PAGE
ועדת החוקה, חוק ומשפט

11
19.02.2008


הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 465
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, י"ג באדר א' תשס"ח, 19 בפברואר 2008, שעה 12:30

הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – ביטול הבאת שיק במניין שיקים שסורבו), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת יצחק לוי (פ/1943)

חברי הוועדה: מנחם בן-ששון – היו"ר


יצחק לוי


אברהם מיכאלי


דוד רותם

דנה נויפלד – משרד המשפטים




עו"ד נסים מזרחי – המועצה הישראלית לצרכנות




אריה כהן – הנהלת בתי המשפט

תמי סלע

דורית ואג

הילה לוי

הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – ביטול הבאת שיק במניין שיקים שסורבו),

התשס"ז-2007, של חבר הכנסת יצחק לוי (פ/1943)

שלום לכולם, חבר הכנסת לוי, בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב ראש, לפי עצתך נפגשנו, חבר הכנסת רותם ואנוכי, גם עם אנשי משרדים ממשלתיים וגם עם אנשי בנק ישראל בפגישה, שבה עברנו על כל סעיפי החוק והנוסח הזה הוא נוסח שסוכם פחות או יותר, אם כי בוודאי ניתן לעשות בו שינויים כאלה ואחרים. אם אין שאלות קרדינליות, הנוסח הזה הוא בהסכמת בנק ישראל. אם יתעוררו שאלות, שחורגות ממש, יכול להיות שלא נוכל להמשיך.

לכן חשבתי שנתקדם עם החוק והיכן שניתקע, ניתקע. את מורת רוחי אני אביע בפני משרדי הממשלה, חוץ ממשרד המשפטים, אלא אם כן גברתי רוצה להיות הסניגורית.

אני אמלא את מקומה של רוני, שהיא חולה וזה ממש חריג.

רבותי, שומעים את המילה שלג והעולם עומד. גברתי, בבקשה.

בעקבות הישיבה שהתקיימה יש כמה חלקים להצעת החוק, גם תיקון לסעיף 10 – עילות נוספות בפנייה לבית משפט כדי שהוא יבטל מניעת שיק שסורב במניין השיקים. יש שתי עילות ממוקדות יחסית, וזאת היתה ההצעה המקורית של חבר הכנסת יצחק לוי ולכן התחלתי משם. אני כבר מתקנת בגוף הנוסח וייכתב כי הלקוח לא היה יכול לטפל בענייניו מחמת שהוא או רכושו נפגעו בפעולת איבה ובשל כך סורב השיק בחשבון. בגרסה שסוכמה היה כתוב: "פגיעה ישירה בפעולת איבה" ואני חשבתי שפגיעה ישירה היא אולי קצת דקדוק יתר. חשבתי שכדאי להגדיר לפי פגיעת איבה בחוק נפגעי פעולות איבה, ואחר כך, כשקראתי שוב את ההגדרה שם, שבאה יותר ממקום של פיצויים שאמורים לקבל ואישורים שאמורים לקבל על כך שזאת פגיעה, חשבתי שאפשר להשאיר לבית המשפט את המינוח פעולת איבה. ראיתי שמשתמשים בחקיקה במינוח פעולת איבה גם בלי להגדיר ומשאירים לבתי המשפט להבין מה זה. לכן חשבתי שבהקשר הזה אפשר להשאיר את זה.

צריך לתקן את הנוסח ולכתוב: פגיעה בפעולת איבה ולא – בפגיעת איבה. יש טעות כנראה.

בהחלט.

הפרשנות תהיה לפגיעה ישירה וזה לא טוב.

ישירה זה רק אם הקסאם נפל ישירות.

העילה היא השנייה שהלקוח שהוא תושב של שטח, שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף ובין המועד שבו נמשך השיק לבין המועד שבו הוצג לפרעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב המצב שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף. רציתי לתקן ולהוסיף – ובשל כך סורב השיק בחשבון כי יכול להיות שמלכתחילה, עוד לפני ההרעה, לא היה לו בכלל כיסוי כשהוא נתן את השיק ואנחנו רוצים שייכתב שבגלל ההרעה השיק סורב בחשבון.


דבר נוסף הוא מנגנון, שבא לתת מענה לא למקרה של מישהו שהסתבך ורוצה להביא את דברו לבית המשפט אלא לאיזושהי תקופה ייחודית, כמו שהיה במלחמת לבנון. היו שני מנגנונים שסוכם עליהם – 1. המפקח על הבנקים יוכל לקבוע קביעה, שהמשמעות שלה היא הקפאה של כל עניין הגבלת חשבונות וקביעת בעלי חשבון כמוגבלים לתקופה מסוימת, קצובה. דובר על 30 יום או על 90 יום. במהלך אותה תקופה או אחרי אותה תקופה יכול שר המשפטים לנסות להתקין תקנות קבועות, שהן בעצם איזשהו הסדר קבוע. גם על זה היה סיכום עם המציעים, שיהיו הקלות בפרוצדורה של התקנת התקנות, כלומר שזה יהיה בלי הדרישה של אישור ועדת חוקה ובלי הסכמה של שר האוצר, כפי שזה היום.

בנוסח שהכנתי עשיתי כמה דיוקים גם לגבי הסמכות של המפקח וגם חשבתי שלפני שמחליטים על ההסדר הקבוע, איך מטפלים באותה תקופה שהיתה בעייתית, האם מגדילים את מספר השיקים או אומרים שהם בכלל לא יימנו ולאיזו תקופה זה יהיה, זה דבר שנכון יותר לעשות אותו כשיש את התמונה המלאה, כשרואים מה היתה התקופה. צריך להחליט מה יהיה ההסדר אבל אם מדובר על חודש או על חודשיים, עדיף לקבוע את התקנות עצמן בפרוצדורה שנקבעה בחוק, עם ראייה שהיא כבר בדיעבד של מה שהיה. המענה המיידי, שהוא איזושהי הקפאה והוא בעצם עוד לא קובע את ההסדר הסופי, יהיה ההוראה של המפקח, שרק מקפיאה את המצב ולא מאפשרת הגבלת חשבונות.

בעניין הוראת המפקח עשיתי הבחנה בין זה שבאותה תקופה לא מגבילים חשבונות או לא מונים שיקים שסורבו באותה תקופה, לבין התוקף של ההוראה, שיכולה להיות לתקופה של 30 יום, אבל בתוקף 90 יום ואז היא פוקעת.

בעניין סמכות השר חשבתי שלא כדאי ליצור שני מנגנונים של התקנת תקנות בתוך החוק, אחד שהוא עם אישור שר האוצר ועם אישור ועדת החוקה ואחד שהוא בלי האישורים האלה.

את רוצה ליצור תקדים שהשר יתקין תקנות בלי אישור הוועדה?

אני לא.

אפשר להעיר על זה?

אנחנו חסרים היום כמה נציגים ממשרדי הממשלה, אבל החלטנו בכל זאת לקדם את החוק עד כמה שאנחנו יכולים.

ממילא החוק שלי עובר ביום אחר.

בדיעבד הפך להיות מלכתחילה.

עכשיו אני רגועה.

יש הסכמות.

רציתי להוסיף שלגבי המצב המיוחד בעורף, כלומר המצבים שבהם יש הסמכות למפקח או לשר לפעול, יש עוד כל מיני מצבים בחקיקה שמכריזים עליהם או לא מכריזים עליהם, וכשהם מתקיימים יש כל מיני הוראות שאפשר להורות. יש, למשל, מצב הכן, שנוגע לחוק ההתגוננות האזרחית וגם הוא מין מצב של שעת חירום. יש חוקים שבהם מדובר על שעת חירום, יש הכרזה על אסון לאומי, יש מצב חירום, יש מלחמה וכו'. הבנתי מישי יודקביץ', שבפרקטיקה משתמשים בעיקר היום במצב מיוחד בעורף וגם אם תהיה מתקפה ממש, בדרך כלל יכריזו. השאלה היא האם זה מכסה את כל המצבים שאנחנו רוצים שזה יכסה וקיוויתי שיתקיים דיון יותר מעמיק גם עם הנציג של משרד הביטחון בנושא, אבל הוא לא כאן. זה דבר שאפשר יהיה להשלים בהמשך. בחוק ההתגוננות האזרחית, למשל, מדובר על שעת התקפה, שזה דבר שלא מכריזים עליו אלא הוא מוגדר עובדתית כזמן שיש בו קרבות.

השאלה היא האם צריך להגדיר התקפה, האם טיל הוא התקפה?

יש כל מיני הוראות, שאומרים שבעלי סמכויות צבאיים יכולים לתת הוראות בשעת התקפה. זה לא דבר שיש עליו הכרזה של הממשלה או של גורם בממשלה כמו במצב מיוחד בעורף. לכן, לעניין הפעלת סמכויות של המפקח, יותר נכון להיתלות במצב שיש בו הכרזה, שהוא פורמלי.

זה לא תחום המומחיות של המפקח על הבנקים.

נשמע את משרד המשפטים ונתקדם.

אני מתנצלת בשמה של רוני נויבאור שמרותקת למיטתה בשל מחלת השפעת הקשה שפקדה אותה. למיטב הבנתי קיימתם כבר דיון בנושא ויש הסכמה מוחלטת עם חבר הכנסת לוי על הנוסח שלו, ועכשיו יש מחלוקת בינינו לבין היועצת המשפטית לעניין נוסח בהתאם להצעתו של חבר הכנסת רותם. לא יהיו הצבעות היום ותהיה אופציה למקצה שיפורים אחרון, להבנתי. ההבדל בין הגרסה שלנו לבין הגרסה של היועצת המשפטית של הוועדה היא לעניין תקנות של שר המשפטים, כאשר היועצת המשפטית לא רצתה לחרוג מהמסגרת הקבועה כבר היום ואנחנו ביקשנו ליצור חריג, בהתאמה איתך, בשל הקשיים שנוצרו דה-פקטו ולמעשה בפעם האחרונה.


למיטב הבנתי, הקושי היה נעוץ במסגרת הזמנים הארוכה שלקח להתקין את התקנות ולכן ביקשנו ליצור חריג, שמקצר את תהליך ההתקנה ועדיין מאפשר במצב חריג ויוצא דופן – הרי אנחנו בכל זאת מדברים על מצב חירום, על מלחמה וודאי שאין כוונה לעקוף את המסגרת הקבועה בחוק להתקנת התקנות לרבות הסכמה של שר האוצר והסכמה של ועדת החוקה. אנחנו יודעים שהיה קושי להגיע להסכמה בזמן הנתון ורצינו ליצור את המנגנון שביקש חבר הכנסת, ולהקל על מי שנדרש ומי שצריך לקבל עזרה באותו זמן, בדיוק לצורך הזה נוצרת המסגרת המיוחדת, שמאפשרת זריזות לשר המשפטים.

ברגע שהמפקח על הבנקים נתן הוראה לבנקים לחכות, יבוא שר המשפטים ויורה באלו תנאים. זאת היתה ההסכמה עם חבר הכנסת רותם, זה בא להגשים את התכלית שהצעת החוק הזאת נועדה להגשים והחריג הזה מאד מצומצם ומאד מאד מוגבל. לכן, המנגנון שאת מבקשת ליצור כאן מעכב את החלטת השר ואין מנוס מכך. זה לא באשמתו של אף גורם, אבל זה מעכב ואף מאריך שלא לצורך את ההכרזה של המפקח.

הדברים ברורים. עוד טיעונים?

השר, לא המפקח.

המפקח. לפי המנגנון של תמי יש לו זמן של 90 ימים ובתוך 90 הימים האלה צריך לחכות עד שהתקנות ייכנסו לתוקפן.

תודה. המועצה לצרכנות רוצה להתייחס?

לנקודה השנייה שהעלה חבר הכנסת לוי לגבי הטעמים המיוחדים שיירשמו ובית המשפט יוכל לקחת אותם בחשבון ולבטל שיק במניין השיקים שסורבו.

בנייר העמדה שהם שלחו לוועדה הם מציעים עילה נוספת, כאשר עסקה בוטלה ובשל כך שיקים סורבו לא מהסיבות הביטחוניות.

יש מקרים די רבים שבהם, מכוח חוק הגנת הצרכן, קמה לצרכן זכות ביטול של העסקה באופן חד צדדי ובעקבותיה הוא גם מבטל את השיקים. רבים המקרים שבהם בעל העסק בוחר עדיין להפקיד את השיק או מעביר אותו לצד ג', שעלול להיחשב מחזיק השורה והוא זה שמפקיד את השיק בבנק. השיקים האלה חוזרים חזרה והם מסורבים.

בלי קשר לשעת חירום, סתם עילה אחרת שאתם רוצים בהזדמנות זו.

נכון, אנחנו מוצאים אותה כנכונה מאד.

גם בהצעה לא כתוב שעת חירום.

כל ההצעות מדברות על מצב מיוחד בעורף.

אתם מדברים על דבר חדש.

אני אתן דוגמה מובהקת והיא כשל שוק מאד רציני שקיים היום בנושא יחידות הנופש. צרכנים רבים נכנסים לעסקה של יחידת נופש, שיש בה מגוון הטעיות מכוח חוק הגנת הצרכן, והם מממשים את זכות הביטול שיש להם מכוח סעיף 14 לחוק. זאת עסקה שמשולמת בסדרת שיקים, אף יותר מעשרה שיקים. במקרה כזה, שיקים כאלה שמסורבים, כבר יוצרים הגבלה על חשבונו של בעל השיק.

שיפנו לבית המשפט ויוציאו צו ביניים.

זה נכנס בתוך הרובריקה של טעמים מיוחדים שיירשמו ואני חושב שזה המקום הנכון להכניס גם את הטעם הזה של מקרים, שבהם קמה זכות ביטול חד צדדית לצרכן מכוח החוק.

לעניין זה, לכאורה הוא יכול היה להיכלל, אבל זאת נישה די נפרדת שאולי יש לה מקום כהצעה נפרדת. יש כיוון לזה בהצעת חוק ממשלתית, שבאה בעקבות דוח הוועדה שדנה בנושא שיקים ללא כיסוי ב-91'. הם רצו אז לקבוע שרק אם כל עשרת השיקים הם על שם אותו אדם ובאמת היה ביטול של העסקה כדין, לא יגבילו את החשבון בעקבות זה, אבל זה לא התקבל בוועדה. אני חושבת שכרגע זה לא בדיוק בנישה שאנחנו נמצאים בה.


לגבי סמכות השר – בנסיבות שהיו כבר לא היה את עניין קביעת המפקח, שיכולה לתת מענה מיידי. נכון שהדברים יתעכבו ואולי כן אפשר להאשים מישהו, אבל זה יתעכב זמן מסוים אצל כל אחד. הנסיבות שהיו במקרה האחרון לפיהן צריך לנסח את החקיקה צופה פני עתיד. דבר נוסף – במנגנון של המפקח הוספתי אמירה שאם הוגשו תקנות לאישור ועדת חוקה בזמן שקביעת המפקח היתה בתוקף, לאפשר הארכה של 30 ימים נוספים של קביעת המפקח כדי לתת לוועדה אפשרות לסיים את הדיון וזה נותן הארכה של התקופה. אני חושבת שזה יכול לתת מענה. עולה גם השאלה כמה זמן קביעת המפקח יכולה להיות בתוקף. אם זה 90 יום ועוד אפשרות של 30 יום אם הוגשו תקנות לאישור הוועדה, אני חושבת שזה זמן סביר ומספיק כדי ללכת בפרוצדורה הרגילה עם פיקוח פרלמנטרי ועם הסכמת שר האוצר, שהאינפוט שלו רלוונטי לתחום הזה.

אני רוצה להעיר למועצה לצרכנות – הצעת החוק שלי היתה הרבה יותר רחבה וצמצמנו אותה גם בעקבות משא ומתן עם הממשלה. כוונתי היתה לפתור את הבעיה של אנשי שדרות. גם בהצעת החוק המקורית שלי, לא התכוונתי למה שאתה מתכוון. אתה מרחיב עוד יותר את האפשרות לגשת לבית המשפט ואתה בעצם אומר שכל אדם שיבטל שיק יוכל לגשת לבית המשפט לא רק על בסיס עסקה וצריך להבין מה ההבדל אם זאת עסקה או לא. אני לא חושב שזה מעניינה של ההצעה הנוכחית ואם כן, אולי ניתן להגיש הצעת חוק נוספת ונדון בה. זה לא מעניינה של ההצעה הזאת כי היא לא נוגעת לעניינים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו.


לגבי ההערות של תמי – אני חושב שמדובר כאן בשני מסלולים ואנחנו צריכים לשקול איזה מסלול נכון יותר. האם המסלול הוא להגביל את סמכות המפקח ואז לתת לשר המשפטים, ללא ועדת חוקה, להתקין תקנות מהירות, או להגיד הפוך, כלומר להרחיב את הסמכות של המפקח ולהביא את זה לוועדה. כלומר, זה או זה או זה. מה שהוצע בדיון שהיה בינינו היה המסלול הראשון, כלומר להגביל את המפקח אבל לאפשר למשרד המשפטים לעשות הליך מהיר. אנחנו לא מבטלים את זה שאם יש תקנות, הן צריכות להיות בהסכמה עם האוצר, אבל במקרי חירום לעשות הליך מהיר. תמי מציעה מסלול אחר – כדי לא לבטל את האישור של ועדת חוקה, נרחיב את סמכויות המפקח, ניתן לו עוד זמן ובמקביל שהוא יבוא לוועדת החוקה. אלה שני מסלולים וצריך לבחור אחד מהם.

אנחנו, כחברי כנסת, רצינו לחוקק סדרות של תקנות וחוקים שנגעו לגבול הצפון לגבי הלוואות, לגבי עסקים, לגבי שיקים וכו', אבל גורמים ממשלתיים לא רצו ללכת עם המהלך הזה. אני זוכר את עמי איילון, שבא עם תפיסת עולם מסוימת ועם נכונות ללכת. זה שוב התגלגל והיה מתח בין התעשיינים לבין ההסתדרות בשאלה – האם אתה לא נותן משהו על חשבון מישהו אחר? לא דובר אז על שיקים אלא על שאלות הרבה יותר גדולות, שנוגעות לשכר. למרות ההסכמות שהגעתם אליהם, אני רוצה לשאול אתכם – הכנסת עובדת כל הזמן ואם ועדת חוקה צריכה לאשר תקנות, זה יכול לקרות מהיום למחר. אין לנו קושי בזה. יש לנו עכשיו בעיה שקשורה בשביתת המרצים ובהארכת מועדי הלימודים של סטודנטים למשפטים לצורך קבלה לסטאז' לצורך השלמת לימודים. רדפתי אחרי הגורמים השונים כדי שישימו לב לכך, קיבלנו את זה וזה מיד עלה על סדר היום של הוועדה. ככלל, אני לא אוהב תקנות שלא מאושרות כאן. אני יודע שמשרדים אחרים עושים את זה ואנחנו, בחקיקה שלנו כאן, כמעט בעקביות מחזירים את הדברים. יש תקנות בלתי אפשריות שנוגעות לעיריות וצריך למצוא את המידה הנכונה.


פגשתי עורך דין שאמר לי שכל המהלכים שאנחנו עושים בהצעת החוק יפילו את המשק, אמרתי שזה לא כך. אם אפשר להביא את הדברים לוועדה, הייתי שמח להביא אותם ואני לא רואה בזה עיכוב. לכן, מבחינתי, שיהיה אצל המפקח על הבנקים כי הוא חש את הלחץ. מבחינתי זה בסדר, הוא בחזית. אם אני יכול לעשות את המנגנון דרך אדם שחי את השטח ומבין את הבעיות, תחשבו שוב כי אנחנו לא נהיה המעכבים.

לגבי הטענה שזה יפיל את המשק – הרי בסופו של דבר, העובדה שמגבילים לי את החשבון מטרתה למנוע ממני להמשיך ולחלק שיקים ללא כיסוי או להרתיע אותי. החוק של הרב לוי בא לפתור בעיה שיש בשדרות והחוק שלי בא כתוצאה מדוח מבקר המדינה. מה אמר מבקר המדינה? עד שהותקנו התקנות עברו למעלה משלושה חודשים. בדקתי ושר המשפטים הסביר לנו גם בישיבה שתוך 12 שעות הם הוציאו תקנות. שר האוצר אמר שהוא הסכים תוך 12 שעות.

לא, שר האוצר לא אמר שתוך 12 שעות הוא הסכים. זה התעכב שם כשלושה שבועות.

אחר כך זה שכב פה בוועדה.

זה לא נכון.

צריך לקרוא את סעיף 21(ב), גרסת משרד המשפטים והמפקח על הבנקים – אם סבר כי בשל דחיפות העניין לא ניתן להתקין את התקנות. אל תבואו לחשוד בשר המשפטים, ניתן לו את הקרדיט לכך שהוא לא מתכוון לעקוף אותנו אלא הוא אומר – יש מצב חירום, הכל דחוף, אני לא יכול להתחיל לרוץ אחרי שר האוצר או אחרי הוועדה. אני רוצה לעזור למסכנים ולכן אני מתקין את התקנות. זה לא דבר שיהפוך להיות הכלל. זה יוצא מן הכלל.

אני רוצה שיבוא אליי לבדיקה נוספת ונחליט.

אפשר ליצור מנגנון שיאמר שהשר, תוך 60 יום מיום שהתקין את התקנות, יבוא חזרה לוועדה.

תוך 14 יום.

תוך 14 יום יגיש אותן לאישור הוועדה, אבל התקנות יהיו בתוקף כל עוד הוועדה לא פסלה אותן.

זה מקובל עליי כי בזה החזקנו את החבל בשני קצותיו.

זאת גם אפשרות, אבל יש הבדל בין תקנות, שהן דבר חקיקה קבוע שמתפרסם ברשומות ונשאר פה, זאת לא הוראה שתפקע ונועדה רק לתקופה הזאת, לבין הוראה של המפקח שהיא זמנית, היא מקפיאה מצב קיים, היא עוד לא קובעת מה ההסדר שיהיה והיא פוקעת בתום תקופה. חשבתי שיותר מתאים בתור מענה דחוף ומיידי הוראה של המפקח, שהיא לא דבר חקיקה קבוע שנשאר ושיותר נכון אחר כך, בראייה של כל התקופה שהיתה והנסיבות שנוצרו לאנשים, שהשר בוועדה, במנגנון שנקבע בחוק עד היום, יקבע. דבר נוסף – לפי הנוסח כתוב "סייגים לתחולת חוק זה" וזה מאד רחב.

אנחנו מבקשים שתצרי מנגנון ארעי שיהפוך להיות לתקנות אחרי שנאשר אותו, אבל בינתיים אפשר להריץ אותו קדימה.

הוא יהיה תקנות ואנחנו נהיה רשאים לבטל אותן.

אני רוצה להבין את עמדתך, למה נראה לך שגם כאשר יש את המענה של אפשרות של המפקח לקבוע קביעה שנותנת במצב כזה את ההקפאה, צריך גם להתקין תקנות.

את מכירה את השאלה למי צלצלו הפעמונים? הרי לא רוצים לתת למפקח סמכויות של שר המשפטים ולכן מגבילים אותו בתקופת זמן. אם נגיד שעד שיהיו תקנות יחליט המפקח, יאמר לי שר המשפטים – אדוני, אל תבלבל לי את המוח, תשאיר את המצב כפי שהוא ותחכה לתקנות שלי. הרי אף אחד לא רוצה להוציא את הכוחות מהידיים שלו. לכן אומר שר המשפטים שבמצב חירום אין בעיה, המפקח ייתן מכתב או יוציא הוראה, שר המשפטים יתקין מייד את התקנות. שר המשפטים אומר – יכול להיות שיש מצב חירום ואני רוצה להמשיך את ההוראה של המפקח, אבל אני הצלתי את המשק, לא הם.

אגב, זה היה הסיפור.

אם את חושבת שאני מתלוצץ, נציגת משרד המשפטים פה והיא תעיד.

זה היה הסיפור במלחמה האחרונה.

הסמכויות של המפקח אינן דומות לסמכויות של שר המשפטים גם בחוק הזה. המפקח יכול רק להגיד שהוא עושה עיכוב מצב. השר נכנס לתכנים. המפקח יכול לומר – בינתיים אל תגבילו. השר יגיד – תגבילו מהשיק העשרים או השלושים או מתאריך זה או אחר. אלה דברים שהמפקח לא יכול לעשות ולא נותנים לו סמכות לעשות כך. לכן בשעת חירום ראוי שהתקנות יהיו כמה שיותר מדויקות ולא מין אי ודאות כללית המפקח יוצר ואומר – בינתיים שום דבר לא מוגבל. יכול להיות שהמפקח פותח יותר מדי ויצטרך לבוא שר המשפטים בהקדם ולהגביל את זה לפי המצב. על כן, אני חושב שההצעה שהציע היושב ראש היא הצעה מצוינת. לפי הניסוח הקיים היום אין תשובה לשאלתו של היושב ראש.

אחרי איזו תקופה זה יובא לאישור הוועדה?

14 יום.

כדאי לבדוק את זה עם בנק ישראל.

ואם יתארך הדיון חודשיים?

בינתיים התקנות תקפות.

יכול להיווצר מצב שבו התקנות מובאות תוך 14 יום ויושבות בוועדה חצי שנה.

כבר התרגזתי פעם אחת כשמשרד המשפטים אמר לי שהוועדה לא מתקתקת תקנות. הוועדה הזאת עובדת כל הזמן.

אנחנו יכולים להגביל את עצמנו.

לדעתי אין לנו שאלות. לגבי משרד הביטחון – אם היה ניסוח סל שמדבר על מצבים מיוחדים שנקראים א', ב' או ג', או צווים הנובעים מתוקף תקנות שעת חירום ומכניס לסל הזה גם פס"ח, גם מל"ח וגם התקפות, הייתי מעדיף, אבל אם זה לא כך, נישאר בנוסח חברי הכנסת המציעים.

אני יכולה להביא לדיון הבא רשימה של הדברים הקיימים ואני מקווה שיהיה גם נציג של משרד הביטחון.

הדיון הבא יתקיים ביום ראשון ונדון בזה.

לא קראנו את הסעיפים עצמם ולכן יש פה נקודה שלא הדגשתי.

אם אנחנו קוראים עכשיו, אנחנו יכולים להצביע בדיון הבא בלי לקרוא שוב.

אבל איך אפשר לקרוא את ההצעה של חבר הכנסת רותם אם היא עדיין לא עברה במליאה?

אפשר לקרוא. רציתי להסב את תשומת הלב לתקופה שקובע המפקח לפי הנוסח שמוצע כאן – כאשר סורבו שיקים באותה תקופה, בשל הסירוב שלהם הבנק לא יגביל את החשבון ולא סתם תקופה שלא יוגבלו חשבונות. צריך להיות הקשר הסיבתי הזה. דיברתי גם עם רוני וגם עם אמיר וזה בסדר מבחינתם, אבל זה שונה קצת ממה שסוכם מלכתחילה כי סוכם על תקופה שבה לא יוגבלו חשבונות. אני מציעה שאם שיקים סורבו בתקופה מסוימת, בשל הסירוב של השיקים האלה לא יוגבלו חשבונות. אי אפשר להגיד שבתקופה מסוימת בכלל לא יוגבלו חשבונות כי יכול להיות ששיקים סורבו בנסיבות אחרות.

את מנסה לצמצם.

לדייק את זה לנסיבות.

לא, את מנסה לצמצם כי אם אני אומר שהמצב הזה גרם לכך שהשיקים שלהם יחזרו...

אנחנו לא אומרים כאן שהמצב גרם אלא נותנים למפקח סמכות להגיד שבתקופה מסוימת לא יוגבלו חשבונות, לא משנה מאיזו סיבה השיקים סורבו. כוונת מציע החוק היא שהשיקים סורבו בתקופה ששרר בה מצב חירום.

התקופה מגבילה.

שסורבו באותה תקופה. יכול להיות שתהיה הוראה של המפקח שתהיה בתוקף ל-30 יום, יסתיים מצב החירום ואחרי זה היו עוד שיקים שסורבו מסיבות אחרות באותו חשבון, למה שלא יחול הכלל הרגיל של הסמכות?

זה בסדר.

תודה רבה לכולם, אנחנו סיימנו את הדיון, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10