PAGE
28

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 97
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, כ"ט בתשרי התשס"ט (28 באוקטובר 2008), שעה 11:00

1.
הצעת חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ח-2008

של חה"כ אריה אלדד, חה"כ יובל שטייניץ (פ/3087)

2.
הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 36) (מערכת דואר אלקטרוני מאובטח),

התשס"ח-2008


העברה לוועדת המשנה לאינטרנט וטכנולוגיית המידע

חברי הוועדה: בנימין אלון - היו"ר
אריה אלדד

אברהם מיכאלי

פרופ' בנימין שרדני, המדען הראשי, משרד הבריאות

פרופ' אלה מנדלסון, מנהלת מעבדות נגיפים, ביה"ח שיבא

איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור

ד"ר עמנואל גזית, מנהל המחלקה למעבדות, משרד הבריאות

עו"ד נילי חיון דיקמן, לשכה משפטית, משרד הבריאות

עו"ד דפנה גלוק, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אייל הראל, ראש תחום עורף, המועצה לבטחון לאומי, משרד ראש הממשלה

ד"ר בוריס יעקובסון, שירותים וטרינאריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

פרופ' אלכס קינן, יועץ בכיר לנשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

ד"ר דוד פרידמן, יועץ, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

ד"ר ערן ורדי, מנהל הרשות למחקר ופיתוח ; מייצג פורום סגני נשיאים למו"פ, האוניברסיטה העברית ירושלים

ד"ר שושנה וילאי-ויילר, יו"ר השירות המרכזי לבקרת ניסויים קליניים, שירותי בריאות כללית

אלי כהן, משרד הבטחון

ישי יודקביץ, משרד הבטחון

ענת לוי

נירה לאמעי-רכלבסקי

איילה בנד - חבר המתרגמים בע"מ

1. הצעת חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ח-2008

של חה"כ אריה אלדד, חה"כ יובל שטייניץ (פ/3087)

2. הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 36) (מערכת דואר אלקטרוני מאובטח),

התשס"ח-2008, העברה לוועדת המשנה לאינטרנט וטכנולוגיית המידע

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. אני מבין שזאת הישיבה הראשונה שאני מנהל אותה בתפקידי הישן חדש בכנסת הנוכחית. אני אינני יודע אם זאת תהיה הישיבה הראשונה והאחרונה, או שתהיינה עוד ישיבות, אנחנו עוד לא יודעים כיצד ועדת הכנסת ונשיאות הכנסת יקבעו את סדרי הכנסת. סיעתנו המשותפת, גם אריה אלדד ואני שייכים לאותה סיעה, ביקשנו שהכנסת תמשיך בעבודתה ככל האפשר, למעט דברים שהם במחלוקת עמוקה, בעיקר כספית, אבל יש נושאים רבים שהם לא נושאים כספיים ואפשר לנהל באחריות לא רק את המליאה אלא גם את ועדות הכנסת ואיננו יודעים עדיין האם נענה בחיוב. יש לזה כמובן השלכה גם על סדר היום שלנו וההשלכה הראשונה היא, אנחנו מלכתחילה שמנו על סדר היום הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 36) (מערכת דואר אלקטרוני מאובטח), התשס"ח-2008, חשבנו להעביר זאת לוועדת המשנה לנושא אינטרנט וטכנולוגיית המידע. יושב ראש ועדת המשנה זה חבר הכנסת מיקי איתן שהודיע למנהלת הוועדה שעד לאחר הפריימריס בליכוד הוא איננו יכול להתפנות לעבודה בוועדת המשנה ואני בהחלט מבין אותו ולכן אינני רואה כרגע טעם לדון בנושא הזה ולכן אנחנו נוריד אותו מסדר היום והצעת החוק הזאת תישאר בשלב זה בוועדה. אם הכנסת תחליט שהוועדות יכולות להמשיך בעבודתן יתכן וכפוף ללוח הזמנים האישי שלי, יתכן בסיטואציה מסויימת הוועדה תוכל להמשיך כרגע במליאתה לחוקק את החוק הזה. אני מוריד את הנושא הזה מסדר היום והצעת החוק נשארת במליאת הוועדה.

הנושא השני שלנו, הצעת חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ח-2008 של חה"כ אריה אלדד, חה"כ יובל שטייניץ, הכנה לקריאה שניה ושלישית. על פי מה שמסרו לנו הכנסת אמורה לסיים את עבודתה עד סוף שבוע הבא. החוק הזה הוא לא תקציבי אז יתכן מאוד שנוכל בכל זאת להשלים אותו. אני מוכן לעשות מאמץ להשלים אותו לקריאה שניה ושלישית עדיין בכנסת הנוכחית. פירושו של דבר שזאת הודעת אזהרה לאלה שמתנגדים לחוק, אני לא יודע אם יש מתנגדים לחוק, אם אני אחוש שיש מישהו שנוקט בפיליבאסטר או נוקט בטקטיקה של למשוך את זה עוד ישיבה ועוד ישיבה, אני מודיע שאני לא אאפשר את המהלך הזה. אל תנקטו בו, בואו כולם בנפש חפצה נראה איך ניתן לקדם את החוק הזה.

היתה לי ישיבת הכנה עם עורכת דין לאמעי על החוק הזה וקיבלתי אוריינטציה מוגבלת, בגלל המגבלות שלי, על החוק הזה ואני מציע שאת תובילי את הדיון. אני רוצה לקדם בברכה את פרופ' בנימין שרדני, זכיתי לעבוד עם קודמך שנפטר.

מונח בפניכם הנוסח הכחול, הנוסח שעבר בקריאה ראשונה. בסיום דברי ההסבר בעמוד 413 לנוסח יש את רשימת הנושאים שהוועדה התחייבה לדון בהם בהכנה לקריאה שניה ושלישית ואלה כוללים, אנחנו כמובן חייבים לדון, לא חייבים להיות שינויים, ההגדרה של מחוללי מחלות, עלתה שאלה לגבי מחלות קשות או מחלות המוניות עם טווח השפעה גדול, הנושא של הגדרת הרשימה שמצורפת לחוק שהיא נושא קרדינאלי ועיקרי.

אני רואה שהרשימה היא בתוספת לחוק.

נכון.

מי רשאי לשנות על פי ההצעה את הרשימה בתוספת?

השר באישור הוועדה כמובן. לא רק זה, השר צריך לשנות על פי נוסח החוק את התוספת, הוא חייב לבדוק ולשנות.

האם הרשימה הזאת היא במחלוקת?

כן, היא אחת המחלוקות המרכזיות, אני לא יודעת אם מחלוקת, זה משהו שצריך לעבוד עליו ולייצר איזה שהיא מסקנה.

"הפוליטיקה" של הענין, החוקרים רוצים לצמצם את הרשימה ככל האפשר. החוקרים שהשתתפו פה בדיון רוצים לצמצם את הרשימה ככל האפשר, מציעי החוק והגופים מהאקדמיה למדעים ואלה שמופקדים על שמירה על בטחון המדינה, שמוטרדים מזליגת מידע או מחקרים שילכו לכיוונים בלתי רצויים, היו רוצים להעמיד את הרשימה כפי שהיא עומדת בחוק כיום. אלה ניגודי העניינים.

דבר נוסף שהיה מרכזי, הנושא של הפרסום, פרסום מחקרים על מחוללי מחלות שיש חשש, ועוד נושא קטן של הסדרת ניגוד העניינים של חברי הוועדות השונות, המועצה והוועדה המוסדית, זה נושא שיש לנו פה את נוסח משרד המשפטים.

אריה הוא ראש השדולה למאבק בשחיתות, אני יושב ראש לשעבר של ועדת ביקורת המדינה, שנינו בענין הזה מאוד נוקשים, לכל מה שקשור בניגוד העניינים.

אין כרגע סעיף של ניגוד עניינים, אנחנו השארנו את זה כדי להגיע - - -

אנחנו רוצים לסגור, אני מניח שאיה בדעתי, לסגור כל פתח של ניגוד עניינים.

יחד עם זה לראות שאנחנו מתואמים עם המציאות ושהדבר הזה יוכל לפעול. בנוסף קיבלתי כאן רשימה של הערות, אנחנו נעבור על הסעיפים עם משרד המשפטים, ליבנו את ההערות, הן מקובלות עלי, צריך להתחיל בדיון.

אז בואו נתחיל קודם כל ברשימה, עמוד 413, בסוגיה של התוספת, סעיף 1, הגדרה של מחוללי המחלות בעמוד 412-413. אני מציע שנאפשר לנציג אחד או שניים מאלה שרוצים לצמצם את הרשימה לנמק.

מדובר גם בהגדרה בסעיף ההגדרות, גם בהגדרה של מחוללי מחלות עצמה שבסעיף 1.

קודם כל בואו נדון ברשימה. מי אדוני?

ד"ר אלכס קינן מהאקדמיה הלאומית למדעים.

מי עוד רוצה לנמק למה צריכים לצמצם את הרשימה? מי אדוני?

בוריס יעקובסון, מנהל המכון הוטרינארי במשרד החקלאות.

אתה עובד מדינה?

עובד מדינה.

אלה שני המנמקים, מעבר לאחרים אין התנגדויות.

אין לנו התנגדות לרשימה. זאת הרשימה שהופיעה - - -

אדוני לא שמע אותי טוב? אני שאלתי האם יש מישהו שרוצה לנמק מדוע צריך להוריד, לצמצם את הרשימה.

אני רוצה רק להסביר את המהות לרשימה.

לא זה מה שביקשתי. אני לא ביקשתי את זה, אני שאלתי האם יש מישהו מהיושבים כאן שרוצה לנמק מדוע צריכים לצמצם, כי נמסר לי שיש מחלוקת, אז אני מבקש אם יש מישהו, אם
הם לא נמצאים כאן אני לא יודע של מי הבעיה, הם הוזמנו אני מניח, אם מישהו הוזמן ולא בא יש לו בהחלט בעיה.

אני רוצה להתייחס כי בהחלט קיבלו, אני כתבתי מכתב לוועדה והורידו את כל המחלות, אני חושב שבטעות מחלה אחת נשארה פה וצריך להוריד אותה, חבל שהיא תיכנס.

הורידו את המחלות שנקראות מחלות זאונוטיות.

מחלות בעלי חיים הורידו.

גורמי מחלה שעלולים לגרום מחלה בבעלי חיים.

אתה יודע שאני לא רופא.

מראש הכילה הרשימה בקריאות הקודמות גם חיידקים, וירוסים שגורמים מחלות בבעלי חיים.

מה אתה רוצה להוריד?

יש את החלק השלישי של משרד החקלאות, איפה ששפעת העופות, זה בעמוד 414, כתוב כאן, בלוטנג וירוס אקזוטי, זאת מחלה רק של בעלי חיים, למיטב ידיעתי ואני חושב שהיא בטעות כאן.

האם יש מישהו שמתנגד?

אני לא רואה את זה.

בעמוד 414 הרביעי מלמעלה.

זאת מחלת כבשים.

אפשר להוריד. ירדה. החלטת הוועדה, ירדה.

הועלה נושא של קטגוריה של גורמי סיכון, שהם מוגדרים כטוקסינים. חבר הכנסת אלדד קיים דיון נפרד על הענין ונדמה לי שזה עדיין לא מתבטא פה. הציג את זה פרופ' מיכה ספירא בעבר. הטוקסינים זה רעלנים, אמנם מקורם ביולוגי אבל הם אינם בעלי תכונת ההתפשטות, הם לא מייצרים עוד ועוד מהם. הם מזיקים, חלקם מזיקים מאוד, אבל הם מתאפיינים בזה שהם לא כמו וירוס או חיידק או פריון, מתפשטים ועוברים מאדם לאדם. מי שהוכה בזה, הוכה. זה כמו רעל מסוג אחר, כמו רעל כימי כלשהו. זה הבדל אחד והדבר השני, שרבים מהם משמשים ככלי עבודה סטנדרטי בתפוצה רחבה מאוד במעבדות הביולוגיות.

תודה, הטבת לנמק. פרופ' אלדד, מה תגובתך לסיכום הדיון שלכאורה הוצג.

לא סיכמנו להוריד אותם, סיכמנו שנמשיך להתלבט בשאלת הטוקסינים גם בהמשך משום שנכון, יש היבטים שבהם הם דומים מאוד לסתם רעל או לכל רעל אחר, אם כי הרעילות שלהם היא הגבוהה ביותר המוכרת, אבל הם פה בין השאר כי הם מיוצרים על ידי בעלי חיים, מיוצרים על ידי חיידקים ובשימוש שנועד להזיק הם מיוצרים כנשק ביולוגי. יש מדינות ויכול להיות שיהיו ארגוני טרור וגופים אחרים שיגדלו חיידקים כדי לייצר רעלנים כאלה ובאופן אקראי לגמרי מישהו שחוקר את הרעל עלול להגיע אליהם.

אני מהאקדמיה הלאומית למדעים, יועץ. אני רוצה לדבר, גם בהמשך ואולי להבהיר את הדברים שפרופ' אלכס קינן ניסה לומר. אני מדבר בכובע של מי שריכז ועדה מקצועית שמונתה בזמנו על ידי נשיא האקדמיה הלאומית למדעים וראש המועצה לבטחון לאומי שעסקה בכל הנושא הזה ושהחוק והמלצותיו וסעיפיו מומלצים רובם על מסקנות והמלצות הדו"ח הזה ולכן אני רוצה כאן להשלים ולומר משהו. אני אקצר בדברי.

אל תקצר, תוותר עליהם.

לא, אני רוצה - - -

סליחה אדוני, אני מנהל את הדיון בדרכי, כשאתה תנהל דיון תנהל אותו בדרכך. אני כרגע, אם אתה יכול להתייחס כרגע לדיון שהתחלנו.

אני אתייחס. הנושא של הטוקסינים יש לו השלכות ומשמעויות רציניות והוא חייב כעיקרון להיות בתוך הרשימה. היתה מחלוקת מצד מספר חוקרים לגבי איזה טוקסינים ועל כך היתה החלטה או בקשה של הוועדה, של יושב ראש הוועדה שקדם לך שאנחנו נעשה במסגרת האקדמיה שהיא זאת שקבעה את רשימת הגורמים, לעשות איזה שהוא דיון מחודש על הנושא הזה כדי לראות בעיקר את מקום הטוקסינים ואולי משהו אחר. הדיון הזה לא נעשה ולכן יש לנו פה איזה שהוא פער.

אנחנו נשאיר את הדבר הזה. גם אחרי שהחוק עובר שינוי ברשימה הוא שינוי יחסית מהיר מאוד, בקשה של השר לוועדה. תוספת או גריעה של מרכיבים בתוך הרשימה הזאת הוא לא תהליך חקיקתי שמחייב קריאה ראשונה שניה ושלישית, הוא יחסית מהיר מאוד ולכן תסיימו את הדיון, אנחנו נכניס את זה, תסיימו את הדיונים מתי שתסיימו, אם יוחלט בעקבות כל הדיונים האלה לגרוע משהו, אין בעיה, אפשר לבוא לפה ולגרוע. זה דבר יחסית מאוד פשוט. אינני רואה נזק כרגע מיידי בכך שאנחנו נשאיר את זה.

הצעה נוספת שהיתה במהלך הדיונים לקראת קריאה ראשונה היא שרעלנים מסויימים יוגבל המחקר בהם בכמות מסויימת, נגיד שאי אפשר, יכול להיות שאפשר להחזיק חמישה מיליגרם במעבדה - - -

מתי כל זה יעשה, ההגבלות?

שיעורי הבית שהיו בפגרה גם לאקדמיה וגם למתנגדים - - -

אתה מסכים איתי שגם אם החוק יעבור בקריאה שניה ושלישית במתכונתו הנוכחית, אין שום מניעה ששבוע לאחר מכן יבוא שר הבריאות לוועדה ויגיד אני רוצה לעשות שינויים, הגבלות כאלה והגבלות אחרות, זה אפשרי. אתה מסכים איתי. זה לא דבר שצריך לעכב את הקריאה השניה והשלישית. אז הנושא של הרשימה סגור. נאמר לי שההגדרה של מחוללי המחלות גם היא שנויה במחלוקת. מי רוצה לטעון נגד ההגדרה של מחוללי מחלות, יש מישהו שהתנגד להגדרה של מחוללי מחלות?

היתה הצעה של משרד המדע.

משרד המדע הוזמן, הוא לא בא, אז התנגדותו לא קיימת ואנחנו מאשרים את ההגדרה של מחוללי מחלות. מה הנושא השלישי?

הנושא השלישי, נושא הפרסום בהצעת החוק המקורית, היתה הוראה לענין הגבלת פרסום מחקרים, בנוסח הזה, הנוסח מורחב הרבה יותר, הענין ירד, בין היתר לא היתה החלטה לגביו. לא היתה מחלוקת, לא היתה החלטה לגביו ולכן הוא לא מופיע בכלל כרגע בהצעת החוק.

היתה מחלוקת ולכן הורדנו אותו מהנוסח.

מה ההצעה?

הסעיף לא מופיע אולם נושא הפרסום - - -

מה הדילמה בפרסום?

הדילמה היא כשאדם נתקל בממצא אקראי אגב מחקר שהוא היה מחקר לגיטימי, אבל התוצאות של המחקר שלו עלולות, אם יגיעו לידיים זדוניות, לגרום נזק. השאלה אם אנחנו רוצים במקרה כזה להטיל איזה שהוא פילטר, להגיד חייב אדם להעביר את תוצאות מחקרו לפני פרסומם לאישור לגורם מסויים, או שהוא יכול לפרסם ככל העולה על דעתו ואיננו יכולים לשלוט בפרסום.

אם אני מבין נכון כמי שאינו מומחה בתחום הזה, ממך, שהדילמה היא, חוקר עושה מחקר מדעי טהור והוא אדם מאוד ציוני, מאוד נאמן, אין לנו שום ספקות, האזרח הטוב ביותר של מדינת ישראל, אלא שמסקנות מחקרו יכולות לשמש כוונות זדוניות לפיגוע ביולוגי או דברים מהסוג הזה אם הוא מתפרסם באופן תמים, כשכמובן המפרסם לא התכוון לדברים האלה והשאלה אם לעשות פילטר, ואני מבין שמאידך גיסא יש את החופש האקדמי שהוא יסוד שאני אמון עליו ואני אאבק עליו, יש כאן התנגשות לכאורה בין שני ערכים קיומיים חשובים שצריכים פחות או יותר לאזן בתוכם. אני מעריך שהדילמה הזאת, תתקנו אותי, היא לא קיימת רק בעניינים ביולוגיים, היא קיימת גם בנושאים אחרים. מכון מחקר יכול להמציא איזה חומר נפץ, יכול להמציא כל מיני המצאות שהן יכולות להיות לא ביולוגיות ולא כימיות, לצורך הענין הזה, יכולות להיות בכלל בתחום טכנולוגיה אחרת, ושם אין מגבלות? מישהו יודע האם יש לנו דוגמה במה להיאחז?

אני רוצה לומר דבר אחד, יצאתי לדרך לחוק הזה בעקבות אירוע של פרסום של מחקר, תוצאות מחקר שהתקיים באופן בוודאי תמים, בוודאי מטעמים חיוביים מאוד ושהפרסום עצמו היו בו תוצאות, זה מחקר שבוצע בארץ, והיציאה לדרך לכל הענין הזה באה בעקבות מקרה קונקרטי. בנוסח המקורי של החוק שלי היה סעיף 5 שאמר, לא יפורסמו מחקרים אם ממצאיהם כוללים תוצאות כאמור בסעיף 2, כלומר הגדלת נזק וכו', ללא קבלת היתר מהשר. האמור בסעיף זה יחול גם על מחקרים אשר נועדו לתכלית אחרת אך כוללים ממצאים כאמור. זה היה הנוסח המקורי. מכיוון שעליו היה ויכוח הורדנו אותו.

כל בר דעת מבין שיש כאן בעיה. המועצה לבטחון לאומי הוזמנה, אייל הראל פה, יש לך עמדה?

לגבי סוגיית הפרסום לא.

אין לכם מגבלה לגבי סוגיית הפרסום? מי אמור להיות כאן, השב"כ, שירותי הבטחון, מי אמור לייצג את האינטרס הזה?

הנושא נדון, כשעבדנו על הכנה לקריאה ראשונה הנושא נדון, בגלל המורכבות, אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והמסקנה היתה שאין להכניס הגבלה. השב"כ לא היה מעורב בדיון אבל הנושא הועבר אליו בדיעבד ולא קיבלתי תשובה אחרת מהשב"כ בנושא הזה. אני יכולה להניח שגם אם יש התנגדות היא לא התנגדות נחרצת. אתה רוצה שאני אסביר את התפיסה?

כן, זה חשוב. זה נושא מאוד חשוב שצריך להסביר את הצדדים שלו, אם כי יש לי רעיון איך לפתור אותו.

השיקולים המרכזיים שהטרידו אותנו הם שיש שתי בעיות. בעיה אחת היא שמגבלת הפרסום היא לא ממש מעשית. יש חקיקה מקבילה בנושא של הגבלת מחקרים במחוללי בעולם ולא מצאנו במסגרת החקיקה הזרה הגבלה על פרסום ממצאים של מחקרים. יש איזה שהיא הגבלה במקרה של מחקר שהוא במימון המדינה בארצות הברית, אבל מחקר שהוא לא ממומן אין שום מגבלה על הפרסום. החשש שלנו שמכיוון שלא מדובר בהוראה שהיא מעשית אז היא גם לא מידתית, הצורך להעביר כל מחקר מראש תהליך של אישור הופך להיות פגיעה לא מידתית בחופש הביטוי. מעבר לזה, הצורך האמיתי להביא לכך שתהיה תחלופת מידע חופשית בעולם המדעי הוא צורך חשוב במיוחד, אם אני מסתכלת על התכלית של חופש הביטוי - - -

אני מציע ככה, הואיל ואני יכול לתת דרשה יותר טובה ממך על הצורך בחופש האקדמי, זה חלק מהותי מאישיותי ומהתרבות שלי, אני צריך יותר ייצוג בנושא של הסכנה הבטחונית. פה אני צריך שמישהו יסביר לי יותר.

אני מבין את החשש ואני יכול להצטרף אליו, אני חושב שצריך למצוא איזה שהוא איזון, איזה שהוא מנגנון שבו או המועצה תהיה לה סמכות להמליץ בפני השר או המנכ"ל במידה ויש מחקר שהוא עשוי לפגוע במידה כזאת או אחרת, המנגנון הוא מורכב, אני מסכים עם דפנה, האם כל מחקר יגיע לוועדה המוסדית או לוועדה העליונה, מי יבחן את הנושא הזה, האם זאת תהיה חובה, האם יהיו כללים מינימליים או נושא מסויים ספציפי, אפשר להגביל את זה למחקרים שהם בתוספת, אבל בכל אופן אני חושב שצריך לקבוע איזה שהוא מנגנון שבמצב שבו יש חשש קיצוני או מחמיר ימנעו פרסום. זה נראה לי בהחלט סביר.

קודם כל אני חושב שלא צריך להגביל את הפרסום. אני חושב שזה לא יעמוד במציאות של זמננו.

למה זה לא יעמוד במציאות?

כי היום אנשים לא רק מפרסמים מה שכתוב, הם גם משדברים וכשמדברים נכנסים לכינוסים וכשנמצאים בכינוסים מעבירים מידע. המידע, היום קשה מאוד להגביל מידע, אבל יש דרכים, אני חושב שהוצעה כאן הצעה הגיונית שבאופן עקרוני בגלל שהמחקרים האלה יבואו לבדיקה ולאישורם, יכול להיות שיש מקרים מסויימים שהוועדה תוכל לבקש שאם יש פרסום,
קודם יועבר אליה, ואז כשזה יועבר אליה היא תוכל לדעת אם להמליץ לתת את הפרסום או לא וזה יפתור את הבעיה.

האם אפשר בסעיף של הוועדה להפנות תשומת לב בחוק לתת - - -

אם נעשה דבר כזה נצטרך לרשום את זה במפורש, דבר ראשון, אם זה לא יכתב במפורש אז להערכתי לוועדה אין סמכות להגביל פרסום בגלל שמדובר בפגיעה בזכות נפרדת.

זה גם לא כתוב, לפי מה שכתוב כרגע, הסמכות שלה היא לאשר מחקרים.

פרופ' שרדניק, אתה שומע מה אומר משרד המשפטים, שאם אתה חושב שבאמצעות הוועדה שמאשרת, שם ניתן כבר לבלום, אם לא תסמיך את הוועדה במפורש שיש לה סמכות לבלום היא לא יכולה לבלום.

היא לא יכולה לבלום את הפרסום עצמו, זאת עמדת משרד המשפטים, אבל עדיין מחקר שהוא רגיש בצורה מיוחדת היא צריכה לא לאשר מלכתחילה.

לא זה מה שהבנתי.

לא תהיה אפשרות לוועדה לאשר ביצוע מחקר אבל להגביל את הפרסום שלו, לזה אני מוכנה. אני חושבת שצריך לחדד את ההבדל. אנחנו לא נוכל לאשר מחקר, אבל למנוע פרסום זה נכון, זאת העמדה. אבל אנחנו נוכל שלא לאשר אותו בכלל אם אנחנו - - -

איך אני עושה שהוועדה שמאשרת תבלום כבר בשלב האישור, אם יש לה חשש שזה, או אנחנו מכינים איזה קטסטרופה.

הקריטריונים לשלילת, אי מתן היתר לביצוע מחקר קבועים בסעיף ובחוק שאם היא סבורה שיש בכך כדי להגדיל את הנזק שהם עלולים לגרום, וגם סעיף כללי של לסכן את בטחון המדינה או שלום הציבור, כפי שמופיע ב-15(א1).

היא רשאית לאשר בתנאים, היא רשאית להתנות תנאים באישור, הרי הסמכות של הוועדה, ודיברנו על זה, זה לא לא לאשר את המחקר אלא לתת תנאים.

אני אגב תומך באלה שסבורים שהיום לאסור פרסום הוא לא דבר מעשי.

יש פורומים, יש בלוגים, זה לא רק פרסומים רשמיים.

אריה, אני אתן לך לסכם את הנקודה הזאת.

לחוק הזה יש מעבר למשמעויותיו הפליליות, סעיפי העונשין שלו, יש משמעויות דקלרטיביות ונורמטיביות. אני לפחות מחוק אחד שהתנסיתי בו, חוק השתלות איברים, למדתי שיעור מעניין אחד שבו יש מצב שבו אני אומר שאסור לעשות משהו אבל אני לא קובע לו ענישה. בסחר באיברים אמרנו שמי שמקבל אבר להצלת חייו, עבר עבירה אבל אין עונש. מי שמכר אבר מאברי גופו עבר עבירה אבל אין עונש. המתווך, הסרסור יש לו עונש. יכול להיות שצריך לנסח סעיף שאומר, לא יפרסם אדם פרסום שיש בו כדי לפגוע, בלי לקבוע פה סעיף ענישה. אני יוצא מנקודת הנחה שרוב האנשים כוונתם טובה, שהם לא רוצים להזיק.

מספיק אדם אחד שכוונתו לא טובה.

אבל אמרנו שעליו אי אפשר יהיה לשלוט. אם כוונתו לא טובה הוא לא זקוק לפרסום בסיינס או בנייצ'ר, הוא כבר ישלח את זה לחברים שלו שפעילים באל קאידה.

אבל זה לכאורה מה שאומרת עורכת דין נילי חיון דיקמן. אם הבנתי נכון, הוועדה המאשרת יכולה גם להתנות כל מיני תנאים, אם היא רואה לכאורה שיש כאן מחקר שיש לו פוטנציאל מאוד בעייתי היא יכולה להתנות לו כל מיני תנאים. אני הבנתי שהיא לא יכולה להתנות תנאי של לא לפרסם.

אלא אם כן נגיד את זה במפורש.

אדוני היושב ראש, אני מדבר על משהו אחר לגמרי. כאשר אדם יודע שהוא הולך לעסוק במחוללי מחלות והגיש בקשה ועבר דרך מסננת, שם יש לנו הרבה פחות בעיה. השאלה היא, מחקר שהתכוון לעשות משהו אחר לגמרי, שלא עסק במחוללי מחלות, לא היה צריך אישור מראש, אלא כממצא אקראי הגיע לתוצאה במחקר שאומרת שאם אני מפזר קצת מלח בצלחת פטרי כל החיידקים האלה רגישים לאנטיביוטיקה שישראל אגרה כדי להתגונן מפניהם. ממצא אקראי לגמרי. עכשיו השאלה, ממצא כזה עלול להפוך את כל מלאי האנטיביוטיקה של מדינת ישראל לצרכי התגוננות בפני מחלה ביולוגית ללא רלוונטי. האם אז מותר לו לפרסם את הדבר הזה בלי לשאול איש, או שנאמר אמירה נורמטיבית.

זאת שאלה נוקבת והיא עומדת על סדר היום.

באופן עקרוני האקדמיה מתנגדת לצנזורה של עבודות מדעיות. אם אנחנו ננהיג את זה כחוק אנחנו נהיה המדינה הראשונה בעולם הדמוקרטי שתעשה כך.

הצנזורה היא לא על עריכת המחקר, פה מדובר על צנזורה על פרסום.

אני מדבר על פרסומים. אני חושב שיש התנגדות עקרונית על צנזורה על פרסומים מדעיים.

גם אם יש בפרסום הזה סכנה לחיי אדם, פוטנציאל לסכנה לחיי אדם? אני מכיר ערכים, אני איש של ערכים וכל הערכים יש איזונים ביניהם.

יש כאן גם בעיה שהדבר הזה לא כל כך ניתן לביצוע, מפני שהאיש היחידי שידע שיש סכנה באותם המקרים זה החוקר המפרסם.

לכן רציתי את האמירה הנורמטיבית.

החוקר עצמו יכול להיות יותר חכם או פחות חכם, יותר רגיש או פחות רגיש, לנו בתוך הוועדה היה נראה שזאת בעיה שיש צורך לפתור אותה, היא חשובה, אבל לא בעזרת חוק אלא על ידי איכשהו להטיל את האחריות על הענין הזה על הוועדות המוסדיות שהם יבדקו את זה, שתהיה איזה שהיא בדיקה של המערכת הפרסומית.

מה פירוש להטיל על הוועדה את בדיקת מערכת הפרסומים, לא הבנתי את המשפט הזה.

יש ועדה שהיא מאשרת את המחקרים. אותם המחקרים שהיא אישרה היא יכולה לבקש לפני פרסום שהם יראו את זה.

נכון, היא ראתה, היא ביקשה והיא קיבלה, והיא ראתה ממצא מה שדיבר עליו - - -

זה בעיה של השיכנוע של החוקר ואני חושב שכל חוקר סביר ישוכנע. להטיל את זה בחוק לדעתי זה בלתי אפשרי. יש כאן גם לחצים ציבוריים, אם ועדה כזאת שבתוכה יש אך ורק אנשי מדע ואנשי אקדמיה, אם היא תציע, אני חוקר, אם אני אבוא בפני ועדה כזאת והיא תגיד, תיזהר עם הנקודה הזאת, יש כאן נקודה שאין צורך לפרסם אותה, אני חושב שאני - - -

אריה, אני אומר לך בגלוי, אני מאוד מזדהה איתך, הבעיה היא בעיה מציאותית שהוא אומר ככה, האיש התמים, הוועדה תבלום אותו, הוועדה רואה את הדבר והיא תגיד לו, אתה בטח לא מתכוון לגרום נזק למדינת ישראל, תהיה זהיר מאוד עם מה שאתה הולך לעשות בפרסום וקבל על עצמך את המגבלה. אז האדם סביר ככה יעשה. האדם הלא סביר גם אם יגידו לו את הדבר הזה, הוא יגיד, מקובל עלי, הוא יכול לפרסם. הרי אין היום הגבלת פרסום, הגבלת פרסום היא לא מציאותית, הגבלת פרסום מדעית.

כמו שאתה אומר שאי אפשר למנוע מאדם לנסוע במהירות מופרזת. אפשר להעניש אותו אם הוא עשה כן.

אז זה מה שהוא אומר. הוא אומר, בהתנגשות של הערכים בין קביעת נורמה בחוק על איסור פרסום לבין לתת לכוחות הפנימיים בוועדה לעסוק, באיזון הזה הוא אומר לא כדאי שנהיה ראשונים בעולם שנגביל.

ולכן לקראת סיום העבודה על החוק בקריאה ראשונה חשבתי שהאיזון המתאים לנקודה הזאת הוא להעביר את החוק בלי סעיף הפרסום, לרדת מסעיף הפרסום, ולראות אחרי שנה שנתיים האם החוק עשה את שליחותו ההסברתית החינוכית.

אני מקבל את הסיכום שלך. עוברים לנקודה הבאה.

יש הערות ספציפיות של הממשלה, אנחנו נצטרך לעבור על פי הסעיפים כי הן כרוכות באיזה שהם שינויים שאנחנו כבר דנו בהם באופן פנימי. בסעיף 3 להצעת החוק, דפנה את רוצה אולי להציג את ההערות.

יש לנו בסעיף 3 עיסוק במחקרים שעניינם לא מחוללי המחלות. מחקרים אחרים, מה שקראנו מחקרים תמימים. בסעיף קטן (ב) קבענו איזה שהיא חובה לקבל אישור למישהו שבמהלך המחקר גילה ממצאים שיש בהם כדי לגרום להגברת האלימות וכו', אבל לא קבענו איסור מלכתחילה אם יש חוקר שיודע מלכתחילה שהמחקר שלו יענה על התנאים האלה, לא קבענו לו מלכתחילה ללכת לקבל אישור. רק אמרנו, אם תוך כדי המחקר הוא מגלה את זה אז הוא צריך ללכת לקבל אישור, אבל יתכן מצב שמראש הוא ידע את הדברים האלה ואז יש איזה שהוא פער, חוסר התאמה.

אז צריך להוסיף.

למה? סעיף 2 אומר, לא יחזיק אדם או מוסד מחוללי מחלות ולא יערוך בהם מחקר.

לא, לא ביקשנו, ב-3 (ב1) לא מדובר במחוללי מחלות שהם בתוספת.

הבנתי. הוא מטפל בחיידקים מחוץ לרשימה, אבל הוא יודע שתוצאות המחקר עלולות לגרום נזק.

תוך כדי המחקר הוא מגלה.

את צודקת אבל אלה דברים שהם בצפונות נפשו של החוקר, איך תוכיחי אם הוא ידע או לא ידע.

יש לך הצעת נוסח לתקן את זה?

יש לי, נאמר שאם אדם או מוסד שמבקש לערוך מחקר - - -

הערתך מתקבלת. תסכמי את הנוסח.

אולי רק ללבן את זה, כי אנחנו לא ראינו את ההערות, רק רגע לפני, אנחנו בדיונים הקודמים לפני קריאה ראשונה רצינו גם להכניס קטגוריה רחבה של מחקרים אחרים ולהכניס אותם כמחקרים שהם מלכתחילה חייבים באישור. ובסופו של דבר מצאנו איזה שהוא איזון וההחלטה היתה שמחקרים שהם לכאורה מתחילים כמחקרים תמימים ולאחר מכן מתגלים סיכונים ספציפיים שפרטנו בסעיף, אלה יחייבו אישור עם גילוי הסיכונים האלה. אני חושבת שנוח לנו יהיה יותר כמפעילי החוק, כאלה שיצטרכו לבצע את זה, זה לאשפר אולי אפשרות לחוקר לגשת לאישור ראשוני כיוון שיש כאן איזה שהוא צורך שלו בוודאות, אבל לא חובה. לא חובה כי אנחנו שוב חוזרים לענין הזה - - -

גם אם הוא יודע מראש שזה יגיע, לא חובה - - -

השאלה היא מה זה ידיעה מראש, תוכנית המחקר שלו היא לא כזאת.

אם תוכנית המחקר שלו היא כן כזאת.

אפשר להגביל את זה לתוכנית מחקר.

אני חושבת שברמת הביצוע אנחנו מכניסים כאן קבוצה מאוד גדולה של מחקרים ואם אנחנו רוצים ללכת בכיוון הזה יהיה לנו נוח יותר לחזור להצעה המקורית שלנו שקבענו איזה שהיא רשימה של מחקרים שעוסקים בתחומים מסויימים, רשימה בתוספת ואז היה ברור מה בדיוק נכנס כאן.

יש לנו שלושה קריטריונים, יש לנו ממצאים שיש בהם כדי הגברת אלימות של מחוללי מחלות, הגברת יכולת העברה או לשנות טווח מאחסנים.

נכון, אבל אם את זוכרת היתה לנו רשימה של מחקרים דו שימושיים.

זאת היתה התוספת השניה וירדנו ממנה.

והיא היתה ברורה, אז אם רוצים לעשות איסור פלילי אז אפשר ללכת על הגישה הזאת, אם רוצים איסור פלילי מלכתחילה על מחקרים שהם רגישים.

יש לי שאלה אלייך, אם אנחנו אומרים שאם תוך כדי מתברר, אז גם אם הוא ידע מראש, ברגע שהוא הגיע לנקודה - - -

אפשר לחיות עם זה ככה.

בין אם הוא ידע ובין אם הוא לא ידע.

לא יכול להיות שום נזק, בין אם הוא ידע ובין אם הוא לא ידע, ברגע שהוא מגיע לשלב שבו מתברר לו שיש כזה דבר הוא הולך לוועדה.

אבל אני כן מצטרפת מאוד - - -

את לא מצטרפת כי זה לא התקבל. אנחנו נשארים בנוסח הקיים. הגענו למסקנה שאין שום נזק.

לסעיף 3 יש הוראה פלילית לצידו, זה נמצא בסעיף 21, הוראה פלילית נמצאת בסעיף 21 והוער על ידי המחלקה הפלילית שבסעיף (ב1) החובה לא מוגדרת בצורה מספיק ברורה לצורך העבירה הפלילית. מה שחסר זה שני דברים. האם הוא חייב להפסיק את המחקר עד לקבלת האישור ותוך כמה זמן עליו להגיש את הבקשה לאישור.

שתי שאלות.

אני חושבת שלגבי השאלה הראשונה זה ברור שהוא חייב ואולי כדאי לברר את זה, היות ולוועדה גם יש סמכות להורות לו להמשיך.

צריך להגיד את זה.

העמדה שלנו שברגע שהוא מגלה הוא צריך להפסיק.

לעצור עד שהוא מקבל אישור.

אם הוא רוצה להמשיך הוא צריך לבקש אישור להמשיך.

מה הדבר השני?

תוך כמה זמן להגיש את הבקשה.

אני חושבת שאסור לו להמשיך.

אסור לו להמשיך. יתוקן. הנוסח יתואם בין משרד המשפטים ליועצת המשפטית של הוועדה.

בהמשך לסעיף הזה ולהוראה הפלילית שלו אנחנו קבענו הוראה פלילית אחת לכל סעיף 3 שנמצאת בסעיף קטן (ב), ב-21 (ב) זה בעמוד 411. המחזיק מחולל מחלות או עורך בו מחקר בלא אישור וכו' בניגוד להוראות סעיף 3, מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס. וגם הערה של המחלקה הפלילית, להבחין בין סעיף קטן (א) לסעיף קטן (ב) בסעיף 3, מכיוון שסעיף קטן (א) זאת עבירה פלילית וסעיף קטן (ב) זאת עבירה רגולטורית, בסעיף קטן (ב) אדם ערך את המחקר בלי לקבל את האישור שהוא היה צריך לקבל ובסעיף קטן (א) יש פה איזה שהיא כוונה שאפשר להניח שהיא כוונה רעה ולכן ההמלצה שלהם היתה לפצל את סעיף קטן (א) לעבירה נפרדת שהמאסר בה, העונש בה יהיה גבוה יותר וזה יהיה עונש של מאסר ארבע שנים ואת סעיף קטן (ב) להשאיר.

מישהו מתנגד?

לא הבנתי. את רוצה בסעיף קטן (א) במקום שלוש שנים לשנות לארבע שנים?

לא, אני רוצה שסעיף 3 (א) תהיה עבירה של ארבע שנים. כל העבירות האחרות נשארות כמו שהן.

התקבל. הנוסח יתואם בין משרד המשפטים ללשכה המשפטית שלנו.

בסעיף הזה ב-3 (ב) (א) התנהל המחקר במוסד מוכר, יגיש המוסד בקשה, זה לא צריך להיות יגיש המוסד אלא יגיש עורך המחקר. צריך לשנות שם את המילה מוסד לעורך המחקר.

הערה נכונה, ישונה. ההערה התקבלה.

יש בסעיף 2 (ב) משהו דומה לזה. לא יחזיק מוסד מוכר, זה גם אדם.

2 (ב) אומר, לא יחזיק מוסד מוכר במחוללי מחלות, לזה התכוונת?

כן, אלא לאחר שקיבל מוועדה מוסדית, בעצם מעצמו הוא מקבל, הכוונה היא שחוקר לא יחזיק.

מי שיכול להחזיק זה רק מוסד, בכל מקרה.

לאדם מותר להחזיק מחוללי מחלות?

לא, זה בדיוק הענין.

אני חושב שזה צריך להיות לא יחזיק אדם, חוקר במעבדה שלו מחזיק. האדם במוסד.

החזקה של מחוללי מחלות יכולה ממילא להיות רק במוסד, כך קובע החוק. אם רוצים להחזיק מחוללי מחלות חייבים לעשות את זה במוסד מוכר. זה גם צריך להיות מוסד מוכר וגם לקבל אישור.

אם אדם מחזיק לא צריך להגיע ל-2 (ב), הוא כבר ב-2 (א) עובר עבירה פלילית.

בסעיף 3 (ב) סעיף (1ב) לא כל כך ברור לי, מנהל המחקר שלא במוסד מוכר, איך מחקר יכול להתנהל שלא במוסד מוכר.

זה מחקר שמתחיל באופן תמים ולכן הוא לא חייב לקבל, זה מחקר שלא מחוייב להיערך במוסד מוכר כי הוא לא מחזיק מלכתחילה מחוללי מחלות.

בחוק השני שאנחנו עובדים עליו, חבר הכנסת אורלב - - -

חוק ניסויים רפואיים בבני אדם.

אין לנו מחקרים שהם לא במוסד.

אבל פה יכול להיות שתהיה איזה שהיא חממה טכנולוגית שמתעסקת בפיתוח מסויים, חקלאי.

יש כמה הערות נוסח.

הערות נוסח אתם תסיימו ביניכם, אנחנו לא נסחים כאן. אפשר לעבור לנקודה הבאה.

הנקודה הבאה היא נקודת ניגוד העניינים. כרגע אין סעיף לגבי ניגוד עניינים, אני מפנה לסעיף 6 להצעת החוק שמדבר על מבנה המועצה.

אני חושב שיש סעיפים קבועים בגופים של מועצות, צריך להעתיק.

יש כמה בעיות פה. הבעיה העיקרית שלנו היא עם המומחים שחברים בוועדה שמכהנים, רובם או כולם יהיו מועסקים פעילים במוסדות אקדמיים והם יעסקו בדברים שנוגעים למוסדות אקדמיים אחרים, למוסדות פרטיים, מתוך הוועדה הזאת תצא גם ועדה מוסדית חיצונית שתאשר מחקר לגופים פרטיים, יש גם שאלה של מידע, יש גם שאלה של אישור ויותר בעיני יש שאלה של מראית עין והנוחות שיש למוסד פרטי לפנות לקבל אישור ולחשוף את עצמו מול ועדה שיושבים בה - - -

אבל אנחנו צריכים לזכור דבר עיקרי, שמרבית המוסדות הגדולים שעורכים מחקרים נבדקים על ידי עצמם, על ידי ועדות מוסדיות פנימיות.

מה עמדת משרד המשפטים?

יש כמה אפשרויות.

האפשרות המחמירה ביותר.

האפשרות המחמירה ביותר זה להגיד שאף אחד מהמומחים לא יהיה בעל תפקיד במוסד אקדמי או בבית חולים. זה החמור ביותר.

החמור ביותר זה שאומרים שאף אחד מחברי הוועדה לא יהיה במצב של ניגוד עניינים, זה החמור ביותר.

אז לא צריך לכתוב את זה כי ממילא יש איסור לאדם להיות בניגוד עניינים.

הבעיה שלי זה כשאני באה לתרגם בפועל איך אני רוצה שהוועדה הזאת תיראה ואיזה מגבלות אני רוצה להטיל, ואם זאת ההוראה שיש לי בחוק זה קצת מקשה עלי אם אחר כך אני מגלה שאין לי מומחים שלא יהיו בניגוד עניינים. אין לי את מי למנות, כולם יש להם רמה כזאת או אחרת.

אין כזה דבר. מי שנמצא בניגוד עניינים הוא חשוף למעשי שחיתות. האיסור של ניגוד עניינים הוא בפני עיוור לא תיתן מכשול. כי אם אפשר להיות בניגוד עניינים ולקבל החלטות ענייניות לטובת העם, המדינה והמדע, אז לא היה ניגוד עניינים. אבל ניגוד עניינים פירושו של דבר, זה פתח לשחיתות ולכן ככל שתלוי בי גם לא יהיה חוק, אין כזה דבר.

אבל זה מושג מאוד רחב ולכן לפעמים מבנים בחוק מלכתחילה מה מהווה ניגוד עניינים ומה לא. האם אתה רוצה שיושב ראש המועצה למשל יהיה אדם שלא יעסוק בפעילות מחקרית כי יש סיכוי גדול שיגיעו אליו מחקרים - - -

מה אנחנו עושים בוועדות הלסינקי למשל? זה בדיוק אותו דבר, זה תמונת הראי. אפשר לכתוב סעיף על חובת סודיות או שאין צורך?

אני רוצה להגיד מה היא העמדה שלנו והדברים דורשים ליבון אבל נראה לי שזה יבהיר קצת. קודם כל צריך להפריד בצורה מאוד בהירה בין מועצה שהתפקידים שלה הם לתת ייעוץ לגבי מדיניות, לגבי הרחבת התוספת ולגבי יישום החוק באופן כללי, לבין הוועדה החיצונית שתהיה במסגרת משרד הבריאות אשר תאשר מחקרים ספציפיים.

אבל היא נגזרת מתוך חברי המועצה.

נכון, אבל עדיין יכול להיות שהכללים צריכים להיות שונים.

שחבר א' לא יכול לטפל במחקר ב'.

אלה לא הוועדות המייעצות הראשונות שמוקמות במסגרת משרד הבריאות וקיימים נהלים מאוד ברורים בנושא הזה של ניגוד עניינים שאושרו רק בקיץ האחרון על ידי המשנה ליועץ המשפטי מייק גלס והם חלות על כל הוועדות המייעצות במשרד והם יחולו גם על ועדה מהסוג הזה.

מתוקף מה?

מתוקף חוזר מנכ"ל ונוהל פנימי של המשרד.

אני לא רוצה שהניגוד עניינים יהיה רק מתוקף חוזר מנכ"ל.

אני רק אציג את ההסדר ואם הוא מקובל עליכם אפשר לחשוב איך לאמץ אותו. קודם כל מי שהוא עובד מדינה מקרב חברי המועצה חלים עליו כללי התקשיר ולכן הדבר הזה לא דורש ליבון, החלק היחיד הוא המומחים שימונו אשר בהתאם לסעיף המינוי שלהם הם דווקא צריכים להיות מתוך מוסדות המחקר האקדמיים, לרבות בתי החולים. קשה להניח שאנחנו - - -

כפי שכבר ראית אני חסר סבלנות, ההצעה שלי היא מאוד פשוטה, היא תחסוך לך את כל הדיון. אני מציע שאנחנו נסמיך את השר לקבוע בתקנות באישור הוועדה הוראות בדבר ניגוד עניינים שקשורים בהפעלת החוק הזה. זה מקובל עלייך?

כן.

זה מקובל על משרד המשפטים?

כן.

תודה רבה. אריה מקובל עליך? תודה. שר הבריאות באישור הוועדה יקבעו, תביאו את חוזר המנכ"ל ואז נקיים את הדיון הפרטני הזה.

אז אנחנו לא מכניסים כרגע סעיף מאחר וניגוד העניינים הוא ממילא ענין מובנה.

לא.

צריך סעיף שמסמיך.

צריך סעיף שמסמיך.

סעיף הסמכה לשר זה וודאי.

הנושא הבא נוגע לסעיף 14 להצעת החוק שמדבר על סמכויות של ועדה מוסדית. למען הסדר אני רק אגיד שאני העליתי את הבעיה הזאת גם בקריאה ראשונה ונדחיתי, אבל אני מעלה אותה שוב.

ניגוד העניינים גם על הוועדה המוסדית, על הכל.

לפי הצעת החוק לוועדות המוסדיות הפנימיות והוועדה החיצונית ניתנה סמכות להיכנס לחצרים גם ללא הודעה מראש ולדרוש מכל אדם מידע ומסמכים. אלה הן סמכויות ביצוע שעמדת היועץ המשפטי לממשלה באופן עקבי ובכל התחומים היא שאין לתת אותם למי שאינו עובד מדינה. כיוון שמדובר בסמכויות שכרוך בהם שימוש בכוח. כניסה לחצרים זה סמכות לפרוץ.

מה זה כניסה לחצרים?

זה אומר שהוועדה המוסדית יכולה להיכנס למעבדה של האדם ולהסתכל מה הוא מגדל.

אני באופן עקרוני תומך בגישה הזאת.

מה שהוצע זה שהוועדה המוסדית, יש לנו סעיף של מפקחים של משרד הבריאות שמקבלים הסמכה.

אין לי בעיה שהוועדה תפנה למשרד הבריאות ותגיד, אנחנו חושבים שיש - - -

רק להדגיש שמדובר בסמכות להיכנס לתוך המחקרים שמתקיימים במוסד שלה ולא במוסד אחר, אין לה סמכות להיכנס למקומות ציבוריים שאינם תחת סמכותה.

אני חושב שהגישה העקרונית שהסמכות היא סמכות קשה, תינתן רק לעובד מדינה, היא גישה מאוד נכונה. אנחנו לא צריכים לפרוץ את זה פעם ראשונה.

אז אנחנו נוסיף כאן שורה שלגבי ועדה מוסדית חיצונית, חבר ועדה מוסדית חיצונית בליווי מפקח. כי אני חושבת שבפנימית זה - - -

גם בפנימית יש ניגוד עניינים, גם בפנימית יש מחלוקות בין החוקרים וזה גם לא בדיוק אתי גם כשהוא חבר ועדה שהוא יכול להיכנס בתוך המוסד - - -

אתה מתנגד לגישה שזה רק עובד מדינה?

לא, אני בעד רק עובד מדינה, גם במוסדי.

הסעיף הסתיים. אנחנו בסעיף הבא.

אז אנחנו מדברים על כניסה בליווי מפקח.

ההערה הבאה נוגעת לסעיף 16. זה גם נושא שמשום מה נדחק בהכנה לקריאה ראשונה. יש כאן סעיף שמדבר על דיווח של ועדה מוסדית למנהל על אישורים שהיא נתנה ואנחנו מלכתחילה דיברנו על זה שהמנהל לאחר שקיבל דיווח רשאי להתערב באישור שניתן אם הוא חושב ששיקול הדעת של הוועדה המוסדית לא היה נכון והצענו איזה שהוא סעיף שכולל גם הגבלות של זמן וכו'.

זה סעיף שמלכתחילה היה בו נוסח שאנחנו הצענו.

מישהו מתנגד לעמדה של משרדי הממשלה? איין. אז אנחנו מטילים על שתיכן לנסח את הסעיף שרשאי המנהל מנימוקים שיפורטו להורות על עיכוב האישור עד 21 ימים. תוכלו להעתיק את זה מהחוק של ניסויים רפואיים בבני אדם.

צריך להחליט עקרונית לגבי הוראות המעבר. בענין הוראות מעבר, סעיף 27, סעיף התחילה, הסעיף האחרון של החוק, קבענו את תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו כאשר סעיף 6 שמרכיב את המועצה חייב להיות מוחל קודם כי אנחנו לא יכולים להתחיל את החוק בלי שתהיה לנו מועצה שתייעץ לשר על תקנות וכדומה. לכן המועצה הראשונה תמונה בתוך שלושה חודשים מיום פרסום החוק והחוק כולו יכנס שלושה חודשים אחר כך.

אני חושבת שאולי גם סעיף ההסמכה של השר להתקין תקנות צריך להיות מוקדם כי אם אנחנו צריכים להתקין תקנות בנושא של ניגודי עניינים, לא נוכל למנות את המועצה בלי לפתור את נושא ניגוד העניינים. מהפן המעשי שלושה חודשים נראה לי קצת קשה לשר לעמוד בזה.

גבירתי, אנחנו הולכים לבחירות עכשיו, בואו נהיה מציאותיים, גם שישה חודשים זה לא ריאלי. עוד שישה חודשים עוד אין שר בריאות חדש. אם זה עובר בכנסת הנוכחית השישה חודשים זה לא ריאלי. תשעה חודשים.

נשאלת השאלה אם בטווח זמנים כזה יש לנו צורך בהוראות מעבר.

מה אומרות הוראות המעבר?

אין לנו הוראות מעבר כרגע, אני לא חושבת שצריך הוראות מעבר.

אם אדם מחזיק מלאי של חיידקים שעד היום היה מותר לו להחזיק, הוא צריך לזרוק אותם?

לא, ברגע שהחוק יכנס לתוקפו הוא יהיה צריך לבקש אישור.

יש מחקרים שהם בקנה, שאדם החל מחקר, אז הוא רק חייב לדווח עליו.

זאת עבודה מאוד גדולה, צריך לסרוק עכשיו את כל החוק ולראות כל פריט מה צריך לעשות איתו בהוראות המעבר. אם אתה רוצה הוראות מעבר אמיתיות אתה צריך לקחת סעיף סעיף ולראות מה תלוי במועצה, מה לא תלוי במועצה, כי אין לך בינתיים מועצה. הוראות מעבר אומרות מה אתה כבר יכול להחיל עליו ממחר בבוקר.

אפשר להסמיך את השר - - -

הוראות מעבר באישור הוועדה? עד שהוא יעשה את הוראות המעבר, גם הוראות מעבר וגם תקנות, זה מאוד מסובך.

אין בעיה של תשעה חודשים, אני רק אומר שיכול להיות שיש מחקר שהתחיל לפני שנתיים.

אתה מכיר את החוק יותר טוב ממני, האם אתה רואה כאן סעיף קריטי?

לא.

עוד הערה אחת שלי לגבי הוועדה שלנו, סעיף 9 להצעת החוק מדבר על הגשת דין וחשבון לשר, אדוני מה דעתך שהדין וחשבון יוגש גם לשר - - -

איזה דין וחשבון?

שבסעיף 9 (ד). דין וחשבון שהמועצה צריכה להגיש לשר, בדומה לחוק התערבות גנטית, חוק השיבוט, שגם הכנסת תקבל, הוועדה תקבל את הדו"ח הזה ותערוך עליו דיון. שהדו"ח יוגש לשר ולוועדת המדע.

מה אומר הדו"ח?

איזה מחקרים ביקשו, מה לא אושר, מה אושר.

מיותר. אנחנו לא מקבלים דוחות איזה מחקרים נעשו בתחום זה או אחר. לקבל את הדו"ח לא איכפת לי אבל לדון בו פעם בשנה על זה תדברי עם היושב ראש הבא. לקבל את הדו"ח לא איכפת לי.

הדו"ח יוגש גם לוועדה וגם לשר.

אם אנחנו מכינים תחולה מוקדמת למינוי המועצה אני חושבת שכדאי גם לגבי מינוי ועדות מוסדיות, כדי שאם יכנס החוק כבר יהיו ועדות שיוכלו לאשר בקשות.

המועצה היא הגורם המוליד של כל הדברים.

לא, המנהל ממנה את הוועדות. גם מתן אישורים למוסדות מוכרים המנהל נותן.

אבל הכוונה היא לא להקדים את תחולת החוק, הכוונה היא רק שהחוק יתחיל בעוד שישה חודשים, רק שאי אפשר יהיה להפעיל אותו בלי מועצה. זה הגורם הראשון.

הם גורמים מקבילים ולכן אם אנחנו רוצים שהגופים הנוגעים ליישום החוק כבר יהיו קיימים טרם תחילת תחולת החוק, אני רוצה שיהיו מוסדות מוכרים ושיהיו ועדות מוסדיות וועדה חיצונית. ביום שיכנס החוק לתוקף אני רוצה שהגופים האלה יהיו קיימים.

עד כמה שזכור לי יש הסדר בפקודת הפרשנות לגבי חוקים שתחילתם מאוחרת שאפשר לעשות כבר פעולות הכנה לפני תחילת החוק.

יש לי הערה אחת. בסעיף העונשין כתבנו הוראה מיוחדת לגבי אחריות נושאי מישרה בתאגיד שהוא, הוראה מיוחדת לגבי מוסד להשכלה גבוהה או בית חולים, עשינו הוראה מיוחדת בסייפא של סעיף קטן (א), 22 (א). אני מבקשת למחוק את ההוראה המיוחדת. למחוק את ההוראה המיוחדת באחריות נושאי מישרה בתאגיד בנוגע למוסד להשכלה גבוהה או בית חולים ולהשאיר אותה כמו ההוראה הסטנדרטית שקיימת בכל חקיקה אחרת.

על המילים, שבו בוצעה העבירה?

מלכתחילה זאת היתה הערה שלנו, נמסר לי שמכיוון שזה הנוסח שקיים בכל החקיקה שיש בה הוראה של אחריות נושאי מישרה בתאגיד, תצטרכו להסביר למה מטילים אחריות על בעל מישרה כזה או אחר.

הם הציעו ועכשיו הם מושכים את ההערה, הם צודקים.

האם יש למישהו מהיושבים כאן עוד הערה על החוק?

כן. סעיף 13, ועדה מוסדית פנימית. שאלה, האם אתם באמת בטוחים שאתם רוצים להקים עוד ועדה מוסדית פנימית לצורך הזה או שפשוט תשתמשו בוועדות הלסינקי הקיימות שיקחו להם יועצים מתחום המיקרוביולוגיה, מחלות זיהומיות.

זאת החלטה של המועצה.

החוק לא מונע מהמוסד לעשות את מה שאת אמרת.

הם חייבים להיות מהתחום הזה, הם לא יכולים להיות יועצים.

אמרתי שהחוק לא מגביל, לא בגלל שהוא חבר ועדת הלסינקי אסור לו.

באוניברסיטה אין תמיד ועדות הלסינקי, כך שבטח לא ועדות הלסינקי, כבר נדון בדיונים הקודמים הנושא הזה.

אני מעלה את החוק להצבעה.

לגבי הרשימה , כי אתה מתכוון אני מניח להכניס אותה כמו שהיא, רק בקשה אחת - - -

אני מתכוון עכשיו להצביע על החוק בקריאה שניה ושלישית ולהביא אותו או היום או מחר לאישור הכנסת.

אין לי בעיה עם זה, אני רק מבקש, אתה הולך להכניס כאן מספר תיקונים, הרשימה לדעתי כתובה בצורה לא כל כך מקצועית ואני מבקש להטיל על משרד הבריאות, כי לנו אין זמן למרות שאנחנו משרד הבריאות, לכתוב את הרשימה בסדר יותר נכון והגיוני.

אם זה יעשה בשלוש שעות הקרובות. האם כרגע בגלל עיכוב בסידור הרשימה כדאי להחמיץ כרגע את החוק שפירושו שבכנסת הבאה יצטרכו להחיל עליו את חוק הרציפות.

התשובה היא לא.

לכן אמרתי שלוש שעות, אם משרד הבריאות, פרופ' שרדניק מבר אילן והיועצת המשפטית עורכת דין נילי חיון דיקמן רוצים להעביר לנו את הרשימה בסדר הגיוני, שבו עכשיו אתם, תנו את הסדר ההגיוני, ונכניס את הסדר ההגיוני.


אני מעלה את החוק לקריאה שניה ושלישית בנוסח שאנחנו הסכמנו עליו על פי הסעיפים ועל פי התיקונים שהתקבלו כאן. מי בעד ירים את ידו. מי נגד? אני קובע שהחוק אושר פה אחד לקריאה שניה ושלישית. גם מבין משרד הממשלה, משרד הבריאות תומך בחוק כפי שאושר, משרד המשפטים תומך בחוק כפי שאושר, משרד ראש הממשלה יש לו הערות? תומך בחוק. משרד הבטחון תומך בחוק. האקדמיה הלאומית למדעים תומכת בחוק. רשויות המחקר, ד"ר ורדי, מקבלים אותו.


תודה רבה לכם, אני מודה לחבר הכנסת היוזם אריה אלדד.

הצבעה

בעד - פה אחד

אושר

הישיבה ננעלה בשעה 12:10