PAGE
20
הוועדה לפניות הציבור

24.9.2008

הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי







נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 125

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום רביעי, כ"ד אלול תשס"ח (24 בספטמבר 2008), שעה 13:30

פניות הציבור בנוגע לספרייה העירונית הרוסית בירושלים

סופה לנדבר – היו"ר

אורי מקלב

ח"כ דוד רותם

אורה מורלי
- מנהלת לשכת ירושלים, משרד הקליטה

מרק נשפיץ
- מרכז שלטון מקומי, משרד הקליטה

קובי סדן
- הממונה על הנכסים בעיריית ירושלים

ניר ברקת
- יו"ר האופוזיציה בעיריית ירושלים

הדס קרני
- עוזרת אישית של יו"ר האופוזיציה בעיריית ירושלים

לידיה פולצקי
- חברת מועצת העיר, עיריית ירושלים

קלרה אלברט
- מנהלת הספרייה הרוסית

עו"ד לב שניידר

יפים לויץ
- הספרייה הרוסית בירושלים

רומן גורביץ
- מטה המאבק למען זכויות עולים בירושלים

מרק ישראלי
- מטה המאבק להצלת הספרייה הרוסית בירושלים

אילנה ליטבק
- שתיל

בינה סימרוב
- וסטי

- שלומית אבינח

- נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

פניות הציבור בנוגע לספרייה העירונית הרוסית בירושלים

רבותיי, אנחנו נתחיל את הישיבה. אני חשבתי שאנחנו כבר גמרנו את הסיפור של הספרייה אבל מתברר שלא. קובי תתחיל לקדם לנו דברים שאנחנו נבין, מורחים אותנו, לא מורחים אותנו. מה קורה?

לא. זה חד וחלק ברור. אין שום מריחה. לצערי הנסיבות היו כאלה שהטיפול בעניין הזה התארך. בדיון האחרון שהיה בוועדה עדכנו שהסיפור של השוק קניון ירד, שני החלקים של השוק קניון ירדו, הודענו לכם שאנחנו הולכים על הנכס במרכז כלל. עשינו מאמץ עילאי לגמור את ההסכם. היה משא ומתן ארוך. לא אלאה אתכם בפרטים, בסופו של דבר הגענו למצב שבו החוזה מוכן, עומד לחתימה. ממש שנייה לפני שזה נחתם העבירו לנו איזושהי חוות דעת של המהנדס שבעצם אומרת, המהנדס מטעם העירייה כמובן, שבא להיערך לעבודות, שאומרת שהרצפה של המבנה הזה לא עומדת בסטנדרטים הדרושים לספרייה. הבניין הזה נבנה כבניין משרדים, לא יכול לשאת את העומסים הנדרשים לספרייה, והפתרון שהציעו המהנדסים זה בעצם לבנות את המדפים בגובה של מטר, מה שכמובן, בגלל שיש הרבה ספרים אז זה גוזל יותר שטח. בנסיבות האלה שזה היה הפתרון לא חתמנו על הסכם והודענו שאנחנו לא ניקח את הנכס הזה. לא רצינו ליצור מצב שבו העירייה לוקחת את הנכס הזה, אמורה להשתמש בספרייה רק בגובה מדפים של מטר שזה נשמע לי ממש לא רציני. בגן ילדים יש ספריות עם גובה גבוה יותר.

מי המהנדס שנתן את חוות הדעת?

אין לי את שמו.

אני אגיד לך. זה דבר מדהים.

לא צריך להאשים אותו.

אני לא מאשים אף אחד. אבל זה דבר מדהים כי אותי לימדו שעומס לא נמדד במקום אלא על פני שטח. אז אם אני שם מטר, מטר, מטר, במשך מאה מטר זה אותו משקל ששמתי בנקודה אחת. זה דבר אחד. שניים, מתי בנו את הבניין שהספרייה נמצאת בו היום?

אין קשר.

הרי ששמה הרצפות הן בדיוק- - -

שם פשוט לא בדקו.

הבניין לא נפל.

אז מה אתה מציע? שניקח את זה ונשים מדפים. לא נעשה את זה. אתה מסכים איתי שלא נעשה את זה. גם לא הסכמנו לפתרון הזה כי, אני אומר את זה ובלי חס וחלילה לפגוע באף אחד מהאנשים שיפעלו בספרייה, אנחנו לא יכולנו להיות במצב שבו אנחנו סומכים שבמשך 10 שנים או במשך הזמן שאנחנו נמשיך לשכור את הנכס שמישהו שפועל במקום, ואין לי שליטה יומיומית, לא יוסיף מדפים שמה, וחס וחלילה יהיה איזשהו אסון, ואחר כך יתחילו לשאול שאלות למה ולמה.


העדפנו בנסיבות האלה שזה הפתרון האפשרי. המקום לא מיועד לספרייה, זה ברור. המהנדס מצא איזשהו פתרון שמאפשר את זה בדוחק. לא הסכמנו לזה, לא ראינו את זה כנכון ולכן ביטלנו את זה ולא חתמנו על ההסכם.

זה היה מתי?

לפני כשבועיים. עם מי דיברתי ועדכנתי?

אם אתה שואל אותי זה כבר יותר משלושה שבועות כי אתה דיברת איתי כשהייתי בארצות הברית.

כן. אבל אז עדיין לא נחתם.

אז אמרת לי שזה בגלל העומס.

זה היה לפני איזה שבועיים שלושה.

הנה סגן ראש העיר ירושלים. אורי בוא. אתה תראה פה, יש פה דבר מעניין. אתה תראה איך עיריית ירושלים התחילה לתפקד מאז שאתה עברת. בוא תראה.

בכל מקרה, אני כבר אמרתי לסופה, אני באותו יום כשבאתי עם החוזה לגזבר, אמרתי לו, תחתום, והתברר כל העניין הזה, הייתי כל כך מתוסכל ומאוכזב. אין לכם מושג. כי אחרי שאתה עובד כל כך הרבה, והלחץ, והלחץ גם שלכם שאין ספק גם עושה את שלו, מגיעים לנקודה כזאת שעומדים לחתום על חוזה ומתברר העניין הזה באמת זה היה מפח נפש. אבל לא אמרנו שנעשה דבר גרוע רק לפתור את הבעיה שאנחנו נמצאים בה כיום. ולכן כמו שאמרתי, לא חתמנו על חוזה וישר חזרנו לסיפור של השוק קניון. לשמחתי ביררנו והנכס של בנק דיסקונט קצת יותר מוקדם ממה שהיה צפוי בהתחלה.

מה זה יותר מוקדם מהצפוי? זה היה צפוי להתפנות.

בנובמבר, אמצע נובמבר.

זה היה צפוי להתפנות באוגוסט ועם השיפוצים היה אפשר להיכנס לשם בנובמבר. רק לא הייתם יכולים כי צריכים לעזוב.

לא. לא.

זה החלק הלא טוב שמצאו בו עכברים והוא לא טוב. זה היה פנוי גם באוגוסט. החלק הטוב של בנק דיסקונט אמרנו שיש לנו 3 חודשים מאוגוסט שזה נובמבר. נמסר לי שהם מתארגנים וכנראה בתחילת אוקטובר, אולי החגים מיד הם יפנו את המקום.


כדי שנהיה במצב שאנחנו לא מפנים את הספרייה למחסן כי כמו שאתם מבינים לא היה פתרון, ראש העיר פנה לבעל הנכס. יש בידי מכתב שראש העיר פנה.

הוא פשוט יודע שהוא פנה לפני זה. גם אנחנו פנינו.

אתם קיבלתם את המכתב חודשיים קודם. אבל לא חשוב. בסדר, ראש העיר פנה. בסדר. ראש העיר לא מתמודד לבחירות.

אם אתה רוצה להגיד שריככת את זה, זה בסדר.

אני רוצה להגיד שקיבלתי את הארכה וראש העיר עשה טובה ושלח מכתב.

אני לא אגיב על זה. בסופו של דבר, רק לאחר פניית ראש העיר בכתב קיבלתי הודעה בכתב שההסכם הוארך עד ה-1 לנובמבר. הם רק ביקשו שלא תהיינה בקשות לארכות נוספות וגם התחייבות בכתב שהעירייה תפנה במועד. את זה עשינו. חתמנו והעברנו להם. כלומר ב-1 לדצמבר, וגם על זה הוצאתי מכתב אנחנו מתפנים. עיריית ירושלים לא תהיה במצב שבו היא מפרה, בטח לא את ההתחייבות האחרונה הזאת, ולא נפנה.

ב-1 לדצמבר?

ב-1 לדצמבר.

אני אגיד לך כבר עכשיו, חבל על הזמן. אם ב-1 בדצמבר יהיה לך מקום אחר להעביר לשם את הספרייה אז הספרייה תתפנה. אם לא עיריית ירושלים יכולה להתפנות מאיפה שהיא רוצה. אני מודיע לך, אנחנו חברי כנסת נמנע את הפינוי של הספרייה ואת הוצאתה אם לא יהיה מקום להעביר, כי עיריית ירושלים זה נכון, היא ב-8 לנובמבר או ב-11 לנובמבר מתפנה, אנחנו יודעים.

הפקידים נשארים, זה בסדר.

אבל הפקידים לא אכפת להם ולהנהלה לא אכפת. אנחנו כבר חצי שנה שומעים סיפור, כל יום מחר פה, מחר שם. לא חצי שנה?

לצערי מה לעשות, העניין לא פשוט. וכפי שאתם מבינים כול נכס שטיפלנו בו היתה איתו איזושהי בעיה כזאת או אחרת. ודרך אגב, אחרי שהסיפור הזה של שוק הקניון ירד מיד לאחר מכן, יום לאחר מכן כבר נפגשתי עם בעל נכס בתלפיות וגם שם המבנה הזה לא מתאים. מה לעשות המבנים שנבנו לא מתאימים.

בנק דיסקונט לא מתאים?

כן.

נבדק?

ודאי. למה? כי שוק קניון נבנה לעומסים כאלה. יש שמה סופר, יש שמה מחסנים, יש מקררים, אז הרצפה נבנתה אמנם לצורך מסחר, לא לספרייה בדיוק, אבל העומסים שמה מתאימים. כול הנכסים האחרים לצערי, משרדים וכאלה אחרים נבנו או נבנים עם תקנים כאלה של רק 250 קילו למטר מרובע עומס וזה פשוט לא מתאים. אז אתה שואל אותי למה בנכס הזה, זה לא קרס? לא קרס. אז מה לעשות. אז שם לא בדקו. זה נכס ישן וכשנכנסו לשם אף אחד לא בדק. עכשיו כשנכנסים לנכס חדש זה לא פסול.

אני דיברתי איתך לפני כמה שבועות. אתה אמרת שעכשיו לפני שאתה הולך לחתום על חוזה אתה הולך לשלוח לשם מהנדס לפני הכול.

אז השוק קניון נבדק גם בסיבוב הקודם. לצערי, האנשים שבדקו את מרכז כלל לא היו ערים עד הסוף לעניין הזה. הם בדקו באופן כללי ואמרו זה בסדר. גם בעלי הנכס במידה מסוימת הטעו ואמרו, זה בסדר. אני במקביל מתנהל איתם בעניין של החוזה והמשא ומתן.

אז זה עם בנק דיסקונט נחתם או לא נחתם?

איך נחתם? אם נחתם לא היינו יושבים כאן.

אבל הם מוכנים לחתום בבנק דיסקונט? להם יש מועד פינוי של השטח שלהם?

אתה רוצה שאני אחזור עוד פעם על מה שאמרתי מקודם? חבל. אי אפשר.

יש להם עד ה-15 בנובמבר והם הבטיחו שהם יתפנו.

קובי, ראית מקום שאתה אומר שהוא מתאים?

בנק דיסקונט. יש אישור קלרה? אפשר להתקדם. מותר לי להיות קצת ציני בכול הסיפור הזה כי זה באמת, אני מבין את החשיבות, אבל זה חרג מכול פרופורציה. לצערי כמו שאמרתי, בגלל נסיבות של הנכס של הספרייה, 20 נכסים שבדקנו לא מתאימים. השוק קניון במקרה מתאים. נבדק בסיבוב הקודם והכול בסדר מבחינה הנדסית. כל מה שנשאר עכשיו זה לחזור עם הנהלת השוק קניון לאותה עסקה שבה אנחנו רוכשים את זה ומחר ישיבה אצל גזבר העירייה. כול האנשים מתל אביב באים של החברה לסגור את העניין הזה. אני אומר לכם, אם לא נסגור בעסקה שבה כנגד ההיטלים, עדכנתי אתכם למה הולכת עסקה מהסוג הזה. לא יסתדר אנחנו נשכור את המקום הזה. כלומר אם יש רצון טוב מצידם, ואני מניח שכן, הם לא ירצו להשאיר נכס סתם ריק, זה יישכר וזה יהיה בתקופה הקרובה. מחר אני אדע תשובה קצת יותר ברורה איפה הדברים עומדים.

השאלה מאז מועד הפינוי של השוק קניון ועד הכניסה של הספרייה אתם תספיקו לשפץ את המקום בכלל? בשבועיים האלה? שבועיים. אמרת שהם מתפנים עד ה-15 לנובמבר.

אז אמרתי כשהיינו בסיבוב הקודם ביולי אוגוסט ההערכה היא שבנק דיסקונט יפנו ב-15 לנובמבר. אם היינו באוגוסט אז 3 חודשים זה ה-15 בנובמבר. ליתר דיוק 14 בנובמבר. אם אתם רוצים להיות ממש ממש מדויקים. הודיעו לי השבוע שבנק דיסקונט נערך להתפנות כי הנכס שהוא נמצא בו, הנכס העיקרי שבשוק שופץ, נגמר והם עומדים לעזוב. וקרוב לוודאי שהם יפנו עד תחילת אוקטובר- 15 לאוקטובר. משהו כזה. מה שמשאיר לנו בערך חודש וחצי לשפץ. אני מאמין ומקווה שעד ה-15 באוקטובר כול ההליכים של ההסכם והעסקה וההסדר הזה ייגמרו. ואז ברגע שהכול ייגמר יכנסו לשיפוץ.


נניח וגמרנו את החוזה ב-15 לאוקטובר והנכס אתה יודע מה, בנק דיסקונט ניצל את האפשרות והוא מפנה רק ב-1 לנובמבר. והם מתחילים את השיפוצים ב-2 לנובמבר. והנכס יהיה מוכן ב-15 בנובמבר, מה נעשה? אז יהיו שבועיים שזה יהיה סגור. מה לעשות? הרי מה, תבקשו ממני לחפש נכס אחר לשבועיים? מה לעשות? נעמוד במצב שבו אנחנו לא נפנה לשבועיים.

יש לך קבלן שיפוצים שזכה במכרז?

יש לנו קבלן שיפוצים. אין בעיה עם השיפוצים.

דרך מסירת עבודות?

גם בעניין הזה יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת שהעירייה עושה ויש קבלנים זמינים ועשו כבר פרוגרמה. הרי בזמנו כבר התחילו לתכנן את זה רק אנחנו סטינו מזה כי זה לא התאים. כבר נערכים לפרוגרמה ולשיפוצים. יש קבלן שברגע שהנכס נמסר מתחיל בשיפוצים. התחילו. אז הפסיקו.

הפסיקו. אז השאלה מאז שהפסיקו אם התחילו?

אז אני מכליל את זה שוב. התחלנו. הפסקנו עם זה ועכשיו נערכים ועושים את התוכניות לשיפוצים. אז בוודאי שעוד לא דיברו עם קבלן ואמרו לו כמה זמן זה ייקח. הפרוגרמה עוד בהכנה. אני מניח עוד שבוע שבועיים. איך אפשר לדבר עם קבלן שעוד לא מוכן? ואם אני אגיד שבנכס כמעט ולא צריך שיפוצים.

מה שמטריד פה את כולם זה התשובות. אני אגיד לך כבר. אתה כבר 3 שבועות יודע שאתה הולך לשוק קניון, לבנק דיסקונט כי אתה אמרת לי את זה כשהייתי בארצות הברית. דיברתי איתך מטקסס. אמרתי לי, שמה יש בעיה עם עומסים, אנחנו חוזרים לשוק קניון. בנק דיסקונט, ידעת. מאז שלושת השבועות האלה למה לא הכנתם את הפרוגרמה, גמרתם אותה? למה אתם מחכים?

מי אמר שלא?

אתה הרגע אמרת אז התחלנו אותה, בינתיים לא מתקדמים איתה. הרי בוא נאמר ככה, ב-11 בנובמבר תהיה בעיה של מישהו אחר וטוב שניר הגיע כי אני רוצה שתדע.

11 לנובמבר. מה קורה ב-11 בנובמבר?

יש בחירות אם אתה לא יודע. עכשיו בוא, אני רוצה להגיד לך משהו. אתה תגיד לבוס הנוכחי שלך, ואתה אדון ברקת אם תהיה ראש העיר תקשיב אתה גם כן טוב. אם הוא לא יהיה ראש עיר אז הוא פחות מעניין אותי. אז תגיד את זה לראש העיר. ב-1 לדצמבר אם הספרייה לא עוברת ממבנה למבנה תודיעו כבר לבעלים החדש או לבעלים הישן הספרייה לא מתפנה. זה הכול.

מר קובי יש לי שאלה. אנחנו במטה ההצלה איתרנו שני מבנים במרכז העיר. ממש במרכז העיר באזור בן יהודה-קינג ג'ורג'. האם אתה תהיה מוכן אם אנחנו נספק לך את השמות של הבעלים, את האפיונים של המבנים, זה פי 3 מבנק דיסקונט.

פי 3 בגודל?

כן. האם תהיה מוכן להסתכל? לבדוק?

לא. אנחנו לא נמצא עוד מקום.

הוא יגיד לך כן. הוא יתחיל לנהל משא ומתן. יכין תוכניות. אחרי שהוא יגמור ויהיה לו החוזה כמעט מוכן ילך למקום אחר.

רבותיי, אני לא יודעת מה. כול אחד חופשי? אתם מרגישים שאנחנו בפגרה ואנחנו לא קיימים. מה קרה כאן? רבותיי. ניר אתה רוצה להוסיף משהו?

לא נעים לי, אני הגעתי מאוחר אז אני אקשיב.

טוב חברי כנסת. סגן ראש העיר.

לשעבר. אני נמצא כאן בניגוד אינטרסים. אבל בכל אופן אני רוצה להוסיף את החלק, היתרון שיש לי מתוך ניסיון העירייה. אני מכיר את התהליכים הקשים. יש תמיד טענה, למה לא עושים? הם יודעים את הבירוקרטיה העירונית, אבל מה שכן, הנקודה שדיברנו האחרונה. אפשר עכשיו כבר להתחיל במכרז. שהכול יהיה מוכן. ברגע שהם עוזבים, מיד להיכנס. זה יכול לקצר הרבה הליכים. כולל פרוגרמה, כולל תמחור, כולל סיכום עם הקבלן. מה עושים, איך עושים, ואז זה יכול לקצר בשבועות. אם מתחילים היום. אם את זה קובי לוקח על עצמו, ברגע שהם עוזבים מיד הקבלן נכנס אנחנו כבר עשינו את שלנו.

רציתי לציין שמחר שאנחנו ניפגש איתם אנחנו גם נציע להם, אני מקווה שאני אצליח, בסיבוב הקודם גם זה עלה, שהם ישפצו ויתאימו את זה. כך שזו גם תהיה אחריות שלהם וככל שהם יזדרזו. גם להם יש אינטרס.

קובי, זה לא טוב כי כשאתה נותן להם עד שהם יכינו פרוגרמה ועד שימצאו קבלן.

הם מקבלים מוכן. הם מקבלים מה אנחנו רוצים. אז זה יקבלו את זה בנוי בתוך ההסכם אם נחליט שהם עושים את זה. אז יהיו מחויבים לעשות.

השאלה רק אם אתה כשאתה יש לך קבלן אתה תעבוד איתו יותר מהר.

אני מניח שיהיה יותר קל. גם אנחנו נדאג. אלא אם כן, אני הייתי בנכס ואני לא מהנדס. אבל מדובר באולם. כמו שאתם מבינים ספרייה זה חלל אחד גדול שבעצם אולי רק צריך לעשות שם איזה משרד, מטבחון, והשאר זה אולם אחד גדול שמה שנשאר להרכיב את המדפים ולשים את הספרים. כלומר השיפוצים, ושנינו לא מהנדסים, זה לא צריך להיות בשמיים. שבועיים, חודש. אני לא יודע כמה זמן. כמובן שנלחיץ אותם שזה יהיה כמה שיותר מהר.

קובי, אתה רואה שאני מתאפקת ואני לא רוצה לכעוס, ואני רוצה להיות הגונה כלפיך. אבל אני אומרת לך מה שאמרו חברי הכנסת לפני ואני אומרת לך את זה בעדינות. ב-28 ביולי אנחנו אמרנו שאם וכאשר אתם לא תצליחו לסדר את העניין העברת הספרייה למקום חדש בזמן אנחנו נחסום את ההעברה בגופנו. אני לא רוצה לאיים, אני לא רוצה לדבר.

עשינו. אני כמעט קיבלתי שם מכות.

אני מדברת על הזמן כאשר בעצם הנכס צריך לעבור לבעלים החדשים.

אני מקווה שאתם מאמינים לי.

אנחנו מאמינים.

אני לא פועל יותר מהר כי אתם מאיימים עלי. אני מאוד מקווה שלא נגיע למצב כזה. תאמינו לי שאני עושה את כל המאמצים.

ואתה רואה שאני משתדלת להיות מאוד מאוד סבלנית.

היית צריכה לראות אותי באותו יום כשבאתי עם החוזה לגזבר והוא אומר לי לא לחתום. פשוט היית מתוסכל. ואין לך מושג את החוזה הזה עד שחתמתי. הנספח ביטוח. והמומחה הזה. וזה אומר ככה וזה אומר ככה. אורי כבר תיאר לכם את הבירוקרטיה. עד שגמרנו את הכול והכול מוכן לחתימה, אני מביא את זה ואז פתאום נופלת עלי האבן הזאת. כבר לא ידעתי מה לעשות. אמרתי, תחתום. אומר לי, קובי, עצור שנייה, תחשוב. אני מבין את התסכול שלך אבל אנחנו לא נעשה איזה שטות רק מכיוון שיש פה לחץ. אז חבר'ה זה נשמע לכם כמריחה אבל באמת היו קשיים אובייקטיבים שלא תמיד תלויים בנו.

זה נשמע לנו כישראבלוף של מדינת ישראל.

שמה? אנחנו לא רוצים לשכור את המקום?

אני לא יודעת.

למה אבל? הרי אני יכול לעשות את זה. אם זו היתה הכוונה.

אתה בדיוק יודע. אנחנו נפגשנו בפעם הראשונה לפני 11 חודשים.

11 חודשים אני לא הייתי כאן. לא, לא גברתי. אני לראשונה הייתי ביולי כאן.

אבל הישיבה הראשונה היתה לפני 11 חודשים. הוא לא היה אבל היו נציגי עירייה.

ביקשתי 3 חודשים.

אני ביקשתי ארכה עד 31 לדצמבר.

אנחנו לא ביקשנו.

לא ביקשתם. זו הבעיה. אם הייתם מבקשים עד ה-31 בדצמבר גם הייתם מקבלים. אני אומר לך.

אני לא יודע. ברגע שנתנו את המועד לא היה מקום להתווכח שוב ברגע שהוא קבע. כנראה שזה תאריך שחשוב לו. גם זה בשבילי היה בונוס.

קובי יש החלטה עקרונית של העירייה על שמירת תקציב לשיפוצים? שאלתי.

מה השתנה?

עקרונית, אני לא מדבר על סכום.

זה לא קורה כי זה לא בסדר עדיפות.

לא ניר, זה ממש לא מדויק ולא נכון. יש תקציב. כל הבעיה היתה המקום. לצערי כל המקומות שבחנו אותם, כל אחד מהם היתה איתו איזושהי בעיה. גם השוק קניון שראינו אותו לפני חודשיים היתה בעיה זה שבנק דיסקונט מועד הפינוי. לא נחכה. אנחנו עכשיו עם בנק דיסקונט וזהו. זה המקום היחידי האפשרי. אתה לא היית בהתחלה אבל הבעיה היתה בגלל העומסים. כול הנכסים שבדקנו אותם זה מבנים שנבנו כמשרדים. עומסים למשרדים זה 250 קילו למטר מרובע ולספרייה 750 קילו. אנשים לא בונים נכסים בשביל ספרייה. במקרה איזשהו קניון שהוא נבנה למקררים ולמחסנים ולסופר שאמור לשאת עומסים כאלה נבנה במקרה. אז זה מתאים. הוא עכשיו פנוי. זה גם מתיישב עם איזו עסקה שאנחנו אמורים לעשות אותה, אז גם לא נשלם שכירות. אז קנינו נכס. וברגע שקנינו אותו זה של העירייה. אז החשש מפינוי תמיד הוא קיים שהעירייה תחליט דווקא לסגור את הספרייה הרוסית. מה שלא יקרה.

מי יחליט?

יש אנשים רעים שרוצים לסגור. ויש רשלנות של הפקידים שלא בודקים.

לא מדובר על פעילות של קובי סדן כמובן. קובי מיולי עושה מה שרק אפשר כדי לפתור את הבעיה במסגרת סמכותו ויכולתו. אני פונה עכשיו לנציג של רשות העיר. פה יש סגן של ראש העיר. אבל דאז. הוא חבר כנסת זה יפה מאוד. אבל דאז.

אל תשאלי שאלות כאלה כי אז אני אשאל את חברי מועצת העיריה הנוכחים. למה אני אשאל את ראש העיר לשעבר.

לא. לא. כי רשות העיר ממש פספסה אז תקופה לגיטימית ונורמלית כדי להיכנס בפועל לנושא. ועכשיו למרות שאתה חבר כנסת אורי, אבל בכל זאת אני מניחה שיש לך בחדר טלפון. אז תרים אותו ותגיד לחבר שלך אורי לופוליאנסקי שלשלוח קובי לפה לוועדה או לשלוח יועץ שבפתח החדר שואל במה מדובר זה לא התייחסות של רשות העיר לספרייה הזאת.

את אומרת לאורי להרים טלפון. הוא גם היה מעורב.

הוא יהיה פה אני אגיד לו את זה. עכשיו אני רואה את חבר של אורי.

אם הטלפון היה עוזר יכול להיות שגם אני הייתי מרים טלפון. יש בעיה, אנחנו קצת מסתובבים סביב הזנב ואני חושב שצריך להמליץ על סדרת החלטות מאוד פשוטות בשביל לנצל את המשבר הזה ולצאת ממנו טוב. החלטה ראשונה זה שהספרייה לא יוצאת עד שאין לה מקום חליפי. והעירייה מגמגמת ואם הבנתי נכון שקיבלה מכתב שסוגרים שתי קומות. זה נגד העיקרון של להשאיר את הספרייה חיה ונושמת. זה כלל ראשון. כלל ראשון שצריך לאמץ אותו שהיא לא זזה וממשיכה לתפקד כרגיל עד שיש מקום חליפי. זו החלטה ראשונה.


החלטה שנייה, זה כמוצאים מקום חליפי, ראש העיר, המערכת העירונית ואנחנו כחברה, כאנשי ציבור להסכים לזה.

ברור לך שזה עניין אזרחי. זה נכס של אדם פרטי שאומר לך, השאלה אם אתה חושב שעיריית ירושלים צריכה להודיע לבעל הנכס שאנחנו לא נפנה את הנכס במועד ונהיה חשופים לתביעה.

חברי הכנסת לא חשופים לתביעה ואני חושב שהם צודקים. נשלם נזק על הטעות שעשתה העירייה. בעבר אני שמעתי את עיריית ירושלים משלמת נזקים כשהיא מייצרת נזקים ואם העירייה עשתה טעות לא הספרייה צריכה לשלם על זה.

בב-11 בנובמבר יהיו בחירות. אתה תהיה ראש העיר. ואז מה שיקרה זה, יגיע ה-1 לדצמבר. לא יהיה מקום אחר, אתה תיתן הוראה, רבותיי, עיריית ירושלים מפרה הסכם.

נכון. ומשלמים קנס. נכון.

אז למה אנחנו צריכים שהעירייה היום תכריז על זה? ראש העיר של היום לא ישלם.

נשאר לא כל כך הרבה. הוא צריך להיבחר, להפוך להיות ראש העיר ולהיות הגון כלפי כל ההבטחות.

אני אומר לך דבר. לעולם אני לא אמליץ לחברי מה שאני לא אמליץ לעצמי. וההמלצה הזאת היא המלצה שהיא נכונה לספרייה הרוסית ולציבור רחב בירושלים.

יש רק בעיה אחת. היום לך אין בעיה להכריז את ההכרזה הזאת. ברגע שתהיה ראש עיר יגיד לך היועץ המשפטי דיר באלק אם תכריז הכרזה כזאת, כי אסור לך להכריז הכרזה כזאת כראש עיר. לכן אני אומר. זה בסדר. היום אתה מכריז. אנחנו נגיש לך את השטר לפירעון.

אני אשמח להילחץ על ידי חברי הכנסת. בכפוף לכל דין.

לא. לא. בכפוף לכל דין אומר לך קובי ובצדק, הוא אומר לך, יש חוזה, החוזה נגמר, תעוף מפה. אתה מבין. אין דבר כזה.

אני אלך לבית משפט ואני אשלם קנס.

יש רק סיטואציה אחת, שאנחנו מפנים, באים למסור את המפתח ואז חברי הכנסת עומדים ולא נותנים. אז זה צד שלישי גרם לי לא לעשות את זה.

קובי יש לך טעות. כי אתה גם ל יכול לפנות.

לא. אנחנו נפנה.

איך אתה תפנה? אני מודיע לך שאתה לא תפנה. שמתם פעם אחת שלט על סגירה והשלט ירד. מה אתה תעשה שאני אעמוד שם ולא אתן לך לפנות? לא אתן לך לפנות, אני אעמוד שם.

אם ראש העיר יורה לנו לא לפנות.

קובי אני אעמוד שם ולא אתן לפנות ספרים.

עיריית ירושלים במבנים שהרב אורי מקלב מכיר לא פחות טוב ממני שיושבים בצורה בלתי חוקית שנים על גבי שנים ולא מתפנים, זה קורה בעיר ירושלים, במדינת ישראל, בהרבה מקומות, יותר מאחד. כל מיני מקומות.

רואים שיושבת עמותה ולא מתפנה אז מתנהגים כמו שצריך ואל תעבירו את החובות על הספרייה ועל הציבור.

מה זה קשור זה לזה?

זה קשור מאוד.

קובי אני רוצה ממך עכשיו שתוריד מאיתנו ערפל ואני רוצה ממך לוח זמנים מדויק איך בפסק זמן שנשאר אתה מעביר את הספרייה בלי פגיעה בספרייה.

אני רוצה ללכת שלב אחד קודם. אני רוצה שאנחנו נקבל החלטה בהסכמתך שאתם מתחילים את השיפוצים ב-16 לאוקטובר לכל המאוחר. אנחנו לא יודעים מתי מתפנה בנק דיסקונט. עוד אין חוזה. אנחנו רוצים התחייבות מעיריית ירושלים שיום לאחר הפינוי של בנק דיסקונט אתם מתחילים בשיפוצים. לא שיהיה לי מצב שיגידו, רגע, עוד לא גמרנו את החוזה, ועוד לא גמרנו את הפרוגרמה.

לא כמו הרכבת הקלה. אבל ברצינות.

בואו נקדים את כל ההכנות. תהיה לנו כבר פרוגרמה, יהיו לנו תוכניות. עכשיו אל תלכו לי שיעשו את זה בעלי הנכס כי עליהם אתה לא שולט. אם זה קבלן שאתה שוכר אז אתה שולט בו. בעלי הנכס ימשכו לי, ועד שהם ישיגו קבלן ועד שהם יעשו איתו חוזה. אני מפחד מזה. אני רוצה לדעת דבר אחד שיום אחד אחרי שבנק דיסקונט מתפנה העירייה נכנסת מתחילה את השיפוצים ולא אז מתחילים לשחק.

ושהפרוגרמה תהיה מוכנה מראש.

ואז נראה תוך כמה זמן. ביום שזה יהיה גמור אנחנו נראה אם יהיה מספיק זמן להעביר את הספרייה מצוין. אם לא יתחילו להעביר את הספרייה. אם הנכס לא יהיה מוכן לקלוט אני כבר אומר לך, אני לא רוצה לבייש אף אחד מעיריית ירושלים. אבל אתה יודע מה, כמו שהשגתי הפעם את הארכה אני אשיג אותה בפעם הבאה. ואתם תעמדו עירום ועריה משום שאתם לא מסוגלים לקבל אפילו 3 חודשים ארכה.

אני רציתי להתייחס לנושא של ציבור הקוראים. אנשים יודעים מה קורה אבל בעיקר מהצד השלישי. הבטיחו, לא קיימו. הבטיחו לעבור, לא עוברים. אני הייתי כמה פעמים בספרייה. אני ראיתי דברים מדהימים. באה אישה מבוגרת, רוצה להירשם, מקבלת סירוב. אני שואל שמה את הספרנית, למה? הוראה. למה? לא לרשום עכשיו את האנשים. יש רשימה על הקיר עם שמות של הספריות השכונתיות שבכל אחת יש שני מדפים עם ספרים רוסיים. למה יושבת שם הרשימה הזאת? זה כאילו המשך של הרעיון הגאוני לחלק 20 ספרים לכל אחד. אז צריך, אולי קובי לא הכתובת, אבל דרכו. צריך לפרסם את זה, כמו שאתם עכשיו דרשתם ממנו, הודעה, אנחנו עכשיו במצב מתקדם עם בנק דיסקונט, יהיו תאריכים, זה לא ייסגר עד שזה לא יועבר. אנשים חיים ממש באי ודאות.

אני לא חושבת שכנסת ישראל צריכה ללמד את הנהלת הספרייה איך היא צריכה לעבוד.

מחר בעיתונות הודעה שלך כשירות לציבור. הנה זה מה שהיה.

בקיצור זה בחירות.

אתה עושה את זה במסגרת בחירות. למה?

לא האמנתי שוועדה בכנסת נכנסת לפרטי פרטים עד כמה ספרים יתנו לכל אחד.

אני הייתי בטוחה שבפגרה אנחנו לא נצטרך לדון בזה.

בוא אני אגיד לך משהו, כשאנחנו דנים בתקציב המדינה אנחנו לא נכנסים לכאלה פרטי פרטים.

כמה ספרים יקבל כל קורא.

כי שם יש לנו את משרד האוצר שעושה משהו.

קובי, מהניסיון שלנו במלחמה בבירוקרטיה של מדינת ישראל אנחנו נכנסנו לא רק לפרטים כאלו.

קובי שלא תחשוב. אני מבין מה שקובי שידר פה עכשיו. לא נכנסו דווקא לפרטי פרטים. אני לא הרבה בוועדה אבל במה שהייתי ראיתי. הוועדה הזאת היא ועדה מיוחדת של פניות הציבור שנכנסת כן לפרטים וזה חלק מהתפקיד שלה. וזו גם התועלת של הוועדה.

זה מנדט של הוועדה.

מתוך הניסיון שיש לי קצת בנושא הקבלנים. אתה אחראי על הנכסים שבעירייה, יש לך הרבה עבודה ועבודה קשה. אבל הנושא של שיפוצים מול הקבלנים, אני הייתי כמחזיק התיק יש לי ניסיון. היה באמת כדאי שאולי תביא את זה לוועדה כמה זמן הם מעריכים, כמה זמן ייקח להם השיפוצים. מה הם מעריכים? שהם ידעו, שהספרייה תדע, שאנחנו נדע לקראת מה אנחנו הולכים. הם רוצים שבועיים. רוצים שלושה שבועות. ואתה יושב איתם ואתה יודע. אמרת מסודר מבחינה כספית, אתה כבר ביתרון שלא תמיד יש לנו את זה. אתה יודע שתקציב יש לך. אבל אם היום כבר נבקש מאילן, תשב איתם למשא ומתן, שילכו לראות את הנכס, יתמחרו אותו, יכינו פרוגרמה, יכינו עלות, תאשרו להם את זה, ואז הם אומרים לך, אנחנו תוך שבועיים עושים את זה. אז יש בקרה גם לוועדה. הוועדה יכולה לקבל את זה לא היום, הוועדה יכולה לקבל את זה תוך שבועיים, שיתנו לך מכתב בכמה מעריכים את זה.

אני יכול לעשות משהו. כמו שאתה מבין אני לא יכול להצהיר עכשיו. מה שאני יכול לעשות זה דבר כזה. מחר כמו שאמרתי יש פגישה עם בעלי הנכס שלפחות אנחנו נראה את קריאת הכיוון לאן אנחנו הולכים. אני כבר בבוקר אבקש מאילן כהן, מהאנשים שבעניין לתת לנו איזושהי הערכה, אם הם גמרו את הפרוגרמה ויכולים להגיד לי כמה זמן. ואני מוכן שאחר הצהריים נשלח לכם פקס שבו נתאר פחות או יותר את לוחות הזמנים לאור מה שיקרה מחר עם השוק קניון. ואם אני אראה שזה סגור איתם, זו רק שאלה של הסכם אני אתן את ההערכה שלנו ללוח הזמנים כאשר מבחינתי זה ה-1 לדצמבר ואחורה. זה מה שאני יכולה לעשות מחר.

אני כן הייתי הולך, מתחבר למה שאומר קובי. במידה שבתוך החוזה איתם הם מוכנים לעשות מפרט שלנו והתחייבות שלנו, יש לי ניסיון עם הקבלנים של העירייה, לא של העירייה עצמה, של המרכז לשלטון מקומי, קבלנים שבאים מפה ובאים משם, זה גם לא סחורה הכי טובה. הם שמים את הקופסה של הסיד, ולבוא וללכת, ולבוא עוד 3 ימים, והפועל חולה וזה חולה.

יהיה יותר פשוט שהם יעשו את זה. יש להם אינטרס לגמור את זה.

אתה בעצמך צריך להתחייב, העירייה צריכה להתחייב על ידי התחייבות שלהם חוזית, כמה זמן ייקח להם לפי המפרט, אם לא זה קנסות, לשוק קניון.

יש ערבויות. אבל יש עוד נקודה ואתה מכיר את המציאות, צריך החלטה של ועדת הכספים, ועדת המכרזים. יש או אין?

צריך היום כסף בשביל להביא את זה לשכירות. הכול אתה צריך להביא לוועדת כספים?

בטח.

אתה צריך ועדת כספים החלטה לגבי מרכז כלל?

אז צריך החלטה חדשה.

ועדת כספים אני לא יודע. אחרי החגים. אחרי החגים זה אוקטובר.

כן. אבל יש סעיף מיוחד שהאופוזיציה והקואליציה יכולים להסכים מראש לפני.

יש אפשרות אחת שבה אנחנו נעשה את הכול בדיעבד. כלומר נחתום על ההסכם.

בהסכמה מראש של הקואליציה והאופוזיציה אז אפשר לעשות.

אז אני אומר, נגרום לכך שזה יקרה. נחתום על ההסכם. הוא יהיה מותנה באישור ועדת הכספים והמועצה. ניכנס לשפץ, אבל כמובן שזה יהיה מסוכם עם כולם. כשיבוא זה יאושר בדיעבד. נעשה את זה גם ככה. אני מחר מעביר מכתב שבו נתאר פחות או יותר את לוחות הזמנים.

בסיכום הדברים קובי מחר מעביר את הדברים ואני מוסיפה למה שאמר חבר הכנסת דוד רותם ומחזקת את חבר הכנסת החדש שהיה סגן ראש העיר אורי מקלב שבעצם אנחנו ממתינים ללוח הזמנים שאתה תעביר לנו מחר. לא רוצה בסיכום לפני ראש השנה ויום כיפור לאיים אבל תזכרו את זה. אתם צריכים להיכנס ללוח זמנים כזה להעביר את הספרייה ממקום למקום בלי הפסקות ובלי תחנות בדרך.

ולהוציא דרישה מהעירייה להמשיך ולנהל את הספרייה כרגיל, פתוחה לחלוטין כי מקבלים כל הזמן רמזים, מלחיצים אותם. צריך לאפשר להם להמשיך.

אם אתה יכול לעשות לי רק טובה. אני נפגשתי עם רוקסנה והיא הבטיחה לי, והיא קצת נעלבה שירדתי עליה , אז היא ביקשה להיפגש איתי. נפגשתי איתה. היא הבטיחה לי שעד שלא יעבירו את הספרייה הכול יפעל כשורה. אז אם היא עכשיו רוצה לשנות את התנאים אין שום בעיה.

גם כאשר הנכס ההוא יהיה מוכן לארוז את כל הספרים.

אני התבקשתי על ידי קלרה להכניס מילים בפיה. כבוד יושבת הראש סופה לנדבר, חבר הכנסת דוד רותם, חבר הכנסת הרב אורי מקלב, מר ניר ברקת, נציגי עיריית ירושלים ואורחים נכבדים. בישיבה הקודמת של הוועדה בעניינה של הספרייה העירונית בשפה הרוסית מ-28 ביולי במהלך הדיון עלה הנושא של עתידה של גברת קלרה.

אל תיכנס לנושא הזה. אנחנו לא מטפלים בגברת קלרה. אתה עושה טעות.

יכול להיות. אחרי הוועדה האחרונה חלו התפתחויות ובחודש האחרון גברת קלרה שרויה בחששות כבדים על עתידה בעירייה, בחברה העירונית וכנראה בספרייה בפרט. יש האשמות כבדות מאוד עליה על הפנייה לוועדה. על עצם נוכחותכם.

היא לא פנתה לוועדה. היא הציעה הצעות.

אתה צודק בהחלט אבל אותם האשמים בכל מה שקורה היום.

במה היא מאשימה? איפה?

בספרייה.

האשימו אותה שהיא לא דיווחה שאנחנו נמצאים והיא נתנה לכמה ליצנים שמה להגיע ולנסות להרביץ לי.

נכון.

זה בסדר. אז היא באמת לא דיווחה. אז זה קרה. אז מה קרה?

היום יש האשמות הרבה יותר כבדות.

אתה עורך דין שלה?

כן.

אז זה לא בשמה. תגיד לי אתה.

מנהלת הספרייה.

הבנתי. תמסור ד"ש לגברת רוקסן ממני.

זה חוצפה ממדרגה ראשונה. פשוט חוצפה. זה אלימות פוליטית ציבורית שאסור להשלים איתה. זה טרור פוליטי.

לכן אני פה.

סליחה ניר, זה לא אלימות פוליטית. זה אלימות שאי אפשר להאשים מישהו אחר כי הרי זה התחיל איתי. אבל איתי היא לא יכולה להתעסק הגברת. היא חושבת שעל ידי כך היא תאיים עלי. אם אני רוצה לדאוג לקלרה אז אני לא אעשה בעיות כדי שלא יפגעו בקלרה. אז תמסור לה בבקשה.

זו חוצפה ממדרגה ראשונה.

אנחנו מתכתבים ואין שום גבול. אנחנו גם הצענו לעירייה להיפגש בשביל ליישב את המחלוקת. סירבו.

מה שאמר ניר ברקת, מה שלא יהיה, אני בשטח, כל עוד לא יהיה מקום פנוי לא רק חברי המועצה יש שם המון אנשים שלא יתנו לדבר להמשיך. זה אני מבטיח.

טוב רבותיי, שתהיה שנה טובה. קובי אנחנו ממתינים מחר למסמך שאתה תעביר לנו.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30