PAGE
15
ועדת הפנים והגנת הסביבה

12.10.2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 456

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום ראשון, י"ג בתשרי התשס"ט (12 באוקטובר 2008), שעה 12:30

השריפה במפעל "תעשיות אקולוגיות" באזור התעשייה בפתח תקווה

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז-היו"ר

אלון אריה – מת"ח פתח-תקווה, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ יוסי וילנר – רמ"ד תכנון וחירום, המשרד לביטחון פנים

מנחם כספי – קצין חומרים מסוכנים ארצי – נציבות הכבאות

אהוד שטיין – מנהל איכות סביבה, עיריית פתח תקווה

ציפי איסר-איציק – עו"ד, מנכ"לית, אדם טבע ודין

נירית לוטן – עו"ד, לשכה משפטית, אדם טבע ודין

ניר שמואלי – סמנכ"ל א.ש תעשיות אקולוגיה

חגי בן שושן – עו"ד, יועץ משפטי א.ש תעשיות אקולוגיה

יפה שפירא

יפעת שפרכר

השריפה במפעל "תעשיות אקולוגיות" באזור התעשייה בפתח-תקווה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו דנים בנושא השריפה במפעל "תעשיות אקולוגיות" באזור התעשייה בפתח תקווה. אני החלטתי לקיים את הדיון הזה משום חומרת האירוע. מדובר בשריפה במפעל שעוסק בחומרים מסוכנים, שגבה מחיר בנפש. נהרג אדם, נפצעו עוד 5 איש. נשקפה גם סכנה לאוכלוסייה גדולה בעיר פתח תקווה. נכון שהמשרד להגנת הסביבה החליט לחקור את האירוע. נכון שבאופן טבעי נפתחה חקירת משטרה על רקע הנושא הזה. אנחנו מצפים לממצאי החקירה המשטרתית ולממצאי החקירה של המשרד להגנת הסביבה.

הדיון הזה פותח נושא הרבה יותר רחב שקשור בשאלת השימוש בחומרים מסוכנים במפעלים שנמצאים בסמוך לאזורי מגורים. מסתבר שהמשרד להגנת הסביבה החל משנת 2000 העלה ב42% את היתרי הרעלים למפעלים שעוסקים בחומרים מסוכנים, שזה לכשעצמו דבר מרחיק לכת. השאלה אם כתוצאה מריבוי ההיתרים ננקטו כל אמצעי ההגנה שמחייבים הגנה על עובדים ועל תושבים שנמצאים באזורים שבהם פועלים אותם מפעלים. חלק מאזורי התעשייה הם צמודי דופן לשכונות, חלקם אפילו נמצאים בתוך שכונות מגורים ממש. התופעה הזאת היא תופעה מסוכנת שמוכרחה להיות מטופלת.


המשרד להגנת הסביבה בחר שלא להגיע לדיון הזה. אני חושב שזאת החלטה לא נכונה של המשרד. המשרד נימק את החלטתו בכך שהנושא נמצא בחקירה וממילא הוא לא יכול לחשוף פרטים מהחקירה. הסוגיה יותר רחבה מהנושא עצמו. בוודאי שעמדת המשרד לגבי כל הנושא של היתרים לחומרים רעילים ואמצעי הגנה כלפי אוכלוסייה ועובדים במפעלים מהסוג הזה היא שאלה של מדיניות שהמשרד להגנת הסביבה בחר מסיבותיו הלא מוצדקות שלא לנמק אותן כאן בפני חברי הוועדה. התאחדות התעשיינים לא הגיעה לדיון הזה בטענה שהמפעל הספציפי הזה איננו חבר בהתאחדות התעשיינים. רציתי לדעת מהמשרד לביטחון פנים איפה עומדת החקירה, מה הרקע לפתיחת החקירה.

האירוע התרחש ב21 בספטמבר שנה זו. בסביבות 18:55 התקבל דיווח על פיצוץ ושריפה במפעל א.ש אקולוגיות. פעלנו כמו שאנחנו פועלים בכל אירוע שכזה. כל גורמי ההצלה הגיעו. מתחילת האירוע ועד לסיומו טיפלנו בכל ההיבטים, גם של הטיפול במקום עצמו וגם בהיבטי האוכלוסייה, התנועה וכל מה שצריך. פונו מהמקום 7 פצועים. רובם היו פועלים תושבי שטחים. 2 מתוך הפצועים נפטרו מאוחר יותר.

עד כמה שאני יודע נמסר דיווח רק על הרוג אחד.

2.

על הראשון נמסר כמה ימים אחרי האירוע. לא ידוע לי שנמסר על הרוג נוסף.

הפצועים פונו במצב רגיל, לא במצב של איבוד הכרה. כנראה ששאיפת העשן הייתה מעבר ליכולת של הגוף לספוג.

לאן הם פונו? לבילינסון?

לבילינסון ולתל השומר. בשלב מסוים של האירוע נתתי הנחיה לאנשים שלי להורות לתושבים שגרים בצומת סגולה - שובל הגז והעשן היו לכיוון הזה - להסתגר בבתים. כמובן שזה בכפוף להערכות מצב של גורמי השטח, שזה איש מטעמו של האחראי בעירית פתח תקווה על איכות הסביבה, מהנדס חומרים.

מתי ההחלטה הזאת התקבלה?

חצי שעה לאחר האירוע. נתתי את ההחלטה הראשונה באזור הספציפי הזה כיוון שהעשן נע לכיוון דרום מערב. כך טיפלנו באירוע. גוש דן נסגר כיון שהיו פקקים בכביש 5. זה השפיע על כל האזור. הטיפול היה יפה, מקצועי. כיבוי אש היו פקטור מאוד משמעותי בטיפול באירוע.

לאחר שנגמר האירוע נכנסנו לשלב החקירה. החקירה כללה 2 דברים. הדבר הראשון זה כל מה שקשור להנעה ולהעסקה של שב"חים, והדבר השני זה הנושא של גרימת מוות ברשלנות. בציר הזה אני עובד בשיתוף פעולה עם ועדת הבדיקה שהוקמה על ידי הגנת הסביבה ועם ועדת החקירות של כיבוי אש. אלו חקירות שמתנהלות במקביל ומידי פעם מצטלבות. המשטרה היא לא גוף מקצועי שמסוגל לתת תשובות לסיבה שזה נגרם, לחומרים שהיו שם, להגנה שהייתה שם. בסוף אנחנו עושים את זה יחד. בנושא של ההנעה והעסקה נגמרה החקירה. בנושא של גרימת מוות ברשלנות מחכים לתוצאות של ועדת הבדיקה של כיבוי אש ושל הגופים המקצועיים שחוקרים את זה. מעבר לישיבות שאנחנו עושים, תהיה הערכת מצב לגבי כתב האישום עצמו.

ב18:54 קיבלנו הודעה על פיצוץ במפעל. אני עודכנתי על שרשרת טלפונים שדיווחו על פיצוץ ולהבות שרואים מאזור התעשייה. באותו רגע לא דובר על המפעל הספציפי הזה אלא על כך שזה בתוך מפעל. יצאתי מיד למקום. מפקד המשמרת שהגיע תוך 3,4 דקות למקום עדכן אותי על כך שמדובר במפעל אקולוגיה. זה מפעל עם מעורבות של חומרים מסוכנים. דובר על פיצוצים עזים, על עשן רעיל. כמה אגפים גדולים במפעל בערו. מפקד המשמרת ביקש ממני המלצות לטפול ראשוני עד שאגיע. בגלל שיש שם הרבה מאוד חומרים מסוכנים, שחלקם חומרים מגיבים למים, המלצתי לתת כיבוי בקצף ראשוני. זה חומר על בסיס סבון שמיועד לסוג של חומרים עם מעורבות נוזלים דליקים. במקביל הזעקתי כוחות מתחנות שכנות. ביקשתי רכבים כבדים עם קצף. יחידת החומרים המסוכנים שלנו הגיעה למקום. כשהגעתי למקום התמונה שנתגלתה בפניי הייתה שחלק גדול מהמפעל בוער, יש התפשטות למחסן מחשבים וישנו חשש להתפשטות למבנה תעשייה נוסף. פגשתי שוטר שעמד בכניסה וביצע חסימה. ביקשתי ממנו לפנות את מרכז הקניות מגה שבמרחק 200,300 מטר באופן מיידי, ללא שיקול דעת. ביקשתי לנתק מערכות מיזוג. חילקתי את האירוע לכמה גזרות פעולה, כאשר המאסה העיקרית שלנו הייתה מניעת התפשטות. לאחר שצברנו כוחות חדרנו פנימה עם מיגון נשימתי, עם מיגון עורי וטיפלנו במוקדי החומרים המסוכנים.

מתי זה עבר?

התקיפה הראשונית הייתה לאחר 20 דקות. בפיקודי חדרנו פנימה. אני ניהלתי את כל הזירה הפנימית. המאסה העיקרית הייתה למנוע התפשטות. לא עניינו אותנו המוקדים, עניינה אותנו ההגנה ההיקפית על הסביבה עצמה. המטרה שלנו הייתה להוריד עד כמה שניתן את הלהבות, לצמצם את היקף ונפח העשן שמעורב עם חומרים מסוכנים. לאחר שעתיים התחלנו להרגיש שליטה ראשונית. כמובן שהיו השלכות רעילות לפני כן. חלק מהכבאים נפגעו, אזרחים נפגעו. בוצע הפינוי וההסתגרות על פי החלטת משטרת ישראל. מבחינתנו האירוע נמשך עד הבוקר. לקראת בוקר 2 צוותים שלנו ראו עוד כמה מוקדי בעירה. שוב היו תגובות שליליות כתוצאה מהסלנת מים על חומרים מגיבים. זה מיקס אחד שלם של כל מיני חומרים מסוכנים, שחלקם גם מגיבים למים. לקראת הבוקר השגנו שליטה מלאה.

איזה חומרים מסוכנים היו במפעל?

היו נוזלים דליקים, היו חומצות בריכוזים גבוהים, היו בסיסים, היו אבקות של מתכות קלות כמו אלומיניום או מגנזיום. אחרי שהתזנו עליהם מים ראינו שחרור של מימן וחמצן שגרם לפיצוצים. מדובר בתחנת מעבר לחומרים מסוכנים. היה שם מכל טוב.

המנהלים של המפעל היו שם?

לא היה לנו שום מנחה מקצועי ברגע הראשון. זה קצת הקשה עלינו לדעת את הכמויות ואת נקודות האחסון. היות שאני מכיר את המפעל הזה והייתי בו במספר אירועים, אני הוא זה שלמעשה הנחיתי ברגעים הראשונים את הצוותים שלי.

אתה אומר שהיו אירועים קודמים במפעל הזה.

בשנתיים, 3 האחרונות היה שפך של חומר על בסיס חומצה חנקתית ועוד איזה שהוא שפך של חומר שטיפלנו בו עם יחידת החומרים המסוכנים שלנו. זה לא גרם לבעיה סביבתית אלא לבעיה מקומית.

האם המפעל הזה קיבל את כל ההיתרים לשימוש בחומרים מסוכנים?

כן. היה לו את האישור של שירותי הכבאות 3 חודשים לפני וגם רישיון עסק. רישיון עסק הוא דבר קבוע. אין מפעל דומה בארץ. הוא עוסק בשני תחומים בולטים. אחד מהתחומים הוא טיפול בפסולת הרפואית של בתי חולים וקופות חולים - יש לו עוד מתחרה אחד במעלה אפרים – ותחום נוסף זה שהוא משמש כתחנת מעבר לפסולות רעילות. הוא קולט ממאות מפעלים. יש עוד 3 כאלה במדינת ישראל. הוא מביא את הפסולות לחצר שלו, עושה בהם מיון כזה או אחר ומעביר אותם לרמת חובב. זה מהות העסק. בגלל זה העניין כל כך מורכב. כשאנחנו מקבלים הודעה כזאת זה בשבילנו the worst case.

זאת אומרת שאם יש מקום שרצוי מאוד שזה לא יקרה זה המקום הזה.

נכון מאוד.

אנחנו מכירים מפעלים כאלה ואחרים, כולל מפעלים ביטחוניים, שכל תרחישי העבודה שלהם מבוססים על תקלה. כל תחרישי העבודה בנויים על מה קורה כאשר יש תקלה, איך חוסמים אותה, איך בולמים אותה ואיך מטפלים בה. יש מערכות שלמות בתוך המפעל שעוסקות אך ורק בתרחישי תקלה. האם המפעל הזה נערך לתרחישי תקלה? האם היה נוהל שקבע מה קורה כשיש תקלה? האם נוהל כזה הופעל?

אנשי הגנת הסביבה לא מוציאים היתר רעלים אם אין למפעל את כל מה שאמרת.

מוציאים היתר רעלים לכל מי שמבקש. היתר רעלים ניתן כחותמת גומי.

אם את אומרת שזה לא כך, אז המשרד לא עושה את עבודתו.

גם אתה צריך לעשות את עבודתך. אתה אחראי על הגנת הסביבה בעיריית פתח תקווה. אני מצפה מעיריית פתח תקווה, עם כל הכבוד למשרד להגנת הסביבה, שאם היא יודעת שיש בתחומה מפעל שיש בו סכנה עם סיכון גדול לאוכלוסייה, היא תוודא שכשקורת תקלה יהיה מי שידאג שהתושבים לא יינזקו.

עשינו את. אנחנו עושים את זה לאורך כל השנים. עובדה היא שהגשנו דוחות למשפט נגד המפעל. הוא הורשע כמה פעמים בבית המשפט על אי קיום תנאים ברישיון העסק בנושאים סביבתיים.

שקלתם לקחת לו את רישיון העסק אחרי שהוא הורשע?

לא שקלנו לקחת את רישיון העסק. בית המשפט קבע בפסיקות שלו שהוא מקבל קנס ושהוא צריך לעמוד בכל הלימיטים. זה מפעל עם רצף רב מאוד של אירועים. הוא לא מפעל נקי. כנראה מה שקרה באירוע עצמו היה סוג של רשלנות פושעת.

מה לפי הערכה הייתה הסיבה לדליקה?

החוקרים שלנו חקרו את הנושא על פי העדויות ועל פי דברים שראינו בחלק מהמתקנים. המפעל קיבל באותו יום מחברת סנו את התרסיסים להשמדה של קיי 400 וקיי 300. בשביל להשמיד אותם היה צריך להכניס אותם לתוך מתקן שחולץ את הראש. המרכיבים שלו שמשלחים את החומר החוצה אלה מרכיבי גפ"מ. במקום לחלוץ אחד אחד הם לקחו ערימה וזרקו לתוך מגרסה שגרסה אותו בגוף, לא בראש עצמו. המגרסה גרסה והחומר השתחרר לתוך חלל סגור ויצר אווירה נפיצה בתוך המתקן הזה.

האם זה חד פעמי שהם עשו את זה ככה, או שהם תמיד עושים את זה ככה?

זה הכיוון שלנו. שאלנו אותם. לא היה עם מי לדבר. הם ישבו במטבחון ואז אירע פיצוץ חלש עם להבה שגרמה להתפשטות. ברגע שיש בעירה חזקה אז במוקדים מסוימים אתה רואה את החמצון של המתקן עצמו. ראינו במתקן הזה חמצון חזק, זאת אומרת קרינה מאוד חזקה.

מה קורה עם המפעל נכון לרגע זה?

נכון לרגע זה המפעל סגור. המשרד ביטל לו את היתר הרעלים. אנחנו הזמנו אותו לשימוע לביטול רישיון עסק.

הוא מנסה להקים אותו מחדש.

הוא התחיל לבנות. הוצאנו לו צו הפסקת עבודה במהלך הימים האחרונים. שאלת קודם איך עיריית פתח תקווה מאפשרת לכזה סוג של מפעל שמסכן את הסביבה לשבת בתוכה.

יש לו הרשעות. אתה אמרת שהוא לא ממושמע. אגב, אני מכיר עוד הרשעות שלו בתחומים אחרים. היה משהו עם רשות המסים.

זאת בעיה. אחרי שתפסו את החברה משליכה פסולת רפואית לא מעוקרת באתר מודיעין, בית המשפט פסק, מעבר לקנס ולדרישות, שהבעלים לא ינהל את המקום ולא יהיה בעל היתר רעלים. אנחנו לא יכולים לא לתת רישיון עסק אלא אם כן אנחנו רואים סדרה של הפרות. אנחנו לפני 4 שנים, בעקבות הרבה מאוד תלונות של תושבים מסביב.. היו הרבה מאוד תלונות על ריח. היו 2,3 אירועים של תקלות בתוך החצר. זה מייצר איזה שהוא פחד לעובדים מסביב. אנחנו פנינו לוועדה המחוזית וניסינו לשנות את הטאבה של איזור התעשייה, כדי שסוג כזה של מפעלים לא יוכל לשבת בפתח תקווה. הוועדה המחוזית סירבה. המשרד להגנת הסביבה תמך בעמדה של הוועדה המחוזית. הוא היה הגורם הדומיננטי נגדנו. המשרד אמר שיש חיוניות לסוג כזה של מפעלים במדינת ישראל והם צריכים לשבת בתוך אזורי תעשייה. חברת אביב ניסתה להעביר, בגלל הבעיה הביטחונית של נסיעה בשטחים למעלה אפרים, את מפעל העיקור ממעלה אפרים לפתח תקווה. לא הייתה סיבה חוקית לסרב להם, אבל מועצת עיריית פתח תקווה קיבלה לפני 5
שנים החלטה נגד. המשרד בא אל המועצה לנסות לשכנע את המועצה שזה טוב לעיר פתח- תקווה. לא הסכמנו. עובדה שהוא נשאר במעלה אפרים. למזלנו.

מה עושים עם כל הרעלים?

הכל פונה לרמת חובב.

כרגע אתה אומר שהמפעל מושבת. אתה אומר שהוא אחד מ-3 מפעלים בארץ שעוסקים בפינוי רעלים מרמת חובב ואחד מתוך שני מפעלים שעוסקים בפסולת רפואית.

התמונה שעולה היא באמת תמונה מזעזעת של האסון שהיה יכול לקרות במפעל שמתנהל בצורה שהוא מתנהל, תוך חיסיון וללא שקיפות בסיסית לגבי הרעלים שהוא מכיל שם ובסמיכות כל כך מדאיגה למרכזי אוכלוסייה. הדבר המעניין הוא שאפילו שירותי ההצלה שהגיעו למקום לא ידעו מה הם הולכים לראות שם, שלא לדבר על זה שהציבור שמבקש ופונה למשרד להגנת הסביבה ורוצה לדעת מה החומרים הרעילים שנמצאים ליד הבית שלו, לא יכול ונתקל בסירוב. אנחנו פנינו למשרד להגנת הסביבה וביקשנו לקבל נתונים על מספר מפעלים שאנחנו יודעים שיש בהם מצבורים של חומרים רעילים ליד אוכלוסיה, אבל נענינו בסירוב, אמרו לנו שיש חיסיון. זה דבר שהדעת איננה סובלת במדינה מתוקנת.

מה זאת אומרת שיש חיסיון?

זה סוד מסחרי. לא מוסרים את המידע הזה. כאשר הבאנו את זה למבחן של בית המשפט קיבלנו את החומר. כדבר שבשגרה הם לא מוסרים את זה, הם לא מגלים את זה, זה לא נמצא על האתר שלהם. היום הם היו אמורים לפרסם את הממצאים של דוח הביניים שלהם. לפי ההודעה שנמצאת באתר של המשרד להגנת הסביבה אני מבינה שהממצאים לא פורסמו.

אתה אומרת שזה לא מקרה שהם בחרו לא להגיע לדיון בוועדה.

ודאי שלא. מה שאנחנו שומעים פה זה רק קצה הקרחון של שורת מחדלים שקשורה בהסדר שקיים היום במדינת ישראל. כל מי שפונה היום למשרד להגנת הסביבה כדי לקבל היתר רעלים מקבל אותו. בשנת 2007 רק 7 מפעלים מתוך כ1400 שפנו לקבל סורבו. כל כך למה? כי חוק חומרים מסוכנים אומר שנותנים היתר רעלים רק למבקש שידוע כאדם הגון ולאחר שהוכיח להנחת דעתו של נותן ההיתר שהוא יודע קרוא וכתוב ושהוא מודע היטב לתכונות המסוכנות של אותם רעלים. זה כל מה שהמשרד צריך לבדוק. זה אבסורד. איפה הבדיקה של החלופות? איפה הבדיקה של חומרים רעילים? מה לגבי המיקום? מה לגבי הכוונות?

בדוח השנתי של משרד האוצר אנחנו מגלים שמידי שנה יש עליה במספר ההיתרים. אם אנחנו משווים את שנת 2007 לשנת 2000 אנחנו רואים שיש עלייה של כ45%. אנחנו יודעים שאין מדיניות של הפחתת כמויות. זה מאוד מדאיג כאשר כל זה נעשה במחשכים, ללא שקיפות ציבורית וללא שיתוף של הציבור. עצם זה שהציבור שגר בסמיכות למפעלים כל כך מודאג וכל מה שהוא נדרש לעשות כשהוא שומע על האסון זה להיכנס לבית ולהגיף את החלונות זה דבר מזעזע במדינת ישראל במאה ה21. אני יודעת על תקנות שהמשרד היה צריך להתקין לגבי יידוע הציבור, לגבי כל התהליך, כל הדברים האלה שהיו צריכים לעבור הסדרה ברורה של נוהל כזה היו צריכים להיות בתקנות. תקנות כאלו היו צריכות להיות מותקנות. עד הרגע הזה אין תקנות. עובדים בשיטה שהיא לא ברורה. המשרד מפרסם מידי שנה דוח. אין בו שום אזכור של איזה חומרים, מה הכמויות. אין שום מדיניות ברורה. הכל נעשה מול הפקיד שמטפל, כשהציבור לא יודע שום דבר. אני מבינה שגם שירותי ההצלה שמגיעים לאירוע חומרים מסוכנים לא יודעים לקראת מה הם מגיעים ובמה הם הולכים לטפל. זה מחייב טיפול מן השורש.

בלי שום ספק. במה המפעל עוסק?

המפעל עוסק בשני תחומים. התחום הראשון, שזה עיקר נפח הפעילות, הוא עיקור ופינוי פסולת רפואית. התחום השני זה תחנת מעבר לחומרים מסוכנים.

כמה זמן המפעל קיים?

8 שנים.

מי הלקוחות המרכזיים שלכם?

בנושא של העיקור והפסולת הרפואית זה קופות חולים כללית, מאוחדת, מכבי. אפשר לומר שכ80% נפח שוק בישראל מתבצע דרך חברת א.ש.

מה קורה בתחום של שינוע הפסולת?

כ20% מהשוק.

מי הלקוחות הגדולים?

סיגמה, טבע.

אני מסכים עם מנכ"לית אדם, טבע ודין. בשיחה שהייתה לנו עם המשרד להגנת הסביבה שאל אותי מר שטיין איך אני מרגיע את התושבים. אמרתי לו שקיפות. אמרתי שצריך לשים תחנות ניטור,שצריך שיהיו רשימות של כל דבר.

חייבו אתכם ולא עמדתם בדברים. הביאו אתכם לבית משפט והורשעתם. זה לפי הדיווחים של עיריית פתח-תקווה.

אולי לא בתקופתי. יש הרשעה בנושא של דיווח למפעל?

יש דיווח על אי קיום תנאים.

אני לא מכיר. אני מוכן לבדוק את הדברים.

כמה זמן אתה מייצג את המפעל?

בעניין הטיפול בחומרים מסוכנים זה מהאירוע הספציפי עצמו.

אני לא מכיר את ההרשעה. שמעתי על זה.

כמה זמן אתה עובד במפעל?

משנת 2000. בתפקיד הנוכחי אני שנה. שמעתי את הדברים מאהוד שטיין באיזו שהיא פגישה שהתקיימה במשרד לפני כחודש. אני לא יודע על מה מדובר. אני יכול לבדוק את זה.

אומר מר כספי שהיו 2,3 אירועים קודמים שהכבאות נדרשה אליהם.

דברים קטנים, תקלות קטנות.

האם במפעל שלכם יש נוהל מסודר לגבי מה עושים ומה קורה כאשר יש תקלה בסדר גודל כזה?

בוודאי.

אפשר לראות את הנוהל הזה? מדובר בנוהל כתוב?

בוודאי.

מה הנוהל הזה קובע?

יש נוהל חרום שקובע מה עושים במקרה של אחד מהתרחישים האפשריים, כיצד נערכים וכיצד פועלים. הנוהל הזה גם מצוי בידי הרשויות. המפעל עומד בכל התנאים, בכל ההיתרים ובכל הדרישות של המשרדים השונים. הוא בעל כל ההיתרים, כולל אישור כבאות. יש קשר ישיר והתייעצויות. נציגי הכבאות יכולים לאשר את מה שאני אומר.

אני הבאתי את ניר למקום האירוע כי הוא הנדסאי חומרים מסוכנים. הוא רצה להתקרב לשירותי הכבאות על מנת להסביר להם איפה נמצאים הדברים. מי שחסם אותו מלהתקרב הייתה המשטרה.

באיזו שעה הגעת למקום?

בסביבות 19:00.

ב19:00 קרה האירוע. מה, אתה גר ליד?

אני גר בפתח תקווה.

המשטרה לא נתנה לך להגיע לכבאות?

אותי באופן אישי כמעט עצרו. ניר הוא האדם היחיד שיודע איפה נמצא כל דבר במפעל. בסוף אחד הכבאים שזיהה אותו נתן לו להתקרב לשטח המפעל.

מאוד מוזרה הטענה הזאת. היא בוודאי תיבדק. האם אתם שוקלים להעביר את המפעל למקום יותר בטוח, פחות קשור לאוכלוסייה, יותר מבודד?

במהלך 4 ו5 השנים האחרונות אנחנו מנסים להעביר את המפעל לאזור יותר מרוחק. רכשנו קרקע בשטח של 5 דונם. רצינו להגדיל כדי שזה יהיה יותר בטיחותי. לאחר מכן התגלו קשיים ונציבות המים התנגדה. מאז אנחנו מחפשים בכל מקום אפשרי . כל רשות מקומית שאליה אנחנו מגיעים מתנגדת לעסק כמו שלנו בתחום שלה. כשאני מדבר על עסק כמו שלנו, אני מדבר על התחום של הפסולת הרפואית. קיים עוד מתקן לעיקור פסולת רפואית במעלה אפרים. שום רשות לא מוכנה לקלוט מתקן כזה. יש פה בעיה. פסולת רפואית נוצרת במדינה. אף אחד לא מוכן לקבל מפעל שמטפל בפסולת רפואית באזור שלו.

המפעל עצמו לא מייצר רעלים או פסולת. הוא החצר האחורית של אותם מפעלים וגורמים שמייצרים את זה.

השאלה אם נקטתם בכל אמצעי הזהירות. לפי מה ששמענו מהכבאות - אני לא רוצה לחרוץ דין כי אני לא בודק את העניין ואני לא מומחה לעניין - יכול מאוד להיות שההתנהלות הייתה התנהלות רשלנית כשחילצתם את ראשי הקופסאות של קיי 300 וקיי 400.

יש סבירות לזה. זה מהעדויות של החוקרים שלנו.

אני לא רוצה להיכנס לפרטי האירוע כי פרטי האירוע נחקרים.

שמענו דברים מהתקשורת.

אני מבין ש2 עובדים שלכם נהרגו. מי העובדים?

2 בני מיעוטים עם היתרי עבודה.

פלסטינים?

אחד הוא פלסטיני שמקורו בירדן. היו להם היתרים.

היה להם ביטוח?

המפעל מבוטח.

המשפחה תקבל?

כיוון שיש איסור מבחינת המשטרה ליצור קשר עם מעורבים אחרים אז לא פנינו. אחת העובדות במפעל יצרה קשר ואנחנו מסייעים ונסייע. יש ביטוח שמכסה את כל הנושא של הפגיעות בגוף ובנפש.

מישהו מבין ממה הם נפטרו? הבנתי שהם יצאו מהמפעל כשהם היו בהכרה.

כוויות.

יש מה שנקרא כוויות פנימיות של חומרים מסוכנים שפוגעות לך ברקמות הפנימיות. לפחות אחד זיהינו עם כוויות חיצוניות.

אני יודע שאחת המשפחות סירבה לנתיחה שלאחר המוות מטעמי דת. אני לא יודע מה קרה במקרה השני.

מישהו יכול לשער מה מידת הנזקים - מעבר ל2 ההרוגים - שנגרמה לאוכלוסייה? מישהו יכול לבדוק את זה? האם יש כלים לבדוק את זה? בסופו של דבר נפלטו שם חומרים מסוכנים בהיקפים גדולים ובפרקי זמן קצרים.

עשינו ניטור בזמן האירוע עם מכשירי ניטור. לא מצאנו ערכים של חומרים בשכונות המגורים. אין מכשיר לכל חומר וחומר. בשריפה יש תוצרי שריפה. בדקנו את תוצרי השריפה. מה שמצאנו זה שבזמן פעולות הכיבוי החומרים התערבבו עם מים וזרמו לנחל שילה. שם יש עדיין זיהום שיטופל בזמן הקרוב.

מדובר באירוע שגבה קורבנות בנפש. זה אירוע שלא היה צריך להתרחש. אני מוכרח לומר שהתרשמתי שכל פעולות ההצלה שנעשו נעשו עם הרבה מאוד מסירות והקרבה אבל עם מעט מאוד ידע מקדמי והערכות מוקדמת. אני מצפה שבמפעל שהוא עתיר סיכון, כמו המפעל הזה, יהיה נוהל מסודר, מובנה, מתורגל, שמתאמנים עליו כוחות ההצלה. במפעל מהסוג הזה תקלה היא דבר בלתי נסבל. המשמעות שלה היא חיי אדם.

הם עשו תרגיל.

עשינו תרגיל.ביצענו פעמיים הדרכה לעובדים. כשאנחנו עושים תרגיל במפעל חומרים מסוכנים אנחנו גם מבצעים סיור במתקן עצמו, במפעל עצמו על מנת לראות דרכי גישה. הדינמיקה של החומרים יכולה לנוע מX. Y. Z. כל פעם זה משתנה. אין לנו שליטה על זה.

צריכים לקבוע נוהל שכשיש שינוי בחומרים חייב להיות אליכם דיווח מיידי.

הם מביאים כל יום חומרים שונים ממפעלים שונים. יש להם כללי אחסון.

זה לא מקובל עלי. כשנותנים היתר לשימוש וטיפול בחומרים רעילים צריכים להיות שמות החומרים. צריך לתת אישור לאסוף X חומרים, עם אופציה להוסיף או לגרוע מהרשימה. הרשימה צריכה להיות אצלכם. אתם צריכים לדעת את המשמעות של הרשימה. אתה בעצמך אמרת שבמקרים מסוימים כששפכתם מים הגדלתם את הפיצוצים. אני בטוח שאם הייתם יודעים את זה לא הייתם שופכים מים. אם לא יודעים מה החומרים, ממילא גם לא יודעים איך לטפל בזה בצורה הכי נכונה. יש לדעת לטפל ויש לדעת לטפל בצורה אופטימאלית. אתה לא יכול לטפל בצורה אופטימאלית אם אתה לא יודע בדיוק מה משמעות החומרים הרעילים שאיתם מתעסק המפעל. אתה בערך ידעת, לא בדיוק.

מכיוון שידעתי בערך הנחיתי בהתחלה נכון.

אני בטוח שאם לא היית מעורה בכל מה שקורה התוצאות היו הרבה יותר אסוניות. אנחנו צריכים לשאוף להשתפר. היתר רעלים צריך להיות מוגדר. צריכים להיות רעלים ספציפיים שמאשרים. אם המפעל רוצה רעלים אחרים, שיתכבד ויבוא שוב בפני אנשי המקצוע ויבקש היתר מחודש לרעלים אחרים. הוא צריך לדווח למשטרה, לכבאות, לעירייה שהשתנו לו החומרים והוא מטפל בחומרים אחרים.

העובדה שהיו עם המפעל הזה תקריות קודמות שהובאו בפני בתי משפט זה דבר שהוכיח שהכתובת הייתה כתובה על הקיר. עצם זה שהמפעל הזה לא היה ממושמע ושהיו תקריות קודמות הראה שהיה צריך לקרות אירוע חמור. למרות שהכתובת הייתה במידה רבה כתובה על הקיר הדבר לא גרם לשום שינוי משמעותי במדיניות שלכם ושל המשרד להגנת הסביבה.

כשהמשרד להגנת הסביבה פנה אלי וביקש להעדר מהדיון אמרתי לו שזה נשמע לי לא סביר. הוא נימק את הבקשה שלו בזה שהוא חוקר את האירוע והדיון לא מתחבר לחקירת האירוע. אמרתי לו שזה לא נשמע לי הגיוני ואני לא מבין מה הקשר. עכשיו אני מבין את הסיבה להיעדרות המשרד. נדמה לי שהמשרד לא יכול לחקור את האירוע הזה. הוא לא יכול לבדו לחקור את האירוע הזה, משום שבחלקים מהאירוע הזה המשרד צריך להיות נשוא החקירה. יש כאן התנהלות ברמה העקרונית והארצית בכל מה שקשור לחומרים רעילים שחייבת להיבדק על רקע האירוע החמור הזה. לפי הנתונים שקיבלנו יש עלייה דרמטית במספרי ההיתרים, כמעט כל בקשה נענית, אין תקנות למרות שהיו צריכות להיות תקנות, התנאים האלמנטרים לקבלת רישיון אבסורדים לחלוטין, אין שקיפות אלמנטרית. אני מבין את בעיית השקיפות ברמה של אזורי תעשייה שלא רוצים לקבל מפעלים כאלה, אבל מצד שני אי אפשר הכל להסתיר. כשאתה מסתיר את הכל אתה גם לא יודע לטפל בדברים. אתה מסתיר את הדברים מאנשים שצריכים לטפל בהם, לבקר את הטיפול, לעקוב אחרי הטיפול, להגן ולמגן. אם הכל נעשה בסודיות יתר הציבור לא יכול להגן על עצמו ומי שמופקד על שלום הציבור לא יכול להגן על הציבור. אי אפשר לנטר את האזורים כמו שצריך, להבין מה קורה במקומות האלה.

אין ספק שיש מקום לפתוח את הנושא לרמה הארצית ולברר בדיוק את המדיניות שקשורה בהיתרי רעלים ובחומרים מסוכנים. יכול להיות שהנושא הזה צריך להיבדק בצורה אחרת. צריך גם להסיק מסקנות ארציות. צריך אולי יותר מפעלים. צריך לבודד את המפעלים ממקומות מסוימים, לא בתוך מרכזי אוכלוסין. המדינה צריכה להקצות להם שטחים נפרדים. גם מחצבה לא עושים באמצע העיר. פעם עשו. ליד זיכרון יעקב הייתה פעם מחצבה. יכול להיות שלמפעלים שעוסקים בחומרים מסוכנים ורעילים צריך להקצות קרקעות מחוץ לאזורי התעשייה הקונבנציונאליים שנמצאים כצמודי דופן לשכונות מגורים. צריך לקבוע תקנים אחרים, אמצעי מיגון אחרים, תקציבים אחרים. ההתנהלות נראית רחוקה מלהשביע רצון. הציבור נמצא ברמת סיכון גבוהה ביותר שלא לצורך. יש מקום לשפר באופן דרמטי את כל ההתנהלות בתחום הזה. אנחנו נבקש מהמשרד להגנת הסביבה הסברים על כל התחום הזה. אנחנו נייחד ישיבת ועדה מיוחדת לדיון בחומרים מסוכנים.

היום, שזה שלושה שבועות מאז האירוע, יש משאיות עמוסות בפסולת רפואית שהגיעה ביום האירוע. שלושה שבועות יש פסולת ביולוגית שנמצאת בתוך משאיות ליד המפעל. אנחנו 3 שבועות רודפים אחרי כל גורם אפשרי.

אני מבין שהמפעל סגור. שאלתי את הגורמים מה עושים עם פסולת מסוכנת ופסולת רפואית שהייתה אמורה להגיע למפעל. לאן מעבירים את כל זה?

ישנו מפעל אחד ויחיד בישראל שנמצא במעלה אפרים. עד היום, כ-3 שבועות אחרי האירוע, אף אחד לא נתן מענה לגבי מה עושים עם הפסולת שבמשאיות. זה יכול להיות קטסטרופה.

למה אתם לא מעבירים את הפסולת למפעל הזה?

הוא לא מוכן לקבל ישירות מאיתנו.

למה?

בשבילו זו הזדמנות פז להעלות את מחירי השוק בצורה משמעותית. הוא נהיה מונופול.

המפעל מבקש שהלקוחות יפנו אליו ישירות. הוא מבקש להחתים אותם לחוזים ארוכי טווח של 3 שנים. הרשות להגבלים עסקיים מטפלת בזה. כנראה שמדובר בחוזים לא חוקיים. בינתיים המשאיות עומדות. אף אחד לא מטפל בנושא. פנינו למשרד הבריאות, פנינו למשרד להגנת הסביבה. יש גם תכתובת בנושא. כ-3 שבועות אחרי האירוע אין פתרון. זה לא הנושא היחיד. היו שם שלוליות של נוזלים עם חומרים מסוכנים. עד שהתקבל האישור לפנות ולשאוב את הנוזלים כ-60% מהנוזלים כבר התאדו.

מה, אתם עובדים מול המשרד להגנת הסביבה ואתם לא מקבלים תשובות?

כן. נותנים לנו צו פינוי רעלים על מנת שנפנה 1,2,3. רמת חובב מקבלים פסולת בתיאום מראש. אני מבחינתי הבאתי צי של משאיות. הכל ארוז במכלים.

למה אתם לא מפנים לרמת חובב?

רמת חובב אומר שהוא מוכן לקלוט רק חומר x,y,z בכמות a.

פסולת רפואית לא נקלטת ברמת חובב. הבעיה המשמעותית זה פסולת רפואית.

כשאנחנו פונים לרמת חובב מפנים אותנו לאנשי הגנת הסביבה. אנשי הגנת הסביבה אומרים לנו שהם לא מתערבים כי רמת חובב זה גוף. אנחנו בינתיים נשארים עם הפסולת. לא ניתן טכנית לבצע את הצו. 3 שבועות אחרי האירוע כל החומרים טרם פונו.

אני מודה לכולם על ההשתתפות. מתי המשטרה חושבת שהחקירה תסתיים?

תלוי במשרד להגנת הסביבה.

תודה. חג שמח.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30