PAGE
22
ועדת הכספים

06/10/2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ז' בתשרי התשס"ט (6 באוקטובר 2008), שעה 10:00

(1) תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף) (הוראת שעה) (תיקון),
התשס"ח-2008.

(2) תקנות ניירות ערך (עריכת דו"חות כספיים שנתיים) (תיקון), התשס"ח-2008.

(3) תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון), התשס"ח-2008.

(4) תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף - מבנה וצורה) (תיקון), התשס"ח-2008.

חברי הוועדה: אבישי ברוורמן - יו"ר הוועדה

אמנון כהן

יעקב ליצמן

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

אבשלום וילן

חבר-הכנסת גלעד ארדן

חבר-הכנסת סילבן שלום

דניאל רימון

- סגנית היועמ"ש, רשות ניירות ערך

רון עמיחי

- רו"ח, רשות ניירות ערך

אוהד רייפן

- משרד האוצר

דניאלה גרא

- רפרנטית חקלאות, משרד האוצר

אריאל למדני

- תקציבן, משרד החקלאות

מירי אנדבלד

- חוקרת בכירה, ביטוח לאומי

חזקיה ישראל

- מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

ישראל שמעונוב

- עו"ד, יו"ר ועדת ני"ע, לשכות עורכי-הדין

אורית לרנר

- איפמקט, לוביסטית

עמי צדוק

- מ.מ.מ., הכנסת

תמיר כהן

שגית אפיק

חפציבה צנעני

תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף) (הוראת שעה) (תיקון),
התשס"ח-2008
תקנות ניירות ערך (עריכת דו"חות כספיים שנתיים) (תיקון), התשס"ח-2008
תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון), התשס"ח-2008
תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף - מבנה וצורה) (תיקון), התשס"ח-2008

אני פותח את הישיבה. רבותי, גמר חתימה טובה. שנה טובה. תכלה שנה וקללותיה, ותחל שנה וברכותיה. אני אומר מספר דברים, ואז נתקדם עם מספר נושאים על הפרק. אני מניח שהמושב הבא יהיה מהמעניינים ביותר ומהמורכבים ביותר שהיו לנו מזה שנים רבות.

הוא יהיה מושב קצר מאד. קיבלתי טלפון.

האם המלה שאתה אומר עכשיו, שאתה יודע, ואתה לפני יום כיפור בעשרת ימי תשובה,--

אני לא אומר שקר.

--היא מלה של אמת או מלה של spin?

לא spin.

בעשרת ימי תשובה זו מלה של אמת.

קודם כל, כן.

זאת אומרת שלא תהיה ממשלה. אני רושם את זה.

האם אדוני רוצה לרשום? - בסביבות ינואר-פברואר.

במרץ.

אנו עשרת ימי תשובה, וחבר-הכנסת ליצמן אמר בידיעה שזה הדבר.

כל אחד יכול להעריך. ידיעה למי?

אמרתי שקיבלתי טלפון, ולא אמרתי ממי. תהיו רציניים פעם אחת.

רבותי, אומר שני משפטים. אני רוצה לדבר באמת ככלכלן שעבר בזמנו ארבעה משברים בין-לאומיים ולומר שזה המשבר החמור ביותר ממה שהיה בשנות ה-30. המערב היום זה לא איזה שהוא תהליך. ארצות-הברית נמצאת כרגע בשקיעה, וזה תהליך מאד מאד קשה. ההבדל היחיד בין עכשיו לשנות ה-30 הוא, שבכל זאת למדו מהנסיון, והנסיון הזה מביא להרחבה שעוד לא היתה כדוגמתה, תקציבית ופיננסית, ותהיה גם פה ובאירופה. מפחדים במערב, בארצות-הברית, שהקריסה הזאת תבוא לאותן תופעות נוראיות שהיו בשנות ה-30. זה התחיל במשבר של 1929, ואז היתה שמרנות של הבנקים ולא הרחיבו את האשראי וזה הביא לאבטלה אדירה. אפשר לראות זאת בספר "ענבי זעם" של ג'ון סטיינבק, אחד מגדולי הסופרים האמריקאים.

זה לא ציצרו.

זה לא קאטו. דבר איתי עברית.

אתה לא צריך להתבדח על זה. מלחמת העולם השניה היא שבסופו של דבר מנעה את הדברים האלה, את החזרה. כלומר, 1929 הביאה לדבר הזה.


כשהמקביל שלי בסנאט, סנטור כריסטופר דוד, בא לאשר את התכנית, הוא אמר: "מבחינתי, אם lower manhattan, החלק בניו-יורק בו נמצא וול-סטריט, היתה נמחקת מעל פני האדמה, לא היינו מתערבים. אבל, אני מתחנן בפניכם: אתם לא מבינים. אם לא תצילו אותם...". כל האזרחים בארצות-הברית כועסים על אותה תרבות שגם פה התחילו לפתח אותה. הם כועסים כל כך. הוא אומר: "אם אתם לא תתנו לזה, אז מישהו באיידהו לא יכול לקנות היום מכונית, ואנשים לא מקבלים דירה במקום אחר. לכן, אתם צריכים להציל את אותם אנשים שבין השאר גרמו לכל הנזקים האלה".


המשבר הזה הוא כל כך משמעותי. הוא משמעותי באירופה. המיתון בארצות-הברית הוא החמור ביותר שהיה פה כבר עשרות שנים.

זה הגיע לארץ.

חבר-הכנסת ליצמן, למה אתה מפריע לי? בעשרת ימי תשובה אתה מתנהג בצורה לא תרבותית. אני לא מפריע לך.

מתנצל.

אני אומר שזה לא בסדר, כי בכל זאת דרך ארץ קודמת לתורה, ואני מעריך אותך.


מה שקרה הוא, שאנו לקראת תקופה חדשה לחלוטין. מישהו כתב היום בבוקר על דירוג אשראי. רבותי, אין יותר דירוג אשראי. אלה שנתנו דירוג אשראי, "ליהמן ברדרס", לפני שלושה שבועות, שזה טריפל-איי, והיו אנליסטים וכו' - אין דירוג אשראי היום. לא מתייחסים לדברים האלה. זו בדיחה בכל מקום.

רק שלילי.

פה כותבים באיזה שהוא עיתון שמישהו מתייחס לדירוג אשראי, כשבאמת מי שקורא את זה צוחק כי הוא יודע שזו בדיחה. זה חלק מהכעס שלי - לא כעס - על ה'ספּינים' שמעבירים בעיתונות בתקופה שהיא רצינית.


מה לגבי ישראל? בשנה הבאה ישראל תהיה במקום אחר לגמרי. תהיה פה האטה משמעותית בצמיחה. אני מאד דואג מפיטורי עובדים ומסגירת מפעלים. לכן, חלק מהדיונים שנעשים פה היום הם כמעט הזויים. רבותי, אני אומר לכם שהוועדה הזאת תצטרך לאשר תקציב בדצמבר, וזה לא יהיה התקציב שדיברנו עליו. אני ממליץ מייד - ואני מבין שגם גברת לבני וגם מר ברק תומכים בזה, וגם שר האוצר - להקים תכנית אלטרנטיבית, תכנית שאקרא לה: תכנית חירום, כי המשק הישראלי לא יהיה באותו מצב בשנים הבאות. תקציב העבר כבר לא רלוונטי.


בנקודות האלה, וזה עדיין לא הזמן לפרש, צריך להתחיל לחשוב, מה שבוועדה הזאת חשבו כבר שנים, על רשת ביטחון אמיתית לאותם חוסכים, לאותם אזרחים, שתמיד מאמינים בשיטה. השיטה בגדה בהם בארצות-הברית. מי שמכר פה את הקפיטליזם הדורסני, מי שאמר שהשוק תמיד צודק, מי שאמר שאנשים יכולים לקחת משכורות עתק כי הם מביאים לייצור וצמיחה, בעצם יצר כלכלה של בועה בה אנשים הנפיקו משכנתאות פגומות ואשראי פגום. זה לא רק המשכנתאות. עניין האשראי קיים היום בכל ארצות-הברית. תודה לכל שלא התבוללנו בוול-סטריט משום עיכובים מסויימים. אנו בעד תחרות חופשית ואנו בעד כלכלה של תחרות, אבל אנו לא בעד כלכלה בה פיננסיירים לוקחים ומביאים המוני בני-אדם לא לגן-עדן אלא למקומות שהיום האמון במערכות פשוט נפל. המערכת הבנקאית בישראל הרבה יותר יציבה. לשמחתי, לא התפתחו פה כל כך הרבה בנקי השקעות וקרנות גידור ודברים מסוג זה. מצד שני, גם לזה תהיינה משמעויות. שוחחתי, ואנו בתיאום - הנגיד, שר האוצר וגם אני. אני בטוח שעם חברי-הכנסת המנוסים והרציניים פה אנו נעשה כל דבר - במידה ותעלה בעיה, ואינני רואה כרגע בעיה מיידית - והתגובות כאן תהיינה מהירות וענייניות, כי תושבי מדינת ישראל רוצים מנהיגות מבוגרת ואחראית. לכן, לגבי חלק מהטלנובלה הפוליטית פה גם לגבי עוד מיליארד או שניים בתקציב, כאשר כל אחד יודע שהתקציב גדל השנה רק ב-500 מליון שקל, שזה 0.2% ובשנה שעברה הוא גדל ב-7.8 מיליארדי שקלים, מספיק כבר עם השטויות האלה. אנו נרחיב בסכומים הרבה יותר גדולים. בואו ונפסיק עם האגו. הציבור רוצה כלכלה אחראית, ואני שמח שאני בראש ועדת הכספים עם אנשים מאד רציניים ואחראיים, שאנו נעבוד ביחד אם נצטרך רשתות ביטחון.

לצערי, הם אומרים רק שיהיה טוב. מעבר לכך, אין שום אמירה.

הוא אמר כאן. האיתות פה.

יש להקים. כמו שגם בסנאט האמריקאי, גם כאן אנו נעבוד במקביל ובתיאום. כמו בסנאט האמריקאי, גם ועדת הכספים הזאת, בתיאום עם שר האוצר והנגיד, אנו נעבוד ולא נהיה רק איזו שהיא חותמת גומי לתכניות שאחרי זה אתה אומר: "יי או ניי".

אני מבקש להבהיר שאני מסכים להרבה מהניתוחים שניתח היושב-ראש, שהוא גם ותיק ובקיא, שזקנו מגודל ופרקו נאה וידיעותיו מעורבות ונעימות עם הבריות. אני רק לא מסכים למסקנותיך. אני מסכים איתך לכך שכאן זו צומת קבלת החלטות חשובה ביותר שיכולה להשפיע ויכולה גם להסביר לממשלה איפה כן ואיפה - לא. אסור שוועדת הכספים תהיה בימים טרופים אלה חותמת גומי, --

היא לא תהיה.

--אלא תהיה נדבך נוסף--

--במשולש השלטוני.

נכון ובדרך לקבלת החלטות ואחרות במדינה דמוקרטית. יחד עם זאת, אני רוצה לומר שגם לא צריך להסיק או לבוא ולאשש את העמדות הקודמות שהיו לחברי הוועדה מתוך האירועים שאנו חווים אותם כרגע, כאשר אנו לא יודעים עדיין איך הם ישפיעו ועד כמה הם ישפיעו על המשק הישראלי ובאיזו דרך ובאיזו צורה. למשל, אני, בהחלט, חושב שהממשלות השכילו לבנות מערכת בנקאית שהיא חזקה יותר מהמערכת הבנקאית שאנו ערים לה.

כאשר אמרנו. תודה לאל.

יחד עם זאת - ואני חוזר על מה שאמרתי - אם בנק הפועלים היה בא ואומר לפני שנה שבאחת הקרנות שלו הוא משקיע ב"ליהמן ברדרס", כל אחד מהדירקטורים, אשר היו מאשרים את ההשקעה במאות מליונים, לא היה מכשיל את ציבור המשקיעים משום ש"ליהמן ברדרס" היה, לדעת כל יודע ח"ן בנושא הכלכלה, כאיזה שהוא צוק איתן שניתן להשקיע בו בלי לחשוש ולו החשש הקל ביותר. לכן, אנו עדיין לא יודעים כיצד זה ישפיע. לכן, אני מציע לחברי הוועדה, שכל אחד מהם מייצג סקטור ומפלגה: לא להזדרז בהגדלת תקציב המדינה ותקרת ההוצאה, שכן יתכן מאד שאנו נעמוד בפני גלים ומשברים שאנו לא יודעים מה הם.

אני מוכרח לומר, שבניגוד למה שאמר היושב ראש בהתחלה על קרנות הפנסיה, היו שני אנשים בוועדה זו - האחד הוא חבר-הכנסת חיים אורון והאחר הוא חבר-הכנסת ליצמן - שהזהירו.

למה "בניגוד"? למה אתה צריך תמיד להתריס?

אני לא מתריס. זה היה גם בניגוד לדעתי. זה בניגוד לדעתי ולא בניגוד לדעת היושב-ראש. לפני שנה חבר-הכנסת ליצמן אמר שגם כל חבר-כנסת צריך לבוא ולראות היכן יושבים הכספים שהם בקרן ההשתלמות שלו ולראות לאן מובילים אותם אותן השקעות אשר יכולות להביא לידי מצב בו פתאום תימחק השקעתם לימים סגריריים, לימים בהם הוא יפרוש מהעבודה, ואנו צריכים לבוא ולראות האם אין צורך לבוא ולבדוק את בכר. כך אמר חבר-הכנסת חיים אורון, כאשר הוא התריע וביקש רשת ביטחון ממשלתית, בבחינת ערבות מדינה, לכל הפנסיות שהיו. היום אנו רואים את הדברים; כאשר הם באים מול עינינו, ואנו צריכים להתמודד איתם, אנו רואים עד כמה אותן נבואות זעם התגשמו. אבל, הנבואות היו נבואות אשר בהחלט היה להן בסיס. לא דיברתי על היושב-ראש. אבל, גם היושב-ראש וגם יודעי הח"ן הגדולים ביותר בכלכלה פעמים נמצאים מופתעים, שאם לא ואם היינו יודעים הכל איך לכוון ואיך לעשות - לא היו משברים כאלה.


לכן, אני מציע לנו להיזהר זהירות רבה, גם כאנשים שהם מנהיגים של סקטורים מסויימים ושנשלחו ע"י שולחיהם על מנת לשפר את מצב הסקטור. מבחינת קופת המדינה, אנו צריכים להקפיד הקפדה יתירה שלא לפרוץ את תקרת ההוצאה, מהטעם הפשוט שזה יכול להביא לאי-יציבות נוספת ולאי-אמון גם במערכת הבנקאית.


0.7 זה שום דבר, וזה לא מספיק כדי להכניס את חבר-הכנסת ליצמן לקואליציה. 0.7 זה שום דבר בשביל כל אותם אלה, ביניהם אני, הדואגים למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל שאני רואה בה תשתית.


אני מציע שהוועדה הזאת, אם אכן הנבואה והניתוח של היושב-ראש נכונים, שאנו עתידים לראות פה אבטלה גדולה כתוצאה מהמיתון העולמי- - -

אבטלה עולה.

אנו צריכים לצפות לגרוע ביותר כדי להקדים תרופה למכה. יושב פה שר אוצר לשעבר. כל הכספים, שאנו עתידים להוציא בעל כורחינו, צריכים להיות מוצאים בזמן שיש אבטלה להשקעה בתשתיות, כי השקעה בתשתיות, בסופו של דבר, תחזיר לנו את כל אותם כספים שאנו נתנו. לכך צריך אחריות וריסון תקציבי מהמדרגה הראשונה. אני מציע לכל חברי הוועדה להתעלם גם מהסקטורים שהם מייצגים ולנהוג באחריות כלפי הממלכה.

תודה רבה. חבר-הכנסת וילן, בבקשה.

אומר שני דברים בהמשך לדברים שנאמרו עד עכשיו. אני חושב שבמפורש כן הוועדה וכל מי שמגיע לאיזו שהיא תהודה ציבורית צריך להצהיר שהממשלה לבנקים או בעיקר לחוסכים הקטנים היא גם בעבר וגם היום תיתן רשת ביטחון למצב של קריסת בנק פה. אני חושב שצריכות להיות גם רשתות ביטחון לקרנות הפנסיה וקרנות הגמל למיניהן. אחרת, טירוף המערכות הפיננסי מסוגל להביא ציבור להתנהגות לא רציונלית, ואז זה קשה מאד לעצור מהלכים כאלה שעדר פילים דוהר ומושך את חסכונותיו.


היושב-ראש, הוועדה הזאת לאחרונה קיימה מספר דיונים. אינני רוצה להיכנס פה לנושא של 0.7 או למשאים ומתנים קואליציוניים או לגודל תקציב המדינה, וזה לא שאין לי עמדות, אבל יש פה נושא, שאנו דנו בו לפחות פעמיים בחודשים האחרונים, ואני חושב שבבועת הפיננסים לא מסתכלים מתחת על הנושאים הריאליים. הנושא הריאלי הוא שהשקל הוא היום מטבע חזק בעולם. יש מספיק דרכים לטפל בסוגיה כזו. אם אמריקה הסופר-קפיטליסטית--

כבר לא.

--ואפילו כמעט 40% מהרפובליקנים הצביעו על התערבות - אני חושב שיש מספיק אמצעים, ולא אציע פה איך. אי-אפשר להשאיר שקל ברמות כאלה מול האירו והדולר ולצפות שהייצוא הישראלי ימשיך לשמור על הגדלים שיש לו. אני חושב שזו הסכנה האמיתית, כי כל מובטל אחד שיהיה פה זה עולם ומלואו, ואם מפעלים יתחילו לסגור קווים ויורידו תפוקות וכתוצאה ממטבע חזק מדי, מעבר לבעיות של השוק העולמי, הייצוא הישראלי יקטן משמעותית מעבר למה שיקרה ממילא, וזה מחיר חברתי כבד מדי. זה בידי אדם.

האם אתה רוצה לדאוג למסכנים? אני מודיע לך שתפגע במסכנים, משום שהייצוא שלנו מקביל לייבוא שלנו, וצריכת הציבור היא צריכה של הציבור מכל השכבות. נכון שמכוניות פאר או דברים כאלה - - -

האם חזרנו לימי ארידור העליזים?! עזוב כבר.

אתה רוצה לחזור לימי ארידור. זה דבר מלאכותי.

אני דוקא זוכר שעיתון "על המשמר" היה התומך הנלהב ביותר של יורם ארידור.

הוא עבר ל"ידיעות אחרונות".

מה זה משנה? "על המשמר" לא קיים וכך גם "דבר". להפך, הכתב המרכזי שלכם היה אז ב"על המשמר".

כל החבורה שם היתה התומכת מספר אחת.

תודה לחבר-הכנסת וילן. אנו ממשיכים בדיון לפני שנעבור לנושאים. עתה, נשמע את חברי-הכנסת יעקב ליצמן, סילבן שלום ואמנון כהן.

לגבי הנושא של מה שקרה היום, הזעזוע בעולם, ואנו חוששים שזה יהיה כאן, אני רוצה לחזור על מה שאני אומר בימים האחרונים. אין לי מה לשכנע את האיש הפשוט ברחוב למה הוא צריך להחזיק את הכסף בבנק, כי הריבית נמוכה מאד ויש סיכון. אני סומך על בנק ישראל ושר האוצר שהם אומרים לי שאין סיכונים, אבל 1% יש סיכון? - אז אם 1% סיכון ו-1% זה ריבית, תשווה ותראה מה יותר כדאי. כלומר, הדרך הכי פשוטה זה להכניס זאת בכספת בבנק. מעבר לכך, אינני רוצה להמליץ על זה לאנשים.


מה שאני חושב להגיד הוא כך: ראינו בזמנים יותר גרועים, למשל בבנק למסחר בעיקר, ובנק לתעשיה אפילו, שבנק ישראל התערב וגם משרד האוצר. גם אם הוא לא רצה להתערב, והוא נשבע בוועדת הכספים שהוא לא יתן, לא יתערב ולא יעזור כי זה בנק פרטי - כמו 'טאטאלע' הוא שילם 300 מליון שקל לאנשים. לכן, בין כך, בסופו של תהליך, הוא ישלם. למה לא למנוע את התהליך הזה ולעשות את הערבות עכשיו, כלומר לעשות את ההתערבות וגם את הערבות, את שני הדברים? כלומר, לעשות מה שצריך לעשות כדי שאנשים יהיו רגועים יותר ושיודיע: "רבותי, אני ערב על כל מה שיש פקדונות". לצערי, מה שאנו שומעים כרגע זה רק דבר אחד: הבטחה מיהודי טוב, שר אוצר ובנק ישראל, שיהיה טוב. לברכות אני הולך לאנשים אחרים.

חבר-הכנסת סילבן שלום, עזבנו את ברכות הרבנים ואנו חוזרים אליך.

ברכות רבנים זה תמיד דבר חשוב. אם אתה רוצה, אתה מוזמן מחר בלילה לכותל שם יש ברכה גדולה, ויהיו לפחות 50 אלף איש, לקראת יום הכיפורים. הרב עובדיה יוסף נותן ברכה גדולה.

אני הולך לבית-הכנסת ע"ש הרב גורן שעל יד ביתי בתל-אביב.

אני חושב שחבר-הכנסת ליצמן לא יהיה שם.

אני קם ב-04:00.

תחילה, צריך לדעת מתי להתערב וצריך לדעת איך להתערב, שכן כל המשבר עכשיו הוא כתוצאה מהתערבות אמריקאית שכבר היתה בתחילת שנות ה-2000. אחרי שהנאסד"ק התרסק, אחרי הפיגועים במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001, חשבו שארצות-הברית הולכת להיכנס למיתון חריף. כדי למנוע את המיתון הזה, הלכו להורדת ריבית אגרסיבית עד לשיעור של 1%. זה נתן נזילות אשראי מטורפת. זה הביא לכך שאנשים קנו דירות כאשר מעולם לא חשבו לרכוש דירה, כי הרי בארצות-הברית חיו בשכירות כל השנים. נתנו משכנתאות לא בשווי של 100% מהדירה אלא של 120% מהדירה, כלומר נתנו לך גם לקנות את הדירה וגם לרהט אותה, כאשר כל הבטוחה היתה רק הדירה עצמה. כאשר התחיל משבר, האטה מסויימת בעולם - משבר אנרגיה, משבר מזון - ערך הנכסים בארצות-הברית ירד, ופתאום לא היו בכלל בטוחות לכספים האלה. אנשים אמרו: "אני לא מחזיר את המשכנתא. קח את הבית, כי להחזיר את המשכנתא עולה לי יותר ממה ששווה הבית", ובארצות-הברית זה אפשרי. אני מספר את כל זה, כי תמיד צריך לדעת איך ומתי להתערב. נכון שכולנו חכמים לאחר מעשה. אבל, דוקא נגיד הבנק האירופאי שמאד מאד תקפו אותו לא הסכים להוריד את הריבית בצורה כזו.

דרך אגב, היום, יש מחלוקות מאד גדולות, לא בתקופה ההיא אלא היום.

אבל, היום, כבר לא.

היום, הוא חייב להוריד את שער הריבית.

האם הוא הוריד?

נדמה לי שכן. אם לא, הוא גורם להאטה ולמיתון הרבה יותר גדול באירופה. הכל זה המינון. אלן גרינשפן טעה במינון.

בעקבות המשבר העולמי היינו גם במשבר בארץ ב-2001-2003, אך התווסף אליו גם המשבר הביטחוני: 20 אלף פיגועים בשנתיים ו-140 הרוגים ישראלים כל חודש. היה צריך אז לפעול כדי לשמור על היציבות, ומצד שני לעשות דברים שהם ארוכי טווח ליצירת תשתית לצמיחה כלכלית.

מה היה הבוקר?

הבוקר היו ירידות.

למשל: הרפורמה במס שעשינו ב-2002 יצרה את התשתית לאותה צמיחה כלכלית. זה גם לפי דו"ח בנק ישראל, שאומר ששני שלישים זה אקסוגני ושליש זה מהרפורמה במס. כך שגם צריך לדעת איך להתערב.

"להתערב", ולפעמים התערבות מזיקה. השאלה היא איזו התערבות. הבעיה היא שאין אמון בקברניטים של המדינה הזאת בימים האלה, ולכן יש לנו את הבעיה. הבעיה היא חוסר אמון מוחלט. אם אנו, חלילה וחס, נגיע לתופעת העדר בה אנשים יתחילו למשוך את כספם גם מקופות-גמל, גם מקרנות פנסיה ומקרנות השתלמות ובעיקר מבנקים - אנו, חלילה וחס, ניקלע לקטסטרופה. לכן, לכולנו יש אחריות, ולא משנה אם אנו באופוזיציה. כולנו צריכים לומר שצריך לנהוג באחריות כדי למנוע מצב של הידרדרות. זה לא אומר שלא צריך לעשות שום דבר. זה לא אומר שלא צריך לשבת ולבדוק ולראות: אולי הזמנים השתנו או הדברים השתנו ואולי מה שהיה נכון אתמול ב-1.7 לא נכון היום. עיזבו אותי מהחצי מיליארד והמיליארד שקל.

קשקוש.

נניח שאנו ניתן עוד מיליארד שקל. האם זה ישנה את הכלכלה פה?! זו בדיחה.

לא. בעוד חודשים אנו נרחיב את זה במיליארדים רבים.

לְמה?

לתשתיות - - -

חבר-הכנסת ריבלין, אתה צודק וקראתי גם אתמול את המאמר שלך וזה מאמר יפה מאד ואתה כותב יפה מאד. אני רוצה לומר לך שגם מיליארד שקל זה שום דבר. זה לא ישנה באופן מהותי. העניין הוא שכשאתה צופה עכשיו האטה וכשאתה יודע שתהיה ירידה חדה בהכנסות ממסים, ואתה גם מגדיל את ההוצאה - אתה מגדיל את הגרעון בממדים כאלה שאולי פה אתה יוצר איזו שהיא בעיה. אבל, לבוא ולחשוב היום שאם אתה תגדיל במיליארד שקל סוכנויות דירוג האשראי מייד יתכנסו - - -

לא. חבר-הכנסת סילבן שלום, זה שקר.

פרופסור ברוורמן, כך מפרשים אותך.

אתה מוציא אותי מהריכוז. אומרים שסוכנויות הדירוג מייד יתכנסו?

אכפת להם?

דעו שגם בתקופת 2001-2003 כלכלת ישראל היתה כל כך חזקה, למרות שיש שאומרים שלא, שדירוג האשראי של ישראל לא ירד אפילו בפסיק. דירוג השיא שניתן בשנת 2000 שהיתה שנת השיא של ההיי-טק, בשנתיים האלה הדירוג לא ירד אפילו בפסיק. אם היינו לא על סף תהום אלא ברבע משבר, היו מורידים את הדירוג.

חבר-הכנסת סילבן שלום, את אף אחד לא מעניין אם מוסיפים פה 2, 3 או 4 מיליארדים. בארצות-הברית לא מסתכלים על אנליסטים ומרחיבים בסכומי עתק. זה רק 'ספּין' מקומי. את אף אחד זה לא מעניין בכלל.

אנו קיימנו המון שיחות אז עם סוכנויות הדירוג.

האחריות היא מקומית.

סוכנויות הדירוג רוצות לראות אופק והן רוצות לראות גם פעולות. כשהן ראו שהפעולות שנעשות אז מול המשבר שמתרחש הן פעולות נכונות, הן לא הורידו את הדירוג. אם לא היינו עושים שום פעולה, הן היו מורידות את הדירוג. אם היינו מורידים את הדירוג, היינו נכנסים לאיזה שהוא סחרור מסויים. שוב, ניתנו כל מיני דירוגים לכל מיני בנקים שהיום כבר אינם, ולכן בואו וגם ניתן לזה את המשקל.

אין דירוג היום.

לסיכום: אנו חייבים לראות שמחזירים את האמון של הציבור על-ידי זה שיש אמון בקברניטי המשק. זה לא שמזמנים את הבנקים פתאום לאיזו שהיא ישיבת חירום לבוא ולהגיד להם: "מה אתם עושים?", כדי שאחר כך אם תהיה ועדת חקירה יגידו: "אנו זימנו את ראשי הבנקים וביקשנו מהם לגבי מה לעשות ומה לומר".

אז זה היה עם ביבי, נכון?

לא. זה היה עכשיו בחודש האחרון. זימנו את ראשי הבנקים לפני שבועיים לישיבת חירום בבנק ישראל, כי אחרי זה יגידו: "אנו זימנו אותם". זה יוצר יותר פאניקה מאשר שזה עוזר. אם אתה רוצה - תעשה זאת בשקט, ואם אתה רוצה - תשאל אותם שאלות. הכל מותר.


לגבי הדבר האחרון שכרגע עולה והוא ביטוח הפקדונות, מדברים הרבה על הצורך בביטוח פקדונות. נגיד בנק ישראל אומר, ופה בצדק, שאם עכשיו ילכו למהלך כזה, עד שיגמרו את החקיקה הזאת הפאניקה תהיה כזו גדולה שאנו נהיה באמת באיזה שהוא משבר מטורף. אז, צריך לעשות כל דבר בצורה ראויה ושקולה. אבל, להגיד "כלום לא קורה", לא מתכנסים ואין ישיבה? אתמול עשו ישיבה של שרת החוץ ושר הביטחון ושר האוצר כלל איננו נוכח כאילו זה לא שייך לו בכלל. מילא העניין הקואליציוני לא שייך לשר האוצר, אבל לבוא ולהגיד שפה לא קורה כלום? אין להיכנס לפאניקה, אבל יש לדעת שצריך לעשות פעולות. הפעולות הן לייצב את המערכת ולהיערך לקראת המיתון שהולך להתרחש, וזה מיתון בעולם. מה זה מיתון? כשבארצות-הברית עכשיו נכנסים להאטה בארצות-הברית קונים פחות. כשבארצות-הברית קונים פחות, גם מייצרים פחות בה ואז צריכים פחות עובדים ויש יותר מובטלים, וכל החבורה הזאת שנכנסת להאטה קונה פחות מוצרים מישראל, מבריטניה ומצרפת. ואז, גם בישראל מייצרים פחות. כתוצאה מזה, בישראל מוכרים פחות לאמריקה, לבריטניה, לצרפת וגם לשוק המקומי כי העובדים מפוטרים. לכן, גם לכך אנו צריכים להיערך. אם יהיה מצב של היערכות נכונה גם מבחינת איך שומרים את היציבות, איך מונעים את הפאניקה ואיך מונעים את ההידרדרות, אבל בו-זמנית איך נותנים מענה נכון לעניין ההאטה והמיתון - זה הדבר הנכון.


חבר-הכנסת אבשלום וילן, אני מתנגד לחלוטין למה שאמרת בסוף דבריך בעניין מטבע חוץ. להכניס עכשיו את המדינה גם לסחרור של מטבע חוץ זה בכלל חבל. אלה דברים שצריכים לעשותם במשורה ובצורה נכונה ושקולה. להעלות עכשיו את שער החליפין של הדולר ופתאום כל המדינה תיכנס פה לאיזו שהיא היסטריה זה דבר לא נכון.

התערבות יכולה להיות במקומה, אם היא התערבות נכונה. כרגע, צריכים להיערך איך שומרים על היציבות - שר האוצר ונגיד בנק ישראל צריכים לתת את המענה הנכון - ואיך נערכים לקראת האטה שהולכת לקרות, וההאטה הזאת תקרה. איך עושים זאת? אם זו הצעה שלך להגדיל את תקרת ההוצאה או אם ע"י הורדת ריבית, וכן כל מיני דברים שצריכים לעשות ביחד. גם אם יהיה תשלום מסויים באינפלציה מדודה, הדבר הזה נכון לעכשיו טוב יותר מאשר אם ניכנס למשבר שלא נוכל לאחר מכן לצאת ממנו.

תודה רבה. אחרון הדוברים בנושא הזה הוא חבר-הכנסת אמנון כהן.

אני לא רוצה לחזור על דברים.

רבותי, עכשיו מדבר חבר-הכנסת אמנון כהן מייצג מפלגה שצריכה לקבוע עוד הרבה דברים גורליים בתקופה זו.

חבר-הכנסת סילבן שלום דיבר על נושא אחריות ושנותנים לקברניטי המדינה לקבל החלטות. תצטרפו לממשלת אחדות - הציעו לכם - ותוכלו לקבל גם החלטות נבונות.

אם התכנית של ראש הממשלה, שכל הזמן, 45 שנה, החזיק אותה, כאשר הוא התנגד לשלום עם מצרים, אדם שהסתיר בתוכו כל הזמן את המאוויים שלו לקו הירוק ולחלוקת ירושלים - זה כל הנס - - -

לא. זה השתנה לא מזמן.

אדם שטעה או היטעה 45 שנה. אמר אהרון למשה: "על הראשונים אנו בוכים".

הוא אמר: "על הראשונים אנו מצטערים".

כולם שם גילו את האור.

רבותי, חבר-הכנסת אמנון כהן אינו מצליח להתבטא.

אני חושב שבגלל שאנו חיים בעולם הגלובלי, כל מה שקורה היום בארצות-הברית - - -

חבר'ה, היום ה-6 באוקטובר - 35 שנה למלחמת יום הכיפורים. סליחה על ההפרעה.

תדע לך שגם בשווקים זה תמיד ספטמבר ואוקטובר.

אנו, כמובן, צריכים להיערך. המשבר הזה, בגלל שאנו חיים בעולם הגלובלי ואנו מושפעים ממה שקורה בעולם, גם כאן יתן את אותותיו. אני כן חושב שהמדינה צריכה להכין איזו שהיא תכנית בנושא של רשת ביטחון לחסכונות לטווח ארוך וכל נושא הפנסיה על מנת שבאמת האזרח שיעבוד כל חייו לא יגיע למצב שפתאום אין לו פנסיה בגלל שלא השקיעו נכון את כספו. לא תמיד אנשים יודעים אנשים איך משקיעים כספם. אפילו אם יעבור מחברה לחברה, תפיסת העולם היא כמעט דומה בכל החברות האלה. לכן, כמדינה, אנו צריכים לחשוב איך אנו נותנים את רשת הביטחון הזאת.


אנו, כמובן, צריכים להיערך לנושא של מיתון והאטה ופחות צריכה. כרגע, כמובן, קשה לקבל החלטה מה בדיוק צריך לעשות. אבל, אין ספק שכמו שציינת, אדוני היושב-ראש, צריך להכין מספר תכניות מגירה, וכשיבוא כל נושא ונושא לגופו של עניין לטפל בו באופן זהיר ובלי פאניקה; כל הציבור היום בחרדה ועיניו נשואות לממשלה, והממשלה עוסקת בדברים אחרים כביכול. כל אחד הוא חרד כי הוא חסך את החסכונות לילדים ולעצמו, והוא לא יודע מה לעשות ואיך להתנהג. למעשה, פה, בלי שום קשר למה שקורה מבחינה פוליטית, צריך להקים צוות של נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים וכל הגופים המקצועיים הפיננסיים, שיעשו מעשה ויכינו לנו תכניות, כדי שחס וחלילה לא נמצא את עצמנו לא ערוכים בזמן אמת, למרות שידענו ואמרנו "אצלנו זה לא יקרה", כי אצלנו זה כן יקרה ואולי במינון כזה או אחר אבל הוא לא יפסח עלינו. אנו חיים בעולם הזה, בעולם הגלובלי, ואנו גם משקיעים בעולם וגם כספים שלנו מושקעים בעולם. לכן, זה יתן את אותותיו וחייבים להיערך. אסור לטמון את ראשינו בחול ולהגיד: "אצלנו זה לא יקרה". אולי לממשלה אין זמן. אנו, כוועדה, צריכים להאיר את עיניהם, וצריך לקיים דיונים כאן עם אנשי כלכלה מובילים --

אנו נביא את טובי המומחים.

--וטובי המומחים להתחיל פה את המהלך, כלומר להיות התמריצים, הקטליזטור, של הממשלה שבאמת יעשו מעשה וישמרו על הכספים של אזרחי מדינת ישראל.

אני מודה לך. דברים אחרונים, כרגיל דברי טעם, יהיו של חבר-הכנסת סלומינסקי.

כל משבר, אבל בעיקר המשבר הזה, מורכב משני חלקים. חלק אחד זה משבר אמיתי, וחלק שני, שלפעמים הוא יותר גדול מזה, הוא הפאניקה או דעת הקהל שיכולות לגרום לזה שהכל יכול להיהרס או שהכל יכול לא להיהרס. לגבי החלק של הפאניקה, אנו צריכים להיות חסם גדול. גם אם פופולרי לדבר ולצייר בשחור את הכל, אנו צריכים לדעת שבפרט אנשים שיש להם, שהציבור שומע אותם, צריכים להיזהר מאד, כדי שלא נדרבן את הפאניקה אלא נעצור אותה. לכן, זה מוטל על כל אחד מאיתנו לא להיות פופוליסט במובן הזה שנעים היום לצייר היום הכל בשחור; זה גם ביטוח שאם יקרה משהו, נגיד: "אמרתי לכם". הנבואה הזאת יוצרת את עצמה. זה בחלק האחד. יש גם את החלק השני, כאשר החלק האחד הוא גם משבר אמיתי.

לא כל מי שסובל מפראנויה לא רודפים אחריו לפעמים.

תמיד היו אומרים שחברנו, חבר-הכנסת שריד, שהוא היפוכונדר, ולכן פעם אחת כשהוא באמת קיבל התקפת לב לא רצו לקחת אותו לבית-החולים. גם היפוכונדר יכול להיות חולה.

נכון. לגבי החלק האמיתי, בתקופה שאנו נמצאים כל אחד סדנא דארעא חד הוא. יש אנשים שמומחים בנושא של מטבע חוץ וכו'. הפעם כל דבר קשור בשני. זה לא משק בנוי ויציב ויש איזו שהיא בעיה לוקאלית שצריכים לפתור אותה. הפעם הבעיה היא כוללת, ואי-אפשר להסתכל רק על זווית אחת, על נקודה אחת או שדה אחד ולהתעלם מאחרים, כי אחד משפיע על השני. לא כולנו מומחים בכל הדברים האלו. לכן, אני מציע שאנו נבקש מצד אחד משר האוצר, מצד שני אולי מנגיד בנק ישראל, ומצד שלישי מיושב-ראש הוועדה שלנו, מכל אחד, לנסות להביא לנו תכנית שלמה. הכוונה היא לא לתכנית על נושא ספציפי, כי אתה תפתור אותו ויכול להיות שההשלכות על הדברים האחרים יהיו כאלו שאתה לא היית מודע לזה ורק קלקלת. כמו שאמר גם חבר-הכנסת סילבן שלום נכון: "אתה יכול לפתור פה וזה נראה לך טוב, ואתה מקלקל שם". צריך לנסות להביא תכנית שלמה. נוכל להתמודד עם תכנית מול תכנית מול תכנית בהתייעצות עם אנשים וכו', ואז נדע על מה אנו הולכים ויהיה לנו עם מה להתמודד. אני חושב שברגע כזה טוב שאתה יושב כי אתה בר-סמכא גדול בנושא הזה ואתה מסוגל להביא גם תכנית שלך שיכול להיות שתוכל לשכנע אותנו. מצד שני, יש את המדינה, יש את האוצר, יש את בנק ישראל שאינני יודע אם הם הולכים ביחד. צריך לנסות להביא תכנית שלמה כדי שאחרי שנדון ונחליט מהי התכנית, לפי זה נדע איך לגזור בכל תחום ותחום ואיך להתייחס לזה. אני חושב שזה חשוב מאד.


לגבי השאלה האחרונה הפרטית שנשאלה בעניין נתינת רשת ביטחון, אני חושב שאי-אפשר לדון רק על זה אלא צריכים לראות מהן ההשלכות הכלליות. סתם בשכל רגיל אני אומר שכל אחד רוצה שהמדינה תיתן רשת ביטחון, אבל מצד שני איך מדינה יכולה לתת רשת ביטחון למשהו שמצד שני בהשקעות של אותו משהו אין לה שום שליטה? היא תיתן ביטחון, ואותם גופים שאמונים על זה יכולים לעשות מה שהם רוצים. עלו כאן כמה פעמים הצעות חוק לנסות להגביל את יכולת ההשקעה של אותם דברים נניח באחוז מסויים במניות וכו', ונדמה לי ששום דבר מהם לא עבר. חבר-הכנסת חיים כץ ניסה כמה פעמים, וכך גם אחרים. כלומר, גם פה צריך להיות משהו משולב; מצד אחד, צריכים לתת הגנה. מצד שני, אם כן נותנים הגנה, המדינה צריכה גם לדאוג לזה שתהיה לה שליטה גם בצד השני של המטבע. אחרת, זו לא חוכמה.

עליך ליזום את ההצעות השלמות שיבואו לפה, ולפי נוכל להתקדם.

היושב-ראש, אני חושב שגולת הכותרת שאנו צריכים להוציא מפה היא אמירתךָ שוועדת הכספים לא תהיה חותמת גומי לתכניות כאלה או אחרות. היא תבדוק אותן לפני ולפנים, לפני שתאשר אותן.

וכן שהיא תדון בתכנית כללית כוללת ולא בנושא ספציפי שעכשיו פתאום התעוררה בעיה.

הערה קצרה - הדיון הקודם שהיה עם בנק ישראל לפני שבועיים היה בעיקר על הבנקים, אך לא היה דיון על קופות הגמל אלא זה בעקיפין כזה. אני חושב שנושא הפנסיה וקופות הגמל שווה דיון.

ודאי שצריך.

זה החסכון הארוך.

היה דיון עם בנק ישראל לגבי ריבית וכו' והכל בסדר, אבל לא דיברנו על קופות הגמל.

אני מודה על הדיון. אני מודה גם לחבר-הכנסת סילבן שלום שכרגע לוחש לצבי זרחיה שהצטרף אלינו, שיצטרף לגבי מס הכנסה שלילי.

מעלים כל מיני זכרונות מלפני 25 שנה כשישבנו בחדר הזה ביחד וכתבנו.

החדר הזה לא היה, אם לא היה חזון לשר האוצר שאישר את הקמת החדר הזה, וזה היית אתה.

חבר-הכנסת סילבן שלום, כשר אוצר לשעבר, אני מודה לך על דבריך.

כמו שנאמר, מייד בפתיחת המושב אנו נקיים דיון ממצה לגבי החסכון לטווח ארוך שכולל את כל הדברים.

אבל, אז הדיון יהיה כבר אחרת.

חבר-הכנסת ליצמן כל הזמן אומר לי שיש בחירות בפברואר. מכיון שהמידע שלו רב משלי, אינני יודע שכן יתכן שכן ויתכן שלא. אני אומר לך רק דבר אחד - את דעתי, ומשכת אותי בלשוני: אם תקום פה ממשלה שתתמודד עם הבעיות האמיתיות, כלכליות, ביטחוניות ומדיניות, ותמשול - טוב שתקום. אם היא רק תעביר זמן - אני מעדיף גם בחירות. עכשיו, אחרי שמשכת אותי בלשוני, אחזור לדבריי.

אם אתה שואל אותי, אם יהיו בחירות, מפלגת העבודה תצטרף לממשלה והיא יכולה לתבוע גם את תיק האוצר. כשיש לך אפשרות של בחירות, יש לך מצב יותר טוב.

על זה נדבר אחר כך.

יש אפשרות גם עכשיו להקים ממשלה.

רבותי, אני מודה על הדיון, ואני רוצה לומר שני דברים, וחבר-הכנסת ריבלין הדגיש את זה. כשהיה עכשיו משבר בארצות-הברית, אחד הדברים המרכזיים הוא שראינו גם את הבלבול האדיר בסנאט. אני מבטיח דבר אחד, כמו שנאמר פה: התקציב שהיה כבר לא רלוונטי. אנו נכנסים לתקופה שכמו שנאמר תהיה בה האטה משמעותית ותרחישים חדשים. תודה לאל, יש בבנקים יציבות ויש בהם גם חולשות. אנו נצטרך להקים, הממשלה תצטרך לתת בגיבוי הכנסת, לדעתי, תכנית אלטרנטיבית. התקציב הקודם כבר לא רלוונטי. אמר יפה חבר-הכנסת שלום: "עוד מיליארד שקל בתקציב שגדל ב-500 מליון שקלים - בעצם אם תסתכלו במספרים, זה 0.2% - זו בדיחה לעניים".

השאלה היא למה הוא מיועד.

ודאי.

שמעתי את דבריך. כרגע, בכל העולם אנו מסתכלים במשברים הרבה יותר גדולים והרחבות, ואנשים מתייעצים איך לעשות. כאן, תודה לאל, המערכת יותר יציבה, אבל יש להקים תכנית אלטרנטיבית ע"י שר האוצר, הנגיד וגם אנחנו. כמו שאמר חבר-הכנסת ריבלין, אני גם לוקח על עצמי. אנו נביא את הדיונים, אנו נעבוד, כי שיתוף הפעולה היום בין הגוף המחוקק ובראשו ועדת הכספים ובין שר האוצר והנגיד הוא הכרחי כדי להתמודד עם הבעיות, והבעיות תהיינה לא פשוטות.

להפך, תביא את התכנית שלךָ.

אנו נביא את התכניות האלה. חבר-הכנסת ניסן סלומינסקי, הבנתי את דבריך. אנו נפעל. המטרה בחודשים האלה: אם אכן תקום ממשלה - היא תצטרך להתמודד עם הבעיות האלה כי העבר כבר לא רלוונטי. אם לא תקום ממשלה - יכול להיות שנהיה כמו בארצות-הברית. אחת החולשות הגדולות היום בארצות-הברית היא שמכיון שהנשיא הבא ייכנס רק ב-15 בינואר, 3-4 החודשים האלה בעייתיים מאד כי המערכת לא מתפקדת טוב.


אני מסכים להערה האחרונה. זו כבר לא שאלה של אופוזיציה וקואליציה. אנו צריכים להיות אחראים היום כלפי הציבור. עיני הציבור נשואות אלינו ואל ממשלת ישראל. לכן, יש להפסיק עם הפוליטיקה של הטלנובלה. זה לא חצי מיליארד שקל, אלא זה איך בונים מנהיגות אחראית, מנהיגות רצינית, ויש אנשים אחראיים. אבל, אני מקווה שבאמת אנו נתעלה מעל הפוליטיקה הקטנה.

צריך לשדר קצת אופטימיות.

האופטימיות היא שיש פה עם טוב ויש פה מערכת טובה. תודה לאל שלא נגררנו עד וול-סטריט ועצרנו בדרך. אבל, רק במלים טובות לא פועלים, וצריך גם מעשים.

ודאי.

אני עוברים לנושא הבא: תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף) (הוראת שעה) (תיקון). דניאל רימון מהרשות לניירות ערך תציג זאת.

האם יש מתנגדים לבקשה הזאת?

לא. אפילו חילקתי מסמך.

היא תשכנע אותנו למה כן.

אם אין מתנגדים, אני יכול לעשות לי הנחה - - -

חבר-הכנסת ריבלין, ובתנאי שהם הוזמנו.

בוודאי.

ראשית, כולם הוזמנו, אלה שהם רלוונטיים לדיון.


בנוסף, קיבלנו כאן מכתב מאיגוד החברות הציבוריות שתומך בנושא.

יפה.

בימים טרופים אלה אנו מביאים בפניכם תיקון שהוא מינורי ביותר. למעשה, שני עניינים מונחים על השולחן, וארבעת קבצי התקנות מטפלים בהם במשולב ואציג אותם יחד. דבר אחד הוא, שלפני כשנתיים, בדרך של הוראת שעה, נקבע פטור מתשלום אגרת קבלת היתר לתשקיף ביחס לניירות ערך מיוחדים שהם ניירות ערך מסחריים ומניות של קרנות REIT. כפי שאתם ודאי יודעים, שני המכשירים האלה, לצערנו, עדיין לא קמו בצורה משמעותית; היו תשקיפים ספורים בלבד.

האם אתם רוצים רק להאריך את הוראת השעה?

נכון. אנו מבקשים רק להאריך אותה כלשונה.

ולהחיל אותה- - -

המשמעות היא שכאשר מציעים ניירות ערך מיוחדים וניירות ערך אחרים, מקבלים פטור רק על תוספת האגרה.

זה דבר ברור. אני לא חושב שיש איזו שהיא בעיה בתקנות האלה, אלא אם כן למישהו יש הסתייגות.

תצייני רק שהתחילה שלהן היא מה-1 בינואר.

התחילה היא רטרואקטיבית כדי שיהיה רצף. גבינו ונחזיר.

גביתם ותחזירו.

השאלה היחידה בלי שאנו אפילו מבינים: האם בדקתם את זה היום? בדרך כלל, אנו אומרים: "הוראת שעה - מאחר ולפני שנה זה היה טוב, לבטח גם השנה זה טוב" ואז אנו מאריכים. אנו לא מספיק מבינים. אנו שואלים אתכם: האם בדקתם היום גם שזה בסדר? לא רק בגלל שלפני שנה זה היה בסדר. עכשיו הרבה דברים משתנים, ואולי בכלל זה לא רלוונטי.

הוראת השעה נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2006 ולא בכדי. היא נכנסה לתוקף יחד עם התיקון לפקודת מס הכנסה שייסד את פעילות קרן ה-REIT. לכן, אלה שני גוזלים שצמחו ביחד. רק במהלך השנתיים ניתן היה לראות בכלל שה-REIT עולה או לא עולה. לצערנו, אנו חושבים שנדרשים תיקונים נוספים שהשוק ממתין להם.

אין פה שום השפעה על המהות של סחר בניירות ערך. מדובר על אגרה.

הבנתי. זה רק על האגרה.

ניירות ערך מסחריים טרם הונפקו.

איך תחזירו את מה שגביתם מינואר עד היום?

אין לנו בעיה. יש מנגנון בתקנות. זה גם היה בתאגיד בודד ששילם.

נא להצביע.

זה נושא אחד.

נצביע על כל ארבעת קבצי התקנות.

היא עדיין לא הסבירה.

אגיד זאת לפרוטוקול. תאגידים בנקאיים כמו גם מְבטחים פטורים מחלק מהוראות תקנות ניירות ערך, כל אימת שמצאנו שיש הסדרה של מפקח אחר שנותנת מענה ראוי ומספק לאותם עניינים כמו: הדרך שבה נערכים הדו"חות, ההתייחסות לדו"חות הדירקטוריון, עסקי התאגיד וכן הלאה. אנו מבקשים לתת דין זהה לחברות כרטיסי האשראי, שהן תאגידי עזר בנקאיים, כמו לתאגידים בנקאיים, מכיון ששמענו והניחו את דעתנו, המפקח על הבנקים, שיש הסדרה גם בעניין הזה וגם פיקוח מצד המפקח על הבנקים, פרט לשתי סוגיות בהן אנו מבקשים לא לקבוע דין מיוחד לחברות כרטיסי האשראי והן סוגיית התאגיד הערב והתאגיד שבו מושקעים רוב נכסי התאגיד המנפיק שלגביהם יהיה להם דין ככל תאגיד אחר.


אני רק רוצה ליידע, שבשלב זה זה בעצם תיקון תיאורטי, מכיון שאין תאגידים מדוְוחים היום שהם חברות כרטיסי אשראי, וכיון שיכול שיהיה כזה אז זו הסדרה מקדימה.

תודה רבה. האם אפשר ללכת להצבעה?

כן.

אני מעמיד את ארבעת קבצי התקנות להצבעה.

זה על כל ארבע התקנות.

ה צ ב ע ה

תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ח-

2008, תקנות ניירות ערך (עריכת דו"חות כספיים שנתיים) (תיקון), התשס"ח-2008, תקנות
ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון), התשס"ח-2008, ותקנות ניירות ערך
(פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף - מבנה וצורה) (תיקון), התשס"ח-2008, נתקבלו.

האם אפשר על-פי חוק להציע תקנות גם בממשלת מעבר?

חבר-הכנסת ליצמן, בוא ונשב ביחד ונבנה ממשלה חלופית.

אני לא צוחק. אם אסור למנות שופטים בממשלת מעבר, איך אנו יכולים להביא חוקים של ממשלת מעבר?

היתה פה שאלה, ואינני משפטן. בעווני אני כלכלן, מקצוע בעייתי מאד בימים טרופים אלה. חבר-הכנסת ליצמן שואל: לממשלת מעבר אין את הסמכות למנות שופטים בתקופת מעבר. האם היא יכולה להעביר תקנות?

למה לא?

היות והיתה שאלה רטורית, יש פה משפטן מעולה שיכול לענות.

עובדה שאי-אפשר למנות שופטים בממשלת מעבר, והשאלה היא האם אפשר להעביר חוקים. מילא אם אלה דברים בוערים, אבל חוקים?

רבותי, יש כאן כל כך הרבה עורכי-דין. האם יש תשובה?

אין המשל דומה לנמשל. הוא לא שאל שאלה משפטית. הוא שאל שאלה פוליטית.

לא.

חבר-הכנסת ליצמן, יותר מזה - שבועיים לאחר מכן הרי נבחרה מועצת הרבנות הראשית ע"י נציגים גם של הכנסת וגם של הממשלה וגם כל זה, ולא היה פוצה פה ומצפצף.

זה לא היה עניין של שופטי בית-משפט.

לכן, גם פה אין להם עניין.

יש התייחסות בחקיקה רק לחקיקה ראשית לגבי חקיקת הכנסת בכנסת ולא לגבי ממשלת מעבר.

אין לגבי ממשלת מעבר.

אין התייחסות. זה לא אומר שאפשר.

יש הנחיות של בית-המשפט העליון.

גם זו לא הנחיה. הרי היא עצמה נבחרה בממשלת מעבר.

היתה אמירה של בית-המשפט העליון, ובעקבותיה היתה הנחיה של היועץ המשפטי.

חבר-הכנסת ליצמן, אני חושב שחלק מהדברים שאומרים הם גם רטוריים.


תודה לכולם.


אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:01.