PAGE
33
ועדת החינוך, התרבות והספורט
12.02.2008
הנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 368
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
מיום שלישי, ו' אדר א' התשס"ח ( 12 בפברואר 2008), שעה: 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 04/11/2008
סקירת יו"ר הסוכנות היהודית זאב בילסקי על פעילותה ותקציבה
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק איסור אלימות בכדורגל, התשס"ח-2007
של חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת אבשלום וילן, חבר הכנסת יואל חסון,
חברת הכנסת רונית תירוש, חבר הכנסת יורם מרציאנו, חבר הכנסת מיכאל איתן,
חברת הכנסת נאדיה חילו, חברת הכנסת אורית נוקד, חבר הכנסת איתן כבל
(פ/3072)
מוזמנים
¶
שלמה סביה – מפקח במינהל הספורט, משרד המדע, התרבות והספורט
מירב כהן – הלשכה המשפטית, משרד המדע, התרבות והספורט
עו"ד דרורה נחמני רוט – ייעוץ וחקיקה, משדר המשפטים
עו"ד יואל הדר – יועץ משפטי, המשרד לביטחון הפנים
עו"ד רויטל גור –המשרד לביטחון הפנים
פקד ששון קרול – קמ"ט סיור, המשרד לביטחון הפנים
סנ"צ ישראל הנגבי – ראש מדור סיור, המשרד לביטחון הפנים
סנ"צ קלוד גוגנהיים – יועץ משפטי משטרה, המשרד לביטחון הפנים
נצ"מ זאב ולדינגר – ראש מחלקת אבטחה, המשרד לביטחון הפנים
סנ"צ אבי שושן – מחלקת אבטחה, המשרד לביטחון הפנים
רפ"ק ידידה אריה – קצין רישוי ארצי, המשרד לביטחון הפנים
רפ"ק עופר יצחק – קצין מטה מיגון ואבטחה, המשרד לביטחון הפנים
רפ"ק אפרת בורגנסקי – יועץ משפטי, משטרה, המשרד לביטחון הפנים
ורדה אדמורדט – מפקחת עבודה ראשית, משרד התמ"ת
עו"ד אלון אסיף – משרד האוצר
עו"ד חנה מזור – יועצת משפטית, משרד הפנים
עו"ד דרורי לסקר – יועצת משפטית, משרד הפנים
יצחק לארי – סמנכ"ל כספים, המועצה להימורים בספורט
יצחק שנן – יום ומייסד הפרויקט "בועטים את הגזענות והאלימות", הקרן החדשה לישראל
עו"ד משה אביבי – יועץ משפטי, התאחדות הכדורגל בישראל
בהירה ברדוגו – לובי, התאחדות הכדורגל בישראל
עו"ד צחי שכנר – יועץ משפטי, איגוד שחקני הכדורגל
אבי כהן – יו"ר איגוד שחקני הכדורגל
אריה אלטר – מנכ"ל איגוד שחקני הכדורגל
קצרנית
¶
אושרה עצידה
הצעת חוק איסור אלימות בכדורגל, התשס"ח-2007
של חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת אבשלום וילן, חבר הכנסת יואל חסון,
חברת הכנסת רונית תירוש, חבר הכנסת יורם מרציאנו, חבר הכנסת מיכאל איתן,
חברת הכנסת נאדיה חילו, חברת הכנסת אורית נוקד, חבר הכנסת איתן כבל
(פ/3072)
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
שלום לכולם, אני מתנצל על כך שאנחנו פותחים באיחור את הישיבה השנייה היום. על סדר היום הצעת החוק איסור אלימות בכדורגל של חברי הכנסת אבו וילן ורונית תירוש. ישנם עוד כמה חברי כנסת שהם בין המציעים. אני לא מקריא את כולם כי חברי הכנסת וילן ותירוש הם אלה שמובילים את העניין.
אנחנו כבר בעיצומו של הטיפול בחוק הזה, ואני לא מתחיל מההתחלה. בינתיים, ישנם דברים שכבר הגיעו לתיאומים בתוך הממשלה, וישנם דברים שעדיין לא הגיעו לתיאומים. אנחנו נתקדם. יש גם קריאה שנייה ושלישית, ומה שלא גומרים לקריאה ראשונה אם עבדנו והגדרנו את זה לקראת קריאה ראשונה, אז ישנה אפשרות להשאיר את הנושאים האלה פתוחים לקריאה שנייה ושלישית.
יש כמה נושאים שהם עקרוניים, ונצטרך לדון בהם. אין לנו מנוס מלדון בהם פה בישיבה הזאת. לפני שנפתח אני מציע שנשמע את המשרד לביטחון הפנים שריכז את העבודה, ושיכול להגיד לגבי הסיכומים שעשו בתוך הממשלה, ולשמוע את חוות הדעת של חברי הכנסת המציעים משום שבחלק מהדברים כלולים שינויים לעומת החוק. אני רוצה לדעת אם חברי הכנסת מוכנים לשינויים הללו. חברי הכנסת רונית תירוש ואבשלום וילן, אם זה מקובל עליכם שנעשה זאת בסדר הזה, אז בבקשה.
יואל הדר
¶
אני היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים. בשבוע החולף קיימנו שתי ישיבות של משרדי הממשלה בעניין של החוק הזה. לאחר הישיבה הראשונה שקיימנו, התברר לנו שחסרים לנו שני משרדים שלא היו שותפים עד כה, ולדעתנו היו מאוד רלוונטיים. שלשום נתגלה לנו, ואתמול זימנו אותם. אנחנו צירפנו את משרד התמ"ת שהוא אחראי על נושא הבטיחות, והוא גם נמצא פה היום. הוא גם יוכל לומר את עמדתו ביתר פירוט למרות שלא היה לו מספיק זמן, כי אנחנו לא נתנו לו מספיק זמן כי למדנו, וגם את משרד הפנים.
יואל הדר
¶
וגם משרד הפנים. זה מאוד חשוב גם לוועדה מפני שאנחנו עדיין לא היינו בוועדת שרים לחקיקה, ולא קיימנו תיאום על החוק הזה. יהיה יותר חכם לבוא לוועדת השרים לחקיקה כשיש תיאום וכשאנחנו הרבה יותר מגובשים גם כדי לקבל את עמדת הממשלה. לא חייב להיות תיאום מלא.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
אנחנו מעדיפים שכל מי שהוא רלוונטי יהיה שותף. אנחנו שמחים לקבל גם משרד הפנים וגם את משרד התמ"ת.
יואל הדר
¶
לפי התקנון, כשאין עמדת ממשלה תומכת או מתנגדת הממשלה צריכה להתנגד. לכן, עדיף שתהיה כמה שיותר תמיכה.
יהודית גידלי
¶
הזמנו אותם על-פי בקשתך. נמצאים כאן נציגים של משרד הפנים ומשרד התמ"ת. הם התנגדו, הם אמרו שזה לא שייך להם.
יואל הדר
¶
הגענו להסכמה עם המשרדים שהיו שותפים לדיונים שהיו, שאנחנו חושבים שהחוק הזה צריך לחול לא רק על משחקי כדור, אלא על כל אירועי וענפי הספורט למיניהם בישראל. לאחרונה, אנחנו רואים שגם ענפים שחשבנו שהם ענפים שקטים, פתאום הם מתעוררים לחיים, לא לכיוון החיובי
של העניין.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
אני לא חושב שתהיה בעיה, כולנו נסכים לזה, בפרט שאתם מוסיפים על זה גם מגבלה במספר הצופים.
יואל הדר
¶
נכון, אנחנו חושבים שצריך לחול על אירועים שיש בהם 200 אנשים ויותר. זה גם ימנע בירוקרטיה שיצטרכו לפנות למשטרה על כל אירוע ואירוע של 50 איש.
יואל הדר
¶
סדרן כמו היום ודאי שצריך להיות. אנחנו חושבים שצריך להיות סדרן מעבר לזה כדי שתהיה לו סמכות כמו של מאבטח לפי חוק הסמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור התשס"ה-2005. לתת לו יותר אפשרות במקרים מסוימים כמו שיש למאבטח. אבל, אנחנו לא סבורים שצריכות להיות לו אותן כשירויות של מאבטח. למשל, לא צריך לשאת נשק באירועים.
יואל הדר
¶
הכשרת מאבטחים, אבל אנחנו לא רוצים לתת לו אותן כשירויות שיש למאבטח כמו נשיאת נשק. יכול להיות שזה יפיל חלק ניכר מהם.
אפרת בורגנסקי
¶
לא היינו רוצים שיקראו לו מאבטח. גם בעניין הזה עוד נצטרך לבוא בדברים עם משרד המשפטים. אנחנו חושבים שזה צריך להיות סדרן עם סמכויות נוספות, ולא מאבטח עם סמכויות פחותות. אולי צריך להמציא לו שם חדש.
יואל הדר
¶
בנושא הבא יש מקום למחלוקות, והוא עוד לא הוברר בין כל המשרדים. לדעתנו, צריך שיהיה גם מנהל אירוע, ומישהו שיהיה אחראי על כל הדברים בכל האירוע. יש לנו איזושהי הצעה גולמית.
יואל הדר
¶
בין היתר. הוא אחראי על כל דבר. אם חלילה קורה אירוע חשמל הוא צריך להחליט מה לעשות, בהחלט כן. זה נכון שהיה לנו מזל באצטדיון "טדי".
אבשלום וילן
¶
מנהל אירוע יש היום באירועים גדולים. האם אתה רוצה שבכל מקום שבו יש מעל 200 איש שיהיה מנהל אירוע?
יואל הדר
¶
כן, אבל לא נכנסנו לפירוט. יש לנו ההגדרה של הכשירות שלו, מה נדרש ממנו, הסמכויות שלו. לכל זה יש לנו הצעה גולמית שצריך לדון לגבי זה. יכול להיות שבאירועים מסוימים מנהל האירוע יכול להיות גם אחראי בטיחות, עדיין לא דיברנו על זה.
אבשלום וילן
¶
אדוני היושב ראש, לגבי מנהל אירוע – אני מציע שנשאיר את זה לקריאה השנייה והשלישית, כי אני לא בטוח שזהו המקום לכך. דווקא זה כן מתאים לשים בחוק הבטיחות במקומות ציבוריים. בכל האירועים הגדולים יש מנהל אירוע – בהגדרה, יש. יש עשרות אלפי אירועי ספורט בשנה, ואתה תכניס חלק מהענפים למצבים בעייתיים. אם אני אקבל את מה שאתה מציע אז יכול להיות ששווה לשים את זה בחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, ולא להכניס את זה לפה.
דרורה נחמני רוט
¶
אבל, אפשר לפצל את ההגדרה של אירוע לאירוע המוני ואירוע רגיל, ובדרך הפיצול הזאת להגדיר את הסמכויות.
אפרת בורגנסקי
¶
יכול להיות. אני יכולה גם להסביר למה חשבנו שיש מקום להיכנס לנושא של בעלי התפקידים הנוספים כבר היום, וכבר עכשיו אפילו במסגרת החוק הזה, גם אם נכון היה לעשות את זה אולי בחוק הבטיחות לו היו כרגע הליכי תיקון בעיצומם. זו לא היתה אופציה רעה, אנחנו כרגע לא נמצאים במצב הזה. אנחנו נמצאים בחוק הזה. אנחנו באמת חושבים שלבעלי התפקידים האלה כמקשה אחת יכולה להיות תרומה בסך הכול גם בנושא שהכותרת שלו היא מניעת אלימות. אנחנו חושבים כתפיסה שנכון למנות מנהל אירוע אזרחי. אומרים אצלנו שמשחק כדורגל ב"טדי" צריך להיראות כמו קונצרט בהיכל-התרבות. צריך להיות מנהל אירוע אזרחי שהאחריות היא שלו.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
הוא לא חולק על המשחק ב"טדי", אלא הוא חולק על 200 אנשים שבאים לאליפות אתלטיקה קלה.
אפרת בורגנסקי
¶
יכול להיות שצריך ליצור מנגנון. זה נכון למנהל אירוע, זה נכון אולי עוד יותר אפילו לבעלי התפקידים הנוספים שאנחנו מציעים, כי אנחנו מציעים שמנהל האירוע יממש את האחריות שלו באמצעות אנשי מקצוע שהם אחראי בטיחות, ואחראי ביטחון. יכול להיות שצריך ליצור סמכות לפטור אירועים. אני לא יודעת אם הגודל הוא הדבר היחיד שקובע, יכול להיות שזה על בסיס נתונים נוספים. בהחלט יכול להיות שצריך ליצור מנגנון שיאפשר פטור ממינוי שכזה, אם כי כמו שאני אומרת בתפיסה ההצעה שלנו היא שיהיה מנהל אירוע אזרחי שבהגדרה האחריות שלו - - -
אבשלום וילן
¶
את מסתכלת על משחקי כדורגל בליגות העליונות, נניח. אבל, יש אלפי אירועי ספורט. כתבנו כדור מים, ואני לא יודע איפה במסגרת ליגת העל בכדור מים יש 200 צופים. האם על כל דבר שכזה אני אשלח אותו עכשיו לפרוצדורה ולמנהל אירוע?
אבשלום וילן
¶
יוצא פה מצב שבכל משחק בליגה ג' בכדורגל שיש לך 200- 300 צופים, צריך להיכנס לכל הפרוצדורות. אני צריך לבדוק את זה. אתם לא מוכנים, אנחנו לא מוכנים, ונבוא בדברים בעיקר עם הכדורגל והכדורסל שהם הרלוונטיים לצורך זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
יש פה טיעון שהוא חשוב. כמו שאתה קובע כללים, והכללים האלה חלים באירועים מעל ל-200 אנשים, אז צריך גם לקבוע איפה הסמכות. אם קבעת כללים ולא קבעת סמכות אז בעצם לא עשית שום דבר.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
הסמכות זה מי שאחראי. מנהל אירוע זה נשמע כמשהו מאוד מאוד "פנסי", אבל יכול להיות שמנהל אירוע זה - - -
אבשלום וילן
¶
מיכאל, אני מכיר את הוויכוחים האלה כבר שנים. הוויכוח יגיע בסופו של דבר לשאלה מיהו בעל הסמכות. האם זהו איש המשטרה וממי הוא שואב את סמכותו, או מנהל האירוע? ואז נכנסים לוויכוח בלתי נגמר. אם יש אירוע בטחוני אז זה אוטומטית עובר למשטרה. אבל, אם יש סתם איזה התפרעות, בידי מי זה?
אבי כהן
¶
כדאי שתהיה אחריות על מישהו מסוים שהוא יהיה אחראי על האירוע. אבל, להגדיל את כמות האנשים, לא 200 אלא 500 או אפילו 1,000. ואז אתה יכול בכל אירוע כמו שאמר חבר הכנסת וילן בליגה ג' או בכדור-מים שאליו לא יגיעו אנשים, לתחום את זה במשהו כמו 1,000 אנשים, ואז שיהיה מנהל אירוע - זה בסדר - לא 200. צריך להגדיל את המספר.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
כן. אנחנו בעיקרון מסכימים, והשאלה היא באיזה גודל של אירוע. האם גם באירועים היותר קטנים, או באיזה טווח פה של מ-200 עד 1,000? אפשר להגיד גם שזה יהיה כך וכך, מ-200 עד 500. השאלה על מי נופלת הסמכות היא שאלה אחרת. בזה ממילא נצטרך לדון עד שאנחנו מסיימים. אם יש הצעה אז אנחנו נשמע אותה.
אבשלום וילן
¶
זה דיון כבד, הם צריכים להכין אותו. השאלה היא מקור הסמכות, ולא ה-200 אלף - על זה נסתדר.
ישראל הנגבי
¶
לא צריך להיבהל מהעניין הזה של מנהל אירוע. השם עצמו אולי נשמע מחייב, והוא אולי לא מובן. גם כיום בכל האירועים הכי קטנים בכל הליגות, יש אדם מסוים שהוא אחראי כרגע לטפל באירוע. מיהו, ומהן הסמכויות שלו הן באמת שאלות לדיון אחר. בהמשך חייבים לתת את הדעת לגבי ההכשרה שצריכה להיות לו.
לגבי התפיסה עצמה - כולם מכירים את זה שבתפיסה הרווחת בעולם שהולכת ותופסת שחייב להיות איזשהו גורם אזרחי שמנהל את האירוע, ואנחנו רוצים ללכת לקראת העניין הזה. הוא מטפל בכל ההיבטים מסביב של הכול, החל בכמה מגן דוד, כמה כיבוי אש, וכמה סדרנים וכו'. יש מקומות שבהם הם אפילו מכשירים את הסדרנים, והם מארגנים את הסדרנים בתחום מקצועי. הם מקבלים הנחיות מסוימות מהמשטרה איזה סעיפים צריך ללמד אותם, והם מכשירים אותם באופן עצמאי בלי שום בעיה מיוחדת. המגמה שלנו היא גם כן ללכת לכיוון הזה. ולכן, למעשה כל הנושא הזה של ניהול אירוע הוא מחויב המציאות. דיברתי עם מספר מנהלי אירוע במגרשים הגדולים בארץ שהם הבעייתיים. הם רוצים לקבל את האחריות. אבל, הם רוצים שתהיה להם גם סמכות וגם אחריות.
יואל הדר
¶
דיברנו על מנהל אירוע, אבל אנחנו סבורים שצריך להיות אחראי בטיחות, ואחראי ביטחון. יכול להיות שיש אירועים מסוימים שמנהל האירוע יכול להיות אחראי בטיחות, או אחראי ביטחון. זה תלוי בגודל ובאופי האירוע. ישנן גם שאלות כמו אלו הכשרות הוא צריך לקבל, מי צריך לתת את ההכשרות האלה. בהחלט צריך ללבן את כל המכלול של הדבר הזה. כמו שאמרתי, למשרד התמ"ת לא היה זמן לדון בעניין הזה. אנחנו נצטרך לדון בזה אולי בין הקריאה השנייה והשלישית כמו שאדוני אמר. לדעתנו, צריך להיות דבר כזה. בכל מקרה צריך שזה יהיה כתוב, לפחות שנדע שאנחנו צריכים להמשיך לדון בעניין הזה.
יואל הדר
¶
אני עובר לנושא הבא. בהצעת החוק כתוב רשות למניעת אלימות בספורט. לדעתנו הרשות לא צריכה להיות רשות כהגדרתה כרשות. זה לא תאגיד סטטוטורי, אלא זה אמור להיות מועצה, כשלדעתנו בראש המועצה צריך לעמוד מנהל מינהל הספורט במשרד המדע, התרבות והספורט. המועצה צריכה להיות מורכבת מנציגי ממשלה. אנחנו סבורים שצריכים להרחיב את החוק על כלל ענפי הספורט. אבל, להכניס נציגים מכל ענף וענף זה יהפוך להיות משהו יותר גדול אפילו מהבית הזה. אי אפשר יהיה לנהל את זה כפי שצריך. לדעתנו, צריכים להיות במועצה נציגי ממשלה רלוונטיים, ושאר האיגודים והארגונים הרלוונטיים יזומנו כמשקיפים שכמובן יוכלו להתבטא במסגרת דיוני המועצה.
אנחנו אומרים שבראש המשרה הזאת צריך לעמוד מנהל מינהל הספורט, ולכן ודאי שהראייה שלו היא ראיה ספורטיבית לחלוטין, ולא שיש איזושהי ראיה אחרת. הוא ראש המועצה והוא יוכל לכוון לטובת כל מה שקשור לענייני הספורט.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
אני אבקש את דעת חברי הכנסת כי יש פה כן שינוי. אני לא יודע אם זה שינוי סמנטי או מהותי.
אבשלום וילן
¶
אין לי בעיה להחליף את הרשות במילה מועצה כדי להימנע מהבעיה הסטטוטורית. יש לי בעיה עם ההצעה שמציעים לי פקידים ממשלתיים שנותנים פה כוח לפוליטיקאים. אני רוצה מועצה שהיא תהיה סמכות ציבורית עליונה. אולי יעמוד בראשה שופט עליון לשעבר כמו שעשו באנגליה, ויהיו בה אנשי הספורט. אני לא רוצה פוליטרוקים שישים לי השר או השרים - במפורש לא. הם לא יעשו דבר כי השיקול שלהם תמיד לא ענייני. הם אלה שיקדמו אותם אחרי זה למעלה או למטה. את זה מוכרחים לעקור מהשורש.
אין לי בעיה שיקראו לזה רשות, אבל מיהם נציגי המשרדים. אם באים לי בעלי המקצוע הרלוונטיים שיכולים לתרום כאן, וכן אנשי הספורט - אז בסדר.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
ברור שמי שאחראי על הספורט במשרד הספורט, זה ברור שזה כן תחום רלוונטי. אבל, האם אתה תגדיר מראש בכל תפקיד ותפקיד?
אבשלום וילן
¶
אני רוצה את שמגר בראשה שהוא חובב ספורט. גם אם השר לא ירצה, אני רוצה הליך ששום שר שיש לו חשבונות אחרים לא יכול בכלל להכריע. זה בדיוק מה שעשו באנגליה. אמרו שופט עליון, ועדה כזאת, והיא זו שהזיזה את הכול, ואף אחד בציבור לא צייץ בכלל. זה לא היה איזה מן מינוי שההוא חבר של ההוא שקיבל זאת.
רונית תירוש
¶
חשבתי שהגענו לאיזשהן הסכמות. אני חושבת שיש הסכמה על כך שרשות כמנגנון נוסף שייטול תקורות מהתקציב הזעום שעומד לרשות העניין, אף אחד לא רוצה.
רונית תירוש
¶
בוא נדגיש מה אנחנו לא רוצים שיקרה שם, וכל מי שמשרת יהיה בהתנדבות בגלל ההיבטים המקצועיים שהוא חשוף אליהם ומכיר אותם. הנושא הזה לא יהיה בשכר.
יש פה מתח מובן בין הזהירות שאנחנו רוצים לנקוט מכך שאותו גוף - ואני לא רוצה להגיד מועצה או רשות - יהיה מורכב משליחיהם של שר או של גורמים אחרים. אני יודעת שאבי לוזון רצה להציע את עצמו כמי שזירז ויזם אפילו את החקיקה הזאת, לעמוד בראש הרשות. המתח הזה הוא ברור, ולכן אני חושבת שכן ניתן לקבוע - לא חייבים היום - לא שמית, אבל ברמה של תפקידים, פונקציונרים, שאפשר לקבוע איך יהיה מורכב הגוף הזה. אז אנחנו נוכל לנטרל ככל שניתן את ה"פוליטיזציה" בתוך הסיפור הזה.
אבשלום וילן
¶
אני מסכים איתך. ההצעה שלהם היא שבראש הרשות יעמוד ראש מינהל הספורט שהוא תפקיד ששר הספורט ממנה, והוא איש מקצוע. אני חשבתי ללכת למודל האנגלי.
אבשלום וילן
¶
אני דווקא חושב שבראש הוועדה רצוי להעמיד שופט עליון לשעבר כדי לתת לזה את המשמעות הציבורית. אחרי זה כל השאר - אין לי בעיה.
רונית תירוש
¶
אני חשבתי שזה נכון שראש מינהל הספורט יטפל בזה. אבל, מאחר ואנחנו פה רוצים לשים זרקור על משהו מאוד בעייתי שצריך לשרש אותו, צריך מישהו שזה הג'וב שלו. לכן, ראש מינהל הספורט לא יכול להשקיע את כל הזמן בעניין הזה. הוא טרוד בעוד הרבה מאוד עניינים. אפשר למצוא איזשהו דגם כמו המועצה לתנ"ך שהקמנו במשרד החינוך שבראשה עמד שופט. אבל, היה איזשהו רוב ייצוגי למשרד עצמו.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
אני לא חושב שמישהו צריך להתנגד לזה שיעמוד שופט בראש הגוף הזה. אני לא יודע אם הוא יהיה פנוי במאת האחוזים, אבל זה נותן את המשקל הציבורי הגדול. אולי בדומה למועצת העיתונות - אני לא יודע. יש דברים שבהם אתה זקוק למישהו שנותן את המשקל המשפטי, המוסרי ועומד מאחורי זה. זה דבר שלא צריכה להיות התנגדות לו.
אבל, כן הייתי רוצה לדעת מי עוד חברים בגוף הזה, כי אני כן חושב שמעבר לגורמים הממשלתיים לפי תפקיד, יש גופים אחרים שכן צריכה להיות להם נציגות. למשל, שתהיה נציגות מהשחקנים.
אבשלום וילן
¶
הם הציעו פה שיהיה רוב למשרדי הממשלה, ושכל נציגי איגודי הספורט יהיו משקיפים, ואתה מגיע לגוף של חמישים איש שהוא גדול מידיי - לא טוב.
אבשלום וילן
¶
זה לא ייגמר ב-7, זה ייגמר ב-15. לדוגמה, יו"ר התאחדות לכדורגל חייב להיות בזה, ויו"ר האיגוד בכדורסל חייב להיות בזה, ונציגי שחקנים חייבים להיות בזה, ונניח הקרן החדשה שמלווה את כל הנושא כנציגי ציבור. עם כל הכבוד למשרדי הממשלה, אני לא מחפש רק משרדי ממשלה.
אבשלום וילן
¶
בהחלט, נציג אוהדים. אני מחפש שאלכס גלעדי שהוא זועם ובצדק על מה שקרה בטניס, לא ישלח מכתב לפדרציה הרוסית, אלא ישלח מכתב למועצה הזאת, ושם ייערך הדיון הציבורי. היא תגבש הנחיות. לגבי אותם פרחחים שבזמן ה-SERVE הבא מתחילים לשרוק בזמן משחק טניס - מילא הפסדנו, אבל גם התנהגנו בצורה תסלח לי שבפעם הבאה - - -
מירב כהן
¶
רציתי להקריא לכם את ההרכב. הדברים שנאמרו פה עכשיו הם שונים, אבל אלו הדברים שאנחנו באנו איתם. "מוקמת בזאת במשרד המדע, התרבות והספורט המועצה למניעת אלימות שתמלא את התפקידים שנקבעו לה לפי הוראות חוק זה. מנהל הרשות ועובדיה יהיו עובדי המדינה. מנהל המועצה אחראי על פעולות הרשות, ועל ביצוע תפקידה לפי הוראות חוק זה. השר ימנה ועדה מייעצת שתפקידיה הם כמפורט בחוק זה, ואלה חבריה: ראש מינהל הספורט במשרד המדע התרבות והספורט, והוא יהיה יושב-ראש. עובד משרד המדע התרבות והספורט והוא יהיה ממלא מקום היושב ראש, עובד המשרד לביטחון הפנים לפי המלצת השר, עובד משטרת ישראל לפי המלצת השר, עובד משרד הפנים לפי המלצת השר, נציג השלטון המקומי לפי המלצת המרכז לשלטון מקומי, נציג משרד המשפטים לפי המלצת שר המשפטים, נציג לכל ארגון מבין הענפים שהוכרו לפי סעיף ההגדרות, עובד משרד החינוך לפי המלצת שרת החינוך, ונציג המועצה להסדר הימורים בספורט. חברי הוועדה המייעצת שהם עובדי משרד ממשלתי או נציגי גופים כאמור בסעיף שהקראתי, יהיו בעלי מומחיות בתחום שעליו מופקד אותו משרד ממשלתי או גוף."
אני רוצה להעיר הערה קטנה לגבי נציגות ארגונים של ענפי הספורט שהזכרתי. אנחנו הרי מבקשים להחיל את החוק על כל ענפי הספורט. השאיפה היא באמת להזמין אנשים לפי הרלוונטיות של הדיון והענפים, כדי שבאמת לא יגיעו כל פעם לישיבות של חמישים איש.
אבשלום וילן
¶
ברמה העקרונית, אני מתנגד התנגדות עקרונית שלממשלה יהיה רוב בוועדה כזאת. לא תפקיד הממשלה לנהל את הספורט. זו שגיאה קונספטואלית. כל המשרדים הרלוונטיים שהקראת - בסדר. אבל, אני במפורש לא רוצה רוב של הממשלה, כי אני חושב שזה חייב להיות ציבורי. אם הממשלה צריכה להגיע ל-40% או 45% - זה בסדר.
אין לי בעיה ששני העובדים שיהיו שם יהיו בשכר. אבל, אני מציע שבראש הוועדה יעמוד שופט לשעבר. אני לא אגיד שופט עליון כי אין מספיק. אבל, הכוונה שלי במפורש שופט בית משפט עליון.
שנית, חייבים להכניס לשם מה שנאמר: נציג האוהדים, נציגי השחקנים, ראשי איגוד הספורט הוולונטאריים הגדולים.
אבשלום וילן
¶
צריך עוד 8 עם השופט שהם נציגי ציבור כביכול, שיהיה פה רוב לציבור. שיהיה ברור - כל האישור של זה הוא רק באישור ועדת החינוך של הכנסת. אין אישור של השר. השר ממנה, אבל באישור.
אבשלום וילן
¶
לגבי נציגי משרדי ממשלה אין לי בעיה. כל שר ממנה את הנציג שלו, ובדרך כלל הם יהיו מינויים מקצועיים. ברוב הוועדות זה כך – אין לי פה בעיה. הבעיה היא עם נציגי הציבור, תתחיל עליהם מסחרה. אני רוצה למנוע "מסחרה" פוליטית בשמונת נציגי הציבור.
אבשלום וילן
¶
אין לי בעיה עם נציגי הממשלה. זה בדרך כלל האנשים הרלוונטיים שמתעסקים בתחום. אני חושש שב-8 האנשים האלו יתחילו לי מסחרות. אני רוצה את המתאימים ביותר.
דרורי לסקר
¶
אני ממשרד הפנים. לא כל כך שותפנו במהלך, ואני רואה שאנחנו בתוך רשימת השרים. אנחנו צריכים לגבש את עמדתנו לגבי כל הנושא.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
אני מציע על פי העיקרון פה. אני חושב שיש עיקרון יפה שזה רוב לציבור. הדיונים שם לא יהיו לפי רוב. זה לא הולך כך שכל ה-7 האלו, וכל ה-8 האלו יצביעו כך. יש עיקרון שזה פה מועצה ציבורית בעלת תוקף ציבורי משמעותי. אני מציע שאתה תשב יחד עם שני המציעים, ותגבשו רשימה על-פי המתווה שקבענו פה. אנחנו נכניס לחוק מה שמוסכם עליכם.
אבשלום וילן
¶
אדוני היושב ראש, בתנאי שמקובלות עליך ההנחות הבאות: בראש הוועדה עומד שופט. מספר שתיים של הוועדה הוא יו"ר ראשות הספורט.
אבשלום וילן
¶
זה מוסכם. עכשיו יש לנו עוד 6 נציגי ממשלה, ואז כבר 8 הסכמנו. הדיון עכשיו צריך להיות על שבעת נציגי הציבור.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
כן, נכון. קבענו כמה עקרונות שחייבות להיות ההתאחדויות הגדולות, חייב להיות נציג השחקנים, חייב להיות נציג של - - -
אבי כהן
¶
לגבי נציגי השחקנים - מספיק נציג אחד של הכדורגל והכדורסל, לא חייבים שניים. הכדורגל זה הדומיננטי.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
שאר הענפים יהיו משקיפים ויוזמנו לישיבות כשיש נושאים שהם רלוונטיים לאותו ענף - מה שאת הצעת לפני כן.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
יש פה בקשה של לשכת עורכי הדין. אני לא יודע אם זה רלוונטי, אבל אני מביא את זה בכל זאת כי קיבלתי את זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
לא אמרתי שצריך לקבל את הבקשה, אני למען ההגינות אומר שיש לי בקשה. האם יש פה נציג?
דרורה נחמני רוט
¶
כפי שיואל הדר ציין יש גם חשיבות להגדיר בצורה נכונה את תפקידי המועצה כך שהם יהיו ייעוצים, והדגש על ייעוץ, ולא על קביעות והחלטות כי מועצה לא יכולה להחליט, היא יכולה רק לייעץ. התפקידים של המועצה צריכים להיות תפקידי ייעוץ - זה הרעיון העיקרי. צריך לטפל גם בזה, יש חשיבות. זה המלצות וייעוץ.
יואל הדר
¶
יכול להיות שנשארה לנו מחלוקת.
יש לנו עוד שני נושאים נוספים. אחד מהם הוא נושא קטן. אנחנו סבורים שצריך לתת לקצין משטרה אפשרות גם להרחיק באופן מינהלי ממשחקים. אנחנו צריכים ללבן את העניין הזה, כי זה לא בהצעת החוק. זה פשוט לתת עוד סמכות אכיפה שאין, לא ניתנה בהצעת החוק. הדבר האחרון - החוק הזה צריך להיות חוק באחריות שר המדע, התרבות והספורט, ולא באחריות שני השרים. כשיש דברים שצריך להתייעץ ולקבל אישור של השר לביטחון הפנים או שרים אחרים, אז זה יהיה כתוב בחוק. אבל, צריך שיהיה גורם אחד שאחראי על החוק הזה. לדעתנו, זה צריך להיות שר המדע התרבות והספורט.
אבשלום וילן
¶
הנושא השני אין לי בעיה. לגבי הנושא של סמכות הרחקה רציתי לשאול שאלה. האם היום אין לקצין משטרה סמכות הרחקה?
אבשלום וילן
¶
זה יכול להיות כלי שפותר חלק מהבעיות עם פרחחים קטנים אם נציג המשטרה הודיע לו שהם לא נכנסים עכשיו שבועיים. הבעיה היא שכאשר זה מגיע לבתי המשפט אומרים שהילדים הם בסדר, והם באים מבתים שהם בסדר, אלא שהם רק השתוללו קצת. וכך, השופט פוטר אותם בלי כלום. במקרה קשה הוא יהיה חייב להביא אותו לשופט, אבל במקרים קלים יכול להיות שהענישה הרכה הזאת שקצין משטרה יכול להרחיק אותו, תהיה כלי חצי חינוכי לא רע בשלב ראשון.
יואל הדר
¶
בהגבלה של זמן, אנחנו סבורים שבועיים. אפילו 30 יום, זה לא משנה. בכל מקרה כל אחד יכול לפנות לבית המשפט. זה לא מונע ממנו לפנות לבית המשפט ולבקש לקצר את הזמנים.
מירב ישראלי
¶
כן. יש הצעה. מי בדיוק מוסמך לעשות את זה, מה גדר הסמכויות, האם אדם צריך לפנות לבג"ץ כי זו החלטה מינהלית שאין עליה שום ערעור, צריך לבדוק את כל השאלות האלה. אני מודה שלי זה נראה קצת מרחיק לכת, ואני רוצה לשמוע גם את עמדת משרד המשפטים. 30 יום נשמע לי מרחיק לכת. צריך לראות את הנוסח.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
יש נוסח. מאחר ואנחנו כל כך התקרבנו פה בדיון, אני מבקש אולי בכל זאת להגיע להסכמה. תקריא את ההצעה.
אבשלום וילן
¶
כפוף לשינויים עם תוצאות במקום. אם לא – ישיבה נפרדת. אמרתי שבראש הוועדה יעמוד שופט לשעבר. אני לא מגדיר כרגע אם זה מחוזי או עליון. כמובן סגנו יהיה יו"ר רשות הספורט. צריכים עוד 6 נציגי ממשלה כפי שהקראתם.
אבשלום וילן
¶
כן, כן - כל התארים האפשריים. חסרים לנו כרגע 7 נציגי ציבור. אני מציע שאחד יהיה יו"ר ההתאחדות לכדורגל, השני יו"ר ההתאחדות לכדורסל, השלישי נציג שחקנים. במקום שבו יש הכי הרבה שחקנים, מטבע הדברים נציג השחקנים יהיה משם. אם אני אומר נציג ארגון השחקנים יגידו שאין מעמד סטטוטורי, למה הם ולא אחרים. מכיוון שהשר ממנה, אני מאפשר לשר להבין שהוא מכניס אותם בלי כל הקריטריונים. בפעם שעברה היה על זה דיון.
כמו כן, נציג האוהדים. אני מציע שיהיו 3 נציגי ציבור שהם יהיו בהגדרה. אחד זה נציג הקרן החדשה לישראל שהיא מלווה את כל נושא האלימות בספורט כמה שנים.
אבשלום וילן
¶
אז מארגונים. אני מציע שבאמת אחד יהיה גם נציג ציבור, איש תקשורת-ספורט. אני רוצה מישהו מהם.
אבשלום וילן
¶
אני בשלושת נציגי הציבור. יהיה ניסוח של נציג קרנות, ענייני מלוות שזה יהיה יפטור את הבעיה. אני מציע איש תקשורת, עיתונאי ספורט, או מישהו שהוא נציג ציבור. השלישי הוא עורך דין, אם זה יהיה מלשכת עורכי הדין או מישהו מתחום המשפט.
אבשלום וילן
¶
לא, אני לא יכול. זה משרדים נפרדים, הם משלמים את המשכורות. אתה חייב ברמה הציבורית שכל משרד ממשלתי יהיה בוועדה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
גם נציגי הממשלה זה לא נציגי השרים, אלא זה מי שמופקד על התחום במשרד. גם לגבי נציגי ציבור - זה חייב להיות נציגי ציבור מהעניין. זה לא איזה צ'ופר. זה גם יהיה כתוב בחוק. אתם תשבו.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
יש מתווה. אפשר אולי לפתור את בעיית הרוב שזה יהיה מספר שווה, וליושב ראש יהיה קול כפול.
אבשלום וילן
¶
זה לא מוסד שמכריעים פה ברוב ומיעוט. הם צריכים לדאוג שלא תהיה אלימות, ולהפעיל את המערכת.
אפרת בורגנסקי
¶
אם עומדים להתחיל להקריא את סעיפי החוק, אני רוצה להעיר הערה כללית אחת שנוגעת לנוסח המוצע שעומד כרגע לפנינו. למיטב זכרוני, דיברנו בדיון הקודם - ואני גם הבנתי שההערה התקבלה - שלמעשה ההוראות שנוגעות לאירועי ספורט הן הוראות שהן מדרגה שנייה על ההוראות הקיימות היום של חוק הבטיחות שאמורות להמשיך לחול, ותקנות הבטיחות. למיטב זכרוני, גם לא היתה מחלוקת על העיקרון. דובר על זה שיהיה צריך באמת להביא את זה לידי ביטוי בנוסח. מירב, האם אני טועה?
מירב ישראלי
¶
מה שאני אמרתי ואני אומרת שוב – אמרתי את זה כבר שלוש פעמים – זה הוסכם, זה הוחלט. אף אחד לא בא לגרוע מהוראות חוק הבטיחות במקומות ציבוריים. באים רק להוסיף.
מירב ישראלי
¶
אבל, אמרנו את זה. הרי עוד לא קבענו מה יהיה נוסח החוק, אז איך אני יכולה עכשיו כשאני עוד לא יודעת מה יהיה כתוב בחוק, לעשות התאמה מוחלטת בין ההוראות? ברגע שיהיה נוסח סופי של החוק הזה, אנחנו נעשה את ההתאמה בכל הסעיפים, כולל התקנות, כולל זה, ונתאים את הכול. אני אומרת את זה שוב. אם אתם רוצים להביא לי עכשיו נוסח מוצע איך להתאים את זה, תביאו – אין לי בעיה. אני כרגע עוד לא יודעת איך להתאים.
מירב ישראלי
¶
אני מבינה שכבר הוסכם להכניס לנוסח הזה שהתחולה תהיה על כל ענפי הספורט, והנושא של 200 איש.
מירב ישראלי
¶
גם בנושא הזה צריך לעשות התאמות בנוסח. אני למשל לא יודעת אם נכון להגיד אירוע ספורט המתקיים במסגרת תחרויות המאורגנות על-ידי התאחדות או איגוד. תגידו לי אם זה נכון לגבי כל ענפי הספורט, או שאנחנו צריכים לשנות את ההגדרה. יש פה דברים שידרשו תיקוני נוסח.
מירב כהן
¶
נכון. למשל, חוק הנהיגה הספורטיבית מקים מתוכו התאחדויות, ואז נצטרך לציין אותו בסעיף ההגדרות, שזה יחול גם על אירועים של 200 איש או מה שנחליט, מכוח תחרויות שארגנו לפי חוק הנהיגה הספורטיבית.
מירב ישראלי
¶
למרות שזה אולי כן נכנס להתאחדות או איגוד. אני לא יודעת אם צריך להגיד את זה באופן נפרד.
מירב כהן
¶
ההתאחדויות שקשורות לנהיגה הספורטיבית מוקמות מכוח חוק הנהיגה הספורטיבית, ולא מכוח חוק הספורט. אלו שני חוקים שונים.
מירב ישראלי
¶
בסדר, אין לי בעיה. אבל בעיקרון השאלה האם לכל ענפי הספורט יש התאחדויות או איגוד, ואנחנו למעשה רוצים להחיל את זה רק על התחרויות האלה בכל ענפי הספורט – אני שואלת, האם זה נכון להגיד את זה? בהגדרה של "אירוע ספורט מוסדר" ושל "אירוע ספורט" אין בעיה. אבל, האם "אירוע ספורט מוסדר" זה עדיין נכון? זה מה שאני שואלת.
מירב ישראלי
¶
הרי יש הבדל בין אירוע ספורט, לאירוע ספורט מוסדר. אירוע ספורט אין לי בעיה כי זה ענף. לא יהיה:" המפורט בתוספת הראשונה" אלא זה יהיה: ענף ספורט כהגדרתו בחוק הספורט – נחליט איך להגיד את זה. עכשיו השאלה לגבי אירוע ספורט מוסדר, האם ההגדרה כפי שהיא - - -
אפרת בורגנסקי
¶
יש בהחלט. לגבי הסייג – אני לא יודעת. זה גם היה צבוע בצהוב, וחשבנו שיכול להיות שיש אפילו התלבטות.
אפרת בורגנסקי
¶
לגבי "למעט התקהלות של מוזמנים שאין לכלל הציבור גישה אליה" - אין לנו הערות. לגבי ההמשך "והתקהלות במהלך עסקו של המארגן כשתנאי הבטיחות לניהול העסק במקום ההתקהלות נקבעו ברישיון או בהיתר לפי כל חיקוק" - - -
מירב ישראלי
¶
זה לקוח מחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, ואמרנו שמתאימים את הנוסח. כיוון שהסייג הזה קיים בחוק, הוספנו אותו פה. השאלה היא, האם לא יחול עליו חוק הבטיחות, אבל כן יחול עליו החוק הזה. אין לי בעיה אם תגידו לי שאתם רוצים שרק החוק הזה יחול עליו. כרגע זה כסייג בהגדרה של אירוע בחוק הבטיחות – למעט, באסיפה - לכן זה הוסף. חוק הבטיחות לא חל על זה. השאלה, האם את רוצה להחיל רק את החוק הזה?
אפרת בורגנסקי
¶
למעשה, רוב אירועי הספורט יש לגביהם רישיון עסק בין אם הם במקום אסיפות קבוע, וגם אם לא.
מירב ישראלי
¶
אני לא יודעת, זה המשמעות של הסעיף הזה. אולי יוכלו להגיד לי איך זה בחוק הבטיחות במקומות הציבוריים. האם מה שאת אומרת הוא שגם היום לכאורה הסעיפים 11 והלאה לא חלים על כל אירועי הספורט? אני לא יודעת מה המשמעות של הסייג שקיים היום.
קלוד גוגנהיים
¶
אם מקובל ששני החוקים יחולו אז מקסימום יהיו שתי נורמות. לכן, לא כדאי להיצמד להגדרה של חוק המקומות.
אבשלום וילן
¶
בישיבה הראשונה דיברנו על עיקרון לגמרי הפוך, ושכדי למנוע כפילויות ואי בהירויות אנחנו נצמיד ממש אחד לאחד את כל ההוראות, ושלא יהיה מצב שבו סתירה שבין חוק אירועי ספורט לעומת חוק הבטיחות.
קריאה
¶
צריך להגדיר למעט המשתתפים, כי באירוע של ספורט מוטורי יש למעלה מ-150 - 200 משתתפים רק עם הרכבים.
קלוד גוגנהיים
¶
אמרתי שזה שייך בדיוק לנושא של מלאכת התיאום בין יתר משרדי הממשלה, כיוון שחוק הבטיחות במקומות ציבוריים חולש גם על אירועים המוניים אחרים שהם לא מטופלים בוועדה הזאת. יש שתי נורמות. אנחנו לא מתכוונים לשלול כרגע את הנורמה של הבטיחות, לכן ההצעה שלי היתה לאו דווקא להיצמד, אלא להגדיר פה אירוע ספורט כפי שאנחנו מתכוונים אליו.
קלוד גוגנהיים
¶
לא להחריג. אני מבין שהרצון להחריג בלמעט הזה, נבע מרצון להיצמד להגדרה שם. אבל אז גם כל יתר ההוראות של החוק הזה יחולו, וזה לא בהכרח מה שאנחנו מתכוונים.
קלוד גוגנהיים
¶
נכון. העיקר של ההערה שלי היא שזה שייך למלאכת התיאום שצריך לעשות גם בין יתר משרדי הממשלה.
מירב ישראלי
¶
אנחנו רצינו לתאם. אם אתם אומרים לי שלא יחול על זה חוק הבטיחות, אבל כן יחול על זה החוק הזה, אפשר לעשות.
מירב ישראלי
¶
כן, אבל אם אתה מגדיר אירוע ספורט, אתה מעתיק למעשה את ההגדרה של אסיפה לצורך החוק הזה, וזה מה שעשינו - העתקנו את ההגדרה של אסיפה, אלא שבמקום אסיפה כתבנו אירוע ספורט. זה גם מה שקורה היום בחוק. הרי מה קרה פה? הוציאו את הסעיפים מהחוק הזה שעוסקים ספציפית בספורט לחוק נפרד. גם היום למעשה רוב ההוראות שקיימות פה בשינויים מסוימים קיימות כבר בחוק הבטיחות במקומות ציבוריים. כאן פשוט מוציאים אותן, משנים אותן קצת, מוסיפים עליהן כמה דברים, ועושים חוק נפרד.
אתם אומרים לי עכשיו
¶
לא, ושההגדרה של האירועים שזה חל עליהם בכלל תהיה אחרת מחוק הבטיחות - האירועים שיחולו עליהם החוק. אבל, אז צריך גם לעשות התאמה ניסוחית. האירועים שחלים עליהם חוק הבטיחות, ימשיך לחול עליו חוק הבטיחות. פה אני עושה הסדרה מיוחדת של אירועי ספורט שיכול להיות שחלק מהם לא חל עליהם חוק הבטיחות, אבל כן יחול עליהם החוק הזה. זה משהו אחר.
קלוד גוגנהיים
¶
אני מסכים. אני לא חושב שיש פה איזה מחלוקת עקרונית. אבל, מה לעשות שכרגע יש פה איזה אילוץ ששני החוקים האלה רלוונטיים, וצריך לבחון לדקויות מה לעשות.
מירב ישראלי
¶
אין בעיה, אבל זה יוצר מצב מוזר שמה שנאמר פה שגם היום לכאורה החוק הזה לא חל. החוק היום כפי שהוא לא חל על אירועי ספורט, וזה למעשה מה שנאמר פה כי יש רישיון עסק. אם הוא חל אז הוא חל, וגם לפי הסייג הזה הוא חל.
מירב ישראלי
¶
נכון, אני יכולה להגיד: אסיפה כהגדרתה. אפשר לעשות את זה. זה יגיד אותו הדבר, אבל אני יכולה לעשות את זה.
אפרת בורגנסקי
¶
אני חושבת שבשלב הזה זה הנכון יותר. זה גם תואם את ההיגיון שאומר שבסך הכול לא מדובר כאן בהסדר נפרד סותר את חוק הבטיחות.
מירב ישראלי
¶
לא, רק דברים חדשים כתוצאה מהתיקונים שלהם. האם יש לכם עוד הערות לאירוע ספורט בעקבות התיקון שהצעתם?
רונית תירוש
¶
נשאלה שאלה האם לדיון שלנו היום רלוונטי הנושא של למשל, אירוע ספורט המתקיים במסגרת תחרויות ליגה למקומות עבודה, או תחרויות שמארגן משרד החינוך? משרד החינוך- כן, התאחדויות בתי הספר. האם גם הליגה למקומות עבודה?
יואל הדר
¶
כן. היתה אלימות שם שנה שעברה. אמרנו כל ענפי הספורט. איפה שיש 200 איש, זה בעצם לא רק התאחדויות. אני לא יודע אם יש עוד איזה אירוע של 200 איש.
מירב ישראלי
¶
ההפרדה הזאת בין אירוע ספורט לבין אירוע ספורט מוסדר היא קצת מטעה, כי הדבר היחידי שיש לגביהם הבדל זה הכניסה לשדה המשחק. כל הוראות החוק חלות על כל אירוע ספורט, רק לצורך כניסה לשדה המשחק יש הוראה מיוחדת למוסדר. כלומר, ההבדל הוא לא כזה משמעותי.
לגבי הנושא של 200 איש - אתם רוצים שזה ייכנס כבר בהגדרה של אירוע ספורט.
מירב ישראלי
¶
הועלתה פה הערה שנוגעת לשאלה איך אנחנו מחשבים את ה-200 איש. זאת אומרת, שלמעשה שה-200 זה רק הצופים. היתה פה טענה שיכולים להיות באירועים מסוימים הרבה מאוד משתתפים.
אבשלום וילן
¶
אתה צודק. ריצת מרתון לאורך 42 ק"מ יש למעלה מ-200 צופים – תופס. בהגדרה הוא נמשך לאורך 42 ק"מ, ויכול להיות בסיבובים של ק"מ, ויכול להיות בשני סיבובים של 21 ק"מ, ויכול להיות מהתחלה עד הסוף.
אבשלום וילן
¶
לא צריך לקבוע. מרתון בהגדרה הוא מסלול של 42 ק"מ. אם אתה אומר כל אירוע ספורט 200 ומעלה, אז אם לאורך 42 ק"מ יש למעלה מ-200, אז זה פותר לו את הבעיה.
מירב ישראלי
¶
אבל, הוא אומר שהמשתתפים עצמם הם 2,000 איש שרצים. והוא שואל, אם יש 2,000 שרצים ועשרה צופים, האם זה נכנס או לא נכנס?
קריאה
¶
המשחק הוא ללא קהל, זה משחק עונש ויש רק שחקנים. יש אלימות בין שופטים, שחקנים ומאמנים, יש גם אלימות של אנשי סגל. צריך לטפל גם בדברים האלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
רבותי, לא צריכים להפליג פה לכל מיני מחוזות. כמעט ולא קיים מצב שיש לך כל כך הרבה משתתפים ואין לך צופים. תמיד יהיו 200 צופים, גם במרתון וגם בספורט מוטורי. אם אין באמת צופים, אז אין צופים ואין בעיה. בואו נעזוב את זה. להשאיר צופים.
מירב ישראלי
¶
בסדר גמור. שאלתי קודם, האם בעקבות התיקון שהכנסתם צריך לשנות את ההגדרה של אירוע ספורט מוסדר? האם זה כולל כרגע את כל ענפי הספורט כפי שאמרתם, או שלא?
מירב ישראלי
¶
כל מי שהם רוצים שייכנס, זה נכנס לליגה, גביע, אירועי ספורט במסגרת תחרויות וכל הדברים הללו.
שלמה סביה
¶
לא, התאחדות ספורט הרכיבה זה גם התאחדות. למעשה, אין הבדל בין התאחדות לאיגוד במהות. זה רק השם.
מירב ישראלי
¶
מעבר לתיקון של הספורט המוטורי שההתאחדויות מוקמות מכוח חוק אחר, למעשה כל ההתאחדויות האחרות זה מכוח חוק הספורט.
מירב ישראלי
¶
אני מדלגת על דברים שכבר דיברנו עליהם. את נושא של הגדרת מנהל אירוע, אחראי בטיחות, אחראי ביטחון והיחסים ביניהם, אני מכניסה לדברי ההסבר לקראת הקריאה השנייה והשלישית לפי מה שאתם תעבירו לי.
יואל הדר
¶
כל התוכן יתמלא אחרי זה בקריאה שנייה ושלישית. אבל לכתוב עכשיו שתהיה אפשרות לעשות את זה – שיהיו בעלי תפקידים.
מירב ישראלי
¶
עוד לא קיבלתי שום דבר. אני מציעה שתעבירו איזושהי הצעה, ואני אראה אם בכלל אפשר להזכיר את זה בלי להגיד כלום.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
לא משנה, גם קריאה ראשונה. אתה יכול לא להזכיר, ולהזכיר שזה ייכנס עם הגדרה. אבל להזכיר, ושלא תהיה הגדרה, גם קריאה ראשונה זה - - -
אבשלום וילן
¶
למה אני צריך את זה אם יש פה סיכום בפרוטוקול שלקראת קריאה שנייה ושלישית אנחנו נשים את מנהל האירוע וכל זה? למה אני צריך לסבך את עצמי בקריאה ראשונה? יש פה סיכום פרוטוקול שמכינים את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, ואז מוסיפים את זה. כרגע זה רץ בלי זה.
אבשלום וילן
¶
תבואו עם הנוסחים, תשבו ותבדקו עם ההתאחדויות. אני הרי מכיר את הוויכוחים העקרוניים האלה. כשזה ייגמר נכניס את זה.
מירב ישראלי
¶
או. קיי. לעניין סמכויות הסדרן שהן קצת שונות מהסמכות לפי החוק הכללי של סמכויות מאבטח, אז זה משהו שאנחנו גם נכניס אותו כבר כאן. אבל, אני צריכה לקבל הצעה.
מירב ישראלי
¶
זה משהו שהוועדה חייבת לראות.
סמכויות הרחקה סעיף 2 - האם אתם רוצים פה להכניס את ה-14 יום של השוטר, או ה-30 יום?
אפרת בורגנסקי
¶
לא. אני חושבת שזה נכון להכניס בסמוך לסמכות של בית המשפט לצווי הרחקה והגבלה. יש בהמשך את סעיף 7, וסעיף 8.
מירב ישראלי
¶
בסדר. אני כבר אומרת, גם בעניין הזה בבקשה תעבירו לי נוסח כדי שאני אראה שכל הנושאים של שימוע וערעור - שלפחות שכל הנושאים שמסביב מתקיימים. וכן, איזה דרגה של שוטר יכול לתת צו כזה. גם בעניין של סעיף קטן (ג) פה אנחנו נעשה את ההתאמה אחרי שדרורה תעביר לי נוסח.
סיימנו את סעיף 3, את סעיף 4. את סעיף 5 מחקנו. בעיקרון סיימנו את סעיף 6. נדמה לי שבישיבה הקודמת הגענו ל-7.
( קוראת את סעיף 7 – בקשה למתן צו הרחקה או הגבלה. )
למעשה, זה תואם את 11 סעיף (ב) למעט הנושא של או שקיים לגביו חשד סביר שעבר עבירה הקשורה לספורט. כל השאר זה הוראות קיימות. ב-(2) זה או שהתבטא התבטאות גזענית, או שיעסוק בספסרות. אלו התוספות על החוק הקיים.
אני מזכירה שלגבי עבירה הקשורה לספורט יש לנו תוספת שעליה אני עוד צריכה לקבל הערות של משרד המשפטים. אמרנו שננסה להגדיר את העבירות בצורה הברורה ביותר, וגם אם יש לכם הערות האם זה קשור לספורט או לא קשור לספורט. האם יש לכם הערות לגבי הנוסח בעניין הזה והתיקונים?
מירב ישראלי
¶
יש תוספת שנייה. בעיקרון, אלו עבירות שהן עבירות לפי חוק העונשין, אבל הן נעשות במהלך אירוע ספורט. למשל, אלימות נגד גוף או רכוש - דברים מהסוג הזה.
אבשלום וילן
¶
זה יכול להיות דיון מעניין האם מישהו ששורק בזמן טניס ואסור לשרוק, האם זה עבירה אלימה או שזה סתם בצחוק?
אבשלום וילן
¶
לא, "או שקיים לגביו חשד סביר שעבר עבירה הקשורה לספורט, או לא ציית להוראות שוטר או סדרן".
מירב ישראלי
¶
לא. לא ציית להוראות שוטר או סדרן קיים היום בחוק. התוספת היא "שקיים לגביו חשד סביר שעבר עבירה הקשורה לספורט".
דרורה נחמני רוט
¶
לא, יש עבירות שונות שאופייניות והן נלוות. למשל, איומים. אנחנו נעבור על הרשימה כאן ונראה מה מיותר.
מירב ישראלי
¶
אם כן, זה הערות משרד המשפטים. לגבי – "יתבטא התבטאות גזענית או יעסוק בספסרות אני אגדיר את הספסרות. דרורה, האם גם בעניין של התוספת התבטאות גזענית או ספסרות יש לכם הערות?
מירב ישראלי
¶
אירוע ספורט הוא כולל. הגדרה לפי חוק העונשין. אם יש לכם משהו לעניין הזה אז גם תעבירו לי.
מירב ישראלי
¶
( קוראת את סעיף 8 - צו הרחקה או הגבלה.)
אני אומר מהם התיקונים. בחוק הקיים בסעיף 11(ג) לא מדובר על שלוש שנים, אלא על שלוש עונות ספורט. התיקון הוא החמרה באורך התקופה. זו החמרה מבחינת הענישה. יש כאמור שלוש עונות ספורט, יש מקרים שזה עונת ספורט אחת.
עניין ההתייצבות במשטרה הוא חדש, זה לא קיים היום. בעניין של ערובה יש קצת הבדל בנוסח. אני אקריא את הנוסח הקיים. כאן אמרנו יפורטו, והערובה לא תעלה על שנתיים וכן הוראות לחילוט. בנוסח הקיים זה: "בצו יפורטו תנאי הערובה...לרבות תקופת תוקפה שלא תעלה על עונת ספורט אחת נוספת שתחילתה אחרי מועד מתן הצו, וכן הוראות לחילוטה".
לדעתי, יש פה סעיף קטן שהושמט.
מירב ישראלי
¶
הפגרה זה חדש. הושמטה הוראה ואני לא יודעת אם זה בכוונה או לא: "בית המשפט רשאי מנימוקים...להאריך את תוקפה של ערובה לתקופה שלא תעלה על שנה מיום שיפוג תוקפה של הערובה." למעשה, הם הגדילו את הערובה והפחיתו את שיקול הדעת של בית המשפט – זהו השינוי.
מירב ישראלי
¶
זה כבר עניין של אכיפה. נציגת משרד המשפטים, אם תהיה לכם הערה בעניין הזה אז תעבירו לי. כרגע אנחנו משאירים את הנוסח כמו שהוא.
מירב ישראלי
¶
זה אחרי סעיף 8. סעיף 9 הוא סעיף חדש שלא קיים בחוק הקיים - הרחקה או הגבלה בנוסף לעונש. "הורשע אדם בעבירה הקשורה לספורט" – ואמרנו שיש תוספת – "יורחק האדם כאמור בסעיף8(א)(1)(א) לתקופה שיקבע בית המשפט שלא תעלה על חמש שנים".
בסעיף הזה מחייבים את בית המשפט ללא שיקול דעת שבמקרה שאדם עבר עבירה שקשורה לספורט, לתת צו הרחקה כשהתקופה נקבעת על-ידי בית המשפט. אבל, עצם מתן צו ההרחקה נקבע פה מכוח החוק. דרורה, בעניין הזה אני משערת שיש לכם עמדה, בעניין החיוב לתת צו.
דרורה נחמני רוט
¶
לא, אנחנו כאן רק רצינו להעיר את ההערות בנושא העבירות, ואת זה אנחנו נעביר לכם מה זה עבירה.
מירב ישראלי
¶
אנחנו אומרים שזה הגבלת שיקול הדעת של בית המשפט, כי ברגע שאדם הורשע, אוטומטית יש צו הרחקה. זהו דבר שהוא לא מקובל, ולכן אני מבקשת לקבל את העמדה.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
זה מקסימום, ומקסימום לא אומר שאתה חייב. מינימום מחייב.
רבותי, לצערי יש לנו ישיבה נוספת בשעה 12:30, ואנחנו כבר באיחור. מירב, מאחר וממילא יש לנו עוד ישיבה אחת אני מציע שגם על הנושא השני שהשארנו פתוח - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
לא, המועצה – ודאי. אבל, גם על הנושא של ההגדרה של הממונה, האחראי על האירוע, אם אפשר להגיע גם בנושא הזה לסיכומים כדי שנוכל כבר להכניס את זה. אני מציע שתדברו על כך.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
אנחנו רוצים מאוד לסיים קריאה שנייה ושלישית לפני. אם אתם לא מגיעים לסיכום אז נעשה את זה כמו שהחלטנו עכשיו. אם יש סיכום אז אני מעדיף כבר להכניס את זה, ואז נלך חלק לשנייה ושלישית.
היו"ר מיכאל מלכיאור
¶
השבוע. אני מודה לכם, הישיבה הבאה של הוועדה עוד שלוש דקות. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:35.