטמן

דוד אזולאי

אחמד טיבי

ואסל טאהא

מוחמד ברכה

צבי הנדל

יוחנן פלסנר

משה גפני

אלי גבאי

שלמה מולה

ראובן ריבלין

נדיה חילו

ג'מאל זחאלקה

עבס זאכור

יובל שטייניץ

נציב בנצי סאו – ראש אג"מ, המשרד לביטחון פנים

ברק מרדכי – עוזר ראש אג"מ, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ערן שקד – דובר גליל מחוז צפוני, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ אבי אדרי – מפקד תחנת עכו, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ מנחם חבר – מפקד מרחב גליל, המשרד לביטחון פנים

רס"ר שי סיטון – נהג ר' אג"מ

ראלב מג'אדלה – שר המת"ס

מיכה ינון – מנהל מינהל התרבות, משרד המדע, התרבות והספורט

מואפק חורי – סמנכ"ל תרבות ערבית, משרד המדע, התרבות והספורט

זאב נוימן – מ"מ ראש העיר עכו

אריה קמחי – עיריית עכו

יענקלה מנדל- יו"ר אמ"י

חווה אורטמן – אמ"י

תמי ספיבק – אמ"י

ריאן כמאל – סמנכ"ל השלטון המקומי

עבד אל ראוף מואסי – ראש המועצה המקומית פרדיס

מאיר דויטש – רכז דרום ואחראי על בניה בלתי חוקית של בדואים בנגב

אלברט בן שלוש – מנכ"ל פסטיבל עכו

סעיד אגא – תושב עכו

אורי גופר – ארגון יוזמות קרן אברהם

ג'מאל תאופיק

יפה שפירא

יפעת שפרכר

דיון באירועים בעכו

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום שלנו הדיון באירועים שהתרחשו – אני מקווה שלא מתרחשים – בעיר עכו. למרבה הצער, במהלך יום הכיפורים התחילה השתלשלות אירועים קשה שנמשכה מספר יממות ושבמהותה היו הפרות סדר קשות , אלימות, פגיעה קשה ברכוש. הדברים האלה קורים בין יהודים וערבים בעיר מעורבת.

עכו היא עיר ואם בישראל שבמשך הרבה מאוד שנים מתנהלת כעיר יהודית ערבית. יש בה רוב יהודי ומיעוט ערבי. היא אחת מהערים המעורבות בישראל. יש לא מעט כאלו. למרבה הצער, הדברים בימים האחרונים הגיעו לקיצוניות מאוד גדולה. חבר הכנסת אזולאי וחבר הכנסת זאכור הם תושבי העיר עכו. חבר הכנסת אזולאי, שהוא חבר הוועדה ותושב עכו, פנה אלי במוצאי יום הכיפורים בבקשה לדון בוועדה בנושא. אני קיוויתי מאוד שעד הדיון ביום ראשון נהיה כבר אחרי האירועים הקשים. היו תופעות מאוד קשות של אלימות, של הסתה, של פעולות. אלה דברים שאנחנו מאוד חרדים מפניהם. אני רוצה לקוות שהסדר חוזר לכנו. חשוב מאוד לא לאפשר לקיצוניים מכל הקבוצות לקחת את החוק לידיים, להכניס את העיר הזאת לאיזו שהיא מערבולת של יצרים ואלימות. שמעתי כאלה שאמרו שהדו קיום בעכו מת מזמן. הדו קיום בעכו הוא עובדה מוגמרת. תמיד בעכו יהיו יהודים וערבים. אני מציע לכולם להבין את הדבר הזה. כיוון שזאת העובדה - כולנו יודעים שזאת תהיה העובדה גם בעתיד - צריך למצוא את הדרך לחיות ביחד. הדרך לחיות ביחד מתחילה ביכולת לכבד. כל אחד שיכבד את זולתו, שיבין את דפוסי החיים, את המנהגים, את הדת ואת המנטליות. בלי זה אין יכולת לחיות ביחד.


אני מכיר את העיר עכו. אני לא מכיר אותה כתושב. אני מכיר אותה היטב. בעכו היכולת לחיות ביחד הוכיחה את עצמה הרבה מאוד פעמים ובהרבה מאוד מבחנים. המבחן הכי גדול שלנו כנבחרי ציבור זה לעזור על מנת להחזיר את היכולת לחיות ביחד, להחזיר את החיים המשותפים, את ההרמוניה. אני לא אומר שכולם צריכים להתחבק ולהתנשק כל היום. נוצר פה איזה שהוא פצע שאני מקווה מאוד שיגליד. גם כשהפצע מגליד נשארת צלקת. החובה של כולנו היא לנסות להחזיר את החיים למסלולם. מחזירים את החיים למסלולם על ידי היכולת לכבד, על ידי סובלנות ועל ידי אי כניעה לאלימות ומיצוי הדין עם כל מי שהסית ועם כל מי שלקח את החוק לידיים ופגע באחרים והשחית רכוש. אסור על הדברים האלה לעבור לסדר היום. צריך לדעת למחול, צריך לדעת לסלוח, צריך גם לדעת לבקש סליחה. בסופו של דבר אם נוותר במקום שבו נדרשת אכיפת חוק זאת תהיה מתכונת ברורה לאנרכיה ולהובלת העניין על ידי קיצוניים.

אני בכוונה לא חשבתי שכדאי שנבקר בעיר באמצע האירועים, כי חשבתי שהביקור שלנו עלול, למרות שהוא בא ממקום טוב, לייצר איזה שהוא חומר תבערה. חשבתי שנכון יותר לקיים את הדיון כאן בירושלים, במנותק משהו מהמתח ומהיצרים והאמוציות שיש כרגע בעיר עכו. הבאנו לפה את פרנסי העיר, את חברי הכנסת שקשורים, את גורמי המשטרה וכל גורם אחר שיכול לתרום לעניין.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על היענותך לקיים את הדיון הזה לפני חג הסוכות. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולהודות לכל אלה המנסים להביא את השקט והשלווה לעיר עכו, כשבראשם נשיא המדינה, הרבנים הראשיים בישראל ונכבדים ערביים אחרים מחוץ לעיר.

אני מבקש מכולם להבחין בין הפוגרום שהיה בליל יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים. בליל יום הכיפורים מטורף אחד נכנס ללב ליבה של שכונה יהודית ברכב עם מוזיקה צעקנית ובהתגרות פרובוקטיבית. לאחר מכן הוא וחבריו הלכו והתבצרו בבית. כאן התחיל המחדל הגדול של משטרת ישראל. אני הייתי נוכח במקום משעה 23:00 בלילה עד השעות הקטנות של הלילה. כאשר ניגשתי לקצין שהיה במקום ושאלתי אותו למה הוא לא עולה לדירה וקורא לאנשים להסגיר את עצמם, הוא אמר שהוא לא יכול להיכנס לתוך הבית. אמרתי לו להפעיל מגה פון. הם עלו לדירה, ירדו והתחילו לזרוק אבנים. פה התחיל הכישלון של המשטרה. לאחר מכן ההתפתחות הייתה מאוד מהירה. הרחוב שלט בעסק, לא המשטרה. האנשים לקחו את החוק לידיים. לאחר כרבע שעה נכנסה מכונית בדהרה לתוך הציבור שהיה שם. בנס נפגעה רק ילדה קטנה פגיעה קלה. כששאלתי את השוטרים אם הם לקחו את המספר של הרכב, אף אחד לא יכול היה לענות לי על כך. הם לא לקחו מספר והאיש המשיך בדרכו. לו המשטרה הייתה מתנהגת כפי שהיא הייתה צריכה לעשות אז בתוך מחצית השעה העסק הזה היה נגמר ולא היינו מגיעים לכאן. רבותי, בליל יום הכיפורים למעלה מ150 מכוניות נופצו. חנויות של יהודים נופצו על ידי אספסוף של חבורות פושעים ועבריינים שנכנסו ל-3 רחובות בעכו. כל מה שהיה בדרכם הם ניפצו.


בשמחת תורה לפני שנתיים פגעו בנו. בישיבה בשכונת וולפסון פגעו. לפני כשנה נשרף בית כנסת. המשטרה יודעת מי עשה את הדברים האלה. הייתה גם פגיעה בבית העלמין. אנחנו דואגים לשלום ועושים למען השלום. עד אתמול בשעה 2 בלילה ישבנו עם מנהיגי העדה היהודית יחד עם מפקד התחנה ומפקד המחוז. הבעיה היא שהרחוב חם מאוד . ערב יום הכיפורים, ידידי יושב ראש הוועדה, זה לא יום רגיל. זה לא שבת. זה לא חול. זאת לא חבורה קטנה. זאת קבוצה של למעלה מ200 איש רעולי פנים שנכנסו לתוך שכונה יהודית. אני שמעתי את הצעקות אללה וואכבר, אטבח אל יאהוד. שמעתי באוזניי. המשטרה לא הייתה נוכחת.

אין קריאות כאלו.

חבר הכנסת עבס זאכור שמע את הדברים. נפצים, רימוני הלם, חזיזים, מה לא היה שם. זה לא נקרא דו קיום. לבוא לתוך הבית שלי בערב יום כיפור זה לא נקרא דו קיום.

אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, שתצא מכאן דרישה חד-משמעית למשטרה - את השלום בעכו אנחנו נעשה - לחקור ולהגיש את הדוח לוועדת הפנים. צריך לבדוק איך קרה שהמשטרה כשלה. גם ביום שבת כאשר יהודים שרפו בתים של ערבים והעיר הייתה מלאה בכוחות משטרה, המשטרה לא הצליחה לבלום את שריפת הבתים ברח' גולומב וברחוב בורוכוב. מה קרה לכם? אתם מדברים איתנו על ביטחון אישי? אתם מדברים איתנו על שלום? אנחנו דבר ראשון דורשים שהאירועים האלה ייבדקו. אני רוצה להחזיר את הביטחון האישי לתושבי עכו. היום אין ביטחון אישי לתושבי עכו.

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מכובדים, בעכו היה כל הזמן דו קיום ויש עדיין דו קיום. אפילו באותו יום של האירוע היה דו קיום. בשכונת וולפסון, שיש בה רוב ערבי, דייר יהודי היה בונה את הסוכה למחרת יום הכיפורים והערבים היו עוזרים לו בבנייה והיו יושבים איתו בתוך הסוכה. זה דו קיום אמיתי שנמצא בעכו. בחג האחרון של המוסלמים, חג אל-פיטר, חגגו יותר מ400 אלף תושבים יהודים וערבים עם 0 תקלות. יעיד על זה מפקד תחנת עכו. אנחנו חיים חיים טובים בעכו. את המקרה של האדם שנסע ביום הכיפורים לא קיבלנו, גינינו. גינינו גם את התגובה של השכנים היהודים ואת הצורה שבה הם טיפלו בבחור הזה. הבחור הזה לא מופרע. הבחור שנסע ברכב נמצא בחדר הזה. הוא יגיד לכם הרבה דברים שתופתעו מהם. הוא יגיד לכם מה הוא מוכן לעשות בכדי להחזיר את השקט לעכו ואת הדו קיום האמיתי.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לדבר קצת על עצמי. מכיר אותי חבר הכנסת דוד אזולאי, מכיר אותי אדון נוימן ועוד רבים בעיר הזאת. אני גר בשכונת וולפסון מאז שנת 1976. אני ממייסדי הוועד הקהילתי של שכונת וולפסון. זה הוא ועד לתפארת כל מדינת ישראל. הוא ועד משותף של יהודים וערבים. אנחנו המצאנו את הדו קיום. לא צריך ללמד אותנו מה זה דו קיום. משכונת וולפסון יצא הדו קיום.

איך נסעת ביום כיפור?

אחרי שראינו שהוועד קטן עלינו הקמנו עמותה. אחר כך הקמנו פורום למען עכו של יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים. עמלנו רבות. הקמנו מרכז קהילתי לתפארת העיר עכו, לתפארת מדינת ישראל. המרכז הקהילתי מפעיל קורסים, מפעיל חוגים ליהודים וערבים ביחד.

צריך להמשיך את זה.

אנחנו נמשיך. למקרה עצמו. אני לא חישבתי נכון. יכול להיות שאחד פלוס אחד יצא לי שלוש. אם מה שעשיתי גרם לזה אני מוכן להקריב את הצוואר שלי ועם גרדום תורידו רק שיחזרו השקט, השלווה והדו קיום לעיר עכו. אני לא פושע. קרתה טעות. אני בטוח שאדון אזולאי לא מסכים לתגובה שהייתה כלפיי, כלפי בני וכלפי חתני.

תסביר מה קרה.

את מה שקרה אני רוצה לשכוח. כולי רועד. אני לא מפחד ממצלמות. אני עברתי חוויה שאני לא מאחל לאף אחד. עשו אותי רוצח, עשו אותי פשיסט, קראו לנו נאצים. אנחנו לא נאצים ולא פשיסטים. אנחנו ממציאי הדו-קיום בעכו.

אני לא מבין את כל ההצגה הזאת. אתה צריך להיות עצור. צריך לחקור איך קרה כל העסק הזה. אתה עומד פה ומבלבל את המוח. זה המחדל. אני לא מבין מה אתה עושה פה. אתה מעורב בכל הסיפור הזה. צריך לעצור אותך ולחקור אותך.

על מה לעצור אותו?

חבר הכנסת אזולאי אמר שהם זרקו אבנים, שהם התבצרו בבית. מה הוא מסביר שהוא המציא את הדו-קיום?

חבר הכנסת איתם, אתה רשום לדבר. הבן אדם בא, הרהיב עוז לבוא ולומר את הדברים.

הרהיב עוז? הוא צריך להיות עצור. במדינה נורמאלית אדם כזה היה בחקירה עכשיו. הוא מספר לנו פה את גרסתו, מספר לנו שהוא המציא את הדו-קיום.

טוענים שהשמעתי מוסיקה, טוענים שהייתי שיכור , טוענים שנסעתי במהירות מופרזת.

צריך לחקור את זה. בא עבריין, נותן גרסה וכולם מצלמים. שהמשטרה תגיד.

אני לא נסעתי במהירות. אני בחור דתי שלא שותה. מאז שנהייתי דתי לפני 8 או 9 שנים אני לא שותה כך שאני לא יכול להיות שיכור. מוזיקה לא הייתה. את הרדיו לא פתחתי.

לאיפה רצית לנסוע?

רציתי להביא את הבת שלי הביתה.

הנהגת העדה הערבית הוציאה כרוז שחולק לכל כלי התקשורת. גם היום זה מחולק במגזר היהודי בעכו. אחרי האירוע שקרה ביום הכיפורים השר דיכטר ביקש שנרגיע את הרוחות. מיום שישי זה רגוע במגזר הערבי. יכולה להעיד על זה המשטרה בעכו. יש כמה מקרים שנתקלים בהם פה ושם. אני קורא לכל התושבים הערבים והיהודים לשכוח את מה שהיה, לדבר על המחר, לדבר על העתיד.

מה עם המואזין שהסית?

יש משטרה שתחקור. אני קורא לכל המנהיגים היהודים והערבים לשמור על עכו כך שהיא תהיה דוגמה לחיים משותפים, לדו-קיום אמיתי. יש אפשרות שנעביר את זה לכל העולם. אני מבקש מכל חברי הכנסת לעזור לנו לדו-קיום אמיתי ולשקט אמיתי בעכו. אנחנו מושיטים יד לשלום אמיתי בעכו.

אני מכהן 10 שנים בתפקיד ממלא מקום ראש עיריית עכו. אף אחד לא יכול להאשים אותי בגזענות.

מאיזו מפלגה אתה?

מישראל ביתנו. אני רוצה להעביר לכם את ההרגשה של תושב העיר מזה 50 שנה. אני גר בבלוק מעורב. יש לי שכנים ערבים, חברים ערבים. אף אחד לא יכול להאשים אותי בכלום. הייתי עובד של כבוד השר.

יום כיפור זה היום הכי חשוב לי בחיים. זה למרות שאני לא דתי. לצאת מבית הכנסת, לעבור ברחוב ולראות את ההרס, לשמוע ש200 פורעי חוק לקחו את החוק לידיים, נכנסו לבתים, קיללו ,השמיצו את תושבי העיר זה העניין. נתפוס אותם ואת המואזין. אנחנו נמשיך לחיות ביחד. ישבנו אתמול עד 1:00 בלילה. זה התפוצץ. אנחנו נחזור. אנחנו חברים. אנחנו שכנים. איפה אותם 200,300 פורעים שהלכו ושברו חנות של יהודי כן, חנות של ערבי לא? תעברו ברחובות. זה להסתכל ולבכות. על זה תדברו. אל תריבו ביניכם. תביאו את הפתרון.

אני רוצה לציין את העובדה שמשטרת ישראל תופשת את האירוע הזה בשיא החומרה. מכאן ריכוז המאמץ המבצעי של משטרת ישראל, שכולל נוכחות של מאות שוטרים בעיר עכו מאז פרוץ המהומות, מאז ערב יום כיפור ועד השעות האלו כולל. אנחנו איננו רוצים התפתחות של אירועים דומים בערים מעורבות נוספות בתחומי המחוז הצפוני ובכל מדינת ישראל. אנחנו רוצים להשיב בתוך העיר עכו את הסדר על כנו, אנחנו רוצים לאכוף את החוק. אלה המאמצים המרכזיים. זאת תכלית הפעולה שלנו.

אנחנו פועלים ב3 צירים מרכזיים. הראשון שבהם הוא נוכחות ובולטות. העיר עכו מוצפת בשוטרים כדי לאכוף את החוק והסדר. יש תהליך מתמשך של התמתנות האירועים ועוצמתם מזה 4 ימים. הערוץ השני הוא הידברות. משטרת ישראל - מפקד התחנה שיושב כאן, מפקד המרחב שנוכח כאן, מפקח המחוז והמפכ"ל באופן אישי - מנהלת דו-שיח רצוף עם כל פרנסי ונבחרי הציבור בעיר עכו, מתוך תובנה שיש בכוחם של אותם גורמים את האחריות המשותפת להשיב את הסדר על כנו ולהחזיר את המצב לקדמותו בעיר עכו. ציר הפעולה השלישי של משטרת ישראל הוא הפעילות החקירתית. גם כאן יש פעילות גדולה מאוד של איסוף מודיעיני של גורמי משטרה וגורמים נוספים שמנסים לאתר את המתסיסים, את המלבים, את המארגנים ואת הפורעים. יש עשרות עצורים שנעצרו על ידי כוחות המשטרה ונפתחו נגדם תיקים. חלקם נמצאים במהלכים משפטיים ועצורים עד תום חקירה.

דוד אזולאי

האם יש עצורים מליל יום הכיפורים?

אם תרצו פרטים מפורטים יותר על היקף העצורים יש כאן את מפקד התחנה ומפקד המרחב. תוכלו לקבל פירוט מפורט יותר. ההערכות בערב יום כיפור בעיר עכו הייתה הערכות נכונה של משטרת ישראל. הערכות המשטרה מתבססת על מודיעין קשיח ומוצק, או על הערכת מצב שזה בין היתר ניסיון העבר. כשאנחנו מנתחים את ניסיון העבר אנחנו רואים – לא היה שום מידע מודיעיני על התפרצות שכזאת - שהפריסה של משטרת ישראל בעיר עכו הייתה פריסה נכונה. בקרות האירוע יש תהליך של צבירת כוחות. צריך לזכור שהמחוז הצפוני הוא שטח גדול מאוד. משטרת המחוז הצפוני נדרשת לנהל הרבה מאוד אירועים במקביל. גם באותן שעות, שזה מחצות ואילך, היו מספר אירועים לא פשוטים בתחום המחוז הצפוני שהמחוז הצפוני נדרש לטפל בהם. צריך ליצור את סדר העדיפויות הנכון. פיקוד המחוז, פיקוד התחנה והמרחב איתרו נכון ומהר מאוד את פוטנציאל הבעיה ולכן הייתה צבירת כוחות. יש קרות אירוע. ממנו מתחילים לצבור כוחות. גם כוחות מבצעיים וגם מפקדים. בתוך פרק זמן קצר מאוד המפקדים הבכירים ביותר במחוז הגיעו למקום.

לנושא התחקיר. התחקיר הוא חלק מהתרבות הארגונית של משטרת ישראל. אנחנו לא מחכים לוועדות הכנסת כדי להבין שאנחנו נדרשים לבדוק את עצמנו על כל פעילות מבצעית ובכל אירוע. כך גם קרה באירוע הזה. עוד בטרם ההתכנסות הזאת ובטרם פגישות אחרות היה תהליך בדיקה, היה תחקיר מבצעי שעדיין מתקיים. אני מניח שהוא יוצג למפכ"ל. חלק מהתהליך שלנו וחלק מהתרבות שלנו זה ללמוד ולהפיק לקחים לקראת האירועים הבאים, שאני משוכנע שנתפקד בהם טוב כמו הפעם הזאת ואפילו טוב יותר.

אני מכיר את הנהג. נשאלה פה השאלה איפה היינו. אין פה זירה סטרילית. אין מצב שמגיעים לטפל באיזה שהוא אירוע ונהיה שקט סביבתי. יש את הגרעין הראשון של המשטרה שמגיע ומגיב ב-5 דקות תגובה, לא ברבע שעה. כשהוא מגיע למקום יש כבר 300 ו400 צעירים שרוגמים את הרכב באבנים. יכול להעיד על זה הנהג. ערך קדושת החיים הוא זה שהיה לנגד עינינו. באנו לחלץ את הנהג ונוסע שהיה איתו. אנחנו מדברים על בלוק משותף שחיים בו במשותף ערבים ויהודים שיחד חילצו את הנהג לדירה. יש פה התמודדות לא פשוטה עם תושבים שמשולהבים ועם יצרים לא פשוטים שמבקשים לפגוע בכל מה שזז. אנחנו בתוך הסיטואציה המאוד לא פשוטה הזאת ניסינו לשמור על איזונים כדי שאף אחד לא ייפגע. נאמר פה שכדרך נס ב4 הימים האלה אין נפגעים. אני לא אומר שזה בדרך נס. יש פה משטרה שיצרה חיץ ונחישות בין שני המחנות האלה. היו שוטרים שנפגעו בפגיעות לא פשוטות. הם היחידים שנפגעו באירועים האלה.

מתי זה היה?

בערב יום כיפור.

עצרת אותם?

אנחנו עומדים עכשיו עם 54 עצורים.

שאל חבר הכנסת אזולאי אם יש עצורים מערב יום כיפור.

יש יותר מ12 עצורים מערב יום כיפור שאנחנו קושרים אותם מודיעינית, חקירתית וראיתית לאירוע. הם קשורים ראיתית לאירועים האלה. אנחנו נמשיך איתם הליכים. ממקום של המחויבות שלי כלפי השוטרים והקצינים שהיו בשטח אני יכול להגיד שהם פעלו מהר. השוטרים שלי לא מבדילים בין דם לדם.

קשה לי לשמוע אותך. מאוד קשה לאדם שהיה בשטח במשך שעות והתחנן שיזעיקו תגבורת לשמוע את זה. עבס, היינו שנינו שם, המשטרה לא הייתה.

היו רק 4, 5 שוטרים. היו יכולים לסגור את זה בחצי שעה. אם היו מוציאים את המשפחה מהבית הכל היה נסגר.

חברים, אנחנו לא ועדת חקירה. הנושא הבא שראוי לדבר בו זה עניין הפסטיבל. כשמבטלים אירוע כמו פסטיבל לתיאטרון אחר, שזה פסטיבל שהפך להיות נכס לאומי, התחושה היא תחושה קשה. התחושה שלי הייתה שכאילו יש כאן כניעה בפני הקיצוניות והאלימות. אני שוחחתי עם גורמים רבים בעכו במהלך השבת. שמעתי עמדות. האנשים הסבירו לי שהם הולכים לכיוון הזה בגלל החשש הגדול שהאלימות לא תסתיים עד אז וזה עלול עוד ללבות אלימות. נימוק נוסף שאני לא אהבתי זה שיהיה ציבור אחד שייהנה יותר מהפסטיבל וציבור אחד שייהנה פחות מהפסטיבל. זה נימוק שאני דוחה על הסף, כי אני חושב שקיום פסטיבל או אי קיום פסטיבל הוא לא עניין לענישה. אתם לא מתארים איזה אמצעים, איזה הכנות, כמה כספים אוספים כדי להרים פסטיבל כזה. עובדים עליו שנה מראש. זה לא דבר כל כך פשוט. גם דחייה היא לא דבר של מה בכך, כי היא עולה כסף, כי היא על חשבון דברים אחרים, כי היא שוברת את הרצף.

אני חייב לציין שהמפכ"ל בדיון שהיה בעניין הפסטיבל הודיע חד משמעית לראש הרשות, לפרנסי העיר שהוא מוכן להעמיד כל כוח שיידרש על מנת שהפסטיבל יתקיים. מגיע לו על זה ישר כוח.

אדוני היושב ראש , אני רוצה לברך אותך על כך שאתה מקיים את הדיון הזה. אני מאמין שמהדיון הזה נצא מאוחדים. אין דרך אחרת מאשר החיים המשותפים. אני הראשון שלוקח על עצמו אחריות. אני מציע שנראה לציבור הישראלי - יהודים וערבים כאחד - דוגמה טובה של דיון, שנראה שאנחנו בעד חיים משותפים. כאן יושבת ההנהגה של מדינת ישראל מבחינת הכנסת. כולם צופים בנו. חשוב מאוד איזה מסרים אנחנו משדרים לציבור.


אדוני היושב-ראש, מה שקרה בעכבו חייב להיבדק, חייב להיחקר וחייב להיות מטופל. כרגע צריך לראות איך אנחנו מחזירים את השקט ואת הסדר הציבורי בעכו. אני דיברתי עם חבר הכנסת עבס זאכור ועם עוד 17 חברים. לחבר הכנסת עבד זאכור התקשרתי ב6:30 בבוקר. ידעתי על מה שקרה רק מהרדיו, תוך כדי הליכה בבוקר. כולם מאוחדים בדעה שצריך להחזיר את הסדר ואת החיים המשותפים. אני רוצה לדווח לחברי הוועדה שרוב שרי ממשלת ישראל ממליצים לקיים את הפסטיבל. גם ראש הממשלה. אנחנו רואים בקיום הפסטיבל החזרת השגרה והחיים המשותפים של שני העמים בתוך עכו. הפסטיבל הזה הוא פסטיבל של יותר מ400 אלף אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד. צריך לזכור שיש לזה הרבה השלכות. 25 שנה מתקיים הפסטיבל הזה. משרד המדע, התרבות והספורט מתקצב אותו במיליון שקל. אנחנו מוכנים להגדיל בעיתוי הזה את הסיוע על-מנת שנקיים אותו באופן מוגבר, הכל כדי שנחזיר את השגרה לחיי עכו.

זה ראלי? הפסטיבל אמור להתחיל ביום רביעי.

זה נכון שההכנות נפגעו.

נניח שמועצת העיר מחליטה לשנות היום את ההחלטה. האם ניתן לקיים את הפסטיבל?

זה לא רק ניתן, זה דבר שחייב להיות. עם כל הכבוד לכולם, דחייה משמעותה ביטול. החג הקרוב זה חנוכה. זה חורף. זה בלתי אפשרי. אני אומר לך, אדוני היושב ראש, אנחנו חייבים לקיים את הפסטיבל הזה. הפסטיבל הזה יעביר מסר קשה מאוד אם לא נקיים אותו. זה יעביר מסר של כניעה לקומץ בריונים ולבריונות. אסור לנו להיכנע. אסור לנו לאבד את האשראי בהנהגה המקומית של יהודים וערבים בעכו שרוצים בפסטיבל הזה. אני קורא לרב של עכו להושיט יד לדיאלוג הזה.

מי צריך להכריע? מדוע הממשלה לא קיבלה הכרעה?

אני טענתי בממשלה שיש כמה שותפים לעירייה.

אי אפשר לקבל החלטה לבד.

ראש העיר לא היה צריך לקבל החלטה לבד. אדוני היושב-ראש, אנחנו חייבים לצאת מכאן מאוחדים. סדר העדיפות הראשון צריך להיות החזרת החיים המשותפים. אין לנו דרך אחרת.

הדברים של תאופיק אומרים הכל בקשר לתחילת האירועים. אני רוצה להפנות את תשומת הלב לימים, לחודשים ולשנים לפני יום כיפור האחרון. אני לא חושב שהנושא הוא קדושת החג. העניין הוא שיש קבוצה של אנשים שנכנסה לעיר עכו בשנים האחרונות ומנסה, בעידוד של גורמים פוליטיים שמיוצגים כאן סביב השולחן הזה, לייצר ריב ומדון בתוך העיר. האירועים לא התחילו אתמול או שלשום. הם גם לא התחילו בשבוע שעבר. באותה שכונה בשיכון המזרח שפכו לפני כשלושה חודשים דלק על שער כניסה של אחת הדירות הערביות המבודדות וניסו לשרוף את האנשים שחיים בתוך הבית. אני הייתי שם. חבר הכנסת עבס זאכור יכול להעיד על העניין הזה. שנתיים לפני כן קרו אותם אירועים. יש קבוצה של אנשים קיצוניים שבאה לעכו במטרה "לשמור" על האופי היהודי של העיר. הם מקבלים עידוד מאנשים כמו אפי איתם, אורי אריאל וצבי הנדל. ידיהם במעש.

זאת הסתה מול המצלמות. היה צריך לעצור אותך בתור המסית הראשי של כל הדבר הזה.

על ראש הגנב בוער הכובע. אני אומר אמת. ראש העיר, מר לנקרי, נתן הקלות לאותה קבוצה ברכישת דירות בשכונת וולפסון. הוא סיפק להם מיטות וכל מיני הקלות עירוניות.

זאת פרובוקציה מנוולת. אתה מסית ומדיח.

באו לחגוג באירועים כדי לקרוא לטרנספר.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך על הדיון. אני מאוד מצטער על הסגנון. אני לא חושב שאנחנו דוגמה לדו-קיום. אני כיהודי נפגעתי ממה שקרה בערב יום כיפור. אחרי ששמעתי את הנהג עם ההתרגשות שלו אני מקבל את ההתנצלות. אנחנו ביום כיפור צריכים לדעת לסלוח, לא ללכת ולחפש ריב ומדון בתוך עצמנו. אני כל שנה משתתף בפסטיבל עכו. אני חושב שהפסטיבל הזה צריך להתקיים. יש כאלה שלא רוצים שהוא יתקיים. הם מחפשים סיבה שהוא לא יתקיים.

יש סיבה מוסרית טובה שהוא לא יתקיים.

אדוני היושב-ראש, קראתי מאמר שנכתב בy-net על פועלו ועל אישיותו של תאופיק ג'מאל.

הבעיה היא לא הנהג, אלא מאות הפורעים שבאו אחר כך ובזזו מכוניות.

מפקדי המשטרה מגלים אומץ כאשר הם אומרים שבימים האחרונים אלה שמסיתים, אלה שמתפרעים הם מהצד היהודי. הם יודעים שהם יכולים לשלם מחיר אישי על הדברים האלה מצד אנשי הימין. 300 או 400 איש כמעט עשו לינץ' בתאופיק ג'מאל. שמעתי אנשי משטרה משתמשים בביטוי הזה בתקשורת, לא פה. לינץ' הוא לינץ'. הוא יכול לקרות במקום X, הוא יכול לקרות במקום y. משום מה המילה "לינץ'" נעדרה מהכותרות בעיתונות. אומר תאופיק ג'מאל שהוא ראה את המוות, שרצו להרוג אותו. נשמעו קריאות לפני האירועים האלה ותוך כדי של מוות לערבים. זה הדבר היחידי של מוות שנשמע בישראל. אין ביטוי של מוות ליהודים.

יש אטבח אל-יאהוד.

אני במשך 49 שנים לא שמעתי ביטוי כזה. אני שומע כל יום מוות לערבים. זה הפך להיות המנון. אף אחד לא הועמד לדין. המשטרה לא עצרה אף אדם כזה. כשאומרים את זה מתכוונים לזה וגם הורגים ערבים. כותבים בעיתונות שיש לגרש את האנשים האלה מעכו, שיש לייהד את עכו. הביטוי "יהוד עכו" הוא ביטוי גזעני.

יש רוב יהודי בעכו.

אני מקבל שיש רוב ומיעוט, אני לא מקבל את העניין של ייהוד הגליל, ייהוד עכו. מה זה ייהוד? זה להעדיף יהודים על חשבון ערבים. אני לא יכול לקבל את זה.

אתה לא מקבל את זה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית.

עכו היא לא עיר יהודית.

עכו היא עיר ישראלית במדינה יהודית ודמוקרטית.

עיר בתוך מדינה יהודית היא עיר יהודית.

יש עיר ישראלית במדינה יהודית.

הביטוי דו קיום הוא ביטוי פסטורלי. אם המטרה של דו קיום זה שיש יהודים ויש ערבים שגרים באותו מקום, אז את זה אפשר לראות בעכו, ביפו, בלוד וברמלה. החיים שם הם של קבוצה שסובלת, מדוכאת ומופלית יחד עם קבוצה שנהנית מכל המשאבים. את המצב הזה צריך להפסיק. מי שרוצה לגרש את ערביי עכו שיעוף.

אדוני היושב-ראש, תראו מה ג'מאל אחד יכול לעשות למדינה שלמה, לעיר, לוועדה ולכל הפוליטיקאים שמתבטאים בצורה כזאת מול המצלמות. הוא למעשה חילל את החג הכי חשוב. כולנו מוקיעים את זה. הדברים האלה חמורים. הוא ידע את זה כאחד שמתעסק עם נוער יהודי ערבי. אני עוזב את האירוע. השלב שיותר מעניין אותי זה מדוע באו עשרות ומאות פורעים. אני אומר את זה כאחד שביקר בעיר, שראה את ההרס. זה לא הרכב הראשון שנרגם באבנים ביום כיפור. אני אתן לך עשרות אם לא מאות אירועים כאלה של רכבי יהודים, לא של רכבי ערבים. רכבי הצלה נרגמו. זאת לא הפעם הראשונה. מפה מתחיל האירוע. אני לא הייתי שם באותו לילה. איך זה שקוראים ברמקולים להוציא מאות אנשים להשחית מכוניות?

הסיתו. אמרו שהרגו אותו.

במקרה הטוב היו 7,10,20 שוטרים שהגנו בגופם. כל פעם מחדש אומרים איפה המשטרה. המשטרה הפעם, כפי שאני ראיתי אותה, עשתה את עבודתה כמו שצריך. מגיעה להם מילה טובה. חסרים כוחות. זה מה שקורה כאשר מזעיקים כוחות בליל יום הכיפורים. פה בדיוק נכנס השלב של המנהיגות, של דוד ושל זאכור כדי לעצור את הגל. 3, 4 שעות של ונדליזם והרס לא יכול להיות.

עכו היא עיר במדינת ישראל. היא עיר ישראלית במדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו אולי לא יכולים לבוא ולומר שנועדנו לחיות אלה עם אלה, אבל גם אם נגזר עלינו לחיות אלה עם אלה אין לנו שום ברירה אלא להבין את העניין הזה ולעשות כל שביכולתנו כדי שנוכל לחיות אלה עם אלה. אני מצטער שהדיונים בנושאים כל כך רגישים הופכים להיות דיונים פוליטיים, כשכל אחד פוזל מהצד הזה או מהצד האחר לבוחריו על-מנת ללבות ולהשיג איזה שהוא הישג פוליטי. לא זו הכוונה. אלה שחושבים שניתן במדינת ישראל,שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית, לבצע טרנספר איננו יודע על מה הוא סח. גם אלה שחושבים שאפשר בשם הפורענות לעשות מה שרוצים לא יודע על מה הוא סח.

כבן הארץ הזאת 200 שנה אני יודע שלעולם לא הייתי ניגש למסגד ברמדאן עם אוכל ביד. לא רק שמחשבותיי היו כאלו שלא הייתי רוצה לעשות פרובוקציה, אלא הייתי שואל את עצמי איך יתפרש הדבר בעיני אחרים. שמעתי את הבחור שהיה. אני מוכרח לשבח אותו על אומץ ליבו. הוא בא ואמר שהוא לקח את בתו. אני לא בקי בעדות שהוא מסר פה בפנינו. כולנו צריכים לצפות פני עתיד ולראות, אזולאי וזאכור, איך אנחנו חיים ביחד. אין לנו ברירה אלא לחיות יחד. זה לא יעזור לא לאלה ולא לאלה. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ש120 חברי כנסת לא ישנו את אופייה היהודי. היא גם מדינה דמוקרטית ש120 חברי כנסת לא ישנו את אופייה הדמוקרטי. אני מקווה שנשכיל לראות איך עושים. אני חשבתי שלא צריך לנסוע לעכו כפוליטיקאי כי הדבר יכול ללבות.

אני חושב שצדקת.

אדוני היושב-ראש, אי רוצה להתחיל ולשבח את פעולתם של שני חברי הכנסת. אני חושבת שחשוב מה שכל אחד מהם עשה בצד שלו ובצד האחר. אזולאי וזאכור, תפקידכם בתקופה הזאת מאוד חשוב. צר לי מאוד שהדיון הזה שמשקף את פני החברה נותן ראי של מה שקורה. הוא לא ישרת את המטרה. אדוני היושב-ראש, המטרה שלך הייתה טובה בקיום הדיון הזה, אבל מפה לתקשורת לא יצאו דברים טובים. הדיון הזה הוא לא טוב. אנחנו היינו צריכים להיות יותר אחראיים. אני, שבאה מעיר מעורבת ובעבר ידעתי אירועים כאלה ואחרים וגם ספגתי אבנים, יודעת שאם הבית הזה יבער הוא יבער על הראש של כולנו. אין פה ערבים ואין פה יהודים. הבעירה היא בעירה של כולנו. אין צד אחד נפגע. אולי צד אחד יותר, אולי צד אחד פחות, אבל הפגיעה היא פגיעה של כולנו. הזיכרון שלנו הוא לא קצר. הייתי באירועים כאלה ואחרים בשנת 2000 בערים מעורבות. ערים מעורבות מאוד רגישות. הרקמה הדקה הזאת הולכת ונהיית יותר דקה בתקופה האחרונה. פה התפקיד של המשטרה. ידוע שהרקמה הזאת דקה והיא הופכת להיות עוד יותר דקה כשיש מצבים מסוימים שקשורים לדת. ההערכות צריכה להיות מניעתית, לא רק נקודתית של תגובה. אני הייתי מצפה שביום כיפור יעשו פעולות מניעה, שיסגרו חלק, שהמשטרה תהיה יותר בשטח.

הוועדה הזאת קיימה כמה דיונים על עכו, על ההתגרות ועל הישיבה. יש לי חשש אמיתי ביותר - החשש הזה הוא לא תיאורטי והוא לא וירטואלי - שאם האירועים האלה לא ייעצרו ולא יהיו ממוקדים זה יתפשט לערים נוספות. אני לא אומרת את זה כי אני באה לעשות סיפורים. אני עם היד על הדופק. אני יודעת מה מדברים בבתים, מה מדברים ברחוב, אם זה ביפו ובאזורים אחרים. חבל מאוד. אין צד מרוויח מזה. אנחנו לא צריכים פה לשבת ולהאשים אחד את השני. זה לא מעניין. אנחנו צריכים לשבח את אלפי האנשים שלא התפרעו. יש בעכו אלפי יהודים שנשארו בבתים ולא התפרעו ויש אלפי ערבים שנשארו בבתים. אותם אנחנו צריכים לחזק, לא את הקומץ משני הצדדים שהצליחו להבעיר בעבר והצליחו להבעיר הפעם את כל העיר. גם ביפו יש אירועים של ערבים. בפסטיבל יש אמירה מסוימת. בקיום הפסטיבל יש אמירה לגבי הנושא של שיתוף הפעולה, לגבי הנושא של המשך החיים המשותפים. אנחנו רוצים לקרוא לכל האנשים שהם בעד דו קיום לבוא ולהפגין נוכחות. זה הצד שיש בו יותר היגיון.

שמעתי אתמול שראש התנועה האיסלאמית בצפון אמר שהתנועה תפצה את כל אותם אלה שנפגעו מבין האזרחים הערבים. אין כאן יהודים ואין כאן ערבים. במי שאשם המשטרה תטפל. חבר הכנסת כחלון ביקש לקרוא לממשלת ישראל לפצות את כל הניזוקים התמימים ללא הבדל.

בזמנו היו אירועים מאוד קשים בין דרוזים לנוצרים. אני טיפלתי בזה. אני הצלחתי להעביר החלטת ממשלה – זה היה בעזרתו של ראש הממשלה שרון - שאפשרה פיצוי לכל אותם אלה שנהרסו להם הבתים והמכוניות. הממשלה קיבלה החלטה שעברה ובוצעה. יכול מאוד להיות שאנחנו צריכים ליזום פנייה לממשלה בהקשר הזה.

אני מבקש לציין שמה שקרה בעכו הוא תקדים מאוד מסוכן. אם לא לומדים מזה זה יכול לחזור על עצמו בעתיד. אינני יכול להאשים אף אחד מעכו. אני חושב שכל תושבי עכו הם קורבן של קבוצה שכל הזמן מסיתה, מטפטפת רעל, איננה נוהגת בשום אחריות ואיננה בוחלת בשום אמצעי כדי לקדם את האג'נדה הפוליטית שלה. ראינו אותם מטיילים, מסיירים ביפו לפני יותר משנה ומחלקים כרוזים. אף אחד לא התייחס לנושא. איזה מסר מעבירים לתושבי יפו היהודים כאשר באים לאזרח ערבי ואומרים לו שהוא צריך לעוף מהמקום? ראיתי אותם באים עם רכבים ודגלים לנגב ונכנסים לישובים ומבקשים מהאנשים לעזוב בטענה שהם לא שייכים לשם. צריך להאשים אותם בצורה הכי ברורה, הכי גלויה. אנחנו ראינו את חוסר היכולת שלהם להתעלות על השיקול הפוליטי ברגעים הכי קשים ובדיון הכי חשוב. חבר הכנסת שיושב כאן מעביר מסר שצריך להמשיך בסכסוך, שצריך להמשיך באלימות. לא איכפת לו להקריב את הדו-קיום בעכו ובמדינת ישראל בכלל על מנת להשיג כמה קולות. הוא רוצה לרצות את הימין הקיצוני שהוא מייצג. זה דבר מסוכן. האנשים האלה והקבוצה שלהם גרמו לרצח ראש ממשלה. הם רוצים לרצוח את הדו-קיום בעכו. אני סבור שתושבי עכו יותר חכמים.

אני רוצה להוקיר ולהעריך את הפעילות של המשטרה שפעלה באחריות, בשיקול דעת. המשטרה יכולה הייתה לפעול באפקטיביות יותר טובה. היא פעלה באחריות אבל לא באפקטיביות. אין שום היגיון שבמדינת ישראל ישרפו בתים של תושבים יהודים וערבים. אני לא רוצה לחשוב שאם הקורבן היה יהודי התגובה הייתה אחרת. אני רוצה לחשוב שהמשטרה פעלה במקרה הזה בצורה שוויונית . אני סבור שפעולה אפקטיבית תמנע את המשך ההתדרדרות. אני רוצה להודות ולהעריך את הפעילות של חברי הכנסת זאכור ודוד אזולאי שנתנו דוגמה.


אנחנו באירועים האלה שמענו את הקולות של הקצוות מכאן ומשם. את הקול של הרוב יכולנו לשמוע בפסטיבל. את הרוב שרוצה את הדו-קיום, את הרוב שרוצה את העתיד. כאשר מבטלים את הפסטיבל סותמים את הפיות.

אין ברירה אלא להחזיר את החיים למסלולם הטבעי והנורמאלי. זה הפתרון שצריך לחפש. את הסיבות שגרמו לאירועים בעכו יכלו לספוג, יכלו למנוע. אני חושב שהמשטרה בלילה הראשון יכלה לספוג ויכלה למנוע את השתלשלות העניינים. תאופיק הודה שהוא עשה טעות. אני לא רוצה להוסיף מילה על מה שהוא אמר. טעות שנייה היא ההקלות שראש העיר נתן ועדיין נותן. בלילה שעבר הוא הכניס לבית הנוער קיצוניים שבאו מחוץ לעיר עכו. הוא אכסן אותם באכסניה. זאת הקלה. היה צריך לגרש אותם משם. אנחנו מנענו מצעירים ערבים להגיע לעכו. ביקשנו מהם לא להיכנס. הם לא נכנסו בכדי להרגיע את המצב. המנהיגות המקומית - במיוחד ראש העיר – טעה בכך שנתן הקלות לאנשים שבאו מחוץ לעכו.

אין בעיה בין תושבי עכו היהודים והערבים. הייתי למחרת יום הכיפורים. נכנסתי לחנויות יהודיות בעכו העתיקה. שוחחתי עם אנשים. אנשים ישבו ביחד. הבעיה היא הקומץ הזה שיש לו תרבות שונה ומוזרה בעכו. נכנסים כל לילה בכדי להבעיר . כנראה שיש להם מטרה להבעיר את המצב ולפוצץ את היחסים בין יהודים וערבים במדינה. זה עלול לגלוש למקומות אחרים. המטרה שלנו צריכה להיות להחזיר את החיים למסלולם הטבעי בעכו.

אני רוצה לומר שעכו היא לא תקדים. אפשר לייפות את המציאות, אבל עכו היא לא תקדים. אנחנו למעלה מעשור נמצאים בתהליך שבו הציבור הערבי במדינת ישראל נמצא בתהליך של מרי נגד המדינה כמדינה יהודית. שמענו את הדברים באופן ברור. הוא איננו מקבל שדו קיום איננו דו- לאום. הוא איננו מקבל את העובדה שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי. מה יותר סמלי מפוגרום ביום הכיפורים במדינת ישראל, בלב ליבה של המדינה, בשטחים לא כבושים ולא כלום. זאת קריאת תיגר הכי בוטה שאפשר על עצם זכותה של מדינת ישראל להיקרא מדינה יהודית. זה שורש הדברים. שמענו את זה מאחמד טיבי בכנות. אנחנו שומעים את זה מאחרים. האסקולה הזאת שמובילים אותה נציגי ציבור, מנהיגים דתיים ואינטלקטואליים בציבור הערבי שמדינת ישראל היא מדינה דו לאומית ולמיעוט הערבי יש מעמד שווה למעמדו של העם היהודי זה שורש העניין, זה שורש המרי. אחריו הרבה מאוד דברים משתלשלים. אני מציע להסתכל נכוחה. הלוואי היה בפסטיבל אחד לגמור את העניין. זה הולך להתפשט. זה נמצא על אש קטנה בלוד, זה נמצא בכרמיאל, זה נמצא ביפו.

השאלה אם עוזרים לזה להתפשט, או שעושים הכל כדי שזה לא יתפשט.

כל אחד יכול להגיד מה עושים, מה עוזרים ושהכל בסדר. פה תצטרך להיות הכרעה של הציבור הערבי. זאת הכרעה היסטורית, זאת הכרעה אסטרטגית בשאלה אם הוא מקבל את חייו כמיעוט שווה זכויות, מכובד במדינתו של העם היהודי שבו העם היהודי מכוח הרוב ומכוח האמת ההיסטורית הגלומה במגילת העצמאות בנה את המדינה הזאת כמדינתו. ביום הכיפורים במדינת ישראל לא יעשו פוגרום ביהודים. כל עוד הדבר הזה לא יתברר אנחנו נחזור ונאתר אירועים שחבר הכנסת אהרונוביץ אמר אותם. זה לא בסדר שרגמו רכב, אבל איך יכול להיות שמאירוע כזה מאות רעולי פנים באוטובוסים, בהסעות, במסגדים? זה לא דבר ספונטאני. זה דבר שנובט על רקע של מרי בעצם זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית.

הוזכר פה שמו של שמעון לנקרי. הוזכר גם שמי. אני רגיל לזה שכשאין טיעונים טובים שופכים רפש על הראש. אני עוסק בסוגיות של הערים המעורבות לא כדי לחולל שריפות. שמעון לנקרי עד לפני שבוע היה דוגמה לאדם שהצליח להפוך את עכו לעיר שהיה מכובד וסביר לחיות בה. הרפו משמעון לנקרי. אם יש תקווה לעיר הזאת זה ראש העיר הזה. על כבודי אני מוחל, על כבודו לא.

המשטרה הפכה להיות שק החבטות.אם המשטרה הייתה נערכת מראש היו אומרים שעצם נוכחותה ליבתה את כל העסק. כשהיא לא נמצאת שואלים איפה היא. בסוף הבעיה היא לא המשטרה. אין ספק שצריך לשפר במשטרה. אנחנו עומדים מול מרי של המיעוט הערבי במדינת ישראל כנגד המדינה. זה נוגע ליחס אל האויבים החיצוניים שלנו, להתנהגות בשעות משבר לאומיות וליחס אל חוקי הבנייה.

מה התרומה שלך על-מנת להרגיע את עכו?

הייתה איזו שהיא קריאה שאם המשטרה לא תנקוט במהלכים אזרחים יאחזו באמצעים. חס וחלילה. אני לא קורא לאף אזרח ליטול את החוק לידיו. זה דיון אחד. זאת תרומתי. אני מוכן לתרום עוד כדי שהאש הזאת תאותר. צריך לטפל במסיתים שהם מנהיגי הציבור הערבי ששנים אומרים שזאת לא מדינת העם היהודי, שזאת המדינה של כולם. הדבר הזה הוא שורש המרי.

אדוני היושב-ראש. אמרת בפתח דבריך שיש מי שאומר שהדו קיום בעכו מת מזמן. אם הוא מת בעכו הוא גם מת מזמן בכל הארץ. מה שקרה בעכו זה מיקרו למה שקרה ויכול לקרות בכל הארץ. נגזר על עכו ועל מקומות אחרים לחיות יחדיו. אם היה מדובר בבחירה והיה ניתן להחזיר את הגלגל אחורה אולי היינו דוגלים בהפרדה מוחלטת וכל שאחד יתפוס את פינתו, אבל זה לא המצב. יש מצב נתון בערים מסוימות שחיים יחדיו. ברור שמשטרת ישראל צריכה לנהוג ביד קשה כלפי כל הפרובוקטורים, אבל, אדוני היושב-ראש, שום דבר לא יכפר ולא יכפה על הבושה שבמדינת ישראל יהודים בליל יום הכיפורים יחוו חוויה של פוגרום. זאת בושה. יום כיפור הוא יום מיוחד, יש רגישות מיוחדת. חבר הכנסת אהרונוביץ הזכיר שהרבה פעמים כשרכב נוסע לצורך פיקוח נפש יש פרחחים ושובבים שזורקים אבנים. לא זאת הנקודה. המקרה המצער הוא שלחיצה קטנה על עצב רגיש הוציאה את כל השדים מהבקבוק. פוגרום, קריאות מכאן ומכאן, מאות אנשים ורמקולים.

אין ברירה, אנחנו חייבים לעשות הכל על מנת להרגיע את הרוחות, להשיב את הסדר על כנו, להמשיך בחיים יחדיו. אם לא נעשה כך עכו היא רק התחלה. חלילה מה שיכול לקרות בהרבה מקומות. לא למען עכו, למען כל המקומות. צריך שתהיה עמדה מאוד קשה כלפי הפרובוקטורים, כלפי אלה שעשו מעשה. שמעתי מקודם את תאופיק. מה, הוא עשה מעשה קונדס? הוא לא ידע שזה יום כיפור? הוא לא ידע שזה מקום רגיש? גם רכב של יהודי שעובר במקום של יהודים נמצא בבעיה, לא כל שכן לא יהודי.

דובר בפתח הדברים על הפסטיבל. זה הזמן? הרגע? פחות משבוע אחרי הדבר הזה? אני לא נגד פסטיבלים. מי שרוצה לשמוח שישמח, מי שרואה בזה סמל של דו קיום שיערב לו, אבל לדעתי פסטיבל בעת כזאת זה חוסר רגישות. אני רוצה לחזק ולאמץ את החלטת ראש העיר ואת מועצת העיר. כרגע זה לא הזמן. גם אם יש לזה משמעות, המשמעות תובן היטב.

אדוני היושב-ראש, בשונה מכמה חברי כנסת שטענו שהם בחרו לא ללכת לסייר בעכו כדי לא ללבות יצרים, אנחנו, חברי סיעת ישראל ביתנו, בחרנו לסייר בעכו. זה לזכותנו ייאמר. סיירנו ביום שישי. לא רק שלא היה ליבוי יצרים, להיפך, היה שיתוף פעולה עם האוכלוסייה הערבית ועם האוכלוסייה היהודית. מראות הזוועה של הרכבים, של הבתים, ההתנהלות וההשתוללות שהתבצעה מובילה אותנו לתובנה ברורה שאנחנו חייבים לפעול כדי להחזיר את השקט על כנו. אני רוצה לברך את חבר הכנסת עבס זאכור שהראה לי את המישר שהם הוציאו, את התוכן שלו שהוא מבורך שמצביע על נכונות אמיתית לעשות מעשה כדי להביא לדו-קיום.

שמעתי את האמירה של תאופיק ג'מאל שהגדירו אותו בכמה מקומות בתקשורת הישראלית כמטורף. מאוד שמחתי לראות אותו פה, לשמוע דברים של טעם שהוא אמר. הוא לגמרי לא נשמע מטורף. הוא נשמע לי כמו אזרח מן המניין שעשה טעות שהוא מצטער עליה. אני רוצה להאמין שלא הייתה כוונה אמיתית לפגוע, למרות שהאזרחים והתושבים היו בטוחים שהוא בא להסתער ולדרוס אותם. יכול להיות שזה בגלל תחושה סובייקטיבית והחששות שיש לנו בכלל במדינה. אני מברכת על ההתנצלות.זה מוביל אותי למחשבה ושאלה. אם זו רק הייתה טעות שהוא מתנצל עליה, איך קרה שאחרי כמה זמן הגיעו מאות פורעים מצוידים בסכינים, בגרזנים, בעט ובמעדר? זאת אינה כוונה של תמימות . היא מצביעה על בעיה אמיתית. הבעיה היא מגמה. מי שבא לעשות שקט וסדר לא בא מצויד בכלי משחית. מי שבא לעשות סדר אומר שהיה אירוע ועובר לסדר היום. אני מגנה את העובדה שהקהל הזה בא והסתער בעליהום. אני מגנה ופוסלת את זה בשמי ובשם חברי סיעת ישראל ביתנו. אנחנו מוקיעים כל אלימות מכל סוג ומכל צד. אנחנו לא דוגלים באלימות.

אני מברכת על העשייה המשותפת להביא שקט. צריך לשים את האצבע על הבעיה האמיתית. מספיק לטייח את עצמנו באמצעות התקשורת או במילים יפות סביב מילים בכנסת. חברים, יש לנו בעיה שצריכים למצוא לה את הפתרון. מדינת ישראל באופן שיטתי הולכת לטפל בתוצאות ומתעלמת מבעיות של תופעה. יש חבית נפץ במדינת ישראל וזאת עובדה שאי אפשר להתווכח איתה. לא מדברים על זה שהיו בעיות של התחממות בכרמיאל, ביפו, ברמלה ובלוד. נציגי המשטרה יודעים שהיו אי אילו אירועים קטנים ברמה מינורית. יש לנו בעיה. צריכים לטפל בתופעה בצורה בסיסית.

מה זו חבית נפץ?

יש לנו קוטביות שהולכת ומתחדדת בין אוכלוסייה יהודית לאוכלוסייה ערבית. צריך לקרוא לילד בשמו. החוכמה היא לא ללבות את היצרים. דווקא כאלה שבאים וטוענים לדו- קיום לצערי הרב מובילים בהתנהלות שלהם לתוצאה של חיה דו רגלית. אני סבורה שאנחנו צריכים לדאוג לכך שהשקט יבוא על כנו, תוך מתן דגש לעובדה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, בריבונות יהודית. זאת מדינתו של העם היהודי. היא תישאר ככה. היא מדינה דמוקרטית. בהחלט יש מקום למיעוט ערבי לחיות במדינה הזאת עם זכויות וחובות, אבל המיעוט צריך לזכור שהוא מיעוט במדינה הזאת. זה בסדר גמור. לא יכול להיות שמצד אחד נדבר על דו קיום, מצד שני בתוך הבית הזה, סביב השולחן הזה, ישבו חברי כנסת שכל הכוונה שלהם היא למשוך תקשורת וללבות אש. זה לעשות דבר והיפוכו בנשימה אחת. יש חברי כנסת שיושבים ושומרים על שקט, יש חברי כנסת אחרים שמלבים אש. דו קיום חייב לבוא לידי ביטוי בבית הזה. אין לגיטימציה לחברי כנסת לבוא ולהלהיט את הרוחות ולהגיד לי לשתוק לפני שהם פותחים לי תיק. זאת סתימת פיות. לא יכול להיות . זו לא התנהגות לדו קיום בבית הזה. יש פה תופעה שצריך לטפל בה בתוך הבית.

אני בחורה דתית. אני מכבדת כל אדם בדתו שלו. לא יכול להיות שיעשו מעשה שיעבור על חוק של שעות מנוחה. אדוני היושב-ראש, מי כמוך מכיר את שעות המנוחה, מי כמוך מכיר את העניין של הגבלת קול ודציבלים. בואו תקראו למואזינים להוריד את העוצמות של הדציבלים ולהתמקד בקריאת המאמינים לתפילה, לא לנצל את הרמקולים האלה לקריאות של הסתה. יש לי תרגומים של הסתות שנעשו במהלך כל התפילה. לא יכול להיות שימשיכו את ההתנהלות הזאת ב4 לפנות בוקר, ב23:00 בלילה ובשעות המנוחה.

אני קוראת לוועדה לדאוג לסוגיית הפיצויים. שמענו את הבעיה בשטח. הביטוח לא מכסה את הנפגעים משני עברי המתרס. חשבנו שזה יבוא תחת עשייה של הכרה בפעולות של נפגעי איבה. הסתבר לי היום שיש בעיה עם זה ולא הולכים על זה. חובתנו היא שתצא מהוועדה הזאת קריאה לממשלת ישראל לקחת אחריות ולטפל בכל סוגיית הפיצויים של הנפגעים כי זאת פעולת איבה.

התאכזבתי מהשלב הראשון של הדיון. ציפיתי שהחברים ינהגו כמו שנהגו חברי הכנסת זאכור ואזולאי בשטח. בשטח ידעו להרגיע את הרוחות. ראינו את המראות המיותרים. כמובן שלכל אחד יש רווח פוליטי בכך שהוא מדבר לאוכלוסייה כזאת או אחרת ומלהיט את הרוחות.

הנושא שצריך להיחקר ולהיבדק זה הפוגרום שנעשה בעשרות חנויות, ב-150 רכבים. זה נמשך במשך שעות רבות. התיאור של מה ששמעתי מאנשים בשטח דומה לתיאור של חבר הכנסת אזולאי, לא למה שאנחנו שומעים מהמשטרה. צריך לחקור את המצב של מאות פורעים ביהודים בערב יום הכיפורים שעושים את זממם בלי שניתן לזה מענה. זה לא יכול להיות. העובדות מדברות בעד עצמן. מדובר במצב של בערך 200 פורעים ומתפרעים ושולחיהם. שמענו שנעצרו 50. למה לא לעצור 200? לשחרר אפשר אחרי 48 שעות. צריך להראות יד חזקה בעניין הזה, בלי קשר ליהודים או לערבים. את מי שמתפרע צריך לעצור.

דו קיום זה לא מטבע לשון. דו קיום זו לא סיסמא כללית. עכו נפגעה קשה. דיברנו על הפיצוי למשפחות. עצים נעקרו, נפגע רכוש. אם אנחנו רוצים לעזור לדו קיום, אם אנחנו רוצים להפוך את עכו למודל שמתפקד בראשות ראש העיר שמעון לנקרי, שאני דוחה את כל הקריאות שנאמרו פה לגביו, צריך להעביר תקציבים. לא רק להעביר תקציבים לשיקום הנזקים המידיים, אלא להעביר תקציבים לפרויקטים חברתיים וכלכליים בשכונות הבעייתיות. אחרת הדבר הזה יכול להגיע לכל רחבי הגליל ולמקומות אחרים.

אדוני היושב ראש, אני חושב לעצמי מה הציבור בישראל מצפה מוועדת הפנים של הכנסת לאור האירועים האלה. אנחנו איננו גוף ביצועי, אנחנו גוף ציבורי, אנחנו גוף שיכול לחוקק. מה שמצפים מאיתנו זה לעשות שקט בעיר הזאת. אין לי ספק שהרצון של כולם, אם זה ימין ושמאל, ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים, הוא להביא לשקט. את הויכוח אם אנחנו נמצאים בפני מרי אזרחי של הציבור הערבי אנחנו לא יכולים לעשות על חשבון האירועים האלה. באירועים האלה צריך לטפל באופן נקודתי. התפקיד של כל חברי הוועדה זה לגרום לכך שיהיה שם שקט, להפסיק את האלימות הזאת.


שמעתי את ג'מאל תאופיק. אני התאכזבתי. אני הייתי מצפה שהוא יהיה מטורף, כי כאדם נורמאלי הוא לא היה צריך להיכנס ביום הכיפורים לשכונה הזאת. אם זה היה אדם מטורף הייתי רגוע יותר. הוא נראה אדם שנמצא בעמדת מנהיגות שם.

המשטרה לא פעלה נכון במקרה הזה. אני לא אומר שהמשטרה הייתה צריכה להיות שם מראש. היא בוודאי לא הייתה צריכה להיות שם מראש. לא היו ידיעות מודיעיניות כיוון שלא הייתה התארגנות קודמת. צריך היה לעצור את התופעה הזאת במקום. אם היא הייתה נעצרת לא היינו מגיעים לכך. זה לא נעצר. נכון שאחרי זה המשטרה הייתה חיץ בין הניצים משני המחנות. אם המשטרה הייתה עושה את עבודתה מיד זה לא היה קורה. אנחנו חייבים לדרוש שתוקם ועדת בדיקה על מה שקרה עם המשטרה, למה זה התפתח לממדים שזה התפתח. מה שאנחנו מצפים ממשטרה במדינה דמוקרטית זה למנוע את התופעה הזאת. כאן תפקידה של המשטרה שצריכה להפעיל כוח. יש יהודים וערבים, יש קיצוניים. כשנכנס בן אדם עם רכב לשכונה יהודית, מפעיל רדיו בווליום חזק המשטרה צריכה לעצור את זה.

העניין של כניסה של רכב זה לא עבירה על החוק. זה פגיעה ברגשות. לפעמים פגיעה ברגשות יותר קשה מעבירה על החוק.

אני לא מדבר על הכניסה של הרכב. למשטרה הייתה יכולת למנוע את מה שקרה הלאה. הבדיקה שצריך לעשות היא לא רק בכדי לבדוק ציבורית אם היה משהו פילוסופי, אלא כדי להעמיד את האנשים לדין.

חד משמעית.

אסור בשום פנים ואופן שהמצב הזה יהיה.

אם מהאירועים האלה לא יוצאים עשרות כתבי אישום זה יהיה כישלון נורא.

לא יכול להיות שבמשך כמה שעות אין תגבורת של משטרה שמגיעה.

אני לא הייתי בעכו, בוודאי לא בליל יום הכיפורים. מקובלים עלי דבריהם של חבר הכנסת דוד אזולאי וחבר הכנסת עבד זאכור שאני מאוד משבח את העבודה שלהם. אומר דוד אזולאי שזה לא אירוע יחיד, שהיו אירועים קודמים. היה אירוע של שריפת בית כנסת. את כל הדברים האלה צריכים לעצור. את הוויכוח על מדינה יהודית צריך לנהל לא בהקשר הזה. המשטרה חייבת לבדוק את עצמה. אני מצטרף להצעת כחלון. אדם שרכושו נפגע יהיה זועם. הממשלה חייבת להיכנס לעניין. אני משבח אותך, אדוני היושב-ראש, על הדיון הזה.

לגבי הפסטיבל. עמדתי שונה מהעמדה שהיושב-ראש הביע בתחילת הדיון. אני חושב שזה לא רק מטעמים של סכנה להתפרצויות אלימות וחיכוכים, אלא גם מנקודת מבט מוסרית גרידא. אומרים שאסור לרקוד על הדם ואסור לרקוד על החורבות. לא יכול להיות שבחלק היהודי של עכו יאספו את השברים, בחלק הערבי של עכו ירקדו ויחגגו פסטיבל. מבחינה מוסרית בלתי אפשרי לקיים את האירוע הזה עכשיו. אם היה מצב שמאות יהודים עם גרזנים ומוטות היו נכנסים לצד הערבי ושוברים את החנויות ומציתים את הבתים בצד הערבי של העיר ולמחרת היום היה צריך להתקיים פסטיבל תיאטרון או ריקודים בשכונות עכו יהודיות, גם אז הייתי חושב שזה בלתי מוסרי וצריך לדחות את זה. הדבר הזה הוא עניין אתי, מוסרי. לא יכול להיות מצב שחצי עיר בוכה וחצי עיר צוחקת או תחגוג. אני מתפלא על חוסר הרגישות של האמנים שלוחצים על הדבר הזה. אותם אמנים ואנשי בוהמה יבואו לחגוג בעכו העתיקה, בשעה שבעכו החדשה אוספים את השברים. אני מגבה את ראש העיר. אני חושב שהוא החליט החלטה נכונה, עם כל הצער שבדבר.


אני לא שותף לברכות למשטרה. בכוחותיה המוגבלים היא עשתה את מה שהיא יכלה לעשות אחר כך. מדינת ישראל הופכת בהדרגה - בעיקר בגליל - למדינה היחידה בעולם המערבי הדמוקרטי שבה המשטרה בגלל אוזלת יד מאפשרת פה ושם פוגרומים המוניים ביהודים. זה קרה בבקיעין לפני שנה וחצי שנתיים שבאופן סיטונאי שרפו בתים של יהודים וגרשו אותם מבתיהם. זה קורה היום בעכו. זה כישלון של המשטרה. המשטרה לאו דווקא אשמה. אנחנו אשמים. זה עניין של תקציבים, זה עניין של כוח אדם, זה עניין של סירוס כוח ההתרעה של המשטרה בעקבות ועדת אור. בארצות הברית אירוע כזה היה נבלם על ידי המשטרה ביד חזקה ובזרוע נטויה באופן מיידי.


הערה אחרונה היא לגבי יום הכיפורים. זה לא אירוע בדיד. זה אירוע שהתפוצץ. לפני שנה ביום הכיפורים דהרו ערבים מוסלמים מכפר בגליל לתוך כפר תבור עם טרקטרונים. שם התגובה של היהודים לא הייתה אלימה, לא זרקו עליהם אבנים, לא היכו אותם. זאת הסיבה שהם גם המשיכו לנסוע. ילדה בת 9 נדרסה למוות. גם במבשרת וגם במקומות אחרים בארץ אני שומע את הדברים האלה. ישנן התגרויות ביום הכיפורים, כמו הפעלת זיקוקים, הפעלת פטישי אוויר, נסיעה על אופנועים רועשים על הכביש הראשי ליד מבשרת. אנחנו צריכים להסדיר את המעמד המיוחד של יום הכיפורים כיום שקט לאומי, לפחות ככל שזה נוגע לישובים יהודים. צריך לתת לישובים הלא יהודים או לישובים יהודים שיש בהם שכונות ערביות את היכולת להסדיר הסדרי תנועה.

אני הכנתי לפני כשנה חוק שנקרא חוק יום כיפורים כיום שקט לאומי. גנזתי אותו מסיבות כאלו ואחרות. האירועים האחרונים בעכו, שמצטרפים לאירועים לפני שנה בכפר תבור, גורמים לי להשיק אותו מחדש. אני מקווה שאני אקבל את הגיבוי שלך ואת גיבוי הוועדה לחוק שיסדיר פעם אחת ולתמיד את יום הכיפורים כך שלא יהיה חוקי להיכנס עם אופנוע רועש לתוך שכונה יהודית שבה לא סגרו את הכבישים. מה שקרה בעכו ומה שקרה בשנה שעברה בכפר תבור הופך חקיקה כזאת להכרח המציאות.

אם לא היה חוק של חמץ בפסח יכול להיות שלא היו אוכלים לחם בפרהסיה. אני נגד חוק כזה. אני מסכים עם אלה שתמכו בראש העיר. אני מסכים עם אלה שאמרו שהפסטיבל לא צריך להתקיים. אני מברך את העירייה, עם כל הקושי שבדבר, שקיבלה החלטה כזאת. כשהייתי שם פגשתי בני אדם עצובים, בוכים. עלה להם כל הרעל שהצטבר במשך השנים. אם העיר החליטה שהיא לא בשלה למסיבות צריך לכבד את רצונה.

גם אם יש לי מה להעיר לאנשי המשטרה אנחנו בסוף זקוקים לאנשים האלה. האנשים האלה מסכנים את חייהם ברגעים קריטיים. אפשר להבין ומותר להבין שבערב יום כיפור לא היו בדקה הראשונה מאות שוטרים. גם להם יש יום כיפור. אנחנו צריכים לגייס אנשים טובים למשטרה. ככל שנעשה בהם שק חבטות לא כל כך מהר יבואו הצעירים להתגייס.

אנחנו מברכים על פעילות מבורכת של שיתוף פעולה בין יהודים וערבים, בין חברי הכנסת. השאלה היא מי נתן את ההוראה לפתוח את הרמקולים באמצע הלילה ולקרוא להמונים לבוא. מי שנתן את ההוראה הוא בעיני אחד המרכיבים המאוד מאוד משמעותיים. כמו שאמרו פה אחרים, היו דברים מעולם. כשיש מטומטם שזורק אבנים לוקחים אותו למשטרה ומטפלים בו. צריך לבדוק מי נתן את ההנחיה לפתוח את הרמקולים.

חברותיי ואני לא פוליטיקאים, אנחנו אמנים. אנחנו מבקשים שתצא מפה קריאה כן לקיים את הפסטיבל. אנחנו האמנים מוכנים לעשות כל מאמץ כדי לקרוא מכאן לעשות את הפיוס דרך האמנות. נאמר פה שיש צד אחד יותר מרוויח, צד אחד פחות מרוויח. אנחנו מוכנים שגם אמנים בהתנדבות יופיעו בצד הזה ובצד הזה. אנחנו מרגישים בזה גם שליחות שלנו לתרום לאווירת פיוס. אנחנו מוכנים לתרום, מעבר למה שקיים עכשיו, על מנת לקיים את הפסטיבל הזה. אומרים להעביר את זה לחנוכה. יושבת פה אמנית שבחנוכה צריכה להופיע במקום אחר. היא שריינה את עצמה. זאת פגיעה אנושה באמנים שעבדו שנה. זאת שנה של פרויקט לעבוד עליו. מדובר בחזרות, בציוד. זאת פגיעה כלכלית. שר התרבות מוכן לפצות על זה.

הוא מוכן, לא בטוח שהוא יוכל.

אנחנו מבחינתנו מוכנים להתנדב. במידה ולא יוכל שר התרבות לתגבר את הצד הנפגע אנחנו נתנדב להופיע איפה שהוא יגיד לנו, תוך קריאה שהאמנות תעשה את הפיוס.

המילה "פסטיבל" קצת מטעה, כי חושבים שהולכים לעשות איזה שהם ריקודים ומחולות ושמחה. הפסטיבל הוא רק שם דבר. זה אחד המפעלים התרבותיים הלאומיים החשובים במדינת ישראל של יצירה מקורית, של יצירה מיוחדת של מיטב האמנים וכל הקבוצות בארץ שעובדים עליה. זה מתקיים 29 שנים. זה לא שהמצאנו את זה השבוע. הממשלה – לא חשוב אם משרד החינוך או התרבות – שותפה בזה בסכומים משמעותיים.

כמה זה עולה?

כ-4 מיליון שקל. הממשלה מממנת כ-מיליון 300. השאר זה מהעירייה, מהכנסות עצמיות ומחסויות. דווקא בשנים האחרונות עיריית עכו - בקדנציה של שמעון לנקרי וקצת לפניו - לקחה על עצמה את כל ההפקה שהייתה באה מתל-אביב. ב4 או ב-5 השנים האחרונות העירייה היא הגורם המפיק. כל הפעילות ההפקתית מאוד מורכבת, כי זה במקום מאוד מיוחד שכל שנה צריך להרכיב מחדש. בשנת 2000 דחינו את הפסטיבל ב-3 שבועות. לא יכול להתקיים הפסטיבל בעכו בלי שעיריית עכו תהיה השותפה המרכזית. ראש העיר הוא יושב-ראש הנהלת הפסטיבל. מנכ"ל הפסטיבל והמפיק הראשי הוא עובד העירייה.

השאלה היא לא רק טכנית, השאלה היא גם מוסרית.

מישהו יכול לקיים פסטיבל כזה כאשר ראש העיר חושב שאי אפשר?

צריך להחליט שלא מבטלים את זה ודוחים את זה למועד קרוב, כפי שהיה תקדים כזה בשנת 2000.

זאת ההחלטה.

אני גר בשכונה. הייתי בכל האירועים. אני שומע כאן כאילו שכולם היו שם חוץ ממני. אני רוצה לברך את מפקד התחנה על התפקוד. הם תפקדו נכון. הם מנעו את הקריעה בין היהודים לערבים. אנחנו רוצים לחיות בדו-קיום. אנחנו חיים בדו קיום. הבעיה היא שמדובר מלחמת דת בדת. אם לא נדע לכבד את הדת של האחר אנחנו נגיע למבוי סתום ולא נצליח לפתור את הבעיה. ביום כיפור אפשר לסגור את הרחוב הראשי כך שרכב לא יוכל להיכנס אליו.

אנחנו האמנים והיוצרים אמנם לא חשובים במובן הזה של העניין היהודי ערבי שעולה כאן היום, אבל אנחנו גם חלק מאזרחי מדינת ישראל. אנחנו לא באים לעשות ריקודים, מחולות וליצנים. אנחנו תיאטרון רציני, מושקע. אנחנו אמנים מעורבים בחברה שבאים לבטא דרך הפסטיבל את בעיות השעה, את רחשי ליבנו , את רחשי ליבם של הדור הצעיר לגבי איך שהם מתמודדים עם מה שקורה, איך שהם גדלים עם מה שקורה. אין שום דבר לא מוסרי בלבוא בשעה קשה זו ולהעמיד איזו שהיא מראה מתוך נפשם של הצעירים שחיים כאן, שלחמו כאן ולוחמים כאן. אנחנו גם ציבור. נגרם לנו נזק נוראי. אם מבטלים את הפסטיבל זה לדעת רובנו אקט לא מוסרי בעליל. אגב, זה לא תענוג גדול בשבילנו לעשות פסטיבל בתנאים האלה

תודה על קיומה של ישיבה זו. כולנו בסירה אחת במדינה הזאת. צריך עבודה טיפולית, פרטנית ויסודית. הרחוב של עכו, מועדוני הקהילה בעכו, בתי הספר בעכו והמוסדות צריכים עכשיו להתגייס ומהר כדי לעשות מעשה כמו שעושים חברי הכנסת מעכו. צריך להוציא גילוי דעת וכרוזים בשתי השפות. צריך שזה יהיה בעשרות אלפים. צריך שתהיה הסברה מעמיקה . הכרוזים צריכים להיות חתומים על ידי אנשי הדת, חברי הכנסת, אנשי ציבור, מנהיגים בעכו, אמנים. אני מציע צוותים של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים מול כל אוכלוסייה לחוד. אני מציע שבתוך יומיים שלושה נקים מספר סוכות בהן ערבים יארחו יהודים ויהודים יארחו ערבים. אנחנו לא ניתן לאספסוף קיצוני וחמום מוח משני הצדדים להשתלט על חיינו.

מדברי הנוכחים ניתן היה ללמוד שעוצמת האלימות באירועים הייתה יכולה להוביל לא רק לאלימות קשה אלא גם לנפגעים בנפש. עובדתית אנחנו בעיצומם של האירועים ואין נפגעים בנפש. זאת עובדה. בין היתר העובדה הזאת נזקפת גם לזכות משטרת ישראל. בואו נכיר בעובדה הזאת. אני מבקש ומצפה מהוועדה שתיתן אמון מלא במשטרת ישראל, שתאפשר לה לבצע תחקיר
מבצעי, מקצועי ומסודר. זה מה שאני מצפה. משטרת ישראל תשקיע כל מאמץ ותפעל בנחישות כדי להגיע למיצוי הדין עם כל עבריין. אני קורא מכאן לכל מי שיש לו יכולת השפעה, לשלב זרועות יחד עם משטרת ישראל כדי להגיע להידברות מלאה עם כולם ולהשיב מצב לקדמותו.

ועדת הפנים מגנה כל סוג של אלימות וכל סוג של הסתה.

אנחנו קוראים למשטרה למצות את הדין עם כל מי שלקח את החוק לידיו, גרם נזק לרכוש והשתתף בהסתה ובאלימות פיזית.

הוועדה מביעה אמון במשטרת ישראל ומקווה שהיא תצליח לסיים את האירוע במהירות האפשרית.

אנחנו קוראים לכל גורמי אכיפת החוק לעשות כל מאמץ כדי לעצור ולהפסיק את האירועים. לגלות 0 סובלנות כלפי אלימות. האירועים בעכו לא יכולים להימשך. זה צריך להיות ברור ובסדר עדיפות מאוד מאוד גבוה.


אנחנו קוראים לממשלה לחזק את עכו. עכו צריכה וראויה להרבה יותר משאבים כדי להצליח ולהתמודד עם האתגר החברתי המאוד מורכב. ראינו איך העניין הזה הוצת בן לילה. עכו זקוקה למשאבים כדי להתגבר על פערים, על כאבים, על מכאובים, על קשיים. בדבר הזה אנחנו מבקשים שתהיה אוזן קרויה של ראש הממשלה, של שר הפנים ושל שר האוצר.


אנחנו קוראים לממשלה לפצות את כל התושבים שלא היו קשורים לאירועים ונגרמו להם נזקים לרכוש. הוועדה קוראת לממשלה למצוא דרך לפצות אותם על נזקים ברכוש, אם זה דירות שנשרפו, חנויות שנרגמו, מכוניות שהוצתו וכדומה. לדבר הזה יש תקדים. אנחנו קוראים לממשלה להשתמש בתקדים שנוצר, במכניזם שנוצר כדי לאפשר את הדבר הזה.


אנחנו מבקשים לפצות את כל מי שנגרם לו נזק כתוצאה מביטול הפסטיבל. מדובר באמנים ובאחרים. אנחנו מבקשים מהממשלה לפצות את האמנים ואחרים שנגרם להם נזק ישיר כתוצאה מביטול הפסטיבל. אני לא יודע אם יש לזה תקדים.

הוועדה קוראת לנבחרי הציבור, לפרנסי הציבור בעיר עכו, כולל שני חברי הכנסת הנכבדים שלנו, לעשות כל מאמץ. אני מבין שההידברות של אתמול לא השיגה את יעדיה. אנחנו מבקשים מכל פרנסי העיר, כולל הרב של העיר, כולל כל הגורמים שיש להם השפעה ומשקל בציבור היהודי ובציבור הערבי, לא להרפות מניסיונות ההידברות, לחזור ולהידבר ולמצוא את הדרך לחיות חיים משותפים בעכו. בעכו, בין נרצה ובין אם לא, ישנן אוכלוסיות מגוונות. ישנו רוב יהודי ומיעוט ערבי שצריך להמשיך ולחיות ביחד. זאת אחריות של המנהיגות. האירועים פה נמשכים יותר מידי זמן. זה דבר שמטריד. אין תחליף למנהיגות מקומית. אין תחליף לאנשים שמובילים את הקהילה. אני קורא לכם לא להרפות מהמאמצים ולחזור ולהידבר כדי שהדברים האלה יסתיימו.

אני מבקש מילת חיזוק מפורשת לראש העיר. בסוף הוא זה שעומד בחזית מול התושבים.

ועדת הפנים מחזקת את ראש העיר, את ממלא מקום ראש העיר ואת כל חברי מועצת העיר במאמצים שלהם להשכין שלום בין הניצים.

הנושא של יום כיפור לא הוזכר בסיכום. קרה אירוע נורא ואיום. היה פוגרום ביהודי עכו. אתם מתעלמים מדבר כזה? אי אפשר להתעלם מזה.

אנחנו מגנים כל סוג של אלימות, במיוחד על רקע הפגיעה בליל יום כיפור. תודה רבה. חג שמח. שנשמע רק בשורות טובות מעכו.

הישיבה ננעלה בשעה 16:15