PAGE
35

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
פרוטוקול מס' 710

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ו' בחשוון התשס"ט (4 בנובמבר 2008), שעה 11:00

תקנות הנמלים (מעגנות), התשס"ז-2007

חברי הוועדה: ישראל חסון – היו"ר


אלכס ליטנסקי


רונית תירוש

דן לבנה
- מנהל אגף הנדסה ותפעול נמלים, משרד התחבורה

והבטיחות בדרכים


סיגלית ברקאי
- משרד התחבורה והבטיחות בדרכים


אריה רונה
- מנהל רשות הספנות והנמלים



רננה שחר
- יועצת משפטית של מנהל רשות הספנות והנמלים


רני עמיר
- מנהל אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה


דרורי לסקר
- משרד הפנים


אילנה שפרן
- מרכזת הוועדה לשמירה חופית, משרד הפנים


נועם מוזס
- מנהל תחום חקלאות ימית, משרד החקלאות ופיתוח

הכפר


אורן סונין
- מנהל תחום הדייג, משרד החקלאות ופיתוח הכפר


מורדי חבר
- מנהל מעגן הדייג והמרינה קישון, חברת נמלי ישראל


עופר דובנוב
- מנהל המרינה בתל אביב


חיים פלד
- יו"ר ומנכ"ל החברה העירונית לפיתוח תיירות

בהרצליה, מרינה הרצליה


הלל רשף
- מנהל מרינה אשקלון


קובי נעים
- מנכ"ל החברה כלכלית לאשקלון


גיורא קליינמן
- מנהל נמל מרינה אשדוד


ראובן אברמוביץ
- מנהל נמל יפו


אורי שרון
- ועד דייגי יפו


שמואל מלכיס
- מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח


צבי אליאב
- מנהל מחלקה ימית, איגוד חברות הביטוח


אירית האוזר
- איגוד חברות הביטוח


דנה שפלר
- איגוד חברות הביטוח


גיורא קדר
- מנכ"ל חברת מנורה באמצעות קדר סוכנות לביטוח

וחבר הפורום לקידום השיט


גל קדר
- קדר סוכנות לביטוח, חבר הפורום לקידום השיט


נעמה אלעד
- אדם טבע ודין

איתי עצמון

לאה ורון

רויטל יפרח

תקנות הנמלים (מעגנות), התשס"ז-2008

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא תקנות הנמלים (מעגנות), התשס"ז-2007. בבקשה. קיימנו שני דיונים, הגענו עד תקנה מס' 8 ואותה לא אישרנו.

אתחיל בחוב קטן. לאה, יש את תקנה 7 שביקשתם שנתקן אותה. תקנה 7 זו תקנה של הצבת מודעות: "לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף או בכלי שיט אלא ברשות מנהל המעגנה ובתנאים שהתנה לצורך הבטחת בטיחות השיט, ולפי הוראות כל דין." אנחנו הסברנו שהנושא הזה הוא כדי להבטיח את בטיחות השיט. מודעות יכולות ליצור הסתרה והדבר הזה בעייתי. הוועדה היתה מוטרדת כי היא חשבה שזה מנוסח בצורה רחבה מדי ורצתה שנציע נוסח יותר ממוקד, שיהיה ברור שניתן להפעיל את הסמכות רק במקרה של בטיחות השיט. אפשר להציע נוסח?

נכון. בדיון ב-18 בפברואר התבקשתם על ידי הוועדה להציג נוסח חדש לתקנה 7.

אני מבקשת להציג אותו. אקריא: ראה מנהל המעגנה כי כרזה, מודעה או פרסום אחר המוצבים ברציף או בכלי שיט פוגעים בבטיחות השיט במעגנה, רשאי הוא לשם הבטחת בטיחות השיט להורות למי שהציבם כאמור או לבעל כלי השיט, לפי הענין, על הסרתם או הזזתם, ואותו אדם חייב למלא אחר הוראות מנהל המעגנה שניתנו כאמור.

אפשר להעביר את הנוסח אלינו?

כן. לגבי תקנה 8, נדונה פה בהרחבה השאלה האם המעגנות התיירותיות, לא מעגנות הדיג הקלאסיות, שאגיד מה הן: מרינה הרצליה, מרינה אתרים בתל אביב, מרינה אשדוד, מרינה אשקלון ומרינה אילת. אלה המרינות שבאופן מסורתי אינן נמלי דיג, כאשר בתקנה 8(ג), שהיא התקנה שהוועדה דנה בה והתחבטה בה ארוכות, כאשר אנחנו חשבנו מראש שהדבר צריך להיות נתון לשיקול הדעת של מנהל המעגנה, שהוא נציג מפעיל המעגנה. אדגיש שהמעגנות נבנו בכספים פרטיים, הן של העיריות, וחשבנו שזה צריך להיות על פי שיקול הדעת העסקי של מנהל המעגנה, אם יש לו מקום, אם הוא יכול להבטיח את המשך הפעילות התיירותית במעגנה מבלי לפגוע בה - הוא יכול לאפשר את זה, ואם לא, אז לא. הוועדה לא היתה מרוצה מהפתרון הזה.

ניסינו לבוא בדברים עם מנהלי המעגנות ועם העיריות ולהסביר להם שעמדת הוועדה אינה נוחה מהפתרון הזה. ביקשנו מהם לבוא לכאן אז אדוני, להחלטתך, איך אתה רוצה להתקדם בנקודה הזאת.

ביקשנו להביא שני נוסחים לענין הזה, נכון?

היתה הצעה נוספת שתגיע. בדיון הקודם היו"ר ביקש שתהיה הצעה חלופית והוועדה תכריע בין שתי חלופות.

אז לצערי אני אאכזב את הוועדה משום שמשרד התחבורה עדין סבור, ואנחנו מבקשים שתשמעו גם את ראשי העיריות בנושא הזה, שהמעגנות נמצאות בתחום שיפוטם, הם קבעו שזה כן צריך להיות נשוא בידי אותם גופים.

מאחר ואתם סבורים כך וגם ראשי הערים סבורים כך והוועדה היתה סבורה טיפה אחרת, אני חושב שמן הראוי היה לבוא לבקשת הוועדה עם שני נוסחים.

אבל זה לא ענין של נוסח, זה ענין מהותי.

למה? הוועדה ביקשה להתייחס גם לאפשרות אחרת.

אני מנהל רשות הספנות והנמלים. אחרי שכתבתי מ כתב וגם ידעתי את הוועדה לכך שאני מבקש את עצתם של רשאי הערים, שהם המנהלים של החברות הכלכליות ואנחנו רוצים להעניק להם את היכולת לנהל את החברות האלה. היינו בקשר עם כל ראשי הערים, מגברת גרמן ועד צבי צילקר. חלק מהם אמרו שיגיעו, ואני רואה שלא הגיעו. לכן, חשבתי שאדוני ייוועץ בהם ויראה. לגבי ניסוח אין לנו בעיה. זה לא שאני אשב עכשיו עם היועצת המשפטית ואנסח איזה שהוא דבר שהפתרון הוא לא בניסוח אלא במהות. לכן ביקשתי אותם שיגיעו לישיבה הזאת. קיבלתי הבטחה לפחות מ-2,3 ראשי ערים שיגיעו וכנראה שהם לא עמדו בהבטחתם. מעבר לזה, אני לא מסוגל לעשות יותר.

אני מפורום השיט. אני רוצה שיירשם שביקשנו מספר פעמים ממנהל רשות הספנות והנמלים או מהרשות, להיפגש ולהשמיע את דבר המשתמשים ולא נענינו. שלחו אותנו לפה, לוועדה, כדי שנתדיין על דברים טכניים שהייתי מגדיר אותם כזוטות.

אני מהאגף לדיג במשרד החקלאות. לאחר הדיון הקודם ניסחנו הצעה חלופית על פי דרישתכם. אם אתה רוצה, אקריא אותה כרגע.

בבקשה.

אנחנו מבקשים בסעיף 8 למחוק את סעיף (ג) ובמקומו לרשום את המלים הבאות: יורה הממונה על הנמלים למנהל המעגנה להקצות 10% ממקומות העגינה במעגנה לשימוש סד"ג,
לרבות לצורך פריקת דגים או ציוד דיג בהתאם לתנאים ולפרק הזמן שקבע לצורך כך הממונה על הנמלים, בהתייעצות עם פקיד הדיג הראשי.

משיט סד"ג או איש צוות בסד"ג: (א) - -

מאיזה נוסח אתה קורא?

זה נוסח ששלחנו אותו אחרי הישיבה הקודמת.

למשרד החקלאות ולא לנו.

כתבנו את זה ביחד. הנוסח המקורי הזה נכתב בפרק הזמן שלפני הוועדה הקודמת, היו לנו הסכמות עם רשות הנמלים, הסכמות שרשות הנמלים חזרה מהם. הנוסח הזה, למעט תיקונים שעשינו, נכתב בעזרתה של הלשכה המשפטית של רשות הנמלים.

1. יפרוק דגים או ציוד דיג אך ורק ברציף שהוקצה לו לצורך כך על ידי מנהל המעגנה ובהתאם לתנאים שהתנה מנהל המעגנה. אנחנו משאירים את כל האפשרויות למנהל המעגנה. 2. לא ישאיר דגים או ציוד דיג על הרציף ללא השגחה. 3. לא יניח דגים או ציוד דיג על הרציף באופן המבטיח למעבר הבטוח בו. 4. בעזיבתו את המעגנה יבטיח כי כל ציוד הדיג והסד"ג יאוחסנו בסד"ג.

אמרנו שאחרי הדיון בנושא הזה נצטרך להוסיף להגדרות סד"ג, שלא מצוי בכלל בהגדרות של התקנות האלה. אם תרצו, ארשום מה ההגדרה של הסד"ג – סירה או ספינה בעלת רישיון לעסוק בדיג שניתן על פי תקנה 2א לתקנות הדיג 1937, למעט רישיון דיג ספורטיבי.

אני רב חובל, ואני מנהל את מעגן הדיג והמרינה בקישון. אני כבר כמה דיונים מצוי בנושא של קידום התקנות האלה, והמחלוקת סביב סעיף 8 לא מגיעה להכרעה. הייתי מציע או מבקש מיו"ר הוועדה שיהיה נכון אם חברי הוועדה טרם יקבלו החלטה במחלוקת של הענין ומבחינתי, אני מאוד אדיש כי אצלי עומדות גם ספינות דיג, מכורח הענין שזה מעגן דיג וגם יאכטות, כמעגן תיירותי. הייתי חושב שנכון שחברי הוועדה יעשו סיור במרינות, גם התיירותיות וגם אלה של הדיג, ויתרשמו מהלוגיסטיקה ומהצריכים הנדרשים על מנת שכלי שיט שעוסקים בדיג יוכלו למצוא מקום מעגן במרינה. אני חושב שאחרי שהם יראו במו עיניהם ויתרשמו, הם ידעו טוב יותר לקבל את ההחלטה באותה מחלוקת שקיימת היום בין העמדה של משרד התחבורה, על פי מכתבו של ראש מינהל הספנות אריה רונה לבין העמדה שמציג מר אורן סונין ממשרד החקלאות. העיכוב של התקנות גורמים הרבה נזקים בטיחותיים, וחבל לנו להתמהמה. אני יודע שגם יו"ר הוועדה מבקר באופן אישי בקישון, אז הוא יוכל להתרשם גם איך זה במרינות אחרות.

חברת הכנסת תירוש, אני רוצה להניח בצד את סעיף 8, להתקדם ולהצביע, ונשאיר את הסעיף הזה לזמן שבו יהיה אפשר לקיים דיון יותר יסודי בענין הזה, עם סיור או בלי סיור. האם זה מקובל עליך?

בהחלט.

אני מציע לזמן מומחים לענין הזה.

כשנגיע לשלב, מאחר ואני לא רוצה לבזבז את הדיון הזה ולא לאשר את התקנות בצורה כזאת או אחרת, עם ההערות שהוועדה תאשר, אז כשיעשו את הדיון על סעיף 8, ואני מצפה שהוועדה תיזום אותו אבל זה ייקח לנו כמה חודשים טובים בשל המציאות החדשה, אז נביא מומחים, אפשר לעשות סיור וכולי.

לפני שעוברים לסעיף הבא אני רוצה שיהיה ברור שברוב המעגנות שנקראות מרינות בזמן זה, יש סד"ג. זה לא שאני עכשיו מתכוון לחולל שם מהפכה. גם באשקלון, באשדוד ובהרצליה עוגנות סד"ג. אני מנסה להיעזר בתקנות ולמסד את זה ולא לשנות.

ברור. אדוני רוצה להתייחס למשהו שאינו סעיף 8?

רציתי לבקש התייחסות רק לסעיף 8.

אני מבקש מכל אלה שרוצים להתייחס לסעיף 8, הסעיף לא יורד אלא הדיון בו נדחה על מנת שלא לעכב את כל התקנות. סעיף 8 יידון בישיבה אחרת של ועדת הכלכלה עם כל מה שנדרש לדבר הזה.

אני נציג הדייגים ואני לא מבין בדיוק מה קורה כאן, ואני מתוסכל. אני חושב שזה עקרוני ומהותי, ואם יורשה לי אני רוצה להגיד כמה מלים על זה.

אני מוכן לתת לך את רשות הדיבור בשמחה רבה, אבל אני באמת אומר לך שהכוונה היא לא לדון על סעיף 8.

אני מתייחס למהות, לעיקרון, ולא לסעיף 8.

לאיזה עיקרון?

אנסה לקצר. זה ענין שעליו חינכנו את הילדים והוא שייך להמשך שלנו. האיכר חרש את האדמה והדייג דג כאן דגים והמשביר בזמנו הוקם בשביל לשרת את אלה שיעסקו במלאכתם. כאן הסטיגמה מנצחת את האידיאולוגיה, ולמה אני מתכוון? אני חושב שנציגי המספן שמופיעים כאן, שמייצגים משרד ממשלתי במדינת ישראל צריכים לייצג אותנו, הממשיכים במלאכה, כי הם לא נציגים של בעלי מרינות ולא של בעלי יאכטות, ואני חושב שכאן אנחנו חוטאים להמשך שלנו, לעצם המהות שלנו. בסופו של דבר תמצא את עצמך מחר יושב כאן מול נציגי עיריות שירצו להוציא את בעלי המלאכה מהתחומים שלהם, או מול נציגי משרד התכנון שהאיכר שחורש את האדמה באזור הוילות בסביון מפריע להם, ולאן נגיע עם זה? זה מתקשר לי לכך שהיום הבן שלי משתחרר מהצבא אחרי 4 שנות שירות נתן לי חיבוק שאומר את הכל כי הוא יודע בדיוק לאן אני הולך. הוא חונך על האידיאולוגיה שאני מנסה להביע כאן, וזה לא סתם מלים. תודה.

אדוני, אני אפנה אותך לפרוטוקולים של הוועדה ותראה שאחד האנשים שטענו את הטענות שאתה אמרת, לא בדיוק אותן טענות אלא כיצד אפשר לשלב את זה, במקרה היום יושב מולך. בגלל שאני חושב שצריך למסד את זה ולא בכפייה אלא בהסדרה כדי שלא נפיל הר כגיגית, ומאחר והדיון הזה לא יכול להתאפשר כרגע, אנחנו יכולים לעצור כאן ולא לאשר את ייתר התקנות שאני מעריך שמשרתות גם אותך. לכן אנחנו מתקדמים, אנחנו לא מבטלים ולא דוחים ולא משנים, אנחנו שומרים לזה קטע לדיון שאני אומר לך שהוא יתקיים. תן חיבוק לילד שלך ותגיד לו שממשיכים לדוג. תודה.

קיימת עוד אפשרות להעיר הערה בנוגע לסעיף 8?

אין בעיה רק קחו בחשבון שזמננו מוגבל.

ההערה שלי תהיה מוגבלת גם כן. אני לא אכנס לויכוח בין תפיסת העולם של התיירות לבין תפיסת העולם של אגף הדיג. אני אתייחס ספציפית למרינה הרצליה.

כאשר נאמר במפורש על ידי היושב ראש שבסעיף 8 לא דנים עתה ויהיה דיון בזמן אחר?

מה הערך של זה?

עכשיו אומר. האם חברי הוועדה המכובדים נתנו את דעתם שבתב"ע אסור לעשות שום דבר למעט הדברים - -

מה אדוני רוצה שאעשה אופרטיבית מהדברים שהוא אומר? לא לדון בסעיף 8? לבטל את סעיף 8? לשנות את סעיף 8?

לא, שחברי הוועדה ייקחו לתשומת לבם שלא יתקינו תקנה שאינה מצויים בה התנאים המציאותיים ובתנאים החוקתיים, דבר שעבר גם את בית המשפט העליון ויעשו פלסתר מהחלטה שלא תוכל להיות קיימת.

בזה תם הדיון על סעיף 8. נא להתקדם.

אני מבקשת להתייחס להיבט נוסף של סעיף 8, שחורג מהדיון הזה.

לא דנים בו.

מעבר לכך, יש שני סעיפים שאני מבקשת להתייחס אליהם, שקודמים לסעיף 8. העברנו את ההערות שלנו לוועדה אתמול.

הסעיפים אושרו, אלא אם כן תשכנעי מישהו מחברי הכנסת לבקש דיון מחדש. כרגע הסעיפים אושרו וראינו את ההערות שלכם.

מקריאה את סעיף 9: "רחצה ופעילות ספורט ימי. (א) לא יכניס אדם למימי המעגנה בעל חיים שאינו ימי. (ב) לא יצלול אדם ולא יטבול במים בתחום מעגנה, אלא במקום ובאופן שאישר מנהל המעגנה ובתנאים שהתנה להבטחת בטיחות השיט והשמירה על תקינות התעבורה הימית במעגנה. (ג) לא ישיט אדם כלי שיט בפעילות של גלישה, חתירה, הפלגה באופנוע ים, או ספורט ימי אחר בתחום המעגנה אלא במקום ובאופן שאישר מנהל המעגנה ובתנאים שהתנה להבטחת בטיחות השיט והשמירה על תקינות התעבורה הימית במעגנה."

ברשותך, יש לי שתי הערות: הערה ראשונה לתקנת משנה (א) - יש הגדרה למימי המעגנה, ברור מה זה התחום הזה?

בוודאי. אני מנהל אגף מעגנות ברשות הספנות. בכל מעגנה שאנחנו מדברים עליה פה, בתקנות המעגנות, יש צו הכרזה שהוגדר בחוק, מתוחם בנקודות ציון של תחום ימי ותחום יבשתי.

בסדר. הערה לגבי תקנות משנה (ב) ו-(ג), האם אתם לא רוצים להוסיף גם כדי שלא לסכן חיי אדם מכיוון שעל זה בעצם מדובר. כלומר, לא רק להבטחת בטיחות השיט ושמירה על תקינות התעבורה הימית?

אנחנו רואים באופן מסורתי במונח "בטיחות השיט" כמובן גם סיכון חיי אדם בים וכולי, שזה הדבר העיקרי של בטיחות השייט מבחינתנו. מבחינה פרשנית הייתי מעדיפה להשאיר את זה כך.

יש עוד הערות לסעיף הזה? לא.

אנחנו מצביעים על סעיף 9. בעד. סעיף 9 אושר.

מקריאה: "סימן ג': הפעלת עסק למתן שירותיים ימיים במעגנה. הגדרה 10. בסימן זה, "עסק" – עסק למתן שירותים ימיים (להלן – שירות), בתחום המעגנה. היתר להפעלת עסק 11. לא יתיר מפעיל מעגנה הפעלתו או קיומו של עסק ולא יתקשר בהסכם המאפשר הפעלתו או קיומו של עסק, אלא אם כן וידא כי מתקיימים בו כל אלה: (1) הממונה על הנמלים אישר כי השירות שניתן במסגרת העסק תואם את אופי פעילות המעגנה וכי העסק ערוך ומצויד לשמור על בטיחותם של העוסקים במתן השירות, של מקבלי השירות ושל בני אדם אחרים הנמצאים במעגנה, ולפי התנאים שהתנה; (2) לכלי השיט או למתקנים הימיים המשמשים במתן השירות ניתנו כל הרשיונות, התעודות וההיתרים הדרושים לפי הפקודה; (3) לכל משתתף בהפעלת כלי שיט המשמש במתן השירות, תעודת הסמכה תקפה לפי חוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973; (4) העסק מבוטח מפני נזקי צד שלישי שייגרמו עקב מתן השירות; (5) קבע הממונה על הנמלים כי השירות עלול לגרום לזיהום מי המעגנה - - אפשר לבקש שינוי, אדוני, יחד עם המשרד להגנת הסביבה?

זה הזמן.

- - "ננקטו כל האמצעים הנדרשים לדעת המפקח למניעת זיהום ים למניעת הזיהום" במקום "ניתן אישור" שנמחק.

לגבי התקנה הזאת, מה לגבי בעל המקרקעין, לא שואלים אותו גם בענין הזה?

הנחת היסוד היא שבעל המקרקעין מסכים כמובן. אנחנו לא בודקים או לא בדקנו מעולם הסכמים מהסוג הזה.

מכיוון שהוא מסר את הטיפול בהפעלת המעגנה לאדם אחר אז לא מתייעצים אתו, לא שואלים את דעתו?

יש מפעיל מעגנה, שזאת בדרך כלל חברה עירונית, כמו שאתם מבינים. מטעם החברה יש עובד שמנהל את המעגנה בפועל. הוא יודע מי הסוחרים שלו, הוא יודע מי נמצא שם, הוא בעל
הבית. הוא בעל המקרקעין. זאת אומרת, ברוב המקרים, אלא אם כן יתקנו אותי פה הרשויות המקומיות, הוא לא צריך לבדוק, הוא יודע אם זה ברשותו או לא. פה התקנה הזאת יותר מגבילה את מפעילי המעגנות מאשר את בעלי העסקים כי מפעילי המעגנות, מבחינתם, היו יכולים לשים כל עסק שהם רוצים. לנו ולבטיחות השיט וגם הגנת הסביבה הימית והתעבורה הימית וכולי, האינטרסים השלטוניים להפעלת מעגינה, אנחנו מגבילים אותו ואומרים לו: אתה לא תפעיל פה כל עסק שאתה רוצה אלא לגבי עסקים מסוימים. אני מפנה את תשומת לב הוועדה ששירותים ימיים מוגדר בתקנה 1, זה לא כל עסק, וזה יחסית תחום מצומצם. במקומות שמצאנו שהם רגישים אנחנו מבקשים שיוודאו כך וכך לפני שמפעילים עסק כזה בתחום המעגנה.

יש עוד הערות? אנחנו מצביעים על סעיפים 10,11 כולל התיקון. הסעיף אושר.

"הגבלת ההפעלה של עסק 12. (א) ראה מנהל המעגנה כי בשירות של עסק שהפעלתו הותרה לפי תקנה 11 לא מתקיים אחד או יותר מן האמור בה, יאסור את המשך פעילותו, לאחר שנתן לבעל העסק הזדמנות להביא טענותיו בפניו, עד שיקיים את כל הוראות אותה תקנה. (ב) מפעיל המעגנה יקבע בחוזה עם בעל עסק כי הוא מתחייב בקיום כל הוראת מנהל המעגנה על פי סימן זה."

הערת נוסח: לאיזה הוראות אתם מתכוונים? זה מדובר בעיקר על הממונה על הנמלים.

לא, לכלי שיט שמשמש את בית הספר הימי אין עכשיו רישיון שיט, פקע לו הרישיון, הוא עשה תאונה ושללו לו את רישיון השיט, זה 11(2). אם למשיטים אין תעודות משיט לפי חוק הספנות וכולי.

כלומר, מדובר על הוראות המנהל.

לא, גם על הוראות 11(2), 11(3), 11(4), 11(5).

ב-11(5) מדובר על הממונה, לא?

"קבע הממונה על הנמלים כי השירות עלול לגרום לזיהום מי המעגנה – ננקטו כל האמצעים הנדרשים. יש לך דרישה שהעסק צריך לנקוט את כל האמצעים הנדרשים לפי מפקח של המשרד להגנת הסביבה כדי להגן - -

הערות לסעיף 12? אין. הסעיף אושר.

"פרק שלישי: סדרי כניסה ויציאה של כלי שיט מהמעגנה. חובת הודעה 13. משיט כלי שיט שאינו עוגן במעגנה דרך קבע, לא ישיט את כלי השיט שבפיקודו לתחום מעגנה אלא אם כן נתקיים אחר מאלה: (1) לפני כניסתו למעגנה קיבל את אישור מנהל המעגנה לכך; (2) מצב חירום מחייבו להיכנס למעגנה ללא הודעה מראש."

בענין הזה, מי מגדיר מהו מצב חירום? האם זו הגדרה סובייקטיבית?

הקפטן. מפקד כלי השיט מגדיר את מצב החירום בכלי השיט.

צריך לעגן את זה בנוסח כי זה לא כל כך ברור.

לנו זה ברור מאוד. המפקד הוא המפקד.

אולי יהיה "לדעתו"?

ראה כי לדעתו יש מצב חירום שמחייב...

לא צריך. בענין הימי המפקד הוא המפקד, הוא קובע. למה לסבך את הדברים?

מר רונה, תפריד בין הביטוי המשפטי לנהלים שאתה רוצה להשית. מה שאומר היועץ המשפטי כרגע, עורך דין איתי עצמון, זה לנוסח התקנות כפי שצריך להיות.

אז אני אומר שכל המוסיף כאן גורע. מצב חירום הוא בסמכותו של מפקד כלי השיט. אף אחד לא כופה עליו והוא יכול להחליט בכל רגע מתי הוא חושב שיש מצב חירום בכלי השיט שלו. ואז הוא יכול לעשות את כל אותם הדברים שנדרשים ממפקד.

אם הוא נמצא.

אם הוא לא נמצא, הוא לא מפקד.

מדובר בסיטואציה שהוא לא בתוך המעגנה, הוא לא כלי שעוגן בדרך קבע במעגנה, ובאופן כללי הוא חייב להודיע מראש כדי להיכנס אלא אם כן מצב חירום מחייב אותו. מאחר שאני מניחה שלדעת הנוכחים פה שיקול הדעת הוא של מפקד כלי השיט, ניתן להוסיף את המילה "לדעתו, מצב חירום מחייב".

כמובן לדעתו. למה צריך להוסיף את זה? לא צריך.

מר רונה, הבעת את דעתך.

אני מצטרף למה שאמרה היועצת המשפטית.

אנחנו מכלילים את התוספת.

יכול להיות שזה לא חירום אבל לדעתו של מפעיל כלי השיט זה חירום.

בואו תסתפקו בהערות קצרות וענייניות כי אחרת גם היום לא יאושרו התקנות.

סעיף 13 אושר עם התיקון.

"הכוונת כלי שיט 14. משיט כלי שיט שאינו עוגן במעגנה דרך קבע, רשאי, טרם כניסתו לתחומי המעגנה, לבקש סיוע בהכוונת כלי השיט בכניסה למעגנה ובעגינתו בה, ומנהל המעגנה חייב לסייע בהכוונה כמבוקש; בתקנה זו, "הכוונה" – באמצעות תקשורת, סימון אורות, כלי שיט מלווה או כל אמצעי אחר לפי שיקול דעתו של מנהל המעגנה."

צריך לבקש ממנהל המעגנה כמובן.

יש לי רק בעיה אחת: ברגע שמשאירים את זה לשיקול דעתו של מנהל המעגנה, אנחנו לא יודעים איך הדבר מתבצע. פה יש נקודה מאוד חשובה, כי שכשמגיעה יאכטה זרה מחו"ל והאדם לא יודע איך להיכנס, ולצערנו הרב במרינות אצלנו הרבה פעמים יש סתימות בגלל חול, אז אם מנהל המעגנה ידריך אותו ויגיד לו: תיכנס לאתר אינטרנט ותסתכל, יש פה בעיה. אני בכוונה מקצין את הדברים. אני חושב שפה צריך להיות תהליך ספציפי, זה צריך להיעשות כמו כל מקום בעולם על ידי ספינה שיוצאת החוצה, ואגב, ברוב המרינות בארץ זה מתבצע. יוצאת ספינה החוצה
וזה לא צריך להישאר לשיקול דעתו של מנהל המעגנה כי פה הוא גם יכול להדריך אותו בקשר או בטלפון.

אם מנהל המעגנה חושב שהוא יכול להדריך אותו בקשר, אז שידריך אותו בקשר.

אני חולק על דבריו של מר קדר. מאוד מקצועי לעשות את זה בצורה הזאת ולא כפי שמגדיר את זה מר קדר. מדובר על כלי שיט קטנים שאורכם המקסימאלי הוא עד 24 מטר ולא באוניות ששם יש חובת ניתוב לענין. לא יעלה על הדעת שכל אדם שרוצה להיכנס למרינה, והמרינות פתוחות 24 שעות ביממה, יישלח כלי שיט עם צוות של שני אנשים והצטיידות בכלים על מנת לנתב אותו למקום העגינה במרינה. המרינות מסומנות במפות, הספציפיקציות שלהן ידועות, יש מקומות מסומנים כמו כל מפה שאותו קברניט מתנהל בים, בין שרטונות וכולי, הוא מקבל הנחיה ברורה אם זה בקשר או אם על ידי אותו מוסכמים בכל העולם של אורות או סימנים ביום, והוא מנתב את עצמו. קברניט כלי השיט מנווט את עצמו למקום שבו הורה לו מנהל המעגנה.

בשום מרינה בים התיכון כפי שמתאר רב-חובל מורדי, שמכיר אוניות גדולות. בסירות קטנות הוא כנראה לא הפליג מספיק. בכל מקרה, זאת הבקשה שלנו ואגב, אם מנהל המרינה חושב שצריך לגבות על זה כסף, כי זאת הוצאה, אז שיגבה כסף.

אבל אתה צריך להעמיד צוות 24 שעות ואתה לא יכול לגבות את זה מאף אחד.

זה יעלה בצורה קיצונית במחיר שמשלמים בעלי כלי השיט.

ממש לא. השומרים ישנם ממילא והוא צריך להיות במצב שהוא יכול להיכנס לסירה - -

שאלה: ההצעה שלך לא אומרת בכל כניסה להפעיל כלי שיט, נכון?

רק אם כלי השיט מבקש.

אז כתוב כאן: הכוונה באמצעות תקשורת, סימון, אורות, כלי שיט מלווה או כל אמצעי אחר. זאת אומרת שאם כלי השיט חושש או מנהל המעגנה סבור, אז מחובתו להפעיל. במידה ואתה מגיע לתוצאה לא תקינה, אז מנהל המעגנה לא מילא את חובתו המקצועית.

אומר מורדי בצדק, אני לא בטוח שאני אהיה מסוגל...

אבל התקנה מחייבת אותו.

יכול להיות שאני לא מבין את התקנה.

התקנה מחייבת אותו להפעיל אמצעים על מנת להבטיח את כניסתו של כלי השיט בביטחון למעגנה. לפיכך, שיקול דעתו אם להדליק גוזניק, אם לנצנץ בפלאפון או להוביל אותו עם סירה, זה שיקול דעתו המקצועי של מנהל המעגנה. אני לא יכול להגדיר לו פה. אז יש לך את התשובה לבקשתך, והיא קיימת.


סעיף 14 מאושר.

" נתיבים מסומנים 15. משיט לא ייכנס למעגנה ולא יצא מתחומה אלא לפי נתיבי הכניסה והיציאה מהמעגנה, שסימן מפעיל המעגנה, כאמור בתקנה 34."

יש כאן בעיה של סתימה חוזרת ונשנית אצלנו בחופים. המצב משתנה לפעמים תוך 12 שעות ותוך שעתיים גם. אני מעלה פה בעיה. מפעיל המעגנה, באישור הממונה, יסמן את נתיבי הכניסה והיציאה מהמעגנה באופן ברור הנראה לעין ביום ובלילה. הבעיה היא לא הסימון כמו הפרסום של הסימון. איך זה מתבצע? אני חייב לומר, ואני אומר את זה כנתון עובדתי, יש לנו המון בעיות של כלי שיט שעולים על שרטונות באשמתם ולפעמים מחוסר ידיעה בכניסה למרינה, וזה נושא שחייבים לטפל בו בצורה מאוד מסודרת.

אתה טוען שצריך לתת דגש למיידיות בענין הזה.

הסימונים של פתחי נמלים זה סימנים בין-לאומיים מוסכמים וידועים לכל מפעילי כלי השיט. בכל כניסה לכל נמל בעולם יש אותו סוג סימון שמסמן שרטונות ודברים מסוג זה. אין אפשרות מעשית ליידע בטלפון או באינטרנט או בפקס ספינה שבאה אחרי מסע ארוך אם היא יודעת את הסימון, ואין בעיה עם הדבר הזה. זה קיים בכל נמל בעולם ללא יוצא מן הכלל. אם מנהל המעגנה סימן את הפתח כדין, אין שום בעיה.

אז אני מציע בסעיף 34 שנוסיף: מפעיל המעגנה.... יסמן נתיב כניסה ויציאה בסימון הבינלאומי המקובל בעולם.

כשנגיע לסעיף 34 נדון בו.

סעיף 15 אושר.

"איסור כניסה ויציאה 16. מנהל המעגנה רשאי לאסור על כניסה ויציאה של כלי שיט מהמעגנה, אם הדבר דרוש מטעמי בטיחות השיט."

בענין הזה יש לי שאלה: אולי כדאי לומר "וכל עוד נמשך המצב שאינו מאפשר"?

זה נראה לי ברור ומובן.

נראה לי שצריך לחדד.

למה צריך להוסיף כל מיני דברים? אם נגמר מצב חירום, הוא נגמר. למה צריך לומר כל עוד נמשך או לא נמשך?

כדי שהתקנה תהיה ברורה.

מר רונה, אני מעריך שאתה רב חובל.

דווקא לא.

הוא מפקד כלי שיט צבאי.

אני מניח שאתה לא עורך דין, נכון? מה אכפת לך לעשות את העבודה שלהם, אם זה לא מפריע?

הבעיה היא שמשאירים יותר מדי לעורכי הדין ואז לא נשאר כלום לבעלי המקצוע. הושקעה בזה הרבה מאוד מחשבה.

ומה שעורך דין איתי מציע לא לאחר מחשבה?

כבודו במקומו מונח. אני רק אומר שההוספות שאנחנו כל הזמן מוסיפים לא מוסיפות שום דבר.

זה מה שעושים כאן, בוועדה. להעיר הערות וההערות מובאות לאישור הוועדה והוועדה רשאית להוסיף שינויים כפי שיחליטו חברי הכנסת.

והתפקיד שלי זה מה שאני עושה.

בוודאי לא מדובר בעניינים אישיים.

אנחנו מוסיפים את התוספת הזאת?

אפשר לחזור על התוספת?

"אם הדבר דרוש מטעמי בטיחות השיט, וכל עוד הדבר דרוש כאמור."

וכל עוד נמשך המצב שאינו מאפשר... אתם תמצאו את הניסוח. מה קורה אם אותו משיט רוצה להיכנס ומוכן לקחת על עצמו את האחריות?

אין דבר כזה. זה לא עניינו הפרטי להיכנס במצבים האלה.

זה לא יכול להיות אם המשיט רוצה או לא כי הוא לא עושה נזק רק לעצמו. הוא נתקע במקום אסור והוא סגר את המעגנה גם לכל האחרים, גם כשהמצב ייגמר. זה לא יכול להיות פה לשיקול המשיט.

בנושא הבטיחות, תוספת של בעלי המרינות לחפירה, זה היה תורם רבות.

זה מופיע בתקנה 35.

אנחנו מאשרים את סעיף 16 עם התיקון.

"עגינת כלי שיט במעגנה 17 (א) לא יעגון כלי שיט במעגנה, ולא יתיר מפעיל מעגנה עגינת כלי שיט במעגנה, אם נתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, זולת אם אישר הממונה על הנמלים את עגינתו, לתקופה ובתנאים שהתנה: (1) אם השטת כלי השיט טעונה רישיון שיט או היתר שיט לפי תקנות הבטיחות – בעל כלי השיט או משיטו לא הציג למפעיל המעגנה רשיון שיט או היתר שיט בר תוקף; (2) מפקח עלי שיט הודיע למפעיל המעגנה כי כלי השיט אינו כשיר לשיט. (ב) לא תעגון אניה במעגנה ולא יתיר מפעיל מעגנה עגינת אניה במעגנה אלא באישור הממונה על הנמלים. (ג) לא יעגון כלי שיט בתחום המעגנה בנתיב שיט או במקום המפריע לגישה לכל רציף או מתקן אחר של המעגנה, אלא באישור מנהל המעגנה. (ד) לא יטיל משיט עוגן בתחומי מעגנה, אלא בהיתר מראש ממנהל המעגנה, זולת אם נועדה הטלת העוגן למנוע סכנה של ממש לחיי אדם או לכלי השיט. (ה) עגן כלי שיט במעגנה בניגוד להוראות תקנות משנה (א) עד (ד), כולן או מקצתן, רשאי מנהל המעגנה להורות לבעל כלי השיט ולמשיטו על הרחקת כלי השיט מתחום המעגנה."

לגבי תקנת משנה (ה) אולי צריך לומר: וכן כשחלפה הסכנה לחיי אדם או לכלי השיט. מדובר כאן על המקרים שמפורטים בתקנות משנה (א)-(ד). בסעיף (ד) מדובר על מניעת סכנה של ממש לחיי אדם או לכלי השיט, ואולי צריך לומר שהפינוי נעשה רק כאשר חלפה אותה סכנה.

מאחר שתקנה (ה) מתייחסת לתקנות (א) עד (ד) כולן, כלי שיט בלי רישיון שיט, אוניה שנכנסה למעגנה, כלי שיט שעוגן במקום שמפריע לנתיב שיט וכולי, והנסיבה שאתה מתאר אותה ספציפית לסעיף (ד) וזה נראה לי ענין מאוד ברור.

סעיף 17 מאושר.

"מקום עגינה ואמצעי עגינה ובטיחות. 18 (א). מנהל המעגנה יורה למשיט על מקום העגינה המיועד לו ואמצעי העגינה שהוא חייב בהם, ולא יעגון כלי שיט בכל מקום במעגנה אלא בהיתר כאמור מאת מנהל המעגנה. (ב) מנהל המעגנה, באישור הממונה על הנמלים, רשאי להורות כי בכלי שיט העוגן במעגנה תובטח שהייתם של אנשי צוות במספר מספיק לצורך שמירה על בטיחות כלי השיט ואפשרות תמרונו."

סעיף 18 מאושר.

"תנועת כלי שיט במעגנה 19. (א) לא יניע אדם ולא יתמרן כלי שיט במעגנה באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למתקני המעגנה או לכל רכוש אחר במעגנה. (ב) מנהל המעגנה, באישור הממונה על הנמלים, יורה על מהירות השיט המותרת במעגנה; לא ישיט אדם כלי שיט במהירות העולה על המהירות המותרת שנקבעה כאמור, ובכל מקרה ישיט את כלי השיט מבלי ליצור גל ירכתיים, ובהתאמה לתנאי מזג האוויר, עומק המים וכללי הימאות הטובה. (ג) לא ישיט אדם בתחום מעגנה כלי שיט שמותקנים בו גם מנוע וגם מפרשים, באמצעות מפרשים בלבד, אלא באישור מנהל המעגנה."

יהיה פרסום לגבי מהירות השיט המותרת? יהיו מודעות?

כן.

יש תקנה לגבי פרסומים, השאלה אם התקנה מפנה לכאן.

יש הודעות לימאים, שזה על פי החוק.

תקנה 58.

כאן כתוב: על הודעות כמשמעותן - -

סליחה, פה כתוב שבמסגרת הסמכויות המסורות לממונה על הנמלים, על פי הפקודה ועל פי תקנות אלה, ופה יש את הנושא של הסמכות לאשר את מהירות השיט במעגנה, הוא רשאי לפרסם הודעות לימאים כאשר ההפניה לפרק השמיני היא הפניה לכלי הפרסומי, איך מתפרסמות הודעות לימאים.

מה שמקובל בעולם זה שבכניסה למרינה יש שלט גדול וזה כתוב.

גם בארץ זה מפורסם, מה המהירות בכל מעגנה.

סעיף 19 מאושר.

"חובת ביטוח 20. מנהל מעגנה רשאי לאסור את כניסתו של כלי שיט למעגנה או את עגינתו בה אם לא הוכיח בעל כלי השיט או המשיט כי כלי השיט מבוטח, להנחת דעתו של מנהל המעגנה, מפני כל נזק שעלול להיגרם במעגנה לכלי השיט, לכלי שיט אחרים, למעגנה, למתקניה או לכל אדם שבמעגנה, לרבות לאיש צוות כלי השיט; בתקנה זו, "נזק" – לרבות עלות משייתו של כלי שיט שטבע או עלה על שרטון בתחום המעגנה."

שתי שאלות: מדובר רק על עגינה באורח קבע או לא?

לא.

זה יכול להיות גם לכניסה של 4 שעות.

התקנה הזאת עולה בקנה אחד עם הסעיף המסמיך 60(2), לגבי ביטוחמ פני סיכוני צד שלישי?

כן, זאת הסמכות שלנו.

ידוע לי שיש תקנות לרשות הספנות שעוסקות בנושאי ביטוח וקובעות מה חובה ומה רשות לבטח. כאן ניתנה למנהל המעגנה איזו שהיא הגדרה להנחת דעתו של מנהל המעגנה, ובעצם היא יוצרת ניגוד עם מה שקבוע בחוק בנושא הביטוח. אם לפי החוק כלי שיט מחויב אך ורק בביטוח חובה, זה לא יספק את מנהל המעגנה. אני חושב שיש פה ניגוד בין תקנות או שאני טועה?

אנחנו לא חושבים שיש התנגשות בין התקנות. אנחנו חושבים שהתקנות האלה אינן גורעות מהוראות כל דין ולכן, אותו כלי שיט צריך לקיים גם את דרישת מנהל המעגנה וגם אני מניחה שאתה מתייחס לתקנות בטיחות השיט, הפרק העשירי, שמדבר על ביטוח חובה לכלים קטנים מנועיים.

לא נכון. לא לכלים קטנים ולא למנועיים. גם מפרשיות מעל 5 מטר חייבות.

נכון, כלים קטנים ומנועיים. אין פה סתירה, התקנות חלות גם זאת וגם זאת ביחד. בעל כלי השיט או המשיט יצטרך לעמוד בשתי הדרישות.

אבל לא זאת היתה ההערה של אורן. הוא אומר שיש תקנות שמחייבות אותי בתחום הביטוח. למה אני צריך לחרוג לשיקול דעתו של המנהל?

משום ששונה המצב. תקנות של ביטוח באות לבטח על תאונות ימיות שקורות, לצערנו, בחופי ישראל ולאו דווקא במעגנה. הביטוח מוגבל. נניח שאתה בעל אופנוע ים ואתה מאחסן אותו בביתך, אתה חייב באותו ביטוח וכשאתה מוריד אותו לחוף ומפליג אתו, הביטוח הזה מכסה שאולי תעשה תאונה. שונה המצב כשאתה במעגנה כי שם אתה מסכן יותר מאשר אם אתה מחנה את הכלי בבית שלך. אתה מסכן כלים אחרים שאתה עוגן לידם, אתה עלול לשקוע במעגנה ובכך לנטרל חלק מפעילות הרציף. זה כמו כל מקום אחר שזה לא חצרים ציבוריים, סליחה שאני אומרת את זה. המעגנה היא גם חצרים ציבוריים במובן זה שהיא פתוחה לציבור וכולי, אבל היא גם חצר פרטית של אדם, של אותן חברות כלכליות שצריכות שהדבר הזה יתנהל בצורה תקינה ושיהיה כיסוי לכל הנזקים שנגרמים.

הביטוח שהחוק מחייב הוא מינימליסטי גם בסכומו. להפלגה בים הוא בדרך כלל מספק ביותר. אם באה סירה קטנה שהשווי שלה נמוך יחסית, והיא עוגנת ליד כלי שיט יקרים והיא עם מנוע בנזין ועלולה להתלקח וכתוצאה מזה לגרום נזקים בהרבה כסף, רשאי מנהל המעגנה לבקש ממנו ביטוח קצת יותר מורחב שיכסה את הסיכונים.

אני מבקש בהתייחסויות שלכם לגעת בנקודה שהעלה האדון. מה שאתה אומר כרגע, זה אומר שבתהליך של אלימינציה בעוד 10 שנים של תאונות, יוכלו לעגון רק כאלה שיוכלו להחזיק יאכטות יקרות. אם אני, עם סירת הדיג שלי או עם הסירה הקטנה שלי מסכן את היאכטה של גאידמק, אתה תכפה עלי לבטח בפוליסה כזאת שלא אוכל לעמוד בה ולא אוכל להחזיק את הסירה שלי. האדון אומר כיצד אנחנו מסייגים את הזכות הזאת או מתחמים את הזכות הזאת, ולזה צריכים להתייחס.

אני לא מבין מהתקנה שמדובר פה על סכומי ביטוח. הביטוח הנדרש הוא גם לשיקול דעתו של מנהל המעגנה, ואני אחד מהם, שיש לו ביטוח כנגד כיסויים נגד נזקים של צד שלישי. אם אותו בעל כלי שיט לא נערך עם ביטוח כנגד סיכונים של צד ג', אז הוא צריך למנוע ממנו את הכניסה למרינה כי התקנה שדנים עליה פה לא מדברת על גבולות אחריות.

אני מבין קטן מאוד בביטוח. אם אני נכנס עם כלי השיט שלי שהוא בערך סובארו, ואני מסכן עכשיו שלושה רולס-רויס שחונים ואתה צריך לתת לי את הכיסוי הביטוחי. יש לזה משמעות בגובה הפוליסה?

בוודאי.

זה נכון שהכל נמוך יחסית אבל אתה קובע פה תקנות שצריכות להתייחס לאפשרויות. השאלה מאוד פשוטה: האם אנחנו יודעים לסייג את זה או לתחם את זה? אני חושב שההערה במקומה.

ההערה בהחלט במקומה. אם נחזור לחוק, וזה לא צוין, הוא מתייחס אך ורק לכלי שיט שמפליג בים ולא כלי שיט שעוגן במרינה. כאן יש בעיה, שאנחנו לא יכולים ללכת לחוק כי הוא מתייחס רק לכלי שיט מפליג. אז בהחלט מנהל המעגנה צריך לוודא שהביטוח מכסה עגינה. כמו כן, החוק מחייב ביטוח נזקי גוף בלבד כלומר, נזק לאדם ולא לרכוש. לדעתי, מנהל המעגנה - -

אבל צד ג' זה גם אדם וגם רכוש.

אבל החוק לא מחייב את זה. החוק מחייב צד ג' גוף בלבד. כלומר, רק נזקים לאדם. נכון התייחס מנהל אגף הדיג, שאומר שצריכים לראות איך החוק הזה מסתדר עם התקנה.

אני מבקש שתבחנו את ההערה הזאת ותחזרו עם הצעה שיודעת להטיל על הדבר הזה סייג כזה או אחר.

אני מבקש מהיו"ר, ואני חוזר על מה שאמרתי כי כיחיד שיושב פה כנציג המשתמשים, לצערי הרב אנחנו לא מסוגלים להיפגש עם מנהל הספנות.

סליחה שלא הגבתי על זה כבר בהתחלה. מר קדר שלח לפני שנה ומשהו, בדיון הראשון, מכתב במייל. מר קדר נענה על המכתב שלו לגופו של ענין, ולגבי הדברים שהוא לא קיבל תשובה ביקשנו הסברים נוספים. מאז ועד היום לא קיבלנו רבע הסבר בכתב.

מר קדר ביקש להיפגש אין ספור פעמים ונדחה בחוסר נימוס.

אני לא יודעת, ממני לא ביקשו אף פעם. אנחנו מתנהלים בצורה תקינה.

אציע לכם הצעת פשרה: מאחר ותהיי לפגוש אותו כשהוא יפנה, אז בבקשה תפנה והיא תפגוש אותך.

תודה רבה, קיבלתי.

סעיף 20 לא מאושר.

"אמצעי קשירה ודיפון 21. (א) משיט כלי שיט העוגן במעגנה יבטיח כי אמצעי הקשירה והדיפון של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב ההולם את תנאי מזג האוויר. (ב) מנהל המעגנה רשאי לתת הוראות למשיט כלי שיט בדבר ציוד קשירה ודיפון שיתקין בכלי השיט תוך המועד שיורה; לא קיים המשיט הוראה כאמור, יקיים אותה מנהל המעגנה ויחייב את המשיט בהוצאות ההתקנה."

שאלה: למה לא ליצור כאן עוד חוליה? למה ישר מוסרים את הביצוע למנהל המעגנה ומחייבים את המשיט בהוצאות? למה אין פניה לממונה למשל?

אי אפשר, זה ענין של זמן.

הוא חייב לשים את זה אחרת הוא יוצר שרשרת פעולות הרבה יותר חמורות.


סעיף 21 מאושר.

"מניעת נזק 22. (א) בעל כלי שיט או משיטו ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף, למתקן אחר או לכלי שיט שבמעגנה עקב תנועה או עגינה של כלי השיט - -

בענין הזה אני מציע: יעשה כל שביכולתו כדי למנוע?

כן, אחרת זאת בעיה.

מה זאת אומרת "ביכולתו"? לאחד יש יכולות גבוהות ולשני אין בכלל יכולות ואין לו גם יכולות כספיות להצטייד בציוד מסוים שהוא מחויב, אז הוא הצדיק. הוא לא יכול היה לקנות חבל מסוים או ציוד דיפון, שדיברנו עליו בתקנה הקודמת. הוא לא מתפרנס, הוא מובטל ואין לו כסף כרגע, הוא עשה כמיטב יכולתו. לכן, אני חושב שכרגולטורים או כקובעים תקנות, זה לא צריך להיות שאם פעולה נופלת על אחד המשיטים זה יהיה כיכולתו אלא היא צריכה להיקבע לפי מה שהחוק והתקנות דורשות ממנה. זאת עמדתי.

הוא אומר שצריכה להיות חובה למנוע ולא חובה לעשות כל שביכולתו.

"כל שביכולתו" זה יכול להיות לגבי כל מיני פעולות של כל מיני אוכלוסיות שמתעסקות בענין הזה. לכן, אני חושב שהתקנות צריכות לקבוע סטנדרט מסוים, היא יכולה לחשוב אם הרף מינימאלי או מקסימאלי, אבל היא צריכה לקבוע באופן החלטית ולא להשאיר את זה ליכולתו של המשיט או של האדם.

אפשר לומר: כל שניתן או משהו קצת פחות...

אני חושב שהוא צודק. בים אין חכמות, או שעושים או שלא. זה יכול לעשות נזק אדיר.

שניכם צודקים. בסופו של דבר, כשזה יעמוד למבחן, הוא יצטרך להוכיח שהוא עשה ככל יכולתו. מאחר ובסמכות מנהל המעגנה לקבוע את התקנות, לקבוע את הנהלים ואיזה ציוד וכולי, זו חובה ראשית. אם הוא עשה את כל אלה ובכל זאת נגרם נזק, הוא צריך להוכיח שהוא עשה ככל יכולתו. זה מתבקש.

הייתי מוסיף במקום "כמיטב יכולתו", כמקובל בתנאי הימאות הטובה.

זה ניסוח שמופיע בכל האמנות הבינלאומיות.

מה לא טוב ב"יעשה כל שניתן"?

זה מושג שמוכר לכל הימאים וניתן להגדיר בדיוק אם זה היה בהתאם לתנאי הימאות הטובה או לא.

מאחר ואני לא יודע מהם כללי הימאות הטובה, תדברו על הניסוח. מבחינתי, אם זה עונה על הדרישות, כללי הימאות הטובה או ככל שניתן, אני מאפשר לכם להגיע לנוסח המתאים ואני מוכן לאשר את זה בכפוף להסכמות ביניכם.

בתי המשפט קבעו שבכללי הימאות הטובה אם כל קרה שום דבר אז נהגו כראוי, ואם קרה משהו ויש תקדימים משפטיים לכך בארץ ובעולם, למונח הזה, שלא הומצא פה, ימאות טובה.

לפי דעתי אם נהנים בירושלים. אני לא מבין מה אתם עושים בים.

חסר לי בסעיף הזה דבר אחד: אם הולכת להיות קטסטרופה, איפה מנהל המעגנה? לדעתי זה צריך להיות בדיוק כמו בסעיף 21(ב), שברגע שבעל כלי השיט לא עשה את מה שהוא צריך לעשות ופה הולך להיות נזק קולוסאלי, מנהל המעגנה צריך לעשות ולחייב את בעל כלי השיט.

זה לא אותו דבר כמו בסעיף 21 משום ששם מנהל המעגנה נתן הוראה אקטיבית שלא בוצעה, ואז הוא מבצע במקום. פה יש ניסוח של חובה של המשיט, חובה כללית שחלה על משיט ובעל כלי שיט למנוע נזקים לכלים אחרים. מנהל המעגנה לא יכול באופן אוטומטי לבוא במקומו או לבצע במקומו, זאת לא הסיטואציה.

אבל אם כלי שיט התנתק מהחבלים שלו ועכשיו הוא הולך לעשות נזק. האם מנהל המעגנה - -

אני מחפשת את התקנה המתאימה, זה מטופל.

זה מופיע בתקנה 25, הצד של מנהל המעגנה בבטיחות, ואנחנו מדברים ב-22 על חובת מפעיל כלי השיט.

תודה, קיבלתי.

מקריאה את סעיף 22(ב): "משיט יודיע מיד למפעיל המעגנה ולמנהל המעגנה על כל נזק שגרם כלי שיט לרציף, מתקן אחר, או כלי שיט שבמעגנה."

סעיף 22 מאושר.

"איסור סיכון לאש 23. (א) לא יעשן אדם ולא ישתמש באש מסוג כלשהו במעגנה, במקומות שהעישון או השימוש באש כאמור נאסר בידי מנהל המעגנה. (ב) לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך, חיתוך או ליטוש באש או באופן העלול לגרום גצים, ברציף, על כלי השיט או בכל מקום אחר במעגנה, אלא ברשות מנהל המעגנה ובהתקיים התנאים המוקדמים שהורה מנהל המעגנה לגבי עבודות כאמור."

כאן אני מתייחס כרגע אך ורק למעגנה בקישון וביפו, שם מתבצעות עבודות בדיוק כמו שמתואר כאן. זה יותר התייעצות לראות שאין פגיעה באפשרות לבצע עבודות כאלה, כי זה עבודות הכרחיות.

מנהל המעגנה צריך לאשר.

בסדר, אבל פה כתוב: בהתקיים התנאים המוקדמים שהורה מנהל המעגנה לגבי עבודות כאמור. זאת אומרת, נדרשים פה תנאים מוקדמים. האם במסגרת התקנות האלה מעוגנים התנאים המוקדמים או שזה משהו אמורפי?

אני מנהל את מעגן הקישון. התקנה הזאת מאוד חשובה כי מתבצעות שם כל מיני עבודות ריתוך, עבודות באש גלויה שיכולה לגרום אסון גדול מאוד. אם אותו אדם שמבצע את העבודות היה מבקש אישור לפעול, הרי הוא לא יתקל בסירוב אם הוא יעמוד בהוראות הבטיחות של החוק כמו מיכל כיבוי אש בצד וכל הדברים האלה לפי כל חוקי העבודה. לכן, אני אומר לך שזה אחד הסעיפים החשובים ביותר שקיימים בתקנות האלה מבחינת בטיחות האדם.

אתה לא עונה לו.

אני שואל שאלה קונקרטית: פה כתוב: ובהתקיים התנאים המוקדמים שהורה מנהל המעגנה לגבי העבודות כאמור. האם יש מינימום לתנאים המוקדמים או איזו שהיא התחייבות למתן תנאים מוקדמים? האם זה סגור עד הסוף?

יש הוראות שהן כלליות ויש הוראות שהן ספציפיות לסוג העבודה, למיקום וכולי. אומרת התקנה שאף אחד לא מבצע סוג כזה של עבודה אלא אם כן הוא בא קודם וקיבל לכך אישור, ואז נקבעים התנאים המוקדמים שהם ספציפיים לאותו דבר.

מבחינת הלשכה המשפטית של הלספ"ן, התקנה הזאת, איך שהיא מנוסחת, אין סיכוי שתמנע אפשרות לעבודות כאלה בנמל?

עבודות שמתקיימות בתנאי בטיחות, אין סיכוי שהיא תמנע. התשובה היא כן.

אנחנו לא נסיים את הקראה של כל התקנות ואנחנו חייבים לייעל את הדר הזה. אני מודיע, ולא מאוחר מדי, ואני מבקש שלדיון הבא משרדי הממשלה ישבו עם עצמם, ישבו עם היועמ"ש של ועדת הכלכלה, יסכמו על נוסח ונשאיר את הדיון להתייחסות של הגורמים האחרים שיגיעו לכאן. נשאיר פתח לדיון. אנחנו לא יעילים, בעברית פשוטה. אני מבקש שתמשיכו להעיר את ההערות, אבל בואו נייעל את העבודה. תודה.


סעיף 23 אושר.

"כיבוי דליקות 24. (א) מנהל מעגנה רשאי לנקוט כל אמצעים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכלי שיט, ברציף או במקום כלשהו במעגנה. (ב) פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע על כך המשיט או בעל כלי השיט, במהירות האפשרות באמצעים שעומדים לרשותו, למנהל המעגנה ולרשות הכבאות; חובת הודעה כאמור תחול על המשיט אף עם הדליקה כובתה."

סעיף 24 אושר.

"הרחקת כלי שיט 25. (א) ראה מנהל מעגנה שיש הכרח בהרחקה מיידית של כלי שיט ממקום עגינתו במעגנה או בביצוע כל תמרון אחר בו, כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למתקני המעגנה או לכל רכוש אחר במעגנה, או כדי למנוע פגיעה בסביבה הימית, רשאי הוא להורות לבעל כלי השיט או למשיט לנקוט כל פעולה כאמור. (ב) לא ביצע משיט או בעל כלי שיט הוראה מהוראת מנהל המעגנה שניתנו לפי תקנת משנה (א), רשאי מנהל המעגנה לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים מטעמו באופן שיראה לנכון."

אני חייב הסבר על סעיף (ב). אני רוצה להבין בפועל: מנהל מעגנה, יש לו ויכוח. הזכות שלו להיכנס לכלי שיט ולבצע בו פעולות, זה בסדר?

אם יש שריפה, כן.

לפי מה שכתוב פה בסעיף, לא כתוב פה שריפה.

כתוב בהרחקה מיידית כדי להרחיק או להפחית סכנה. אתה מדבר על אירוע בטיחות.

כמובן שלא. צריך להיות הכרח בהרחקה מיידית. יש הרבה תנאים מצטברים, אדוני.

סעיף 25, אדוני חבר הכנסת, אנחנו בעד?

כן.

סעיף 25 אושר.

"פרק שישי: מניעת זיהום המעגנה. הגדרה 26. בפרק זה, "שפיכה" – לרבות הזרמה, השלכה, פליטה, סילוק, דליפה או טפטוף. מניעת זיהום 27. (א) לא ישליך אדם כל חפץ או חומר במעגנה, לא יניחו ולא ישפוך אותו אלא במקום שייעד לכך מנהל המעגנה. - -

לגבי התקנה הזאת, זה לא גורף מדי? אולי צריך לומר שיש פה כדי לגרום לנזק או לזיהום?

הענין של גורם נזק או זיהום, זה דורש הוכחה וזה מסבך את כל הסיפור. עדיף להשאיר את זה ככה.

מה המשמעות של מי שעובר על ההוראה הזאת?

כיום העבירות פליליות לפי סעיף 54 לפקודת הנמלים, שזה - -

לכן חשבתי שכדאי קצת לצמצם.

אני חושבת שבכל חוקי הגנה הסביבה, סליחה שאני אומרת, אסור להשליך חומרים וחפצים בלי קשר לחוק שמירת הניקיון - -

אבל פה כתוב במקום שיורה על כך מנהל המעגנה. זאת אומרת, לא מדובר על החוקים אלא על מקום שהוא קבע.

נכון, יש פחי אשפה, יש מכלים לשפוך שמן משומש וכולי.

יש מקומות שמוגדרים לזה בכל מעגנה. זה בדרישות רישיון העסק במעגנות.

ברור.

את שקטה עם הנוסח של (א)?

כן.

בתקנה (ב) כן כתבתם שיש בהם לגרום להם נזק.

אני רוצה לנסות ולהסביר, תגידי לי אם הבנתי אתכם נכון: יש סט גדול מאוד של פעולות שמתהוות או מתחזוקה או מפעולה, או מנוכחות במקום. אז היית צריכה להקיף את כל הדבר הזה ולפיכך, הם פירקו את זה להגדרה שהיא כללית ואחרי זה לעוד כמה דברים ספציפיים. אני טועה?

אתה לא טועה.

אני אקריא את סעיף 27(ב), הוא מתעסק בפעולות ספציפיות: "לא יבצע אדם בתחומי המעגנה פעולות שיש בהן כדי לגרום למפגע או לנזק סביבתי, ובכלל זה צביעה בהתזה, ניקוי חול, ניקוי חלודה או שטיפת סיפונים או מפרשים בדטרגנטים, אלא באישור מנהל המעגנה, שיינתן בכפוף לרשיון העסק של מפעיל המעגנה, ובתנאים שיתנה כדי להבטיח מניעת זיהום מי המעגנה מפעילות כאמור."

זאת תקנה שהיא ספציפית יותר לתקנת משנה (א), לא לגרוע ממנה? מה היחס בין שתי התקנות?

היא מסבירה את (ג), שמסבירה לאלו פעולות לא ניתן לתת אישור גם בכינרת.

תקנת משנה (ב) היא כללית. שאלתי מה היחס בין (א) ל-(ב)? תקנה (א) כללית באופן גורף, לא יניח ולא ישפוך אלא במקום שייעד לכך. ב-(ב) - -

יש פעולות שהוא זורק ושופך, שניתן לאפשר את זה.

באישור מנהל המעגנה.

(ג) אומר שלזה אין סמכות למנהל המעגנה גם בטבריה.

נכון.

עדין לא ברור לי מה היחס בין (א) ל-(ב). הפעולות שכתוב ב-(א) הן למעשה הפעולות שיש גם ב-(ב) רק ש - -

לא. אם אני מבין את זה...

(א) זה גם להניח פחית קוקה-קולה.

(א) זה פעולות שמתבצעות גם פה, עכשיו. יושבים ומניחים וחוזרים והולכים ויש השפעה. ב-(ב) יש פעולות שהן ספציפיות לכלי שיט.

כתוב: ובכלל זה. לא אמרתם רשימה אלא כדי לגרום לנזק ובכלל זה יכול לכלול גם פעולות שעלולות להיות תלויות גם ב-(א), ולכן אני שואל.

יש הבדל בין להשליך חומרים לבין לגרום מפגע סביבתי. שניהם אסורים. ב-(א) אסור להשליך דברים וחומרים במעגנה. ב-(ב) אסור בפעילויות שגורמות מפגע סביבתי, וזאת לא רשימה סגורה, אבל הפעילויות שנקובות שם הן אופייניות לפעילויות של כלי שיט במעגנה וטעונות הסדרה מיוחדת, אישור מיוחד של מנהל המעגנה, שמבטיח שהדברים האלה לא יפגעו בסביבה.

רציתי לבקש, אם אפשר, שיהיה כתוב רישיון עסק בהתאם לחוק רישוי עסקים. זאת הערה משפטית.

זה מקובל עלינו אלא שאם המילה "רישיון עסק" מופיעה עוד כמה פעמים, אולי נכתוב את זה בסעיף ההגדרות. אני אבדוק אם זה מופיע בעוד מקומות.

אבל נכון לעכשיו זה כך.

בסדר. אנחנו מאשרים בכפוף להערות את סעיפים 26 ו-27.

סעיף 27 (ג): "לא יבצע אדם בנמל טבריה פעולות כאמור בתקנת משנה (ב), ולא ייתן מנהל המעגנה אישור לביצוע פעולות אלה."

אנחנו מאשרים את סעיף 27.

"איסור צביעה ב-T.B.T 28. (א) לא יצבע אדם כלי שיט בתחום המעגנה בצבעים למניעת צמדת ים המכילים תרכובות בדיל אורגניות (T.B.T). (ב) מנהל המעגנה, בבואו להתיר פעילות של צביעת כלי שיט, כאמור בתקנה 27(ב), יורה כי לא ייעשה שימוש בצבעים כאמור בתקנת משנה (א)."

סעיף 28 מאושר.

"שפכים 29. (א) לא ישפוך אדם שפכים למי מעגנה או באתר שממנו יכולים שפכים להגיע למי מעגנה, ולא יורה ולא ירשה אדם שפיכת שפכים כאמור. (ב) לא ירשה משיט או בעל כלי שיט לשפוך או להזרים מכלי השיט שפכים למי מעגנה כאמור. (ג) שפכים המצויים בכלי השיט יוזרמו למתקנים שייעד לכך מנהל המעגנה, בתנאים ובמועד כפי שיורה; הוראות מנהל המעגנה לפי
תקנת משנה זו יינתנו לפי הנחיות המפקח למניעת זיהום ים ולפי רישיון העסק של מפעיל המעגנה."

אולי כאן, ב-(ג), כדאי שתפנו לתקנה 46 שעוסקת במתקני קליטה?

אין בעיה.

הערות? אין. סעיף 29 מאושר בנוסף להפניה לסעיף 46.

"פסולת. 30. (א) בעת שהיית כלי שיט במעגנה, לא יניח משיט או כל מי שכלי השיט נמצא באחריותו, שתצטבר בו פסולת שמחמת מהותה או כמותה מזיקה לבריאות או מפריעה לשמירת הניקיון במעגנה. (ב) בכל עת שהיית כלי שיט במעגנה וטרם עזיבתו את ריתוקו ליד הרציף, ידאג המשיט או כל מי שכלי השיט נמצא באחריותו, לאיסוף הפסולת המצטברת בכלי השיט ועל הרציף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים הניתנים לאטימה, ולסילוק מכלי הפסולת כאמור למתקן לאיסוף פסולת שייעד לכך מנהל המעגנה. (ג) בתקנה זו ובתקנה 46, "פסולת" – למעט שפכים."

סעיף 30 מאושר.

גם שם אתה רוצה הפניה ל-46 או שזה מספיק?

תבדקו אם צריך.

"מניעת מפגעים 31. (א) בעל כלי שיט או משיטו אחראי לכך שכלי השיט במעגנה לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940. (ב) היווה או גרם כלי השיט מפגע כאמור, רשאי מנהל המעגנה להורות לבעל כלי השיט או למשיט, לסלק את המפגע או להעביר את כלי השיט ממקומו למקום אחר או להוציאו מהמעגנה, לפי הענין."

ואם הוא לא הוציא?

יש לך את תקנה אכיפת הוראות, מנהל המעגנה, תקנה 57, שנגיע אליה.

סעיף 31 מאושר.

"פרק שביעי: חובות מפעיל מעגנה. מתן שירותי עגינה 32. מפעיל המעגנה לא יסרב לספק שירותי עגינה במעגנה אלא מטעמים סבירים."

המונח הזה לא קצת עמום? אולי נאמר אם יש לו נימוקים סבירים שיש בהם כדי להצדיק את הסירוב או איזו שהיא חובת התייעצות אולי. ההוראה קצת קשה.

המעגנות, בגדול, הם עסקים. הם צריכים להצדיק את עצמן ולכן אין סיבה שהם לא יקבלו כלי שיט אם יש להם מקום. זה עסק והוא מתנהל כפי שעסק מתנהל.

אלא אם כן הוא דיג שלא משלם, מלכלך... לא נחזור לסעיף 8.

אגב, אני חושב שההערה שלך חשובה. אם אנחנו חוזרים לסעיף 8, נצטרך להבטיח אחוז מסוים, שזה לא נתון לשיקול דעתו. ואז אתה תבטיח את האינטרס שלך, בסדר? אני שואל את עצמי אם להשאיר את זה כמות שזה, כשאנחנו זוכרים את סעיף 8. בסעיף 8, התחולה שלו מבטיחה לך את זה.

"חובות מפעיל מעגנה 33. (א) מפעיל מעגנה יקים את כל התשתיות, המערכות או המתקנים המפורטים בפרק זה (להלן – התשתיות), יספקם לכל כלי השיט העוגנים במעגנה, יפעילם ויתחזקם ברמת בטיחות נאותה, הכל להנחת דעתו של הממונה על הנמלים. (ב) הממונה על הנמלים רשאי, בכפוף לכל דין, לפטור מפעיל מעגנה מן הצורך להקים, להפעיל או לתחזק אחת או יותר מן התשתיות, אם שוכנע, להנחת דעתו, כי נתקיים אחד מאלה: (1) לא ניתן בתנאים הקיימים להקים או להפעיל את התשתית; - -

סליחה, "לא ניתן", מדובר גם מסיבות תקציביות?

לא, מדובר גם על דברים טכניים. יש דברים שפשוט אי אפשר בגלל מבנה מעגנה.

זה קצת לא ברור ולכן אולי כדאי כן לתחום את זה.

תקציביות זו שאלה טובה.

בוודאי. מורדי, אתמול היה סרט על נעמן דילר. כששאלו את מנהל המוזיאון: תגיד, היתה סקירה של המשטרה ואמרו לך מה צריך לעשות. הוא אמר: כן, אבל לא אמרו לי איפה יש כסף
לכך. מאחר ואתה מדבר על עניינים שיש בהם מן הבטיחות וכו', אם אנחנו משאירים לשיקול דעתו ורק לשיקול דעתו לא לבצע פעולות כאלה ואחרות, זה קצת רחב.

אנחנו אומרים ממונה על הנמלים.

מבחינתי זה שיקול דעתו.

סליחה, הממונה על הנמלים זה משרד התחבורה.

זה יפתיע אותך אם אגיד לך שבשדה התעופה גם משרד התחבורה אחראי ובכל זאת אנחנו עדין טסים בלי כל אמצעי הבטיחות הנדרשים לפי תפיסת העולם המקצועית של גורמים כאלה ואחרים משיקולי תקציב?

אני חושבת שזה לא אותו דבר כי שם יש את רשות שדות התעופה עם הסיפור שלה, אבל דווקא העובדה שהשיקול התקציבי איננו במוסד של מי שמכריע בשאלה הזאת, משרד התחבורה, והשיקול התקציבי מונח לפתחן של החברות הכלכליות ומנהלי המעגנות - -

אבל החברה הכלכלית יכולה לומר לממונה: תשמע, מה שאתה משית עלי, אתה מציב אותי במצב לא תחרותי וכן תחרותי וכולי, ותבין שלא אוכל להתקיים והוא יפעיל את שיקול הדעת התקציבי.

תחליף את הממונה.

לא, אני לא אחליף את הממונה אלא אגביל אותו.

זה לא נעשה מעולם.

אבל אם את משאירה את זה פתוח בלי להציב סייגים לענין, הלוואי והיינו חיים בעולם שמוכיח לנו שהמציאות היא אחרת. אנחנו נתקלים בזה על כל צעד ושעל. אני מציע לך להישאר לדיון הבא ותשמעי איך זה מתנהל גם בתחום בטיחות בדרכים.

אתה לא מתכוון לפטור אותם בגלל שיקולים תקציביים. הפטור פה הוא בגלל שלא ניתן פיסית. הם רוצים להבטיח את זה בנוסח.

זה בדיוק מה שתיארת וזה קרה, לא חפרו כי אמרו שאין כסף.

אני מנהל מעגנה שאגרות העגינה בה כאלה אפסיות, שפה מנהלי מעגנות אחרים יצחקו, של 89 שקל לחודש לעגינה. הרי כולם יגחכו פה. בשנה שעברה היה קשה, היה בעייתי, אבל בגלל שאני גם חברה ממשלתית, החברה מכספי הציבור הכניסה 8 מיליון שקל לבצע חפירה תחזוקתית.

האמן לי, אני מתחייב בפניך שאם אהיה בכנסת הבאה אתם תקבלו את התקנות ואחרי זה נתחיל לדבר על הכסף שמוקצה לדבר הזה. אני אומר לך שמאחר וזה ספורט לעניים, נדבר על זה בהזדמנות, לא בוער.

צריך שלא יהיה רק המקל אלא גם את הגזר וצריך לזה גם סעיף תקציבי שיטפל בזה, כי זה יכול להגיע להוצאות שלא נוכל לעמוד בהן.

התקנות משיתות את הדברים האלה וזהו הפרק שמשית חובות על מפעיל המעגנה. השיקול התקציבי אינו במשרד התחבורה, זה לא כסף שלנו. גם על הדוגמה של מר קדר, שאמר שלא חפרו בגלל שאין כסף, אבל זה לא שמשרד התחבורה התיר לו לחפור.

בסדר. מאחר ואין מחלוקת, תוסיפו את הדבר הזה. זה אולי "שלייקעס על חגורה", אבל תוסיפו את זה. אני מאשר את הסעיף הזה בכפוף לשינוי בנוסח שאתם תסכימו עליו. העיקרון הוא שגברתי ואדוני יסכימו על הנוסח הזה.

הם מתבקשים להתייעץ אתנו.

זה מתחם את זה לדבר מאוד קונקרטי, שיקול תקציבי.

ברגע שזה נעשה בלי שלמשתמשים יש זכות לדבר, יש פה בעיה.

זה חובה של מנהל המעגנה. מנהל המעגנה, מבחינתי, בשביל לתת לך את השירות, כל הדיון פה הוא מה חובתו של המנהל ושל הממונה, ומה יחסי הגומלין ביניהם. ושלא יהיו פה מבצעי הנחות באיכות השירות שאתה מקבל. זה הדיון.

"33. (ב)(2) מספר כלי השיט העוגנים במעגנה אינו מצדיק הקמתה או החזקתה של התשתית; (3) הקמת המעגנה טרם הושלמה, ומפעיל המעגנה המציא ערובה מספקת כי ישלים את הקמת התשתית תוך זמן סביר; (4) קיים אמצעי חלופי נאות לספק את הצורך שלמענו נועדה התשתית."

סעיפים 32,33, בכפוף למה שסיכמנו, מאושרים.

"נתיבי כניסה ויציאה 34. מפעיל מעגנה, באישור הממונה על הנמלים, יסמן את נתיבי הכניסה והיציאה מהמעגנה, באופן ברור ונראה לעין ביום ובלילה."

סעיף 34 מאושר. אנחנו ב-12:45 אמורים לסיים.

"עומק המים 35. (א) השתנה עומק המים במעגנה מהקבוע במפה הימית של המעגנה (להלן – העומק הקבוע), באופן המסכן את בטיחות השיט, ידאג מפעיל המעגנה לחפירת קרקעית המעגנה - - אנחנו מבקשים להוסיף את המלים "לפי הוראות כל דין", - - לעומק הקבוע תוך פרק הזמן שיורה הממונה על הנמלים;

את יכולה לחזור?

אחרי "לחפירת קרקעית המעגנה להוסיף "לפי הוראות כל דין". זה לבקשת משרד הפנים משום שחפירה ימית מחייבת היתר לפי חוק רישוי עסקים.

למרות שבכל מקרה התקנות לא גורעות.

איזה חוק היא מחייבת?

חוק תכנון ובניה, פרק ה', הפרק של היתרים, חפירה ימית נחשבת עבודה טעונה היתר.

סליחה, דרורי, בהנחה שגילינו כרגע הצטברות של חול שמתחילה להוות סכנה. תוך כמה זמן אנחנו מקבלים אישור ממשרד הפנים לחפור חפירה ימית?

חצי שנה מינימום, אם היא זריזה.

גברתי, אני רוצה לסייג את הדבר הזה מאחר ולא יתכן שייווצר מצב שכפי שאנחנו מכירים את הפעילות והקצב של השירות הזה, שהדבר הזה לא יתוחם בזמן של תגובה של משרד הפנים.

אנחנו ביקשנו להחריג את זה. יש סעיפים של עבודות שניתן להם חריג. זה לא חפירה כפי שמבצעים חפירה ביבשה. חפירה ימית במעגנה, פתיחת הסתימה, זה לצורך הענין כיסוח דשא בחצר הבית.

אתה מבקש להחריג את זה ואני ביקשתי בקשה יותר עדינה.

העמדה שלנו היא כמובן ללכת לפי זמנים קבועים שלפיהם צריך ללכת, ואנחנו לא רואים שיש אפשרות לקבוע בחוק נפרד זמנים שונים.

אם ינתנו לי 5 דקות אוכל לבדוק את הענין ולחזור.

יש שתי אפשרויות לסעיף הזה, ואנחנו נסיים בהתייחסות הזאת. או שמשרד הפנים יידע לתת לנו דרך להתחייב שנקבל את הסוגיות האלה בפרק זמן סביר או שאנחנו מחריגים את הנושא הזה.

מבחינתנו זה בסדר. פנינו למשרד הפנים ויש להם סמכות לפטור.

אז יש שתי אפשרויות: או שהם נותנים פה את ההיתר תוך פרק זמן נתון, שאי קבלתו מהווה היתר בפרק הזמן הזה. אני לא צוחק, זה בכל הרצינות. תגידי לי שאני מנסה להמציא משהו חדש, או שאנחנו מחריגים את זה.

סליחה אדוני, מה שאתה אומר מאוד מקובל עלי מקצועית אבל באמצעות התקנות האלה אני לא יכולה לגבור על חוק התכנון והבניה.

בסדר גמור. אז תחשבו על פתרון. והיה ומשרד הפנים מתכוון להתנגד, אני מבקש שיגיע לכאן נציג מהנהלת המשרד, שיסביר למה הוא לא נותן את זה.

בסדר.

פריט מידע שנוגע במישרין לסעיף שעכשיו דובר בו: אמנם הסוגיה לכאורה מול משרד הפנים אבל הענין של חפירה לפי כל דין נוגעת במישרין גם לנושא של הטלת החומר החפור. אני רוצה להזכיר לכם שכשנחפר החומר, מבחינה תחזוקתית צריך להטיל אותו אחר כך. לכן, לפי כל דין זה חשוב גם מבחינת הגנת הסביבה.

אנחנו נקבע ישיבה נוספת בפגרה. אני מבקש מכם שתנסו לדבר ביניכם כמה שאתם יכולים לפני. משרדי הממשלה זה חובה. תגיעו לפה עם צמצום פערים רב ככל האפשר.

לסוגיית תקנה 8: אני אומר לכם, נכון שאנחנו מאשרים, אני אחזיק 5 תקנות אחרונות באוויר עד אשר תקנה 8 תסוכם ותגיעו לפשרה. אז בבקשה, אני אומר לכם את זה מראש. אני יודע שזה מהותי לחלק מהאנשים, זה מהותי לשני הצדדים. בואו תמצאו פשרה שתאפשר חיים משותפים. תודה רבה. ניפגש בישיבה הבאה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:50)