PAGE
15
ועדת הכספים

12.2.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ו' באדר א' התשס"ח (12 בפברואר 2008), שעה 10:20

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 58 – הוראת שעה), התשס"ז-2006

חברי הוועדה: סטס מיסז'ניקוב – היו"ר

חיים אורון

זאב אלקין

אלי אפללו

יצחק בן-ישראל

מוחמד ברכה

אלחנן גלזר

יצחק וקנין

איתן כבל

יעקב ליצמן

מרינה סולודקין

ניסן סלומינסקי

יוחנן פלסנר

ראובן ריבלין

בועז סופר, סגן בכיר למנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר

עו"ד דלית זמיר, משרד המשפטים

אריה מצליח, כלכלן, מרכז השלטון המקומי

חזקיה ישראל, מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי ולקשרי גומלין עם הכנסת, התאחדות התעשיינים

שגית אפיק

מירב תורג'מן

שלומית ארליך

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 58 – הוראת שעה),

התשס"ז-2006

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 58 – הוראת שעה), התשס"ח-2007.


ההסתייגות של חבר הכנסת איתן כבל נכנסה שוב לוועדה.

צריך להצביע קודם על הרביזיה שביקש חבר הכנסת איתן כבל.

אני מבקש לדעת במה מדובר.

ביקשתי להעלות למליאה שתי הסתייגויות. זה נושא שמתואם בין ההסתדרות לבין המעסיקים וזה נוגע להצעת החוק שמקדם חבר הכנסת אלי אפללו.

לא, זאת לא הצעת חוק שלי.

אמרתי מקדם.

הממשלה מקדמת.

הוא נציג בכיר של הממשלה.

אלי אפללו בשם הממשלה מקדם את הצעת החוק הממשלתית.

נקודה אחת נוגעת להגדרת הפעלה מהותית שכוללת בין היתר תנאי של העסקת לקוחות ובמקור נאמר 70 אחוזים ומבקשים שזה יהיה 75 אחוזים ממספר העובדים שיועסקו במפעל הנמכר בתקופה של שלוש שנים רצופות סמוך לפני מכירתו. אותו הדבר, אלא להגדיל, במקום 70 אחוזים שהועסקו שלוש שנים, זה יהיה 75 אחוזים.

זה הוחלט בדיון. זה נכנס לנוסח.

זה אושר.

אם המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם – זכיתי.


הנושא השני הוא הסדר זכויות עובדי המפעל הנמכר. הטענה היא שאין בהצעת החוק התייחסות לעובדי המפעל הנמכר. מוצע כי יוסף תנאי לזכאות לפטור ממס שבח על פי הפרק. התנאי הוא שמלוא זכויותיהם של עובדי המפעל הנמכר בגין תקופת עבודתם ועקב המכירה הוסדרו בהסכם קיבוצי למפעל מאורגן ובהסכם או הסדר אחר למפעל שאינו מאורגן. קרי, אלה שעבדו במפעל הקודם, שידאגו להם ושזכויותיהם יוסדרו במקומות האחרים אליהם הם הולכים.


אלה שני הנושאים שרציתי להעלות.

בלי להתייחס לתוכן דבריו של חבר הכנסת כבל, מכיוון שהייתה אי-בהירות מסוימת בנושא הראשון לגבי הגבולות, אנחנו מציעים לחזור ולקבל את הרביזיה. אנחנו נאמר את עמדתנו אחרי שתחליטו כן או לא כמובן, אבל בהנחה שתחליטו כן, אני אסביר מה אנחנו רוצים להבהיר. כרגע אנחנו מבהירים רק לקולה כמובן ואנחנו לא רוצים להחמיר, רק כדי למנוע ספק שישוב יצא וישוב נכנס וכולי.

כאשר אומרים 70 אחוזים ממספר העובדים, ועכשיו אומרים 75 אחוזים, זה יכול להיות שלושת-רבעי בן-אדם. כאן, בניגוד למה שאני אומרת תמיד, אני מציעה שעיגול הסכומים יהיה כלפי מטה.

אם זה כלפי מטה, זה אפס בן-אדם ולא לזה הוא מתכוון.

אחד לפחות.

אנחנו מצביעים על הרביזיה של חבר הכנסת איתן כבל.

ה צ ב ע ה

הרביזיה אושרה

לגבי ההגדרה של רשות מקומית מוגבלת. מאחר שעשינו הפניה לאזור פיתוח א' על פי הצו, באזור פיתוח א' יש מקומות שרק אזור התעשייה בהם מוגדר כאזור פיתוח א'. מאחר שרצינו שהעובדים יגיעו לאותו מקום, אזור התעשייה הוא לא כל כך רלוונטי. לכן מה שעשינו הוא שקבענו כך שאזור מוטב נשאר כפי שהוא, אלא שבאותם ישובים כפי שיהיו בצו עידוד השקעות הון, זה מה שקבענו, ולגבי הרשות המקומית המוטבת, קבענו שאם הם נמצאים באזור שלו היה בהם אזור תעשייה הם היו אזור מוטב, אותם אזורי תעשייה היו אזור פיתוח א' או אזור מוטב לפי ההגדרות שלנו, הם כן ייכנסו להגדרה של רשות מקומית מוטבת כאשר עשינו איזושהי הגבלה נוספת כך שאותה רשות מקומית נמצאת באשכול 1 עד 5.


מבחינת המשתתפים אלה אותם משתתפים. אם היה בהם אזור תעשייה, אזור התעשייה היה אזור מוטב, אנחנו מאפשרים לרשות המקומית להיות רשות מקומית מוטבת בהגבלה של 1 עד 5, כאשר יש לנו עוד תוספת נוספת. מה שראינו לפי המפה שנוצר לנו מצב שאזור צפון נחתך.

יש 13 ישובים. למען הבהירות, בפעם הקודמת הסברנו את זה בעל פה אבל בעצת היושב-ראש גם הבאנו מפה כי טוב מראה עיניים. מה שאתם רואים זאת בעצם מפה שמתארת כאשר החלק הוורוד הוא מחוז צפון, החלק הירוק הוא מחוז חיפה. בהצעה המקורית היה מעל קו הרוחב המושחר, הבולט, שזה קו הרוחב 710, ובכלל זה נפת חיפה. נפת חיפה, זה אומר חיפה אבל לא הקריות.


אנחנו ביקשנו להוסיף, ואתם הצבעתם בעד, אבל אנחנו שוב מבהירים, להוסיף את המשולש התחתון שמסומן בספרות 2, 3, 1. המשולש התחתון מצד ימין שמסומן 2, 3, 1 הוא בעצם חלק ממחוז הצפון, הוא חלק מהישות או חלק מהפעילות הכלכלית סביב בית-שאן, כדי למנוע החרגה של הישובים שנמצאים שם. לכן אנחנו מבקשים להוסיף את זה ואז הנוסח שאנחנו מתקנים אומר שכל מה שהוא מעל קו הרוחב 710 ובכלל זה כל מי שהוא בתוך מחוז הצפון. לכן המשולש התחתון שמסומן 2, 3, 1 נכנס פנימה. אני מבהיר ואני מבקש שתצביעו על זה ואז יהיה ברור לכולם שהוספנו וכמובן לא גרענו אף אחד.

זה לצורך הטבות?

לצורך הרשות המוטבת. קרי, מאיפה יכולים לבוא ישובים.

זה עוטף עזה. פנו אליי מיישובי עוטף עזה. יש בדואים שחיים בנגב המזרחי ועובדים בעוטף עזה, כולל זה שהם חוטפים קסאמים. הם לא זכאים כי הם לא גרים באזור. הם לא זכאים להטבות שמקבל מי שנמצא באותו אזור. האמת היא שזה די רחוק אבל השאלה אם קנה המידה הוא לא המקום שאליו עבר המפעל ונעזוב מעט את העובדים כי בסוף יוצאים שלושה עובדים, אחד גר בשדרות, אחד גר במקום שהוא בתוך המעגל שקבענו ואחד גר בנגב המזרחי, אבל כולם מגיעים בשעה 6:00 בבוקר לעבודה, לאותו מקום עבודה, לאותם קסאמים, לאותו סיכון אבל אחד לא מקבל כי הוא גר במקום אחר.

במקרה הזה זה לא מתקיים כי בעצם גם בדרום עשינו הגדרה מספיק רחבה.

כנראה שהיא לא מספיק רחבה וזאת הבעיה. השאלה שאני מעלה היא לגבי מישהו מתל-אביב והוא עובד קבוע בשדרות. אני מעלה את זה כי נחשפתי בזה. ביום שישי הייתי באיזשהו מקום ואמרו שיש עובדים, בדואים מהנגב, והם לא מקבלים למרות שהם נמצאים בעין הסערה.

לשיטתך מדובר במעטים, בשניים-שלושה שמגיעים מהאזורים האלה, אי אינני רואה מצב של נהירה של תושבי תל-אביב שקמים בבוקר ונוסעים לעבוד בשדרות. אם יש מצב כזה, אולי אפשר לדבר על החרגה של אותה קבוצה קטנה.

הרעיון הוא לספק עבודה לתושבי האזורים האלה. אני לא רוצה לשבור אותו, אבל שלא ייווצר מצב לגבי מישהו שמאיזושהי סיבה לא שם.

ניקח למשל את נתיבות בה אזור התעשייה הוא אזור א' אבל נתיבות היא לא אזור א'. אני לוקח את נתיבות כדוגמה למרות שיכול להיות שהיא לא מתאימה לעובדות. אזור התעשייה של נתיבות הוכרז כמועדף והעיר נתיבות היא לא מועדפת. אנשים באים לעבוד שם, באים לעבוד במפעל שהוא מועדף. המפעל קיבל את העדיפות. מדוע שנתייחס לאנשים עצמם? אנחנו יכולים ליצור מצב בו מסיבות שהן לא ענייניות לא נממש את אותה החלטה ואת אותה הטבה.

אני רוצה להבהיר את ההטבה עליה אנחנו מדברים. מדברים על תחשיב של שלוש השנים האחרונות, על כמה עובדים שהם מהאזור. הוא יכול לגור בתל-אביב ולבוא לעבוד, אבל הוא לא מקבל הטבה. למפעל, בתחשיב, בשלוש השנים האחרונות, בשמונה-תשע-עשר השנים האחרונות, יחשבו לפי העובדים שעובדים בו במשך שלוש השנים האחרונות והוא יקבל את ההטבה.

רק 75 אחוזים מהם.

רק 75 אחוזים מהם. כאן מצטייר כאילו אנחנו מתנגדים להעברה, אבל אני מאוד אשמח שיבואו כמה שיותר עובדים.

זה יעזור לאזור.

אני מאוד רוצה. זה לא שמישהו כאן מבטל איזושהי הטבה. ההטבה שמקבלים בעוטף עזה, זאת לא אותה דוגמה כי פה הם מקבלים הטבה אישית וזה נכון מה שאומר חיים אורון כי חלק מקבל וחלק לא מקבל, אבל כאן מדובר בדוגמה אחרת לתחשיב למפעל במשך שלוש השנים האחרונות. בשמונה-תשע-עשר שנים, בשלושת השנים האחרונות. לכן אני אומר שזה בכלל לא רלוונטי. אני חושב שזה דבר טוב וכי המפעל צריך להתחזק בשנים האלו ולקבל כמה שיותר עובדים מהאזור. אם לא, רק 75 אחוזים. אני חושב שהרעיון שמציע האוצר הוא רעיון נכון וצודק.

אנחנו כל הזמן מנסים לאזן. לכאורה עלתה טענה בדיון הקודם שאנחנו מעודדים פיטורים במידה מסוימת. אז אמרנו שנעלה מ-70 ל-75 אחוזים. בואו נניח שנעלה ל-100 אחוזים, אבל זה אומר שאם יהיה עובד אחד שיוצא החוצה והוא לא גר באזור – יש איזה טכנאי עם מומחיות גדולה אבל הוא לא רוצה להתגורר באזור – זה אומר שאנחנו מונעים את ההטבה לכל המפעל וזה לא סביר. 75 אחוזים להערכתנו זה מאזן גם בהיבט של העובדים וגם בהיבט של המפעל.

איך אתה מכניס את עוטף עזה?

אני מציע שנצביע על זה ואז נגיע לעוטף עזה.

עוטף עזה בפנים.

אין שאלה. הוא בפנים.


למען הסר ספק, אני רוצה שיהיה ברור שאנחנו מתנגדים – אנחנו מאוד שמחים שיש הסכמה בין ההסתדרות לבין המעסיקים – אנחנו לא רואים לא את הצורך שלנו להתערב ולא את ההצדקה. אנחנו מתנגדים לזה נחרצות.

אתה מתנגד להסדר ביניהם?

אני יכול להתנגד להסדר ביניהם? אני לא רוצה לעגן את זה בחקיקה.

אתה מדבר על הריבית.

נקריא את הנוסח החדש של הגדרת אזור מוטב והגדרת רשות מקומית מוטבת.

1.
אזור מוטב – תחומי רשויות מקומיות במחוזות הדרום, הצפון ובנפת חיפה שבתיהם כולם או חלקם נמצאים מעל קו רוחב 710 ומתחת לקו רוחב 600 שמתקיימים בהם שני אלה:

(א)
רמה חברתית-כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 3.

(ב)
שיעור אבטלה שנתי ממוצע לפי פרסומי שירות התעסוקה של 10 אחוזים ומעלה.

תנאי זה לא יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית.

2.
אזורי תעשייה מרחביים בתחומי מחוז הצפון ומחוז הדרום שנמצאים במלואם או בחלקם מעל קו רוחב 710 ומתחת לקו רוחב 600 ואולם בנפת אשקלון רק אזורי תעשייה מרחביים בתחומי הרשויות המקומיות שבהן רמה חברתית-כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 4.

יש כאן נוסח אחר.

לא, אין נוסח אחר.

המפעל שנמצא באזור התעשייה הוא עד 5.

לא שינינו את מה שדיברנו עליו בפעם שעברה. יש הבחנה בין רשות מקומית, לגביה דיברנו על האשכולות. רק לגביה עשינו את ההצבה של מצב כלכלי-חברתי עד אשכול 5. כרגע אנחנו מדברים על הגדרה של אזור מוטב. בדיון הקודם הפנינו לצו עידוד השקעות הון אבל הבעיה היא שהצו כבר לא תקף.

אנחנו מעתיקים משם.

אנחנו פשוט מעתיקים את ההגדרות משם לכאן. לגבי אזור מוטב, אנחנו כן נצמדים להגדרות בצו עידוד השקעות הון.

אחד לאחד.

אם כן, אשכול 5 כמו שהיה מדובר.

לגבי רשות מקומית מוטבת.

לגבי הרשות המקומית המוטבת – קרי, מאיפה מגיעים העובדים – 5. במקום להפנות לצו של עידוד השקעות הון, אנחנו מעתיקים לכאן.

אני רוצה לשאול שאלה כי לא הבנתי. מפעל מגיע לבית שאן שהוא אזור 5.

הוא 4.

תיאורטית הוא 5. האם המפעל יקבל את אותם התנאים?

אם הוא 5 – לא.

למה? כן דיברנו על זה. עד 5. מ-5 ומעלה – לא. עכשיו אתם משנים.

לא שינינו כלום.

כך היה מדובר. דיברנו על עד 5. כולל 5. זה לא דבר שסוכם עליו. אני מגיש הסתייגות. עד 5.

לקחנו את צו עידוד השקעות הון והעתקנו לכאן. בחוק עידוד השקעות הון מופיע 1 עד 4.

רק לגבי נפת אשקלון מופיע 1 עד 4.

בחוק עידוד השקעות הון, מפעלים שמקבלים את המענק, הם 1 עד 5.

לא שינינו כלום.

הבנתי.

3.
בפסקה זו אזור תעשייה מרחבי – אזור תעשייה ששטחו בהתאם לתוכנית בניין עיר מאושרת המיועדת לתעשייה 100 דונם לכל הפחות.

4.
אזורי תעשייה ביישובי מיעוטים שנמצאים כולם או חלקם או בתיהם של הישובים נמצאים כולם או חלקם מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600. בפסקה זו ישוב מיעוטים – ישוב ש-80 אחוזים מתושביו אינם יהודים על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

5.
שדרות ויישובי עוטף עזה. בפסקה זו יישובי עוטף עזה – ישובים במועצות האזוריות שער הנגב וחוף אשקלון, שדות נגב ואשכול אשר בתיהם כולם או חלקם שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה.

6.
רשות מקומית מוטבת – רשות מקומית שנמצאת באזור מוטב.

לגבי רשות מקומית מוטבת, כמו שאמרנו הכוונה היא לקחת את אותם אזורים כמו שהקראנו קודם, כאלה שאם היו להם אזורי תעשייה, אזורי התעשייה שלהם היו נמצאים באזור מוטב. רשויות מקומיות שנמצאות בתחומי מחוז צפון או מחוז דרום או יישובי המיעוטים שנמצאים מעל קו רוחב 710 ומתחת לקו רוחב 600, וכן, כמו שאמרנו, מחוז דרום.

את "רשות מקומית מוטבת" ננסח בהתאם לעיקרון הזה.


כתוצאה מזה שאנחנו משמיטים את הצורך בצו, סעיף 49לג להצעת החוק יושמט. הסעיף שעוסק בתקופת המכירה, המכירה תהיה מיום תחילתו של החוק וסיומה בתום ארבע שנים מיום רכישת הזכות במקרקעין.

בסדר גמור.

על זה אפשר להצביע. על ההגדרות החדשות של אזור מוטב ועל הגדרת רשות מקומית מוטבת עם השמטת הסעיף כמו שאמרתי.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

אושר

צריך להצביע על ההסתייגות של חבר הכנסת איתן כבל. למעשה ההסתייגות לגבי ה-75 אחוזים נכנסה לנוסח.

אני רוצה להבהיר את הדבר. בועז מאיים עלינו, ואני מפחד, שהוא ימשוך את החוק.

לא, הוא לא מאיים.

בועז אף פעם לא מאיים.

התקנון קובע באופן מפורש שאם מתקבלת הסתייגות, הממשלה יכולה למשוך את החוק. לכן אנחנו נהגנו שבכל הצעת חוק של הממשלה שהיא ביוזמת חברי כנסת, BACK TO BACK תהיה הצעת חוק פרטית שתקודם ביחד עם הממשלה ופעמים רבות על אפה וחמתה של הממשלה.

היה דיון מהותי, ארוך וממצה, בנושא זכויות העובדים.

אני רק אומר לו שזה לא איום.

אני מבקש הצהרה שלך לפרוטוקול ששני הסעיפים האלה אכן קיימים בתוך החוק.

אחד קיים והשני משתמע.

לא צריך הצהרה שלי.

הוא לא יכול. זה לא בסמכותו.

תשאל את שגית האם זה כלול בחוק או לא. נאמר שהוא יאמר שזה כלול בחוק, אבל זה לא כלול בחוק?

זה לא כלול בחוק. 75 אחוזים כלול בחוק, אבל העניין השני של שמירת זכויות עובדים לא כלול בחוק.

אומרת שגית חד-משמעית שזה לא כלול בחוק.

75 אחוזים כלול אבל הסעיף השני לא כלול.

חבר הכנסת כבל מבקש הצהרה. האם אדוני מוכן להצהיר לפרוטוקול או לא?

הוא אומר שה-75 אחוזים קיים וזה בסדר, אבל הסעיף השני, הוא מודיע שהוא לא קיים.

הוא לא אמר את זה.

שגית אומרת לך.

ה-75 אחוזים בפנים ומופיע בנוסח. זה לא עניין של פרשנות, לא שלי ולא של שגית. הנושא הזה של זכויות עובדים, גם לא עניין של פרשנות – הוא לא מופיע.

לך איכפת אם נצביע על זה?

ודאי.

למה? זכויות עובדים?

אני באמת חושב שהיה כאן בפעם הקודמת דיון ממש ממצה. היה כאן בעד ונגד ובסופו של דבר הצבעתם.

אני אביא את זה כהסתייגות למליאה.

זה יעלה למעלה.

אומר לך בועז שאם היא תתקבל, שר האוצר יהיה במליאה וימשוך את החוק.

חייבים להצביע על כל הסתייגות?

כן. הוועדה צריכה לדחות את הצעתו לתיקון כפי שהשתמע כאן מהדיון ולכן היא תעלה למעלה.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של איתן כבל.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות התקבלה

אתה מושך את זה?

אני אבהיר. מכיוון שהנושא הזה של זכויות עובדים נחתם, כך נאמר, בין ההסתדרות לבין המעסיקים, הצהיר גם חזקי בזמנו מטעם המעסיקים שזה סוכם, אנחנו אמרנו וחברי הכנסת קיבלו את העמדה שזה לא צריך להיות בתוך החוק וכך החוק עבר. עכשיו עולה הסתייגות של חבר הכנסת כבל.


אני מודיע שאם ההסתייגות עוברת, אני מושך את החוק. אני מצטער, אני לא מאיים.

תסביר לי בניחותא מה אתה עושה. נניח שזה נופל כאן אבל בהסכמה עם אלי אפללו ואיתן כבל זה עובר למעלה. האם אדוני רוצה לומר כאן שלמעלה שר האוצר ימשוך את זה?

כן.

הוא לא אומר את זה כי הוא יודע שלא. אתה יודע כמוני ששר האוצר לא ימשוך את זה למעלה ואני אומר לך את זה בכנות.

לשם מה אתה שואל אותי?

הוא רק מודיע לך. הוא לא שואל.

ברור לך, כפי שברור לי, שאם זה עובר למעלה, זה עובר כי אני רואה כאן את יחסי הכוחות וראיתי כבר את הדילים. אני מציע לך לא למשוך את החוק ושלא ימשכו אותו למעלה אלא תן לו לעבור.

מצטער. אני לא מקבל את ההצעה.

אם הוא מביא את ההסתייגות שלו למליאה, מה קורה?

הוא מביא הצעה לתיקון.

מה קורה אם חבר הכנסת איתן כבל מגיש הסתייגות וזה עולה למליאה?

אם זה יתקבל כאן, זה ייכנס לנוסח. חבר הכנסת איתן כבל מגיש הצעה לתיקון.

הוא יכול להגיש את ההסתייגות במליא?

לא.

הוא חייב להגיש אותה כאן.

כן.

אנחנו צריכים להצביע עליה.

במידה שההסתייגות נופלת כאן, היא עולה למליאה. במידה שהיא מתקבלת כאן, היא נכנסת לנוסח הצעת החוק כפי שיעלה למליאה.

אל תתחכמו אתנו. אנחנו יכולים ללכת עד גבול מסוים. אחת משתיים: או מסכימים אתו, כי אנחנו קיימנו דיון בפעם הקודמת והגענו לנוסח כזה או אחר והתכנסנו סביב הצעתך. עכשיו בה איתן כבל עם הצעה מאוד מעניינת. אני אומר לך שחברים באופוזיציה – לא אני – יגישו הסתייגות, אם הוא לא יגיש אותה. אם אתה מגיש את ההסתייגות כרגע, אנחנו נצביע עליה. לפי יחסי הכוחות שאני רואה כאן, היא תתקבל.

אז ימשכו את החוק.

כי אתה מהקואליציה תצביע בעד הצעת ההסתייגות. אם אתה לא מצביע בעדה, תוריד אותה.

חבר הכנסת כבל, הדיון הקודם התמקד באותן שתי נקודות. בסופו של דבר אני מרגיש מעט לא נוח ואומר לך למה. ה-70 אחוזים היו 70 אחוזים ואני אמרתי שאם דעתכם כל כך לא נוחה מהעניין הזה, במקרה הזה אני מוכן להתפשר.

מה מפריע לך עניין העובדים?

אין בעיה, אפשר לקיים שוב את הדיון. מה שאנחנו אומרים, אמרנו כבר. הנושא הזה של זכויות עובדים, בוודאי שהוא מוסכם, אז כל דבר צריך בחקיקה? לא כל דבר צריך להיות בחקיקה, בוודאי לא צריך לבוא ולומר בחקיקה שהחוק, אותו חוק רלוונטי, אני צריך לאכוף אותו. הייתה כאן פשרה. אחת מהטענות הייתה שאנחנו לא יודעים לאכוף את זה.

אדוני היושב-ראש, ליתר ביטחון אני מצטרף להסתייגות.

מי שרוצה למשוך – שימשוך. או שהחוק חשוב או שהוא לא חשוב. אני אומר את זה גם כשותף בכיר בקואליציה מעבר לכל הצחקוקים שהיו כאן.


נקודה נוספת שאני רוצה לומר לך היא שאני מתכוון להעלות את זה. אם הוא רוצה למשוך את זה עכשיו, אני מודיע לך שימשוך את זה עכשיו ואני אעשה מלחמה על הסעיף הזה לאורך ולרוחב.

אתה לא יכול לעשות זאת כי אם אני מושך, המשמעות היא שאין הצעת חוק.

אין דבר כזה. או שהחוק חשוב או שהוא לא חשוב.

לשיטתך זכויות העובדים הופכות את זה לחשוב או לא חשוב?

אם לא תמשוך, זה יגיע למעלה ואז יהיה דין ודברים ביני לבין מי שצריך ונגמור את העניין.

אני מבקש התייעצות סיעתית.

הישיבה הופסקה בשעה 11:35 וחודשה בשעה 11:45

אני מחדש את הישיבה.

אני הצטרפתי להסתייגות.

אתה כבר לא הצטרפת כי הוא הלך. אתה יוזם את ההסתייגות.

כן. אני יוזם אותה.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת ברכה.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא עברה

ההסתייגות עוברת למליאה.

תצביע על החוק.

אין צורך להצביע.

החוק כבר הוצבע.

החוק כבר הוצבע והוא עולה למליאה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50