PAGE
19
ועדת החינוך התרבות והספורט

06/10/2008


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 513

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט

יום שני, ז' בתשרי תשס"ט (6 באוקטובר 2008), שעה 09:30

מכללת אל-מנאר בטייבה – סכנת סגירה

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

דוד רותם

סלומון מלול – מחלקה לתכנון תקצוב ובקרה, מה"ט, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

שלום בן משה – מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

סעיד מועדי – יועץ שר התעשיה, המסחר והתעסוקה

מרוואן עתאמנה – רכז עיתון, הפורום להסכמה אזרחית

דוניה ברנס – מנהלת מכללת אל-מנאר

מוחמד מסארווה – מנהל מכללת אל-מנאר

אודי ליאון – תוכניות מועדפות מגוון רב תרבותי, שידורי קשת

פואד גאבר – רואה חשבון, מכללת אל-מנאר

דני רייספילד – מרצה, מכללת אל-מנאר

זיו נווה – מנכ"ל קרן גשר לקולנוע

אברהים עבאסי

אל-עמור פהמי

אחמד עוויסאת

תלמידי מכללת אל מנאר

יהודית גידלי

אתי אפלבוים

מכללת אל-מנאר בטייבה – סכנת סגירה

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר היום: מכללת אל-מנאר בטייבה בסכנת סגירה.

אנחנו באיחור ואני מתנצל. אני רוצה לאחל לכולם שנה טובה וגמר חתימה טובה. לאלה שאינם יהודים אני רוצה לאחל את כל האיחולים הטובים שיכולים להיות בעונה זאת של השנה.


מי מייצג את התמ"ת?

אני ראש האגף ואחראי על מה"ט.

אני חושב שהיה צורך בנציג של משרד החינוך.

אולי היה צורך בנציג של שר התרבות. בכלל, אם שר התרבות היה מכניס יד לכיס, זה יכול היה לעזור.

אולי אנחנו נחליט שזה מה שהוא צריך לעשות.

אני לא אתנגד.

אני מציע שקודם נקבל תמונה כללית על הבעיה ואז נראה מה אנחנו יכולים לתרום לפתרונה. מי רוצה להציג את הנושא?


זיו נווה היא מנכ"לית קרן גשר לקולנוע. את יכולה להציג את הבעיה?

קרן גשר לקולנוע מיוצגת פה באופן מלא. יושב פה אודי ליאון, המייסד והמנכ"ל הקודם של הקרן ואנוכי שמנהלת את הקרן היום. מעבר לאג'נדה הציבורית הכוללת שמטרתה להשביח הקולנוע הישראלי, יש לקרן אג'נדה משמעותית נוספת והיא לנסות לעשות דרך הקולנוע קירוב לבבות ופתיחת דיאלוג וכן הלאה.

את מכללת אל מנאר אני מכירה 3 שנים, מאז שנכנסתי לתפקיד ב-2005. מדובר במכללה היחידה שבעצם מספקת את השירות הזה של לימודי קולנוע לסטודנטים וסטודנטיות מהמגזר הערבי.

יושבים כאן כמה אנשים שמנהלים את המכללה. תרשו לי לדבר על הצד הנשי שיושב לידי, שעומד מאחורי המפעל הזה, כמובן בשיתוף עם מוחמד וגדעון ועם כל האנשים הטובים שיושבים פה.

דוניה היא מנהלת ומייסדת המכללה. היא הרוח והנשמה שפועלת ודוחפת ולא מוותרת.

אולי תספרי על מה אנחנו מדברים?

המכללה מכשירה סטודנטים וסטודנטיות ללימודי קולנוע. בשלוש השנים האחרונות נעשו בה מספר סרטים. נעשתה סדרה אחת עם קרן גשר שהושקה בפסטיבל חיפה ועבודות נוספות. המטרה היא ליצור סרטים שמציגים את התרבות הערבית, כדי לאפשר לנו הצופים להכיר את האנשים האלה ואת התרבות שלהם.

במכללה לומדים כ-70 סטודנטים שלומדים בשנים א', ב' ו-ג'.

אז בכל מחזור לומדים 25 תלמידים.

לאחרונה המכללה נקלעה לקשיים תקציביים וניהוליים. אני מציעה שנציג המכללה יכנס לפרטים. מבחינה הישגית נעשים שם דברים מצוינים. מבחינת ניהול התקציב יש בעיות הנובעות מהצרכים המיוחדים של המכללה ושל הסטודנטים הלומדים בה. אי אפשר לבחון את המכללה הזאת כמו שנבחנות שאר המכללות.

למה אי אפשר לבחון את המכללה כמו מכללות אחרות?

כיוון שתנאי היסוד שלהם קשים יותר. סטודנט צריך גם לשלם שכר לימוד וגם לשלם עבור ההסעות של התלמידים. אין הסעות שוטפות מהמקומות שמהם הם מגיעים. חלקם מחכים שעות ומגיעים בדרכים לא דרכים.

חלק מהתקציב הכולל של המכללה נשען על גביית שכר לימוד. מדובר בסטודנטים שזקוקים למלגה ולסיוע על מנת שהם יוכלו ללמוד. זאת מכללה צעירה שעדיין מתהווה. המכללה קיימת משנת 2002, שאז היא קיבלה את ההכרה של מה"ט.

במה היא שונה מכל מכללה אחרת?

בוא נבהיר את זה, זה מאוד פשוט. קודם כל שכר לימוד. אתה מכיר אותי כמנהל של "מעלה". יש שאלה של תשלום שכר לימוד. רוב האוכלוסייה במגזר הערבי, כידוע ממחקרים של הביטוח הלאומי, נמצאת במצב של עוני. אין להם מאיפה לשלם שכר לימוד ולכן יש תת תשלום, שנובע ממצב שאנשים לא יכולים לשלם שכר לימוד.

הבעיה השניה היא, שאין תחבורה ציבורית. במגזר היהודי יש תחבורה מכל מקום לכל מקום. במגזר הערבי אין תחבורה ציבורית בין הכפרים לבין המקום שבו נמצאת המכללה בטייבה. כתוצאה מכך המכללה צריכה לארגן הסעות והדבר עולה כסף.

הסיבה השניה נכונה גם לגבי "מעלה". אנחנו מדברים על גירעון מצטבר של 150,000 שקל שהצטבר במשך 6 שנים. כשנכנסתי ל"מעלה" נכנסתי למצב של גירעון של 1.5 מיליון שקל. למה? בגלל גודל המכללה. רוב המכללות בארץ הן מכללות ענק שבתוכן יש מחלקה לקולנוע. כאן מדובר במכללה שעוסקת רק בקולנוע. היא דומה יותר ל"מעלה" או סם שפיגל, מאשר המכללות האחרות, לכן מלכתחילה המכללה עומדת בתת תקצוב.

לשם השוואה,התקציב שלהם כרגע הוא מיליון שקל. כשנכנסתי לפני 10 שנים ל"מעלה", התקציב היה 3 מיליון שקל.

המדינה גם אז לא תמכה.

היא תמכה. אולי היא לא תמכה מספיק, לכן היה גירעון של 1.5 מיליון שקל.

יש פה התארגנות של קבוצה רצינית וחזקה של אנשים שמוכנים לעמוד מאחורי המכללה. אנחנו מבינים שדרושה תכנית הבראה וטיפול יסודי כדי להגיע למצב שבו היא תוכל להיבחן כמו שאר המכללות. בהמשך נציג בהמשך מה אנחנו רוצים לעשות ואיזה תכנית אנחנו מציעים.

אני מנהל את המסלול הלימודי במכללה. במשך 18 שנה ניהלתי את מרכז התקשורת במכללת ספיר. הסטנדרטים של בתי ספר להנדסאי קולנוע וטלוויזיה נקבעו על ידי מכללות כמו מכללת ספיר, תל חי, ועמק יזרעאל. הסטנדרטים שלהם היו גבוהים. בזמן שניהלתי את מרכז התקשורת ואת מסלול הלימודים בספיר, לא נקנתה אפילו קלטת או ציוד מהתקציב השוטף של המכללה. הכל היה מתרומות. האולפן נבנה מתרומות, הציוד לאולפן נקנה מתרומות והמצלמות ניתנו על ידי תרומות. שי חרמש היה אז ראש המועצה והיה מביא תורמים.

למכללת אל מנאר אין תורמים. כל מה שיש לנו זה שכר הלימוד של התלמידים ומה שמה"ט נותנת. הסטנדרטים בבתי הספר האלה נקבעו על ידי כספים שהגיעו מתורמים. בסך הכל מסלול הלימודים יקר והציוד יקר. לפחות בשתי מכללות שאני מכיר כמו עמק הירדן, הציוד לא נרכש על ידי השוטף אלא הכל בא מתרומות.

זאת עוד סיבה למה המצב כאן שונה.

אין רשות מקומית שעומדת מאחורי המכללה. פה אין מול מי לעבוד.

אני רוצה להוסיף נקודה מאוד חשובה למה הקמנו את המכללה הזאת. אני באתי מתחום החינוך. אני גמלאית שבאה מתחום החינוך. עבדתי 30 שנה בחינוך. עברתי את כל המעגלים של החינוך משנות השבעים. הייתי מדריכה בבתי ספר ועבדתי בטלוויזיה החינוכית ומשם בא לי הרעיון של הקולנוע. כשהייתי מדריכה בטלוויזיה החינוכית נכנסתי לבתי הספר כד להחדיר את המדיה הזאת. מצאתי שאפילו המורים לא מבינים על מה אני מדברת. ירד לי האסימון שאנחנו לא יודעים מה זה קולנוע וטלוויזיה. לא רק שאנחנו לא שותפים, אנחנו צופים ולא מבינים כלום ממה שאנחנו רואים. להיפך, יכול להיות שאנחנו מחדירים דברים שהם לא טובים ואנחנו מבינים אותם לא נכון. . זאת אחת הסיבות למה נכנסתי לתחום הזה.

אחרי זה קיבלתי תפקיד של מנהלת פסגה ושכחתי את הרעיון של הקולנוע אבל זה נשאר לי בראש. בשנת 1999 חזר לי עוד פעם הדבר שאני רוצה ללמד קולנוע וטלוויזיה. ניגשתי למה"ט. שיגעתי את סמי ואת שלום ובסוף, תודה רבה להם, נתנו לי את ההזדמנות לפתוח את המגמה לקולנוע וטלוויזיה. אני זוכרת מילה שסמי אמר באותו יום: "את לא תחזיקי מעמד 6 חודשים". אמרתי לו שאני אפתיע אותו ואחזיק מעמד לנצח.

לקחתי את האתגר ופתחנו את את המכללה מהכיס הפרטי שלי ושל מוחמד. שכרנו מקום והתחלנו לעבוד. קיבלנו הכרה ומה"ט התחיל להעביר לנו כספים.

מעניין שזאת חברה שלא ידעה מה זה קולנוע וטלוויזיה. בנות שאפילו לא נתנו להן לצאת מהכפר שלהן הגיעו ללמוד. אני נתתי להם הזדמנות של יצירה, של קולנוע של עבודה. התחיל דבר מדהים.

מבחינת עשייה יצירתית זכינו בשנה הראשונה שלנו בתחרות סרטים עם הסרט "ילדי הצמתים". זה לא בגלל שאני דוניה וזאת אחלאם, אלא מפני שזה מגיע לנו. בשנה השניה שלנו הקרנו את הסרט ילדי הצמתים בסינמטק בתל אביב. יש לנו פרויקט "נשים מספרות אהבה". זיו נווה האמינה בנו ועשינו פרויקט משותף עם אוניברסיטת תל-אביב. זה פרויקט מתאים שהקרנו בפסטיבל חיפה.

עכשיו יש לנו פרויקט מדהים, "אדמה", עם עמק הירדן. ישבה ועדה בסינמטק, שמעה את הסטודנטים שלנו ואת הסטודנטים מעמק הירדן וקיבלנו שווה בשווה מספר סטודנטים שיזכו בתחרות. זה נותן לי את התיאבון לאתגר ואני רעבה. מה זאת אומרת רעבה? אמנם אין לי כסף למרות שאני מנסה לגייס כספים אבל לא מצליחה. כל אחד שולח אותי לאזור שונה. עטלף רוקד בכל המקומות אבל אף אחד לא הסתכל עלי. זיו נווה נתנה לי את הכוח ביצירה של הסטודנטים. אודי ליאון מלווה אותי כל הזמן ותודה רבה לו. מרצה אורח שלא מקבל כסף. הוא תמיד איתי, תמיד ליד הסטודנטים שלי בכל שעה ובכל דקה. זה גם נתן לי את הכוח. נכון שלא נתנו לי מיליונים אבל נתנו לי את הכוח להמשיך.

תודה רבה למה"ט על מה שהם נתנו לי, אני לא אומרת שהם לא נתנו. כשהתחלתי הייתי במינוס של מיליון. עכשיו אני במינוס של 150,000 שקל. אני אומרת להם: אתם רואים את ההישגים שלנו. התלמידים שלנו מצליחים בבחינות.

מדברים על דו קיום. אני עשיתי דו קיום בטייבה, במקום שיש הרבה סטיגמות. יש לי 15 מורים יהודיים שבהתחלה פחדו להגיע כי אוי ואבוי מה יעשו לנו הערבים. לא רק זה, יש עוד סטיגמות על טייבה. פהמי בא מרהט ובאים סטודנטים גם מואדי ערה ומבקעה. אז עשיתי עוד דבר, דו קיום עם הערבים עצמם. יש לי גם בנות בדוויות שעובדות בקרן קרב עם התעודה שלי. אומרים עליהן שהן מקצועיות. בנוסף לשעות של מה"ט לימדנו שעות נוספות. עשינו 5 ימים פתוחים לכל הסטודנטים. אפילו בבית שלי הם דופקים ואני פותחת להם, לתרגום ולהבנה ולכל מיני דברים. בסופו של דבר, זיו מחבקת אותי, ורד מחבקת אותי ודני מחבק אותי. כולם רואים שאני לא מרוויחה. תאמינו לי שהפסדתי הרבה מהכיס הפרטי שלי. תמצאו שהחשבונות שלי נמצאים במצב שחבל על הזמן. תגידו שזאת, לא רק משוגעת, היא לא בסדר בכלל.

אבל לקחתי על עצמי אתגר. אמרתי למה שלא נהיה על המסך? למה דני יעשה סרט עלי, בזמין שרסעה עשתה סרט על אבא שלה וזכתה בו בפסטיבל חיפה? היא מספרת את הסיפור של אבא שלה. למה שדני יבוא לספר את הסיפור על אבא שלה? זה מאוד חשוב.


עוד משהו. אנחנו חיים איתכם כל החיים האלה. חלק גדול לא יודעים מי אנחנו. דרך המדיה הזאת אנחנו יכולים לעשות שותפות, עשייה בריאה יפה ומעניינת.

למה אתם לא עושים?

מה אני אגיד לך, אין לי כסף.

ראיתי את ילדי הצמתים אבל זה לא בדיוק אתם.

ילדי הצמתים באים לאום אל פחם. גדעון שאל אותי האם אלה מטייבה. אמרתי לגדעון, דרך הסרט, שהם לא מטייבה.

באמת שמעתי מאנשים שונים על הרמה המקצועית. אני רוצה להדגיש שעשיתי את הישיבה הזאת על אף שזאת פגרה של הכנסת ואין ישיבות כי ראיתי דחיפות מאוד גדולה בסוגיה הזאת.


רציתי לשמוע את הסטודנטים. מי רוצה לדבר?

אני מאום אל פחם. אני סטודנט, סיימתי שנה א' ומתחיל שנה ב'. כל החיים שלי חיפשתי את כיוון הקולנוע. החלום שלי מהילדות היה להיות מקצועי בקולנוע ובטלוויזיה. חיפשתי הרבה. כל פעם היו אומרים לי ללכת למכללה אחרת. פעם אמרו לי ללכת למכללה בכפר הירוק שנקראת "חשיפה". מצאתי שאני הערבי היחיד במכללה הזאת. אף אחד לא יכול היה לעזור לי בשפה שלי. היו מדברים איתי רק בשפה העברית. הרבה פעמים רציתי להבין משהו או שיעזרו לי אבל אף אחד לא יכול היה לעזור לי כי לא הבינו מה אני רוצה. אני יודע ומבין עברית אבל אני לא יודעת להגיע לביטוי הנכון בעברית. בסופו של דבר חיפשתי ובמזל אמרו לי שיש מכללה בערבית לקולנוע. הלכתי למכללת אל מנאר ובאמת מצאתי הכל.

מצאתי את הנקודה הראשונה שבה אני יכול להתחיל בחלום שלי. אני אוכל לרכוש מקצוע ולקבל את כל מה שאני רוצה באופן מלא. לא חסר לי כלום כי אני יכול להבין את הכל. יכולים להגיד במילים שאני יכול להבין ולשאול. אם אני מחפש חלום אז חייבים לתת לי ללכת לכיוון הזה. אני רוצה שמישהו יעזור לי בחלום הזה.

אתה גר באום אל פחם?

כן.

איך אתה מגיע?

יש נסיעה מסודרת שלוקחת אותנו כל יום לאום אל פחם. כשלמדתי ב"חשיפה" הייתי מגיע באוטו שלי. עכשיו אני מגיע למכללה באופן מסודר. לוקחים אותי לטייבה ובחזרה.

לכפר הירוק היית מגיע עם המכונית שלך?

כן, אבל היו לי הרבה בעיות. פעם תפסו אותי המשטרה ועשו לי בלגאנים. כל פעם היה לי בלגאן עם הנסיעה הזאת. עכשיו התחלתי לראות שהחלום שלי מתגשם.

אתה עובד?

כן, אני עובד כצלם. אמרתי לך שאני אוהב את הכיוון הזה מהילדות שלי. התחלתי לעסוק בצילום בגיל 13.

אברהים הוא אחד הבמאים שנבחר בפרויקט "אדמה". הסרט שלו יוקרן בפברואר או מרץ בערוץ 8.

אני מבקעה אל גרביה. מזמן חיפשנו מכללה שמלמדת בערבית. אני רוצה שהדור שבא ידע שיש מכללה ערבית מוכרת על ידי מה"ט. האמת שחיפשתי הרבה. שמעתי על מכללת מנאר. הלכתי ובדקתי ויצא מה שאני רוצה. כשהתחלתי ללמוד הייתי עורך בעיתון ואחר כך התקדמתי. אני גם חושב שיש אנשים במגזר הערבי שמחפשים מכללה כמו מכללת אל מנאר. אם יש מכללה אחת כזאת, אז משרד החינוך ומה"ט צריכים לתת לה גב.

אני רוצה לומר משהו אידיאולוגי ואחר כך להיות פרקטי. ברמה האידיאולוגית, הסיבה שהתחברתי למכללה היא שכאיש ערוץ 2 אנחנו מחויבים על פי חוק ועל פי המכרז להביא למסך ייצוג של אוכלוסיות שונות. הבעיה היתה גם בעבר כלפי המגזר הדתי ו"מעלה" נתנה לה פוש גדול. כשראיתי את אל מנאר אמרתי לעצמי שזה "מעלה" הערבי". זה בא לתת מענה לבעיה שאין יוצרי קולנוע שבאים מתוך המגזר. לכן מבחינתי, האופציה של סגירת המכללה היא אינה אופציה כמו שלא יעלה על הדעת לסגור את "מעלה".

היית פותח מכללה חרדית?

אנחנו עובדים על זה. אני ממש לא צוחק. אנחנו עובדים על זה באופן קונקרטי ויכול להיות שזה יהיה קשור עם מה"ט. אוכלוסיות כמו דתיים, חרדים וערבים, לפחות חלקם הגדול, לא יכולים להגיע דרך מסגרות אוניברסאליות. הם לא מוצאים את עצמם שם והם לא מצליחים לדבר את השפה התרבותית, הם צריכים את השפה המתאימה להם. לכן סגירה היא בכלל לא אופציה.

עכשיו יש לנו בעיה מעשית ואני רוצה לומר תודה לאנשי מה"ט וזה לא ציני בכלל. אני אומר תודה כי אני חושב שאנשי מה"ט צלצלו בפעמון בזמן הנכון. כלומר, יש קשיים בניהול ובארגון. אני עוקב די מקרוב אחרי מה שקורה במכללה והמכללה זקוקה לניעור. טוב מאוד שהם עושים את הניעור הזה. עכשיו צריך לבנות את תכנית השיקום. זיו, אני ועוד כמה אנשים, שהחלטנו לאמץ את המכללה ולקחת אותה תחת חסותנו, בנינו תכנית שיקום יחד עם דוניה, שכוללת את הרכיבים הבאים: גיוס תורמים. אנחנו כבר הולכים להביא אליהם ביקור תורמים בסוף החודש,
כשהמטרה העיקרית היא לעשות מערכת מלגות שתשלים את הפער. בואו לא נשכח, שמדובר רק ב-150,000 שקל.

זה יותר.

אז 300,000 שקל. כמי שהיה צריך להסתדר עם גירעון של 1.5 מיליון שקל, זה בכלל לא מפחיד אותי. את זה אפשר לגייס. בוודאי כאשר אתה בעצם נותן עזרה ומאפשר לו ללמוד. בעניין הזה אנחנו משוכנעים.

מעבר לזה, ברור לגמרי שצריך להכניס למכללה מנכ"ל רציני שייקח את הדבר הזה תחת חסותו כי המכללה, בגלל האילוצים שלה, צריכה כוח ארגוני מיוחד. אנחנו רוצים להקים הנהלה שתכלול אנשים בעלי ניסיון שתפעיל את המנכ"ל. המנכ"ל ייקח על עצמו את האחריות.

להערכתי, בתוך שנה אפשר להביא את המכללה למצב מצוין. לומר את האמת, המצב האידיאלי, בסופו של דבר, הוא להוציא אותם ממה"ט. אם אתם מכירים את המודל של "מעלה" ושל "סם שפיגל" אתם יודעים שאלה ממש בתי ספר לקולנוע. זה לא יקרה מהיום למחר וזה תהליך שייקח זמן. יש נכונות מהצד של השר מג'אדלה והוא מעוניין בדבר הזה אבל זה לא דבר שיקרה מהיום למחר.

אם כרגע תושהה פתיחת המכללה לעוד יום אחד אין שנת לימודים. אי אפשר לפתוח שנת לימודים בינואר. אם תלך שנת לימודים - - -

הלימודים באוניברסיטאות נדחו לינואר.

כן, אבל אנחנו מדברים על כלל ארצי. מכללה מהסוג הזה לא יכולה להיפתח באמצע שנה. או שהיא נפתחת עכשיו או שהיא תיסגר. לדעתי, אם היא נסגרת עכשיו היא נסגרת לתמיד.

למה המכללה לא יכולה להתפתח ולהיות גדולה?

זאת שאלה וזה יהיה אחד של התפקידים של המנכ"ל, לבחון את האופציה הזאת. האינטואיציה שלי אומרת שלא, אבל יש כאן הרבה שאלות. אולי היא יכולה להתחבר למכללה אחרת, זאת גם אופציה שאנחנו בוחנים. אוניברסיטת תל אביב מוכנה לקחת אותה כסוג של שלוחה שלה. צריך לראות איך זה יעבוד מבחינה מנהלית כי אוניברסיטת תל-אביב היא לא מכללה. יש פה כל מיני שאלות אדמיניסטרטיביות ואקדמאיות שזקוקות לבירור. בדבר אחד אנחנו בטוחים: אפשר להבריא את המכללה במתכונתה הנוכחית, תחת מה"ט ובמהלך השנה הזאת. תודה שצלצלתם בפעמון אבל כל מה שאנחנו מבקשים זה שיתנו לנו שנה לעמוד במבחן הזה. תעצרו את תהליך הסגירה למשך שנה. אם בעוד חצי שנה תראו שאנחנו לא בדרך הנכונה, אז בבקשה.

נפגשתי עם לימור ניסן, האחראית במה"ט על הנושא. היא נסעה לחודש לחו"ל. קיבלנו ממנה אישור עד ל-6.11. זאת אומרת, עד ה-6.11 הם לא יכריזו על סגירה. שנת הלימודים אמורה להתחיל ב-26.10. זה מה שסוכם. עד ה-6.11 אנחנו צריכים לתת תשובות.

אני מכיר את המכללה הזאת מאז הקמתה. אישרתי את הקמתה כשהייתי ראש מה"ט, לפני כ-6 שנים. אין לי מה להוסיף מעבר למה שנאמר כאן על הייחוד של המכללה, על היכולת שלה להביא את מה שנאמר כאן.

כדי להעמיד דברים על דיוקם צריך לומר שיש עוד מספר מכללות של מה"ט, כמו עמק הירדן וספיר ותל חי, ששם לומדים לימודי קולנוע ובהם יש סטודנטים וסטודנטיות ערביים. הם לא מכללות מכללה ערבית אבל יש לימודי קולנוע גם לאחרים.

כמה בדיוק? זה מאוד משנה כי אנחנו מדברים על 20% מהאוכלוסייה. שני סטודנטים במכללה זה כלום.

הרי אנחנו בעד המכללה. מאז שהמכללה קמה, מבחינת המצב הכלכלי שלה היא מקרטעת כל הזמן.

תסביר את המבנה.

מה"ט, כמו מל"ג, נותן לכל סטודנט עבור הלימודים שלו בערך 12,000. הסטודנט אמור לשלם כ-7,000 שקלים לשנת לימודים. הכלל הזה הוא לגבי כל המכללות ויש לנו כ-70 מכללות, שחלקן מכללות כלליות וחלקן מכללות ספציפיות לאומנות או לקולנוע והן כולן תחת מה"ט.

איך המכללה הזאת רשומה?

המכללה היא חברה עסקית.

המכללות השונות, שמוכרות על ידי מה"ט, חלקן הם מלכ"ר, חלקן עמותות וחלקן חברה עסקית. מכללת אל מנאר היא חברה עסקית.

אני רוצה להבין למה בחרתם במבנה של חברה עסקית?

אני המנהל האדמיניסטרטיבי במכללה. כשהתחלנו עם הרעיון בשנת 2000 דוניה היתה מנהלת במרכז הפדגוגי במשרד החינוך. חוות דעת של היועץ המשפטי של משרד החינוך היה שאסור לה להיות בעמותה מבלי לקבל אישור. היא היתה מתוכננת לצאת לפנסיה עד שנקבל את ההכרה. הגשנו את הבקשה בפעם הראשונה דרך העמותה, שקיימת עד היום.


ב-2002, כשקיבלנו את ההכרה, היועץ המשפטי אמר שהיא לא יכולה לנהל את המכללה היות והיא מנהלת מרכז פדגוגי, אז הגשנו את זה כחברה עסקית עד שהיא תעבור.

חברה עסקית היה מותר לה לנהל?

כן, מותר לה להיות חברה עסקית אבל לא לנהל עמותה.

בהתחלה היתה עמותה. בשנת 1999 הגשנו בקשה למה"ט להכרה ולא קיבלנו. העמותה לא היתה פעילה 3 שנים ולא היה בה כסף ולא כלום. בזמן הזה כבר יצאתי לפנסיה. ב-2001 יצאתי לפנסיה וב-2002 קיבלנו את ההכרה. בזמן שהגשנו את הניירות שלנו להכרה העמותה כבר לא היתה פעילה אז הקמנו מהר חברה עסקית.

עכשיו סוגרים את האופציה הזאת. עד עכשיו היתה אופציה להקים חברה ללא מטרת רווח. עכשיו כבר לא כדאי לכם לעשות את זה.

3 שנים צריך להיות מלכ"ר. עכשיו אנחנו בדיוק 3 שנים.

מלכ"ר לא יעזור עכשיו. הדרך היחידה שלכם היא שתבקשו להיות עמותה ואז נהפוך את ההכרה שלכם מחברה בע"מ לעמותה. אין לנו בעיה עם זה.

כבר הקמנו חברה לתועלת החברה ורשמנו אותה אצל רשם ההקדשות. החברה הזאת פעילה. חלק מהפעילות של החברה של אל-מנאר לחינוך והשכלה העברנו לאל-מנאר להשכלה. היא פעילה כבר שנתיים אבל רוב הפעילות היתה בחברה הישנה. המסגרת החוקית והתאגיד כבר קיים. אנחנו ערוכים לזה.

בסדר גמור, אבל זה לא העניין.

לשאלתך, אנחנו מתקצבים אותם כמו שאנחנו מתקציבים את יתר המכללות. יש תקציב אחיד וקבוע.

אתם לא עומדים על זה שהגופים יהיו מלכ"רים.

לא. יש כאלה שהם חברות בע"מ והם החלק הקטן יחסית, יש חברות מלכ"ר ויש עמותות. הרוב הן עמותות. המכללות הגדולות הן דווקא עמותות. זה לשאלת התקצוב.

בשלוש השנים האחרונות התמוטטו מספר מכללות ומאות סטודנטים למעשה איבדו את כל כספם ועולמם. כתוצאה מזה, לפני שנתיים נקבעו כללים הרבה יותר מחמירים, שבמושגים של אנשי המקצוע הם נקראים איתנות פיננסית. נקבע שמכללה יכולה להמשיך לקבל הכרה בתנאי שהאיתנות הפיננסית שלהם היא לפחות דרגה 2 מתוך 6. האיתנות הפיננסית של המכללה, נכון ל-2007 היא 2. גם בשנים לפני זה האיתנות הכספים שלהם היתה נמוכה מהסיבות שהם מנו כאן ואני לא אחזור עליהן.

אנחנו שכרנו רואה חשבון, גינזבורג, שהוא מאוד מתמצה ועובד עם משרדי ממשלה. הוא כתב לנו, שבנתונים שהמכללה נמצאת בה הוא מייעץ לנו לשקול משפטית אם בכלל להתקשר איתם כי המצב שלהם דיי חמור. הוא כותב שבהתאם לדוח הנתונים בבנק ישראל, למוסד חשבון בנק מוגבל בנסיבות מחמירות שמשמעותו הגבלה בשני בנקים שונים לתקופה של שנתיים, עד סוף 2009. הוא אומר שנתונים אלה אומתו על ידי שיחה עם מנהל הבנק. לאור האמור הוא ממליץ לשקול את ההשלכות המשפטיות של המשך ההתקשרות בכלל וההמשכיות של המוסד.

בכל קנה מידה אובייקטיבי, וליבי איתם, אנחנו צריכים להפסיק את ההתקשרות איתם לאלתר ובכלל ולא להמשיך פעילת איתם.

אחרי שאמרתי את הגזירות אומר מה בכל זאת סיכמנו.

מה הגירעון?

גירעון מצטבר של 300,000 שקל מתוך תקציב של מיליון שקלים.

מה הגירעון השוטף של השנה?

לפי מיטב זכרוני ב-2007 זה היה 150,000 שקל, ומתוך זה אולי 80,000 שקל זה פחת. זה ירידת ערך של הנכסים. זה לא כתוצאה מהפעילות השוטפת אלא רק כשמפחיתים את הנכס של המחשבים, שזה 33%, הריהוט וכל הדברים האלה.

הגירעון עכשיו הוא יותר קטן?

לא, הגירעון הוא קצת יותר גדול אבל אני מסביר שהגירעון נובע מהוצאות פחת של הנכסים ולא תוצאה של פעילות שוטפת כי בפועל מפסידים.

אני מדבר על הניהול השוטף.

אם אנחנו מוסיפים תקציב ומגבירים את הגבייה מהסטודנטים, אז כל הגירעון הזה יכול היה לרדת. קודם הסבירו חברי את הבעיות של הגבייה מהסטודנטים וזאת בשל בעיות סוציו אקונומיות.

בעברית פשוטה, יש בעיה של גבייה מהסטודנטים, יש הוצאות יתר שהמכללה לוקחת על עצמה מתוך התקציב ואז הם לא מאוזנים. כל השנים הם לא מאוזנים. צריך להגיד את הדברים באופן מדויק.

מה אנחנו עושים כדי להציל את המקום החשוב הזה?

מבחינת הנהלים שלנו ומבחינה משפטית אין לנו יכולת להפלות אותם. הם לא המוסד היחיד שבחודשיים האחרונים הודענו לו שעקב המצב הפיננסי שלהם הם לא ימשיכו איתנו. אלה מה? אנחנו לא סוגרים את המכללה. אמרנו להם שהשנה הזאת, שנה א' לא תיפתח. במושגים שלנו אין המשכיות. הסטודנטים בשנה ב' וג' ימשיכו כרגיל ונמשיך לתקצב אותם. אנחנו לא מפסיקים להם את הפעילות לאלתר, כפי שעשינו במכללה אחת לפחות.

שנית, נתנו להם הזדמנות – אגב, הזכירו כאן את שר התרבות מג'אדלה כמי שהולך לגייס כספים מאבו דבי וקטר וחברי כנסת אחרים שכולם אמרו שיתרמו. שום דבר לא קרה, הכלה פקה פקה.

הייתי נזהר מסביב השולחן הזה להגיד על השרים פקה פקה.

אני מקבל את ההערה.

מילא שאזרחים מדברים כך, אבל פקיד ממשלתי בכיר שיגיד שהכל פקה פקה זה - - -

אני מקבל את ההערה שלך ואני מתנצל אם פגעתי במישהו.


לגופו של עניין.

אני לא מבין למה צריך ללכת לאבו דאבי. מה זה קשור לאבו דאבי? אנחנו מדינת ישראל.

אנחנו לא יכולים לפתוח את שנת הלימודים באוקטובר הקרוב מהסיבות שאמרנו. אנחנו מוכנים לתת למכללה ארכה למשך 3 חודשים. יש אצלנו לימודים שמתחילים בסמסטר אביב בחודש פברואר. אם במהלך השלושה חודשים האלה הם יצליחו להתארגן - - -

זאת אומרת שהתאריך של ה-6.11 הוא לא רלוונטי?

לא.


גם בימים כתיקונם אנחנו פותחים לימודים בסמסטר אביב בחודש פברואר. שנת הלימודים מתנהלת כרגיל והיא לא פוגעת בתלמידים ובלימודים.

כמדינת ישראל וכוועדת החינוך והתרבות אני מאוד מעוניין במכללה הזאת. באיזה נסיבות תסכימו לאפשר לפתוח את שנת הלימודים כסדרם? מה הדרישה שלכם כדי שהדבר הזה ייפתח בזמן? ברגע שלא פותחים שנה א', זה נותן מסר שהמוסד אומר להיסגר. זה מסר לא טוב.

ברור לי לגמרי שצריך להיות סדר. זה לא יכול להיות חברה פרטית. זאת צריכה להיות עמותה שמנוהלת בספרים כסדר. צריך גם לבסס את הבסיס הכלכלי של המקום. זאת תביעה טבעית ונכונה של הממשלה.

אבל, ברגע שאתם קובעים שלא תיפתח שנה א', עלול להיות מצב שהכל נופל. לכן אני שואל אותך, באיזה נסיבות אתם מוכנים שהשנה כן תיפתח? איזה ביטחון אתם צריכים? מה אתה צריך כדי לאפשר להם לפתוח את שנה א' ובמשך השנה הם ייצבו את עצמם ויחסלו את הגירעון? אני מבין שאתם לא יכולים לתקצב אותם ביותר כסף, אנחנו מכירים את המגבלות. בכל זאת, יש פה שיקול דעת. איך אפשר לשנות את שיקול הדעת כדי כן לאפשר להם לפתוח? אני מכיר את התחום הזה ועכשיו זאת תקופה קשה לגיוס כספים. אנחנו נרגיש את זה בכל עולם העמותות הפילנתרופיות במדינת ישראל.

לפני ראש השנה אני תמיד מתקשר לכמה אנשים שתורמים כסף רב למטרות שאני תומך בהן, כולל המטרה של דו קיום בישראל. כשאני מדבר עם מיליארדרים רציניים, בסוף השיחה אני מרגיש שאני צריך לשלוח להם אוכל לחג. עד כדי כך התחושה היא קשה. אני מניח שחלק מזה תחושה וחלק מזה יעבור.

גם אתה אמרת שהמוסד הזה חשוב וחיוני לפיתוח של החברה האזרחית במדינת ישראל והשוויון וכל הערכים שחשובים לנו. אם אתה אומר לתורם שעומדים לסגור את המקום וכבר לא מאפשרים פתיחה של שנה א', זה לא מסר שאפשר להעביר לתורם.

לכן אני שואל אותך, באיזה נסיבות נוכל לפתוח את שנה א'?

אני לא יכול לתת לך תשובה מדויקת רק אומר לך כך: אם יכניסו חלק מהסכום עד סוף אוקטובר באופן שנוכל, מבחינת המנהל התקין, לומר שהתחיל מהלך. אני לא יכול להפלות אותם על פני אחרים שלא קיבלו הזדמנות כזאת. זה צעד אחד.

הצעד השני הוא בניית תכנית הבראה שתגשר על כל הגירעון הזה. אז אפשר יהיה לתת אישור לפתוח את שנת הלימודים באוקטובר.

אתה אומר שאם עד סוף אוקטובר תהיה התחלה של מהלך שיהווה שינוי של המציאות הנוכחית וגיוס תרומות, יחד עם תכנית הבראה שתופעל למשך כל השנה, אז המשרד מוכן לתת את ידו לפתוח את שנת הלימודים.

אני רוצה להתנות את מה שאני אומר. אם יוכנס סדר גודל של 100,000 שקלים אז אני יכול להציג את זה לרואה חשבון שלנו כדי שהוא ייתן חוות דעת מקצועית.

בסופו של דבר אתה מחליט ולא רואה החשבון.

אם הוא ייתן לי עמדה קטגורית חד משמעית, אני לא אוכל להתעלם ממנה.

לפעמים אנחנו רואים שרואי החשבון השתלטו במקום הממשלה ובמקום הכנסת. רואה חשבון מופקד על התרבות במדינת ישראל?

גם אני מתקומם נגד זה ונגד חוות דעת משפטיות שכובלות אותנו. אף על פי כן, לפחות במבחן השוויוניות כלפי אחרים שכבר קיבלו תשובה כזאת קטגורית, חייב להיות מהלך כפי שאתה רמזת עליו, כדי שייתן לנו את שיקול הדעת וגם את ההתבססות על מנהל תקין וחוקיות כדי שאוכל להסביר מדוע הם קיבלו הזדמנות.

אני רוצה להציע משהו. סך הגירעון על פני 6 שנים של תפעול של המכללה הוא כ- 350 אלף שקל. אני חושב שלהשיג עכשיו, בתוך שלושה שבועות, סכום של 100,000 נוספים זה סף מאוד גבוה. אני מציע, כדי שנגיע לפיתרון, שתהיה התחלה - הרי זה לא יהיה סוף גיוס הכספים וברור שזה יהיה מלווה עם תכנית הבראה. אני לא רוצה להתמקח פה על 5,000 שקלים לכאן או לכאן.

אני מציע שאם יכנסו לחשבון 50,000 שקל ואתם תראו שיש מהלך ויש תורמים שיש איתם שיחה, תיראו שזה דבר רציני וכולם לוקחים את זה ברצינות – היו גופים גדולים שפנו אלי בנושא הזה כמו הפורום להסכמה אזרחית וגופים אחרים. אלה גופים מאוד גדולים שעובדים בתוך מדינת ישראל למען דו קיום אמיתי.

אם זה מקובל עליכם, אני רוצה להמליץ שכבר תשימו את הכסף בחשבון ותתחילו בשיח עם תורמים נוספים. לדעתי צריך להכניס את זה עד ה-25.10. אני עוד מחמיר איתם, הם צריכים להכניס את הכסף עוד לפני תחילת שנת הלימודים.

אני חושב שזה מתאים לסדרי הגודל עליהם אנחנו מדברים פה. תעשו תכנית הבראה לכל השנה שגם רואה החשבון ירגיש איתה טוב. המכללה עוברת להיות עמותה וברור שצריך להיות ניהול תקין. יהיה שם מנכ"ל וצריך לדעת שמנכ"ל זה הוצאה נוספת. אם רוצים מנכ"ל רציני במיידי זאת הכנסה ולא הוצאה. אני לא רוצה להיכנס לפרטים אבל ניהלתי כבר כמה דברים.

אנחנו בוועדת החינוך נעקוב אחרי הביצוע של הדבר הזה. אני חושב שאנחנו יכולים להיות אנשי בשורה ולקבל גם את ההסכמה של מה"ט ושל הממשלה.

אני יועץ השר אלי ישי. לפני כשנתיים יצא לי לבקר במכללה. המכללה מאוד חשובה לכל מגזר המיעוטים. השר אלי ישי יודע את זה טוב מאוד.

הוא יכול להכניס את זה להסכם הקואליציוני.

אנחנו נשתדל לעשות גם את זה.

כמובן שזה ברמת ההלצה.

כאבה לי אמירה שמעתי מדוניה, שאמרה "אנחנו ואתם". אני רוצה להעיר שלפני כשלושה חודשים השר ביקר בטייבה והשקיע קרוב ל-5 מיליון שקל באזור התעשייה בטייבה.


יושב פה מנהל המחלקה, שלום בן משה ואני בטוח שהוא יעשה כמיטב יכולתו על מנת שהמכללה הזאת תמשיך לפעול.

כיועץ השר, אתה מגבה את ההמלצה שלנו למשרד.

שמעתי כל מילה שאדוני אמר, ואני מקבל את הכל.

אני רוצה רק לסייג. אנחנו נצטרך לבדוק עם רואה החשבון מה המשמעות העניין שלמכללה יש מגבלה חמורה בשני בנקים ואיך זה משפיע. צריך לזכור שאם חלילה המכללה תתמוטט, כל הכסף שהסטודנטים שילמו ירד לטמיון ואף אחד לא יקבל אותם למוסד אחר מבלי שישלמו שוב. זה מה שעומד לנגד עינינו.

אני רואה מה שקורה בבנקים בתקופה האחרונה ואת מי מגבילים בבנקים ובשל איזה סכומים הם מגבילים. אני לוקח ברצינות כל שקל אבל פה באמת אנחנו באמת מדברים על גרושים. זה לא שהמדינה מסכנת פה סכומים שיביאו לפגישה דחופה בין שר האוצר לנגיד בנק ישראל. אנחנו מדברים פה רק על הסטודנטים של שנה א'. בסך הכל מדובר בכ-20 סטודנטים ששכר הלימוד שלהם הוא כ-7,000 שקלים. מקסימום אתה מסכן 140,000 שקל. אני לא חושב שיש פה באמת סכנה.

אני רק רוצה להוסיף להצעתך. יש את קרן גשר שהיא עמותה מסודרת שמוכנה לקחת את הפרויקט הזה. זאת אומרת, גם להיות צינור להעברת הכספים בצורה מבוקרת, לפחות עד שהמכללה תוכל להתקיים בזכות עצמה.

ישנו תורם שיגיע בסוף החודש. זאת לא הפתעה, הוא כבר הוכן מראש.

זה תורם שתרם 300,000 לפרויקט של "עבודה ערבית".

הוא קרא את החומרים והוא מעוניין לבדוק את נושא המכללה. אנחנו באים אליו עם תכנית מאוד מסודרת.


חבל שאין פה נציג של משרד התרבות. הבנתי מיוסי פרוסט, היועץ של השר, שמג'אדלה קיבל כסף מהאוצר, שלא קשור לתחום הקולנוע והם מנסים למצוא דרך להעביר כסף מהתקציב הזה למכללת אל מנאר. הם עדיין לא מצאו את הדרך הנכונה.

אם באמת יש את הבעיה שהבנקים סגרו את החשבון והניהול יכול להיות דרכם בתקופת המעבר, האם זה אפשרי שהניהול השוטף יהיה דרך קרן גשר?

אני מנהל המחלקה לתקצוב במה"ט. מחובתי להעביר את הכסף למכללה כי אני קשור איתה בהסכם. היא יכולה לסייע להם בניהול ואני לא מתערב.

צריך להיות ברור שסגירת שנה א' היא לא אופציה.

כבר ירדנו מזה.

אני רוצה לומר משהו לגבי הבדיקה של רואה החשבון. במידה מסוימת הוא מטעה. הולכים לפי קריטריונים של בדיקות מכללות גדולות עם היקפי כסף גדולים. אני לא מציע להתעלם מהבדיקה של רואה החשבון שלכם, אבל לקחת את זה בעירבון מוגבל ולבחון את מכללת אל מנאר לפי הנתונים שלה.

הם חייבים ללכת לפי חוות הדעת של רואה החשבון שלהם. כמובן שזאת לא תורה מהשמיים אבל בסופו של דבר השיקול וההחלטה הם בידי מי שמנהל את מה"ט ושל השר. יש שיקול דעת אחרי שיש את הנתונים. אם יש לך נתונים שסותרים את הנתונים של רואה החשבון, אז תביא אותם. אם לא, אתה לא יכול להגיד לפקידים של המדינה שהם צריכים להתייחס בעירבון מוגבל לחוות הדעת. הם צריכים לקחת את חוות הדעת במלוא הרצינות.

הם צריכים לקחת בחשבון את האלמנטים הייחודיים של המכללה.

אני חושב שהתמונה ברורה לכולם.

בתקופה הזאת אנחנו מקבלים דוחות כספיים. על פי הנתונים ששלחתם לנו, יש לנו זכות לקבל משנת 2002 ועד היום סכום של 150,000 שקל שמה"ט צריך להעביר לנו. זה כסף שמגיע לנו. קיבלנו דוחות ממה"ט עד שנת 2005. על פי הדוחות האלה מגיע לנו ממה"ט בערך 150,000 שקל.

אני לא זוכר את הסכום, אבל מגיע לכם.

איך יכול להיווצר חוב של 150,000 שקל?

אנחנו משלמים 90% ממה שמגיע במהלך השנה ב שוטף ומשאירים 10% שלא משולם כדי לראות מה קורה בגמר החשבון. הסכום שמשולם בשוטף נקבע על פי הסכם. יתכן שכמות התלמידים ירדה ביחס להסכם. שלא יהיה מצב שהם יהיו חייבים לנו.

אני מבין שעדיין לא גמרו לספור את התלמידים מ-2006.

בקשר להגבלה. קודם כל אל תפחדו. אנחנו שומרים על הסטודנטים. הם אף פעם לא ילכו לאיבוד והם ילמדו עד הסוף. אני אקח אותם לעמק הירדן או לתל-חי כדי שיקבלו את התעודה. אין לכם מה לפחד מזה. האוכלוסייה שבאה אלי היא אוכלוסיה אחרת. הם באים מחברה ערבית, הם שמרנים. הם מאמינים בדרך שלנו ואנחנו מחבקים אותם.

אני לא מבין איך יכול להיווצר חוב?

היא זרקה סכום ועכשיו אני צריך להתיישב לפי הסכום שהיא זרקה.

אבל לך יש את הנתונים.


אני עובד עם הרבה מוסדות וזה קורה כל הזמן. אנחנו, ואני מכליל גם את עצמי, יושבים בממשלה ואומרים: יקבלו, לא יקבלו, יחכו עוד שנה, יחכו עוד חצי שנה. הנה סיבה למה בנק אומר שהוא מגביל אם חסר. מי שיש לו חובות בסדר גודל של 120,000 שקל בבנק, יקפידו עליו יותר ממי שיש לו 120 מיליון שקל בחשבון.

אני מבקש מהמשרד שתבדקו מייד ותעבירו להם כל מה שאפשר להעביר.

מדובר בערך על סכום ש בין 80,000 עד 100,000 שקל שחייבים להם על פני מספר שנים.

למה חייבים להם על פני כמה שנים?

יש בעיה עם גמרי חשבון. כל שנה מתחשבנים ויש ויכוחים. זאת מציאות לא תקינה ואני לא משבח אותה אבל יש נסיבות כאלה ואחרות.


אנחנו רוצים להיות בטוחים שהמכללה הולכת לכיוון חיובי. גם אם ישיגו עכשיו 50,000 שקל, זה לא מבטיח שבשלב הבא - - -

יש תכנית הבראה.

שינוי מגמה זה לא רק עירוי של 50,000 שקל לתוך החשבון שלהם אלא שיש הסכם עם תורם. שנהיה בטוחים שאם נכנסים להרפתקה הזאת, מה שלא עשינו עם אחרים, שיש פה ביטחון של 100% שהולכים לכיוון חדש.

בחיים שלנו אין ביטחון של 100%. צריך לעשות תכנית הבראה. אני מציע שתתחילו בתכנית הבראה.


אני מבין שהדברים מוסכמים על ידי כולם אז אני מציע שנסכם כך:


א. אנחנו רוצים לשבח ולהלל את מכללת אל מנאר בטייבה, את הצד המקצועי ואת הצד האומנותי ואת מה שעשיתם בשנים האלה. אני מבין שעשיתם זאת בהקרבה אישית לא קטנה והצלחתם להגיע להישגים האלה.

יש אינטרס למדינת ישראל שהמכללה הזאת תיפתח כסדרה ותפרח ותתפתח למה שהיא צריכה להיות בשביל המגזר הערבי במדינת ישראל ובשביל כלל האוכלוסייה במדינת ישראל.

ב. צריך לסדר באופן חד משמעי את העניין הכספי של המכללה הזאת. צריך להיות ביטחון למה"ט שיש תכנית הבראה אמיתית שיש לה סיכוי טוב להתבצע ולדאוג לכך שהניהול הכספי יהיה תקין. שתהיה תכנית שאפשר לעמוד מאחוריה.

אני מבקש מהמשרד לדווח לוועדה תוך חודש ימים שבניתם תכנית למשך שנה. לדעתי צריך לפרוס את התכנית לשנת הלימודים הקרובה כדי לראות שבתום השנה הדבר מופעל כסדר ומאוזן כמו שצריך.

ג. אנחנו מבטלים את הגזירה לגבי אי פתיחת שנת הלימודי הקרובה ב-26 לאוקטובר וזאת בתנאי שייכנס לחשבון סכום 50,000 שקל מתרומות עד ה-26 לחודש הצגת תכנית הבראה. אז אפשר יהיה לפתוח את שנה א' כסדרה יחד עם שנה ב' ו-ג'.


המשרד יגבה את זה וגם לשכת השר ונצא לדרך כמו שצריך.

לגבי ה-26.10. יש לנו תורם שמגיע ב-30.10 ולכן ביקשתי את התאריך של ה-6.11, שאז נוכל לקבל תשובה חיובית ולהתחייב על תרומה כזאת או אחרת.

התורם יתרום מעבר ל-50,000 שקל.

אנחנו מקווים שהרבה מעבר. אני לא יודעת מי יכול להתחייב עכשיו על 50,000 שקל.

אני מציע שזה יהיה הסיכום. אני סומך עליכם שתמצאו דרך לעשות את זה כי זה חשוב על מנת שלא תבוטל שנת הלימודים. כך אנחנו מחליטים ואנחנו נקיים מעקב בעניין.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00