נשים בבחירות לשלטון המקומי נובמבר 2008

5

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 155
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
שהתקיימה ביום שלישי, כ"ט בחשוון התשס"ט (28.10.08) בשעה 11:00

נשים בבחירות בשלטון המקומי

חברי הוועדה: ליה שמטוב - היו"ר
קולט אביטל
זהבה גלאון
נאדיה חילו
אורית נוקד
רונית תירוש

חכ"ל יעל דיין
חכ"ל מלי פולישוק
מרית דנון - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה,
משרד ראש הממשלה
מרי חדייר - סגנית מנהל הרשות לקידום מעמד
האישה, משרד ראש הממשלה
איריס נחמני שוחט - משרד הפנים
מיכל יודין - יו"ר עמותת כן
שרה שגב - עמותת כן
שרה פלד - עמותת כן
יהודית סלומון - יועצת למעמד האישה
מיכל בורוכוב - שדולת הנשים
פינטו מלי - גני תקווה
אורי הירשמן - בית אריה
שולמית טייב - פרדסיה
תכלת סלע - פרדסיה
אוריה מאיר - בית אריה
יפעת קריב - הוד השרון
גלעד מויסה - הוד השרון
דניאל שדלסקי - הוד השרון
רותם ירדני - הוד השרון
חגית טנא פרג - הוד השרון
לאה קריב - הוד השרון
אביבה גוטרמן - הוד השרון
רחל עזריה - ירושלים
סימי מור - ירושלים
אחלמה פרץ - שדרות
אגבארייה זחאלקה אסמא - תל-אביב יפו
יפעת ביטון שאשא - קרית שמונה
אביבה חג'בי - נתיבות
ליטל רכס הורוביץ - באר טוביה
שולמית סהלו - קרית גת
ריקי שי - אשקלון
סיגל מורן - בני שמעון
ענת יפת - גבעת זאב
ענת כנפו - הר אדר

דנה גורדון

רויטל יפרח





נשים בבחירות בשלטון המקומי

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה לקידום מעמד האישה. זו ישיבה ראשונה במושב החורף ואולי גם האחרונה. הנושא שנדבר עליו היום חשוב מאוד, נשים בבחירות בשלטון המקומי.

ראשית, אני רוצה לברך ולהגיד תודה לגברת מיכל יודין, שיזמה את המפגש ולכולם, שהגיעו לפה.

ולשרה שגב ולכל חברות העמותה שעשו עבודה נפלאה.

לחברות הכנסת שהגיעו, זהבה גלאון, אורית נוקד וגם לחברות הכנסת לשעבר, יעל דיין, מלי פולישוק. מלי פולישוק מתמודדת ברעננה, יעל דיין היתה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה. אני מברכת את כולכם, כל מי שהגיע לפה ומתמודד היום ברשויות, לראשות העיר ולמועצות. זה חשוב מאוד ובשנים האחרונות אנחנו רואים שיש עליה חדה בכמות הנשים שנבחרות לתפקידים בולטים בפוליטיקה. תודה לחברת הכנסת חילו שויתרה על הצבעה והגיעה לפה.

אם אנחנו מסתכלים על השנים 1998, 2003 ועכשיו 2008, אנחנו רואים שינוי דרסטי. ב-1998 בשלטון המקומי התמודדו 850 נשים, ב-1999 יותר מ-2000 נשים וב-2008 כ-4000 נשים. זו באמת עליה דרסטית ואני בטוחה שכל ה-4000 יכנסו למועצות ולרשויות ויהיה לנו ייצוג הולם בכל המקומות האלה.

ישראל נחשבת למדינה דמוקרטית ומפותחת אבל היא נמצאת במקום ה-82 אחרי מדינות כמו תימן, פקיסטן ומדינות העולם השלישי. השנה אנחנו צריכים לתת את ה"פוש" והדוגמה שלא נהיה במקום 82 אלא בין הראשונות בעולם. זו הסטטיסטיקה.

זה מבחינת חברות כנסת?

לא, בפרלמנטים. אני מסתכלת גם על הנתונים שנתנו לנו לגבי הכנסת. הייצוג של נשים בכנסת מ-1949 ועד 2006 לא כל כך השתנה. ב-1949 עד 1955 היו 11 נשים. אחר כך האחוז יורד ושוב עולה קצת, 9%, 10%, 8%, אבל בכנסת ה-16 וה-17 יש לנו 17 נשים. אני יכולה להגיד שאני ממפלגת ישראל ביתנו, ומ-11 חברי כנסת יש 3 נשים. סופה לנדבר, אסתרינה טרטמן ואני, ליה שמטוב.

חבל מאוד שפתחנו את מושב החורף ויכול להיות שזאת הישיבה האחרונה. אני מקווה שאחרי הבחירות נראה לכולם מי הנשים בשלטון בפוליטיקה.

הגיעו לפה מתמודדות שרצות לרשות, שרצות ברשימות לעיריות ולמועצות. כל אחת מכם בטח ובטח רוצה להציג את עצמה ולהגיד מה היא מתכוונות ואיך היא רואה את עצמה בפוליטיקה. כל אחת שרוצה, צריכה להציג את עצמה לפרוטוקול. לפני כן, הייתי רוצה לתת את רשות הדיבור לחברות הכנסת.

תודה רבה, גברתי היושבת ראש. אני רוצה לברך אותך על קיום המושב הזה, הכנס הזה, הפגישה הזאת, דקה לפני פיזור הכנסת. זה חשוב מאוד. נמצאות פה נשים שהיו בפוליטיקה, ששמו את חותמן אם זאת חברת הכנסת לשעבר, יושבת ראש הועדה יעל דיין, חברת הכנסת פולישוק ועוד חברות כנסת מכהנות ונשים שנמצאות במרכז העניינים. מרית מהרשות למעמד האישה, נציגות ארגוני נעמת, ויצו, נשים שהתמודדו, מיכל מתכנית "כן". עצמה מאוד גדולה של נשים מובילות עם קרדיט מאוד רציני. את ציינת, גברתי היושבת ראש, שהרבה מאוד שנים אנחנו צועדים באותו מקום עם פלוס אחד או מינוס אחד. זה לא מהפכה וזה לא קידום מבחינתי, אפילו אם אני משווה אותה לפרמטרים נוספים כמו עבודה והשכלה, שהפרמטרים שם הרבה יותר בתנופה ובאחוזים של קדמה. לכן, אקצר בדבריי. אני דוגלת בכך שאין מנוס מהתערבות חקיקתית בענין הזה כי אם נשאיר את התהליך הטבעי של הקידום, ויש תהליך כזה, הוא מאוד איטי.

200 שנה.

התהליך מאוד איטי והוא יגיע באיזה שהוא יום, וזאת גם שאיפתה של כנסת שהפילה כמה חוקים, כולל שלי ושל עוד חברות כנסת זהבה ואורית שנמצאות כאן, שהגשתי לפני כמה חודשים במישור המוניציפאלי. חתמנו ונאבקנו והחוק הזה נפל כי אמרו: אתם רוצים שוויון, אז תרצו. אנחנו רצינו שליש ואני אמרתי שאם לא תהיה התערבות, התערבות גסה, חקיקתית להסדיר את הענין ועד שאנשים יקלטו את הענין במחשבות שלהם ויהיו שוויוניים ולא רק בהצהרות שלהם, כי אם אנחנו עושים סקר, 120 חברי כנסת יגידו שהם בעד שוויון וכן בעד נשים. כשזה בא לידי מעשה, ופה חובת ההוכחה, זה נופל. לכן, אין מנוס היום מחקיקה בנושא הזה. גם אם בעבר היו ניסיונות עוד לפני שאני נכנסתי לכנסת, יש פה חברות כנסת שהגישו חוקים בעבר, זה מחלחל. לדעתי צריך להמשיך ולהתגייס ולפעול בכנסת הזאת ובכנסת הבאה.

אני רואה שגם מועמדת שדרות הגיעה, אחלמה פרץ. בהזדמנות זאת אני רוצה לאחל למתמודדות לראשי ערים, ראשי מועצות, לאחל הצלחה מאוד גדולה. זה לא קל. לאלה שמתמודדות לראשי רשויות, רשימות וחברות מועצה, זה סוגים שונים של התמודדות אבל בעיניי כל התמודדות כזאת מאוד חשובה, היא לא מובנת מאליה. מי שהתמודד וכבר נמצא בזירה בעבר ובהווה יודע כמה קשה לנשים בכלל בפוליטיקה, אבל מתווסף פן נוסף כשאנחנו מדברים על התמודדות של נשים. תרשו לי להוסיף פן אחר, ואני לא יודעת אם יש פה נשים ערביות, אז גם לאסמא וגם לאחרים שלא נמצאים כאן, כי אני יודעת שיש עוד כמה מתמודדות שזה נדבך נוסף וייחודי שמתווסף למעגל הנשים בהתמודדות.

אני רוצה לאחל לכולכן בהצלחה ולקרוא לנשים ולחברה כולה, כי קידום נשים זה לא רק נישה של נשים, לקרוא לכל החברה גברים כנשים, להתגייס כאיש אחד, לתמוך ברשימות שיש בהן נשים, לתמוך במועמדות נשים לראשות ערים. בהצלחה לכולן.

תודה רבה לנאדיה חילו. חברת הכנסת נוקד, בבקשה. נא לקצר.

ראשית, אני רוצה לברך את כולכן, שהגעתן לכאן. כמובן שאני רוצה לברך באופן יותר אישי את מרית שעוסקת בתחום ומקדמת, וגם אותך, מיכל, שידועה בתרומתך הרבה לעידוד וחיזוק נשים שמעוניינות להשתלב בחיים הציבוריים.

ציבור הנשים, אנחנו 51% מאוכלוסיית מדינת ישראל ולמרות זאת, לפי הנתונים, אפילו תראו שבכנסת אנחנו מהוות 14%, שזה ביזיון לדמוקרטיה ואת המצב הזה צריך לשנות. כמובן שאנחנו כאן, חברות הכנסת, ובוודאי ובוודאי גם חברות הכנסת לשעבר פעלנו ואנחנו פועלות על מנת ליצור את החקיקה שתאפשר את הגדלת הייצוג של נשים בכנסת. חשוב מאוד שתהיינה נשים בכנסת וברשויות, אנחנו מדברות על המגזר הציבורי בכלל. אני חושבת שלנשים יש ערך מוסף בדרך ההתנהלות שלהן. אני חושבת, וכאן אני מנצלת את ההזדמנות ופונה אליכן כמתמודדות. אני מציעה לכל אחת ואחת מכן להיות אתן, אוטנטיות, עצמכן. זה המפתח להצלחה.

לא עם בגדי המעצבים?

אני מדברת על הסגנון. תהיו אתן. ציבור הבוחרים מרגיש טוב מאוד מי מתחפש ומי דובר אמת.

אני רוצה להודות באופן אישי לגברת יהודית סלומון. בזמנו, יהודית סלומון היתה אחראית בתנועה הקיבוצית על הנושא של קידום נשים, והיא היתה זאת שהביאה אותי לפוליטיקה כי לא עסקתי בזה, הייתי היועצת המשפטית של התנועה. אני רוצה להודות לך ואני רוצה לומר שכל כך חשוב שנשים תתמוכנה ותעודדנה נשים. אני רואה כאן את החברות שאני מכירה ואני יודעת שכל אחת ואחת מכן כך פועלת וזה מאוד חשוב, כי כשנהיה ביחד נוכל להצליח ולהוסיף נשים לפוליטיקה.

ליה, תודה לך על זה שאת מקיימת את הישיבה הזאת. אני מאוד מקווה שאנחנו כולנו נהיה כאן בכנסת הבאה, ואתן תבחרנה ותזכנה בתפקידים שאותם אתן מעוניינות למלא.

בכנסת, בעבודה משותפת עם החברות, מעבר לבעיה של ייצוג הנשים יש גם נושא נוסף והוא היכולת לאפשר לנשים, נשים צעירות עם ילדים, לאפשר להן לצאת לעבודה בלב שקט תוך ידיעה שיש מי ששומר על הילדים. גם בנושא הזה אנחנו פועלות ביחד ואני מקווה מאוד שנצליח לקבל תוצאות טובות.

40 נשים בכנסת והחוק יעבור.

בהצלחה לכולן מכל הלב.

תודה לחברת הכנסת נוקד. חברת הכנסת נוקד אמרה נכון, שאנחנו 52% מהאוכלוסייה. לפי הסטטיסטיקה בדרך כלל בבחירות המוניציפאליות מצביעות 40%. אני בטוחה שהשנה אחוז ההצבעה יהיה יותר גבוה לא בגלל שאני אומרת את זה אלא בכל הסקרים מדברים על זה. כששואלים אם אנשים מתכוונים ללכת להצביע, יותר מ-60% מתכוונים להצביע השנה. לפי הסטטיסטיקה גם בהצבעה יש שוויון, 50% גברים ו-50% נשים. אבל כשמתחילים לספור פתקים רואים שיש איזה שהוא אי-שוויון.

חברת הכנסת גלאון, בבקשה.

תודה רבה. חברת הכנסת שמטוב, אני רוצה להודות לך על קיום הישיבה. אני רוצה להודות למיכל יודין, יושבת ראש עמותת "כן" על היוזמה. זה לא פשוט בעיניי שהגיעו לכאן היום נשים שעסוקות בהתמודדות. עוד שבועיים או פחות אתן עומדות ברגע ההכרעה, וזה ראוי להערכה. לתחושתי, לו לא היו מתעסקים כל כך בהקדמת הבחירות, כן הרכבת ממשלה, לא הרכבת ממשלה מאוד יכול להיות שהבחירות המוניציפאליות בכלל היו תופסות יותר גובה, ומיקומן של הנשים בהתמודדות המוניציפאלית בפרט, ואני יודעת כמה זה קשה לרוץ לראשות העיר ולהתמודד להיות חברות במועצות. זאת עבודה שלא מתגמלת בשכר, ובעיני זה מעוות שבכלל חברי מועצה לא מקבלים תגמול על היותם חברים במועצה אבל אנחנו יודעים שלנשים זה קשה שבעתיים ובכל זאת, נשים מתמודדות ונעשית כאן עבודה מצוינת של גופים שונים שגם מיוצגים כאן, לעודד נשים להתמודד. יש חשיבות לזה שיתרגלו שנשים הן בין מקבלי ההחלטות והן חברות בוועדות החשובות במועצות העיר. היתה תקופה, לפני הרבה שנים ואני מקווה שהיא השתנתה, שנהגו לדחוף נשים רק לוועדות הנשיות, לאותן נישות נשיות. היום זאת המשימה, לפרוץ כמו שאנחנו כאן, בכנסת, נאבקנו על זה שנשים תהיינה חברות בוועדות שאנחנו קוראים "הגבריות". בחוץ וביטחון, בכספים, בכלכלה, איפה שנופלות ההכרעות החשובות. יש חשיבות שנשים תהיינה במוקדי הכוח במועצות, בוועדות בנין ערים ובוועדות אחרות. כל מי שתצליח להגיע לשם, המון ברכות. אני יודעת כמה זה קשה כשיש גיבוי מפלגתי וזה קשה עוד יותר כשרצים ברשימות עצמאיות.

אני רוצה לספר לכם דבר אחרון, שזה חלק מהמאבק שלנו כאן, בכנסת, כי אני מאמינה שמה שקורה כאן משליך על מה שקורה ברשויות המקומיות. חבר הכנסת גדעון סער וחברת הכנסת לשעבר אתי לבני ואני מנסים לקדם יוזמה שהביאה לנו עמותת "כן", יוזמה לתמרץ מפלגות ששמות לפחות שליש של נשים נבחרות לכנסת. זה מתוך תחושה לא של סנקציה אלא של תמרוץ כי חשוב שתהיינה יותר נשים בכנסת. ככל שתהיינה נשים יותר מיוצגות בכנסת, הדבר הזה ישליך בכלל על נשים שתהיינה מיוצגות במוקדי הכוח, במועצות המקומיות ובכל מקום אחר. זו הזדמנות כפולה להגיד תודה והמון בהצלחה לכולכן.

תודה רבה לחברת הכנסת גלאון.

לפני חודש הוועדה ביקרה בחיל האוויר וקיבלנו סקירה על חיילות. כמו שחברת הכנסת גלאון אמרה, היום חיילות מבצעות אותה עבודה בדיוק כמו הגברים. הן מתמודדות על אותם תפקידים, אין אפליה במשכורת והן מספרות שבאמת אין היום הבדל בין תפקידים לבנות ובנים.

תודה רבה לך ליה, על כך שכינסת את הפורום הזה. קשה להוסיף משהו מאוד אוריגינאלי אחרי כל מה שנאמר. אני רק רוצה להגיד שבשמיים הקודרים של הפוליטיקה הישראלית בימים האלה זאת שעת נחת לבוא הנה ולראות את ההשתתפות של המתמודדות עצמן ושל הארגונים שעזרו, אבל יותר מכך אנחנו צריכות להתברך בכך שהיתה קפיצת מדרגה כל כך גדולה במספר המתמודדות גם לראשי מועצות וגם כחברות מועצות בתפקידים נבחרים אחרים. אני חושבת שהעבודה שהושקעה בשנתיים שלוש האחרונות, ומיכל תודה לך במיוחד ולעמותת "כן" וגם לייתר הארגונים שעשו את זה, הביאה ליותר ערנות וליותר נכונות של נשים לקבל את מקומן כפי שמגיע להן.

גם אני מצטרפת למה שאמרה זהבה. אני חושבת שחשוב לא רק להיבחר אלא להיות מיוצגות בכל אותם המוקדים שמקבלים הכרעות בנושאים החשובים ובסופו של דבר, מי שהיום מנהל עיר יודע שתחומי האחריות והיכולת להגיע להישגים של ראשי ערים ושל חברי מועצה לפעמים הרבה יותר גדולים מאלה של חברי כנסת. לכן, כל אחת מכן שמתמודדת היום יכולה בסופו של דבר להשפיע לפעמים הרבה יותר ובהרבה יותר תחומים מכמה מאיתנו כאן בכנסת.

אני רוצה לאחל מכל הלב הצלחה למתמודדות. לקוות שכמה שיותר תכנסנה. אני חושבת שגיוס כמה שיותר גדול של בוחרים ביום הבחירות הוא קריטי לנו, ודאי בשעות אחה"צ, כשנשים חוזרות מהעבודה. אני מניחה שכל אחת מאתנו תעשה את זה, כל אחת במקומה. אני מתגייסת לעזור כאן, בירושלים, ואני מניחה שחברות כנסת אחרות תעשנה את זה במקומות אחרים.

ככל שנוכל אנחנו עומדות לרשותכן בזמן הנותר כדי לראות במה ניתן עוד לעזור. בהצלחה.

תודה רבה. אני רוצה לתת את רשות הדיבור ליועצת ראש הממשלה לקידום מעמד האישה, מרית דנון, שעושה רבות למען קידום נשים. בבקשה.

בוקר טוב. אני אשתדל לקצר. אותי הכי משמח לראות פה את הדור הצעיר. אני לא יודעת כמה מכן קראו מחקר מאוד מענין של פרופסור חנה הרצוג, שתיאר את הפרופיל של נשים שמתמודדות במדינת ישראל. עד לפני כמה שנים היה מדובר על נשים מגיל 45 ומעלה, כאלה שגידלו משפחה, בעל, ילדים ואחרי כל כך הרבה שנים של עבודה מתפנות גם לדבר הזה. הפנים שאני רואה פה סביב השולחן הן מאוד צעירות. תבורכו. אני מקווה שאתן סנוניות ראשונות ומבשרות את בא האביב.

רציתי לדבר על הרשתות הנשיות. בכל המקומות, גם ברשויות המקומיות, גם בפוליטיקה, גם במשרדי הממשלה אנחנו עדים לתופעה שמוצנח מפקד אוגדה שגורר אחריו את המג"ד מהגדוד מהמילואים, שגורר אחריו את המ"פ ואת המ"מ ואת הנהג, וכולם אכלו מאותו מסטינג, וזאת המציאות. לצערנו, אין לנו את הרשתות האלה. לא אכלנו עם הרבה אנשים מאותו מסטינג ולצערנו, לא ניקח מישהי שהיתה אתנו בטירונות לפני 30,40 שנה לעבוד לידנו. זה משהו שכולנו צריכות לקחת לתשומת לבנו, שצריך להיות חיבור ורשת נשים לתמיכה.

מספר חברות כנסת דיברו פה על החקיקה. חקיקה שהיא יוזמה של עמותת "כן" וניסו לקדם אותה חבר הכנסת סער ועוד חברי כנסת היא מאוד חשובה. אני רוצה להתריע כאן שאם תהיה חקיקה שאין בצדה סנקציה או תמרוץ כספי או אחר, היא תישאר אות כתובה על הנייר. אני רוצה להעלות את הנושא של חוק שיווי זכויות האישה, סעיף 6ג(1), שמדבר על ייצוג הולם של נשים בוועדות לעיצוב מדיניות לאומית, שחייב למנות ראש הממשלה וכל שר שממנה וכל מנכ"ל שממנה. החוק הזה לא נאכף. 0 אכיפה בגלל שאין בצדו סנקציה ואי אפשר לאכוף אותו. הוא נשאר אות כתובה על הנייר. לכן אני אומרת שחקיקה נוספת שלא תהיה בצידה סנקציה או תמרוץ, אין לה שום ערך.

החוק הוא תמרוץ.

נכון. לכן אני אומרת שמאוד חשוב לקדם את החוק הזה, כי זאת תהיה הדרך היחידה לקדם נשים.

תודה. מיכל יודין, בבקשה, יושבת ראש כח נשי בישראל.

תודה לכן על האירוח הנאה. תודה לכל הנשים הנפלאות שהגיעו, שעושות עבודת שטח מדהימה והרבה הרבה הצלחה. במי זה תלוי? באזרחי ישראל. מדינת ישראל משלמת מחיר יקר שאין הרבה נשים בזירה הפוליטית. לצערי, אנחנו משלמים מחיר יקר של הזנחה בכל הנושאים, גם תשתיות, גם חוץ וביטחון אבל במיוחד בבעיות הפנימיות שלנו. אני מוכרחה לומר שהשר אלי ישי כל הזמן מדבר על הרווחה ועל ילדים וקשישים, ואני חושבת שזה בזכות הרבה מאוד חברות כנסת גם היום וגם אתמול, שעשו למען ובמיוחד קולט אביטל, בנושא של ניצולי שואה, שללא המאבק שלה לא ראינו יותר מדי גברים שנלחמים ונאבקים למצוקות החברתיות ובשינוי סדר היום הציבורי. אין לי ספק בכלל, וזה גם כנסת וגם רשויות מקומיות, שאם היו יותר נשים בזירה הפוליטית, אם בכנסת הזאת היו 40,50 נשים, כל החוקים שאנחנו מדברים עליהם 20,30,40 שנה מדברים עליהם היו עוברים, כי מי כמונו מבינות את הצרכים האלה, מי כמונו יודעות שאלה הנושאים החשובים ביותר לחברה בריאה.

הכרה בהוצאות מטפלת למשל.

נכון וגם מעונות. אין שום סיבה שלא יהיה מעון במחיר שווה לכל נפש במדינת ישראל. השאלה איך מחלקים את העוגה, וכאן מחליטים על חלוקת העוגה בוועדת הכספים. מי שמחליט על חלוקת משאבים בוועדות הכספים ברשויות המקומיות ולכן, אנחנו צריכות הרבה נשים כי לנו יש משהו אחר. אנחנו יותר ענייניות, אנחנו רואות דברים עם יותר חמלה, עם יותר הבנה ועם יותר רצון להשפיע. לא להידבק אל הכיסא. זה ההבדל המשמעותי בין הרבה מאוד חברות וחברי כנסת וברשויות המקומיות. לולא העשייה של נשים ברשויות המקומיות, ונראה את ההבדל של מרים פיירברג בנתניה ויעל גרמן בהרצליה, תראו איזה מהפך הנשים האלה עושות.

לכן, אני קוראת להוציא את הציבור הישראלי לבחור, ולבחור בנשים כי מי שיושב היום בכנסת לא הגיע לבד. חלק מונו, וחלק די גדול, אבל בפעם הבאה הם יצטרכו להתמודד, אבל הציבור הוא שבחר בהן, הן לא הגיעו לשם לבד. כנ"ל ברשויות המקומיות.

אנחנו בעמותת "כן" עומדים לרשותכן, נעזור לכן, כי מה שחשוב היום זה להוציא את הציבור לבחור. תפסיקו לקטר ביום שישי וביום ראשון לחזור לשגרה. תפסיקו להגיד לנו "תעזבו אותי מפוליטיקה". מדינת ישראל יכולה בלי קריסטין ובלי סותבי'ס, אבל היא לא יכולה בלי ממשל ראוי כי הריקבון הפנימי שלנו היום הגיע למצב שאנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו את זה.

מכאן אני פונה ומפנה את תשומת לבכן, שכל עזרה שתרצו מאתנו, אנחנו נערכות עד יום הבחירות. נבוא ונסתובב אתכן, וכמו שקולט הציעה ואני מציעה לכל חברות הכנסת, כל מי שיכולה לעזור להוציא אנשים לבחור. בארה"ב יש ארגון מיוחד שביום בחירות התפקיד שלו הוא להוציא את הציבור לבחור. אנחנו צריכות להיערך עם הרשת הזאת. כאן אני פונה לכל מי שיש לה נגישות לארגונים, לעשות את המעשה הזה, לצאת לבחירות, לבחור בנשים ולפחות מבחינתנו, לקראת הממשלה -32, מיד אחר הבחירות אנחנו הולכות גם על ענין החקיקה, וכאן צריך את הלובי שלכן וגם לבחירות לכנסת. אתן בניתם את המטות ואת הכוח הזה, אז מיד לאחר הבחירות כל מי שתגיע לעמדת כוח, מיד להשפיע. אנחנו נהיה ריאליות, ואני מאמינה שחלק לא יבחרו, שיצטרפו אלינו לקמפיין הזה כי אנחנו בענין של החקיקה נקים צוות לוביסטיות, שזאת תהיה המשימה שלנו, לקדם את החוקים. כל החוקים שנאבקים עליהם הרבה מאוד שנים ולא מצליחים להעביר אותם.

אני מזמינה את כולכן להצטרף אלינו, להיות אתנו, לפעול אתנו ובהצלחה רבה להיבחר ולהיות שם.

תודה רבה למיכל.

אני מצטרפת לברכות לעצם קיום הישיבה כמובן. במעונה החדש של הוועדה היה כדאי לתקן את השעון שנעצר. הערה אסתטית: בוועדה "הדפוקה" שהיתה לנו קודם במרתפי מרתפים, הקירות עמדו לרשותנו והיה לי ויכוח וכפו עלי לשים את גולדה מאיר, אבל היו שם תמונות שנוגעות לענין. גם צילומים וגם תמונות אמנותיות.

כאן אסור.

בבתי דין ובבית המשפט העליון גם אסור. אני מציעה, כדבר שולי לגמרי, כי אני מניחה שגם שאר הוועדות לא רוצות לשים. בוועדת חוץ וביטחון היו מפות ותמונות. אבל אם זה על פי החלטה, זה פוגם. הוועדה הזאת כמו הוועדה השנייה והשלישית. למה? אנחנו רוצים שיהיה לנו איזה שהוא ייחוד. אפשרנו לנשים יוצרות, אומניות, להציג תערוכות והחלפנו אותן. אין סיבה שזה לא יהיה גם כאן. זה מאבק קטן אבל הוא יכול להצליח.

אני רוצה לאחל בהצלחה לכולן. אני רוצה לומר מניסיוני שתי מלים על הכנסת ועל הרשויות. אני עמדתי בראש רשימה בתל אביב בקדנציה הקודמת. הגענו להצלחה יפה מאוד בייצוג. בחמישייה שהיו חברות הסיעה של מרצ היו 3 נשים, וזה משום שהכנסנו 5. אם היינו מכניסות פחות אז היו פחות. הייתי רוצה שאלה שמייצגות מפלגות, בוודאי העצמאיות, שהמפלגה תיתן גיבוי לאיזו שהיא קווטה, לפחות 2 מ-5 זה לא נראה לי הרבה, ואז שואפים להגיע ל-3 מתוך 5. אנחנו לא מדברים כאן במספרים של סיעות של עשרות, ואני מדברת על תל-אביב שזה סיעות גדולות. אני מציעה שהלחץ יהיה גם בתוך המפלגות ואז אנחנו הולכים לבוחרים, וכמו שמיכל אמרה, זה חד משמעית גם תבחרו אבל גם אל תשימו קול בקלפי לרשימה שאין בה נשים. אפילו מספרית רשימה שאין בה נשים. זו יכולה להיות רשימה כראות עיניכם ומשא לבבכם, אבל אם אין בה נשים משהו דפוק בה.

במקום ריאלי.

ברור, אני מדברת על מקומות ריאליים, וזה צריך להיות ברור מאליו. אני רוצה לומר שאנחנו עוד רחוקים מלהגיע למה שאנחנו רוצים באמת. אחת הסיבות, וראינו את זה גם בכנסת במשך הרבה שנים, שנשים קצת מפחדות מהתווית הפמיניסטית. לא במרצ ולא במפלגות שהן ליבראליות ונושאות את הדגל של זכויות אדם, אבל הרבה נשים אומרות: אני אמנם אישה אבל אני לא פמיניסטית. אל תפחדנה מזה. זה טיקט מתחייב, זה עצם חיינו. כשנכנסים לאיזו שהיא מסגרת גם בריצה למסגרת וגם כאשר נבחרים, אל תזנחנה. אני אומרת את זה מניסיוני, ודאי מניסיונן של קולט וזהבה. אנחנו כן יושבות בוועדת חו"ב, אנחנו כן יושבות בוועדת כספים אבל אנחנו לרגע לא זונחות את הענין של מעמד האישה, של זכויות אדם, של קידום מעמד האישה, של ייצוג נשים, של דאגה לנשים בגלל שזה לא מיעוט, אבל הוא נמצא במצב של זכויות של מיעוט. גם אם אתן מתעניינות רק בקצה קצהו של הדיון, וזה חשוב, גם זה נושא של זכויות אדם והוא נשי. שימו את זה בגדול על כל דגל, ואני מאמינה שזה יהיה מתוגמל.

פקודת העיריות, חוק העיריות החדש, לצערי יש בו דברים נוראיים אבל יש בו גם דברים טובים מאוד, ועכשיו נקטעה החקיקה שלו בגלל פיזור הכנסת. אני מקווה שהכנסת הבאה תתרכז בזה, ושם יש דבר בסיסי שהנשים יכולות להבין, וזה הענין של תגמול חברי מועצה. לא יכול להיות שרק מי שסגן, ומספר הסגנים בחקיקה הוגבל מאוד ואי אפשר לזוז מזה, והסגנים מקבלים שכר ממשרד הפנים. אני סגנית ראש עיריית תל-אביב יפו, וב-5 שנים האלה קיבלתי שכר. עכשיו אני רצה מספר 5 בתל-אביב אחת ובכל מקרה, אם אבחר אני אהיה חברת מועצה, אני לא אהיה סגנית. אם מישהו רוצה להיות באופוזיציה, אז הוא לא יהיה מתוגמל וחייבים להגיע למצב לא כמו הכנסת, אבל זאת הוצאה דמוקרטית ומתחייבת. חבר מועצת עיר או מועצה מקומית אזורית חייב להיות מתוגמל בעצם העובדה שהוא נבחר והוא חבר מועצה. תגמול שיאפשר לו להקדיש את הזמן אחרת נשים צריכות לחפש עבודה, צריכות לפנות את הזמן. בכנסת הקודמת, זו ושלפניה, כן קיבלה כמה חוקים שקובעים ועדות סטטוטוריות ברשויות. זה נושא טוב מאוד לנשים. אני עומדת בראש הוועדה הסטטוטורית לקידום מעמד הילד, שלפני שלקחתי אותה היא לא היתה קיימת. יש הרבה מועצות ערים שהוועדה הזאת לא מתקיימת, למרות שהיא חובה. ועדת חינוך הפכה להיות חובה, איכות הסביבה הפכה להיות חובה. זה מקום שבו אישה חדשה שנכנסת לרשות מקומית, בבקשה להפעיל את הועדות שחובה לקיים אותן. ואם גם יהיה תגמול על ראשות ועדות ועל ישיבה במועצות, אני חושבת שזה אחד הדברים שיביאו לאפשרות של יותר נשים מיוצגות. שוב, בהצלחה רבה.

תודה רבה. אני רוצה להשלים על התגמול שעליו דיברה יעל. כשאני נבחרתי למועצה בנצרת עלית ב-1998 והייתי חברת מועצת העיר ואח"כ המשכתי ב-2003 כסגנית ראש העיר, הייתי אחת מהיוזמות של נושא התגמולים לחברי המועצה. תאמינו לי שאנחנו הוספנו כסף מהרבה חברי מועצה, אז זה היה 100 שקל מכל אחד, ושילמנו לעורך דין שייצג את חברי המועצה. אבל לצערנו, אנחנו לא זכינו במשפט. היום דווקא במשרד הפנים ומהשר מאיר שטרית שמעתי שצריך לתגמל את חברי המועצה כי הם באים לישיבות וזה גם ועדות וגם הם עובדים בכל מיני מקומות, ורק הסגנים מקבלים את המשכורת. דבר נוסף, עם כל השחיתות הרבה, ואנחנו רואים וקוראים על זה בעיתונים, יש חוק מ-2007 שהיום חבר מועצה לא יכול לקבל במשך שנה וחצי תפקיד במועצה. אם מישהו רוצה להשתתף באיזה שהוא מכרז, לנהל את אגף החינוך למשל, מי שנבחר, צריך להתפטר ורק אחרי שנה וחצי הוא יכול להשתתף במכרז.

מצד אחד זה טוב מאוד כי חברי המועצה נבחרים כדי לעבוד ולעזור לקהילה וכולי, מצד שני, צריך להיות איזה שהוא תגמול כי זה גם טלפוניה וגם זמן והכל.

בוקר טוב לכולכן, זאת הרגשה נפלאה לראות כל כך הרבה מועמדות. תודה ליושבת ראש הוועדה, ובמיוחד לעבודה הגדולה שלך, מיכל.

כל העמותה.

כשאני אומרת "מיכל", זה קוד לכל מי שעושה את העבודה מאחוריך. אני החלטתי לרוץ לראשות עיריית רעננה כהמשך לפעילות שלי במשך 30 שנה. 30 שנה הייתי שייכת למפלגת שינוי, מתקופת אמנון רובינשטיין אז, והסיבה שהחלטתי להיות בפוליטיקה זה כדי להשפיע. אם אני צריכה לדאוג לילדים שלי, וזה תפקידי עלי אדמות, אני צריכה לדאוג להם לאוכל, ללבוש לחינוך ולמדינה מתוקנת או לעיר מתוקנת. אני רואה את זה כחלק מהתפקיד שלי לדאוג לילדים שלי. אני אומרת את זה בצורה הכי אינטרסנטית בעולם. זה האינטרס שלי, שהמדינה הזאת תהיה טובה, שירצו לגור בה, שהמקום שבו אני גרה יהיה המקום הכי טוב שירצו לגור בה. לכן, כשמדברים על פוליטיקה בכיוון כזה, זה לא איכס וזה לא "עזבו אותי מפוליטיקה". זה לומר את המשפט הנכון, פוליטיקה זה החיים שלנו. ואין מקום יותר נכון שבו נקבעים אורח ואיכות החיים שלנו, התושבים, מאשר בראשות המקומית. אנחנו אלה שמחוברות לחינוך, לבריאות, לרווחה, לניקיון לכל השירותים המוניציפאליים שאנחנו צריכים לטפל בהם עוד מעט, אלה שתבחרנה. לכן, אין דבר יותר טבעי ונכון שנשים תהיינה הרוב ברשויות המקומיות.

לשמחתי, ברעננה זה כמעט קורה ומחצית מחברי המועצה זה נשים, ואני מאוד מקווה שבעוד שבועיים וחצי תהיה לנו גם ראש עיר אישה, הלוואי, כמובן אני, יש רק שני מועמדים. אני אומרת לאנשים ברחוב: אתם לא צריכים לזכור שמות, זה הוא או היא, תבחרו בהיא, היא יותר מתאימה.

אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו ואני מסכימה אתם אבל שימו לב, אני רוצה להדגיש שני דברים. מכיוון שאנחנו דואגות לילדים, כמה שזה נשמע בנאלי, אנחנו באות לפוליטיקה מתוך אהבה. אנחנו באות מתוך רגש והבוחרים בוחרים מתוך הבטן, וזה כלל ידוע. אז אם אנחנו באות מתוך דאגה ורצון לעשות יותר טוב, והבוחר בוחר מתוך הבטן, הדברים האלה צריכים להתחבר. אם נדבר על זה בשפה הכי פשוטה, זה יתחבר. לא צריך לדבר גבוהה גבוהה. זה צריך להיות בוועדה חוץ וביטחון, ואני הייתי חברת הכנסת הראשונה כיושבת ראש הוועדה לביקורת המדינה. הכל חשוב והכל נכון, ואני מצטרפת לדבריך יעל, שבכל תפקיד תמיד ידעתי למצוא את הנישה הנשית, וזה חשוב בעיניי. אבל לא פחות חשוב בעייני הגישה הנשית. הקמתי תנועה שנקראת "דרך אחרת" כדי להביע בדיוק את האמירה הזאת. לנשים יש דרך אחרת גם בפוליטיקה. זה לא יותר טוב, זה לא יותר רע, זה פשוט אחרת. אנחנו האחרת, כמו שאמרת, וצחקתי קצת על הבגדים כי היום דיברו על הבגדים של שרה פיילין בארה"ב. אני מדברת על כך שיש לנו דרך של רגש, יש לנו דרך של אמפתיה, יש לנו דרך יותר מקצועית. אנחנו לומדות את הנושא לפני שאנחנו פותחות את הפה. יש לנו דרך של שיתוף פעולה, של עבודת צוות, של ללמוד מה קורה ולעבוד יחד עם האחר. היכולת לעשות כמה מטלות ביחד, ואתן כולכן יודעות את זה. התכונות הנשיות האלה כל כך חיוניות בפוליטיקה, בניהול העניינים, בטח בעיר וגם בממשלה ובכנסת. אנחנו מביאות את זה אתנו ואנחנו לא צריכות להיות גולדה מאיר ולא אחרות. אנחנו חצי מהאוכלוסייה והתכונות האלה צריכות להוות מחצית מאלה שמקבלים החלטות. ואז השיתוף והאיזון הזה בין גברים ונשים בתהליכי קבלת ההחלטות יעשו את ההבדל. זאת הדרך האחרת שלי.

לכן, אחרי שתבחרנה, ואני מאחלת לכמה שיותר שיבחרו, בואו ביחד, אלה שלא שייכות למפלגות, ברשימות עצמאיות כמוני, בואו נבנה לנו את אותה תשתית שאת מדברת עליה, שחסרה לנו, את המסטינג והסיירת שלנו. אנחנו נהיה הסיירת הארצית בכל רחבי הארץ ונדאג לרווחה ולאיכות הסביבה, לאוויר נקי ולמים, לסדרי עדיפויות שונים. אנחנו ניצור את הקשר ונדע לשתף פעולה וניקח כמה נושאים ארציים, ששייכים לכלל הציבור או לאזורים מסוימים, ונעבוד ביחד ונראה שאפשר אחרת. ברשימה שלי, בהמשך למה שאמרת, אנחנו 3 נשים בתחילת הרשימה




והאלוף משנה במקום 4 והתת-אלוף במקום 8, והם אנשים נהדרים. בעשירייה הראשונה יש לנו 5 נשים ו-5 גברים, אבל ה-3 הראשונות הן נשים, והן נשים מוכשרות ומקצועיות עם רקורד. יש כל כך הרבה נשים כאלה, שאנחנו לא צריכות להתבייש במה שיש לנו. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה להתגאות גם ברשימה מנצרת עלית, הרשימה של ישראל ביתנו. אצלנו יש 17 חברי מועצה, והרשימה שלנו זה 18, ח"י, 9 נשים ו-9 גברים. כולם אנשים צעירים. הכי מבוגרת בת 54. לכולן יש רקע בקהילה והן גם מוכרות בעיר. זה חשוב מאוד כשמכירים, חשוב מאוד שיש ניסיון וחשוב מאוד גם איזה מצע אתה מציע לבוחרים. בדרך כלל, מה שכל מועמד רוצה לעשות ולהשקיע גם לפעמים מי שיותר מבין קורים דברים ואומרים זה לא יכול להיות, זה חלום ופנטזיה וזה לא יכול להתגשם. חוץ מזה, לא הכל תלוי מרשות ומחבר מועצה וכולי. תחשבו על זה כי 5 שנים עוברות בקלות ומזכירים אח"כ שהבטחתן ככה וככה ולא עשיתם. זה חשוב מאוד. גם אם תעשו משהו יגידו שלא עשיתם, גם זה מוכר.

יש פה מתמודדות לראשות העיר ולראשות המועצה אז נעבור אחת אחת. סליחה, חברת הכנסת תירוש הצטרפה אלינו.

אני רוצה להתחיל בזה שחשבתי שיהיה נכון לקראת הבחירות הקרובות לשריין בכל אחת מהמפלגות והסיעות מקום לנשים. אני יודעת שחלק מהמפלגות הולכות לעשות זאת. לצערי בקדימה הוחלט שלא והנימוק היה שברגע שנתחיל לשריין לנשים, אז למה לא למיעוטים ולכל מיני סקטורים כאלה ואחרים. זה נכון כשלעצמו - -

לא נכון, נשים זה לא מגזר.

יש מקומות שאני חושבת שיש בעיה מסוימת. עובדה שהעליתי את זה כי חשבתי שנכון לעשות ואני מספרת פה בגילוי לב ובצער שעמדתי זו לא התקבלה. אני אעלה אותה אולי במועצה שתהיה לנו ביום חמישי ואראה אם יש לזה איזה שהוא סיכוי.

אני מאוד חלוקה בתוך עצמי לגבי הנושא של שריון אם הוא טוב או לא טוב לנו. מצד אחד בשריון – עושים לנו טובה, אנחנו לא טובות בזכות עצמנו אז בואו נשריין. מצד שני, אני חושבת שהמדינה או החברה בישראל לא הגיעה לבשלות המתאימה כדי שזה יקרה מאליו. לא שאני חושבת שצריך טובות ממישהו אבל יש איזו בעיה ורתיעה. יכול להיות שעם הזמן הדברים ישתנו ואני מקווה שציפי לבני תיקח את השלטון והיא תוכיח שאישה אכן מסוגלת לנהל את המדינה ביד רמה, אבל עד שהדברים האלה יקרו צריך לעשות צעד מלאכותי והוא בעיני לדרוש שריונים. מה שיקרה - ימים יגידו. אני רוצה לומר מהיבט אחר שאני מאמינה שנשים מתפקדות באופן רב ערוצי וזה דבר שצריך להדגיש אותו בכל הזדמנות. אני לא יודעת איך עושים את זה בקמפיינים, כמובן שהמעשה הוא ההוכחה הכי טובה. מישהי שכבר בתפקיד ועושה, היא לא צריכה להצהיר על עצמה שהיא כזאת, אבל כן צריך לחדד את הנקודה הזאת, כמו שציפי בחרה לחדד את הנקודה של פוליטיקה אחרת וניקיון אחר וגישה אחרת, שאגב מאוד אופיינית לנשים, אם אני עושה הכללה. אנחנו פחות עסקניות, פחות קומבינטוריות, פחות מתעסקות במה שגברים אמצו לעצמם כנורמה - -

מאיפה הבאת את זה?

כך אני מרגישה.

אני מכירה מציאות אחרת.

אני עוד חדשה פה. אני באה ממישור מקצועי יותר, פחות מהפוליטיקה, ויכול להיות שמי שחי אותה הרבה שנים חושב אחרת. אבל מהמקום שאני באה זה מה שאני רואה. אני רוצה עשייה ופחות אגו ויותר לגופו של ענין. ככל שאנחנו נדגיש את זה, ויש לנו את זה, אני חושבת שגם נצליח.

תודה רבה.

מי שלא יודע, אחלמה זאת אחת מאבני החושן על האפוד של הכהן הגדול שהיה בבית המקדש, נתן לי את השם סבי. אני באה משדרות, ואני באה ממקום שהיום הוא בכותרות. אין ספק שההחלטה שלי לקפוץ אל החיים האלה ולמים הסוערים האלה היתה החלטה לא פשוטה מבחינתי האישית, ובהחלט גם במישור המקומי הציבורי. בשדרות אף פעם לא היתה אישה, לא התמודדה אישה על ראשות העיר, והאמירה הזאת יש בה קריאת תיגר בהחלט במקום שלנו. אני מתמודדת במערכת לא פשוטה אבל אני מוכרחה לומר שיש פרגון עצום במיוחד מנשים וגם מגברים אצלנו בישוב.

מבחינת הערכות שלי, אני מאוד מקווה ואני מאמינה שאני אבחר, ואני יכולה לומר לחברותיי שמתמודדות, לקרוא להן לא להירתע. אם הן כאן, בוודאי שהן לא נרתעו אבל חשוב להדביק גם את האחרות יחד אתנו, שעדין לא נמצאות במקום הזה, ולכשתבחרנה לתוך העשייה המקומית בוועדות השונות, בגופים השונים, שיעמדו ליד ראש העיר, למועצות הנשים למיניהן, ולוועדות השונות כי אני רואה התלהבות אצל נשים להירתם למשימה הזאת.

אני בהחלט רוצה לברך כל אחת ואחת מכן. אני חושבת שכל מה שנאמר קודם על הגישה האחרת, על היכולות, בהחלט אנחנו מביאות את זה אתנו, אנחנו מביאות אמירה אחרת מעצם היותנו נשים וגם במישור המקומי אני חושבת שהשיקולים לבחור במועמד כזה או אחר הם כמעט שונים מהשיקולים המפלגתיים-אידיאולוגים שאנחנו מוצאים אותם ביזרה הארצית. לכן, בהחלט אנחנו יכולים להתחבר בזירה המקומית עם דמויות שונות גם אם יש לנו חילוקי דעות אידיאולוגיים.

אני רוצה לברך כל אחת ואחת מכן. אני בטוחה שנעשה עבודה טובה ונביא בשורה אחרת, ויכול להיות שהיא איזה שהוא סוג של הלימה למה שקורה בארץ ובעולם. אולי הגיע הזמן ובאמת הגיע הזמן. תודה.

תודה. מי מתמודד בירושלים? יש אפליה בירושלים נגד נשים, נכון?

בוודאי. אני עומדת בראש רשימת התעוררות ירושלמים, רשימה למועצת העיר בירושלים. אנחנו רשימה של חילונים ודתיים, של אנשים צעירים וצעירים קצת פחות, הרשימה היחידה של תושבים שמגיעה מהשטח מתוך הבנה שאנחנו צריכים להשפיע על מה שקורה במועצת העיר. כולנו היינו פעילים בארגונים לשינוי חברתי, אני ניהלתי את ארגון "מבוי סתום", ארגון למסורבות גט, כך שלהגיע לוועדה לקידום מעמד האישה זה מאוד טבעי לי. אני רוצה לספר על אירוע מאוד משמעותי שמעלה מעל פני השטח את מה שכולנו מרגישות שנמצא כל הזמן מתחת לפני השטח. לי ברור שבתור אישה אנחנו נמצאות במקום אחר לחלוטין בכל התמודדות, בטח שבהתמודדות הפוליטית. בשבוע שעבר פנינו כמו כל רשימה למועצת העיר וביקשנו לפרסם את הרשימה שלנו על אוטובוסים של אגד. מאוד ידוע שתמונה אחת שווה אלף מילים ומאוד חשוב שתמונות של המועמדים תהיינה על האוטובוסים ושהציבור יוכל להיחשף אליהן. על אחת כמה וכמה כשמדובר במועמדים פחות מוכרים ובאנשים צעירים, שאחד הדברים שיש להם לשדר זה את האנרגיה והיכולות וכל מה שאנחנו מביאים בתמונה שלנו. התשובה של חברת "כנען", שהיא החברה היחידה שמותר לה לפרסם על אוטובוסים של אגד היתה: אסור לפרסם בחורות על אוטובוסים של אגד בירושלים. זו הודעה חד משמעית של חברת אגד. אמרתי להם: תשמעו, זה לא בחורות. אלה נשים שמתמודדות למועצת העיר, שבעתיד הקרוב מאוד יהיו שותפות לקבלת החלטות בכל הנושאים שנוגעים בניהול העיר ירושלים. אמרו לי: זה לא משנה, את בחורה. אמרתי לו: אני לא תופסת את עצמי ככה, אני אישה, אמא לשתיים שמתמודדת למועצת העיר. אז הוא אמר לי: את בחור? בחור אני בטוח לא, אז אין מה לדבר, את לא יכולה להופיע על אוטובוסים. ניסינו לפנות לאגד בכל ההליכים ועכשיו אנחנו במאבק משפטי מול אגד ומול חברת "כנען".

בהצלחה.

היית מוותרת.

בהחלט. אני חושבת שמה שמדהים פה זה שכולנו מרגישות את הקושי הזה ואף פעם לא אומרים לנו את זה בפרצוף: את בחורה, אז לא. פעם ראשונה שאמרו לנו את זה, ונראה לי שזה המקום שהוועדה תגנה את זה ושתקרא לאגד להתנהג אחרת. ברור שבאגד בירושלים, ואני חייבת לומר שרק גברים מפורסמים על אוטובוסים. באגד ירושלים גם לילדות בנות 8 ולנשים בנות 80 אסור להופיע על אוטובוסים.

בכנסת היה הסיפור במליאה כשרצינו לשיר ולא נתנו לנו. הוועדה רואה את זה בחומרה רבה והיא תפנה לכל הגורמים הרלוונטיים.

אני לשעבר יושבת ראש ויצ"ו ירושלים, 20 שנה בעשייה קהילתית מתוכן 7 כיו"ר הסניף, מתמודדת ברשימת "ירושלים תצליח" בראשות ניר ברקת. אני אומרת שלמעשה קרוב ל-50% מהאנשים במועצת עיריית ירושלים הם חרדים שלא מציבים נשים ברשימות שלהם וזה מלכתחילה מוריד את הסיכויים לנשים להיכנס למועצה. כיום יש 5 נשים מתוך 31 ואני לא מאמינה שנעבור הפעם את המספר הזה, וזה עצוב מאוד.

עסקתי כיו"ר ויצ"ו ירושלים בכל הנושא של העצמה, זכויות ושוויון לנשים. בכוונתי לקדם את הנושאים האלה כפי שקידמתי בעבר. אני רוצה להחזיר את הצעירים לירושלים, זה אולי חלומות באספמיה אבל אני מאוד מקווה שהילדים שלנו יגורו בירושלים. לניר ברקת יש תכנית של תעסוקה באמצעות הגברת התיירות. לי, אישית, יש חזון של להכניס לכיתות בית הספר התיכון, הכיתות הגבוהות, חזון שהם יבנו את החזון שלהם איך הם רואים את ירושלים המתחדשת ומה ישאיר אותם בירושלים. אחרי 5 שנים, כשהם מתגייסים ויוצאים מהצבא, אז יהיה מה שהם חלמו עליו. אני מאוד מקווה שזה לא חלום ואפשר יהיה ליישם את זה.

אני רוצה להמשיך את דברי יעל בענין הצבת נשים במקומות ריאליים. אני מציעה שהוועדה תצא בקריאה לנשות הארץ הזאת, לשנות את דפוסי ההצבעה שלהן. נשים לא מצביעות או שהן מצביעות לסיעה שבן הזוג מצביע. אני מאוד מקווה שהוועדה תצא בקריאה להצביע ולבחור בסיעות שמציבות נשים במקומות ריאליים.

אני רוצה להגיד תודה למיכל ולעמותת "כן" על כל העשייה בעבר ועל העשייה כיום ועל היוזמה על המפגש היום. דבר נוסף, אני מקווה שלמיכל לא תישאר הרבה עבודה ברבות הימים ואז היא תקים את הארגון של להוציא בוחרים ביום הבחירות.

את אומרת שנשים מצביעות מה שבן הזוג מצביע. את יודעת כמה רשימות יש שהבעל ברשימה אחת והאישה ברשימה אחרת? מעניין איך הילדים מצביעים פה.

יש לנו מתמודדות מקרית גת, מקרית שמונה. הן הגיעו מרחוק, האם אפשר לשמוע אותן.

ישבתי כמה פעמים בוועדה והשתתפתי בכמה דיונים, זכורים לי גם כמה ח"כים מהמין הגברי ואני לא רואה אותם פה. חבל שזה כמו מועדון של נשים כאילו שזה רק שייך לנשים. הנושא הוא כלל מגזרי ולאו דווקא נושא שמעניין רק אותנו, הנשים. אני מקרית גת ואני מתרגשת. בנוסף, אני מתמודדת למועצת העיר. אני מספר 2 ברשימה של ראש העיר, רשימה עצמאית. בתחילת הדרך שלי רצתי ברשימה עצמאית. התגובות היו הרמת גבה, אתם לא מסוגלים, את לא מסוגלת, ואני לא יודעת אם זה היה בגלל שאני אישה ואי אפשר להתעלם מזה שאני בת הקהילה האתיופית, אבל אנחנו המשכנו בדרך. בשלב מאוחר יותר אמרו: בואי תהיי מספר 2, בטוח תכנסי אתנו וגם לזה לא הסכמנו. רגע לפני שהיו צריכים למסור את הרשימות קיבלנו פניה מראש העיר המכהן, שהסקרים שלו מנבאים לו מעל 45% בחירה, שאני אהיה מספר 2. כמובן שיש עוד הסכמים וכל מיני דברים אחרים שהכנסנו בהסכם.

מה מענין בהסכם?

אז הפעילים שלנו אומרים: אנחנו בטוח בפנים ויש שאננות. אנחנו מדברים עכשיו על שלב אחר, על סגנות. הנושאים שחשוב לי לקדם אותם במרוץ הזה הם הנושא החברתי בקהילה. שכונות, עובדים וכל הנושאים שלקחנו על עצמנו יהיו מטופלים כשנהיה בפנים. אנחנו מקווים, כמו שאמרת בתחילת הדרך, שגם אם נעשה יגידו שלא עושים.

יש שני דברים שחשוב לי להבהיר פה: יחד עם החקיקה, שחברות הכנסת דיברו עליה פה, צריכים לחזק גם את הנשים לעשות עבודת שטח ולעודד נשים, כי נשים גם רואות את מה שאנחנו רואים, שגם ככה יש פערים ואין מספיק הזדמנויות לנשים אז הן חוזרות אחורה ומנסות בתחומים אחרים. צריך לחזק את זה ביחד עם החקיקה כי נשים נסוגות וחוזרות אחורה מהכיוון הפוליטי. צריך לחזק את זה שזה לא רק יעניין אותנו, הנשים, אלא כמשהו חברתי כללי.

אני רוצה להודות לך, יושבת ראש הוועדה, על הדיון ולעמותת "כן", מיכל ושרה, שנתנו לנו תמיכה וחיזוק בתחילת הדרך, ושלכולן יהיה בהצלחה.

תודה לך, בהצלחה.

יפעת שאשא ביטון, מקרית שמונה, בקשה.

אני בת 35, אמא ל-3 ילדים ומאוד מתחברת למה שהעלתה מלי פולישוק. זה אחד הדברים הראשוניים והבסיסיים שאני מעלה כשאני נכנסת לחוג בית, שאני כאן קודם כל בשביל הילדים שלי וכחלק מזה גם בשביל הילדים שלכם, וזה עובד. אני מתמודדת לראשות. יש אצלנו 10 מועמדים. הסקרים מחודש אפריל ועד השבת האחרונה מנבאים סיבוב שני ביני לבין אחד המועמדים הוותיקים. תתפללו שזה יהיה כך, זה אומר שאני אהיה ראש העיר הבא של קרית שמונה.

נכון שהמפגש כאן מאוד מחמם את הלב אבל יחד עם זאת, אני מרגישה שחסר לנו משהו. בסוף אנחנו בפוליטיקה, וכחלק מזה אני רצה ברשימה עצמאית וזיהיתי קושי לקבל תמיכה מארגונים שמזוהים כארגונים נשיים. למשל ויצ"ו, שהטיל וטו על מעורבות בבחירות. זה אומר שלאנשים שם מאוד קשה להזדהות באופן פומבי ורק מי שיש לה אומץ עושה את זה וניגשת ותומכת ומצהירה.

ויצ"ו הוא ארגון א-מפלגתי ולפי התקנון אסור. גם לי לא עוזרים.

בואו נלך על היכרות ולא ניכנס לזה.

זה חשוב להעלות את זה.

אנחנו נדון בזה אחרי הבחירות.

כמו כן, אנחנו יודעים שיש מפלגות שמתמודדות כך שהתמיכה באה למועמד של המפלגה אז מאוד קשה לתמוך בנשים שמחוץ למפלגה. אני רוצה לומר משהו לגבי הנשים בכלל: גם לי יש קושי בנושא אפליה מתקנת, אני רוצה לדעת שאני פה בזכות עצמי. מה שאנחנו צריכים לעשות בשטח זה לחזק את האנשים כדי שיהיו יותר נשים שמתמודדות. אם יהיה אחוז גדול יותר של נשים מתמודדות גם לכנסת וגם לראשות, אני חושבת שכך הסיכויים שלנו יגברו. יש לי ילדה בת שנתיים וחצי ומהיום אני מטפטפת לה לראש שתפקידה זה לנהל את העולם כשהיא תגדל ואני בטוחה שמשהו יצא מזה. אנחנו צריכים להתחיל מלמטה ולחזק את כולם, ואני מאחלת הצלחה לכולכם.

אני מתמודדת למועצה ולראשות העיר תל-אביב יפו. מבחינתי, הריצה להתמודדות באה כחלק ממאבק ארוך שנים ומאבק בשטח למען קידום השוויון בין ערבים ליהודים. אני עומדת בראש רשימה יחידה בתל-אביב ויפו שהיא משותפת לערבים ויהודים ביחד, שלא באה לייצג את הסקטור הערבי אלא את האינטרסים של האנשים בתל-אביב אלא של היהודים והערבים ביפו. אני חושבת שזאת שאלה משמעותית ביותר לאור מה שקרה בעכו, שהיו אירועים מצערים מאוד שמדגישים את הצורך ואת החשיבות להעמיד ולהעלות לסדר היום את השאלה של היעדר השוויון, של אפליה, שמהווה כר לקיצוניות בשני הצדדים. מבחינתנו, המאבק לדו קיום אמיתי על בסיס עקרוני ועל בסיס של קידום השוויון ואפליה מתקנת ליפו מצד אחד וגם לשכונות הדרומיות בתל אביב הוא בראש מעיינינו. שאלה שנייה היא של הקיטוב המעמדי, הפערים החברתיים שהולכים ומתעצמים, שבגלל המדיניות הקפיטליסטית הטהורה שמונהגת גם בעיריית תל-אביב יפו, בעצם נופלים קורבן למדיניות הזאת גם הערבים אבל גם אוכלוסיה שהולכת ומתרחבת גם ברחוב היהודי עצמו - -

איך זה בא לידי ביטוי במישור לוקאלי, הנושא של קפיטליזם?

זה מתבטא בצורה מאוד ברורה בזה שהעיר תל אביב הפכה להיות עיר העשירים, עיר המגדלים, שמדירה מתוכה את הצעירים ואנשים שלא מצליחים למצוא בית לגור בה. החינוך שהופרט, הבריאות שמופרטת, אלה דברים שמתנהלים גם במישור הארצי ויש להם ביטוי מאוד מובהק ויומיומי שמשפיע על חיי היומיום של האנשים בשטח. לכן, אנחנו מתמודדים גם במישור הארצי אבל גם במישור המוניציפאלי, ואנחנו רואים שזה מתורגם לשירותים החברתיים שהעירייה אמורה לספק ולא עושה את זה. אין תכנון עירוני שדואג לדורות הבאים, שלא לדבר על הדורות הקיימים שאין פתרון דיור. ביפו זה הפך לשאלה קיומית ממדרגה ראשונה ובתל אביב זה מתחיל להוות בעיה רצינית ביותר. אנחנו מדברים על שינוי סדר העדיפויות ועל השקעה יותר בציבור העובדים, שזה כלל האוכלוסייה, ולמען העסקה הוגנת גם בתוך עיריית תל-אביב עצמה, שלא תעסיק דרך חברות כוח אדם וקבלנים וחברות עירוניות למיניהן מורים ועובדי תברואה וכולי. במאבק הזה אנחנו רואים על האופי של החברה בתל-אביב ויפו, שמבחינתי העיר הזאת יכולה להיות מודל שוויון בין שני העמים וגם שוויון לצדק חברתי אמיתי.

דבר שלישי שנוגע אלי באופן אישי וגם לעבודה שלנו כמפלגת פועלים זה הענין של קידום מעמד האישה ובעיקר האישה הערבייה. למרות שאני מזדעזעת ממה שקורה בירושלים ובבני ברק ובכלל, עצם זה שצריכה לקום עמותה כל כך חשובה כמו עמותת "כן" כדי לקדם את הענין הזה שלנשים צריך להיות ייצוג בפוליטיקה גם ברחוב היהודי, שזה נראה לי מטורף בשנת 2009 עוד מעט, שהדבר הזה לא מובן מאליו שלנשים יש זכויות. המצב ברחוב הערבי הרבה יותר קשה. כדי שאישה תקבל ייצוג פוליטי זה מותנה בזה שיהיה שינוי במצב הכלכלי שלה, ומהבחינה הזאת אנחנו עושים את העבודה בשטח גם דרך עמותת "מען", לקדם תעסוקה הוגנת לנשים, פתיחת מקומות עבודה, מאבק בתעסוקה מצד אחד, שזה מדיניות מובנית אבל גם בשמרנות של החברה הערבית שמונעת מנשים ערביות לצאת ולעבוד.

זה המקום שאני באה ממנו והסיכויים והתקוות הם גדולים. הופתעתי לטובה שדווקא ברחוב הערבי ביפו יש פרגון ותחושה של כל הכבוד ולא נפלו השמיים, שזה הישג בפני עצמו אבל אני חושבת שיש הרבה מה לעשות ומבחינתו, עצם ההתמודדות באה לקרוא תיגר על הגזענות מצד אחד, אבל גם על המצב של השמרנות מצד שני. אנחנו נמצאים בשטח לפני הבחירות, ביום הבחירות ולאחריהן ואנחנו רוצים להוות כתובת לכל אותם אנשים שניזוקים מהשיטה הקיימת. תודה.

אביבה חגבי, מתמודדת בנתיבות.

שלום לכולן. אני בת 47 אם ל-5 ילדים, סבתא ל-8 נכדים. אני אישה חרדית, בעלת יראה, ומי שמכיר את נתיבות, ממלכת החצרות. בפעם שעברה, ב-2003 עשו לי לינץ' והצליחו להוריד אותי מהמועמדות אבל הפעם הצלחתי להכניע אותם. אף אחד לא מעיז להתעסק אתי. בעזרת השם אנחנו יוצאים ברשימה עצמאית ויכול להיות שיהיה לי הישג עוד יותר גדול, שיש דיבורים שמפלגת ש"ס תחתום אתי על הסכמי עודפים, וזה בכלל משיג את מה שרציתי. זה ההכשר הכי טוב שיכול להיות, והם רבים ביניהם והכדור אצלי בקצה הקנה. אני מקווה שאגרוף כמה שיותר קולות ואני מאחלת לי ולכן בהצלחה.

אני מתמודדת לראשות המועצה גני תקווה. אני החלטתי להתמודד, אני 30 שנה בגני תקווה. כשהחלטתי להתמודד זה לא היה פשוט. יש שם ראש מועצה מאוד כוחני, שעד היום אנחנו מנהלים אתו מאבקים כדי שנוכל לשים רק את הדיקטים, שזה דבר שמחויב לפי חוק. מאוד התאכזבתי מוועדת הבחירות המרכזית, מהשופט ריבלין וששי וכולם, שום דבר. נתנו לו תשובה, שלחו לו מכתבים אבל הוא לא עשה שום דבר. הוא מצפצף על כולם. אין שלטים אצלנו, הוא מנסה להזים את הכל, אבל אני תמיד אומרת לחברים שלנו שאף אחד לא יכניע אותנו, אנחנו





מסתכלים אך ורק על המטרה, במיוחד בשבועיים שנשארו לנו. יש הרבה דיסאינפורמציה. אני אומרת לחברות שמתמודדות שאסור להתייחס לדיסאינפורמציה ששומעים, במיוחד בימים האחרונים. אני אומרת לחבר שלנו כל ערב, שמה שאנחנו מאמינים בו זאת הדרך שלנו, והציבור ישפוט. כמובן שבחוגי בית אני מדברת על נושא החינוך, שהוא חשוב מאוד אצלנו ואני מתארת לעצמי גם במקומות האחרים. חשוב מאוד הנושא של גמלאים. הכנתי תכניות שאני מחלקת אותן לתושבים בבתים, כשאני הולכת דלת דלת. יש התלהבות. יש גם התלהבות מצד הנשים, הרבה מכירים אותי מתחום העשייה שלי, במיוחד מנעמ"ת, כשיכולתי לסייע סייעתי כמה שיכולתי.

חבל מאוד שהתקשורת לא נכנסה יותר חזק בקטע של החשיפה שלנו, ואת זה אני אומרת לחברות הכנסת, אילו התקשורת היתה עוזרת ולמשל היום פה, היתה נותנת חשיפה של 2,3 דקות בחדשות בכל הערוצים, זה היה מאוד עוזר.

יש פה תקשורת ותהיה חשיפה.

נכון, אבל עדין זה לא זה. אני מדברת על דבר חשוב נוסף של מינהלת נשים. אני חושבת שכל מי שתבחר ותהיה לה השפעה, צריכה להיות מינהלת נשים שתעסוק בנושא של ייעוץ משפטי, הכשרות וקורסים, העשרה, כל מה שקשור בנושא נשים. אנחנו בגני תקווה מונים 13000 תושבים, ומישהו פעם אמר לי שזה רחוב בתל-אביב. יש שם גם דתיים, גם חילוניים, עשירים ופחות עשירים, אשכנזים וספרדים. גני תקווה היא הפנינה, אנחנו בין הגבולות של סביון, פתח תקווה וקרית אונו. מאוד אכפת לי מגני תקווה. אני חושבת כל חיי עסקתי בקטע ה"הקרבה" למען התושבים ולמען הציבור. וכך אני באה מתחום החינוך וכך אני משווקת את עצמי, ומה שאנחנו עושות היום זה סוג של שיווק.

אני מאחלת לכולן בהצלחה וללכת עד הסוף. כשאנחנו על הרגלים האנרגיות והאדרנלין מתחילים לעבוד. בהצלחה לכולן.

שלום לכולם. אני מתמודדת לראשות המועצה בבית אריה עופרים, שמונה 5000 תושבים. הייתי כבר חברת מליאה בקדנציה הקודמת ואני רוצה לספר על זה שאישה מתמודדת, זה מקדם מאוד את הנשים בישוב שלה. אנחנו 6 מתמודדים ברשות הקטנה שלנו, ועצם זה שאני מתמודדת הביא את האחרים למסקנה שזה נעשה "אין" להכניס נשים. כולם רצו כמו עכברים מורעלים אחרי מס' 2 ברשימה, ואחד הצליח. ברשימה שלי אחת המתמודדות נמצאת כאן אתי. אנחנו 3 נשים מתוך 9 חברות מלאה, עד מס' 6. זה הביא את כל המועמדים להבין שנשים זה כוח משמעותי ושאנחנו נהיה לפחות 3 נשים סביב השולחן, כי היום אני מס' 1 ויש את מס' 2 וזהו. אני חושבת שזה הדבר שכולן צריכות לשדר, את הקשר האישי, המשמעותי, מדלת לדלת. הכנסתי אופנה חדשה בבית אריה והולכים מדלת לדלת מפני שאני הולכת מדלת לדלת. אצלנו זה דבר חדש. את הרצון לאווירה קהילתית, את הרצון לעשות משהו שאכפת. אני אומרת לכולם שאכפת לי ושאני רוצה. פתאום לכולם אכפת והם רוצים, אבל את הגברים בוחרים לפי הסיירת ולפי הכוח שלהם ולפי איפה הם היו ואיפה הם עבדו.

אני מציעה לכולן ללכת עם הכיוון הזה. בהצלחה לכולנו ותודה לוועדה ולעמותת "כן" שאנחנו כאן היום, ואני מקווה שזה יהיה עוד יותר חזק ומשמעותי בהמשך.

שלום, אני מתמודדת לראשות עיריית אשקלון ברשימת "אשקלון שלנו". אני נשואה פלוס 4 ובאה מתחום של חינוך ועסקים, ואני חייבת לציין שהרבה אנשים הגונים ונשים לא מגיעות לפוליטיקה בגלל תדמית הפוליטיקה. כשהצהרתי על זה לפני שנתיים, אמרו: אין לה סיכוי כי היא




ישרה מדי. אז יושר הפך למילת גנאי, לצערי. אני חושבת שפוליטיקה זה בסך הכל פוליטיקאים, וזה בסך הכל אנשים, וככל שיכנסו לשם יותר אנשים כישרוניים, ישרים ואמינים, המערכת שלנו תראה אחרת.

יש לנו יתרון נוסף, וגולדה מאיר תמיד אמרה שאישה צריכה להיות הרבה הרבה יותר מגבר. התחלנו כ-18 מתמודדים ונותרנו 6. בפעם האחרונה שראיתי את הפוסטר שלי הוא היה עם שפם, ואמרו שזה הגבר היחידי שנשאר. תמיד שואלים אותי לגבי הסיכוי, אז אני אומרת שמי שיוצר את המציאות זה אנחנו, פעם אחת בראש ופעם אחת זו המציאות עצמה. מאיפה שהתחלתי, והתחלתי מאוד למטה, אני רואה את עצמי שם. אנחנו יוצרים לעצמנו את המציאות. אני חושבת שפוליטיקה זה המקום היחידי שלא צריכים תנאי סף, לצערי, לא צריכים לימודים מקדימים, וזה המקום היחידי שמשפיע על כל כך הרבה אנשים. איך זה קורה אני לא יודעת, אבל אני יודעת שכמורה, למדתי 3 שנים בסמינר ועד שהגעתי לדוקטור למדתי המון. אני מודה על היוזמה הברוכה של עמותת "כן" שעושה עבודה נפלאה, ומלמדת את התחום המוניציפאלי. אני חושבת שאם נכניס מקצועיות ומקצועניות, ההשפעה שלנו תהיה הרבה יותר גדולה. אני חושבת שתמיד אנחנו מסתכלים על התוצאה, ולכן המסע לא פחות חשוב. במהלך המסע המתמודדים האחרים לקחו יחד אתם נשים, וזה הישג אצלנו באשקלון, שבכלל לא היו שם נשים.

אני מכהנת כאן בשני כובעים, האחד, כמי שמכהן בשלטון המקומי, כחברת מועצה, הייתי סגנית ראש המועצה קדימה-צורן עד לפני כמה זמן, ואני חברת הנהלת בשדולת הנשים, השותפים של עמותת "כן" בקורסים, הסדנאות וההשתלמויות המאוד מוצלחות שהובלנו. כאישה שנכנסה לזירה המוניציפאלית מתחום אחר לגמרי, אחד הדברים שהיו חסרים זה הכלים. אחד הנושאים שקודמו על ידי ארגוני הנשים, על ידי "כן" ושדולת הנשים זה ההתמקצעות, הכלים. מרית יושבת כאן, הנושא של היועצות למעמד האישה, זו חקיקה שרק לאחרונה הצלחנו לשנות ולדאוג שבכל הרשויות תהיינה יועצות למעמד האישה, וזה אחד הנושאים המרכזיים שאנחנו צריכות לעבוד בשיתוף פעולה אתם, ולדאוג שראשי הרשויות שיבחרו או הנשים שתבחרנה תמננה יועצות, וזה היה מאבק לא פשוט מול משרד הפנים והאוצר.

מעבר לזה, אני חושבת שההתמקצעות שלנו כנשים בתהליך, גם בשלטון המקומי, הקורסים שהשלטון המקומי מציע מוצעים בדרך כלל לראשי רשויות - -

נא לסיים.

אני חושבת שההתמקצעות היא המפתח להצלחה שלנו. גם מי שלא נבחרת, אני מציעה לה להמשיך להיות שותפה בוועדות ולקחת חלק בעשייה הציבורית.

אני מתמודדת במועצה המקומית בני שמעון, דרומה לקרית גת, והבחירות שלנו יתקיימו בינואר. רציתי להגיד שכל המסקנות שנאמרו כאן וכל מה שאתם תלמדו מהבחירות, אנחנו נוכל ליישם ותוכלו לעזור לנו אחר כך. בהצלחה.

אני ראש עמותת "תכלס" בהוד השרון. ברשימה שלי יש ייצוג שווה, אישה גבר, אישה גבר, אישה גבר. אני מתמודדת למועצת העיר. אנחנו מודעים לקשיים, כולם רצו שאהיה מס' 2 שלהם ואני חושבת שאישה צריכה להיות מס' 1. לאישה מס' 1 יש מה להציע, מה להגיד בכל התחומים. כמו שאמרתם, אנחנו עושים המון דברים. לכן, המקום שלנו הוא במקום הכי משפיע במועצת העיר, כי חולשים על כל תחומי החיים. אני מאוד שמחה שכולכן מצטרפות והלוואי שכולכן תצלחנה.

אני דיברתי על המצע של המתמודדים. בכל הערים יש משהו משותף אבל יש ערים שיודעים שזה מה שחסר וצריך לשפר. למה דווקא הוד השרון, אני לא יודעת מי העתיק ממי את המצע, כי בנצרת עלית יש אותו מצע לראש העיר בדיוק כמו למועמד בהוד השרון.

אנחנו הקמנו סיעת נשים אני עם מירי שמטוב, משום שלא היתה אף אישה במועצה הקודמת. המצב של היישוב ב-5 השנים האחרונות הלך והתדרדר, מיישוב איכותי וצעיר עם המון שירותים שניתנים, שום דבר לא ניתן בשנים האחרונות. למעשה, רציתי מעבר למה שאנחנו רוצות לעשות להציג את הקוריוז שבענין שמאוד נעזרנו בשדולת הנשים, ברינה ברטל וגם בעמותת "כן", כשהם מכרו אותנו לעיתונים כקבוצת הגננות, ואז הופענו בערוץ 2 ובערוץ הירושלמי המקומי כי למעשה מי שעומדת בראש הרשימה היא גננת במקצועה, אני ניהלתי מעון בישוב הרבה שנים, כך שבאמת אפשר להגיע לתקשורת ולחשיפה גדולה על סמך גימיק. ההדים שאנחנו מקבלים הם מאוד חיוביים. תודה רבה.

אני מתמודדת על ראשות מועצת פרדסיה, כאשר ישנם 5 מועמדים ואני המועמדת היחידה. הקושי העיקרי הוא להתמודד מול ראש מועצה מכהן, הוותיק ביותר בישראל, 36 שנים. בקבוצה שלי, הרשימה שלי זו רשימה עצמאית, ואנחנו נשים וגברים כאחד. בינינו יש גם תת אלוף שהוא במספר 9 של הרשימה, והוא מנצח ביד רמה על קמפיין הבחירות. דבר אחרון, המסר של רוב המתמודדים שאישה לא יכולה, ואנחנו מראים להם שאישה יכולה, ויכולה בגדול, במיוחד שאני חברת מועצה עם עשייה של 16 שנים ביישוב. בהצלחה לכולכם ותודה רבה על המעמד הזה.

שלום לכולכם. אני כמעט בת 35, אני רצה בראש רשימה עצמאית למועצת הוד השרון. אני רוצה לומר שדיברתן פה על רשויות מקומיות כמו ירושלים, נצרת עלית, נתיבות, שדרות וקרית שמונה, אלה רשויות מקומיות שעבדתי בהן. ניהלתי בארגון ג'וינט ישראל את נושא הצעירים, את תחום הצעירים והקמתי בישובים שלכם את מרכזי הצעירים, מרכזי נתיבים ואני מכירה את הרשויות המקומיות לעומק. בחרתי לפעול בהוד השרון, למען עירי, ולא להסתובב בכל הארץ. בשנה שעברה כיהנתי כנשיאת ארגון מעגל נשים ארצי. אני מובילה את הנושא של נשים מאז ומעולם והנושא של צעירים. נמצאים אתי קבוצה של אנשים, גם גבר, גלעד, שתומך בנו והמקום הוא הפוך, ואני מודה לך שאתה יושב סביב השולחן. אני רוצה להגיד שנמצאות כאן שתי בנות, דני בת 17 ורותם בת 18. אני חושבת שאנחנו צריכות לחנך מגיל 17 ו-18 למנהיגות של נשים להצבעה ולדמוקרטיה, כי בעיקר חברה בין 17 לא יודעים שהם יכולים להצביע.

אני בת כפר ורבורג ואני מתמודדת לראשות המועצה האזורית באר טוביה. בילדותי, אני מסתכלת על יעל, נורא קינאתי בהורים של סבי וסבתי, בני העליה השנייה, שנקלעו והיתה להם הזדמנות להיות בפתחה של שעה גדולה לעם ישראל. אני חושבת שהיום אנחנו נמצאים, ככל שחולפות השנים, בפתחה של שעה גדולה כי אנחנו רואים את מה שמישהו אמר קודם, השמים הקודרים בפוליטיקה הישראלית. זו הבשורה שאנחנו צריכים להביא. אני מתנצלת בחוגי בית פעמים, גם על זה שאני אישה ועל זה שאני צעירה. זו לדעתי הבשורה הכפולה, שאנחנו צריכים לקרוא לצעירים לקום ולהצטרף לעשייה הציבורית, כי זה העתיד שלנו כאן ואנחנו מגדלים את הדור הבא ואנחנו נעצב את מדינת ישראל גם בתחום המוניציפאלי.

אם בסוף הישיבה הזאת נגיע במקום מחדר סגור באקווריום, שהתקשורת תדע שהתכנסנו פה חשוב לכל המתמודדות לכולם שידעו שנשים, נשים, נשים. הקדשנו את היום הזה, באנו לכאן כדי שזה יצא החוצה וזה ייחשף.

אילן, תהיה לזה חשיפה ב"הארץ"?

אני יושבת ראש הצוות המוניציפאלי. אני רוצה להודות לכל המתמודדות שאני יודעת שהן בשיא הפעילות, מקרית שמונה ומהדרום, הגיעו לפה והן נמצאות פה ואני מעריכה את זה. הייתי אתכן במהלך השבוע בקשר טלפוני. אלה שלא הגיעו – לא הגיעו, מצטערים. הייתי הרבה מאוד שנים פעילה ואני נמצאת בעמותת "כן", שזה כמו משפחה, ואני מודה למשפחה שנקראת עמותת "כן". תודה רבה לוועדה ולמזכירות ש"שגענו" אותן השבוע.

ענת כנפו מהר אדר נאלצה לעזוב אבל היא מתמודדת כמו אחרות, מול טייס וסיירת ושייטת, והיא מתמודדת בהר אדר. נאחל לכולנו הצלחה למדינת ישראל

תודה רבה מהוועדה לקידום למעמד האישה לכולן, ובהצלחה.


(הישיבה ננעלה בשעה13:00)