PAGE
22
ועדת הכספים

23.9.2008

הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי






נוסח לא מתוקן

פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ג אלול תשס"ח (23 בספטמבר 2008) שעה 09:00

השלכות המשבר הפיננסי העולמי על ישראל

חברי הוועדה: אבישי ברוורמן – היו"ר

יצחק וקנין

שי חרמש

שלי יחימוביץ

יעקב ליצמן

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

שר האוצר רוני בר און

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר

ח"כ אבשלום וילן

ח"כ אלכס מילר

ח"כ דוד רותם

דני דנקנר
- מנהל בנק הפועלים

חזקיה ישראל
- אגוד התעשיינים

משה פרל
- אגוד הברוקרים

ענבל אבנון שגב
- אגוד קופות הגמל

אבי דויטש
- יו"ר אגוד קופות הגמל
שלמה זוהר
- יו"ר בנק דיסקונט

אברהם בירנבוים- יו"ר ארגון הסוחרים בישראל

סמדר ברבר צדיק- מנכ"ל הבנק הבינלאומי

אלי יונס
- מנכ"ל בנק מזרחי

אתי בזלרה
- מנכ"ל בנק ירושלים

זאב אבלס
- יו"ר בנק אגוד

פרופ' אמיר ברנע – המרכז הבינתחומי הרצליה

דוד קאפח
- מנכ"ל בנק דקסיה ישראל

עקיבא אוסנבכר
- בנק ישראל

הארי טאץ
- בנק ישראל

קרני פלוג
- בנק ישראל

פרופ' דני צידון
- בנק לאומי

ציון שמע
- ראש חטיבת הבנקים בהסתדרות

רוני חזקיהו
- מפקח על הבנקים

זוהר גושן
- יו"ר רשות ניירות ערך

יורם אריאב
- מנכ"ל משרד האוצר

ידין ענתבי
- ממונה על שוק ההון

- טמיר כהן

-נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

השלכות המשבר הפיננסי העולמי על ישראל

בוקר טוב, אדוני שר האוצר, אדוני הנגיד, חברי הכנסת, ראשי הבנקים, הצמרת הפיננסית בממשל ומחוצה לו, אורחים נכבדים. אני מודה לכולכם על היענותכם המהירה לדיון חשוב זה. בארצות הברית ובעולם כולו עוברים שינויים מרחיקי לכת שלא היינו עדים להם מזה עשרות שנים. קריסת וול סטריט, ההאטה הצפויה בארצות הברית, באירופה וברחבי העולם, לתהליכים האלה יש השפעות משמעותיות גם לגבינו. היו אלי אינספור פניות מהציבור, מחברי הכנסת לגבי המצב, השלכותיו לכלכלת ישראל ולכיס בין השאר של החוסכים. אני רוצה להבהיר בפתח דבריי שלא קרה שום דבר דחוף. המערכת הבנקאית בישראל יציבה. לשמחתי תרבות וול סטריט שקרסה חלחלה למדינת ישראל אך במעט. תודה לאל שלא יותר מדי. אנחנו מתכנסים כאן כדי לעצור את חרושת השמועות. רב סרן שמועתי עובד ועובד שעות נוספות ולכן המטרה בדיון הזה, יהיו עוד דיונים אחרים, היא פשוט להבהיר לציבור את המצב.


יש ארבע נקודות שהייתי שמח אם שר האוצר, הנגיד, צמרת הממשל, המפקח, הצמרת הפיננסית יתייחסו אליהם במהלך הדיון. נקודה ראשונה, האם יכולה להתפתח בעיית נזילות במשק, ואם כן איך נערכים לכך?


בעיה שנייה, לאור קריסת וול סטריט, בנקאי השקעות, נושא הרגולציה והמידתיות עולה על סדר היום. בישראל הגופים המפקחים נמצאים תחת קורות גג שונות, ויש האומרים שיש בכך פגם. האם בתהליך שיעבור עלינו זהו הזמן גם לפעול לאיחוד הגופים המפקחים?


נקודה שלישית, הגיע הזמן ואנחנו נדון בזה גם כאן לאחר מכן, הייתי אומר ההתייחסות היום לאור המצב, המשמעויות של ועדת בכר.


והשאלה הרביעית, לאור מה שהתרחש גם בשווקים בעולם, גם לגבינו, מה המשמעות כרגע לגבי מצב קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות הנאמנות ולחוסכים שבהם?

רבותיי, תודה רבה, אני פותח ואני מבקש אדוני שר האוצר אנא בבקשה.

בוקר טוב לכם אדוני נגיד הבנק, פרופ' פישר, חברי הכנסת, ראשי המשק והכלכלה, ואחרון חביב ידידי יושב ראש הוועדה הפרופסור אבישי ברוורמן. מכיוון שזו לי ההופעה הראשונה בוועדת הכספים של הכנסת מאז אחזת בפטיש יושב ראש הוועדה אני מרשה לעצמי לברך אותך. אני בטוח בהצלחה שלך. הצלחה שלך חשובה לכולנו, לכנסת, לממשלה, לכלכלה הישראלית, ואני שמח לומר שדווקא לעת המורכבת הזאת העובדה שאתה נמצא כאן איתנו בתפקידך זה היא תרומה חשובה ביותר ועל כך צריך להודות בין השאר גם לגורל שתזמן גם את המשבר מצד אחד אבל גם את הבחירה שלך מצד שני. אני מודה על ההזמנה להיות כאן. אני מודה לך על דברי הפתיחה ודברי הארגעה. אני חושב שהם חשובים ביותר.


זה לא חידוש שהמערכת הפיננסית הגלובלית נמצאת בעיצומה של הטלטלה. אני חושב שזה מוקדם מדי להסיק כרגע מסקנות קונספטואליות ממה שקורה. השורשים של המשבר טרם הובהרו עד תומם. היקף העוצמות וההשפעות של המשבר עדיין לא ידועים, אבל כבר עכשיו אפשר לומר שמסתמן שבחלק מהמקרים נוצרה מציאות של ניתוק הקשר שבין הסיכון, הריבית, יכולת ההחזר והתשואה.


במשבר בארצות הברית יש מדיניות מופקרת של מתן אשראי. יש מה שאנחנו מזהים, פיתוח מכשירים פיננסיים מורכבים שיש בהם הלוואות על הלוואות, מערכת, הייתי אומר, משוכללת שהגיעה לרמה של סוג של קזינו של סיכונים, מערכת מינופים מופרזת, הון שהיה זול וחיפש נתיבי השקעה בכל מחיר, וגם רגולציה חלקית שנעדרת נורמות יסוד, גם של גילוי, גם של שקיפות. על כל זה תוסיפו כמובן את רמות השכר המופרזות ואת הבונוסים השמנים. כל אלה, זה רק חלק מהכשלים שנחשפים בימים האחרונים שאנחנו עדים להם נוכח המשבר הפיננסי שמתחולל בכלכלה האמריקאית.


אני מאמין בכל ליבי, אני אומר אני בטוח שהמאפיינים האלה בעוצמות שנראו במדינות המערביות לא היו ולא יהיו נחלתו של משק הפיננסים הישראלי. צריך לזכור את השונות בין המשקים האלה דווקא לעת הזאת.

מה היא המציאות הישראלית? מהבחינה הריאלית, אני מדגיש מהבחינה הריאלית, מדינת ישראל ניצבת אל מול המשבר הגלובלי הזה כשהיא ערוכה והיא נמצאת במצב טוב. אנחנו אחרי 5 שנים של צמיחה גבוהה. המשק שלנו בשנים האחרונות הפך מגוון יותר ויותר. יש לנו שיעורי אבטלה נמוכים ברמות שלא הכרנו דוגמתם כמעט 20 שנה, והוא נגע פה במשך השנים האחרונות מדיניות פיסקאלית אחראית שאפשרה גם את המשך הצמיחה וגם את צמצום רמות החוב. היה פה במשך השנים תהליך של התייעלות, פינוי מקורות לסקטור העסקי, השקעה מואצת בתשתיות, צמצום פערים, גם הנהגת מדיניות מיסים אטרקטיבית. כל אלה הם רק מקצת מהמרכיבים שחיזקו את הכלכלה הישראלית על סף הכניסה להאטה הצפויה בקצב הצמיחה.


ומהבחינה הריאלית אל הבחינה הפיננסית. שוק ההון הישראלי עבר בשנים האחרונות שינויים רבים. הוא פעל בכיוון של התפתחות והשתלבות בכלכלה הגלובלית. ויחד עם זאת, אולי בכוונת מכוון, אולי מכורח המציאות ההליכה בתלם או בכיוון שבו צעדו כלכלות המערב נעשתה גם בדרך שונה אבל בעיקר בקצב אחר. בקצב אחר מזה שהעמיד את הכלכלה האמריקאית בנקודת המשבר שבו היא מצויה כיום. שוק ההון הישראלי למרות כיווני ההתחדשות שלו שימר אלמנטים שמרניים רבים. יש בו רמת פיקוח גבוהה והדוקה, יש בו סטנדרטים מחמירים, יש בו רמות גבוהות לאין שיעור כאשר אנחנו משווים למקומות האחרים של שקיפות וגילוי. חלק גדול מהמכשירים הפיננסים המתוחכמים שנוהגים במדינות שמעבר לים ומתגלים היום כאחד ממקורות הכשל לא הופעלו בשוק הישראלי. והאחרים נקלטו בעצימות נמוכה ועם רמות פיקוח מתאימות. שוק ההון הישראלי, אני אומר את זה ברמה של קביעה, לא נחשף באופן משמעותי לאותן פרקטיקות מימון שנשענות על נכסים בעייתיים ורמות סיכון גבוהות שהונהגו בשווקים אחרים ונתגלו במלוא עוצמתם אגב משבר הסאב פריים.


ברמת המקרו אנחנו יכולים לומר כי רמת ההיחשפות של המערכת הפיננסית בישראל למשבר הפיננסי במערב עד כאן היא מוגבלת. יש מרחק לא מבוטל מהמקום שבו אנחנו נמצאים אל המקום שבו הסערה נמצאת בעיצומה, והדבר בעצם נותן לנו וגם למערכת הפיננסית שיש לנו את הביטחון בחוסן שלה וביציבות שלה. יש לנו יכולת טובה יותר גם להתמודד וגם למזער נזקים. אבל צריך לומר שאנחנו בעיצומו של משבר כלכלי גלובלי שהעוצמות שלו, שההשלכות שלו, וההשפעות שלו על הכלכלה הישראלית גם בתחום הפיננסי וגם בתחום הריאלי עדיין לא ידועים ולא ברורים מספיק. יש עדיין אפשרות לזליגת המשבר למערכות פיננסיות נוספות בעולם ולאפקט שרשרת. יש גם אפשרות לירידה של אמון הציבור בשווקים בעולם, במערכות וביציבות של המערכות הפיננסיות. מכיוון שכך מוטלת עלינו החובה לעקוב ולהיערך.


תוכנית החירום של הממשל האמריקאי כפי שפורסמה טעונה עוד מספר שלבים בטרם תופעל. אבל זה כבר עכשיו ברור שהיא משדרת מסר מובהק של נחישות לבלום את ההתדרדרות ולטפל טיפול שורש במרכיבי הכשל, לא רק בסימפטומים שלו. התוכנית ככל שמותר לי להביע דעה עליה, היא אמיצה, מרחיקת לכת עם מרכיב עמוק של מוכנות ממשלתית לשאת בחלק מהסיכונים שנלקחו על ידי הסקטור הפרטי לטובת ציבור המשקיעים ואני כולי תקווה שהיא תביא לרגיעה בשווקים.


אני מבקש להדגיש את הנקודה הבאה. אני לא נותן עצות בהשקעות. אף פעם לא הייתי יועץ השקעות, לא מורשה ולא לא מורשה ואין לי יומרה להיות יועץ השקעות. אבל בינתיים ועד שרמת אי הוודאות תפחת אני חושב שנכון היה לכל מי שכספו מופקד לטווחים קצרים, בינוניים או ארוכים, מושקע באפיקים כאלה ואחרים להתייעץ, לבחון אלטרנטיבות, לשאול, להכיר את תיק הנכסים שלו, את מערכת ההטבות, מערכת התשואות הקונקרטית שנבנתה עבורו לפני שהוא ינקוט פעולה כלשהי. לא לנקוט בפעולות עדריות. זה הכי גרוע מהכול. פעולות עדריות שנשענות על מגמות קצרות טווח או על רוחות זמניות בכותרות של עיתונים או של מהדורות חדשות ברדיו ובטלוויזיה לא לוקחות את החשבון, או את המחיר האישי של המשקיעים לטווח הארוך.


מה הצעדים שאנחנו נוקטים נוכח ההתפתחויות? אנחנו מגבירים ומהדקים את שיתוף הפעולה בין הרגולטורים, אלה שנמצאים באוצר ואלה שבבנק ישראל. אנחנו עובדים ומשכללים ומשפרים את העברת המידע בין הצדדים השונים, מגבשים את בסיס הנתונים להיות בסיס נתונים משותף, מנתחים אינדיקטורים ומגדירים אורות אדומים. שיתוף הפעולה בין בנק ישראל לאוצר לפחות בתקופת כהונתי כשר אוצר, ככל שאני מכיר אותו הוא שיתוף פעולה טוב, הוא שיתוף פעולה שיש בו מכפיל כוח בכלכלה הישראלית. עכשיו אנחנו מהדקים אותו עוד יותר. אנחנו משפרים אותו עוד יותר. אנחנו הקמנו צוותי פעולה משותפים לאוצר ולבנק שידווחו באופן שוטף גם לנגיד הבנק וגם לי וימליצו על דרכי פעולה ככל שכאלה תידרשנה. אנחנו עוקבים מעקב הדוק אחרי התפתחויות בשווקים הפיננסיים, מגבירים ומהדקים את הבקרה והפיקוח, מקיימים הערכות מצב בקבוצות זמן יותר קצרות ברמה של הנגיד ושלי לגבי רמת החשיפה של הגופים הפיננסיים. יש לנו מוכנות לנקוט בפעולה ובצעדים ככל שאלה ידרשו.


מה לגבי הטווח הארוך? אני חושב שיהיה קצת ארוגנטי להגיע למסקנות חד משמעיות עוד בעיצומה של אי הוודאות ועוד לפני שהצלחנו לזקק ולבחון באופן אמיתי את הגורמים למשבר. אני חושב שזאת תהיה לא רק יוהרה אלא אפילו רמה של פזיזות רשלנית להסיק מסקנות על המשק הישראלי ועל מבנה שוק ההון שלו דווקא בעת הזאת. אבל זה גם יהיה יחד עם זאת חוסר אחריות שלא לייצב ולמסד תהליך מושכל שיבחן שתגיע העת את שאלות היסוד בנוגע למבנה שוק ההון למודל הרגולציה, לתפקיד של הממשלה והכול כבסיס לגיבוש מדיניות שוק ההון הישראלי בראייה שצופה פני עתיד.


אני שומע את הדיון שמתפתח בנוגע לרפורמת בכר שהוא נגע בתקופתם של שרי אוצר קודמים. יש מי שמדברים על העניין הזה מפוזיציה מובהקת שנקבעה מראש שכמובן נהנים הנאה ישראלית צרופה להגיד "אמרתי לכם". אחרים מדברים מתוך אינטרס עסקי מובהק. גם זה לא מוצא חן בעיני דרך אגב, והבעתי את דעתי בצורה מאוד ברורה בפני אלה שהיו צריכים לשמוע. ויש כאלה שמשחררים כל מיני הצהרות דרמטיות עם שימוש באיזה רטוריקה של זריעת פניקה במציאות שברירית של אי ודאות. אני שומע את הביקורת. כולנו שומעים את הביקורת. והשאלות שעולות לגבי עוצמת המהלך של שחרור הגופים הפיננסיים החוץ בנקאיים, לקצב ההחלה של זה, להתאמת הרגולציה שמלווה את זה, לפרקטיקות שהונהגו, שתוכננו, בתחומים השונים של השוק המתפתח הזה. השאלות הן שאלות חשובות. אבל אני לא חושב שזה הזמן וזו העת לנהל את הדיון הזה. וצריך גם שהדברים יכנסו לפרופורציה. במהלך 3 השנים האחרונות מאז הונהגה רפורמת בכר בצד שכלול השוק השתכללו גם גופי הפיקוח על המוסדות החוץ בנקאיים. הוטמעו בענף הזה נורמות וסטנדרטים מאוד מתקדמים. פותחו כלי בקרה. וצריך גם לציין ביושר שחלק מרכזי מהחשיפות והסיכונים שנבחנים על ידינו בהקשר של המשבר הגלובלי משותף לכלל המערכת הפיננסית ולאו דווקא לגופים החוץ בנקאיים. חלק ממאפייני החוץ בנקאיים, גם את זה צריך לומר ביושר, חלק מהמאפיינים של הגופים החוץ בנקאיים אופיינו עוד לפני שהם הופרדו מהגופים הבנקאיים.


ולסיכום, נקודות החוזקה של המשק הישראלי שפירטתי בהתחלה רלוונטיים לכלל המערכת הפיננסית, לא רק למערכת הבנקאית. בלי שום קשר לרפורמת בכר אני נחוש למסד כפי שגם ודאי עשו בכלכלות אחרות על פני הגלובוס תהליך מוגדר ופורמלי של הפקת לקחים על רקע המשבר בשוק ההון האמריקאי. זה יהיה תהליך שיבחן בחינת עומק את הגורמים למשבר, את הלקחים שהפיקו במקומות אחרים, במדינות אחרות, גם לגבי מבנה השוק, גם לגבי מודל הרגולציה, את השינויים שהנהיגו שם ואת הזיקה בין אלה לבין מאפייני השוק הישראלי. התהליך הזה גם יחייב בחינה של קצב פיתוח המשק הישראלי, סוג המכשירים, הפרקטיקות, שאנחנו נצטרך לאמץ בעתיד. אני קראתי למיסוד של תהליך כזה כבר לפני למעלה משנה כשהבעתי את רצוני ואת כוונתי ואת המוכנות שלי לבחון את המבנה הכולל של הרגולציה בישראל. ההתפתחויות האחרונות רק מוכיחות שהדיון הזה בישראל הוא חיוני אבל היה פשטני מדי משום שהשאלה לא רק נעוצה במבנה ובמודל אלא בעצם בתפיסות היסוד שמאחוריו. תודה רבה לך אדוני היושב ראש.

אני מודה לך אדוני שר האוצר. אדוני הנגיד בבקשה.

אדוני יושב ראש ועדת הכספים, פרופסור אבישי ברוורמן, אני מודה לך על יוזמתך על הפגישה הזו שיכולה להיות מאוד חשובה בעת הזאת. אדוני שר האוצר רוני בר און, חברי כנסת, אורחות ואורחים נכבדים. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מיוחדת מבחינת המערכת הפיננסית בארצות הברית ובעולם ולה השלכות על המשק הישראלי. מצב זה דורש שיקול דעת וקור רוח קודם כל מאיתנו מקבלי ההחלטות אבל גם מכלל ציבור האזרחים. אני מאמין שהדיון היום חשוב ועשוי לתרום לכך, ואני מודה על כך ליושב ראש הוועדה.


אחד הדברים שמאפיינים את התקופה המאוד מיוחדת שבה אנחנו נמצאים הוא גידול משמעותי באי ודאות. המערכת הפיננסית בארצות הברית נמצאת באחד המשברים הקשים ביותר ועוברת מהפכה מהירה. המשבר התחיל בגלל לקיחת סיכונים לא מחושבים מצד מוסדות פיננסיים גדולים שמקורם בשוק המשכנתאות בארצות הברית. ולמרות המאמצים של ה-FED ומשרד האוצר לטפל בו אפילו בצעדים שלא היינו מעיזים לחשוב עליהם לפני חצי שנה המשבר ממשיך להתרחב. הדבר השפיע מיידית על המערכות הפיננסיות בעולם, בעיקר באנגליה ובאירופה וההשפעות האלה לא פסחו כמובן על המשק הישראלי.


ביום שישי התבשרנו על התוכנית הדרמטית והחיובית מאוד של הממשל האמריקאי שעיקרה רכישת הנכסים המסוכנים מהמוסדות הפיננסיים אבל הסכנה עדיין לא חלפה. המערכת הפיננסית רגישה ושברירית ויש להמתין ולראות כיצד התוכנית מתקדמת. יש השואלים מדוע לא לתת למוסדות ולגורמים האחראיים שלקחו סיכונים כאלה לשלם את המחיר. בעיקרון זו גישה הגיונית אבל מקבלי ההחלטות צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות של כל החלטה על הכלכלה כולה. לכן חשוב לנקוט בכל צעד אפשרי כדי למזער פגיעה בכלכלה כולה אחרת ישלמו את המחיר גם המשק והאזרחים ולא רק אלה שלקחו את הסיכונים.


המשק הישראלי מושפע כמו כל העולם מהזעזועים במערכת הפיננסית האמריקאית ועלינו להתמודד עם המציאות הזו. אבל חשוב להדגיש המשק הישראלי בכלל והמערכת הפיננסית בפרט נמצאים במצב טוב כדי להתמודד עם ההשלכות האפשריות של המשבר.


ברמת המקרו. (1) הממשלה העבירה תקציב טוב מאוד ל-2009 ואני מקווה שיאושר בכנסת ללא סטיות מהמסגרת שעליה הוחלט. ארחיב מעט בהמשך. (2) בזכות האסטרטגיה התקציבית של הממשלה אנחנו נמצאים בשנים האחרונות במסלול ירידה משמעותית בנטל החוב בתמ"ג. (3) אין לנו בעיה במאזן התשלומים בזכות העודף שנוצר בו בשנים האחרונות. (4) מדיניות הריבית פועלת להחזיר את העלייה הזמנית באינפלציה שהיא תופעה עולמית ליעד בשנה הבאה ומוכנה להגיב להתפתחויות הפיננסיות והריאליות כפי שיידרש. (5) בנק ישראל נמצא בעיצומה של התוכנית להגדלת יתרות המט"ח.


ברמת המיקרו המערכת הבנקאית בישראל שמרנית יחסית לבנקים בארצות הברית ובאירופה. החשיפה שלה להתרחשויות הפיננסיות בארצות הברית מצומצמות. למפקח על הבנקים ולי יש אמון במערכת הבנקאות בישראל. (2) המפקח על הבנקים מבצע מעקב שוטף ומעמיק אחר ההתפתחויות במערכת הבנקאות ונמצא עם היד על הדופק. (3) יש בין בנק ישראל למשרד האוצר המפקח על המוסדות הפיננסיים הלא בנקאיים ולרשות לניירות ערך שיתוף פעולה ותיאום רציף. והשר כבר הדגיש את זה. ארחיב על כך בהמשך. (4) השווקים הפיננסיים מתפקדים בסך הכול היטב. הם מגיבים להתרחשויות בעולם ואין כרגע בעיות ברמה הרוחבית. אם יש בעיות עד כאן הן נקודתיות ולא דורשות פעולות מיוחדות מצידנו.


לסיכום החלק הזה אדגיש שוב שהמשק הישראלי נמצא במצב טוב להתמודד עם ההשלכות של הזעזועים שמגיעים אלינו מחו"ל. ברמת המדיניות כפי שציינתי קודם אין כרגע צורך בצעדים מיוחדים והדגש המרכזי הוא על חיזוק ההיערכות ועל תיאום בין הרשויות, קבלת מידע שוטף ורחב, ניתוח המידע והיערכות לנקוט בכל הצעדים הדרושים לפי הצורך. כפי שהודענו בנק ישראל ערוך לנקוט בכל צעד שבתחום סמכותו אם וכאשר יידרש. שר האוצר ואני, והשר דיבר על זה קודם, נמצאים בקשר הדוק ויש בינינו שיתוף פעולה מלא. בשבוע שעבר החלטנו על מתווה להפעלת צוותי עבודה ונוהלי עבודה משותפים למשרד האוצר, בנק ישראל והרשות לניירות ערך. הדבר מאפשר לנו מעקב אינטגרטיבי רצוף אחר הפעילות של השווקים והמוסדות הפיננסיים בארץ ובעולם. הצוותים מדווחים לשלושת המפקחים, לשר האוצר ולי. במסגרת הזו אנחנו משתדלים לאתר בעיות ברגע התרחשותן ואם אפשר אפילו בשלבים מוקדמים יותר ולתת את המענה בהתאם. שר האוצר נוהג בעניין הזה במלוא כובד האחריות והתיאום בינינו הוא כפי שנדרש במיוחד בעת הזאת.

מבחינת הכנסת אני מבקש להדגיש מספר דברים. (1) חשוב שהכנסת תאשר את התקציב ל-2009 תוך שמירה על המסגרת שעליה החליטה הממשלה. מסגרת התקציב מהווה עוגן חשוב ליציבות המשק. (2) בתקופה האחרונה היו יוזמות רבות וחקיקה בעניין מערכת הבנקאות. זהו תהליך לא טוב אשר עלול גם אם לא תמיד מסתיים בחוק חדש לפגוע במערכת הזו. התקופה הנוכחית הוכיחה עד כמה חשוב לא להחליש את מערכת הבנקאות. אם לא תהיה לנו מערכת בנקאות חזקה ויציבה עלולים לשלם את המחיר לא רק הבנקים אלא קודם כול ציבור המפקידים. ולבסוף אני רוצה להתייחס להתנהגות הציבור בעת הזו. ושוב אני אומר מה שהשר אמר. אני כמובן לא יכול לתת עצות וכל אחד צריך להחליט בעצמו. אבל חשוב שכל אחד ינהג לגבי החסכונות שלו בשיקול דעת, בקור רוח ובראייה לטווח הבינוני והארוך. זה נכון תמיד ובמיוחד עתה.

אני רוצה בקיצור להתייחס לשאלות שהיושב ראש שאל. ביחס לבעיית הנזילות אנחנו לא רואים כעת בעיה של נזילות. היו בעיות בשווקים מסוימים ביחס לנפח הפעולה בשוק ואם יש בקשה אחר כך אני אבקש ממר ברי טאף ראש חטיבת השווקים בבנק ישראל לענות לשאלות ביחס לנזילות. ביחס למערכת הפיקוח ואותו הדבר ביחס לוועדת בכר, יש לנו בעיה שאנחנו צריכים לטפל בה עכשיו. זה המצב במשק ובמשק העולמי וההשלכות של המצב עלינו. זה לא הזמן להתחיל ולבזבז את הזמן ואת המחשבות שלנו על דברים שייקחו הרבה זמן לבצע. אלו הם שינויים מבניים במשק. מה יהיה במערכת הפיקוח? מה יהיה ביחס לוועדת בכר? יכול להיות שיש שאלות. יש בוודאי שאלות שם. אבל זה לא הזמן להתחיל לטפל שם ולבזבז את המאמץ שלנו בעניינים שהם לא רלוונטיים לטיפול בבעיה הנקודתית שעומדת לפנינו. ביחס לשאלה האחרונה שלך אדוני היושב ראש, מצבם של הקרנות וכו' אנחנו בקשר כל יום עם המפקח על שוק ההון וחברות ביטוח. יש העברת מידע בינינו. הוא אחראי על המצב שם. אנחנו מקבלים שיתוף פעולה מלא ביחס לדברים שאולי פעם ידרשו את התגובות גם מבנק ישראל. אין שם בעיה מבחינת בנק ישראל שאנחנו רואים היום, ואני לא מצפה שנראה אותן. תודה רבה.

תודה רבה לך אדוני הנגיד. יש לי רק הערת הבהרה. אני גם סיכמתי עם שר האוצר שהנושא התקציבי אנחנו לא נדון בו היום, הנושא הפיסקאלי, אלא נתייחס לשוק ההון. אני בדברי הסיכום אתייחס רק בהערה קצרה לדבריו של פישר. זה לא סוד, יש לי פה מחלוקת. אבל זה לא יהיה הדיון היום. יהיה לנו עוד זמן לדון בדברים האלה, ולכן תודה אדוני הנגיד. אני פותח עם יושב ראש בנק הפועלים. אתה גם יושב ראש או נשיא ראשי הבנקים דני דנקנר?

נשיא איגוד הבנקים.

מר דנקנר בבקשה. מה שאני גם מבקש הדיון הזה יסתיים בדיוק ב-11:00. בעשר הדקות האחרונות שר האוצר והנגיד יוכלו להתייחס לשאלות ושתי דקות לסיכום שלי. לכן אני מבקש שכול הדוברים ידברו שתיים, שלוש דקות בבהירות. אני לא זוכר, ויש פה גם כתבים, נוכחות כזאת שהיתה אי פעם ולכן חשוב שאנשים יאמרו את דבריהם ובבהירות.

הכתבים לא יסתפקו בשתיים, שלוש דקות. הם ירצו לדבר יותר.

טוב, קודם כל, כבוד שר האוצר, סטנלי פישר הנגיד וכמובן יושב ראש הוועדה, אני רוצה לפתוח בברכות על הדיון הזה. אני חושב שזה דיון חשוב. אני חושב שזה דיאלוג שחשוב שיתקיים לא רק בעיתות משבר אלא זה דיאלוג שצריך להתקיים לאורך כל הזמן.


הדבר הראשון והחשוב ביותר שכולנו צריכים לנהוג בו זה במתינות, באיפוק, בשיקול דעת. הזמנים הם זמנים מורכבים. צריכים לדעת, לבוא ולפתור את הבעיות כפי שהן עולות. המשק הישראלי במצב מצוין. אנחנו נכנסים לתקופה שאולי יהיה מיתון מסוים בתהליך הכלכלי אבל בסך הכול המשק, הן מבחינת הנזילות שבו, הן מבחינת המשק כולו, המשק הישראלי הוא במצב מצוין.


צריך להדגיש שעיקר המשבר למרות שלא כולו, עיקר המשבר הוא בבנקאות להשקעות. ובנקאות להשקעות מטבע הדברים היא משבר של גופים חוץ בנקאיים ודווקא הגופים הבנקאיים, אותה בנקאות מסורתית היא זו שעוזרת לצאת מהסיפור בארצות הברית. אם ניקח בנקים כמו בנק אוף אמריקה, וולס פרגו, הם עוזרים לצאת מהסחרור הזה. נכון גם לבנקים באירופה כמו לוידס וכו'. סך הכול הטלטלה שעוברת על השוק האמריקאי היא אחת הטלטלות הקשות שהיו אי פעם וכמו שאמרתי אני מאמין שאנחנו נפגעים מעט מאוד יחסית וניתן למזער את הפגיעה בצורה מהותית אם נתחיל לחשוב על הדברים כבר עכשיו ואם נכין תוכניות כדי שאם תגיע חלק מהפגיעה לשוק הישראלי אנחנו נדע להתמודד איתה מיד עם הגעתה. אין ספק שמה שהאמריקאים עושים הם עושים דברים מאוד נכונים אבל אחת הטענות שטוענים לגביהם זה שהם עבדו טיפה מאוחר מדי ולכן יכול להיות שאם הם היו עושים את הדברים טיפה קודם היה מקטין מאוד את המשבר אצלם.


אם להיות קצת יותר פרקטיים, אז קודם כל אני רוצה לברך את בנק ישראל על ההתערבות שלו לשם פיחותו של השקל. זה נושא מאוד חשוב. אני חושב שבהקשר הזה יש לבחון את מדיניות שער החליפין כולה. אם לא יהיה שינוי בשער החליפין ואם הדולר לא יתחזק זה יכול לעורר בעיה ואני חושב שצריך לטפל בה. דיברתם הרבה על נושא הפיקוח הרגולטורי וזה נכון לעשות ונכון לאחד את הרשויות הרגולטוריות במדינה כך שיהיו אותם סטנדרטים וקריטריונים של פיקוח על כל הגופים המוסדיים לרבות הבנקים, לרבות אותם גופים שהם חוץ בנקאיים. חלק ניכר וחשוב מזה שנוכל למנוע משברים אם יהיו.


דיברנו לא מעט ונושא שהוא גם חשוב זה נושא של מיסוי. חלק מהעניין במשבר הזה ואנחנו רואים בתור מנכ"לים ואני מניח שהרבה נתקלים בהרבה מאוד כסף שרוצה, כסף יהודי בעיקר דרך אגב, שרוצה להגיע למדינת ישראל, שיכול לעזור מאוד למדינת ישראל, ואני חושב שזה מאוד חשוב שזה יקרה. אפשר וצריך לעשות פעילות מיסוי נכונה כדי לאפשר לכסף הזה להגיע.


יש להקים צוות עכשיו, צוות שיחשוב ביחד עם אנשי עסקים ובנקאים ואנשים משוק ההון יחד עם האוצר כמובן ורשויות הפיקוח צוות שיבחן מיידית את הצעדים הדרושים אם יש צעדים לנקוט, ולפחות שנהיה מוכנים כפי ששר האוצר התבטא כדי שנוכל להגיע למצב שאם נצטרך, ודרך אגב אני לא חושב שזה יהיה המקרה, נדע לטפל בעניינים בצורה מיידית.


אני רוצה לומר שוב ולסיים במה שהתחלתי. החשוב ביותר זה לנהוג במתינות, באיפוק, בזהירות, בשיקול דעת. אני חושב שהמערכת הפיננסית כולה בישראל היא מערכת חזקה וטובה וכולנו ביחד צריכים לעזור כדי שהמשק לא יחליק למיתון.

תודה לך מר דנקנר. סדר הדיון יהיה חבר כנסת, נציג ממשל, נציג הסקטור הפיננסי וכמו שאמרתי דני נתת דוגמה בקצרה ובבהירות. חבר הכנסת אבו וילן.

תודה אדוני היושב ראש. אני באמת חושב שהדיון הזה הוא מאוד חשוב. אני מודה גם לנגיד וגם לשר האוצר שהגיעו משום שפסיכולוגיית ההמונים שנוצרה בעקבות המשבר האמריקאי אין ספק שצריך לומר דברים ברורים אבל בכל הכבוד אדוני היושב ראש, אנחנו פורום פוליטי. אנחנו לא פורום מקצועי לדון בשוק ההון. ופורום פוליטי תפקידו העיקרי הוא להתוות מדיניות כתוצאה מהמשבר הפיננסי. ואני הולך להגיד פה כמה דברים אולי שרובכם הגדול, בעלי המקצוע לא תסכימו איתי, אבל אם יד על הלב תחשבו פעמיים. מי שדיבר את קדושת השוק לאורך כל השנים ובעשור האחרון, בעשרים שנה האחרונות, מ-85 בישראל זו היתה המנטרה הכמעט יחידה, יפנה עיניו לא למזרח אלא למערב. השוק הקפיטליסטי הכי גדול, מלכת העולם החופשי מתערבת בעוצמה כזאת בכשל שוק, ומר דנקנר אולי טיפה מאוחר מדי, אבל בסכומים. זה לא רק 700 מיליארד עם השלכות עקיפות של טריליונים לא של מיליארדים ולא של ביליונים. פה אם מישהו מאיתנו היה רק מעיז להעלות את זה כל הקהילה האקדמית, כל קהילת אנשי העסקים, שחטתם אותנו. סוציאליסטים רחמנא ליצלן. אולי נעשה פעם חשבון נפש על חשיבה כלכלית טהורה מנותקת מכל המנטרות ונאמר בעצם כאשר יש כשל שוק והכשל שוק האמריקאי הזה, תקראו את כל העיתונות האמריקאית בחודש האחרון, היא כולה מתרכזת בדבר אחד שנקרא באנגלית גרידיות לשמה, ובעברית בסיסית תאוות בצע מכוערת. אז עם כל הכבוד למערכת הפיננסית ועם כל הכבוד למערכת הכלכלית היתה פה בעיה פסיכולוגית שהעבירה את השוק האמריקאי על דעתו, והיא קיימת גם אצלנו בעוצמות מאוד מאוד גדולות. לא ברמת המשק, ברמת הפסיכולוגיה.


עכשיו אדוני היושב ראש, אני בכל אופן חושב שאפשר ללמוד כמה דברים מההתנהלות האמריקאית. קודם כל ממהירות ועוצמת ההתערבות. אני מסכים לכל הניתוח שלכם. אבל גלי ההדף לא יגיעו? הם יגיעו ועוד איך יגיעו. אנחנו בשער דולר נכון להיום של פחות מ-3.5. אנחנו בשער יורו סביב 5 שקלים. אנחנו משק מוטה יצוא. כל העודף התקציבי הזה אם חולשת הדולר והיורו כלפי השקל תימשך בסופו של יום אנחנו ניכנס למיתון, אנחנו ניכנס לאבטלה, כי המערכת התעשייתית לא תצליח להתאים את עצמה בלי מחירים מאוד מאוד גבוהים. היה פה דיון לפני חודשיים עם כל ראשי התעשיינים.


אני לא פרופסור לכלכלה. אני בסך הכול ב.א. בכלכלה. אבל הראש שלי אומר דבר פשוט, אם הולכים להאטה ואם יש משבר פיננסי ואם השקל יתחזק מדי ואנחנו משק מוטה יצוא אין לך ברירה אלא לאזן את המערכת לא רק בצורה מוניטרית, בלי שניכנס לדיון גם בצורה פיסקאלית, אין מה לעשות. ואז אדוני היושב ראש אני לא גמרתי את סטנפורד.

אבו אין לי חילוקי דעות איתך.

אני רוצה לתת לך מחמאה. אני חושב שיושב ועדת הכספים של הכנסת שהוא גם בוגר סטנפורד אמר יותר מפעם אחת שבמצב כזה אין ברירה, אין קדושת 1.7. שתיים וחצי זאת התשובה. אז אני מוכן לשמור אדוני הנגיד על המסגרת התקציבית. אבל אני גם למדתי מהספר מקרו כלכלה שלך וגם בספרים שלך כאשר נכנסים למיתון אין ברירה אלא לתת מכה נגדית. ולכן אני מציע בואו נשתחרר כולנו מהמנטרות, בואו נשתחרר כולנו מקדושת השוק, ונאמר שבמשק תחרותי כאשר קיים משבר אין ברירה אלא להתערב וצריך להתערב בשורה של צעדים, והמיתון הזה הוא לפתחנו והדיון הזה הוא גם דיון מקרו כלכלי, ואנחנו נצטרך להוביל שורת מהלכים מרחיבים כדי שהתעשייה הישראלית והמשק הישראלי לא ישלמו מחיר כבד מדי ועם כל העוצמה אנחנו הולכים לשלם מחיר, זה ברור.

אבו תודה. אני רק רוצה לציין שאבא של חבר הכנסת וילן שהיה מגיבורי נגבה סיים את הב.א. באוניברסיטת בן גוריון בגיל שמונים וכמה. את המ.א. אפילו התחיל ללמוד. אבא נפטר קרוב לתשעים נכון?

שמונים ושבע.

רבותיי, תודה לחבר הכנסת וילן. אני רק רוצה הערה אחת כמו שהוא אמר בתחילה, לא להיכנס יותר מדי לדיון הפיסקאלי אבל בכל הדברים שקשורים במה שקרה בארצות הברית רבים באקדמיה הסבירו שיש דרך אחרת. חס וחלילה, האקדמיה לגמרי לא היתה הומוגנית. גם בארצות הברית עם פול קרופמן וג'וזף טיגליץ וגם בישראל עם אנשים אחרים אז לכן צריך להבהיר שהאקדמיה זו לא מקשה אחת. אני אבקש עכשיו הבא בתור, מנכ"ל בנק המזרחי מר אלי יונס. בבקשה.

אני מוכרח לומר אני מתמודד עם בעיה. אולי תעזרו לי אתם למצוא את הדרך להתגבר עליה. כי מצד אחד אומרים לי עוד לפני תחילת הדיון בוועדה, תיזהר במה שאתה אומר כי אם תדבר בצורה חריפה מדי יגידו שאתה מדבר מהפוזיציה ואופורטיוניסט. מצד שני יש דברים שאני רוצה לומר וצריך לומר וקשורים לימים האלה ואני לא יכול לא לומר אותם למרות שזה אולי לא נוח ולא נעים.

צריך לומר את כל הדברים כהווייתם.

וכך אני אעשה. תראו העולם חווה משבר קשה מאוד ואנחנו די שמחים על כך שעוצמת המשבר עוד לא הגיעה למשק שלנו. אבל אנחנו משק פתוח. אנחנו משק שבו שיעור עצום מהתוצר קשור לפעילות בינלאומית. אנחנו משק שבו תנועות ההון החופשיות גורמות לתנודתיות הן בשערי החליפין, הן בהיקף הייצור, ורבותיי אנחנו היום עדיין המשק הכי זול והכי נזיל מאלה שאנחנו מכירים ואנחנו רואים השפעה של תמחור חסר בהשוואה לעולם של סיכונים ורמת הנזילות. כלומר מצאי הנזילות במשק הישראלי בתנועות הון פנימה וגם בתנועות הון החוצה. לכן ברשותכם אני אשתדל לא להיות בוטה אבל אני בכל זאת אומר מה שאני חושב.


תראו, המשבר שאנחנו עוסקים בו עכשיו יש בו כמה סממנים שמוכרים לכולם ואני לא אכנס לניתוח אקדמי בעיקר לא בחברה של כל כך הרבה מומחים אקדמים. אבל אני רוצה להזכיר לכם כמה מונחי יסוד. אחד מהם מינוף מכשירים פיננסיים או מינוף מנגזרות אשראי שמטפלים בו בכל העולם והבעיה הזאת נחשבת לבעיה מרכזית, לאחד מיוצרי המשבר החריפים ביותר.


נקודה שנייה, מדברים עליה עכשיו, היא עיסוק מרכזי ברגולציה הפיננסית היום, מהפכות שמנהלים היום תוך כדי משבר ברגולציה הפיננסית והיא נושא הטיפול בשורטיסטים במכירה בחסר של אגרות חוב ומניות.

אלי רק בשביל הציבור שמאזין תסביר מה זה שורטיסטים. אנשים יחשבו שזה אנשים נמוכים.

גם. וגם מי שמוכר נייר ערך שאין לו בבעלות או שהוא שאל אותו או שהוא לא שאל אותו אבל הוא מוכר אותו.


אני פותח עיתון אתמול בבוקר ואני רואה מודעה. אני לא רוצה להצביע על מפרסם המודעה. אחד מאלופי בנקאות ההשקעות החדשה של אחרי ועדת בכר והם מוכרים משהו בשם החברה פי 3 שורט פי 2 וכדי לא לבלבל את כולם חלילה, ולפנות לייעוץ, אגב זה לא מופנה למומחי השקעה מוסדיים. זה בעיתון, בידיעות אחרונות, מופנה לציבור הרחב. וכדי שלא יתבלבלו חלילה וישאלו מומחי ייעוץ מפנים אותם ליועצים. היועצים אגב זה החברה עצמה שמתהדרת לא רק בזה שהיא מוכרת לציבור מכשירים ממנופים ושורטים אלא מתהדרת גם בכך שהיא נותנת גם יעוץ מתאים למי כדאי ולמי לא כדאי. אז בתוך אווירה כזאת, אני חושב רבותיי שכדאי לומר את הדברים כהווייתם ולא לחכות עד שהמשבר יחלוף. המשבר בחו"ל יימשך זמן רב. אני חושש שהמשבר שאחרי המשבר, כלומר ההאטה הכלכלית תימשך זמן רב עוד יותר. הוא עלול בקלות לנדוד לחצרנו ויש דברים שאנחנו צריכים לעשות היום ולא להמתין עד שהעניין הזה ייעלם ורק אז להתחיל לחשוב מה לעשות.


קודם כל אני רוצה לברך את התיאום ושיתוף הפעולה בין משרד האוצר ובין בנק ישראל. זה אולי סימן דרך למה שנכון להיות הכיוון בנושא הרגולציה הטבעית גם בתקופות שגרה. אבל המנהיגות שלקחו שר האוצר והנגיד בעניין הזה בהחלט ראויה לציון.


נקודה שנייה. אני לא יכול להתעלם מקמפיין חברי ועדת בכר מיום שישי והיום בעיתונות. הם מסבירים ומתמקחים ומתווכחים. אני קורא את זה ואני לא יכול להיפטר משיר שמהדהד לי בראש. זוכרים רחל אטאס, "כל החיילים טועים בדרך זה ברור, רק חיימקה שלי" אומרים חברי ועדת בכר, "צועד בדרך הנכונה." לא משנה מה קורה בעולם. לא משנה איך מתייחסים לבנקים להשקעות בעולם, אנחנו צועדים בדרך הנכונה. על פי תפיסתם של חברי ועדת בכר ואני חושב שגם על פי תפיסת ההשקפה הרגולטורית של היום הייעוץ האובייקטיבי קדוש, אבל כולם, גם חברי ועדת בכר וגם הרגולטורים של היום עושים כול דבר אפשרי כדי לעקוף את מערכות הייעוץ של הבנקים שאותם הם קידשו. הם הרחיקו מהבנקים את מנגנון ניהול הנכסים כדי שחלילה לא נהיה לא אובייקטיבים בהתנהלות שלנו. שאלת האובייקטיביות של האחרים לא נבחנה מעולם. שאלת המחיר של האחרים לא נבחנה מעולם. שאלת ניהול הסיכונים של האחרים לדעתי לא נבחנה על פי התוצאה. השאלה היחידה שנבחנה היא מידת האובייקטיביות של הבנקים, אבל עושים כל מאמץ כדי לעקוף את המערכת האובייקטיבית של הבנקים כדי שיהיה אפשר למכור ישירות לציבור ולהרוויח עוד כמה גרושים. אותם מתווכים פיננסים וברוקרים.


מה צריך לעשות? קודם כל כפי שאמרתי בתחילת דבריי, לדעתי צריך לטפל בהיבטים מסוימים ברגולציה כבר היום. נאמר בהקשר למשבר כלכלי אחר בטווח הארוך כולנו מתים. אנחנו צריכים לפעול בטווח הקצר. יש תיקוני רגולוציה.

הכלכלן שעכשיו צריכים ללכת לקבר שלו הגדול ביותר ג'ון מיינרד קייס שבעשר שנים אחרונות הרבה אנשים זלזלו בו והיום כולם צריכים להשתחוות לו.

ידעתי שאסור לי לגעת בתחומים אקדמיים . מיד אני אקבל השלמות.

זה ממש לא אקדמי, זה אידיאולוגי.

מה זה אקדמי? זו עובדה ביולוגית. ברשותכם אני אשלים את דבריי במהירות. אנחנו צריכים לטפל בנושאים של רגולציה ופיקוח כבר היום ואם יש היבטים שקשורים בחופש הבחירה של הציבור, איפה הם רוצים לשמר, איפה הם רוצים לנהל, ממי הם רוצים לקבל ייעוץ, אלה תיקונים שאפשר, נכון וצריך לעשות כבר היום. רבותיי, את התיקונים הרלוונטיים ברגולציה בארצות הברית ובאירופה עשו במהלך המשבר. לא המתינו שלוש שנים, שנתיים, חצי שנה עד שהמשבר יחלוף. הציבור רוצה פתרונות יותר שמרניים. לדעתי זה הזמן לשקול לפתוח אלטרנטיבות שמרניות בניהול הבנקים לציבור למרות שזה סותר את השקפת העולם של רחל אטאס.


דבר שני, טפלו בהתנהלות המסחר. כול העולם עושים את זה. אפשר לעשות את זה גם בארץ ורצוי לעשות את זה בארץ. דבר אחרון, הטיפול במשבר מחייב שמירה על נזילות השווקים. טיפול בערך שערי הריבית. שמירה על נזילות השווקים ושערי הריבית אומרים הרחבה מוניטרית. טיפול בשערי החליפין שאני מסכים לו לחלוטין אומר הרחבה מוניטרית. אני בניגוד לתפיסת חלק מחבריי חושב שלא צריך באותו זמן לעשות גם הרחבה תקציבית. זה לא נכון. זה יצור אינפלציה. אני חושב שמספיק עם הלחצים האינפלציונים שיוצרו כתוצאה מהרחבה מוניטרית. תודה.

תודה רבה, אני מבקש חבר הכנסת יעקב ליצמן.

תודה אדוני היושב ראש, אדוני השר, הנגיד. כמה דברים. דבר אחד מותר להגיד, להודות ואני כיושב ראש ועדת הכספים שהעברתי את בכר טעינו קצת. לא צריך להגיד הרבה אבל קצת טעינו בבכר. מודה ועוזב ירוחם. אבל אני רוצה להמשיך מה שאבו התחיל.

שר האוצר אומר שזה ועדת בנימין נתניהו ויוסף בכר.

הדבר הראשון שאני רוצה להמשיך מה שאבו אמר שצריך ללמוד מה שקרה כאן. ארצות הברית החליטה להזרים הרבה כסף, 700 מיליארד דולר אבל כאן אצלנו קורה סיפור כזה, היו מביאים סיוע לכנסת. היו מתחילים שני דיונים. אחד, הדיון ההתחלה שהוא אמר 2.5 ו-1.7. הדיון השני קיצוץ, מאיפה יש כסף? יתחילו פלאט עוד פעם. לקצץ בכול, כי צריך להזרים כסף, מאיפה יש כסף? עכשיו זה שיש כסף אין כסף. כי מה שהיה בקופה אזל. חדש לא נכנס כי יש ירידה במיסים. אין כסף רבותיי שלא תשלו את עצמכם. אומרים כל הזמן שיש כסף. נשאר בקופה מכל השנים שיש רזרבות. נדמה לי שגם הנגיד אמר את זה כשהיה לנו כסף שמזה יכלו לשלם, להוריד את החובות אבל בסך הכול אם אני קורא את הנתונים נכונה אז יש ירידה גדולה בהכנסות מיסים ולכן אי אפשר לבנות על המצב הנוכחי.


אדוני הנגיד אין סיבה להחזיק כסף היום בבנקים ואני מתייחס למה שאמרת. למה? שני דברים. הריבית נמוכה מאוד, הסיכונים, לך תראה מה שקורה בעולם, אנשים מפחדים. אני אומר את זה על אף שאני מדגיש עשרים פעם אני לא רואה סיכון בבנקים. אני רוצה להבהיר, זו לא הכוונה. אבל האיש הפשוט ברחוב שהוא צריך להחליט, יש לו 50 אלף שקל. 20 אלף שקל. אני מדבר על האנשים הפשוטים. מה לעשות עם הכסף הזה? היום הוא לא יחשוב פעמיים וישים את זה מתחת לבלאטה. כי למה? כי הריבית הנמוכה שהוא מקבל בבנק לא כדאי לו. ומצד שני הוא רואה מה שקורה בבנקים הגדולים, הוא חושב לעצמו מי יודע מה שיקרה כאן. ולכן צריך לחשוב ולטכס עצה. בואו נדבר על האנשים הפשוטים, על הכסף הקטן שלדעתי מזה אפשר להחזיק את הבנקים בצורה טובה ולראות מה כדאי ואיך משפרים את מצבם.


הדבר השני שהייתי רוצה לשמוע מאוד מבנק ישראל בעצם, האם היו בעיות מיוחדות לאחרונה בבנקים בלי להיכנס איזה בנקים. האם קרה שבנק ישראל היה צריך להתערב בזה לאחרונה ולתקן דברים? אני יודע שזו קצת שאלה רגישה כי חלילה וחס מישהו יודה בזה, אז יחשבו כאן שיש איזושהי בעיה. אבל האם היה מצב נכון לרגע זה, שהיה צריך להיות התערבות של בנק ישראל?


ודבר אחרון. אני דווקא רואה קצת ברכה במה שקרה. כי דבר אחד ברור שרכישת הדירות מתושבי חו"ל היום בארץ תרד דרמטית ולכן מחירי הדירות קצת ירדו. אני חושב שזה ברכה שאנשים בארץ יוכלו לקנות יותר דירות. כי בדרך כלל, למשל כמו בירושלים רוב הדירות נרכשות על ידי תושבי חו"ל, לא מתושבי ירושלים.

הם לא יוכלו לרכוש את הדירות האלה גם אחרי שתושבי חוץ לא ירכשו.

אני יודע גם מהקבלנים שיש ירידה ברכישה של תושבי חוץ. אני חושב שזה דווקא לא רע. זה דווקא לברכה.

תודה רבה חבר הכנסת יעקב ליצמן. פרופסור אמיר ברנע. אתה גם יושב בוועדת אריאב. בבקשה.

יש שיתוף פעולה בין בנק ישראל לאוצר. זה דבר חשוב. אני גם אומר שהנושא עדיין לא נחקר. כל גורמי המשבר הזה עדיין נמצאים בשלב של חקירה. האם ישנו קשר בין מקרו, בין המשבר, בין מדיניות הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי, בין הגירעון התקציבי האמריקאי. הדברים האלה עוד ייחקרו ולכן להציג את הכול כאילו תאוות בצע של בנקאים, אולי זה נכון אבל
עדיין אני אומר, עוד אין לפחות בספרות האקדמית המסודרת אין ניתוח מסודר של גורמי המשבר וצריך לחכות להם.


אני רוצה בכל זאת להתייחס כאן לשני נושאים ממוקדים. ואני פשוט לא חוזר על דברים שאחרים אמרו, לא שהם לא חשובים, אני לא חוזר עליהם. ישנו נושא חשוב לדעתי שקשור למחזור החוב החוץ בנקאי. הבעיה נובעת מהאפשרות שיכולה להתקיים שבה גופים ישראליים שגייסו כסף בחוץ לארץ המקורות למחזור החוב לא יתקיימו בעתיד. אותם גופים שגייסו כסף בארץ במסגרת החוץ בנקאית בסדרי גודל של למעלה מ-130 מיליארד שקל בשלוש שנים האחרונות יתקשו למחזר את החוב בשוק ההון בארץ. יכול להיות שלא, יכול להיות שכן. אותם גופים במיוחד בסקטור הנדל"ן יתקשו מאוד למלא את החסר באשראי בנקאי גם בין היתר בגלל שהבנקים מיצו את היכולת שלהם לתת אשראי לענף הנדל"ן בגלל המגבלות שמוטלות על הבנקים. לכן הנושא הזה צריך להידון.

עכשיו אפשר להגיד, בואו נחכה, מה בוער? החוב הזה מתמחזר נאמר ב-2009, 2010, 2011. התשובה שלי היא לא. משום שעצם קיום האיום משפיע על התשואות בשוק המשני הזה. ולהם יש השלכות גם על צמיחה, גם על אפשרות לתת אשראי בנקאי על אותם גופים. כלומר המערכת צריכה איכשהו לשקול צעדים חלופיים שונים. אין לי אפילו מה להציע ברגע זה. לגבי המושא של מחזור החוב הזה כולל אפשריות של שינויים רגולטורים אולי, כולל אפשרות אולי של מעורבות מדינה זו או אחרת, אבל הדיון בנושא הזה צריך להיות מיד. זה נושא אחד.


הנושא השני שהועלה כאן במסגרת ההערכה של ועדת בכר היה מה קורה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עקב התנודתיות במחירים שישנם, כי הקופות האלה שבזמנו ממנו את עצמם באגרות חוב מיועדות בעקבות הרפורמה שהיתה באמצע שנות התשעים בעצם ממומנות עכשיו על ידי שוק ההון. קודם כל אני אומר ישנה בעניין הזה הפרזה. בקופות גמל וקרנות פנסיה שבהם החיסכון הוא לטווח ארוך קשה לאמוד את מידת הסיכון מתוך תנודתיות של הזמן הקצר. במיוחד באגרות חוב. אני לא מדבר על מניות, אני מדבר על אגרות חוב. אגרת חוב שנופלת וכאילו יוצרת תשואה שלילית היום בעצם נותנת תשואה חיובית גבוהה בשנים שנשארו לה לפדיון.


אני יודע שאגף שוק ההון די מתלבט בשאלה האם לבנות קופות פנסיה מתואמות גיל. הנושא הוא על הפרק. יכול להיות שבנושא הזה יוצעו הצעות, שקופות הגמל או הפנסיה ימיינו את עצמן על מדיניות השקעות שמתאימה לגילים מסוימים כאשר הייעוץ הפנסיוני בבנקים יעביר חוסכים מקופה לקופה ככל שהם מתבגרים בגיל. זה נושא שקיים, שהוא חשוב, שהוא על הפרק, אבל אי אפשר לדון בו ברוח משברית שישנה עכשיו. כל פתרון לטווח הקצר הוא בדרך כלל לא טוב אם הוא נעשה תוך כדי המשבר. אבל בסך הכול הנכונות של הגופים בארץ לפתור את הבעיות שבארץ עוד לא הגיעו אליהן בעוצמה שיש כמובן בחוץ לארץ בגלל סיבות ששמענו כאן, בסך הכול התשובה היא מעודדת ולכן אני אעזוב את הישיבה הזאת בהרגשה הרבה יותר טובה.

פרופסור ברנע אני מודע לך. חברת הכנסת יחימוביץ.

אני שמעתי גם בדברי הנגיד וגם בדברי שר האוצר תחינה, משאלה מוצדקת שלא להכניס את הציבור לפניקה ואני באמת ובתמים חושבת שאין סיבה להכניס את הציבור לפניקה, ואני באמת ובתמים מאמינה אדוני שר האוצר שמצבנו טוב. מצבנו טוב בגלל שלא יושמו כל אותן רפורמות שהיתה כוונה ליישם, בגלל שבנימין נתניהו, אגב אני לא מוצאת הבדל גדול בין השקפתה הכלכלית של הממשלה הזאת לבין ההשקפה הכלכלית של נתניהו. בסופו של דבר, היא הולכת בדרכו אבל בגלל שאותן כוונות של נתניהו לא מומשו במלואן, בגלל שהבנקים להשקעות לא הגיעו למדינת ישראל, בגלל שקרנות הפנסיה מושקעות רק ב-30% בשוק המסוכן הזה לכן הן נשחקו עכשיו רק ב-10%. הרי לו חזונם של רוב אלו שניהלו את המשק ב-2003, 2004, 2005, היה מתממש מצבנו היה גרוע מאוד מאוד. והעובדה שלא נחשפנו כליל לשיטה האמריקאית ולשוק הגלובלי ולהשקעות המסוכנות היא זאת שעושה את מצבנו טוב. ואכן הוא טוב. והתוכנית האמריקאית אכן אמיצה כפי שאמרת. למה היא אמיצה? היא אמיצה כי היא מחזירה את האחריות של המדינה על אזרחיה. זו המהות של התוכנית האמריקאית. אין כאן איזה טריק או איזה מכשיר פיננסי חדש. יש כאן אמירה שמבלי דעת היא ערכית. כן המדינה אחראית לגורלו של המשק האמריקאי, כן המדינה אחראית לגורלם של אזרחיה. זאת אמירה ערכית אידיאולוגית וכל הדיון הכלכלי שמתנהל כאן כאילו הכלכלנים הם מדענים ומי שחולק על השקפתם הוא חברתי ואמוציונאלי נחשף עכשיו.


מדובר בהשקפת עולם אידיאולוגית שעכשיו מתערערת באופן עמוק מאוד כפי שאמר כאן חברי אבשלום וילן, ומה שעושה היום ארצות הברית זה ההיפך המוחלט מהרוחות המנשבות כאן בוועדת הכספים בדרך כלל, מהאוצר, מ המדיניות הכלכלית.


המסקנות שאנחנו צריכים להסיק כאן הן מסקנות מרחיקות לכת ועמוקות. אנחנו לא מדברים כאן לא על תיקוני רגולציה ולא על כשל שוק ולא על מכשיר פיננסי כזה או אחר שקרס, וגם לא על תאוות בצע וגם לא על חמדנות, אלא על הבסיס של השיטה.


כותב היום סבר פלוצקר דבר מאוד יפה בידיעות אחרונות. הוא מספר על חרוצ'וב שחשף בשעתו את כול כשלי סטלין והשיטה הקומוניסטית ואיך חסידי השיטה הקומוניסטית לא יכלו לקבל את הערעור הזה על הדת הקומוניסטית וחשבו שמדובר באיזה כשל שניתן לתיקון וסירבו להאמין שהאל הכזיב. היום אנחנו בדיוק באותה סיטואציה. האל הזה של כלכלת השוק הפרועה, האלימה שבה כל דאלים גבר, האל הזה קורס ומכזיב. ואנחנו צריכים אגב ללכת הפעם בעקבות ארצות הברית. להחזיר את האחריות למדינה. לא להסתכל רק על המטבע שמתחת לפנס. יש לנו כאן עוד מסקנות. מסקנות מרחיקות לכת לגבי ההפרטות.


אגב הכתובת היתה על הקיר.הכתובת היתה על הקיר כשבריטניה נאלצה להלאים את מסילות הברזל כי הן נרקבו וקרסו אחרי שהן הופרטו. והכתובת היתה על הקיר בשנה שעברה כשבאוסטרליה הולאמו מחדש בתי הכלא שהופרטו, והכתובת היתה על הקיר כשהפסקת החשמל הגדולה ביותר היתה בקליפורניה אחרי שהיא הופרטה. הכתובת היתה על הקיר, הסימנים פה, עכשיו זה קורה בגדול. אנחנו צריכים לקרוא אותם ולקרוא אותם לא רק לגבי מכשירים פיננסיים ורגולציה אלא גם לגבי הפרטות. לעצור את ההפרטות, לעצור את פיצול חברת חשמל.

הדבר הזה גם יוביל לא בשולי הדברים אלא בעיקרם, אתה אמרת אדוני שר האוצר ששיעור המועסקים אצלנו הוא משביע רצון. אנחנו לא צריכים רק להסתכל על שיעור המועסקים. אנחנו צריכים לדבר על רמת השכר שלהם, רמת השכר של המועסקים הולכת ויורדת כי הופכים להיות עובדי קבלן שמרווחים 20.70 שקל לשעה. עובדים שמרוויחים 20.70 לשעה אין להם כוח קנייה והם גורמים להאטת המשק. ולכן עצירת ההפרטות היא משהו מאוד הוליסטי שמתבקש מהמסקנות של השיטה.


לסיום אני רוצה להגיד, אדוני היושב ראש. סביב השולחן הזה אנחנו אנשים די מבוגרים. אני בת 48. אבא שלי היה קומוניסט, סנהייסט. נחשפתי בילדות שלי לכול יסודות השיטה הקומוניסטית. אחר כך בגיל ההתבגרות קראתי את איין ראנד ופתאום נפקחו עיני כדרכה של ילדה לשיטה כלכלית אחרת ואחר כך גם נחשפתי לכול התיאוריות הכלכליות למיניהן והתייצבתי על השקפת העולם הסוציאל-דמוקרטית שמכירה בהון כדבר מבורך שהמדינה צריכה לרסן. האנשים הצעירים שמגיעים אלינו חדשות לבקרים לוועדת הכספים, אנשי האוצר, לא נחשפו לכלום. הם נחשפו רק לאידיאולוגיה החדשה הזאת שבה כוחות השוק הם מין אלוהות כזאת, לוחות הברית שירדו מהר סיני. עלינו המבוגרים מוטלת עכשיו אחריות מאוד כבדה. גם לתת להם איזושהי השקפת עולם יותר עמוקה, יותר יסודית, יותר בסיסית שתאפשר לכולנו להתמודד ביתר אחריות עם העובדה שאנחנו גם מדינה, לא רק חנות מכולת.

אם אפשר לדבר על נערי האוצר מנכ"ל האוצר.

ירום באזור הגיל הנכון.

אני מבקש, זה מה שנקרא משהו שאני לא יכול לייצג את נערי האוצר. אז אני מבקש שהגורם המקצועי שהוא מתכלל את כל עבודת נערי האוצר בשורה אחת ישיב לעניין.

נערי האוצר זה אני.

תבינו רבי עקיבא הלך ללמוד בגיל 40. מה רע בגיל 80. חיינו לפנינו.

זה גם באוניברסיטת באר שבע?

רבותיי, אני רוצה להמשיך את הדיון. אני אבקש מיושב ראש בנק דיסקונט שלמה זוהר בבקשה.

אני מצטרף לברכות על הדיון, כבוד שר האוצר, כבוד הנגיד, יושב ראש הוועדה. אני חושב שזה חשוב שנזכיר שאנחנו יושבים כאן היום, המשק העולמי כבר שנה וחצי בטלטלות ובמשבר. אנחנו נראים יחסית כמו איזה אי בודד בסערה הזו. המשק בהחלט ממשיך ומתפקד ואני בהחלט מאמין שבהתנהלות נבונה ניתן יהיה לעבור את המשבר במינימום נזקים. התייחסו פה הרבה לניתוח. אני לא רוצה להיכנס לניתוח הכלכלה בארצות הברית אבל אני חושב שיש שלוש תובנות שאנחנו צריכים להשליך על עצמנו.


תובנה ראשונה היא שהמגזר הפיננסי הרבה יותר רגיש ממגזרים אחרים במשק ובמגזר הזה אנחנו רואים שפגיעה בתחום קטן מאוד שזה תחום המשכנתאות סאב פריים בארצות הברית גרר משבר כלכלי עולמי.


תובנה שנייה היא המשבר התפתח כמו שאמרתם במגזר החוץ בנקאי ולא במגזר הבנקאי. המגזר הבנקאי הוא זה שמסייע עכשיו להיחלצות מן המשבר.


והתובנה השלישית שקשרי הגומלין בין הכלכלות הופכות את ההתדבקות במערכת בתופעה למהירה מאוד ולכן התשובות צריכות להיות כמו שאנחנו אומרים, מיד וביד. כי עכשיו להתחיל לפתח תיאוריות שהיישום שלהן ייקח זמן, אז צריך לקחת בחשבון שלזמן בהחלט יש פקטור. אני חושב שלפי מה שאנחנו רואים הנתונים אצלנו הכלכלה הישראלית בהחלט עומדת בצורה ראויה למשבר. אני חושב שחלק גדול מהעמידה הזו הוא חלקם של הבנקים. אני חושב שהבנקים בהתנהלות שלהם בשנים האחרונות, בזהירות ובשמרנות נותנת את התוצאות היום.


אני רוצה דווקא להתייחס למה שאמר חבר הכנסת וילן שהוא הפורום הזה הוא פוליטי והוא מתווה יותר קו. אני אומר שלצערי בשנתיים האחרונות אנחנו רואים צעדים חוזרים ונשנים וניסיון להחלשת המערכת הבנקאית. הסימפטומים זה עודף החקיקה וזה שוב אתם יכולים להגיד שאני נגוע, וכל מי שייקח את האנליזות שעושים בנקאים זרים על משק הבנקאות בישראל הם משתמשים היום כסיכון מספר אחד , חקיקת יתר. אני לא מדבר על רגולוציה. זה אני חושב תופעה מאוד מסוכנת למשק, והסימפטום השני זה הניסיון להביא רפורמות שהן מאוד מהותיות בצורה מהירה, בצורה חפוזה בלי הכנת התשתיות הראויות. אני לא רוצה להתייחס אם הרפורמה המטרות שלה ראויות או לא. אני חושב שגם רפורמת בכר שאנחנו שומעים הרבה ביקורת ייתכן בהחלט שהמטרה ראויה אבל הכשל הוא ביישום. אין הכנת תשתית, לא חקיקתית, ולא כלים לביצוע ולא תיאום רגולציה. אז לכן אני חושב שאת הדברים האלה צריך לקחת בחשבון. אני חושב שברור היום שמערכת בנקאית שמרנית, יציבה זה מפתח לקיום של משק בריא. אני רואה היום את האתגר המרכזי של המערכת הבנקאית זה לסייע לעסקים הבינוניים שנסמכים היסטורית על אשראי בנקאי לצורך ניהול העסקים, להמשיך לסייע להם במשבר. אני חושב שצריך לפתור את הבעיה של הלקוחות הגדולים שנסמכו על השוק החוץ בנקאי והשוק הזה כמו שאנחנו יודעים לא קיים היום. לראות איך אנחנו נותנים את הפתרונות.


זו בהחלט תקופה שצריך להיות כאן בקטע הזה של אחריות לאומית של כל המוסדות. אני מברך על שיתוף הפעולה אבל אני רואה פה 4 רגליים. זה גם המוסדות הפיננסיים, זה גם רשות ניירות ערך, זה גם בנק ישראל וזה גם האוצר, במיוחד לגבש את הפתרונות לכשל נקודתי שיכול להתפתח. כי כשל מערכתי אני לא רואה. הכלכלה בהחלט יציבה. כשל נקודתי יכול להיות או בתחום נזילות או בתחום המסחר שוק ההון או בתחום מחזור אשראי. לזה חייבים לתת פתרונות וכנו שאמרתי מקודם הפתרון חייב להיות מהיר כי בזמנים של היום ההתפתחות היא מהירה.

אני מודה לך. חבר הכנסת ראובן ריבלין.

כבוד היושב ראש, שר האוצר, נגיד בנק ישראל וכל המכובדים, ראשי הכלכלה בישראל. אני לא יודע מה הנזק הגדול שנגרם לטיטניק במכה זו שהיא חטפה, והטיטניק הוא המשק האמריקאי. ואני לא רוצה כמובן להכניס מישהו לפניקה אבל הטיטניק נפגעה ועכשיו מנסים לברר בין שהתזמורת ממשיכה לנגן ובין שלא, מה הם העוצמות של הפגיעה אבל בהחלט יש סכנה. ההתערבות האמריקאית בטריליון דולר הוא לא דבר של מה בכך ויש האומרים גם שעוד הנזק יכול לחייב התערבות יותר גדולה בכלכלות הנחשבות לכלכלת השוק במלוא הדרה או במלוא מכשלותיה.


אני רק רוצה להבהיר כאן לחברים המדברים בשבחה של הכלכלה הישראלית ואני גם חושב כך. כמובן מי חושב מה יכולה הכלכלה הישראלית אם לא היה נתניהו אבל בכל זאת גם למרות נתניהו הכלכלה הישראלית פורחת, משגשגת וחזקה. אני מוכרח לומר שאני עוקב אחרי שר האוצר עם כל הביקורת הפוליטית. אני חושב שבהחלט הוא מתפקד בצורה ראויה. אני רק רוצה לומר לו, לשר האוצר ואני בטוח שנגיד בנק ישראל יודע זאת. ההבדל בין הטיטניק לבין המצב כרגע הוא שיש פה שיירה של אניות שכולן קשורות בחבלים לטיטניק וככל שתהיה האניה שאנחנו מפליגים בה חזקה אם הטיטניק תקרוס אנחנו עלולים חלילה להימשך יחד איתה לאותם מחוזות שאני לא רוצה איש להפחיד כאן.

שהסערה בים תנדנד לנו את האוניה.

יש אפשרות שהטיטניק לא תטבע גם.

אז כולנו נשמח.

יש אפשרות לבוא ולהאריך את החבל וליצור מצב שאנחנו נוכל לשוט ולהפליג בעצמנו. גם יש כל מיני מפלטים אחרים שיכולים להביא להצלת נפשות והצלת הכלכלה אבל סך הכול המצב הוא מצב קשה. עוד אנחנו מדברים ועוד אנחנו מהללים ובצדק הנה הדולר יורד ברגע זה כמעט ב-3%. אנחנו עוד מדברים ומשבחים את ההתערבות האמריקאית והדאו ג'ונס גם הוא יורד כמעט ב-3% וההשפעות הן השפעות עם תנודות אדירות.


יש משקיעים, ואני רוצה על שוק ההון לדבר. אני רוצה לציין את חבר הכנסת ליצמן שעוד לפני 9 חודשים אמר שאנחנו צריכים לבוא ולפתוח בדיון לראות האם אין צורך בתיקונים מסוימים על פי דוח בכר ולכל מה שקשור לרגולציה על שוק ההון. אנחנו כבר אז ראינו סימנים. אבל צריך אדוני שר האוצר להבין שיש משקיעים שהם משקיעים מרצונם. הם גם יכולים לקנות שורטס ולהרוויח ביום אחד 80%. הם יכולים גם להפסיד. כי הרי בשוק הון כאשר אתה לא מייצר אתה נמצא במצב שבו כאשר מישהו מרוויח השני מפסיד. אבל יש משקיעים בארץ שמשקיעים בעל כורחם. עד יום זה הם לא התעוררו מהטעם הפשוט שכשהיו מדווחים להם שהם מרוויחים 8%, 9%, 10% בשנה הם חשבו שהדבר הזה הוא במהלך עניינים רגיל ודרך הטבע, תהיה תשואה שההון שלו מפיק ואלה אותם אנשים אשר כספם נמצא בקרנות הפנסיה. אני מוכרח לומר לכם שלעניין זה אנחנו צריכים מיד לקום ולהתארגן כי הבריחה שעליה דיבר חבר הכנסת ליצמן ושבהם הוא הזהיר מכך שאנשים עלולים לשים את כספם בתוך הבאלטות כי הם כבר לא חושבים מה הריבית שהם מקבלים והאם כדאי להם להכניס את הכסף לבנק משום שהבנקים ימצאו את הדרך לדבר על ליבנו ולהעלות את הריבית על מנת ליצור תחרות שתביא להם חוסכים, אלא אי אמון בבנק עצמו שיכול לשמר כספם.


לפני איזה חצי שנה אם היה אומר איזה גוף כלכלי שהוא קונה מניות בלימן היו אומרים שזה סולידי. מי היה אומר, אנחנו חלק מכספנו משקיעים בלימן שהוא עושה איזשהו דבר של סיכון. ולכן אותם משקיעים שהם משקיעים בעל כורחם אנחנו צריכים לתת את דעתנו. וגם היום כאשר אנחנו לא נכנסים לנושא דוח בכר באופן מלא כי אני זוכר כאן בפנינו את דרור שטרום בא ומזהיר בצורה מפורשת על כך שגופים הם גם מייצגים של משקיעים וגם יועצים, והדברים האלה נאמרו ואנחנו שמענו אותם אבל לא הגבנו עליהם והיום בוודאי במלוא חומרתם יעלו.


אני רק רוצה לומר שלעניין המשקיעים בעל כורחם, אותם אנשים שעמלו כל חייהם ושכל כספם מונח בקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, אנחנו צריכים לתת את דעתנו. כל אותם דברים שניתנו כתנאים סוציאליים כדברים שהם חיסכון לטווח ארוך הם דברים שאנחנו סמכנו עליהם שאנחנו נוכל להסתמך עליהם כאשר אנחנו נפרוש מהפעילות הרגילה שלנו ונעבור לפעילות אמיתית של פנסיה ושל חיים טובים.

תודה רבה חבר הכנסת ריבלין. מנכ"ל הבנק הבינלאומי סמדר ברבר צדיק.

שני דברים. דבר ראשון מה שאמרו פה חברי הכנסת והאנשים שיושבים מולי, מבקשים מאיתנו הבנקים לעזור, לתמוך בכל מה שקורה ולשמור על היציבות. המערכת הבנקאית היא באמת מערכת יציבה אבל היא זקוקה לעזרה של כל מי שיושב פה לעמוד בעניין הזה כי מה שדיבר מר ריבלין על הטיטניק הטובעת, אנחנו נמצאים במשק יציב ובמערכת בנקאית יציבה שיכולה לתמוך אבל יש אצלנו הרבה לקוחות שמושכים מה שקורה בעולם והם מושפעים ממה שקורה בחו"ל. ופה מה שאמר אמיר ברנע בנושא הזה ולכן אנחנו בתור מערכת בנקאית צריכים שתהיה לנו את רמת הנזילות הנכונה שתתמוך בכול מה שקורה כי אנחנו יכולים לתת את האשראים האלה ולעזור לציבור. אנחנו ננהג באופן אחראי אבל אנחנו צריכים תמיכה גם שרגולציה תעזור לנו להתקדם קדימה.


לגבי מה שאמרה שלי. המערכת האמריקאית עכשיו מתנהגת באחריות לצטט את המילים שלך. הממשל האמריקאי מתנהג באחריות. האחריות היא בזה שהיו צריכים לפקח קודם לכן על בתי ההשקעות ועל המוסדות החוץ בנקאיים. להעמיד אותם ברגולציה שמתאימה למערכת הבנקאית. אותו דבר פה. כי האחריות בדיעבד עולה הרבה כסף למשלם המיסים. האחריות הזו היתה צריכה לבוא קודם לכן ולדאוג שהרגולציה תהיה אחידה.

המשבר הזה יפרנס רבים וטובים בכל האוניברסיטאות לעשרות שנים. יהיה מי שיתפרנס מזה רק במחקרים ובתארים המתקדמים. זה משבר שיש לו ממדים שאני לא חושב שכולנו יכולים להעריך אותם, שנית להתמודד איתם. אין לי את הכלים כרגע לנתח את זה. אם להשתמש במשלי קרילוב הייתי אומר מן הים הכללי וטיפה משלי, ובוא ניקח את הנקודה שרובי התחיל איתה והיא הנקודה של הביטחון הסוציאלי. בתוך כל המערכת הזאת יש ציבור אחד תמים, חף מכל עוון שלא שותף להבנת המהלכים המקצועיים האלה ואין לו גם את הפתרון ביד לטפל בהם וזה אותו חוסך שהאמין בתבונה רבה כי כך גידלו אותו. אבי זכרונו לברכה השאיר לי את קרן הפנסיה עוצמה הוא אמר לי יש לי בקשה אליך, אל תוציא את זה אף פעם מהבנק. חסכתי 40 שנה, הבנק יודע לשמור על הכסף.


אחרי זה מצאתי את עצמי על הר חרמון. כשבאתי אל בעלי ההר בינואר לשאול מה קרה לי עם ההר הזה שאבא השאיר לי, סיפור אמיתי דרך אגב רוני, אמרו לי, מה לא ידעת במה משקיעים את הכסף. אמרתי, אני לא עשיתי שום דבר רע. לקחו אותי מבנק לאומי והעבירו אותי לפריזק ולא שאלו אותי. אמרו לי, היית צריך לבדוק מה יש בתוך החבילה הזאת.


אני אומר אותו ציבור שלא מסוגל, גם אם יגידו שקיפות נגד הבנק להבין מה זה שקיפות כי הוא לא יודע לקרוא את זה. אגב נגיד הבנק אמר שהוא לא יודע לקרוא דוחות בנקים. גם אני אגב לא. אז מה רוצים לדרוש מהאזרח הבודד שהוא עוד יקרא דוחות פיננסיים. זה למעלה מבינתו.


עלה פה לא אחת פרופסור ברוורמן בדיונים הקודמים בוועדת הכספים תביעה שהעלה אותה חיים כץ ואין דבר יותר מאשר להביא דבר לעולם בשם אומרו ואומר בשם כץ ולא בשמי, שאולי כדאי לחזור חזרה למציאות שבה קרן פנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל, תסתמך על אגרות חוב ממשלתיות ולא ב-5.4%. לא צריך לעשות מזה קפיטל גדול. אבל לפחות לבוא לאנשים להגיד, רבותיי, ממשלת ישראל, שר האוצר, מנפיקה אגרות באחוז אחד בלבד. רק אחוז. פחות מריביות הבנקים, פחות מאגרות חוב קונצרניות. אחוז אחד בלבד. אבל הולך אדם, מתחיל בגיל 25 מגיע לגיל 67, אומר, לפחות את מה ששמתי נשאר אצלי.


ואני רוצה לתת עוד קומפלימנט אחד לשמרנות של הבנקים כקוריוז כרגע. זה לא שייך אבל אני לא יכול להתאפק. בתי השתחררה משירות בגולני ואחד הבנקים הגדולים אתמול שלח לה בשורה, אמר לה, גברתי היקרה, אישרנו לך מסגרת אשראי, לילדה בת 21. ואמרו לה מסגרת האשראי שלך 5000 שקל, ריבית הפריים 5.45% כבוד הנגיד, יש לנו עוד מקדם סיכון קולוסאלי של עוד 9% והריבית שנדרוש ממך על המסגרת היא בסך הכול 16%. הילדה הנחמדה הזאת שמה 5000 שקל פיקדון בבנק. ובאו ואמרו לה, הריבית המקורית היא 0.6% אבל את מקבלת גם פרמיה כי עשית את זה דרך האינטרנט, יש לך 1.56%.

רק שלא תיקח תממן עם כל זה את הפנסיה שאבא שלך השאיר לך.

עכשיו אני אומר ככה, אין פלא שאתה בא לקחת זה 15%. שאתה בא לקבל זה 1.56%. אז

הבנקים באמת נוהגים באופן סולידי ותודה לכם.

תודה רבה חבר הכנסת שי חרמש. זאב אבלס, לא רק שהוא יושב ראש בנק איגוד, היה פעם בעבר המפקח על הבנקים. מה שרואים מפה לא רואים משם ולהיפך.

קודם כל אני רוצה להצטרף למברכים על הדיון הזה, בעיקר על שיתוף הפעולה בין בנק ישראל לבין האוצר. ממרום גילי וניסיוני אני זוכר תקופות של משברים שלא היה שיתוף פעולה כזה וזה מאוד הפריע ולכן אני חושב ששיתוף פעולה כזה הוא מבורך.


דיברו פה על פתרונות ועל איך להתמודד עם הבעיה. לדעתי צריך להפריד בין 2 סוגים של פתרונות. פתרונות שיש להם משמעות לטווח הארוך ופתרונות לטווח הקצר. לגבי פתרונות שיש להם משמעות לטווח הארוך צריך להיזהר שלא לרוץ לפתרונות כאלה תחת הרושם של האירועים שקורים עכשיו. כיוון שאנחנו צריכים עדיין להפנים ולראות ולהפיק לקחים מהאירועים האלה ורק אחר כך ליישם פתרונות לטווח הארוך. עם זאת יש צורך גם להתייחס לפתרונות לטווח הקצר ואני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו אבל יש שני דברים שאני רוצה להדגיש אותם.


ראשית התפקיד הראשוני והבסיסי של הרגולציה ושל הרשות המבצעת זה לדאוג לכך שהשווקים יפעלו בצורה תקינה. ואם יש איזשהם חסמים כתוצאה ממה שקרה צריך לשחרר את החסמים האלה ובמיוחד בכל מה שקשור בנושא של נזילות, כי אחת הבעיות שיכולה להתפתח ממה שקורה ובעיקר מסיבות של תופעות של עדר זה בעיה של נזילות בשווקים ולכן אני חושב שאחד הדברים המרכזיים שצריך לעשות זה לבוא ולספק במידת הצורך את הנזילות לשווקים על מנת שהם יוכלו לפעול כפי שצריך.

נקודה נוספת שאני רוצה להתייחס אליה זו היא העניין של הרגולציה. יש פה איזשהו חוסר שוויון בין הרגולציה על הגופים שפועלים בשוק ההון ועל מנת להרגיע את הציבור לגבי מה שקורה עכשיו צריך בצורה כזאת או אחרת, ובצורה מהירה, ליצור שוויון בין העצימות של הרגולציה לגבי הגופים השונים לפי אופי הפעילות שלהם. דהיינו גופים שבהם כספי הציבור מושקעים על פי שיקול דעתם של הגופים האלו הרגולציה צריכה להיות בעלת עצימות גבוהה יותר. גופים ששם עושים את זה בצורה פחותה הרגולציה צריכה להיות פחותה. צריך לעשות את זה בהתחלה בצורה מיידית ברמה של שיתוף פעולה יותר גבוה בין הרשויות ובטווח היותר ארוך צריך לחשוב על שינוי מבנה הרגולציה על מנת ללכת בכיוונים האלה. תודה רבה.

תודה רבה זאב. פרופסור דני צידון חבר הנהלה בבנק לאומי. בבקשה.

אני רוצה להגיד שאני קצת יותר פסימי מהממוצע פה ואחרי מה שאני שומע פה אני נעשה הרבה יותר פסימי. שמענו פה דיבור על שיתוף הפעולה אבל מה שהייתי מצפה מהרשויות זה לשמוע שבעקבות המשבר שאנחנו רואים אותו כבר כמו סרט רע מתגלגל לנו במשך חודשים ארוכים איזה החלטה דחינו ואיזה החלטה קיבלנו. לא החלטות על שיתוף פעולה, לא החלפת אינפורמציה שהיא מבורכת כשלעצמה, מה עשינו. התשובה של מדינת ישראל תהיה שלא עשינו שום דבר. כי כל הזמן נדמה לנו שהמצב הוא די בסדר וכשאנחנו קוראים את הנתונים כמו שאמר פה מישהו ובצדק, אם לפני חודש אם מישהו היה שואל אם במחיר הנוכחי זה סביר להשקיע באחים לימן אני מניח שהתשובה שהוא היה מקבל מכל המומחים כולל ממני זה שזה סביר. שהמחיר של הסיכון הוא סביר ביחס לרמת הסיכון.


אנחנו כולנו הולכים בדרך שהיא כנראה דרך נכונה לטווח הארוך והיא בסדר, ויש מחלוקות, ואני יותר בצד של אלי, בצד של המבקרים והייתי שם גם לפני שהייתי בנקאי. היתרון שלי זה שהעולם משתנה כל כך מהר שאפילו ברווחים של המקצועות שאני בוחר לעצמי אני מצליח לראות את הדברים משני הצדדים, אבל בסופו של דבר, לא עשינו מהלכים אולי למעט המשמעת התקציבית, לא עשינו מהלכים שבספר דברי הימים ג' יהיה כתוב מה עשינו. לא מה חשבנו, מה בדקנו, מה ראינו, אלא מה עשינו.

אתה מדבר על דבר ספציפי?

המשבר בארצות הברית הוא משבר חריף מאוד ואין ספק שההשפעה שלו על המשק הישראלי תהיה גדולה. אני לא רוצה לתת ציורים וכותרות. הוא קיים. הוא לא יהיה. הוא ישנו בארצות הברית ולא יכול להיות שהוא לא יתגלגל דרך מערכות של כלים שלובים לשאר העולם. בשאלות שאלי העלה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו צריכים לעשות.


עוד נקודה אחת שלפחות שר האוצר שמע אותי אומר אותה גם לפני כמה חודשים באילת. מי שלא ישנה משהו בהחלטותיו, אני לא מדבר על הטווח הארוך. יכול להיות שבטווח הארוך כול מה שנעשה נכון. מי שלא ישנה את החלטותיו לאלתר לשנה וחצי הקרובות הוא בהסתברות אחד טועה. לא יכול להיות שבא שוק כל כך גדול וכל מה שאמרנו לפני חצי שנה הוא נכון. אז אני מציע להתרכז בטיפול במשבר.


אני רוצה להתייחס לשתי נקודות ובזה לסיים. אני שמח לשמוע שיש שיתוף פעולה. אני מציע לשר האוצר ואני לא בתור לשכת העבודה של הנגיד וגם לא תיאמתי אתו את זה. אני לא חושב שצריכים להיות צוותים. צריך להיות צוות בראשותו של הנגיד. לא צוותים. צוות שיהיה אחראי על הטיפול במשבר אם וכאשר הוא יתגלגל למדינת ישראל. הוא יכול. יש סיכוי מאוד קטן שזה יקרה. אבל אין שום סיבה לא להיות מוכן לרגע שזה יקרה. הסיכוי שזה יקרה הוא באמת מאוד מאוד קטן. אבל היה לנו זמן להתכונן מיוני עד היום. לא לגמרי התכוננו. יש לנו זמן להתכונן מעכשיו ובהמשך. אנחנו לא רוצים להגיע בינואר או בפברואר שנה הבאה למצב שנשאל את עצמנו למה לא התכוננו. זו הצעה אחת.


עוד דבר שאני רוצה להגיד שהוא קשור בלי להיכנס למודלים ולאידיאולוגיות, אין לי את היכולת להתמודד איתם ברגע זה. אנחנו צריכים להבין מה מתוך המערכת האמריקאית במודל הפיננסי כן עבד. ודיברו על זה פה הרבה. ובמונח המקצועי אם יורשה לי להיסחף לעברי, מה שעובד במערכות האלה זה מה שנקרא במושגים שלנו זה relationship banking. או universal banking כמו שהם קוראים לו, בסופו של דבר, ללקוח יש כתובת. גם בעידן האינטרנט וגם בעידן הסלולרי הלקוח רוצה כתובת והוא צריך את הכתובת הזאת וברגעי לחץ הכתובת הזאת יותר חשובה מאשר בחיי היומיום. לכן אני חושב שכל אותן הגבלות שהוטלו דווקא בנושא הייעוץ ארוך הטווח ודווקא בנושא הייעוץ בגמל ובפנסיה, צריכים לשקול אותם מחדש ושוב אני לא שואל את עצמי האם ההחלטה הזו היתה נכונה לפני שנה או לא. האם ההחלטה הזו נכונה היום כאשר חוסכים דווקא בפריפריה וגם חוסכים ברמות ההכנסה הפחות גבוהות עומדים לבד מול ההחלטה הזאת ואין להם ייעוץ פנסיוני.יכול להיות שבטווח הארוך זה נכון. יכול להיות שבעוד שנתיים זה נכון. יכול להיות שזה נכון להחליש את הבנקים הגדולים ולחזק את הבנקים הקטנים. אני לא חושב שזו השאלה הרלוונטית. נתת תשובה לפני שנה וחצי. השתנה העולם. תן את התשובה עוד פעם.

תודה רבה פרופסור צידון. אני מבקש ממשה פרל, עיתונאי בכיר לשעבר והיום מנכ"ל איגוד הבנקים.

אני חושב שאני אדחה את זה בהתחשב בשעון שלך אוותר על זכות הדיבור. כפי שאתה מכיר אותי אני אומר את הדברים בזמן ובמקום כשיידרש.

סיפרתי פעם אבל היה שר חכם מאוד בממשלות ישראל. קראו לו חיים גבתי. וחיים גבתי היתה ישיבה אחת בממשלת גולדה הוא לא היה מדבר הרבה אבל היה מהחכמים ביותר. ואז לפתע הוא התבטא בישיבה הזאת, אמר מספר מילים, ואז גולדה אמרה לו, דברי חוכמה אמרת. אמר, דברי חוכמה אבל למעלת שתיקה לא הגיעו. תודה משה. אבי דויטש, קופות הגמל.

אני אנסה להציג את הזווית של החוסך בקופת הגמל בתקופה האחרונה. החוסך בקופת הגמל שרוב השנים שחסך היה באמת בניהול של קופות הגמל הבנקאיות השיג ב-5 השנים האחרונות תשואה של 70% על כספיו וכמובן בשנת 2008 חווה הפסדים די גדולים. התשואה הממוצעת שהוא השיג ב-5 השנים האחרונות היתה כ-11% ואם ניקח בחשבון גם את שנת 2008 התשואה הצטמצמה בראייה רב שנתית לכ-8%. כלומר זה מכניס אותנו לפרופורציה ונותן לנו את הראייה של מה שנקרא חיסכון ארוך טווח. חיסכון ארוך טווח הוא חיסכון שנותן פרספקטיבה גם בשנים טובות וגם בשנים שאינן טובות. ולכן אותו חוסך צריך לראות באמת מה הוא עושה ואיך אנחנו מרגיעים אותו. כי כמו שאמר חבר הכנסת שי חרמש שרוצה שבקופת הגמל שלו תהיה תמיד תשואה חיובית אז באמת יש קופות גמל כאלה אבל ההתנהלות בשוק בענף קופות הגמל לאורך השנים, וצריך לזכור שקופות הגמל הבנקאיות נמכרו ברובן בשנת 2007. 98% או 97% מענף קופות הגמל היה במסלול כללי ובמסלול כללי אז באמת כולן עלו ביחד וירדו ביחד וזה עד היום. כל הדברים האלו יכולים להוביל אותנו לשאלה, מה עושים כדי לעצור את אותו חשש, את אותה פאניקה של אותו חוסך שאומר לעצמו, קורא עיתונים, האם למשוך את קופת הגמל שלי? האם להשאיר אותה?

כמעט 12%. אנשים לא מבינים. הם רק מבינים שאותה שנה הם הוסיפו כסף לקופה ונמצאו חסרים.

אתה טועה. זה 17% ריאלית, יש אינפלציה.

גם מבחינה ריאלית ובכל מצב צריך לזכור שעל מנת להגן על אותו חוסך הוא צריך לעבור שיחה מקצועית כדי שאם הוא בפאניקה למשוך ויש כאלה שרוצים ממש לשבור את קופת הגמל שלהם ולשלם מס אותו חוסך צריך לדבר איתו. היום בצורה פשוטה מאוד אפשר להתגבר על זה, רק לאפשר לקופות הגמל לדבר עם העמיתים שלהם יותר מאשר מה שמקובל היום בתקנות. התקנות מאפשרות לנו היום רק 4 ימים. אנחנו לא מספיקים להגיע לרוב החוסכים, לדבר איתם, להסביר להם, להעביר אותם לצורך הדוגמה לקופה ללא מניות.

צריך לדבר עם החוסכים על מדיניות שמציגה רמת סיכון לא רק רמת תשואה.

גם זה יש. גם את זה אפשר. אתה יכול לדבר עם הלקוח.

אבי אני מודה לך. ציון שמע, הסתדרות עובדי הבנקים. בבקשה ציון.

מי שזוכר בוועדת בכר הייתי מאוד פעיל בעניין וזוכר מי שהיה יושב ראש הוועדה בזמנו, ועדת הכספים, לא אגע בזה. אנחנו צריכים להתמודד עם הטווח הקצר והמיידי. חלק ניכר מההשפעה זה האמון של הציבור במערכת הפיננסית. האמון של הציבור במערכת הפיננסית זה מה שיוקרן בפניו על ידי הנוכחים כאן. על ידי נגיד בנק ישראל, על ידי שר האוצר, על ידי המערכת, על ידי ראשי הבנקאות. אני חושב שמצבנו נכון להיום על פי התיאור שקיבלנו הוא בסדר. אסור שתיווצר חלילה פאניקה בציבור כי זה דבר חמור מאוד.

עשו פעם ניסיון פסיכולוגי. נתנו לקרוא למישהו לקרוא דף שלם. היה כתוב, אחותך לא בסדר. אתה מכיר את המשפט הזה, במקום שני אחותך בסדר. מה שזכרו אנשים את המילה הזאת. ככל שאומרים את המילה פאניקה יותר, לא פאניקה, לא פאניקה, יש פאניקה. זה רק מבחינה פסיכולוגית.

לכן אני אומר לנו יש אמון במערכת הבנקאית, בנגיד בנק ישראל, ברגולטורים. אנחנו שמחים שיש שיתוף פעולה ואנחנו מקווים, מעריכים ומאמינים שהם ידעו לשמור על היציבות של המערכת הפיננסית. אני מזדהה בהחלט עם מה שנאמר בעניין של קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות. אני מזדהה עם הדברים שנאמרו על ידי הח"כים בעניין הזה. בטווח הקצר להעביר את המסר שקיים שזה מסר שבעצם אנחנו בסדר ולעשות עבודה ככל שניתן על מנת להפיק לקחים ולשפר את מה שניתן. שנה טובה לכולכם.

אני מאוד מודה לך. אני אבקש פרופסור פישר מספר מילות סיכום. אחרי זה שר האוצר ואני אסיים.

אדוני היושב ראש אני מודה לך שוב על הדיון הזה. היה מאוד מכובד ומאוד חשוב. שמענו הרבה הצעות שנצטרך לחשוב מה לעשות איתן. רציתי רק להגיב לשתי שאלות. אחת, בעיות בבנקים לא היו. לא הצטרכנו להתערב חוץ מזה שהמפקח כל יום בקשר עם הבנקים ומבקש מהם לעשות דברים אבל בצד הכספי לא היה שום צורך. אגב, זו הפעם האחרונה שאני אגיד את זה. אנחנו לא צריכים להודיע על שיתוף פעולה עם הבנקים. זה גם גורם שלמדנו מארצות הברית ואנגליה שזה לא כדאי לדבר על זה. אבל דיברתי וזו הפעם האחרונה. ובעתיד אני אגיד שאמרתי אפילו לרב ליצמן שאני לא אמשיך לדבר בנושא הזה אבל אנחנו לא מצפים שיהיה צורך.


לגבי הריבית הנמוכה בבנקים קשה מאוד. אנחנו מטפלים עכשיו בבעיה במשק אז אם תהיה בעיה יותר גדולה נוריד את הריבית. קשה מאוד לבנקים לקבל ריבית נמוכה ולשלם ריבית גבוהה. אז מה שהחוסכים מקבלים משתנה לפי שער של בנק ישראל והמצב במשק. זה ממש בעיה אבל אנחנו לא יכולים להטיל על המוסדות הפיננסיים לתת את הסובסידיה שמרומז בבעיה הזאת.


הדבר השלישי. שינויים בחקיקה ושינויים בתקנות. ברור שאם יש משהו שמפריע לפעולה תקינה של השוק ואפשר לשנות את זה אז נשנה את זה. על מה דיברתי ואני אומר מדברים כשאומרים אי אפשר לשנות את המערכת באמצע טיפול במשבר. אנחנו מדברים על שינויים מרחיקי לכת שמצריכים חקיקה והכנה שיקחו הרבה זמן. רגולציות שהן פשוט מפריעות אפשר לשנות. בוודאי נהיה גמישים בכל דבר שאפשר יהיה להיות גמיש בו בתוך האופק של המשבר הזה. אבל זה לא הזמן לשנות את המודל הכלכלי באמצע התהליך. האמריקאים לא שינו את המודל שלהם. הם ישנו את מערכת הפיקוח. הם יצטרכו לשנות את הקיום של בנקים להשקעות אבל זה היה תוצאה של אירועים במשך המשבר. צריכים לחשוב כשאתה מבצע שינוי בהרכב המערכת הפיננסית. תודה רבה לך אדוני היושב ראש.

אני מודה לך אדוני הנגיד. אדוני שר האוצר.

תודה רבה אדוני היושב הראש. אני מנצל את ההזדמנות להודות לך על קיום הדיון הזה שהיה מאלף ומועיל. כל ההערות שניתנו כאן נרשמו. הם גם יילקחו בחשבון והדעת תינתן עליהם במלוא העוצמה ובמלוא העומק. הדברים שאמר פרופסור צידון בעניין שיתוף הפעולה, אני מרשה לעצמי רק בסוגריים, אני מאוד התחברתי לאמירה שלך כי אם אמרת דברים בתוך שנה זה לא הגיוני שאתה לא משנה אותם תוך כדי וכבר הודיתי לך על זה שלמרות היותך חבר בפורום המקרו של צוות קיסריה שדיבר איתנו על תקרת הוצאה של 2.7% חודשים אחר כך אמרת שאם היית צריך לדון בזה לעת שבה התקיים הפורום הזה, התקיים כינוס קיסריה, היית מסכים עם היעד שאנחנו קבענו בתקציב וזה התחבר לי לאמירה שלך. אנחנו גם נקיים את זה באספקטים שאני מיד אמנה. אבל ההתייחסות לשיתוף הפעולה כאל מהות לא כך אנחנו מתייחסים אליה. שיתוף הפעולה הוא הפלטפורמה הוא לא המהות.בתוך הפלטפורמה הזאת שעליה דיברתי יש לנו כל הזמן, תהליך מובנה של בחינה, של קבלת החלטות מהותיות בכל הסוגיות שעל סדר היום, גם בנזילות, גם ביציבות, גם בסחירות, גם ברגולציה.


החלטות רגולטריות ברמה המהותית שנדרשות בטווח הקצר גם נלקחות בחשבון וגם נמשיך לקחת אותן. זה חלק מהמוכנות שלנו לפעולה. כל הדיון הזה סביב כביכול המשבר הפיננסי הוא מרכיב מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות שלנו, בהשלכות שאנחנו רואים בהקשר הפיסקאלי. אנחנו רואים כמו כולם את ההשפעות. איך כל זה ישפיע על ההאטה בקצב הצמיחה? ובנינו את זה לתוך התוכניות שלנו כולל היבטים של אנטי מחזוריות. הכול בא בעצם לידי ביטוי בתקציב שהגשנו ובמהלכים אחרים שאנחנו נוקטים להנאת המשק.


אני לא רוצה להאריך פה אבל המשבר הפיננסי הגלובלי,ההאטה במרבית הכלכלות יחד עם ההשפעות השליליות הנוספות והנגזרות במשק שלנו או על המשק שלנו כמו המשך התנודתיות החריפה בשערי המטבע, מגמות האינפלציה, אולי סוג של אפשרות לאשראי במידה כזו או אחרת, זה מסקנה ברורה שצפויה פה האטה בקצב הפעילות של המשק שאנחנו עדיין לא יודעים לנבא אותה במדויק. ואם התקציב שלנו נבנה על תחזית צמיחה של 3.5% אנחנו יודעים שזה תחזית בגבול העליון והמגמות במה שקורה בהכנסות ממיסים. אני רק אזכיר שמה שאמר פרופסור צידון זה שגיאה לא לבחון מחדש דברים שאמרת בזמן אחר ואנחנו נהיה במקום הזה בזמן שהדברים יצטרכו לקרות.

אני מודה לך אדוני שר האוצר. אני רוצה לסכם בשלושה משפטים. קודם כל באמת מה שקורה היום בעולם לא קרה מאז 1930.

דווקא במשמרת שלי זה היה צריך לקרות? סבתא המנוחה שלי שהיתה בחיים שהיו צרות לעם ישראל תמיד היתה אומרת, אלפיים שנה חיכו היהודים למדינה, דווקא אצלי זה צריך היה לקרות.

תודה רוני. המשבר הזה הוא משבר משמעותי. קריסת וול סטריט היא משמעותית. אולי בהערה גיאוגרפית יותר טוב שבימים האלה נסתכל יותר לכיוון אירופה גם בכיוון הבנקאות, גם בכיוון הדרך, ואולי הקרבה הגיאוגרפית מצביעה על חלק מהדברים. אנחנו בעד שוק. כל מי שיושב פה, תחרותי, שוק חופשי. לא נגמר המצב הזה אבל תפיסת העולם לגבי המקום של הממשלה, צורת הרגולציה קיבלה היום נקודה מאוד ברורה. אני מודה לכל אלה שהגיעו לכאן. לא היה כינוס כזה, אני חושב, שנים רבות במערכת. כל ציבור החוסכים במדינת ישראל, הציבור עוקב קצת בדאגה אחרי מה שקורה כאן.מה שאני מבטיח כמו שאני רואה פה את הצמרת של הממשל, האוצר, הנגיד, גם הכנסת, ברגע שתידרשנה פעולות, אם הן פעולות חקיקה, ועדת הכספים תפעל במהירות ובמיידיות. לא יהיו כאן שום עיכובים בירוקרטים ולכן שיתוף הפעולה הזה הוא חשוב. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. שנה טובה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00