PAGE
16

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 239
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ו' חשוון, תשס"ט (04/11/2008) בשעה 10:00

סקירת יו"ר הסוכנות היהודית זאב ביילסקי על פעילותה ותקציבה

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר

זאב אלקין

משה גפני

סופה לנדבר

אברהם מיכאלי

מרינה סולודקין

שרה מרום שלו

זאב ביילסקי – יו"ר הסוכנות היהודית

משה ויגדור – מנכ"ל הסוכנות היהודית

אלי כהן – מנכ"ל המחלקה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

עמוס חרמון – יו"ר צוות המשימה בנושא האנטישמיות, הסוכנות היהודית

פאולה אדלשטיין – יו"ר הוועדה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

ראובן שלום – יועץ בכיר ליו"ר הסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית

פרי נתיב – יועצת בכירה ליו"ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית

גיל ליטמן – דובר, הסוכנות היהודית

חנה קורן – מנהלת אגף עידוד עלייה, המשרד לקליטת העלייה

עמיהוד בהט – מנהל האגף לקליטת עלייה, משרד החינוך

אריאלה רבדל-נדקוב - מנהלת האגף לשיקום שכונות חברתי, משרד הבינוי והשיכון

עמוס כץ – יועץ השר לענייני תפוצות, משרד הרווחה, השירותים החברתיים והתפוצות

אולגה סושנסקי – התאחדות יוצאי אוקראינה

רונן גולדמן – יועץ עלייה , התאחדות עולי בריטניה

דניאל אוברמן – סמנכ"ל ומנהל אגף קליטה, ארגון "נפש בנפש"

דוד לוין – יו"ר התאחדות יוצאי אוקראינה

בינה סמחוב – דוברת התאחדות יוצאי אוקראינה

אלי ולק – חבר ונציג ועד מנהל, מרכז הארגונים לניצולי שואה

דנה גורדון

אתי אפלבוים

סקירת יו"ר הסוכנות היהודית זאב ביילסקי על פעילותה ותקציבה

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר היום: סקירת זאב ביילסקי, יו"ר הסוכנות היהודית, על פעילותה ותוכניותיה של הסוכנות היהודית.


כולם יודעים שיש משבר עולמי. אני בטוח שבסוכנות היהודית יש בעיות ולכן רציתי שתספר לנו מהן התוכניות שנמצאות אצלכם בעדיפות ובאיזה תכניות אתם מתכוונים לקצץ.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אנחנו שמחים להיות פה. הוועדה הזאת היא הבית שלנו. חברי הכנסת שנמצאים פה, הם אלה שבאמת אכפת להם מהנושא. הם מגיעים תמיד ולא רק כשיש טלוויזיה. תודה רבה שטרחתם ובאתם לכאן הבוקר.


לא סוד הוא שישנו משבר כלכלי שפוקד את העולם כולו. מדובר במשבר כלכלי שהמאפיין הברור ביותר שלו, נכון לרגע זה, הוא חוסר יציבות. אף אחד לא יכול לדעת לאן זה ילך. ברגע שבורסה עולה 10% ביום ויורדת 10% ביום, אף אחד לא יכול לנבא מה יקרה פה.


אנחנו, כגוף אחראי, צריכים לנקוט בפעולות מיידית וכך אנו עושים. תוסיפו לכך את חוזקו של השקל שכולם מתגאים בו, אבל אנחנו, בסוכנות היהודית, סובלים מכך קשות. התקציב שלנו הוא בסביבות 400 מיליון דולר בשנה. כל הכסף מגיע אלינו בדולרים וכל ההוצאות שלנו הן בשקלים, ברובלים וביורו.

כתוצאה מהמצב החלטנו לנסות ולהתכונן למצב החדש שנוצר. ממשלה ורשויות מקומיות יכולות אולי להיכנס לגירעון, אבל אנחנו, הסוכנות היהודית, לא יכולים להרשות לעצמנו להיכנס לגירעון. אנחנו עדיין משלמים חובות של מאות מיליוני דולרים, שהסוכנות נכנסה אליהם כתוצאה מגלי העלייה הגדולים מברית המועצות לשעבר. היתה הרבה התלהבות לנושא של העלייה. כולם אמרו שנרוץ קדימה, שיהיה בסדר. הסוכנות הביאה עולים ובאמת היה בסדר ובאו העולים, אבל אנחנו עדיין מכסים את החובות של העלייה המבורכת. לכן החלטנו על קיצוץ של 45 מיליון דולר. זה קיצוץ מאוד משמעותי וכבד עבורנו. לשמאלי יושב מנכ"ל הסוכנות, משה ויגדור, שאחראי על ההפעלה של אותם 45 מיליון דולר. זה קשה מאוד, זה לא קל, זה נוגע לכל תחומי הפעילות שלנו.

אנחנו משתדלים לנסות ולהמשיך לעשות את אותם דברים שעשינו אבל תוך התייעלות ותוך קיצוצים פנימיים. לדוגמה, את רוב האנשים שפורשים היום מהסוכנות, מכל סיבה שהיא, אנחנו לא מחליפים. אנחנו מאיישים את התפקידים באנשים שכבר נמצאים בתוך הסוכנות. הרבה מאוד מהאנשים הבכירים בסוכנות היהודית מתבקשים לקחת על עצמם מטלות נוספות. ביקשנו מאדם שתפקידו מזכיר של חבר הנאמנים, לקחת אחריות גם על נושא של החברות. כלומר, אנשים יעבדו יותר קשה, אבל בסופו של דבר זה יביא אותנו להיות ארגון הרבה יותר יעיל, עם תקורות יותר נמוכות. אני מקווה שכשהדולר יחזור למה שהיה, נימצא במצב שבו נוכל לעזור יותר.

הבשורות הטובות מגיעות דווקא בזמן האחרון. ניקח לדוגמה את פדרציית ניו-יורק, שהיא הפדרציה הגדולה ביותר בעולם והתומכת מספר אחת שלנו.בין 30 מיליון ל-40 מיליון דולר בשנה מגיעים אלינו רק מפדרציית ניו-יורק. הם הצליחו לעשות קמפיין ולקראת שנת 2009 הם יעלו את התרומות ב-2% לעומת 2008. נכון שבינתיים אלה הבטחות ולא כולן מתממשות, אבל עדיין זאת אינדיקציה לחוזק של הקהילה היהודית שם, שרואה את החשיבות בדברים שאנחנו עושים פה ולא מוכנה לוותר למרות, שכפי שאתם יודעים, ישנם שם הרבה אנשים שהפסידו כספים.

בקהילה היהודית בבריטניה נערך ב-6.10 ערב התרמה. קיבלנו בשורה שהם הצליחו להגדיל את התרמות ב-2009 ב-8% לעומת 2008. אני באמת רואה אנשים שמבינים את החשיבות של עבודת הסוכנות היהודית. הם לא מוכנים לוותר. אגב, גם ראש ממשלת בריטניה עזר לנו שם. הוא בא לארוחת הערב והדגיש את החשיבות של מדינת ישראל וכל מה שאנחנו עושים.

דיברנו מספר פעמים בוועדה הזאת על המעורבות של ממשלת ישראל בעבודתה של הסוכנות היהודית. אני שמח להודיע לך, אדוני היושב ראש, שזה נושא פרי. ראש ממשלת ישראל לקח באופן רציני את הפרדיגמה החדשה, את יחסי מדינת ישראל והתפוצות, והיום אנחנו עובדים בצוותים משותפים כדי לקבוע איך ישראל תהיה מעורבת בעשרות השנים במה שקורה.

דיברנו פה בוועדה הרבה מאוד על התבוללות ועל נישואי תערובת. הבענו חשש שבעוד דור אחד או שניים כבר לא נצטרך לעבוד כל כך קשה כי כבר לא יהיה בשביל מי.אנשים בוועדה הזאת יודעים מה קורה ולכן זה מאוד מדאיג אותנו. היום ממשלת ישראל מוכנה להיכנס לנושא הזה יחד עם הסוכנות היהודית.

קחו למשל נושא לימוד העברית. בבלגיה ובדרום אפריקה, למשל, היו לומדים עברית בבתי ספר. לאט לאט אנחנו רואים שאנשים לא לומדים כי אנשים אומרים שממילא הילדים לא יעלו לישראל ולכן עדיף שילמדו יותר פיזיקה ומתמטיקה. אנחנו חושבים שחשוב שהדור הצעיר ילמד עברית.

לגבי ביקורים בארץ. אמנם ממשלת ישראל מעורבת בגדול גם ב"תגלית" וגם ב"מסע" יחד איתנו, אבל זה לא מספיק. אנחנו צריכים להביא לכך שעוד מאות אלפי צעירים יבואו לבקר בישראל. יש לנו במה להתגאות אבל אם הם לא יבואו הם יהיו מוזנים רק ממה שהם רואים בסי.אן.אן.

המחלקה לעליה וקליטה, היא הדגל הראשון והחשוב ביותר של הסוכנות היהודית. נמצאים פה פאולה אדלשטיין, יושבת ראש המחלקה, ואלי כהן המנכ"ל הצעיר והדינאמי, שמאז כניסתו לתפקיד הוא מנער כל פינה במחלקה, עושה עבודה יוצאת מן הכלל טובה.

אני שמח לבשר לך, אדוני היושב ראש, שגם בעזרתך קיבלנו דחיפה לנושא של דרום אפריקה וכבר אני יכול לספר לך שהשנה, לפי הנתונים שלנו, אנחנו נגיע בקרוב ל-100 עולים יותר לעומת השנה שעברה. אני מקווה שאנחנו נסגור על 350 עולים שיגיעו השנה מדרום אפריקה. בשנה הבאה, בעזרת השם, יגיעו 500 עולים. אלה אנשים שעולים מתוך בחירה. הם קודם בודקים במקומות אחרים כמו אוסטרליה, ניו זילנד וכדומה ומחליטים לבוא לישראל. יש לנו שם משלחת יוצאת מן הכלל טובה. הפעילות שאנחנו עושים שם היא מאוד משמעותית. במטוס העולים האחרון שהגיע משם, לקחנו את האנשים ליומיים במלון בירושלים. השיא היה בטקס בכותל. אין יפה מלהביא עולים לכותל.

אני רוצה לומר לחברי הוועדה שהישיבה שעשינו לגבי דרום אפריקה נתנה פירות, נכון?

אדוני היושב ראש, ללא ספק. לכן אמרתי שזה הבית שלנו, כי פה אנחנו זוכים לאוזן קשבת. לא אומרים שבחו של אדם בפניו אבל אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, שאתה באמת לוקח את תפקידך ברצינות וכל פעם שאנחנו מסכמים פה, אחרי יומיים אני מקבל טלפון ממנכ"ל משרד ראש הממשלה בטון מאוד פייסני.

זה גם חברי הכנסת.

לכן אנחנו בהחלט מצליחים ואני מקווה שהפירות של עבודתנו בנושא עלייה תישאנה פרי.


אני רוצה לומר עוד מילה לגבי המשבר הכלכלי. משבר כלכלי זה לא טוב ואף פעם אנחנו לא רוצים שהעלייה לישראל תהיה מתוך הכרח. אבל, יכול להיות שזה גם יעודד עלייה למדינת ישראל. זה יכול לעודד גם חזרת ישראלים. יש היום מאות אלפי ישראלים שנמצאים בארצות הברית. לצערנו, בחודשים הקרובים הרבה מאוד מהם יהיו מחוץ למעגל העבודה. ההערכה שלנו היא שבשנה הבאה נצליח בעלייה מארצות המערב בצורה מתוגברת.

גם החוק שקיבלנו פה - - -

יוצא מן הכלל. זה חוק חשוב, זה חוק חכם. יש לו גם השפעה פסיכולוגית גדולה מאוד. אנחנו משתדלים להביא את דבר החוק לידיעתם של כולם. אפילו אם אנשים לא מתעמקים, הם יודעים שיש מדינה שמאפשרת לבוא ולא צריכים לשלם מיסים על הכנסה שלא נוצרה פה.


השנה הגענו להסכם מחודש עם ארגון "נפש בנפש". אני באמת מאמין שיכולת של הארגון הזה, יחד עם התמיכה המאסיבית שלנו בכל עולה שיבוא לפה מארצות הברית, תביא לכך שנצליח להעלות את מספר העולים וזה שכרינו. אי אפשר לעמוד מנגד כאשר רואים שגוף הוא יעיל, מביא עולים. אין צורך להיחשף לכל מיני מריבות ועניינים שלא מן העניין. פה מדובר על עלייה.


על המלחמה בגיאורגיה כבר סיפרנו לכם. בישיבה האחרונה שאז הבאנו לפה עולה שהגיע בלילה ונרדם בישיבה.


יש לנו עוד שתי מחלקות בסוכנות היהודית, המחלקה לישראל והמחלקה לחינוך. המחלקה לישראל ממשיכה בפרויקט הדגל שלנו, "שותפות 2000". יש לנו 45 שותפויות ממוסדות ב-74 ערים במדינת ישראל. זה פרויקט נפלא. אנחנו קוראים לו People to People" ", אנשים מתחברים עם אנשים. יושב לו יהודי בסן דיאגו ויודע שהחבר'ה בשדרות ובאיבים הם החברים שלו. כשהוא בא לבקר הוא קודם כל בא לבקר אותם.


למשל, הקהילה בסן דיאגו תומכת בכפר הסטודנטים שלנו איבים. זה כפר סטודנטים ליד שדרות שמותקף כל הזמן בקסאמים. בתכנית "סלע" אנחנו מביאים סטודנטים אמיצים, שיבואו ויגורו שם בשדרות. ההורים שלהם גרים בברית המועצות לשעבר. קהילת סן דיאגו אימצה אותם. במשך 10 שנים, שנה שנה, הם תומכים בצורה משמעותית מאוד בקיום של כפר הנוער באיבים.


אנחנו מטפחים מאוד את הנושא של כפרי סטודנטים. המחלקה לישראל פעילה מאוד בקבוצות סטודנטים שמתיישבות בנגב ובגליל. לצערי הרב, כל ממשלות ישראל לדורותיהן נכשלו בנושא של ישוב הנגב והגליל. לא בגלל רצון רע אלא בגלל חוסר חזון או חוסר מעש או שניהם יחד. חבל שלא הבינו לפני 30-40 שנה שצריך קו רכבת מהיר מקרית שמונה עד ירוחם ולא עשו את זה. במקום זה השקיעו כל הזמן בעיירות פיתוח, כסף שירד הרבה פעמים לטמיון. אם היו לומדים איך התפתחה ארצות הברית, היו מבינים שבכל מקום שבו היתה רכבת התפתחה עיר. פה בנק, פה מסעדה קטנה, עוד כמה דברים, וכך התפתחה ארצות הברית.

בגלל זה יש לנו בעיות עם ערים בצפון. בנוסף, סגרו שדה תעופה בקרית שמונה.

היכולת של ראשי ערים בצפון להביא הייטק ותנופה היא מוגבלת. אם היו מחברים את קרית שמונה בקו רכבת אז בנסיעה של שעה ורבע אתה במרכז הייטק ברעננה. זוג צעיר היה קונה בית גדול בקרית שמונה במקום בית קטן ברעננה, דואג לחינוך של הילדים שלו ומפתח את המקום.


אנחנו עושים את זה בכפרי סטודנטים. אנחנו תומכים בכפרי סטודנטים, אני תומכים בקיבוצים חינוכיים כמו אשבל, כמו רביד, איילים. קבוצת סטודנטים שמונה כ-1,000 התיישבו בנגב ובגליל והמחלקה לישראל עוזרת להם בכך שאנחנו נותנים להם מלגות.


במחלקה לישראל יש לנו פרויקט דגל שנקרא "פותחים עתיד". זאת תוכנית שלוקחת 6,000 ילדים בנגב ובגליל. מדובר בילדים בסיכון ובילדים שנמצאים בסכנת נשירה ממערכת החינוך. יש לנו קרוב ל-400 נאמנים ,ברובם סטודנטים מבני המקום. אנחנו נותנים לסטודנט מילגה ללימודים ובתמורה הוא לוקח חבורה של 13 ילדים והוא האח הגדול שלהם. זה פרויקט יוצא מן הכלל. יש לנו הוכחות לגבי ההתקדמות של הילדים. כל אחד פה מבין שהחינוך הוא עתידה של מדינת ישראל.


שמעתי שבמערכות בחירות כל אחד רוצה להיות ראש ממשלה ושר חינוך, אז זכינו. עכשיו צריך שהוא ירצה להיות גם ראש ממשלה וגם שר קליטה.


לגבי המחלקה לחינוך. קשה מאוד היום לראות מאות אלפי צעירים שנמצאים בכל העולם ומתרחקים מאיתנו. אנחנו לא מגיעים אליהם. נמצא פה עמוס חרמון שהוא יושב ראש הוועדה לחינוך. זאת מחלקה שמנסה לחבר אלינו את הדור הצעיר. עמוס הוא גם יושב ראש החוויה הישראלית. זאת חברה סוכנותית שמביאה 35,000 צעירים מחו"ל למסגרות שונות בארץ. עיקר הבעיה היום היא לקרב את האנשים.


ניקח לדוגמה את גרמניה. בגרמניה גרים היום 200,000 יהודים. כל ה-200,000 יהודים האלה הגיעו מברית המועצות לשעבר. הם דוברי רוסית, הם חיים בגרמניה ב-92 מקומות שונים. הם מפוזרים לגמרי. אנחנו מדברים איתם על ישראל, הם עדיין חולמים על ברית המועצות לשעבר. הגרמנים משתדלים לתת להם פנסיה. זה דבר מאוד קשה. אנחנו נכנסנו, ובתרומות - - -

צריך להדגיש שיש גם את חב"ד שעושה עבודה.

נכון, עבודה יוצאת מן הכלל.


אנחנו מנסים לקרב את ה-2000,000 איש. אני אומר לכם שאנחנו, כעם היהודי, הולכים ומפסידים אותם. כיתתי את רגליי בכל העולם. אנשים נפלאים כמו לב לבייב, כמו זאב וולפסון ואילי הון אחרים עזרו לנו ובכסף הזה אנחנו מקרבים.


הייתי בגרמניה ופגשתי צעיר בגיל 24 שכל מה שהוא זוכר מסוף השבוע שסידרנו להם עם צעירים יהודים אחרים, שפעם ראשונה בחיים שלו הוא למד מה זאת הבדלה. הוא סיפר לי שמסוף שבוע הזה יצא שהוא יודע מה זה הבדלה.

פה בארץ יודעים מה זאת הבדלה?

לפחות בארץ יישארו יהודים.

אל תהיה בטוח.

זה נכון. סיפר לי מיליונר מארצות הברית שהוא רצה שהילד שלו יישאר יהודי והוא שלח אותו לארץ. הוא הכיר תיירת לא יהודייה משבדיה, הם התחתנו ועזבו. בסך הכל, הערבות היחידה לאדם שיישר יהודי זה פה בישראל, עם כל הצרות שלנו.


אני יכול לספר לכם שהמחלקה לחינוך עוסקת במחנות קיץ. מעט מאוד מהציבור הישראלי יודע שבכל שנה אנחנו שולחים כ-1,500 צעירים אחרי צבא, הטובים ביותר, למאות מחנות קיץ בארצות הברית. זאת החשיפה הראשונה של אותם ילדים שבאים למחנות קיץ עם צעירים ישראלים. הם רואים צעירים אחרי שירות צבאי, זה מנגן בגיטרה, זה משחק כדורסל, זה עושה סקי על המים. מתוך 10,000 שמגישים בקשה אנחנו בוחרים 1,500 והם מביאים את דבר מדינת ישראל. זאת פעילות יוצאת מן הכלל יפה שאנחנו עושים אותה.


יחד עם משרד החינוך החלטנו על פרויקט ל-60 שנות ישראל. 60 מורים מצטיינים יצאו לשליחות בחוץ לארץ. זה גם דבר מאוד חשוב. המורה הישראלי מביא משהו אחר לגמרי, זה מביא את דברה של מדינת ישראל. המורים הללו ילמדו בבתי ספר יהודיים.


הייתי בדרום אפריקה ופנה אלי מנהל בית הספר היהודי בקייפטאון וביקש שאדאג שיתגברו את לימודי העברית ושנשלח עוד מורים ישראלים. סוף סוף מישהו שמבקש את זה.


פרויקט הדגל של המחלקה לחינוך היא תכנית "מסע", שמשותפת לממשלת ישראל ולסוכנות היהודית. אנחנו מביאים 8,500 צעירים לשהות של שנה בארץ. שנה זה סיפור אחר לגמרי. זה לא לטעום אלא זה להיות פה, ללמוד את השפה, להכיר חברים. אנחנו משקיעים בפרויקט הזה הרבה מאוד כסף. למרות הקיצוצים עליהם סיפרתי קודם, אנחנו עושים כל מאמץ כדי לא לגעת בפרויקט הזה. אני מקווה שנצליח. אנחנו נלחמים על כל אגורה. למי שלא יודע, "מסע" זה תכנית מטריה שבתוכה יש 155 תכניות שונות. כלומר, כל צעיר יהודי שרוצה לבוא לארץ, אנחנו מוצאים לו את התחום שמעניין אותו. זה פרויקט מאוד חשוב ואני חייב לציין את ממשלת ישראל על השותפות.


מאז המלחמה השקענו למעלה ממיליארד שקל בגליל ובנגב. אלה כספים שניתנו לנו על ידי תורמים נפלאים ל-UJC ולקרן היסוד לאחר המלחמה. אנשים הבינו את המצב שנוצר ובכסף הזה אנחנו הצלחנו לתת הרבה מאוד תכניות של חינוך. הצלחנו לתת הלוואות לעסקים. 200 כבר קיבלו מאיתנו הלוואות בתנאים נוחים כדי לפתח את הכלכלה.


יש לנו קרן לנפגעי טרור. זה גם דבר שהציבור לא יודע עליו. הסוכנות, עוזרת במשך שנים לאותם אנשים מוכי גורל, בשקט ובצנעה, בצורה מכובדת. עד היום טיפלנו ב-700 נפגעים של פעולות טרור שמגיעים אלינו. יש לנו ועדה בראשותו של השופט בדימוס, משה קמה. היא עושה בשקט עבודה כדי לעזור לאנשים ובכך היא מבטאת את הרצון הטוב של יהדות התפוצות לעזור לאותם אנשים.


אני מקווה שנצליח למצוא דרכים נוספות כדי להגביר את ההכנסות. אחת הדרכים היא בעזרת הפילנתרופיה הישראלית. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, שכל יום אני קורא בעיון רב את העיתונים הכלכליים. מי שלא מצליח, אני מאוד מצטער בשבילו. מי שמצליח, למחרת אני אצלו ומסביר לו שאנחנו צריכים להיות שותפים בהצלחה. אני חייב להגיד לך שיש התעוררות יוצאת מן הכלל של פילנתרופים ישראלים שמוכנים לקחת אחריות על מה שקורה פה. אנחנו מדינה צינית ולכן כשאני מספר שמישהו תורם אז שואלים מה יוצא לו מזה. עצם השאלה פוגעת כי אותם אנשים נפלאים לא צריכים שייצא להם משהו ומה שיוצא להם זה שכר מצווה מצווה. הם רואים שהם עושים דבר טוב וזה משמח את ליבם.

הם מקבלים הקלות ממס?

יש, אבל הסכומים לא משמעותיים. פה לא מדברים על סכומים אלא כבוד לאנשים שנותנים.

יש סעיף 46, שהם יכולים להכניס את זה ואז יש כאלה ששווה להם וכאלה שלא.

נוחי דנקנר החליט מהיום הראשון למלחמה לתרום 100 מיליון שקל בשנה. הוא עושה את זה כבר שנתיים ברציפות, והכל ברוח טובה. קחו, למשל, את אבי נאור ואת המעורבות שלו ב"אור ירוק". הוא נלחם בתאונות דרכים, הכל לבד, הכל מכספו ויש לו רק עגמת נפש ממה שקורה פה. בכל זאת, הוא לקח את הנושא של ילדים בסיכון והוא עובד איתנו. יש לנו כפר נוער שנקרא "רמת הדסה". 5 שנים אנחנו שותפים שם יחד עם אבי נאור. הילדים שלומדים שם הם ילדים בסיכון שלא היה להם כל סיכוי לעשות בגרות. לדעתי, הממוצע שם היום, יותר גבוהה מרעננה. זה לא יאומן. אני אומר לכם, זה פלא חינוכי שקרה במדינת ישראל. איך זה קרה? ברגע שיש אדם ברמתו של אבי נאור, יחד עם גוף כמו שלנו שמשתף פעולה, אנחנו מצליחים לעשות פעילות בלתי רגילה. מאות ילדים חייבים את החיים שלהם לאותו אדם שמוכן להקדיש. מנהל בית הספר שם הוא משה צין, שהיה תת אלוף. הוא החליט שייעודו הוא בתחום החינוך. הוא לוקח את התלמידים אחד אחד ועוזר להם. רמת ההתגייסות של הילדים האלה לצה"ל היא לא תיאמן.


יש לנו כפר נוער "קרית יערים" ליד ירושלים. לפני שנתיים שלוש עמדנו לסגור את כפר הנוער. תראה מה קורה היום בקרית יערים.


אלה דברים שנוגעים באושיות החברה הישראלית ואני שמח הסוכנות היהודית נמצאת בעשייה.


לסיום, אדוני היושב ראש, פרויקט מאוד חשוב שזוכה לאהדה גם פה בוועדה והוא "פרויקט נתיב". עד עכשיו לקחנו 3,000 צעירים בעיקר מחבר העמים. הצבא מוכן לשחרר אותם לשלושה חודשים. רוב האנשים באים מפעילות קרבית ובכל זאת הצבא מוכן לשחרר אותם. הם באים אלינו לסוכנות היהודית, לקריית מוריה בירושלים. במשך 3 חודשים הם עוברים קורס ביהדות ועוברים חוויה של קירוב. אני שמח לראות שהרבה מהמשתתפות הן נשים. הן רוצות להיות יהודיות על פי ההלכה כדי שגם ילדיהן יהיו כאלה. אחר כך, כל מי שרוצה, על פי רצונו החופשי, יכול להשלים עוד קצת ולגשת לבית דין. בית הדין הוא בית דין ברוח בית הילל. אלה לא אותם בתי דין שמחפשים להכשיל אלא מדובר בבתי דין שמבינים את המעמסה שיש עלינו. הם מבינים שיש פה אלפי אנשים שמוכנים להתנדב ולסכן את חייהם. אני בא לדבר עם כל קורס שנפתח ואני מסביר להם מה ההבדל בינם לביני. אני נולדתי פה בארץ. בגיל 18 הלכתי לצבא כי קיבלתי צו. אותם ילדים בחרו לבוא לארץ. הם בחרו לשרת ביחידות משמעותיות. הם מסכנים את החיים שלהם.


כראש עירית רעננה אני זוכר ילד מאוקראינה שהתגייס לצבא ונהרג בפעילות קרבית. איכשהו איתרנו את האמא שלו שם והבאנו אותה. כל אחד מבין מה זה שאמא באה בדמעות שהילד היחיד שלה נהרג ומתחיל הויכוח איפה קוברים אותו. מזל שיש לנו אנשים טובים כמו יואל אזרזר, שהוא חבר של הרב גפני, שמצא לנו דרך איך אפשר גם לחיות עם ההלכה וגם להביא אותו לקבורה בצורה מכובדת. הפרויקט הזה של נתיב מביא הרבה מאוד כבוד. אני שמח שגילינו תורמים שתורמים לנו מיליוני דולרים ומאפשרים לנו להמשיך ולהגדיל את הפרויקט.

מה עם נעל"ה?

אנחנו ממשיכים עם נעל"ה. היום אנחנו נמצאים במשא ומתן עם הממשלה. אולי אדוני יכול לעזור לנו קצת כי אנחנו נמצאים במצוקה. נאמר "זכרתי לך חסד נעוריך". כבר 60 שנה אנחנו עוזרים למדינת ישראל, תורמים ומביאים. עכשיו יש לנו תקופה קצת קשה. אנחנו מעוניינים להמשיך את הפרויקטים שאיתם אנו שותפים עם הממשלה. אני מדבר על פרויקטים כמו מנהל הסטודנטים ונעל"ה, אנחנו רוצים להמשיך את הפרויקטים כי הם חשובים.


נוכל לעשות זאת אם נצליח להגיע להבנה עם הממשלה שלפחות בשנה שנתיים הקרובות, עד שהדולר יחזור, יעזרו לנו קצת. יש לנו השקעות אדירות. לדוגמה, במנהל הסטודנטים אנחנו משקיעים קרוב ל-10 מיליון דולר בשנה. אנחנו משקיעים בזה כבר 25 שנה כמו שעון. אנחנו רוצים לעשות את זה, זה מאוד חשוב. משרד הקליטה מנהל את זה יחד איתנו ואנחנו רוצים להמשיך ולא רוצים לפגוע בסטודנטים. כל פעם שאני פוגש את סטנלי פישר אני מבקש שיקנה עוד דולרים, שישים עוד 50 מיליון. כל 10 אגורות שהדולר עולה, בשבילנו זה עוד 3 מיליון דולר שנוכל להפנות לפעילות.


אני מודה לך אדוני היושב ראש.

לגבי פרויקט נתיב, לא מדובר רק בחיילים שאינם יהודיים על פי הלכה ומבקשים לעבור תהליך גיור. הרבה מאוד מהם הם יהודים על פי ההלכה שמבקשים לחזק את הזהות היהודית שלהם.

ביקרנו שם וראינו.

התחננו וביקשנו שהם יהיו ביחד.

יושב ראש הסוכנות הזכיר פה את עמותת "נפש בנפש". מנכ"ל "נפש בנפש", איך מתפתח הקשר ביניכם?

אני רוצה לברך את יו"ר הסוכנות היהודית על הפעילות המבורכת. אני חושב שמה שתיארת בחצי שעה האחרונה אינו מפרט מספיק את הפעילות הענפה שאתם עושים.


ההסכם שהגענו אליו עם הסוכנות היהודית הוא הסכם טוב. שיתוף הפעולה מתקדם בצורה יוצאת מן הכלל. אנחנו ארגון קטן לעידוד העלייה מצפון אמריקה, היא הפעילות שזורעת את הזרעים. כאן אנחנו יכולים להיכנס כארגון ולהכניס לאנשים את המילה עלייה. אנחנו רואים שהביקור בארץ הוא הגורם המשפיע בותר על החלטת אנשים לעלות ארצה. זה הגורם הכי משפיע לעתיד העלייה בשנים הקרובות. אנחנו מבקשים לחזק את הסוכנות ושלא יהיה קיצוץ בתכניות שמעודדות עלייה ארצה אחרת, נרגיש את זה בשנים הקרובות.


אנחנו גם מעריכים את ההתמודדות של הסוכנות מול הקיצוצים, כתוצאה מהמשבר הכלכלי וגם ממצב הדולר. אנחנו מאוד מעריכים את המאמצים של מנכ"ל הסוכנות מר ויגדור ושל מנכ"ל מחלקת העלייה, אלי כהן, שעושים מאמצים אדירים על מנת לשמר את הקיים ואפילו לשפר את הפעילות של הסוכנות תחת אילוצים מאוד קשים של המצב הכלכלי. אנו מודים לכם.

האם אחרי החוק יש תזוזה?

בחודשים האחרונים, עם פרוץ המשבר הכלכלי בצפון אמריקה, אנחנו מקבלים המון התעניינות. השאלה הגדולה היא, האם ההתעניינות הזאת תתורגם לעלייה? זה שאנשים שוקלים עלייה זה עדיין לא אומר שהם יעלו. בקיץ 2009 נדע האם באמת אנשים מסוגלים לעלות. אנחנו עדיין לא יודעים מה תהיה ההשפעה על המשק הישראלי ועל התעסוקה. עדיין קצת מוקדם מידי לומר, אבל מבחינת התעניינות, ההתעניינות גברה מאוד.

שיתוף פעולה בין שני גופים כאלה זה דבר חשוב מאוד.

אנחנו יושבים עם אנשי הסוכנות בהרבה ישיבות. טוב שפעם בתקופה אנחנו מקיימים ישיבה מיוחדת כדי לשמוע מהם סקירה וגם לדון ביתר פירוט בנושאים שחשוב שהוועדה תתייחס אליהם.


מאז שהכרתי את הפעילות בוועדת העלייה והקליטה, יש לי הרבה מאוד תשבחות לסוכנות היהודית. תמיד עולות השאלות מה תפקידה של הסוכנות? האם צריך אותה? האם מדובר בבזבוז כספים? ושאלות נוספות. אני מכיר את הביקורת ואת המקטרגים. בינתיים אני לא רואה שהמקטרגים מציעים משהו אחר במקום והם גם לא אומרים מי ייקח על עצמו הנושא. עם כל הכבוד, ממשלת ישראל לא לוקחת על עצמה את הדברים. הסוכנות מביאה לארץ עולים ופה הם נתקלים בבעיות קליטה.


אני שומע שלקחתם על עצמכם תחומי עשייה נוספים ולכן אני חושב שצריך לעודד אתכם להמשיך בעשייה החשובה. יחד עם זאת, תמיד צריך לבחון האם ניתן לשפר את הפרויקטים וליצור אחדות בעם ישראל כי אתם מייצגים את עם ישראל. זאת סוכנות של עם ישראל.


הזכרת את הפרויקט לזהות יהודית. לדעתי זוהי תוכנית מאוד חשובה. אם לא יהיו יהודים בחוץ לארץ, לא יהיה את מי לעלות. לצערנו ההתבוללות היא עובדה קיימת. הלוואי שזה יצטמצם. כל הגופים שנמצאים היום בשטח הם הנציגים של מדינת ישראל שיביאו לשם את דבר היהדות.


ישנה גם מחלוקת איזו יהדות להביא וצריך למצוא קונצנזוס מהי הזהות היהודית אותה אנו רוצים להציג. לא תמיד הם מבינים את הפלגנות שיש בתוכנו, פה במדינת ישראל, לגבי כל מיני דברים. אנחנו חושבים שהסוכנות יכולה להגיע לשפה משותפת עם גורמים שונים במדינת ישראל כדי שכולם יעמדו מאחריכם ויגידו שהזהות היהודית הזאת מקובלת.


יש לברך אתכם על שתוף הפעולה שיש לכם עם ארגונים כמו "נפש בנפש". ביקרנו אצל שניכם וראינו את הגלובל סנטר שלכם ושלהם. ראינו שזה חוסך לכם תקציבים של שליחים בשטח וגם נותן לעולה הכנה מתאימה. עולה שמגיע מוכן לארץ נתקל בפחות בעיות. מבחינה טכנולוגית, אפשר היום להגיע לעוד מקומות בעולם שעדיין לא הגיעו אליהן. לא תמיד זה עניין של כסף. אפשר למצוא מממנים שגרים בקרב היהודים שחיים באותן מדינות. אולי אין להם אינטרס להגיע לארץ, אבל אפשר למצוא ביניהם יהודים שיסייעו למימון.


אני רוצה לציין את השיתוף שהיה ביניכם ובין נתיב ומשרד הקליטה בנושא גיאוגרגיה. אחרי שהיית פה נסעתי גם לשם. זה מראה כמה שעם ישראל יודע להתאחד יחד. אני מקווה שלא יהיו הרבה מבצעי חירום אבל אז אפשר לראות את התוצאות הטובות ולראות שאנחנו מאוחדים כעם ולא כפלגים שנלחמים אחד בשני. אני משבח את הצוות שלכם בגיאוגרגיה. ביקרתי שם וראיתי את הפעילות שאתם עושים שם. פגשתי שם אל אלכס וגם חברים של "נתיב".


אני יכול רק לאשר שאין להם כסף. עם כל זה שאין כסף, זאת לא סיבה להפסיק פעילות. תמיד אפשר למצוא תכניות שהן עדיין אטרקטיביות, שהסוכנות היהודית היא זאת שתרים את זה ולא אף אחד אחר. אני לא רואה גוף בממשלת ישראל שיירתם לפרויקטים האלה כי יגידו שיש מספיק צרות פה במדינה.


לכן, אם אתם צריכים עזרה של גופים נוספים, שהם לאו דווקא ממשלתיים, אני חושב שהיוזמה צריכה לבוא מכם. אני מאמין שאם תגלו שיתוף פעולה, כמו במבצעי החירום, יעריכו אתכם ולא יראו בכם מתחרים.


אני באמת חושב שמגיע לכם יישר כוח. לגבי התקציבים, כל העולם סובל כרגע.

זאב ביילסקי ייבחר לכנסת הבאה, יהיה שר בממשלה.

את זה אני לא אמרתי. אני לא יודע אם הוא החליט. אם הוא יחליט להגיע לפה, הוא יגלה כמה שאין פה כסף.

הוא יגלה שיש כסף רק מעבירים אותו למקומות לא נכונים.

אני חושב שוועדת עליה היא באמת הוועדה הנכונה. בוועדה הזאת שיתפנו פעולה ועשינו ככל שיכולנו. מגיע לכל הצוות שלכם יישר כוח.

אני מברכת את פעילות הסוכנות ואת יו"ר הסוכנות. אנחנו בכנסת מאוד מעריכים את התכניות של "נתיב", של "נעל"ה" ושל "נפש בנפש". לי מאוד חסרה תכנית כמו "נפש בנפש" בברית המועצות. שם יש מיליון איש, יש שם צרות בכל התחומים. צריך לעשות עידוד נכון ואני חושבת שאפשר להביא לכאן עוד 100,000 נפש. אני לא חושבת שזה קשה לעשות אבל כנראה שמישהו צריך לחשוב על זה בכובד ראש.


עכשיו זה השבוע האחרון של הקדנציה הנוכחית ואני רוצה לציין ששיתוף הפעולה בין הסוכנות לוועדת העלייה והקליטה היה למופת.


במעבר חד. אדוני היושב ראש, במליאה היתה מהומה בגלל העלייה. למה? כי שרת החינוך יחד עם השר לגמלאים ויחד עם הממשלה החליטו שמשרד החינוך מעביר את האולפנים ללומדי עברית מבוגרים למשרד הגמלאים. אנחנו הפוליטיקאים שיושבים פה יודעים שיש ספק גדול אם משרד כזה - - -

היתה פה ישיבה בנושא. אנחנו היינו נגד ושלחנו מכתב. התחייבו פה שזה יישאר במשרד החינוך.

בניגוד מוחלט למה שהיה, הוחלט כאן בוועדה, ובמלחמה שעשינו היושב ראש וחברי הכנסת, התקבלה החלטה.


אישית, פניתי היום למני מזוז היועץ המשפטי של הממשלה ואמרתי שאפשר לכתוב מכתב לא רק בתחום המדיני אלא גם בתחום החברתי. לעשות דבר כזה שהכנסת לא תצביע. חבר הכנסת מלכיאור היו נגד ואני מבקשת לטפל בזה.


אדוני היושב ראש. אני אצבע אחת ואתה וועדה. תחשוב לאן ולמי אתה יכול לפנות מפני שאנחנו לא יכולים לתת בימים האחרונים של הכנסת 17 יהרסו מערכת שהמדינה בנתה במשך שנים. אנחנו יודעים שמצד משרד החינוך זה פוסט ציונות, לזרוק לכל הרוחות את המערכת של האולפנים. מצד העלייה, זה הפסד גדול, שאנשים לא יכולים. מצד מפלגת גיל, אני חושבת שזה צעד מאוד לא נכון בזמן הבחירות.

אני בהחלט מצטרפת לדברי כל קודמיי. בואו נאמר את האמת, הסוכנות קיימת עוד לפני קום מדינת ישראל. כמו שאתם יודעים, אני גם הייתי עולה חדשה. באתי לארץ בשנת 1946.
כשהגענו לקפריסין, הסוכנות טיפלו בנו. אני חושבת שאנחנו צריכים לברך את מדינת ישראל שיש לה גוף כזה כמו הסוכנות היהודית. עם כל הקשיים שהם נתקלים בהם, קשה להגיד שקל להם. הראשונה שטיפלה בעם היהודי לאחר השואה היתה הסוכנות היהודית. זה לא היה קל, עם כל העליות שבאו לארץ. שהיו עוד יותר גדולות מאשר היום. מדינת ישראל מנתה אז 600,000 תושבים. רוב היהודים הגיעו לארץ דרך הסוכנות היהודית.


אני חושבת שצריך לברך אותם, גם אם לפעמים הם טועים. אדם שעושה טועה ואנחנו יודעים את זה. לא יכול להיות שאדם שעושה ללא הרף לא יטעה. גם כשהם טועים במשהו, מגיע להם יישר כוח על כל המפעל הציוני הגדול הזה שנמשך יובלות.


אנחנו נברך אותם ואת היושב ראש שימשיכו בעבודתם ונעזור להם ככל שנוכל. לממשלת ישראל אני מאוד מייעצת שיבואו לקראתם בכל הדברים המבוקשים על ידם כדי שחס וחלילה זה לא יתפרק.

אני שמח שהישיבה הזאת מתייחסת לחלק השלישי של שם הוועדה כי כאן אנחנו מדברים על התפוצות. למרות שבסוכנות היהודית יש מחלקה לישראל היא מטפלת בתפוצות.


יש 3 ארצות בלטיות והיתה נציגות של הסוכנות היהודית בריגה. עד כמה שאני יודע, הסוכנות סוגרת את הנציגות. ההחלטות אולי מוצדקות והן כורח המציאות אבל אני שואל איך יטפלו בבתי ספר יהודיים בטאלין, בריגה ובוילנה? איך הדבר יטופל.

מי אדוני?

אני מנכ"ל האגודה לחקר תפוצות ישראל וגם יושב ראש איגוד לאטביה ואסטוניה בישראל ולכן אני שואל על תחום הפזורה שקרובה לענייניי.


האגודה לחקר תפוצות ישראל מפיקה הרבה חומר בשפה הרוסית. אני יכול להציע לפזורה הגדולה שיושבת בגרמניה ספרים בשפה הרוסית שכולם בתחום יהדות, ישראל, מסורת ישראל. בנושא הדת אנחנו לא עוסקים ובזה עוסקת חב"ד.

יש עוד כמה ארגונים.

יש בהחלט עוד כמה ארגונים ואני מכיר אותם ומוקיר אותם.


אני יודע שאנחנו בעידן המחשב, אבל עדיין אלה שיצאו מברית המועצות הם עם הספר והם מורגלים לקרוא. בזמנו הסוכנות היהודית רכשה מאיתנו הרבה ספרים. עכשיו לא צריך לשלוח אותם לחבר המדינות כי יש די והותר.


יו"ר הסוכנות דיבר על גיוס כספים ואני שמח לשמוע שיש גידול של 2% בפדרציה של ניו-יורק ו-8% בבריטניה, אבל אני יודע שאלה רק הבטחות. בזמנו עזרתי לסוכנות להפוך הבטחות למזומנים ואני מוכן תמיד למשימה.

אני יודע שבברית המועצות לשעבר ובאוקראינה יש יהודים אשר מוכנים גם במצב של היום, כאשר הבורסה שם נפלה יותר מאשר במקומות אחרים, לתת ולהשתתף במאמץ שלנו. השאלה, האם ובאיזה מידה הסוכנות מגייסת תרומות מנדבנים יהודיים בחבל כדור הארץ הזה?


לגבי פרויקט נתיב. האם משתתפים בו אלה שאינם יהודים, שאבותיהם יהודים או סבים יהודים, או כאלה שבכלל אין להם קשר ליהדות אלא הם נמצאים לפי כוח חוק הכניסה?


אגב, הספרים שאותם הזכרתי קודם, הם יכולים להועיל גם להם.

לגבי בתי הספר יש לנו פרויקט עם ממשלת ישראל שנקרא "חפציבה". יושב כאן עמוס חרמון, שבשנה שעברה ניהל קרב מאסף כדי לא לפגוע בבתי הספר. עמוס, אתה רוצה לומר משהו לגבי בתי הספר?

שמעתם על ההיערכות המחודשת שלנו בברית המועצות לשעבר, מבחינת מספר השליחים. אנחנו לא נפקיר את המדינות הבלטיות. לא יהיה נציג קבוע אבל יש בהחלט יש שם מורים שלנו וישנה התעוררות מאוד גדולה דווקא במדינות הבלטיות. חלק מהמורים שלנו ישמשו בתפקיד הנציגים שלנו. הם לא שליחי הסוכנות היהודית אלא מורים שעברו הכשרה גם במחלקה לחינוך וגם במשרד החינוך, להורות יהדות, ציונות ועברית בברית המועצות ובמדינות הבלטיות. אחד מהם, כנראה, ייצג את האינטרסים בתחום החינוכי.


הלוואי ויכולנו שיהיו נציגים בכל קהילה מעל 2,000 יהודים אבל בכל מקרה אין לנו כוונה להפקיר. אנחנו רואים פוטנציאל מאוד גדול בדור הצעיר במדינות הבלטיות.

לגבי ההבטחות. גם בפוליטיקה זה כך. כשאתה הולך ברחוב אומרים לך שיבחרו אותך ושאין לך מה לדאוג. גם בתרומות יש לפעמים אנשים כאלה. אני אשמח מאוד אם תעזור לנו להפוך הבטחות למציאות. הפילנתרופיה בברית המועצות לשעבר נמצאת בעיצומה. קרן היסוד, שהיא הזרוע שאוספת כספים עבורנו בכל העולם מלבד ארצות הברית, מחוברת שם חזק מאוד. רק לאחרונה זכינו לביקור של אחד האנשים המשפיעים שם, חבר בפרלמנט. לקחנו אותו לכפר הנוער "בן יקיר".

האם אתה יודע בראש איזה ארגון הוא עומד?

אני יודע. בוא אגיד לך משהו. הלוואי ויום אחד אוכל לבחור ממי אני אקח. מספיק שהאדם יהודי, רוצה לעזור ולתרום. הלוואי שיהיו הרבה כאלה ושתהיה לי עבודה רק לבדוק מאיזה ארגון הוא. הוא תרם לנו ספר תורה וסכום משמעותי. למחרת לקחנו אותו לכפר נוער אחר והוא תרם לנו פי 4.


ישנה שם התעוררות גדולה בתרומות אבל המשבר הכלכלי לא פסח על המקום הזה. מדינה שהיתה בתנופה בלתי רגילה עם מחיר של חבית דלק שירדה ל-67 דולר ועם מיליוני מטר מרובע שאנשים הנפיקו בבורסה והכל קרס. גם שם תהיה לכך השפעה ונצטרך לעבוד קשה מאוד.


לגבי פרויקט נתיב. פרויקט נתיב מעוניין לקרב אנשים. אנחנו לא בודקים מי דור שלישי ומי דור רביעי. אחת הבעיות במדינת ישראל היא הנושא של יהודי על פי ההלכה כמשמעותו בחוק. אנחנו יצרנו פה מדינה יהודית. כשהייתי שליח עלייה צעיר בדרום אפריקה דיברתי לציבור
ושכנעתי אותם לעלות לישראל. הייתי נוהג לומר להם שאם היתה מדינה יהודית אחרת, הייתי ממליץ להם ללכת למדינה האחרת כי ארץ ישראל נקנית בייסורים. אם כבר הגיעו לפה אנשים והם משרתים בצבא, אנחנו יכולים לחזק אותם. אחת הבעיות במדינת ישראל היא החיזוק והמשמעות למה אנחנו פה.

ישנו יהודי, אחד הצדיקים בדור הזה בשם מרק בלסברג, שיצר את פרויקט "מבראשית". עכשיו הוא יצא בפרויקט שנקרא "מסע ישראלי". הוא לוקח תלמידי יא' מבתי ספר לא דתיים לביקורים בירושלים. הוא גילה שחלק גדול מהם כלל לא היו בירושלים, ואלה שהיו בירושלים לא היו בכותל. אני נוסע לניו יורק ושואל את היהודים למה הם לא באים לבקר פה ואז הם ישאלו אותי: כמה תלמידים מרעננה לא היו בירושלים? תתחיל קודם עם רעננה.

לכן שאלתי כמה יהודים יודעים הבדלה.

נכון. אין ספק שצריך לחזק. הפרויקט של נתיב נועד לחזק את המשמעות שלנו כיהודים פה במדינת ישראל. לכן אנחנו לוקחים לא רק את אלה שמתגיירים אלא גם את האחרים. מזלנו שישנם יהודים שמבינים את זה ותרמו לנו כל כך הרבה מיליונים שמאפשרים לנו להפעיל את הפרויקט.

רעות, את היית מדריכה שם, את יכולה לספר?

מגיעים חיילים ל-7 שבועות לקורס. בקורס משתתפים יהודים ולא יהודים. בקורס הם לומדים מה זאת יהדות. מדברים על הקשר ליהדות. אף אחד לא מכריח אותם לקחת חלק בדברים האלה, הם פשוט לומדים מה זאת הבדלה, מה זאת שבת. במהלך הקורס הם חווים שתי שבתות. הראשונה שבהן היא שבת היכרות, שהיא בתחילת הקורס. יחד עם המדריכים ועם צוות המורים הם לומדים איך פותחים סידור, מה כתוב בסידור. חלקם מחזיקים בפעם הראשונה את הספר הזה. בסוף הקורס הם מתארחים אצל משפחות יהודיות דתיות שומרות שבת בישובים בכל הארץ. רובם חוששים בהתחלה מהשבת הזאת אבל מסתבר שהשבת הזאת היא החוויה הכי גדולה בקורס הזה. חלקם נשארים בקשר עם המשפחות, גם אם הם לא בוחרים להמשיך בתהליך הגיור. המשפחה שלי אירחה כמה חיילים כאלה. אני גרה ברמות בירושלים ואנחנו נמצאים בקשר הדוק עם הרבה חיילים שמהסיבות שלהם בחרו לא להמשיך בתהליך אבל הקשר שלהם למשפחה זה הקשר למשהו יהודי בארץ במהלך היום יום.

אני רוצה להגיד לך רעות שהתקבלת לסוכנות היהודית.

במהלך הדרך נתקלנו בכל מיני אנשים טובים שעושים שליחות בלי שהם מתכוונים לזה. אפילו שיש קיצוצים בכסף, אסור לעצור את הפרויקטים. תמיד יימצאו יהודים טובים שיהיו מוכנים להתנדב. אם יש חבר'ה נפלאים כאלה, שעברו תהליך ויכולים לייצג, הפעילות הזאת צריכה להימשך.

ראיתי מה חבר הכנסת מיכאלי עשה בגיאוגרפיה בלי כסף וזה מעודד אותי.

אני מתנצל שלא הייתי בסקירה. עשיתי שיעורי בית לפני הישיבה - - -

זאב, אני מבקש שתהיה סבלני ובלי הרבה ביקורת. זאת ישיבה אחרונה במתכונת שלנו. אני יודע שאתה אוהב ביקורת.

שאלה ראשונה שרציתי לשאול היתה בעניין נעל"ה אבל אני מבין שענית על כך. רציתי להביע את דאגתי ותקוותי שבכל זאת הפרויקט לא יפגע או שיפגע בצורה מינימאלית. במצב היום הפרויקט הזה הוא אחד מהקטרים לעלייה. כל פגיעה תגרום לתגובת שרשרת גם בפן התקציבי. העלייה תרד, יהיו פחות תרומות לסוכנות וכו'. זה בור שאם נכנסים אליו יהיה קשה לצאת ממנו.


הדבר השני שמדאיג אותי, ועלה פה מספר פעמים בוועדה וזאת הסוגיה של הוראת עברית. אמנם מדובר בתקציבים קטנים אבל נוצר הרגל בסוכנות שכשחותכים, ואני מבין שצריך לחתוך בבשר החי בכל כיוון, זה אחד הדברים שנופלים. רציתי לשמוע ממך מה הולך לקרות עם זה? בעיניי, אם יש תשתית לסוכנות בחבר המדינות, שיש לה משמעות ציונית לטווח ארוך, זה הנושא הזה. הייתי חותך בדברים אחרים לפני זה.

אני מודה לך על השבחים שהרעפת על הסוכנות. מכיוון שאנחנו יודעים את עמדתך בקשר לאולפנים, החלטנו בדיון מיוחד שלא לקצץ בנושאים האלה, כדי לחסוך את הביקורת שלך.

אחרי המשפט הזה אני יכול ללכת הביתה.


אני מבין שהנושא של העברית יישמר.

אנחנו שומרים את זה. בנובמבר אנחנו הולכים לאשר את תקציב הסוכנות לשנה הבאה. זאת תהיה פעם ראשונה שבה נגיד להנהלה ולחבר הנאמנים שאנחנו לוקחים לעצמנו את הרשות לבדוק את עצמנו כל חודש בשנה הבאה מכיוון שבעידן כזה של אי ודאות. אנחנו יכולים לשבת בנובמבר ולאשר תקציב אבל פתאום אנחנו רואים שינוי ואנחנו צריכים לבדוק.


בתחילת דבריי דיברתי על כמה זה חשוב. אנחנו מקימים עכשיו בית ישראלי בבודפשט. איתרנו מבנה ועוד מעט אנחנו מתחילים לשפץ ולבנות. קיבלנו תרומה נדיבה מאוד ממוטי זיסר, שמרכז הפעילות שלו היא בהונגריה. הבית הישראלי הזה יהיה בית ללימוד עברית. שם יפעלו "תגלית", "מסע", תנועות נוער וגם לימוד עברית. אנחנו בהחלט מבינים את החשיבות ואנחנו לא נקצץ.


אם ישתנה המצב, הדולר יתחזק, התרומות תגנה כפי שאנחנו רוצים, אז נפגוש את המצב החדש עם הרבה פחות כוח אדם, הרבה יותר רזים, הרבה יותר גמישים ויעילים, ואז נוכל אפילו להגביר את הפעילות שלנו. המטרה שלנו בשנים האחרונות היא להקטין את כוח האדם ולהגביר את הפעילות.

הסוכנות היהודית עובדת באופן מסורתי עם 3 מחלקות עיקריות. היום אנחנו מצמצמים כל מיני פונקציות שהיו נילוות לכל מחלקה ומרכזים את זה במקום אחד. אותם דברים לא יפגעו בפעילות אבל יעשו אותנו גוף יותר יעיל ועם אנשים טובים יותר. אני מקווה שנוכל לעשות את זה.


אני רוצה להציג את גיל ליטמן, דובר הסוכנות החדש. הוא מהרדיו והוא הרכש החדש של הסוכנות היהודית. עבדנו קשה מאוד כדי להביא אותו אלינו.

ממילא סוגרים את רשות השידור.


אני רוצה לחזק את העניין של האולפנים. היה מעניין לראות בטביליסי, שבאותו יום ישבו 40 תלמידים בוגרים והפוטנציאל שלהם לעלייה הוא הרבה יותר גדול מאלה שאינם מחוברים לשפה ולעברית.

הייתי בביקור במוסקבה אצל הרב ברלזר. הוא לקח אותי לראות את האולפן. ראיתי שיושבים 30-40 איש ולומדים. משהו במוסיקה לא כל כך הסתבר לי שהם כולם לומדים גרמנית.

זה בדיוק ההבדל בין אולפן של הסוכנות לאולפן של ברלזר.

זאת ישיבה אחרונה והייתי פה הרבה מאוד פעמים. היתה לי הזכות במשך השנים להיות בהרבה ישיבות של ועדות קליטה. אני חושב שזאת היתה אחת מהוועדות העלייה הקליטה והתפוצות מהטובות שהיו. היחס הרציני שלך, אדוני היושב ראש, מוערך מאוד על ידי הסוכנות היהודית. תרשה לומר זאת גם בשם "נפש בנפש" וגם בשם משרדי הממשלה. זה היה כבוד גדול בשבילנו לבוא לפה ולהתדיין בפניך, ברוח הטובה ובאווירה הטובה. אני מאחל לעם ישראל שעוד תמשיך ותמלא תפקידים חשובים מאוד בציבוריות הישראלית. תודה רבה.

שמעתי פה את החבר שלי, אברהם מיכאלי שאמר שיש אנשים שחושבים שצריך לסגור את הסוכנות. אני אפילו לא יכול לחשוב ולדמיין איזו מדינה היתה מדינת ישראל בלי הסוכנות. יושבים פה אנשים רבים שהסוכנות הביאה אותם לפה. בלי הסוכנות, לא היו מגיעים אנשים מברית המועצות. למי היה כסף להביא לפה משפחות?


העלייה קשורה לזה שבישראל ב-16 שנים אחרונות השתנו הפנים. ישראל נראית אחרת. הסוכנות הביאה לפה מהנדסים, רופאים, מורים. אני לא חושב שאפשר לדבר על זה שאין צורך בסוכנות.


פעמיים בשנה אנחנו שומעים דיווחים מיושב ראש הסוכנות. עכשיו שמענו את הדיווח האחרון לקראת המשבר הכלכלי. אנחנו שומעים ששינויים גדולים לא יהיו. יהיו שינויים בכוח האדם אבל הנהלת הסוכנות לא רוצה לפגוע בתכניות שפועלות עכשיו ואפילו מדברים על תכניות חדשות.


שמעתם מיושב ראש הסוכנות היהודית איך הוא הולך ומדבר עם אנשים כדי לעשות גיוס כספים. מגיע להם הציון הכי גבוה.


חברת הכנסת שרה מרום שלו היא אדם עם היסטוריה מעניינת שעברה מחנות ריכוז. היא אומרת שיכולות להיות טעויות בעבודה של ארגון אבל באופן כללי אני מאמין שכולנו חושבים
שהעבודה של הסוכנות טובה מאוד. כל הזמן יש יוזמות חדשות. הסוכנות עובדת עם אנשים צעירים, עם אלה שמביאים עתיד למדינה. אנחנו צריכים לתמוך בכיוונים כאלה. הסוכנות עובדת עם מדינות חדשות. מדרום אפריקה לא היתה עלייה בעבר. בכל מדינה שיש יהודים, הסוכנות שם. הסוכנות היא הגוף היחיד שמביאה אנשים משם. מי מביא לשם את השפה העברית? גם הסוכנות.


אני שמח שכיושב ראש ועדה היה בינינו שיתוף פעולה טוב. אני גאה בזה. תמיד יכולתי לפנות ליושב ראש הסוכנות וגם הוא פנה אלי ואנחנו פתרנו כמה בעיות.


תודה רבה לכם על שיתוף הפעולה. אני מאחל לסוכנות הרבה שנים של עבודה טובה למען העם היהודי.


תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20