PAGE
13
ועדת משנה בנושא דו"ח מבקר המדינה על ההתנתקות

11.2.2008

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 20
מישיבת ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה

בנושא דו"ח מבקר המדינה על ההתנתקות

יום שני, ה' באדר א' התשס"ח (11 בפברואר 2008), שעה 16:00

פגישה עם ראשי ישובים

חברי הוועדה: עמירה דותן - היו"ר

זאב אלקין

אורי אריאל

דורון בן- שלומי, מנהל ועד המתיישבים

דוד סעדון, יו"ר בת- הדר

משה בוים, נציג נצ"ח בניצן

אהרון חיוט, יו"ר החקלאים

אליעזר אויק, יו"ר נווה דקלים עין צורים

אליהו איזן, מזכרים בני נצרים- חלוציות

שלמה קוסלנר, יו"ר מזכירות בני צורים- חלוציות

אבי פרחן, יו"ר נווה דקלים

עמי קבונין, כפר דרום

מוניק זרביב, נצר חזני

חמוטל כהן, ועד מתיישבי גוש קטיף

אליעזר קלדי, פרויקט מזרח לכיש

אסף דיין

חנה פריידין

אורית חלוצי – חבר המתרגמים בע"מ

פגישה עם ראשי ישובים

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המשנה.

זה היה אחד מנושאי הליבה, אם אפשר לכנות את זה ככה. עמירה אמרה המון פעמים שאין לזה שום קשר לטיפול במפונים לזה שהיא כתומה או כחולה, ומהנקודה הערכית הזאת אני מאוד הזדהיתי איתה מהתחלה, זה מאוד עניין אותי, מאוד סיקרן אותי, אני מקווה שהבעיות של המפונים יפתרו בקרוב. מאוד אהבתי את האנושיות בעבודה עם האנשים ואת הרצון לקדם ולדחוף את כל מה שדורש טיפול קדימה. שמחתי מאוד להכיר אתכם. היה לי תענוג לעבוד עם עמירה. נוצר לי אתכם קשר מאוד מיוחד ואני מקווה שבתי הקבע ושאר הבעיות שעסקתי בהם בשנתיים האחרונות יגיעו לידי פתרון בהקדם. תודה רבה על שיתוף הפעולה.

זה בדיוק מוכיח איזה אנשים ואיזו קהילה ליוות. זה פשוט זכות להכיר אותם וגם לעשות כל מה שאנחנו עושים. ולך, הרבה הצלחה, אנחנו עוד לא נפרדים באופן פורמאלי. את חלק מהדברים של יובל תעשה אביה שהיא סטודנטית שמתנדבת, מאוניברסיטת ירושלים, ממושב בצפון, אבל ליבה, רוחה וערכיה עם כולנו. והיא הפכה להיות הכתובת החדשה כאשר אני לא זמינה. העבודה כמובן ממשיכה ואנחנו מקווים שהיא באמת תסתיים בטוב וכמה שיותר מהר, אז יובל תודה רבה, אתה מוזמן כמובן להיות איתנו, לשמוע את סיכום הדברים שהם על השולחן כדי שנוכל לפתור אותם. איך אתם רוצים לקדם את זה דורון?

רק עוד יישר כוח אחד שבאמת בשעה ואני אגיד לו גם כשהוא יבוא. אחרי מאמצים רבים, נחתו אתמול קרווילות ראשונות בשומריה, אחרי מאבק של כמה חודשים.

אנחנו התכנסנו עם הח"כים לפני שבועיים וחצי. בנוגע לנושאים שנמצאים במחלוקת אין התקדמות, אך ישנם דברים שכן מתקדמים. כל אדם יודע מה עובד ומה לא עובד, אבל במה שלא עובד לא רואים פריצת דרך. שאלנו את ח"כים איך אנחנו גורמים לסדק, לפריצה, עלה רעיון ששותפו הוא אלי אסוקזידו שלא יכל להשתתף בישיבה זו, זה שצריך בעצם לראות שהממשלה וראש הממשלה רוצים לראות שיש לזה סוף ולא מחכה דבר נוסף .

דרך הרעיון הזה התכנסה ההנהלה של העשירייה. הנושא קיבל את ברכת הדרך של כל החברים, לאחר העשירייה הזו, עברנו בין ראשי הקהילות. אני דיברתי עם האנשים והמטרה היא לצאת בעצם מהיום הזה עם אותו מסמך שכבר קיבלתם במייל, ואם הוא צריך שינויים אז יש לעשות שינויים, אך אם האווירה ברורה זה בעצם סוף התביעות. חשוב להדגיש פה שסוף התביעות, בוודאי לא כוללות מה שכבר התחיל, הם כוללות את כל הסוגיות שבמחלוקת, זה אומר שאותם ח"כים יגידו כבר בעצמם מה זה אומר מבחינתם.

זה כולל חובות לחטיבה להתיישבות?

לא, עקרונית בזה יש הסכמה, ואנחנו לא רוצים לשים דברים שהם בהסכמה, אלא רק דברים שהם לא בהסכמה. זה גם מה שעופר גם אומר, שיש החלטת ממשלה שאומרת וגם יש את ועדת השרים, תמיד אפשר לריב עוד על הפרשנויות---

אני לא מחפש לריב, התשובה היא שיש הסכמה.

כן, זה רק לא בוצע.

המסמך אצלנו?

החוברת, עופר שלח חוברת עם כל הדברים האלה, זה נמצא אצלנו.

והחלטת הממשלה שאתה מדבר עליה דורון?

הכל נמצא בחוברת , גם ההחלטה וגם האינפורמציה על החובות.

אני מבחינתי קיבלתי תשובה, מה שמוסכם זה סיפור אחר, גם אם נסכים על כל הנייר הזה, בעוד שעה ראש הממשלה יחתום עליו עם השרים, רק שאחרי זה ייקח הרבה זמן לבצע את זה, בואו נפריד בין מה שמוסכם לבין הביצוע.אנחנו רוצים לדבר עכשיו על הנייר הזה, ואני מציע שדורון ינהל את זה מפאת הדברים.

באחת השיחות שהיו, היה כיוון אחר שלא דיברנו עליו והוא עלה מדוד סעדון, סוגיה שלא טיפלנו בה במסגרת הזו, ואני ביקשתי ממנו שיגיע לכאן על מנת להציג אותה.

שם המשחק הוא אך ורק כסף, אין שום מילה אחרת ואני אסביר למה. אנחנו היינו נמצאים במצב של בנייה, כעשרה משפחות שהן בשלבי סיום של הבתים שלהם, בתי הקבע, היום אנשים לקחו הלוואות מגשרות על המענק שאמור להתקבל, ה- 155 אלף שקלים שיגיעו בהסכם, להערכתי זה שבועיים שלושה. ואנשים גמרו את הכסף הזה ומגיעים אל שוקת שבורה שלמעשה הם יכנסו לבית עם השלמות כאלה ואחרות שייעשו או באמצעות הלוואות נוספות או לאורך שנים. פה אני מדבר על משפחות שלא נגעו בכספי הפיצויים ולו בשקל אחד, למעט בניית הבית.

שמעתי פה את אחד החברים מדבר על בנייה 700-750 דולר, אני הייתי מוכן לשים את שתי ידי וגם להוסיף עוד 200 דולר לסיפור הזה. בבת הדר עלתה היום משפחה, רק השלד לבית עולה בסדר גודל של 120 אלף דולר, בית של 220 מטר מרובע.הפער בין המחיר הזה למחיר שהיה בדיוק לפני עשרה חודשים שאני התחלתי, בסדר גודל של 150 אלף שקל, פער של מחירים שעלו.

כעת יש מצב שאנשים שבנו וזה דברים בדוקים ואפשר להוכיח אותם בכתובים ומספרים, אין פשוט אפשרות לבנות בית ברמה נורמאלית, אני מדבר על סדר גודל של 1200 דולר למטר בנייה גמור. עכשיו, מי שחושב או מי שמתכנן על פחות מזה, שוגה ומטעה. החשש הכי גדול שלי ואמרתי את זה גם בישיבה, לאנשים הוותיקים, 15 שנה, 30 שנה, הוותיקים מבחינתי בגוש, הם יגמרו, אני מדבר על כספי בית, פיצוי בית, הם יגמרו בשן ועין אם בכלל, החלפה של בית מול בית. כאשר, אני גם מניח שרובנו באיזה שהוא מקום נוגסים בגלל שרמת החיים, שיש לך מיליון שקל בחשבון הבנק, אני לא חושב על האם קנית אוטו, החשבון הוא פשוט, 3 שנים, 2000 שקל בחודש ואתה כבר מגיע 75-80 אלף שקל שנגסת שזה בא מחשבון הבית שלך.

אין אפשרות לבוא ולפרק את החבילות לתתי סעיפים, לדעתי צריך לדבר פעם אחת, פעם אחת ולתמיד ולא יותר מזה, אמרתי את זה עוד לפני הפינוי ליונתן בזמנו, לצערי זה לא התקבל. יש פיצויים עבור בית ויש פיצויים עבור הסתגלות, הרי לכאורה אנחנו לא קיבלנו פיצויים, אנחנו קיבלנו תמורה כנגד תמורה, זאת אומרת שלוש שנים אנחנו מסתובבים ברחובות, יש כאלה שיסתובבו לצערי עוד שנתיים שלוש, כשיגיעו לבית למעשה יחליפו קורת גג, לא יותר מזה. צריך לדבר בכסף ובכסף שייתן פתרון ובזה זה נגמר. זאת אומרת, כאשר דורון דיבר איתי על עסקים, הוא דיבר איתי על חקלאים, אמרתי לו, שאתה הלובי הכי גדול שקיים, אין לזה מאסות, זה אנשים.

יש אנשים רבותיי, ופה הכאב הכי גדול שלי, וזעקתי את זה עוד שנה לפני הפינוי, יגיד את זה אפילו חברי אבי פרחן בישיבות אצלנו. רבותי, אלה שבין 0-10 שנים, עם ילדים קטנים, עם דירה של משרד השיכון, זרקתם אותם, סליחה שאני אומר, לכלבים, הם לא מסוגלים למצוא דירה אפילו לא באשקלון, כי אין להם. והראיה היא שאנחנו לא נגמור את הסיפור הזה, ולי לפעמים מפריע. אבל אני אומר, יש משהו שצריך לדבר עליו, שיהיה זהה לכולם, איך מוציאים בסיס מסוים שמתוכו כולם חותמים, מקבלים אותו, ונעלמים מהשטח מהבחינה הזאת. לא מדובר על המשך טיפול בקהילות שצריכות להיבנות, עזרה בפרצלציות, זה סיפור אחר לחלוטין. אני מדבר על הפרט, כי מי שירד לשטח, המצב במחלקת רווחה בחוף אשקלון, בניצן, זה קטסטרופה, אנשים אין להם כסף לבנות בתים, אין להם גם כסף לצאת משם לשכירות.

דבר שני, היינו בוועדת ביקורת המדינה. בזמנו ישב סמנכ"ל שירות התעסוקה, ואמרתי, במקום להקים רשות אחת או פרויקט אחד לטובת האנשים שלא עובדים מתוך המפונים, האנשים האלה מפוזרים לאלף מקומות, והעבודות שלכאורה יש למפונים מקדם. מה שנקרא מקדם שנתנו בחוק כביכול העדפה מתקנת כזאת או אחרת , אי אפשר להביא אותה לידי ישום כי אין ריכוז של כל העבודות האלה ואי אפשר לדעת אם יש מישהו מהמפונים שמוכשר למלא עבודה כזאת. אז הדברים האלה נמרחים על אין ספור סעיפים, כאשר אנחנו למעשה, איך אומרים, אוכלים את הפרוסה רק בפירורים.

אני מציע, לתת את הדעת על הנושא הכספי, יקבל את זה כל מי שיחתום, ובזה נגמור את התביעות שלו. כאשר אני מדבר על תביעות שהם לא מוגדרות לו בחוק. אם אצלי שזה הפרויקט הראשון, שאנשים הלכו מהתחלה לבנות, לא השתמשו בכספים לדברים אחרים, אלא רק לבית. אנשים מתקשרים אליי, יש לי משפחה, הבית מבחוץ גמור, אישה אחת אומרת לי, אני מחכה ל- 155 אלף שקלים כי גם את זה אני גמרתי ובטיפין טיפין צריך לסיים את הפינישים האחרונים להיכנס לבית, הבית אינו גדול, היא אישה שאמנם חיה לבד, בבית של 120 מטר סך הכול.

יש הבדל בין המספרים שנזרקו לחלל האוויר בזמנו לבין המציאות בשטח. ואני לא מדבר שאני בונה עכשיו בצפון תל אביב, אני בונה בסך הכול באזור שסמוך לאשקלון, יש מחירים ידועים, השוק הזה הוא קיים ולצערי, אני אומר את זה כך, שלוש שנים הלכו לאבדון. החלפנו כובע בכובע או נשארנו עם אותו כובע, לא עשינו שום דבר מהסיפור הזה, ולהפך, אנשים לדעתי הלכו ברמת החיים שלהם, הכסף נגמר, אתה חוזר אחורה שאין לך יותר שום בסיס ופה הכאב הכי גדול ועל זה צריך לתת את הדעת.

לדעתי כל מה שחברי הכנסת, השדולה והחברים פה, צריכים לעשות במסגרת של התביעות הפרטניות, זה איך למצוא את הפתרון. היה פתרון של 15 אלף שקלים, לי זה קצת מפריע, ואולי זה יישמע קצת הזוי, שאם אני היית שם שלושים שנה, מפריע לי שאחד שהוא חמש שנים יקבל סכום כזה שהוא לא מסוגל להתמודד איתו, מה שנקרא גרושים, ואחד של שלושים שנה מפה יצא מסודר עם עודפים. אני לא מדבר על החוק, אני מדבר מעבר לסיפור, על מה שהיה עכשיו עם ה- 155 אלף שקלים, באמת זה עזר אולי להכניס את הוילון החסר בחדר, אבל לא מעבר לסיפור, ועל זה צריך לתת את הדעת.

מבחינתנו דוד, הרעיון היה והרעיון הוא באמת לא שלי, אני נכנסתי אליו תוך כדי תזוזה, במקום להמשיך את אותן ועדות שאתה היית חלק מהן, והוועדות האלה הן שבוע אחרי שבוע, זה גם בשטח, זה גם בכנסת. הרעיון הוא שאנחנו רוצים לדעת מכם שיודעים הכי טוב, מה צריך היום לבוא ולהגיד, בזה הדברים נגמרים. כמו שאמר קודם חבר הכנסת אורי אריאל, לא שזה מחר בבוקר יתבצע, אבל שאנחנו נדע לפחות מול מה לעקוב וכיצד לעקוב. אם אתם חושבים שזה הפתרון, אז כל הדבר הזה זה דבר אחד.

על כן מבחינתי כאשר הרשימה הזאת הוצגה לי, או הרעיון שלה, כל מה שאני יכולה היום לבוא ולומר אני וחברי, לראש הממשלה או למי שהוא יסמיך מטעמו, להגיד זהו נגמר נושא המפונים, העקורים, ושמגיע להם כבר קורת גג.

דוד העלה אמירה חדשה, כי מה החידוש בעצם? עקרונית כולנו באיזה שהוא מקום השלמנו, הבנו, דוד ביטא פה משהו חדש. בנושא הפרטני בעצם סיימנו באותו מסמך הבנות שהיה. בא דוד סעדון ואומר, אם כל הכבוד למסמך ההבנות שהיה, הבעיות של הפרטני לא נגמר.

אני באתי מתחום של פסיכולוגיה, אני מציעה שאנחנו נהיה צודקים או פחות חכמים. אנחנו אומרים מה שהיה לא טוב וצריכים לתקן אותו, פסיכולוגית זה לא יהיה טוב, אני לא מכירה את האנשים, פסיכולוגית זה לא תפיסה נכונה לבוא ולהגיד, תראו, עשיתם, כל הכבוד שעשיתם, אז לא עשינו טוב, כי אז זה כאילו מייתר את כל זה, כי אנחנו אומרים, אוקיי, עכשיו אם יהיו דרישות חדשות, בעוד חצי שנה או שנה נגיד לכם, לא זה לא שווה, אנחנו רוצים משהו חדש. ולכן, אני יודעת את המצוקה, אני רק אומרת פסיכולוגית, בואו נהיה חכמים, צודקים, שניהם ביחד.

עמירה, ברשותך, יש למעשה שלושה סקטורים, סקטור אחד זה הסקטור הפרטי שזה כולנו, סקטור שני שזה סקטור חקלאי שזה חלקנו, והסקטור השלישי שזה סקטור עסקים, זה חלקנו. עכשיו, אני בכוונה ויסלחו לי כולם, אני גם בסקטור עסקים, אני נלחם את המלחמות שלי לבד, כי אני סוג אחר שאין לי דומה לו לצערי. אני אומר, לסקטור חקלאים, זה שתי נישות נפרדות שיטפלו בהם אותם ועדים, אותם לוביסטים שעובדים חזק מאוד ומצליחים עם מה שצריכים להצליח. קורת גג זה הבסיס הראשוני לכל מפונה, אין קורת גג, יתלו את כולם בכיכר העיר, אין עסק זה פחות או יותר, איך אומרים, המלחמות יש להם את הכוחות להילחם בסיפור הזה, כרגע אני מדבר נקודתית.

מה שלי חשוב, הקטע שאני מדבר מעבר לכל פינוי פיצוי, אני מדבר עכשיו כאילו על השלמה ל- 155 אלף שקלים ודברים כאלה. אני זורק את הרעיון אחרי שחשבתי עליו, אחרי שדשתי אותו, אחרי שאני יודע פחות או יותר מה המטריה שאנשים זקוקים בשטח. אני אומר, גוש קטיף מ-0 עד 30 שנה, לכן כדי לקחת מה שנקרא את המקדם הנכון, אני לוקח את הממוצע של 15 שנה, קחו עכשיו את המכפלות, על זה קראו 4800 שקל שנת פיצוי, או כל סכום אחר. ההצעה של צבי הנדל זה 10 אלפים, אני לוקח את ההצעה הזאת, אני לוקח אותה בשתי ידיים, 150 אלף שקל לאדם, אבל זה בין ה-0 ל-30 כולם זהים, הממוצע יהיה זהה לכולם.

אני רוצה לשאול שאלה, התוספת, נניח שזה 150, לפי הממוצע שעשית, עזוב רגע אם זה יהיה שווה או לא שווה, כך את ההוא של עד עשר שנים, עשר שנים כפול 10 אלפים, לפי החוק של הנדל. השאלה שאני שואל אותך, אם ה-200 אלף פלוס ה- 155 אלף, מביאים אותו לקורת גג?

כן

פתרון של בית יש לו מזה?

כן, אבל אני אומר, על מנת לתת את הדחיפה לדירה, לא לווילה, לאחד שהיה לו את הארבע, חמש שנים, אם בדירה קטנה, לפחות אני רוצה שיוכל להגיד לאיזה דירת קומות של שלושה ארבעה חדרים שיוכל לחיות בצורה נורמאלית. כי פה הכאב שלי, איך אומרים, אחד שכבר אומר את זה שלוש שנים, תדאגו לילדים הקטנים האלה שהיו שלוש ארבע שנים בגוש, ולמעשה נשארו בלי שום דבר, ממש בלי כלום.

אני רוצה להגיד פה משהו, יש פה בעיה בדיון, כל אחד פה הוא אפכתניק, אחרת הוא לא היה מגיע לפה ומלווה את העניין ויש לו את העובדות שהוא מכיר, והוא מכיר בדרך כלל זירה אחת או נקודה אחת יותר טוב מאשר את הנקודות האחרות, כי הוא מתמקד בה, כי הוא עוסק בה, כי הוא בתוכה, כי הוא חלק ממנה וכדומה. אני מציע לא לרדת עכשיו לפרטי פרטים, אם ההצעה של צבי הנדל בגדול נותנת פתרון, אז אנחנו יכולים אחרי זה, בהנחה שיהיה כסף, אנחנו יכולים בתוכנו להגיע להסכמה ואחרי זה עם רענן דינור ועם ראש הממשלה, שהחלוקה היא לא שווה.

נניח שאלה שעד עשר שנים יקבלו מקדם כפול 2, אחרים יקבלו פחות, כדי ליצור מצב שאלה שכך יצא שהם לא יכולים להגיע לקורת גג, נניח שזו ההגדרה, כן יוכלו. ואני שנמצא 25 שנה, למרות שבאופן הגיוני צריך להיות באמת איזה עסק של שנים, מקבל קצת פחות. זה כבר סיבוב שני, זה לא סיבוב ראשון. אנחנו ערים לבעיה של קורת הגג, התשובה לזה נמצא בהצעת צבי, איך זה בדיוק יחולק, האם כך, האם לפי אזורים מרוחקים או לא מרוחקים, יש פה כמה פרמטרים שאפשר להכניס, ואני מציע להשאיר את זה לסיבוב השני בהנחה שיהיה כסף, אז אנחנו נהיה שותפים במחשבה איך לחלק אותו, בסוף תמיד המדינה קובעת, אבל יש, אני אומר לכם לפחות מהסיבוב הראשון, כולל השאלה הזאת והלכנו לכיוון הזה שאתה אומר כדי לתת תשובה לאנשים שלא יכולים להרים את הבית שלהם, אמרנו, זה הדבר הראשון וזה על חשבון דברים אחרים, כי בסוף קבענו מסגרת עם הממשלה, והממשלה אישרה . עכשיו בואו נראה איך נחלק את זה.

אני רוצה לעשות את זה גם פה, נלך על המסגרת, ניתן אוקיי לח"כים וגם אלה שלא נמצאים פה, אבל תתנו לנו את האופציה ואת האפשרות להתחיל לזוז ולהתקדם עם זה ואם נגיע למצב שנוכל לבשר, חברים יש קופה, עכשיו בואו נשב לחלק אותה.

אנחנו בנושא הזה, הייתי שמח לשמוע את החברים, איך הם רואים את המהלך שבאמת הח"כים ישמעו מאיתנו אם אנחנו באמת הולכים על מהלך אחד שהוא באמת בשאיפה מקדם אותנו באותה מסגרת, אך אנו מבינים גם שהוא מהלך מרוכז אחרון.

אני בפעם הקודמת אמרתי שמאחר והנושא של החקלאים נמצא בקידום של חקיקה, ואם זה יבוא במקביל לעסקה, אז אין לנו שום בעיה להיות שותפים לחלק מכל העסקה הזאת.

כולם יודעים את המצב הנתון, השאלה האם במצב הנתון אנחנו עושים עכשיו רשימה שזאת הרשימה שבה אנחנו אומרים, זה הדרישות שלנו, אלה הדברים הלא מוסכמים וצריכים לפתור אותם, כולל לוח זמנים, כולל כסף. או אנחנו אומרים, אם זה ככה, אז זה ככה.

לא,קודם כל אמרתי לגבי הסכום שהחקלאים הציעו, זה מבחינת הסכום הכללי אני לא יודע איפה יהיו פשרות, צריכים לדעת כולם כאן שזה סכום מינימליסטי מבחינת החקלאים, זה דבר שעבר גם במרכיבים של חקיקה.ביקשו שנרד מסעיפים כאלה ואחרים ולכן הסכום שהיום מונח להצעה לכנסת של שינוי חקיקה, הוא באמת סכום כדי להחזיר מחר בבוקר את החקלאים בחזרה לעבודה. לכן אני אומר, זה סכום מינימליסטי, שאם יש לי חשש כלשהו שהוא עלול להיפגע, אז אנחנו בבעיה בלהסכים על זה.

אהרן, בוא נהיה כנים, זה נכון שהצעת החוק היא יותר מינימליסטית ממה שרציתם, אבל אמרתי לאורך כל הדרך ואני אגיד גם עכשיו, שאין לי ספק שזה לא מה שיהיה, לי ברור שכל מטרת הצעת החוק בסופו של דבר זה כניסה למשא ומתן מול הממשלה שתוליד תוצאה כזאת או אחרת, אני עוד לא יודע להגיד לך מהי, אבל ברור לי שהיא לא תהיה בגובה הצעת החוק .

אם היא בכלל תעבור.

בדיוק ככה.

זה ברור לי שזאת תהיה נקודת פתיחה של משא ומתן ולא נקודת סיום של משא ומתן ואמרתי את זה גם לכם מהמפגש הראשון שלנו, וביחד החלטנו שלמרות זאת עדיף גם כהצעת פתיחה לנסח משהו יותר מינימליסטי, כי אז יש יותר סיכום שהממשלה בכלל תיכנס למשא ומתן.

אמר אורי בצדק ואת זה אמרתי לאורך כל הדרך, שבמידה ויש סיכום במשא ומתן, לא בטוח שהוא יעשה בחקיקה, ומצד שני, במידה ולא יהיה סיכום במשא ומתן, אם הממשלה תעבוד באמת כשיש לנו חמישים חברי כנסת שירימו ידיים בעד הצעת החוק התקציבית.

לכן להתייחס לעלות של הצעת החוק כרגע כאיזה שהוא רף מינימום שמזה אי אפשר לרדת, בעיניי זה לא נכון. ועכשיו, איפה, מה ואיך, זאת כבר שאלה אחרת, אבל אני מראש מציע לך לא לקחת את זה ולהגיד זה קו אדום, משם לא יורדים, בוודאי לא בדיון פנימי כזה, שנגיע למשא ומתן, נגיע, אבל בוודאי לא כאן. ואני אמרתי את זה לכם לאורך כל הדרך.

אני רוצה לחזור על מה שאמרתי לדודו, אנחנו רוצים לקבל את המאה אחוז שכתוב פה. יש סבירות שלא יסכימו איתנו, הרי שמענו את הדברים, ושמענו את זה פעם שעברה שהיינו באחוזת יתרו. אני מציע להמתין לראות אם יש בכלל על מה לדבר, יכול להיות שלא יהיה, כי אם כל הקהילות היו אומרים, חברים, אם אנחנו ממשיכים להתנהל ועושים את מלחמתנו, בסדר, מכובד, אבל אנחנו לא נאכוף עליכם.

בעיניי יש יותר סיכוי להגיע לסיכום מוסכם גם בנושא של החקלאים כחלק מפול כללי.

אין לנו שום בעיה עם זה, שזה ימנף את זה וזה בסדר.

אנחנו יודעים שחוק הול"ל עבר בקריאה ראשונה, זאת אומרת אנחנו לא מפסיקים לעשות את מה שאנחנו יכולים לעשות כחברי כנסת. חוק הול"ל, עבר בקריאה ראשונה במליאה, ואני חושבת שזה רק מראה שאנחנו רוצים אבל עלינו להיות ריאלים ולעשות את הדברים המיטביים.

אנחנו חשים, איך שהוא אנחנו על המסלול, אז אנחנו אמרנו בשביל מה להטריד את כולם, בוא נראה מי שקשה לו יותר. אבל אני רוצה להגיד כמה דברים גם בתור חקלאי, חקלאי גדול בגוש. אני קודם כל רוצה להגיד שאני רואה ערך גדול מאוד לסיום גם להולכים איתנו במובן הזה, כי חקלאי חשוב לו להקים משק נורמאלי, לדעת מול מה הוא עומד. אני יודע למשל, התיק שלי מעוקב הרבה בגלל שהם פוחדים מאוד ממה שיקרה, אני קיבלתי מעט מאוד מהפיצויים שלי של העסק. וגם בגלל שאני מזכיר אז אני פוחד לטפל, אבל גם בגלל שאני רואה שכל הזמן מחכים לראות מה קורה במערכת, ולהקים משק בגודל שהיה לי, זה ייקח זמן.

לכן אני אומר, גם אני אקבל לכאורה פחות ממה שהצדק המוחלט היה אומר, מוטב ככה, אבל לדעת שאתה עם זה הולך לבנות משק, אנחנו מאבדים הון, אנחנו עכשיו גוררים עונה שלישית כבר.ואם אנחנו נגמור את זה מהר, גם תהיה עונה רביעית, וכל העובדה שכזה דבר קטן יושב ומחכה, זה הרבה מאוד כסף שצריך למשפחתו. זה ברמה החקלאית.

ברמה הקהילתית של הקהילות, דווקא אצלנו יש כמה דברים שצריכים טיפול וצריכים לא להיתקע, אנחנו צריכים לדבר על זה, תקציבי יס"מ שיעברו למפוני גוש קטיף, למפונים אני אומר, לא מדבר על הלא מפונים, מפוני גוש קטיף שרוצים לבנות משק, שתהיה להם אפשרות לבנות משק. יש מסלול מקובל במדינה איך בונים משק, שאפילו לא היה צריך תקציב מפונים אליו, למרות זאת, אנחנו צריכים להיכנס.

אבל בהקשר לנייר הזה, חשוב שנגמור את העניין הכספי, כי עדיין ארוכה מאוד הדרך עד שכל הקהילות ימצאו את עצמם יושבים בבית הקבע שלהם, וכדי שאותם חברי כנסת שרוצים לעזור יוכלו להתפנות למערכה הזאת כמו הנושא של קיצור הליכים, כמו הנושא של זירוז, באמת צריכים לדעת שנגמר החלק הכספי האישי של כל המפונים ברמה הפרטנית. לכן אני רוצה לחזק את המהלך הזה, לגמור איזה מספר, לנסות להגיע למשא ומתן, מקביל לנסות לקדם את החוק במידה וזה לא יצלח, אבל חייבים להגיע לאיזה סכום, שבסוף מסכימים עליו, כל אחד יקבל מה שיקבל ומתמקדים בטיפול בקהילה להגיע ליישוביי הקבע.

בתור חקלאי, אני שמעתי כמה הרצאות של תומר מוסקוביץ בנושא של חוק יש לו הצעות נפלאות להסביר כמה החוק צודק בנושא של המפונים, באופן ענייני זה לא נכון, אני יודע באיזה משק הייתי, למעשה היום אין לי כסף לקנות בית כל הבית שלי מושקע בעסק, שאני רוצה לחזור לגודל שלי, ואני מכריח את עצמי להגיע לגודל שלי כי אין בחקלאות בימינו אין אפשרות להיות שורד ללא חקלאות משמעותית, ולמעשה אין לי כיום כסף לקנות בית, אני מקווה שכשיגיע סוף סוף הפיצויים על העסק, אז יהיה לי כסף לקנות בית.

מה שאני רוצה להסביר, זה לא נכון מה שנאמר, הפיצויים לחקלאי הם לא צודקים באופן אמיתי, לי היה עסק פיננסי באופן מובהק, מאוד מתקשים לקבוע תיקים פיננסיים, הם מאוד מסבכים את העסק, אבל בוא נגיד, צריכים לצאת לדרך חדשה, אנחנו החלטנו את זה דיי מהר. אבל בסופו של דבר ברמת הצדק, התביעות צודקות, מה שברמת היכולת להוציא את הצדק הזה לפועל, זה שאלה אחרת.

מתי מתחילים לבנות?

אנחנו תקועים היום, מבחינת מגרשים, אנחנו הולכים לשלם פי ארבע על מגרש לעומת מה שמקובל באזור. באזור עדיפות, עם החלטת מדינה, אחרי שהמדינה החתימה אותי.

אז בסך הכול, אתה בעד המהלך?

מאוד, אני אומר שהוא לתועלת העניין, לתועלת הכסף לא רק לתועלת העניין.

אני חושב שבסופו של דבר מסמך העבודה הזה מיישר קו אצל כל האנשים פלוס מינוס, נכון שיש פה הרבה הערות, והרבה רצונות ולא עשו את שיעורי הבית אולי הכי פרטניים על כל דבר, אבל זה שיש מסמך עבודה רציני שמדבר על נקודות, יורד לרזולציות הנכונות, ששם את הכול, זה דבר מאוד חיובי, לדעתי האמירה פה צריכה ללכת קדימה עם זה, זה גם ייתן אופק באיזה שהיא רמה, אנחנו מדברים היום על איזה שהוא אופק, צריכים לשים את האופק הזה למתיישבים מול העיניים, כל אחד מבין שזה לא הולך להיות מחר או מחרתיים, אבל צריך לשים איזה שהם תאריכי יעד, כולל מקדמים קדימה וזה בסוף יתכנס למסמך כזה.

הערה אחת שיכולה להיות שגם היה צריך לכנס מסמך נוסף, נפסח, אולי זה נספח של המסמך ההוא שמגדיר בצורה יותר ברורה, חמש, שש או שבע, יעדים מרכזיים ואחרי זה יש את הנספח הזה שמגדיר את כל הרזולציה הקטנה של כל אחד מהסכומים.

אליהו אוזן הוא בן הדברים שלו, הוא אמר את העיקר ואני רואה את הדברים, זאת אומרת, הביקורת כמובן, אתם שומעים את הביקורת ואת הקיטורים שלנו, ואתם סופגים כאילו את האש עבור מי שלא נמצא פה. ומה שאני חושב שצריך להתמקד, שאנשים יהיה להם ביטחון ויגמרו את כל ההליכים הבירוקראטיים קודם כל, לפני הכסף, אני לא אוהב שמדברים על כסף, אני יודע מה היה לאלי בית, אני רוצה בית וגם הוא רוצה בית, והיה לו שדה כזה או נחלה כזאת, או חקלאות כזאת, הוא צריך שהממשלה תיתן לו כדי שיוכל לחזור למה שהיה.

אלה העקרונות, לא ייתכן מה שדוד סעדון תיאר, שהיה לו בית, לא חשוב איפה, והוא לא יכול להגיע לדירה, זה לא ייתכן. ואם צריך לעשות תיקונים בחוק, אז שיפתחו את החוק, החוק הזה הוא חוק מאמלל. אי אפשר להתמקד ולהגיד, יש חוק ולהינעל על החוק הזה. אתם רואים שנתיים וחצי עדיין אנחנו דשים בכל מיני נושאים שעוד לא הגענו אפילו ליסוד, עוד אין הסכמה איפה יהיה הבית שלי, אולי חלקם יש כבר הסכמה, עוד אין הבנה. למרות שבאמת אני מברך על העשייה שלך.

את קבעת שהם יבואו תוך שבועיים, אבל הם לא באו, ישבו בניהם, אפרתי לא הסכים, חזרנו חזרה, מחכים שיתחלף ראש המנהל, אני רוצה לדבר בגדול, לא רוצה לדבר על הבעיה של נווה ים. אבל כשאני קורא את המסמך הזה, ואתה רואה שזה עדיין במשא ומתן, ואין פתרון נראה באופק לגבי קרקעות בתים, עוד משא ומתן ומשא ומתן. נערכו עשרות פגישות עם מנכ"ל משרד החקלאות אך ללא תוצאות. כשמדברים על כסף זה מלכודת, כי מה שיקרה זה שיצא בכותרות, המפונים מבקשים עוד חצי מיליארד שקל. צריך לכפות עליהם לגמור את הדבר הזה, לוח זמנים וגומרים את הכול, מה שהיה לו צריך שיהיה לו. איך זה יהיה? שיעלה שקל מבחינתי, שיתנו לו בחינם.

אבי, תגיד רק לעצם העניין, אתה אומר ככה, אתה בגדול בעד, רק מה אתה מבקש בעצם להדגיש, מה אתה אומר?

הוא לא דיבר על זה, הוא דיבר, על זה תתקדמו ובשאר הדברים תעזרו לנו לגמור את הבעיות הבסיסיות ביותר.

אתה אומר חוץ מהכסף גם צריך לגמור את הבעיות.

להפך, לפני הכסף.

יותר חשוב לטפל בבעיות המינהל.

הבעיות הבסיסיות, לפני הכסף, כי אחרת מדברים על כסף, ישתמשו בזה נגדנו.

אני רוצה גם להתייחס למה שדוד סעדון אמר, אני אומר את זה כללית פה, כסף זה כאילו מילת גנאי, אבל מה אפשר לעשות, עם הכסף הזה עושים. אני אומר את זה עקרונית, צריכים לקחת רשימת מטרות ולהגדיר מטרות ואיפה שהוא לתת ביקורת, שיתנו ביקורת איפה שהעניינים זזים נכנסו למשא ומתן, שאנשים יגידו מה הם התקדמו בשבוע האחרון, בשבועיים האחרונים, שיהיה איזה שהוא מישהו שיפקח על העניין הזה שזה בכלל מתקדם.

מהמינהלת?

מהמינהלת, אני לא יודע מי---

ועדת מעקב על מי אתה רוצה לעשות?

זאת לא ועדת מעקב, אתה אומר משהו אחר שאתמול עזרא סדן אמר אותו, עוד לפני הכסף יש פה את היעדים שצריך להשיג אותם בזמנים קצובים, בעיקר ביישובי הקבע שזה לא רק כסף, בסוף זה גם פרוצדורות כאלה ואחרות, זמנים לפרוצדורות כדי להקים את יישוביי הקבע, חוץ מאשר יגדירו כסף, מה שבעצם אבי אמר.

מעקב פרטני של כל שבועיים, אני לא יודע מי יעשה את זה, נניח ועדת המשנה של עמירה שיכולה לזמן ולדרוש תשובות, אבל אין מנגנון אחר שאני יכול לחשוב עליו.

זה הישוב עצמו, ויש את הוועד שבסופו יודע לרכז את הנתונים ולהגיד, אנחנו לא יכולים---

לא, הוא רוצה גורם סמכותי.

אנחנו לא יכולים לעשות את זה. אי אפשר להגיע עם המדינה להסכם על שכונה בצרפת שהיא תעמוד בלוח הזמנים, כי אין חיה כזאת, אתה מבקש דבר שהוא לא נמצא במדינה שלנו.

עזרא סדן, העלה זאת אתמול בפגישה המדוברת עם הנשיא, כשעזרא סדן גם הגיע ואמר, צריך לקחת אחד שיש לו, שהוא מתוך המערכת, שהוא מכיר ובסוף ייתנו לו סמכויות, לא מטעם המינהלת, אלא מטעם ראש הממשלה לתפור בסוף את הדברים---

בעניין של הבתים, חקלאות, יש סעיפים שלא נכנסו ברשימה הזאת, יש דברים מסוימים. עקרונית, גם מה שהם בדקו אז, אנחנו לא היינו יכולים לבנות לפני כן, ואת זה אנחנו צריכים לדרוש, זה מחוץ לחוק, זה דבר שיצטרך להתברר בסופו של דבר בבית משפט, כי זה סכומי כסף שבסופו של דבר, אם אתה מקמט את סכומי הכסף של 200-300 דולר למטר בנייה על סך כל הגוש, אז עקרונית מה שאתה עושה, אתה קובר את הכול.

לא יצטרכו להתכנס בזה שיצטרכו לוותר על זה, כי הוא עשה כפולות שהכפולות האלה יקברו כל חוק שתעשה. אם אתה תיתן היום עוד אלף דולר על כל מטר, עוד 200 דולר למשפחה על מטר, אתה מגיע למשהו שגובר על הכל.

אנחנו הולכים הפוך על הפוך, הרי ההצעה של צבי הנדל, היא מה שנקרא ותק של שנים, לא על מטרז', העיקר שאתה מכניס את הכסף. יש שלוש סקציות, שלוש קטגוריות, שלושה נושאים שעליהם אנחנו דנים, חקלאות, עסקים, פרטי. הפרטי הזה כרגע, אתה אולי עכשיו לא בונה, אתה תבנה בעוד חצי שנה, הוא יבנה בעוד שנה, אני בעוד חודשיים מסיים ומי שבעוד שנתיים, הכסף הזה צריך להימצא אצלך.

להערכתנו יהיה צורך באיזה שהוא שלב של המשא ומתן, אם אכן הוא יתנהל ותהיה לו איזה התקדמות, יהיה צורך להגיע לאיזה שהיא פריסה של הפיצויים האלה, למרות שזה לא צודק.

כן, אבל זה הולך לפי התחייבות של בנייה, העיקר שזה יהיה מעוגן.

על זה אנחנו מסכימים. מה שאנחנו עושים זה ברור, הוא יהיה בעיגון כזה שהמדינה לא יכולה לחזור. עכשיו, הקצב של הגעת הכספים היא לפי התקדמות הבנייה, לפי שנות תקציב, כדי להקל על היכולת להעביר את ההסכמה הזאת , ואני אומר לכם שמניסיון פעם קודמת, זה אולי הדבר שנתן את הפוש האחרון שאפשר את הגמר.

היות ואני מייצג גם עסקים וגם את הגולף, לדעתי אם נתחיל מנקודת ההתחלה, זה שיש בנושא של עסקים ויכוח על הסכום, 200-300, זה שחברי הכנסת הגיעו להסכמה פעם אחת, ואנחנו חושבים כאילו ללכת עוד פעם לאותו מסלול, אני חושב שזה לא ילך, זאת אומרת המסלול הזה נכון, ללכת ולהגיד מה שהיה לא טוב, אני חושב שלא יפה כלפיכם וזה לא ילך, אז צריכים דווקא ללכת על הדבר הזה שהוא כולל עסקים וחקלאות.

לי ברור כמו שנאמר שחוקים לא ילך, נאמר לי מכולם, שלהצביע זה לא ילך, זה רק בהבנות.

אם המגמה היא שהחקלאים יעמדו על הרגליים ויחזרו לעסקים שלהם, להקים את החממות ואת העסק, וזו המטרה, אז בשיטה הזו של זה סכום פתיחה ועליו נקזז ואחר כך יהיה גם פריסה של שלוש שנים וכן הלאה, אז אני לא רואה אף חקלאי, עם כל הרצון הטוב ושיחתום על הפיצויים לחזור לחקלאות או לחזור למה שהוא היה, זו משוואה שלא מסתדרת פשוט. זה מה שמשתמע מהדברים האלה.

זה לא מה שמשתמע, אנחנו מתכוונים להביא את כל מה שכתוב פה באופן מלא, אני לא רואה בזה סכום פתיחה שעכשיו אפשר להוריד עשרה אחוז בשביל המקדמה ואחרי זה, זה מגיע לחמישים אחוז זה גם טוב. בעיניי ואני חושב שליוויתי אתכם, הייתי שותף לדיונים השונים שבהם ירדו לפרטים, אני יודע להגן על המספרים האלה, וכשלא היינו עוד בטוחים במאה אחוז, ביקשנו ביחד את הישיבה באחוזת אור, ואמרנו וביקשנו מדורון ומהוועד, חברים, לכו, תלמדו את המספרים עד האחרון שבהם, קטן כגדול, גדול כקטן, כדי שנוכל להגן עליהם. אני חושב שבכלל מגיע עוד מאה אחוז על כל הסכומים האלה. אני חושב שכמו שזה הוגדר לדודו ואחרים מזמן, אין אפילו תמורה, לא רק שאין פיצוי, וזה לא בסדר.

עומדת מולנו השאלה האם אנחנו הולכים על משהו אפשרי שהוא לא מה שרצינו, או שאומרים אנחנו נאבק, אנחנו צריכים לשקול, מה שאנחנו מבקשים מכם עכשיו, זה התנאי, שנוכל לזוז, שלא נלך סתם, הרי אין טעם לבזבז את הזמן שלנו, אנחנו רוצים את טובתכם, גם לא של רענן דינור שיעשה דברים ואז נגיד לו לא. אני חושב שאני יכול גם להגיד אנחנו חברי הכנסת מתכוונים להיאבק על הסכומים האלה, אני לא רואה פה שום סכום שהוא מוגזם, אלא אם יבוא רענן דינור ויוכיח, שגם אתה תסכים, שהייתה טעות, לא ניסינו לגנוב הרי, טעינו. אני אומר לכם שבניהול המשא ומתן הקודם, אביגדור ואני, לא ירדנו לפרטי פרטים לבדוק, היו שם כמה טעויות לא נעימות, של עשרות ומאות מיליוני שקלים שהיה כתוב ככה ועשו ככה. אנחנו לא רוצים לחזור על זה, אנחנו רוצים להגיד, אנחנו לא באנו למסחרה, אלה הדברים, זה מבחינתי אני אומר לכך בצורה הכי ברורה.

אני מנצר חזני וגרה בעין צורים, למרות שאני משתייכת לקבוצה של החקלאים, כי הבעל שלי היה חקלאי, ואפשר להגיד שבשלוש השנים האחרונות, לא עזרו לנו, והבעל שלי באופן אישי הקים משק באופן אישי בנתיב העשרה, שכל המשק באמת הוקם מהכסף הפרטי , לא קיבלנו שום עזרה מהמדינה, להפך, איפה שהיו יכולים לשים לנו רגל אז שמו לנו רגל. אבל הבעל שלי כרגע עובד ומתפרנס . אז בוודאי שמבחינת החקלאות היום יש לנו בעיות. אבל בכל מקרה אני רוצה להיות אופטימית.ויכול להיות שבאמת המהלך הזה יוכל לתת לנו מענה ויוכל לפתור את הבעיות. כי כבר שלוש שנים עברו וכרגע אנחנו מתקרבים כמעט כולם בישוב שלי בכל מקרה, אנחנו כולנו מתקרבים לגיל שישים, ונחזור לעבודה, להיות חקלאי, לבנות בית בכלל, אני לא יודעת מתי זה יקרה. אז אני מקווה שבאמת המהלך הזה יהיה לטובתנו ונוכל להתקדם.

אני נמצא במקום שאני נמצא בו מבחינת הקשר מול כנסת והממשלה, חמישה חודשים, התחושה שלי לא טובה, למרות שאני אומר שוב, בטוח בכל דבר, ואתם יודעים מה, אני גם בטוח בעוד משהו, שאם נמשיך עוד עשר שנים להיאבק ללא הפסקה, גם בסוף נגיע. השאלה לאיפה אנחנו מפנים את האנרגיות ולאיפה אנחנו מפנים את המחשבה, אם כל הזמן אנחנו רק נפנה אותה רק לכמה כסף או שאנחנו נמשיך הלאה.

אין לנו כל הזמן שבעולם, הנחת העבודה שהובילה אותנו, הזמן עובד לרעתנו, ולכן אנחנו צריכים ללכת על מהלך קצר. לכל אחד יש את הקווים האדומים, אבל מצד שני, חייבים לנסות, בדרך האחרת לא הולך.

ישר כוח גדול גם לאנשי כפר דרום שהקרווילות החדשות נחתו, יישר כוח על החוק. זה עסק שזז על קרווילות, היה צורך בכאלה איומים ובכאלה מלחמות וחתימות על הסכמים שהם לא רצו כדי להתקדם על קרווילות. וסיפור יישוביי הקבע, אנחנו לא שם ולכן אני אומר הזמן לרעתנו, אנחנו חייבים ללכת על מהלך קצר, מאסיבי, עם הרבה עצמה שלנו, הרבה עצמה של חברי כנסת.

בנושא של הזמן, יכול להיות שאורי פה יחלוק עליי, אבל אני אגיד לכם את תחושתי, אני חושב שהזמן לא לטובתכם משני כיוונים, מצד אחד לגבי אנשים, כי כל דקה שעסק נסחב, הנזק יותר גדול מאולי מהתועלת. אבל הזמן לטובתכם גם כאן, שהתחושה שלי בבית הזה, לא יודע מה אורי מרגיש, אבל היכולת לגייס חברי כנסת, מה שנקרא מכל קצוות הבית, אופוזיציה זה לא חכמה, אבל לגייס את השמאל או לגייס חבר כנסת מהקואליציה לנושא הזה, זה הולך ויורד, כי יש באופן טבעי, יש עוד נושא ועוד נושא ואנשים כבר, לפחות לפי תחושתי, מרגישים פחות מחויבות. זה לא מה שהיה לפני שנתיים כשהכנסת הזאת התחילה לעבוד, ולכן אני כן מסכים עם דורון שצריכים ללכת למסע אינטנסיבי, גם מלווה תקשורתית כדי להחזיר את הנושא לסדר היום, לנסות להגיע לסיכום טוטאלי ולסגור את זה שם, כי אחרי כל קרב שאתה מצליח, היכולת שלך לגייס אנשים לקרב הבא היא הולכת ויורדת, כי אומרים, רגע, עוד לא פתרנו, וכבר פעם אחת באנו כבר, כל הזמן זה יותר ויותר קשה חוץ מאלה שתמיד יהיו שם.

הזמן עובד רק לרעתנו, אין שום נקודה בשום מרחב או תחום או מה שאתם רוצים שמישהו הראה לי שהזמן עובד לטובתנו ולכן צריך להזדרז, אני לא מדבר על חיפזון, להזדרז צריך.אנחנו נשתדל, חברי הכנסת, אחרי שקיבלנו מכם את האור הירוק הכללי, לנסות להניע את זה, הכול בתיאום עם הוועד, אני מעריך שיהיו פגישות עם הוועד, יהיו פגישות בלי הוועד וכל אחד פה כבר עבר את הלשכה של רענן, איתם, בלעדיהם, אנחנו מתעקשים, אז יהיו בהתחלה, אחרי זה, אף אחד לא חדש, אבל בוודאי שמבחינתנו הכול ייעשה בתיאום מלא, לא פחות ממלא של מאה אחוז אתכם. אנחנו שליחים שלכם ולא הפוך.

אני מבקש גם לא ליצור ציפיות שאין להם מקום כרגע עד שלא תהיה הפגישה הראשונה לפחות שבה יגידו יש על מה לדבר, כרגע יש לנו ידיעה כזאת מעמירה שדיברה עם ראש הממשלה. אנחנו נבחן את זה, נעשה את זה בהקדם, כמובן בעזרת עמירה, זאב, חברים אחרים, אנחנו מנסים כפי שאתם יודעים לשתף רוחב גדול מאוד של ח"כים מכל הסיעות ומכל הגוונים ויש בעניין הזה כן יותר נכונות לשיתוף פעולה. ואני מקווה שנוכל להביא באמת איזה שהוא דבר שהוא ייתן את התשובה האפשרית כפי שנסכם אותה ביחד.

הישיבה ננעלה בשעה 17:00