PAGE
27

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 3

ישיבת ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני כ"ח בתשרי תשס"ט (27 באוקטובר 2008), שעה 12:30

1. הצעת חוק העיסוק באוסטיאופתיה, התשס"ז-2007


של חברי הכנסת משה שרוני, יולי יואל אדלשטיין, אברהם מיכאלי, יעקב מרגי,

יצחק וקנין, נסים זאב, דוד אזולאי, שלמה בניזרי, אלכס מילר, חיים אמסלם

ׁ (פ/2767), פרוטוקול מס' 3.

2. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ז-2007



של חה"כ אריה אלדד (פ/2905), פרוטוקול מס' 3


3. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2007


של חה"כ אחמד טיבי (פ/2986), פרוטוקול מס' 3

חברי הוועדה: היו"ר – אריה אלדד

היו"ר - רן כהן (מ"מ)

אחמד טיבי

עו"ד אילנה מישר – הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

ד"ר אמיר שנון – מנהל המחלקה למקצועות רפואיים, משרד הבריאות

גב' איילה פרג – פיזוטרפיסטית ראשית, משרד הבריאות

ד"ר לאה שקד – מפקחת ארצית על שירותי חינוך מיוחד, משרד החינוך

מר סמואל שוורץ – סגן מנהל, אוניברסיטת לסלי

עו"ד רענן הר-זהב – היועצת המשפטית, אוניברסיטת לסלי

מוטי מקומרי – יו"ר, האיגוד הישראלי לטיפול ע"י הבעה ויצירה (י.ה.ת)

שחר קנין – יו"ר, האגודה הישראלית לכירופרקטיקה

ד"ר דוד נייס – נשיא האגודה לשעבר, האגודה הישראלית לכירופרקטיקה

מר שנן שר – יו"ר ועד החקיקה, האגודה הישראלית לאוסטיאופתיה

גב' שירה שר – ס' יו"ר, האגודה הישראלית לאוסטיאופתיה

פרופ' ראובן לסטר – יועץ משפטי, האגודה הישראלית לאוסטיאופתיה

מר יאיר גניגר - ס' יו"ר – האיגוד המקצועי לאוסטיאופתיה בישראל

רויטל בן-דוד – עוזרת תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

ד"ר מתי נוף – יו"ר החברה לכף רגל וקרסול

יהודית דוריון – מנהלת ריפוי בעיסוק במכבי, מכבי שירותי בריאות

דניאל וייס – נשיא, העמותה הישראלית לפודיאטרים והכירופודיסטים

אלישבע כהן – העמותה הישראלית לפודיאטרים והכירופודיסטים

אהרון יפה – יועץ משפטית, העמותה הישראלית לפודיאטרים והכירופודיסטים

מנחם אשכנזי – מזכ"ל האיגוד, איגוד הרנטגנאים בישראל

מר אברהם זהבי – ע' מנהל, קופת חולים מאוחדת

פרופ' ישראל קפה – ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל

וילמה מאור

שמרית גיטלין-שקד

אתי בן שמחון


הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ז-2007 של חה"כ אריה אלדד

הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2007 של חה"כ אחמד טיבי

בוקר טוב, אני שמח לפתוח את הדיון של ועדת המשנה בנושא מקצועות הבריאות, דיון המשך לדיונים קודמים. נכין את החוק לקריאה ראשונה.


שלום לחבר הכנסת טיבי ממגישי החוק וממציעי החוק.

אנחנו מדברים גם בהכנה לקריאה ראשונה, כלומר, לא בהליך הסופי ובנוסח הסופי של החוק, אלא נוכל עוד לחולל בו שינויים שונים לקראת קריאה שנייה שלישית. אבל חשוב מזה, אנחנו מדברים בקונטקסט של מושב כנסת קצר ביותר לפני התפזרות הכנסת, ולכן אנחנו נשאף ככל האפשר לסיים את הכנת החוק לקריאה ראשונה ולהעלות אותו להצבעה במושב הזה כדי שיוחל עליו דין רציפות לכנסת הבאה, אחרת נצטרך להתחיל מתחילה.

בראשית הדברים, אני מפציר באנשים להבין ששינויים רבים יכולים עדיין להכניס לקראת קריאה שנייה ושלישית, ולא לעכב את קריאת החוק בדיונים תיאורתיים בחזרות על נושאים שכבר נידונו וסוכמו מתוך ניסיון לשפר עמדה כזאת או אחרת, כי אחרת לא יהיה חוק ונתחיל מתחילה, יכול להיות שיש כאלה שאינם רוצים בו וגם זה לגיטימי. אבל כל אלה שרוצים את החוק, רק רוצים שיהיה קצת יותר טוב, שיעשו את הקצת יותר טוב לקראת הקריאה השנייה והשלישית, כדי שנוכל להשלים את הקריאה הראשונה בכנסת הזאת.


נתחיל בסעיף 11 שבו סיימנו בפעם שעברה.

ככלל, סעיף 11 דן בהכרה בתארים שניתנו מאת מוסד בחוץ לארץ. בעיקרון, הכלל שקבענו בחוק הוא שאנחנו משווים את התואר שנלמד בחוץ לארץ לתואר שנלמד בארץ, ולפי זה אנחנו מחליטים האם להכיר בתואר והאם בן אדם צריך השלמות על לימודים בתואר.


כאשר מדובר בחלק מהמקצועות שלא נלמד תואר אקדמי בארץ, עלתה השאלה כיצד נכיר בתארים האלה. בדיון בוועדה הגענו לאיזושהי הסכמה שבעצם יהיו כללים להכרה, זאת לא תהיה הכרה קונקרטית לכל מקרה ומקרה, אלא בן אדם יוכל לדעת מהם הכללים להכרה ויוכל לדעת האם התואר שהוא מתעתד ללמוד הוא תואר מוכר או לא תואר מוכר.


השאלה שנותרה במחלוקת האם בעצם הכללים האלה יהיו כללים שיקבע השר והתפרסם ברשומות, כלומר, כללים שיש להם תוקף נורמטיבי וכך אני חשבתי שראוי שיהיה, גם מכיוון שיש פרסום וגם מכיוון שאדם יוכל בעצם לפנות לרשומות ולהראות שאלה הכללים שהיו בתוקף כשהוא הלך ללמוד. היתה הצעה נוספת שיהיו הנחיות שיפורסמו באתר האינטרנט.

אני רוצה לחדד את הנקודה לחברי הכנסת. אנחנו מתבקשים להכריע כאן בשאלה כאשר מקצוע מסוים נלמד בחוץ לארץ ולא בארץ, ואין למה להשוות אותו בתנאים. אנחנו רוצים להכריע בשאלה האם נכון שהשר יפרסם כללים על סמך מה מכירים בתואר שלומדים אותו בחוץ לארץ ולא בארץ, יפרסם את הכללים האלה ברשומות, או שאנחנו יכולים להסתפק בהנחיות כלליות שהוא מפרסם באתר משרד הבריאות באינטרנט, ועל סמך יידע האדם לפי מה המנהל הכללי מאשר או לא מאשר מוסד שנלמד בחוץ לארץ.

ההיגיון אומר שהוא צריך לפרסם ולעשות את זה גם באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות. כאן מדובר על כללים שהם בעלי משמעות ציבורית, לא רק מקצועית רפואית.

אבל השאלה היא האם הוועדה בכנסת יכולה להיכנס לשאלה האם אוניברסיטה פלונית בעיר פלונית באירופה היא עונה על הקריטריונים או לא, אני לא יודע אם אנחנו יכולים להיכנס - -

אני יכול לומר לך מניסיוני בוועדה הזאת מלפני הרבה שנים שהיו כל הנושאים האלה של רופאים שלמדו בכל מיני מדינות, היתה סוגיה ציבורית בעלת משמעות עצומה וזה תמיד בא לשולחן הזה, בסיכומו של דבר למה שזה יעלה בתור הצעה לסדר היום?

אבל אף פעם לא אמרנו שאנחנו נכיר באוניברסיטה מסוימת ולא נכיר באחרת.

אם הוא יביא כללים, ואתה שמכיר אוניברסיטאות תוכל לשאול אותו שאלות זה מאוד חשוב, אם הוא לא יכיר בכללים גם אז אפשר יהיה לשאול שאלות. אני חושב שהדבר הזה הוא חשוב.

הייתי מסתפק בכללים שפרסם השר ברשומות, אני חושב שאם הכנסת אינה מרוצה מהכללים האלה או יהיה בעל מקצוע מסוים שהכללים האלה לא ימצאו חן בעיניו, הוא ימצא את הדרך לבוא ולערער ולהציף את זה על השולחן הזה. חבל לי להכניס עוד מסלול, עוד שלב אחד באישור שהוא מסורבל גם כך.

הוועדה הזאת צריכה למלא את תפקידה הממלכתי במובן זה שהיא המפקחת על הכללים הללו. למה הורסים את כל התקנות בלי אישור ועדת העבודה והרווחה, כי התקנות האלה מפרשות את החוק. כאן זה בעצם סוג של פירוש החוק, כך נדמה לי.

אני בעד שוועדת העבודה תהיה התחנה האחרונה של התייעצות.

בסדר, מקבל, לא באישור אלא בהתייעצות.

אני לא מבין את השאלה בכלל. מה זה נקרא לקבוע כללים, מה זה נקרא להתייעץ עם הוועדה? כל מי שיפנה אליי ויבקש הכרה בלימודים שלו אני אביא את זה לוועדה?

בהנחה לאור זה אנחנו ביקשנו שיהיו כללים, באיזה מוסדות בחוץ לארץ, או באיזה סוג של הכשרה - -

אבל יש פה כללים כתובים פה מפורשות, אתם מדברים על מוסדות שהם אקדמיים, אתם מדברים על מי שלמד לימודים שאינם אקדמיים.

אקדמיים, מוסדות שמוכרים בחוץ לארץ על ידי המנהל.

אני לא מבין את הבעיה, זה מנוסח פה בסדר גמור, כך אנחנו נוהגים לגבי כל המקצועות.

כתוב: "... תואר אקדמי שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ יוכר לעניין חוק זה עם אותו מושג מוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי הדין החל באותה מדינה, אני חושב שכך צריך להיות, זה הכלל. אם זה מוסד אקדמי שמוכר באותה מדינה הרי הוא מוכר. בדיוק כמו שפה יש מוסד להשכלה גבוהה, המל"מ.

אתה תמיד תרצה להכיר בתואר שניתן בכל מקום בעולם אם הוא ניתן כדין באותה מדינה?

אני לא חושב שיש ברירה אחרת.

כאשר מישהו מסיים לימודי רפואה ומגיש לי בקשה, גם אם הוא למד, אני לא רוצה להגיד שמות של מדינות כדי לא לפגוע. אבל אם מישהו למד באיזשהו מקום קטן בהרים, מבחינת התואר אני מכיר בו, אני יכול לבדוק את תכנית הלימודים שלו אם יש לי איזשהו ספק, ואם היא אינה עונה על הקריטריונים, אינה מקובלת על הוועדה המייעצת שהיא הוועדה המקצועית, אז באותם מקרים אני מתנגד שזה מאוד נדיר, אם כי היו מקרים כאלה. אם תכנית הלימודים הרגילה היא שש שנים, ופתאום מישהו למד עשרים שנה, אז אני יכול לשאול שאלה ולהגיד כן מקובל עליי או לא מקובל עליי, וגם להביא את זה לדיון משפטי אם יש צורך.

אבל אם בארץ מסוימת לומדים למקצוע מסויים חצי שנה, ובשאר העולם לומדים חמש שנים, אתה רשאי שלא להכיר בתארים שלנו.

בסדר, אבל בתואר שניתן על ידי המוסד אני מכיר, אבל אכן יש פה את התוספת: ..."והמנהל הכיר באותו מוסד בתואר שניתן על ידי המוסד"..., זה אם הוא מוכר על ידי המוסדות באותה מדינה, "ובמכלול לימודיו", זאת אומרת שהמנהל גם בודק את מכלול לימודיו. ולכן, אם יבוא מישהו שלמד רפואה והוא קיבל את התואר, והתואר מוכר באותה מדינה אבל הוא למד שלוש שנים במקום שש, אז אני לא אכיר בלימודים האלה.

אתה אומר שאין צורך בכללים נוספים גם אם המקצוע לא נלמד בארץ?

נכון.

סעיף קטן (א) לא עומד לכשעצמו, יש את סעיף קטן (ב) שהוא אומר: "בהחלטה לפי סעיף קטן (א) המנהל משווה את רמת הלימודים, את תכנית הלימודים, בהשוואה לרמת לימודים, תכנית לימודים, היקף לימודים שנהוגה בארץ לתואר אקדמי מוכר הנהוג במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל. לדוגמה, משווים מישהו שהגיע עם תואר ראשון בפיזיותרפיה לתכנית הלימודים שנהוגה לתואר ראשון במוסד מוכר. אבל השאלה עלתה בהמשך, דיברנו על כך שיש מקצועות שלומדים אותם בחוץ לארץ, רק פה עלתה השאלה, אנחנו לא מתקנים את מה שכבר קבענו. לא לומדים את זה בארץ, ולכן אין למה להשוות. לכן עולה השאלה כיצד המנהל יחליט אם הוא מכיר בתואר הזה או לא מכיר בתואר הזה. אז בנקודה הזאת אמרנו יהיו בעצם כללים שהוא יפרסם. לדוגמה, צריך לפחות 120 נקודות זכות, הלימודים לא התפרסו על מעבר לחמש שנים, הוא לפחות השלים - - -

עכשיו הבנתי למה כוונתך, אז הפנית אותנו וגם אותי לחוק הפסיכולוגים, נתת דוגמה. ואני ביקשתי לקבל מהפסיכולוגים את התנאים שהם כותבים, אגב, אלה תנאים שאני לא חושב שהם מופיעים בחוק, אבל הם תנאים שהם פועלים לפיהם. פה יש פירוט, 36 שעות כאלה ו-20 שעות כאלה ועוד 15 שעות כאלה. אלה דברים שוודאי אין מקומם בחקיקה לדעתי.

בוודאי לא להביא אותם לאישור ועדת העבודה והרווחה בכנסת.

בשביל זה יש ועדה מייעצת מקצועית.

את זה אתם מפרסמים ברשומות? מה איכפת לך לפרסם את הכללים הללו ברשומות?

עד היום לא עשינו את זה, כי גם בדרך כלל אין לנו צורך. במקצועות שעסקנו בהם עד כה לא נוצר הצורך הזה.

לעניין הסעיף הזה.

אבל יש לנו כבר מקצועות שלא לומדים אותם בארץ.

אבל למה שלא יהיה מפורסם?

החוק הזה עוסק פעם ראשונה במקצועות שאינם נלמדים בארץ.

נכון, בסדר, עד היום לא עסקנו בזה כי לא היו מקצועות כאלה. עכשיו אנחנו עוסקים במקצועות כאלה ויכול להיות שבהחלט יש מקום לפרסם משהו שהוא כוללני יותר, סך שעות או משהו מהסוג הזה, אין לי בעיה שזה יפורסם ברשומות.

גם אני לא חושב שצריך להיכנס לסך שעות, אבל צריך לפרסם כללים עקרוניים לפיהם אתה תכיר בלימודים במוסד שמכשיר למקצוע מסוים שאיננו נלמד בארץ לפי מה תעשה את זה.

גם אדם שרוצה ללכת ללמוד את המקצוע הזה צריך לדעת, הוא הולך למוסד שהוא מוכר או לא מוכר גם זה חשוב.

אמרנו שבמקרה והמוסד מלמד תכנית שאינה מוכרת, אנחנו נכנסים יותר - -

שיפורסם ברשומות בהתייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

אני מייצג את שלוחת אוניברסיטת "לסלי", לעניין הסעיף הזה גם בהקשר למה שציינתם פה, השלוחה הזאת פועלת בישראל משנת 1982, והיא למעשה השלוחה היחידה שפועלת בישראל.

חבר הכנסת כהן יענה על השאלה וינהל את הדיון בשלב הזה.


אני לא עוסק ב"לסלי" ובטיפול במקצועות האמנות.

לעניין מסגרת כזאת כמו שלוחה שפועלת בישראל והיא למעשה עמדה בכל המבחנים שקבעה המועצה להשכלה גבוהה, אגב, אתם חוזרים פה בתוך הסעיף, נדמה לי שצריך לעשות או הוראת מעבר או איזושהי הוראה שאומרת שהם לא יצטרכו לעבור את התהליך הזה מחדש.

מה צורת ההכרה שהם קיבלו מאז 1982? זה שהם פעלו משנת 1982 זה מכובד וזה ראוי.

מה שקרה בשנת 1982 היסטורית, המל"ג נתנה רק היתר כמו למוסד ישראלי גם לשלוחה, זה השתנה בשנת 1995, אז החליטו שהחוק לא חל ואז נתנו מן אישור פעולה וולנטרי, ובשנת 1998 שעבר תיקון 11 לחוק המל"ג מקבלים רשיון, כלומר הם פעלו כל פעם לפי הנוהל שהיה במל"ג, ולמעשה הם קיבלו בניגוד לכל השלוחות האחרות שהתחילו לפעול בשנת התשעים, הם גם קיבלו היתר כמו מוסד ישראלי.

כמה מוסדות כאלה כבר קיבלו?

רק אחד, רק הם. הם גם הביאו את המקצוע לישראל.

אין לך מה לדאוג, כי בוודאי השלוחה הזאת תהיה מוכרת ולא תהיה בעיה.

האם הנושא הזה יכול להיסגר לקראת קריאה שנייה ושלישית, או שאנחנו צריכים להתמקד בו עכשיו.

אם בכלל זה רק לקראת קריאה שנייה ושלישית.

נראה לי שפה יש הוראת מעבר בסעיף 58, למשל תלמיד שקיבל תעודת הכרה בעבר עד שהנוהל הזה בוטל, הוא מוכר על פי החוק הזה בהוראת מעבר. אני חושב שגם לעניין הזה פשוט צריכה להיות הוראת מעבר כדי שלא יצטרכו לעשות את כל הדרך מעל זה.

אני מציע שתביאו הצעה לקראת קריאה שנייה ושלישית של נוסח שבאה לומר - אותן שלוחות שפעלו בעבר והוכרו יהיו פטורות.

כשנגיע לסעיף 58 נדון בתחולת הוראות המעבר נוכל להכניס אולי שם.

הערה טכנית, בסעיף 2 כשאתם מגדירים תואר אקדמי, החלתם את זה גם על שלוחות בישראל, אבל החלתם את זה רק על שלוחות שקיבלו רשיון קבוע, אין כיום בישראל שלוחה שמקבלת רשיון קבוע בגלל חוק ההסדרים שחוקקתם ב-2005 שכל השלוחות הולכות היום להפוך למוסדות ישראליים, אז צריך להכניס גם רשיון זמני לפי סעיף 25(ט).

יש לי בקשה מכולם, בלי רוורסים. לא חוזרים סעיף אחד אחורה, גם אם הוא הופך את העולם שלכם. תרשמו, תכתבו, תזכרו, תקחו פתק, תבואו לקריאה שנייה ושלישית. לא עושים רוורסים לשום סעיף.

תכינו גם את הנוסח הזה ונבדוק.

החלטה בבקשה 12.


(א)
המנהל רשאי להעניק למבקש תעודה במקצוע בריאות, להתנות את מתן התעודה



בתנאים או לדחות בקשה למתן תעודה כאמור, ובלבד שייתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו בטרם יחליט על התניה או על דחייה כאמור.


(ב)
המנהל רשאי להעניק למבקש שהתקיימו בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, והוא זכאי לתואר האקדמי הנדרש לפי הסעיף האמור אך טרם הוענק לו התואר, תעודה שתוקפה יוגבל לשנה; המנהל רשאי להאריך את תוקף התעודה שניתנה לפי סעיף קטן זה בשנה אחת נוספת.

הייתי נותן את הזמני רק לשנתיים.

13. מרשם בעלי תעודות במקצועות הבריאות.

(א)
המנהל ינהל מרשם שבו יירשמו בעלי תעודות במקצועות הבריאות (בחוק זה – מרשם); המרשם יכלול את שמו של בעל התעודה ואת מספר התעודה שברשותו; היה בעל התעודה בעל תעודת מומחה, יצוין הדבר במרשם.

(ב)
ביטול תעודה במקצוע בריאות, התלייתה או התנייתה בתנאים, יצוינו במרשם.

(ג)
המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת


שיורה השר.

למה שלא ייאמר בסעיף (א) גם מקום ההכשרה של בעל ההיתר. נדמה לי שלגבי מטופלים זה יכול להיות בעל חשיבות. אם מטופל רוצה לדעת אם בן אדם מוכשר באוגנדה, או שהוכשר בהראוורד...

אם הוא עבר את בחינות הרישוי ובחוק הזה יש בחינות אין שום סיבה שזה יוזכר.

להיפך, יש פה מעין אפליה. כי יכול להיות מישהו שלמד באוניברסיטה טובה בארצות הברית והוא כשלעצמו לא גאון גדול, ויכול להיות מישהו שלמד באוגנדה, כי הוא נולד באוגנדה והוא אחד המוכשרים.

אני מקבל את ההערה שלך, תן לנו בכל זאת איזשהו פרמטר, בסעיף ג' מפרסמים ברשומות למען הציבור. תן אתה איזשהו קריטריון שבו בכל זאת אדם יוכל לדעת מה הוא בוחר.

הפרסום ברשומות נועד אם האדם הוא אכן בעל רשיון או לא. האם אני מפקיד את גופי בידי אדם שעבר את המסננת של משרד הבריאות בלי אפשרות בתוך המרשם לדרג.

אני שואל האם יש איזשהו אמצעי שבו אדם שמפקיד את גופו כלשון היושב ראש בידי מישהו אחר, גם לדעת בידי מי הוא נותן את זה, שזה לא שם ומספר תעודה, אלא משהו בתחום המקצועי.

במרשם הרופאים אתם כותבים איזה בית ספר - - -

ישנם אזרחים שלפעמים פונים ורוצים לדעת בדיוק את השאלה הזאת, ואחר כך שאלות נוספות איזה ציונים הוא קיבל באיזה מקצועות, זה מן התחלה שאתה לא יודע איפה סופה. אני חושב שהמשמעות היא אם אדם עמד בקריטריונים מבחינת ההשכלה שלהם הוא למד במוסד שהוא מוכר, ואם עמד בקריטריונים הנדרשים במדינת ישראל דהיינו גם השכלה וגם הכשרה וגם בחינות מקצועיות שבודקות את רמתו, עצם זה שיש לו רישיון מעביר את המסר לאזרח שהוא בסדר.

כתוב באיזה שנה הוא סיים את הלימודים?

לא כתוב.

לא.

למה לא לכתוב בעל תעודת מומחה משנה זאת וכו'.

זה כן, אם הוא מומחה רשום ממתי הוא מומחה. במספר רשיון כתוב מאיזה תאריך יש לו אם זה זמני או קבוע. אותו דבר לגבי תעודת מומחה, אם מדובר על רופא למשל, ומתי הוא קיבל את תעודת המומחה שלו.

חבר הכנסת רן כהן שואל לגבי הותק. מישהו יכול לקבל רשיון בארץ בשנת 1998, והוא סיים את הלימודים בארצות הברית ב-1981.

הוותק זאת שאלה אחרת. מה שאנחנו נוהגים לעשות בעיקר לגבי רופאים, כי יש לנו בעיה בנושא הזה ואני גם לא יודע אם אנחנו אלה שצריכים להכריז על הוותק, אבל זה נכון. מה שאנחנו עושים לגבי רופאים למשל או לגבי מומחים, אנחנו כותבים ותק בארץ מתאריך כזה וכזה, אבל
יכול להיות שכבר יש לו ותק כמו שאתה אומר עשרים שנה בארצות הברית, אנחנו כותבים ותק מחוץ לארץ משנה זאת וזאת על פי הרישוי שהוא קיבל בחוץ לארץ.

אתה כותב.

לגבי רופאים כן, לא לגבי כל המקצועות.

אז צריך לכתוב את זה גם פה.

אתם יכולים לכתוב את זה לגבי כל המקצועות מעתה ואילך?

בעיקרון כן. נוסף לסעיף 13(א) שמו של בעל התעודה, מספר התעודה שברשותו, תעודת מומחה והוותק המקצועי שלו.

פרק ה': הכשרה מעשית, בחינות ומומחיות
14. הכשרה מעשית.


השר יקבע הוראות לעניין הכשרה מעשית, תקופתה וסדריה, ורשאי הוא לקבוע כללים, תנאים והוראות למתן פטור מחובת הכשרה מעשית, לרבות מתן פטור לבעלי תואר אקדמי שנכללת בו הכשרה מעשית כחלק מתכנית הלימודים.
15. בחינות.

(א)
השר יקבע את נושאי הבחינות הקבועות בטור ב' בתוספת הראשונה (בסעיף זה – בחינות), ורשאי הוא לקבוע כללים, תנאים והוראות למתן פטור מחובת בחינות.

(ב)
המנהל יקבע הוראות לעניין סדרי הבחינות ולעניין הנוהל לעררים על ציוני הבחינות.

16. תחומי מומחיות.

(א)
השר רשאי לקבוע תחומי מומחיות במקצועות הבריאות ואת התנאים הנדרשים מבעל תעודה במקצוע בריאות לשם קבלת תעודת מומחה בתחום מומחיות כאמור (בחוק זה – תעודת מומחה).
(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע פעולות ייחודיות ותחומי עיסוק שבהם לא יעסוק אלא אדם שהוא בעל תעודת מומחה בתחום מומחיות מסוים.
(ג)
לא ישתמש אדם בתואר מומחה בתחום מומחיות שנקבע בתקנות לפי סעיף קטן (א), ולא יציג את עצמו כבעל מומחיות בתחום מומחיות כאמור, אלא אם כן הוא בעל תעודת מומחה באותו תחום מומחיות.

תקנות לפי פרק ה' 17. תקנות לפי סעיפים 14 עד 16 יותקנו לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

ועדות מייעצות

18. ועדה מייעצת.

(א)
המנהל ימנה ועדה מייעצת לכל אחד ממקצועות הבריאות.

(ב)

(1)
בעל תעודה במקצוע הבריאות שהוא עובד המדינה;

(2)
שני חברי הסגל האקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה שתחום התמחותם



במקצוע הבריאות;

(3)
שני בעלי תעודות במקצוע הבריאות שהם נציגי הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי תעודות במקצוע הבריאות.

(ג)

המנהל רשאי להשתתף בכל ישיבות הוועדה המייעצת.

יש לי שאלה, במקצועות הקודמים היה ברור לנו שאלה מקצועות מוכרים, ידועים, נפוצים מאוד ויש לנו עובדי מדינה. השאלה היא אם בכל אחד מהמקצועות החדשים יש לנו עובדי מדינה בכלל שיכולים להיות חברים בוועדה המייעצת?

לא בהכרח, גם יש לנו בעיה עם שני חברי הסגל האקדמי.

עובדי מדינה כן יכולים להיות כי משרד החינוך מעסיק - - -

בסדר, יש לנו הרבה מקצועות שאני לא רואה אותם מכוסים על ידי עובדי מדינה. באותם מקצועות שבהם אין עובדים בתקן, בבתי חולים ממשלתיים למשל, בהחלט ייתכן שאין לנו עובדי מדינה בכלל, מה אנחנו עושים לגבי המקצועות האלה?

אני מציעה שנכתוב בסוף פיסקה, אם אין עובד מדינה בעל תעודה כאמור אדם אחר שיהיה נציג המנהל מטעם המנהל.

זאת ועדה מייעצת למנהל, מקצועית, חזקה על המנהל שירצה לקבל עצה מקצועית שהנציג שיהיה לו ישלח אדם שיש לו איזושהי הבנה בתחום או הבנה בתחום קרוב. אם מדובר באוסטיופתיה, או בכירופרקטורים, רופא אורתופד שהוא מבין בזה. יהיה לו שיקול דעת לשלוח מישהו, מה אנחנו עושים לגבי הלימודים האקדמיים? עובד מדינה – מקובלת עלינו הצעתך.

לגבי המוסדות, אם אין מוסד אקדמי בארץ אז שהרכב הוועדה יהיה שלושה חברים במקום חמישה.

בקופות החולים יש מומחים, בכל הקופות מועסקים אנשים בתחומים האלה.

זה בסדר, שני בעלי תעודה במקצוע הבריאות, ולא איכפת לי אם זה בקופת חולים, הם אנשי המקצוע. חיפשנו עוד גוף שבחלק מהמקצועות יש לנו ובחלק מהמקצועות אין לנו אקדמיה בארץ, ולא היינו רוצים לעניין הזה אקדמיה מתחומים משיקים.

מדוע לא לקחת אנשים מתוך העמותות או האיגודים השונים של אותו מקצוע?

גם בוועדות המקצועיות הקודמות לא רצינו לתת רוב מוחלט לאנשי המקצוע, אלא רצינו ועדה מייעצת למדינה ולא לגילדה.

ברור, מדובר פה בקבוצות שקיימים בארץ, לא נלמדים פה אבל נמצאים פה. לאור זאת, אם אין חברי סגל אקדמי היום לצורך העניין, אז אתה משאיר את זה פתוח לחלוטין.

נשאיר להצעתי חברי סגל אקדמי מתחומים משיקים, או מתחומים קרובים על פי קביעת המנהל.

לגבי הנושא של רנטגינאות, אמרו ששם זה משולב. יש בתי ספר לרנטגן ואת האוניברסיטה שהם לומדים. כרגע נכון להיום באוניברסיטה עצמה אין לי חברי סגל אקדמאיים מתחום המקצוע עצמו, אלא מלמדים רופאים. כהצעה, מנהלי בתי הספר או הרנטגנאים שקיימים שהם יוכלו להשתתף בוועדה הזאת.

לא הבנתי, שהמדריכים בבתי הספר?

יש בתי ספר לרנטגנאים ויש אוניברסיטה, זה משולב.

ההצעה הכללית של היועצת המשפטית שלנו אומרת שנכתוב הוראה כללית שאומרת שאם לא ניתן למנות חברי ועדה שמתקיימים בהם התנאים הקבועים בפסיקאות 2, 3, ימונו חברי ועדה שהם בעלי ידע ונסיון בתחום. פה הגדרנו גם את התחום האקדמי המשיק, גם את התחום הקרוב לזה כעובדי מדינה, ידע ונסיון בתחום.

לגבי סעיף 1, בעל תעודה ממקצועות הבריאות שהוא עובד מדינה, חייב להיות עובד מדינה, למשל קח לדוגמה את הנושא של הרנטגנאים, רובם הם עובדי קופת חולים.

רובם כן, אבל אנחנו רוצים אחד שיהיה עובד מדינה ויציל את המדינה.

מה שבכל זאת הייתי רוצה שיהיה להם איזשהו ותק מינימלי.

ידע ונסיון של חמש שנים לפחות.

אם כך צריך את ההוראה שלך אילנה. אם את מנהלת לא צריך הוראה כללית לעניין עובד מדינה או לעניין חברי הסגל, בעצם תהיה הוראה כללית שאי אפשר למנות אחד.

יש לנו הוראה שהיא סעיף 18 שאומרת איך ממנים כשיש אקדמיה.

ברור, אילנה אמרה שיש הוראה שאי אפשר למנות - - -

אז ההערה של אילנה הופכת להיות הוראה כללית לגבי הסעיף הזה.


אם אין לנו שני בעלי מקצוע בריאות לא צריך מקצוע בריאות בארץ, יכול להיות שיש שני בעלי מקצוע שמייצגים שני ארגונים שונים, סביר.

כאשר נאמר המנהל רשאי להשתתף, הוא משתתף בדעה מכרעת?

בכל ישיבות הוועדה המייעצת, זו ועדה מייעצת היא מייעצת לו. הוא יתן עצות לעצמו בעניין הזה. הוא יכול להשתתף בדיונים של הוועדה במקום לקבל את המוצר המוגמר בצורת המלצות בכתב, הוא יכול להשתתף בדיון ולהבין מתוך זה הוא יכול לכוון את הדיון, לשאול את השאלות שמציקות לו, להבהיר לוועדה מהם הדברים שמטרידים אותו בנקודת קבלת החלטה מסוימת, הוא יכול להשתתף בדיון. זה לא בהצבעה, זאת ועדה שמייעצת, הוא מקבל את ההמלצה.

19 תפקידי הוועדה המייעצת.

(א)
הוועדה המייעצת תייעץ לשר בין היתר בנושאים אלה:

1. קביעת פעולות ייחודיות. 2. הכשרה מעשית. 3. בחינות. 4. תחומי מומחיות

במקצועות הבריאות. 5. הגבלת פרסומת. 6. כללי אתיקה לבעלי תעודה

במקצועות הבריאות.

(ב)
הוועדה המייעצת תייעץ למנהל בין היתר בנושאים אלה:

1. הכרה בתארים שניתנו על ידי מוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ. 2. פיקוח על

בעלי תעודה במקצועות הבריאות.

למה יש הפרדה בין סעיף (א) ל-(ב)?

יש הפרדה בין סמכויות השר לסמכויות המנהל.

ראשון לשר שני למנהל.

20. סדרי עבודת הוועדה המייעצת

הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

תקופת כהונתם של חברי הוועדה המייעצת 21. חברי הוועדה המייעצת יתמנו לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותם לתקופה נוספת אחת של ארבע שנים.

חובות אמון ואתיקה מקצועית
22. חובות כלפי המטופל

בעל תעודה במקצוע בריאות יפעל בהגינות ובנאמנות כלפי המטופל וינהג בזהירות ובאחריות בעת הטיפול בו.
23. שמירה על כבוד המקצוע

בעל תעודה במקצוע בריאות ישמור על כבוד המקצוע ויימנע מכל התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
24. טיפול הדורש הכשרה מיוחדת

לא יציע בעל תעודה ולא יבצע כל טיפול הדורש הכשרה מיוחדת או מיומנות מיוחדת אם אין לו הכשרה או מיומנות כאמור.
25. הגבלת פרסומת

(א)
לא יעשה בעל תעודה במקצוע בריאות, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות, שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע או שיש בה משום פגיעה בציבור.

(ב) השר, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה

והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים, צורות ודרכים של פרסומות –


(1) שיש בהם כדי להטעות;


(2) שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע;


(3) שיש בהם משום פגיעה בציבור.


(ג) לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק במקצוע בריאות אשר אילו נעשתה בידי בעל תעודה, היתה אסורה לפי הוראות סעיף קטן (א).


(ד) בעל תעודה במקצוע בריאות שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקו, חייב לעשות כל


שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ג).


(ה) הפר אדם את הוראות סעיף קטן (ג) לעניין בעל תעודה מסוים, חזקה היא כי אותו
בעל תעודה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ד), אלא אם כן הוכיח בעל התעודה כי

נעשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.


(ו) הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

זה ברור לחלוטין שחוק זכויות החולה מוחל על כל מי שיעסוק גם במקצועות אלה?

זה אחד הסעיפים הבאים בהמשך, אנחנו מכניסים אותם לחוק זכויות החולה.

יש לנו הצעה להוסיף עוד הוראה כאן שמתאים גם לכל המקצועות האחרים לגבי השימוש בתואר דוקטור, לעתים יש בעיות עם זה. אנחנו מציעים לומר כזה דבר: בעל תעודה במקצוע הבריאות שהוא בעל תואר דוקטור במקצועו, במקצוע אחר, יציין לאחר המלה דוקטור את שם המקצוע או התואר דוקטור.

זה נכון, כדי למנוע הטעייה.

כל אדם שקורא לעצמו דוקטור לפני בעיני הציבור במידה ועוסק במקצוע הבריאות נחשב כרופא.

לכן אם כתוב דוקטור וטרנריה, אדם לא יטעה.

אני מציע מה שאנחנו עשינו בזמנו בתקנות, שהתואר ד"ר לא יהיה לפני שמו, הוא יהיה אחריו. יהיה השם, ואחר יהיה כתוב ד"ר לפוליאטריה, וזה בניגוד לנושא שקוראים לו ד"ר כך וכך. זה קיים בתקנון וזה דבר שהוא מאוד חשוב.

אבל זה נכון גם להיסטוריון.

פה מדובר על אנשים שעוסקים במקצוע הבריאות.

השאלה מה הקונטקסט, אם הקונטקסט הוא באמת בבריאות אז יש טעם במה שאתה אומר.

ההצעה של משרד הבריאות, ומה שאילנה מישר אמרה, שהיא מציעה שיהיה כתוב בכל מקרה דוקטור בסוגריים למקצוע, פלוני. באותם בעלי מקצועות בריאות מציע שיהיה כתוב שמו של האדם ולאחר השם, ד"ר לוטרינריה, ד"ר לאוסטיופתיה. השאלה מה כתוב על השלט, מה כתוב בדפי זהב, מה כתוב בפרסומים.

הדבר המהותי הוא מה שאילנה מישר הציעה.

ההצעה של משרד הבריאות מקובלת עליי, מקובלת עליך, בואו נתקדם.

אילנה, האם תוכלי להעביר לי את הנוסח בכתב.

אני אקרא לפרוטוקול, לא מנוסח עד הסוף אבל הרעיון הוא: "בעל תעודה במקצוע בריאות שהוא בעל תואר במקצועו או במקצוע אחר, יציין לאחר המלה "ד"ר" את שם המקצוע בו הוא בעל תואר דוקטור.

זה נכנס כסעיף קטן (ז) בסעיף 25.

התכוונת לומר בעל תואר תעודה מקצועית שהוא בעל תואר דוקטור.

נכון.

26. כללי אתיקה.


השר, לאחר התייעצות עם הארגון המקצועי המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי תעודות במקצוע הבריאות ועם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללי אתיקה מקצועית לבעלי תעודות במקצוע הבריאות; בקביעת כללי אתיקה כאמור רשאי השר להתייעץ עם ארגונים מקצועיים נוספים המייצגים בעלי תעודות במקצוע הבריאות.

משמעת.

27. עבירות משמעת.
בעל תעודה במקצוע בריאות שעשה אחת מאלה, עבר עבירת משמעת:

(1)
נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;

(2)
גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה בעת עיסוקו במקצוע;

(3)
הפר הוראה מהוראות סעיפים 22 עד 25 לחוק;

(4)
הפר כלל מכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 26;
(5)
הפר הוראה שנתן המנהל לפי סעיף 43;

(6)
הפר תנאי מהתנאים שעליהם הורה המנהל לפי סעיף 45(ג);
(7)
הפר הוראה מהוראות לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996‏
;

(8)
הורשע בפסק דין סופי, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות בעל תעודה במקצוע בריאות.

28. הגשת קובלנה.


נוכח היועץ המשפטי למשרד הבריאות, או עורך דין, עובד המדינה, שהוא הסמיך לכך (בחוק זה – תובע), כי יש ראיות לכאורה לכך שבעל תעודה במקצוע בריאות עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת.
29 ועדת משמעת.

(א)
השר ימנה ועדת משמעת לכל אחד ממקצועות הבריאות.

(ב)
ועדת משמעת תדון ותחליט בקובלנות שהוגשו לה לפי סעיף 28.

(ג)

(1)
משפטן הכשיר להתמנות כשופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב ראש;

(2)
בעל תעודה במקצוע הבריאות, שהוא עובד המדינה;

(3)
בעל תעודה במקצוע הבריאות, שאינו עובד המדינה.

(ד)
השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת.

מקצוע הבריאות זה בכל בעל תעודה במקצוע הבריאות?

כן, זה שם כוללני לכל מי שיקבל תעודה במקצוע.

גם כאן כמו שאמרנו לגבי הוועדה המייעצת, במידה ואין עובד מדינה שהוא בעל תעודה באותו מקצוע בריאות יתמנו בעלי נסיון וותק מתאים. לגבי סעיף קטן 29(ג)(2) ההסתייגות תהיה ובמידה ואין עובד מדינה כפי שכתבנו בסעיף על הוועדה המייעצת.


30. כהונת חברי ועדת המשמעת.


השר רשאי לקבוע הוראות לעניין כהונתם של חברי ועדת המשמעת, לרבות לעניין דרכי מינוים, סייגים למינוי, תקופת כהונתם ופקיעתה.

31. פסילת חבר ועדת משמעת 31.

(א)
תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.
(ב)
לא תיטען טענת פסלות כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודע
לתובע או למקבל עילת הפסלות.

(ג)
נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, יחליט בה חבר ועדת המשמעת לאלתר ולפני
שוועדת המשמעת תיתן כל החלטה אחרת.

(ד)
על החלטת חבר ועדת המשמעת בעניין פסלות, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית

משפט המחוזי בתוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה.

שאלת הבהרה, 31 (ג) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, הוא בעצמו צריך להחליט, יחליטו בה חברי. זה לא הגיוני שהוא יחליט לגבי עצמו.

הוא מחליט קודם כל אם הוא מקבל.

ההחלטה הסופית צריכה להיות של הוועדה.

מה שקורה לגבי השופטים כשהם מבקשים פסלות שופט - - -


אפשר לקבוע שכל ועדת המשמעת תקבל את ההחלטה.

32. סדרי עבודת ועדת המשמעת

(א)
המניין החוקי בישיבות ועדת המשמעת הוא כל חבריה.

(ב)
החלטות ועדת המשמעת יתקבלו ברוב קולות חבריה.
(ג)
ועדת המשמעת תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

33. הדיון בוועדת המשמעת.

(א)
דיון משמעתי יתנהל בפני התובע והנקבל, אך ועדת המשמעת רשאית לנהל דיון שלא בפני הנקבל אם הוא מיוצג על ידי עורך דין ועורך דינו התייצב במקומו, או אם הנקבל נעדר מישיבה בלא הצדק סביר, לאחר שהוזהר שאם ייעדר בלא הצדק סביר רשאית הוועדה לדון בעניינו שלא בפניו. 
(ב)
ועדת משמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבעה אחרת.

(ג)
על דיון בדלתיים סגורות כאמור בסעיף זה יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום לפי סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984
, לפי העניין ובשינויים המחויבים.

34. סמכויות עזר.

לוועדת משמעת יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968
; לעניין סעיף 11(ג) לחוק האמור תימסר ההודעה בכתב לנשיא בית משפט מחוזי, והסמכות לבטל את הקנס או להפחיתו תהיה מסורה לו או לשופט אחר של בית המשפט המחוזי שהנשיא קבע.
35. סדרי דין וראיות

(א)
שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות, או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.

(ב)
ועדת משמעת אינה כפופה לדיני הראיות, למעט דיני ראיות חסויות וחסינות עדים כאמור בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971
, אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שהתקין שר המשפטים לאחר התייעצות עם השר.

36. פסק דין במשפט פלילי.

הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל.

אמצעי משמעת 37. מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא להטיל עליו אחד או יותר מאמצעי המשמעת הבאים:

(1)
התראה;

(2)
נזיפה;
(3)
קנס בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין;

מה גובה הקנס שם?

12,900 שקלים.

(4)
התליית התעודה עד להשתתפות בתכנית הכשרה או בהשתלמות מקצועית שקבעה ועדת המשמעת;
(5)
התליית התעודה לתקופה שתקבע ועדת המשמעת;

(6)
ביטול התעודה.

38. אמצעי משמעת על-תנאי.

(א)
החליטה ועדת המשמעת על התליית תעודה לפי הוראות סעיף 37(5), רשאית היא להורות בהחלטתה שההתליה תהא על תנאי.

(ב)
נקבל שהוחלט לנקוט נגדו אמצעי של התליה על תנאי, לא תינקט נגדו התליה כאמור אלא אם כן עבר, בתוך תקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת (בסעיף זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שקבעה הוועדה בהחלטתה (בסעיף זה – עבירת משמעת נוספת) וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירת משמעת נוספת כאמור.
(ג)
תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר ההתליה על תנאי, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.
39. העמדה של החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לעיון הציבור.

(א)
מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל את דבר החלטת ועדת המשמעת בקובלנה בציון שמו של הנקבל לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיורה ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה.

(ב)
מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל לא עבר עבירת משמעת, והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיורה את נוסח ההחלטה שוועדת המשמעת התירה לפרסום ויאפשר למעונינים בכך לקבל העתק ממנה; ועדת המשמעת תקבע את הנוסח שיותר לפרסום, תוך עילום שם הנקבל והשמטת פרטים שיש בהם כדי לזהותו, אלא אם כן הורתה אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה; לבקשת הנקבל, תפרסם הוועדה את החלטתה בציון שמו.
40. התליית ביניים.
(א)
היה לוועדת המשמעת יסוד סביר להניח שבעל תעודה עבר עבירת משמעת או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור בסעיף 27(8) (בסעיף זה – עבירה), רשאית היא להתלות את התעודה שברשותו עד לסיום ההליכים בפניה או עד למועד מוקדם יותר שקבעה, אם סברה כי בהתחשב במהותה, בחומרתה או בנסיבותיה של העבירה, ההגנה על הציבור מחייבת להתלות את התעודה שברשותו.
(ב)
ועדת המשמעת רשאית להתלות תעודה כאמור בסעיף קטן (א), אף בטרם הוגשה קובלנה בשל אותה עבירה, ואולם, לא הוגשה קובלנה בשל העבירה כאמור תוך שלושים ימים מיום שהותלתה התעודה, בטלה ההתליה.
(ג)
ועדת המשמעת לא תתלה תעודה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו.

41. ערעור.

(א)
התובע והנקבל רשאים, בתוך 45 ימים מיום המצאת החלטת ועדת המשמעת לפי סעיפים 37 עד 40, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי; אין בהגשת הערעור כדי למנוע או לעכב ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, זולת אם נקבע אחרת על ידי בית המשפט המחוזי או על ידי ועדת המשמעת.

(ב)
על החלטת בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת שופט של בית המשפט העליון.

42. שיפוט פלילי ומשמעתי .

הרשעה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעי משמעת בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך לפי פרק זה או לפי כל דין אינם מונעים אישום בפלילים.

פיקוח על בעלי תעודות במקצועות הבריאות
43. פיקוח

(א)
בעל תעודה במקצוע בריאות יהיה נתון לפיקוחו של המנהל.


(ב) (1) המנהל רשאי ליתן הוראות מקצועיות והוראות הנוגעות לדרכי פעולתו של בעל תעודה במקצוע בריאות כדי להבטיח את מקצועיות הטיפול הניתן על ידו ואת בריאותם של המטופלים, לרבות הוראות לעניין נסיבות שבהן תחול חובה על בעל תעודה להפנות מטופל לרופא בטרם יתחיל בטיפול או ימשיך בו; הוראות מקצועיות יינתנו לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת.

(2) הוראות לפי פסקה (1) יועמדו לעיון הציבור במשרד הבריאות, באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובכל דרך נוספת שיורה המנהל.

(ג) המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מבעלי תעודות במקצוע הבריאות להשתתף בתכניות הכשרה או בהשתלמויות מקצועיות בתחום עיסוקם.

(ד)
המנהל רשאי לדרוש מבעל תעודה במקצוע בריאות לדווח לו על פרטים שקבע, ולמסור לו כל מידע או מסמכים הדרושים לו לפיקוח לפי חוק זה.

אם הוא לא משתתף בהכשרה, איזה סנקציות יש לנו – זאת עבירת משמעת.

44. דיווח
בעל תעודה במקצוע בריאות ידווח למנהל ללא דיחוי אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן תעודה במקצוע בריאות, לרבות תנאי בעניין כשירות רפואית, או אם נתקיים בו תנאי שבשלו המנהל או ועדת המשמעת רשאים לבטל את התעודה שברשותו או להתלותה.

לגבי סעיף 43 בסעיף (ג) לגבי נושא של הכשרה במקצועות שלא נלמדים בארץ, אין בארץ אפשרות כל כך.

המנהל רשאי. הוא לא חייב לחייב אותך בתכנית הכשרה אם לא מלמדים בארץ, הוא רשאי. במקצוע מסוים מתפתח תחום שהוא מתקדם והוא רוצה שכל העוסקים במקצוע יעודכנו בטיפול במיכשור מסוים הוא רשאי, זה לא חייב.

אם טובת המטופלים תדרוש את זה, אז זה בסדר גמור.

נכון, צודקת היועצת המשפטית, יכול להיות שהוא ירצה שתעבור הכשרה בתחום שהוא לא התחום שלך, למשל סדנת החייאה. להגיש עזרה ראשונה למטופל שנפל או שסובל מדום לב במרפאה, אז פעולות החייאה בסיסיות יכול להיות שהמנהל יחליט שכל בעל מקצוע הוא רוצה שיהיה מסוגל לתת אותו.

45. כשירות רפואית
(א)
היה למנהל חשש סביר שבעל תעודה במקצוע בריאות חלה במחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מבעל התעודה להתייצב בפני ועדה רפואית שמינה, שיהיו חברים בה שלושה רופאים בעלי ידע ומומחיות בעניין הנדון בפניה, ולהיבדק בכל בדיקה רפואית שקבעה הוועדה.

(ב)
המנהל והוועדה הרפואית רשאים לדרוש מכל אדם מידע המצוי בידיו לעניין מצבו הרפואי של בעל תעודה במקצוע בריאות לצורך מילוי תפקידם לפי סעיף זה.

(ג)
קבעה הוועדה הרפואית כי בעל תעודה במקצוע בריאות אינו כשיר לעסוק במקצוע הבריאות, לתקופה או לצמיתות, או כי הוא כשיר לעסוק במקצועו בתנאים שקבעה, יורה המנהל על ביטול התעודה, על התלייתה או על התנייתה בתנאים שקבעה הוועדה הרפואית, לאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך זמן סביר.

(ד)
סירב בעל תעודה במקצוע בריאות להתייצב בפני הוועדה הרפואית, או סירב להיבדק בבדיקה שקבעה, בתוך זמן סביר שקבעה הוועדה, רשאי המנהל להתלות את התעודה שברשותו כל עוד לא מילא אחר הדרישות האמורות, לאחר שנתן לבעל התעודה התראה על כך בכתב.

(ה)
לצורך מילוי תפקידיה, יהיו לוועדה הרפואית הסמכויות הנתונות לוועדת המשמעת לפי סעיף 34.

46. ביטול תעודה שניתנה על סמך מידע כוזב.

המנהל רשאי לבטל תעודה במקצוע בריאות לאחר שנתן לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מצא כי התעודה ניתנה לו על סמך מידע כוזב.

עונשין והוראות כלליות
47. עונשין.

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:

(1)
משתמש בתואר המנוי בטור ב' בתוספת השלישית או בכל תואר הדומה לתארים אלה עד כדי להטעות, והוא אינו בעל תעודה במקצוע בריאות המנוי באותו פרט, בטור א' בתוספת השלישית, בניגוד להוראות סעיף 4(א);

(2)
מציג את עצמו או את מי שפועל מטעמו כעוסק במקצוע בריאות המנוי בטור א' בתוספת השלישית, והוא או מי שפועל מטעמו, לפי העניין, אינו בעל תעודה באותו מקצוע בריאות, בניגוד להוראות סעיף 4(ב);

(3)
עושה פעולה שיוחדה בתוספת השניה לבעל תעודה במקצוע בריאות מסוים, והוא אינו בעל תעודה באותו מקצוע בריאות, בניגוד להוראות סעיף 5(א);

(4)
מתחזה לבעל תעודה במקצוע בריאות מסוים או משתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא בעל תעודה במקצוע בריאות מסוים, והוא אינו בעל תעודה באותו מקצוע בריאות, בניגוד להוראות סעיף 6;

(5)
מעסיק אדם שאינו בעל תעודה במקצוע בריאות, בניגוד להוראות שקבע השר לפי סעיף 7;

(6)
משתמש בתואר מומחה בתחום מומחיות שנקבע לפי סעיף 16, או מציג את עצמו כבעל מומחיות בתחום כאמור, והוא אינו בעל תעודת מומחה באותו תחום מומחיות, בניגוד להוראות סעיף 16.

48. הוראות מיוחדות לעניין קלינאי תקשורת.

המנהל רשאי להעניק למי שהוא בעל תואר אקדמי ראשון או שני בהפרעות שפה ודיבור או בהפרעות שמיעה שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, והוכר על ידו בהתאם להוראות סעיף 11, תעודת קלינאי תקשורת המוגבלת לתחום הפרעות שפה ודיבור או לתחום הפרעות שמיעה, לפי העניין, ובלבד שמתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 8, בשינויים אלה: בפרט 3 לתוספת הראשונה, בטור ב', בפסקה (1), במקום "תואר אקדמי ראשון בהפרעות בתקשורת" יקראו "תואר אקדמי ראשון או שני בהפרעות שפה ודיבור" או "תואר אקדמי ראשון או שני בהפרעות שמיעה", לפי העניין; בתעודה כאמור יקבע המנהל את הפעולות הייחודיות שבהן רשאי בעל התעודה לעסוק.

הסעיף הזה לא רלבנטי לדיון הזה, לדעתי אפשר למחוק אותו.

לא מוחקים, זה החוק הקיים.

הסעיף הזה בוודאי לא רלבנטי, אבל הבעיה היא שהוא בא לפתור קיימת גם לגבי המקצועות בטיפול בהבעה, ביצירה, שיכול להיות שבארץ זה השם התואר, אבל מישהו שלומד בחו"ל לומד את הטיפול בתת המקצועות, למשל רק בהבעה, אז יש צורך גם כן כאן לתת את התעודה המגובלת לתחום - - -

טענה מאוד חשובה, כיוון שעדיין לא קבענו את התנאים הבסיסיים אז אולי נחזור לזה אחרי שנקרא את התנאים ואז נראה אם באמת אם אנשים שבאים מחו"ל מה אנחנו יכולים לתת להם במקום.

אני מזכיר לך שסעיף 48 נולד בחוק המקורי ברוורס, כלומר אחרי שגמרנו וראינו שיש בעיה אז חזרנו ושתלנו את הסעיף הרלבנטי הזה. יכול להיות שיוולד כאן עוד סעיף שרלבנטי למקצוע אחר.

49. ביצוע ותקנות.

(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות הוראות בדבר אגרות בעד בקשה לקבלת תעודה במקצוע בריאות, בעד בחינות שקבע המנהל ובעד תכניות הכשרה והשתלמויות מקצועיות.

(ב)
השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יתקין תקנות לעניין הצגת תעודה במקצוע בריאות על ידי בעל התעודה במקום עיסוקו, לפי כללים ותנאים שקבע.


סעיף 50 אני לא חושבת שהוא רלבנטי, תיקון חוק המקרקעין, נותני סמכות לפזיותרפיסט ולמרפא בעיסוק לתת איזשהו אישור שבעל מוגבלות צריך התאמה מסויימת - - -

יש דברים שאדם צריך להביא תעודה מפזיותרפיסט או ממרפא בעיסוק כדי שיהיה מותר לעשות מעלית.

למה זה לא רלבנטי?

סך הכל לא נכנסנו להסדר עצמו. אלא מה שאמרנו, מי זה פזיותרפיסט, מי זה מרפא עיסוק, זה פיזיותרפיסט שקיבל תעודה, לא נכנסנו לתוכן העניין.


לגבי סעיף 51 קיבלנו הערה של משרד החינוך אם הוא רוצה לייצג את עצמו.

מאחר וחוק חינוך מיוחד נחקק ב-1988 הוא השתמש בשפה שהיא קצת אנכרוניסטית היום ולא תיקנו את זה, מופיעים טיפולים פרא-רפואיים ואנחנו בהזדמנות זאת מבקשים להשתמש בשפה אחידה במקצועות הבריאות ולהוסיף מאחר ובחוק חינוך מיוחד מוזכרים רק שלושת המקצועות המוסדרים כבר, חינוך תקשורת רפואית ועיסוק בפזיותרפיה ומאחר ומשרד החינוך מעסיק קבוצה מאוד גדולה של מטפלים ביצירה והבעה, אנחנו מבקשים לציין את זה מפורשות.

את רוצה לעשות תיקון עקיף לחוק חינוך מיוחד.

ממילא יש תיקון עקיף לחוק חינוך מיוחד.

אבל הם לא רשומים בו. את רוצה להוסיף עכשיו בחוק חינוך מיוחד מקצועות נוספים. אני מציע שתעשי את זה למליאת הוועדה או לקראת קריאה שנייה ושלישית ולא לקריאה הראשונה.

אדוני היושב ראש, זה מופנה אליך.

,


זה לא יכול להיות מופנה אליי, זה רק לחבר הכנסת כהן.

למה?

הסוגיה היא כזאת. בחוק לא רשומים מקצועות שרשומים בחוק הזה. יש שם פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק. מבקשים נציגי משרד החינוך לעשות באמצעותנו תיקון עקיף בחוק חינוך מיוחד, להוסיף בו מקצועות שאינם מנויים בו היום, זאת שאלה ראויה והתייחסות. השאלה אם אנחנו צריכים עכשיו להתעכב לקראת הקריאה הראשונה של החוק הזה על הסוגיה הזאת שהיא סוגיה עקרונית ויש עליה התנגדויות ואני יודע שהפסיכולוגים מתנגדים.

מה שעשינו בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, הלכנו לרשימה של חוקים שבהם מוזכרים בעלי המקצועות שאותם הסדרנו. לדוגמה, אם בחוק ביטוח בריאות ממלכתי יש הפנייה לטיפולי פיזיותרפיה, אמרנו בסדר, טיפולי פיזיותרפיה יינתנו על ידי מישהו פיזיותרפיסט, אם בחוק חינוך מיוחד היתה הפנייה לטיפולי ריפוי בעיסוק, אמרנו טיפולי הריפוי והעיסוק שניתנים לפי חוק מיוחד, יינתנו רק על ידי מרפא בעיסוק. כבר אז באותו שלב בדיון היו אנשים שלא נכללו בחוקים אבל ביקשו שאנחנו נכניס אותם לתוך החוק. כלומר, אם היום הסל בחינוך מיוחד מדבר על פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, אמרו תוסיפו גם את ההצעה של התזונאים.

לא, תזונאים לא הופיעו חד משמעית.

היתה הצעה, יכול להיות שלא בחוק הזה של בעלי מקצועות שלא רשומים בתוך החוקים להיווסף אל תוך החוקים. אז היתה התנגדות של הוועדה ואמרו אנחנו לא משנים את החוק. סל שירותים שקיים בחוק אנחנו רואים שהוא יינתן על ידי מטפלים.

אני מציע לקבל את עמדתך. תרצו להביא את זה לאחר מכן או בתיקון ישירות של חוק חינוך מיוחד, או לקראת קריאה שנייה ושלישית ונדון בזה.

עלולה להיות בעיה בשני מישורים. למעשה, משתמשים בחוק כדי להכליל את הקבוצה שמטפלת בהבעה ויצירה בתוך החוק. החשש הוא שאם לא תכניסו את זה פה, אז הם לא יוכלו לעשות את זה.

לא, זה לא מדויק. נאמר בכל טיפול אחר שהשר יקבע בתקנות. זאת אומרת אנחנו כן מעסיקים קבוצה מאוד גדולה.

אני מציע שבתקנות שלכם יהיה כתוב: "לא יעסיק השר, או השר מעסיק רק אנשים במקצועות בריאות שהם בעלי תעודה על פי חוק.

הם רוצים לתקן את הסל.

הסל לא יכול להיות שייך לנו.

הרחבתם את הסל הזה בתקנות?

לחוק חינוך מיוחד אין תקנות בכלל, זה כבר צרה מסוג אחר. אבל מאחר והחוק מדבר מפורשות על שלושת מקצועות – קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה, והחוק אומר וכל מקצוע אחר - -

שיקבע השר בתקנות. אז כאשר השר יקבע בתקנות, שיעלה רצון מלפניו אז שיקבע שהוא נותן את התקנות האלה רק למישהו בעל תעודה.

סליחה, הם מבקשים שנתקן את חוק חינוך מיוחד.

החשש שלנו הוא כזה, שמאחר ואנחנו מעסיקים את היצירה וההבעה, שמישהו יטעה והוא יקרא לעצמו מטפל ביצירה בהבעה. משרד החינוך שהוא גוף מרכזי יעסיק אותו מבלי שייאמר מפורשות, זה החשש שלנו.

אז תקבעו תקנות. זה משהו שמונח בחצר שלכם, אני לא רואה למה צריך לתקן את החוק הזה כדי לתקן את הסל שלכם. כל החוק הוא חוק קיים, היום אנחנו רק בודקים מה צריך לתקן בו כדי לאשר מקצועות חדשים.

הבקשה היא לעשות התאמה שסעיף 51 פה יהיה זהה למקצועות החדשים.

הנושא הוא כזה עד כמה שאני מבין. חוק חינוך מיוחד אוסר להעסיק במסגרת חינוך מיוחד מי שאין לו בעצם תעודת הסמכה, אם כי תעודת הסמכה בהוראה או תעודת הסמכה לגבי סל שחר מה שנקרא, אסור להעסיק בעצם על פי חוק חינוך מיוחד מטפלים שאין להם הסכמה, לכן עד כמה שאני מבין ד"ר לאה שקד צודקת, היום בעצם אם לא ההסמכה או המקצוע המופיע כאן בסעיף הזה, אלו בעצם סימוכין גם לחוק חינוך מיוחד.

השאלה אם אפשר ד"ר שקד שאתם תביאו נוסח לקריאה שנייה ושלישית.

הבאנו נוסח.

הוועדה אומרת שהיא תדון בזה לקריאה שנייה ושלישית והוא לא עומד בסתירה משמעותית לחלק מהחוק אז אין בעיה.

סעיף 52 אין צורך לקרוא, אלא אם כן מישהו חושב שצריך לתקן גם כן את החוק.


לגבי תיקון חוק זכויות החולה, אני משערת שיש צורך לעשות תיקון דומה לתיקון שעשינו בסעיף 53 גם לגבי המקצועות שמוסדרים בהצעה זאת. כלומר, לעשות תיקון דומה בחוק זכויות החולה.


יש לנו פה אוסטיופת, כירופרקטור, מטפל בהבעה ויצירה, פודיאטר, קרימינולוג קליני, רנטגנאי.

חברים, יהיה כתוב רנטגנאי, תבואו, תשבו ותחשבו אם אתם רוצים שם אחר אנחנו נדון בו בקריאה שנייה ושלישית. אתם רוצים להוסיף תוספת תואר. שורש המחלוקת שזה לא הכל רנטגן יש כאלה שזה אולטרסאונד.


לגבי הוראות המעבר יידונו לקראת קריאה שנייה ושלישית, אנחנו לא עוסקים עכשיו בפרטים, לא יודעים כמה זמן זה יקח, אין טעם שנתחיל לקבוע עכשיו עקרונות. יכול להיות שנגמור את החוק הזה בעוד שנה או בעוד חצי שנה או בעוד שלוש שנים. אני לא יודע מה תעשה הכנסת הבאה. לפיכך הוראות המעבר שמטבע בריאתן הן הוראות שבאות להכשיר את דור המדבר, נעסוק בהן בפירוט בקריאה השנייה והשלישית. נקבל את העקרונות שנקבעו להוראות המעבר לגבי ארבעת המקצועות הראשונים, במידה ונצטרך שינויים כאלה ואחרים לכל מקצוע ומקצוע, נעסוק בהם לקראת קריאה שנייה ושלישית.


עכשיו אנחנו עוסקים בתוספת הראשונה.

משרד הבריאות לא העביר טבלה, הרי זה נישמת החוק. המשרד לא מעוניין שנשלים בכנסת הנוכחית את החקיקה הזאת, או שלפחות נקבע אותה במעמד של אפשרות לקיים רצף דיון עליה בכנסת הבאה.

באופן עקרוני הטבלה לא מסובכת, למשל לגבי הרנטגנאים אין בעיה מהותית, וכל האחרים זה אותו שטנץ שכבר קיים שיש לו תואר אקדמי פלוס הכשרה מקצועית פלוס בחינות.

נקיים דיון של ועדת משנה ביום חמישי על הטבלה.


אני מבקש לקבל 24 שעות קודם את הטבלה ממשרד הבריאות כדי שמציעי החוק לפחות ד"ר טיבי ואני נוכל לראות אם היא מקובלת עלינו, במידת האפשר תפיצו אותה לכל הנוגעים בדבר כדי שגם הם יוכלו להתייחס.

אולי אפשר לפרסם באתר של הוועדה.

תהיה לנו דיון שלם על הטבלה וההתייחסויות תהיינה במסגרת הדיון. יהיה לנו זמן להליך כפול. צריך לזכור שיש לנו טבלה לקריאה ראשונה, יכולה לעבור שינויים לקריאה שנייה ושלישית, תנו לנו את הטיוטה שלכם לדבר הזה.


אני מפנה את משרד הבריאות להצעת החוק הפרטית שלי שעברה בקריאה טרומית, ושם כתוב בתוספת הראשונה טור א, טור ב ריק, שהם תנאי הכשירות, זו עיקר העבודה הנדרשת מכם. טור ג, מהו מה איחוד התואר. עשיתי עבודה טכנית לא יצרתי שום יצירה חדשה נועזת במיוחד.


אנחנו מבקשים את תנאי הכשירות בגנטיקה ביו-כימית, בטיפול בהבעה ביצירה, באוסטיופתיה, בכירופרקטיקה וכו', באותם מקצועות שקבענו. בתוספת השנייה יש לנו תיאור מקצוע הבריאות ואיחוד הפעולה ובדומה למה שקבענו בארבעת המקצועות הראשונים התור הזה עדיין נשאר ריק. בארבעת המקצועות הראשונים, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תזונה והפרעות בתקשורת השארנו את הטור ריק ולאחר מחלוקות רבות ודיונים ארוכים, כי הגענו למסקנה שתחומי החפיפה הם כל כך גדולים שלא נוכל להגדיר עיסוק בתחום מסויים שמותר רק לבעל מקצוע אחד. אם לכם יש פעולה מסויימת, טיפול מסוים שלהבנתכם רק לכם ולא לאף אחד אחר מותר לעשות, לצורך העניין הרנטגנאים, הפעלת מכשיר רנגטן, רק טכנאי רנטגן יכול להפעיל מכשיר רנטגן, לא יודע אם מקובל על משרד הבריאות אבל נדמה לי שכן. אבל אם כן כל אחד מהמקצועות ירשום לעצמו אם יש לו פעולות ייחודיות שלהבנתו, ואני מזכיר לכם, את כל שאר המקצועות לא קיבלנו את דרישותיהם. אז רק אם יש דברים שהם בנפשכם שלדעתכם יש שרלטנים שעושים, ואם אתם לא תעשו ותראו שאין לנו חפיפות עם עשרים תחומים אחרים, זה נושא קשה, זה נושא כבד. זה בעצם החלק הייחודי של החוק של המקצועות האלה ביחס לארבעת המקצועות הקודמים, אתם נקראים להכין את הרשימה, משרד הבריאות יכין מבחינתנו אם הוא רואה איזושהי תפיסה כזאת, ובתוספת השלישית יש לנו תחומי מומחיות שאני הצעתי בחוק שלי.


דיון ועדת המשנה יתקיים בעזרת השם יתברך והגורמים המוניציפליים ביום חמישי בשעה 10:00.

תודה רבה לכולם.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:00)