PAGE
12
ועדת הכלכלה

18.2.2008

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 497

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני י"ב באדר א' תשס"ח (18 בפברואר 2008) בשעה 12:45

הצעת לסדר היום (דיון מהיר): אי מתן אישור לשימוש בקרקע חלופית באזורי באקה

אל-גרבייה-ג'ת, של חבר הכנסת אחמד טיבי.

חברי הוועדה: ישראל חסון – מ"מ היו"ר

יצחק זיו

דב חנין

אחמד טיבי

רונית מזר – מנהלת אגף תכנון נושאי, משרד הפנים

גדעון תירוש – מנהל אגף נכסים, חברת כביש חוצה ישראל

עו"ד טליה ירושלמי – יועצת משפטית, חברת כביש חוצה ישראל

יצחק ולד – ראש עיריית באקה-ג'ת

אלכסי חפץ – ממונה מקרקעין, קרן קיימת לישראל

חסאן אבו-מוח' – חקלאי

פהמי עויסאת - חקלאי

חסן עאזם - חקלאי

לאה ורון

שרון רפאלי

אי מתן אישור לשימוש בקרקע חלופית באזורי באקה

אל-גרבייה-ג'ת, של חבר הכנסת אחמד טיבי

צהריים טובים. ב-11 בפברואר ד"ר טיבי פנה וביקש לקיים דיון מהיר. יושבת ראש הכנסת והסגנים החליטו להעביר את זה לדיון מהיר לוועדת הכלכלה בנושא אי מתן אישור לשימוש בקרקע חלופית באזור באקה אל-גרבייה-ג'ת. ד"ר טיבי, תחכים אותנו בבקשה.

תודה רבה, אדוני. אני מלווה את הנושא של כביש חוצה ישראל ואת התנגדויות התושבים בעניין הפקעת הקרקעות מאז תחילתו; כך גם נושא חילופי הקרקע שהוצע לבעלי הקרקעות שאדמתם הופקעה. אנשים חתמו על סיכום, אבל מאז, הסיכום לא ממומש במלואו. זאת אומרת שבעלות הקרקע – הטאבו – לא הועברה לאנשים, ולכן בעלי הקרקעות באזור באקה-ג'ת, ונדמה לי שגם במקומות אחרים במשולש, לא יכולים לעבד את הקרקע בשל העובדה שאין להם בעלות טאבו. אם למשל הוא רוצה להקים חממה על הקרקע שניתנה לו כקרקע חלופית אומרים לו שהוא לא יכול בטענה שאין לו בעלות על הקרקע, והוא לא רשום בטאבו. הוא פונה למנהל מקרקעי ישראל או לחברת "חוצה ישראל" או "דרך ארץ" שהיו מי שדחפו להסכם הזה, והם אומרים להם שצריך לעבור זמן. מי שסובל בסופו של דבר מכך הם בעלי הקרקעות שסבלו וקופחו פעמיים: גם כאשר אדמתם הופקעה, והם הפסידו מכך גם חומרית וגם נפשית; וגם כשניתנה להם קרקע חלופית, והם לא יכולים לנצל אותה, כפי שהיה אז וכפי המוסכם.

דיבר איתי ידידי חאג' חאסן אבו-מוח' בשמם של בעלי הקרקעות באזור שם, ואני מציע שהוא ואולי גם אחרים יציגו מנקודת מבטם את המצוקה שלהם כבעלי העניין.

הרשות נתונה, אבל הייתי רוצה לשמוע ממך מה גודל השטח שאנחנו מדברים עליו, ומה היקף הבעיה.

לכל החקלאים?

לכל מי שיש בעיה כזאת.

מאות דונמים.

בטייבה יש בערך 570 דונם.

ועדיין אותה בעיה – לא רשמו אתכם בטאבו, ואתה לא יכול להשתמש בקרקע.

נכון.

צהריים טובים לכולם. שמי חסאן אבו-מוח' מבאקה, חקלאי שנולד חקלאי, ואני מקווה שאני אמות חקלאי – זה כבוד בשבילי. כל אלה שמחזיקים באדמה, ואני בראשם, לא כדי להתגאות ולהתפאר, אלא אני פשוט מרגיש נוח בזה שאני מעבד את האדמה. אדמה שהפקיעו לי אותה, לא רק הפקיעו לי אותה כאדמה, הפקיעו לי את הלב, הפקיעו לי את העתיד, הפקיעו לי את העתיד של הבנים ושל הנכדים, לא רק את האדמה כאדמה.

בדיוק מול האדמה שהפקיעו לי הקימו גשר, וכל פעם שאני עובר מצד אחד של הכביש למשנהו, אני פונה לה' – סלחו לי על הביטוי, אני מתכוון שתבינו אותי טוב- -

תחסוך את זה.

- - אני פונה לה' בלב קרוע שינקום באלה שלקחו לי את האדמה.מה אגיד לכם? זאת העובדה.

נוסף לכך, חברים יקרים, כפי שמר טיבי התחיל בדבריו, האדמה שהפקיעו לנו מרצון או שלא מרצון הייתה כל הזמן מקור פרנסה רשמי לאנשים כמוני; היא לא הייתה מעובדת שזרעו אותה כאדמה חקלאית לפלחה או ל"גידולים גלויים", כמו בשפה העממית. שם הקמתי חממה, ואדגיש שלפני שהקמתי את החממה קניתי את האדמה הזאת בזרוע, עמלתי קשה, הזעתי ימים ולילות וגם שנים עד שהגעתי למצב שהגעתי אליו כדי להשתחרר מעבודה מחוץ לעיר. הקמנו את החממה על האדמה שקניתי, ובה היו לי יבולים ענקיים. אתם יכולים לוודא את כל מה שאני אומר באמצעות משרד החקלאות ותדעו כמה שיווקתי כל שנה. זה פשוט מפעל שמייצר יומם ולילה.

אני אומר דבר פשוט: החקלאי עובד יומם ולילה בתנאים הקשים ביותר, רבותיי – בחורף אנחנו סובלים מהרוחות ומהקור העז, ואף אחד לא יכול להתעלם מזה, ובקיץ – בחום הלוהט ובטמפרטורה גבוהה במיוחד מכיוון שאנחנו נמצאים לא רק בקיץ, אלא בתוך מבנה של חממה שמכוסה בפלסטיק, וזה מעלה את הטמפרטורה בכמה וכמה מעלות. למרות כל התנאים הקשים האלה אנחנו הסכמנו לעבוד בחקלאות, וכמו שאמרתי אני שוב מדגיש – זה כבוד לנו.

כמה דונמים הפקיעו?

הפקיעו לי במיוחד וגם לאחיי 24 דונם שאתם כולם קניתי. אני אומר "קניתי", כי גם לאחים שלי קניתי, כי אני המבוגר שביניהם. כל זה הלך לאיבוד. אני לא רוצה לדבר על המיקום של האדמה שקיבלנו כחלופה; לא רוצה לדבר על העתיד, זה בכלל עולם אחר. אבל כל זה קרה.

רבותיי, למה אנחנו צריכים להפסיק את מה שבנינו במשך 60 שנה בשעה אחת, ואף אחד לא ידאג לפרנסה שלנו? מה עשינו? אני שואל אתכם – מה עשינו שאנחנו צריכים להיענש? ולמה צריך לקחת שנים עד שהחבר'ה האלה הסכימו לתת לנו אדמה חלופית במקום האדמה שהופקעה. יפה, הסכמתם לתת אדמה, אני מודה לכם, אבל בואו תשלימו. כמה שנים חלפו מהיום שהפקיעו לנו את האדמה עד היום הזה? מה המניע שהדבר הזה לא יושלם תוך כמה שעות, ימים, חודשים?

אתה קיבלת אדמה חלופית, והבעיה היחידה שיש לך עכשיו היא שאתה לא יכול לעבד אותה בצורה של חממה, נכון? אתה יכול לעבד אותה, אבל לא כחממה.

אני לא יכול להקים חממה מכיוון שחסר לי היתר שבנוי על רישום בטאבו.

הבנתי. אני רוצה לומר כמה דברים.

אבל בקול כי יש לי בעיית שמיעה.

אני מבין את הכאב, אני מעריך אותו, נשים אותו רגע בצד. הדיון בוועדה הוא בעצם על מתן מענה ליכולת שלך להקים חממה, וזאת תוכל לעשות לאחר רישום בטאבו.

נכון.

הבעיה של הרישום בטאבו עכשיו היא תוצאה של שינוי בתוכנית מתאר או בתוכנית בינוי עיר? כי חצי מהאדמות במדינה הזאת לא רשומות בטאבו, ואתה יכול להקים עליהן מבנים. מה הבעיה אצלך?

לו הדבר היה תלוי בי הייתי עושה את זה מזמן.

אני רוצה להדגיש דבר נוסף: האדמה הזאת שייכת למועצה אזורית מנשה. אחי פנה למועצה האזורית מנשה בדברים ברורים שהוא עיבד חממה במקום האדמה שהלכה לו לאיבוד, והוא מתכונן להקים חממה חלופית על האדמה שהוא קיבל. אמרו לו שאין לזה התנגדות, וכל מה שדרוש ממנו הוא להוכיח שהאדמה הזאת שייכת לו. איך אפשר להוכיח? צריך להביא טאבו. אבל אין לנו טאבו. למי לפנות? מי הכתובת שלנו?

אני מבין, אדוני. אני רוצה לפנות לחבר מטייבה.

בהתחלה אמרנו "לא" לחוצה ישראל. אבל אחרי שחוקקו בכנסת בדצמבר 94'-ינואר 95', יש חוק, ואנחנו מרימים ידיים. אבל אנחנו צריכים את המשכורת שלנו. נכון, אני קיבלתי אדמה חלופית, אין לי טענות על זה, אבל הכביש הזה עושה לנו בעיות כל החיים. עכשיו יש חוצה ישראל, וצריכים להעביר משם עוד גז וגם יש קו של 100 מטר בבנייה. אז אני מבקש שראש הוועד - -

זאת הצנרת של הגז הטבעי?

כן. זה עובר מרמלה עד חיפה 100 קילומטר ממערב עד גבול טייבה בדרום. אין לי טענה על האדמה שקיבלתי. רק חלק קטן מטייבה לא קיבלו, וכל השאר קיבלו. אבל אנחנו צריכים להקים קו - - -; צריכים גז – במקום להפקיע אדמה חדשה לקחו 100 מטר ועשו גדר משני הצדדים; סללו כביש של 40 מטר – אז תעשו אותו 30 ותעבירו אותו משם וגם להחזיר אותו ממערב. למה? 100 קילומטר ממערב, הוא זז 5 קילומטר מזרחה – אנחנו מתנגדים לזה. תודה רבה לכם. זה הבית שלנו ושלכם, זאת המדינה שלנו, אתם צריכים להגן עלינו כמו על כל אחד, ואנחנו באנו להגיד לכם מה הבעיות שלנו. אנחנו כולנו תקווה שתעזרו לנו בזה.

תודה. חבר הכנסת חנין, בבקשה.

אדוני יושב ראש הוועדה וחבר הכנסת טיבי. קודם כול אני מברך על קיום הדיון הזה. זאת יוזמה חשובה. הבעיות שמגיעות לשולחן הן רק דוגמה לבעיה רוחבית או אורכית שקיימת לאורך כל כביש חוצה ישראל של אנשים שזכויות הקניין שלהם נפגעו בצורה קשה במהלך מאוד כוחני של המדינה. המדינה החליטה שיהיה כביש חוצה ישראל וחוקקה חוק מיוחד. האנשים האלה קנו את האדמה, לא קנו את האדמה – לא הייתה להם ברירה, אמרו להם, זה המצב, לוקחים לכם את האדמה, ושלום על ישראל.

המהלך הכוחני הזה הוא מהלך שיש לו הרבה תוצאות בעייתיות; יש לו תוצאות חברתיות, יש לו תוצאות תכנוניות. בכל היישובים שאנחנו מדברים היישובים נותקו מהאדמות שלהם. למשל, חלק גדול מהאדמות של טייבה נמצאות בצד השני של כביש חוצה ישראל. יש הרבה מאוד בעיות רוחביות שצריך לדון בהן ולא מצאו לעצמן פתרון עד עכשיו בגלל כביש חוצה ישראל. אבל חשוב שכולנו נדע, ושהדברים ייאמרו מעל בימת הכנסת: זה שמתעלמים מהבעיה הזאת זה לא אומר שהן הולכות להיעלם, הן לא הולכות לישון. אם לא תינתן תשובה מערכתית לכל השאלות של עוולות כביש חוצה ישראל, התוצאה תהיה בעיות נוספות. לא תהיה תוצאה שהבעיות ייעלמו.


בעניין הפרשה שהועלתה כאן, זה דבר שערורייתי. מה כל הרעיון של קרקע חלופית? הרעיון הוא לתת לאנשים את האפשרות לא להיפגע, להתפרנס- -

להמשיך לחיות.

להמשיך לחיות באותה צורה שהם חיו בה קודם.

אתה רואה איך השמיעה של חאג' חסאן?

אני לא מאחל לאף אחד שיגיע למצב שבגללו אני פה.

אני מסכים איתך.

אני מאוד פצוע. סלחו לי כולם.

הוא מבין אותך.

אני באמת מכבד מאוד את מה שאמרת.

אם תרשה לי אחרי שיגמור ידידי.

אחרי שיגמור ידידך, יש פה עוד ידידים, והם צריכים לתת לנו תשובה לבעיה, ואז אתה תשלים.

אין בעיה.

אדוני היושב ראש, הדבר הה הוא פשוט שערורייה. לקחו לאנשים את האדמות, היו להם שם חממות, נתנו להם קרקע חלופית, אבל עכשיו הם צריכים לעבור מסלול ייסורים בשביל שיהיה להם אותו דבר שלשמו נתנו להם את האדמות.

לכל השאלות שהעלית הפתרונות הם מאוד פשוטים אפילו במסגרת החוק הקיים המו למשל היתר בנייה. אם נניח עוד לא הסדירו את הבעלות, אפשר לקבל הסכמה של הבעלים הרשום. הרי מנהל מקרקעי ישראל יכול לתת הסכמה, ועד שיסדירו את כל הרישום הבן אדם יוכל לבנות את החממה, ובינתיים ימשיכו התהליכים. לכל הדברים האלה יש פתרונות נורא פשוטים- -

למה זה לא בוצע?

- -אני מתפלא למה זה לא קורה.

אמת.

זאת אומרת, מה שצריך זה בסך-הכול קצת רצון טוב. אבל יותר מזה – אם נניח תראו לי שיש איזושהי בעיה משפטית שמונעת פתרון, אז באותה שיטה שהכנסת חוקקה את כביש חוצה ישראל, היא יכולה גם לחוקק את הפתרונות.

בוא נשמע בבקשה.

חבל שנציג המנהל לא נמצא כאן, אנחנו מחוצה ישראל ונענה כמיטב יכולתנו. אני היועצת המשפטית של חוצה ישראל.

ראשית, אנחנו באמת לא מבינים מה הבעיה עם היתר הבנייה כי המנהל יכול לחתום- -

המנהל הוזמן לכאן?

הוזמן. הוא הגיע עם מכנסי ג'ינס.

הגיע עם ג'ינס, לא נתנו לו להיכנס.

- - לכן אני באמת לא רואה את הבעיה. אם מישהו רוצה לבנות חממות, אפשר לבנות חממות, המנהל יחתום על היתרים. אנחנו לא רואים את הבעיה כאן.

חוצה ישראל יודע לדבר עם המִנהל?

בוודאי.

אתם יודעים לדבר עם המנהל גם בעבור המכובדים שיושבים פה?

אין שום ספק, נדמה לי שזה כבר נעשה כמה פעמים.

אנחנו עושים את זה כל הזמן. כל הפעילות הספציפית של הקרקע החלופית מתבצעת בתיאום מלא בינינו לבין המנהל.

האם מוכרת לך הבעיה של האדון הזה?

מוכרת לי מאוד. האדון קיבל פיצוי מלא על המחוברים שלו ועל החממות שלו; האדון קיבל דונם תמורת דונם בגין הקרקע שהופקעה ממנו; האדון קיבל ומקבל עכשיו תשתית מים חדשה שהחברה מסדרת עד לראש החלקה שלו וכן דרכים ותשתיות, וחוץ מזה האדון יקבל בקרוב רישום בטאבו. העניין הוא שהרישום בטאבו מתחלק בין 25 מופקעים שנמצאים בגוש קרקע שהוא קיבל יחד איתם. נותרו כמה לבנים שהם עדיין בבעיה של הוכחת זכויות, וכאשר הם יגמרו את הוכחת הזכויות – ואנחנו משתדלים לעשות את זה מהר עם עורכי דין שלנו שעוזרים להם ומסייעים להם, אז אנחנו נרשום את כל גוש הקרקע הזה בטאבו, ואז יהיה לכל אחד רישום ספציפי ואישי בטאבו, וההפקעה - - - ומרבית הקרקעות המופקעות בכלל לא רשומות בטאבו, כי העבירו מאב לבן בירושות, וזה לא נרשם ולא שולמו מסים. עכשיו אנחנו מסדירים את כל העניינים האלה ורושמים ספציפית כל אחד בטאבו- -

למה הוא לא יכול להקים חממה היום?

אין שום בעיה, יש הסכם משולש שחתומים עליו חוצה ישראל המופקע ומנהל מקרקעי ישראל שנותנים לו את הזכויות בקרקע. עם ההסכם הזה הוא יכול לבקש היתר בנייה, והוועדות המקומיות במשרד הפנים יאשרו או לא יאשרו.

- - -

אנחנו פנינו למועצה אזורית מנשה, והם סירבו לתת היתר רק בגלל הסיבה הפשוטה שאין לי רישום בטאבו. הם ביקשו שאוכיח שהאדמה הזאת רשומה על שמי.

המציאו חוקים.

מרבית הקרקעות במדינת ישראל מקבלות היתר, ואין להם טאבו. כולם מקבלים היתר - -

אתה מוכן לתת לי מכתב? תן לי מכתב חתום בידך- -

חאג' חסאן, אני לא אתערב לך בגידול הירקות. אני רוצה להוציא ממנו, וההתחייבות היא לא מולך. ההתחייבות שלך היא לא מולך, היא מולי. אני רוצה לקבל התחייבות בכך שהם יגלו מעורבות וינסו לעזור להשיג את מה שהוא הפסיד.

המעורבות שלנו מתבטאת בכך שמי שרוצה לבנות משהו בקו הבנייה של כביש חוצה ישראל שהוא 100 מטר, הוא צריך להגיש בקשה להיתר כמו כל אחד. הבקשה מגיעה לחוצה ישראל כדי להתייחס, אנחנו לא משרד הפנים, אנחנו לא מאשרים- -

ברור.

אנחנו בדרך כלל, בעיקר בעניין חקלאות, משתדלים לאשר כל דבר שלא מפריע לבטיחות של הכביש, ואין לנו התנגדות. אז זה הולך הלאה לוועדות הספציפיות במשרד הפנים שצריכות לאשר.

חאג' חסאן, אם אני מבין נכון את מה שנאמר, בעצם חסר פה גורם אחד מבחינתך – מועצה אזורית שער מנשה.

מה אומר ראש עיריית באקה?

אתמול היה אצלי חאג' חסאן ואמר לי שאנחנו ניפגש היום כאן. בירכתי על זה. אבל אני הבינותי מדבריו שהוא לא היה מודע לכך שהוא יכול לבקש היתר בנייה כאשר על הגרמושקה שמגישים כתוכנית בנייה חתום הבעלים. הבעלים זה מנהל מקרקעי ישראל לצורך העניין. הרי חצי מדינת ישראל – אם לא למעלה מזה – יושבים על קרקעות מנהל ולא בבעלות פרטית ומוציאים היתרי בנייה אפילו על מגורים. אז באים למנהל, מחתימים את המנהל, הולכים לוועדה ומקבלים היתר. אני הבנתי שהוא לא היה מודע לעניין הזה. אם הגענו לכאן היום כדי שהוא יהיה מודע, אפשר לברך גם על זה.

אנחנו נעלה על הקו את נציג המנהל.

לא, לא, אני לא חושב שלנציג המנהל יש סמכות או זכות חוקית לומר "לא", אליבא דמה שאמרת, נכון?

על-פי חוק.

אם כך ניתנה פה תשובה לשאלה שלשמה ביקשת את הצעת הדיון המהיר. החברים שהרחיבו פה בנושא טייבה, וחבר הכנסת חנין, זה לא ההצעה, זה משהו קצת יותר רחב- -

שקשור לחוצה ישראל.

נכון, אבל זה לא הדיון, אפשר להביא את זה לדיון נפרד. אם חאג' חסאן קיבל תשובה לבעיה שלו- -

הבנת מה צריך לעשות? ראש העיר וחוצה ישראל אומרים שהמנהל הוא בעל הקרקע, והמנהל חייב לחתום. אתה הולך למנהל, הם חותמים לך על היתר, ומועצת מנשה חייבת, על-פי דין- -

הם חותמים על התוכנית, לא על ההיתר.

על התוכנית.

ההיתר ניתן על-ידי המועצה. זאת ועדת עירון במקרה שלו.

מה הוא צריך לעשות עכשיו?

הוא צריך לקחת מתכנן שיכין לו תוכנית בנייה של חממה. אחרי שהמתכנן הכין את התוכנית הוא מחתים את המנהל כבעלים, והוא הולך עם זה לוועדה של מועצת מנשה, והיא צריכה לאשר לו את זה.

השאלה היא פשוטה. לצורך הדיון פה אתה הוא הנושא – 24 הדונם שלך, לא 570 דונם ולא 1,400 שלאורך חוצה ישראל. אומרים פה הג'נטלמנים מחוצה ישראל שהם הסדירו את העניין של חילופי הקרקע. ראש הוועדה הקרואה אומר שאתה צריך ללכת, לעשות תוכנית, להחתים את המנהל. המנהל חייב לתת לך את האישור לעשות שימוש, וועדת התכנון של המועצה האזורית מנשה צריכה לתת לך את ההיתר. הדיון פה הוא אם המנהל נתן לך או לא נותן לך. מאחר שחוקית הוא חייב לתת לך, אז בבקשה, אתה יצאת עם פתרון, לך למנהל- -

הפעולה שלך עכשיו.

הפעולה היא שלך.

אני ממשרד הפנים. התוכנית שבה נקבעה מגבלה של איסור בנייה בין כביש חוצה ישראל לקווי הבניין היא תמ"א 31א. במסגרת התוכנית הזאת כתוב שבתחום 100 מטר אסור לעשות שום בינוי. יחד עם זאת נקבע סייג, שלפיו, בתחום הזה אפשר יהיה לעשות שימושים שמוגדרים כחקלאים, ובין השאר גם חממות, אבל יש תנאים, זאת אומרת, ועדה מקומית שמוגשת לתוכנית, כפי שהבהירו לו כעת; אחרי שמקבלים את אישור הוועדה המחוזית ואחרי שהתייעצו עם חברת כביש חוצה ישראל, היא רשאית להתיר. אין כאן חובה של הוועדה המקומית לאשר. אני רק מבהירה את זה שלא יהיו אי הבנות.

יש לי שאלה לנציגת משרד הפנים בשמו של חאג' חסאן אבו מוח'. גם אני הייתי במשך 15 שנים חקלאי, ומה שאת יודעת להוציא מחממה הוא קצת שונה ממה שאפשר להוציא מגידול בשטח פתוח. הוא רוצה להגיע לחממה. המסלול שאת תיארת הוא מסלול – ביום טוב – של שלוש שנים.

מניסיון אין לכביש חוצה ישראל כמעט התנגדות לכל מה שמוגש אליהם, וזה עובר בוועדות מקומיות בלי בעיה.

ועדה מקומית, אבל את אמרת גם ועדה מחוזית.

זה מגיע לוועדה מחוזית שדנה בזה- -

בסדר. אני ראיתי שדרך שירות הדואר זה לוקח גם בערך חודש-חודשיים. זאת לא בעיה שלכם, זה כבר עניין של רשות הדואר במשרד התקשורת.

השאלה שלי היא איך ניתן לסייע שזה ייעשה בהליך יותר מהיר?

אפשר לפנות לוועדה להתייחס לבקשה שלו ולתת לה קדימות מכיוון שהוא מחכה הרבה זמן.

הוועדה כאן יכולה לבקש בקשה ממך, שכמה שנים אחרי שפירקו לו את החממה יתאפשר לעשות לו את זה בנוהל מהיר בעת שהוא יפנה?

אני יכולה לפנות לוועדה המרכזית שהוא בתחומה ולבקש שייתנו לתוכנית שלו קדימות.

אפשר לבקש את זה?

בנושא הוועדה המחוזית חיפה או מרכז, אין שום בעיה.

השאלה היא האם הוא בכלל נמצא בתחום הזה. יכול להיות שהוא בכלל מחוץ לתחום 100 המטרים.

בסדר, רגע.

הוא בתוך התחום.

אנחנו הלכנו על הworst case שהוא בתוך ה-100, מגרד את הצמיגים מלמטה.

חבר הכנסת טיבי, זה עונה לך על העניין?

אתה צריך מתכנן שיכין לך תוכנית, ותגיש למנהל בעזרתה של חברת כביש חוצה ישראל שיאשרו לך, ואז תגיש למנשה, והם ייתנו לך היתר על-פי הסכמת המנהל.

למה לא נעשה את זה הפוך – שהם ישלחו אליי מכתב חתום על-ידם, שאין להם התנגדות, במקום שאני אפסיד יום עבודה- -

חאג' חסאן, אין פה מה לעשות. קיבלת תשובות לשאלה; קיבלת גם הבטחה ממשרד הפנים שהיא תפנה לוועדה המחוזית ותסב את תשומת לבם לכך שיעשו את הטיפול המהיר ביותר שרק אפשר. הכדור עכשיו אצלך, סע, ושיהיה לך בהצלחה. תודה רבה, הדיון נעול.

הישיבה ננעלה ב-13:30