PAGE
25
ועדת הכספים

15.9.2008

הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ט"ו באלול התשס"ח (15 בספטמבר 2008), שעה 10:10

הצעת חוק לעידוד הפקת סרטים בישראל (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשס"ח-2008

חברי הוועדה: אבישי ברוורמן – היו"ר

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

יעקב ליצמן

יורם מרציאנו

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

פרידה ישראלי

- הממונה בפועל על הכנסות המדינה, משרד האוצר

שי ברגר


- מנהל היחידה המקצועית רשות המסים בישראל, משרד האוצר

שרון אהרוני

- מחלקה מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד דלית זמיר

- משרד המשפטים

טלי דולן

- יועמ"ש, אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר

יעל מבורך

- רפרנטית שיכון ותרבות, משרד האוצר

כתרי שחורי

- מנכ"ל, קרן הקולנוע הישראלי

מרק רוזנבאום

- חבר הנהלה, איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה

עו"ד שאול שרצר
- יועמ"ש, התאחדות ענף הקולנוע בישראל

אבי אורמוזה

- חבר המועצה, המועצה הישראלית לקולנוע

דב מעוז


- חבר המועצה, המועצה הישראלית לקולנוע

טמיר כהן

שגית אפק



מרב תורג'מן

סמדר אלחנני

סמדר לביא - חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק לעידוד הפקת סרטים בישראל (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשס"ח-2008

הנושא שעל סדר היום, הצעת החוק לעידוד הפקת סרטים בישראל. בהערה קצרה מאוד, אם יש היום גאווה למדינת ישראל זה לא בשווקים הפיננסים, זה לא באי-שוויון, זה לא ברמת המוסר, דווקא הסרטים הישראליים היום, עם כספים מעטים, נותנים לנו גאווה לגבי היצירתיות והאיכות והדברים האלה ואני מודה לאלה שטרחו בעבר, ביניהם חברי, חבר הכנסת ראובן ריבלין, לעודד את הפקת הסרטים בישראל.

כרגע ישנה הצעת חוק על הפרק שאשמח מאוד שנקשיב לה ונאשר אותה, כדי לחזק את הסרט הישראלי. יש פה את נציג משרד האוצר, גב' פרידה ישראלי, הממונה בפועל על הכנסות המדינה. פרידה, הבמה שלך.

הצעת החוק שמונחת לפניכם---

יש פה הרבה דוחות. אנחנו קיבלנו את כל הדוחות לגבי הסרט, באישור של גב' ישראלי. אני מבקש שזה יחולק לחברי הוועדה. רבותיי, דוח עידוד הסרט הישראלי נמצא כרגע, כל מי שרוצה לקרוא אותו בפרוטרוט, הוא מונח כאן.

זה דוח שעל בסיסו הצעת החוק שבפניכם.

כבוד היושב ראש וחברי הוועדה, הצעת החוק שמונחת פה לפניכם היא תוצר של עבודה של ועדה שאני עמדתי בראשה והיא מונתה על ידי המנהל הכללי של משרד האוצר. הוועדה מונתה על ידי מר ירום אריאב, מתוך מטרה למצוא כלים לעידוד תעשיית הסרטים בישראל, כאשר בעצם הדבר הבולט שנראה לעין זה שבצד הפריחה של ההפקות הישראליות, שאנחנו מכירים אותן כולן, הפסיקו לחלוטין לבצע הפקות זרות בישראל. סדר גודל של קרוב לעשרים שנה אין הפקות זרות משמעותיות בישראל, בעוד שבעבר היו לא מעט הפקות שנעשו בארץ, בלי שום קשר להפקות הישראליות.

הפקות הקולנוע הזרות זה תחום שהוא מתפתח מאוד בעולם, לא מפסיק, תחום שצובר תאוצה. הוא דוגמה לתעשייה גלובלית פורצת גבולות, כאשר מחקרים רבים שראינו, מחקרים ממשלתיים, לא מחקרים מטעם, מראים שמכפיל הערך המוסף בתעשייה הזאת הוא משהו בין 1.8 ל-2.2 וזה אומר, נאמר, שכל 1,000 דולר שמושקעים בתעשייה, יוצר ערך מוסף של בערך 1,800 דולר. מדובר בתעשייה שמשרתת מגוון של בעלי מקצועות, בתי מלון, תיירות בכלל, ממתגת את מדינת ישראל, מביאה גם למשיכת תיירות למדינה ואנחנו ניסינו לראות מה הם הקריטריונים, או על פי מה חברות הפקה בוחרות את היעדים שלהם.

מחקרים שעשינו, ויש בדוח של הוועדה שהבאתי עותקים ממנו לוועדת הכספים, מראים שכל מדינות העולם מתחרות בצורה אקטיבית על משיכת הפקות זרות. אני מדברת על מדינות אירופה, מדינות כמו הונגריה, כמו אירלנד, שתומכות בתעשייה בסדרי גודל של 20%, בריטניה, מדינות ארצות הברית, ה-states, מתחרות ביניהם על תחומים שבהם יתבצעו הפקות, אותו דבר המחוזות בקנדה. סדרי הגודל שבהם מדובר של תמיכה בהפקות סרטים, בדרך כלל זה סדרי גודל של סביב ה-20%, לפעמים זה מגיע ל-25% מעלויות שמוצאות בתחומי אותה מדינה. זאת אומרת ההטבות ניתנות להוצאות שכר, שכירות נכסים, שירותים, שמוצאות בתחום הטריטוריה של המדינה.

מכיוון שכך, גם משיחות שניהלנו עם מפיקים זרים רבים, הבנו שמלבד הבעיות המיוחדות שאנחנו מכירים סביב מדינת ישראל והתחושה שאולי יש איזה שהוא חוסר ביטחון מלא לבוא ולבצע כאן הפקה, בגלל המצב הפוליטי והביטחוני, הנושא של העלויות הוא מאוד מאסיבי ולכן גם אנחנו קיבלנו החלטה שאנחנו ניתן עידוד לתעשיית הסרטים באמצעות מודל שיביא את הפחתת העלויות למפיקים.

הגענו למסקנה גם שיש לנו יתרונות רבים בנושא תעשיית הסרטים. אם זה הנושא של מגוון רחב של אתרים גיאוגרפיים בקרבה מאוד גדולה אחד לשני, אם זה מזג האוויר הנח ומיעוט ימי גשם בשנה, שאפשר לסמוך על הקיץ שאין בו גשם, זה דבר שהוא מאוד חשוב לימי הפקה, כי העלות של ביטול ימי הפקה היא מאוד גבוהה. יש מערכת שירותים יעילה בארץ, בעלי מקצוע בתחום תעשיית הקולנוע, יש מגוון רחב מאוד של נותני שירותים ברמה מקצועית גבוהה. זאת אומרת, יש לנו יתרונות רבים, כולל כמובן המקומות הקדושים שיש בישראל, האתרים ההיסטוריים שיש בישראל. שמענו על מספר של סרטים שנעשו על ירושלים, כשבנו במרוקו או באיטליה דגמים של אתרים מישראל ולא באו לצלם בארץ.

אנחנו, כפי שאמרתי, קיבלנו החלטה לגבש מודל שיביא להפחתה של עלויות ההפקה עבור מפיקים שמצלמים סרטים בארץ, כאשר המודל מתייחס להפקה זרה, זה אומר מפיק זר שרוצה לצלם סרט בארץ ורוצה להשתמש פה בשירותים, ייקח חברת הפקות ישראלית שתהיה עבורו קבלן משנה ותפיק עבורו, אבל החוק שלנו מתייחס גם לקופרודוקציות, להפקות משותפות, ונותן מקום לעידוד של הפקות שתהיה שותפות בין מפיקים זרים ומפיקים ישראלים, בשיעור של עד 50% מפיקים ישראלים. אני רוצה להוסיף כאן, בוודאי כולכם יודעים שענף הסרטים הישראלי, התעשייה הישראלית, כולל קופרודוקציות שנעשות על פי אמנות, יש לנו מספר אמנות עם מדינות שונות, כאשר מפיקים סרטים בהפקה משותפת עם אותה מדינה, זה מוכר כהפקה ישראלית לצורך מתן מענקים, אז תעשיית הסרטים הישראלית נהנית מסיוע תקציבי שניתן באמצעות גופים מסייעים על פי חוק הקולנוע. הגופים המסייעים אלה קרנות הקולנוע ש---

הם יכולים לעבוד בשני המסלולים.

אפשר לעבוד בשני המסלולים יחד. זאת אומרת, ההצעה הזאת לא לוקחת שום דבר מהעידוד הקיים, היא רק מוסיפה איפה שיש מפיקים זרים, או מפיקים---

מה זה מפיק זר? אני מפיק ישראלי, עושה פיקציה, אני מכריז על גב' יחימוביץ כעל מפיקה זרה, אז היא צריכה לעמוד באיזה שהם קריטריונים?

כן, יש לנו הגדרה מה זה מפיק זר. כעיקרון מפיק זר זה מפיק שהוא תושב חוץ ונבחן גם שעיקר הבעלים בגוף המפיק הם תושבי חוץ.

רק למשל דוגמה, מפיק זר זה גם אזרח ישראלי, אם זה אדם שחי בארצות הברית, כמו ארנון מילצ'ן, או חיים סבן, אזרח ישראלי שהוא תושב חוץ.

נכון, זה מפיק זר.

זו הגדרה של פקודת מס הכנסה לתושב, שזה מרכז החיים.

אמרתי כדוגמה גם אזרחים שחיים בחוץ לארץ.

מקרה של קופרודוקציה, יש אחוזים?

תיכף אני אסביר גם על קופרודוקציה. כמו שאמרתי, החקיקה נותנת הטבות להוצאות שמוצאות בארץ, על תשלומים לשירותים ונכסים שנדרשים לצורך ההפקה, כאשר יש איזה שהוא מינימום של סכום להפקה. זאת אומרת, אנחנו נותנים את העידוד להפקות שהן משמעותיות. לגבי הפקות זרות, אנחנו מבקשים שסכום ההוצאות בארץ יהיה מינימום 8 מיליון שקלים. ואני רוצה להגיד, גם אם זה נשמע למישהו כאן סכום גבוה, זה סכום שהוא ממש לא גבוה לתעשייה.

זה סכום גבוה, אבל למה דווקא 8 ולא 10?

אז היה הדולר 4 שקלים, אז חשבנו על 2 מיליון דולר כמינימום.

לגבי הפקות משותפות, הסכום בהצעת החוק הוא 4 מיליון שקלים, בגלל שהפקות משותפות הן דלות תקציב, הן לא עומדות באותם קריטריונים של ההפקות הזרות. ההשקעה הנדרשת היא 4 מיליון שקלים, אבל מדובר בהשקעה של תושבי החוץ בישראל. אני רוצה להסביר, במקרים של הפקה משותפת, אז נניח יש איזה שהיא שותפות שתושב ישראל הוא 50% ותושב חוץ הוא 50%, כדי לזכות בהטבה, אני רוצה לראות שגם מתוך המרכיב שתושב החוץ השקיעה בהפקה בארץ, הוא השקיע 4 מיליון שקלים. כי על ההשקעה של תושב ישראל בהפקה, בעצם יש לי את המנגנון של הסיוע שניתן על ידי קרנות הקולנוע.

לגבי הפקות משותפות, יש לנו כאן נוסחה שהמטרה שלה לראות מה חלקו של השותף תושב החוץ בהשקעות בישראל. אם השותפות היא, למשל, 50-50, וההוצאות מתחלקות 50 בישראל ו-50 במדינה השנייה, אז תושב החוץ לא הביא השקעה נוספת לארץ, ואז לא תהיה זכאות להטבה.

את יכולה להסביר לנו במלים פשוטות את המודל?

כן. המודל יושב על הוצאות שיש חובת ניכוי במקור מהן. חברת המפיק הזר, או ההפקה, צריכים לשכור שירותים של חברת הפקות ישראלית. זאת אומרת, תמיד תהיה לנו חברת הפקות ישראלית שהיא זאת שאחראית להוציא את כל ההוצאות בארץ ולארגן את ההפקה. היא משלמת לנותני השירותים, לצלמים, עבור התפאורה, בתי מלון וכולי. חברת ההפקות הישראלית, שמשלמת את התשלומים האלה, על מרבית התשלומים האלה יש חובת ניכוי במקור, על פי תקנות מס הכנסה, בעיקר שירותים ונכסים ותקנות אחרות. ההטבות לא יחולו אם במקרה יש תשלומים שאין חובת ניכוי במקור מהן. למשל, אם משלמים למשטרה עבור אבטחה של איזה אתר. מסכומים שמשולמים למדינה לא צריך לנכות מס במקור, התשלומים האלה בחוץ. אבל עיקר התשלומים שהם תשלומים עבור השכרת נכסים, רכישת נכסים ומתן שירותים, לגבי נכסים אנחנו אומרים למעט נכס שהוא לשימוש חוזר, אנחנו לא ניתן הטבה על רכישת מצלמה, או רכישת מחשבים, אלא נכסים מתכלים שנדרשים להפקה. כל התשלומים האלה שצריך לנכות מהם מס במקור, קבענו בתקנות שיעור ניכוי מס במקור מינימלי. למשל לגבי הפקה זרה, שיעור הניכוי במקור יהיה 20%. זאת אומרת, את נותנת לי שירות, 1,000 שקל, עם מע"מ 1,115 שקל, אני צריכה לנכות ממך 20% מס במקור, אני מנכה 20% מס במקור, את מקבלת את הנטו לאחר ניכוי במקור, סכום הניכוי במקור נשאר אצלי, כאשר במהלך הרגיל של הדברים שאנחנו הכרנו, את הניכוי במקור מעביר המנכה לפקיד השומה, למס הכנסה, עבורך. המודל יהיה כזה שאת הניכוי במקור המינימלי הזה, אותו סכום שהשיעור שלו נקוב בתקנות, ינוכה והוא ישמש להפחתת העלויות, הוא לא יועבר לפקיד השומה. אבל את, כנותנת שירות, את תקבלי אישור שניכו ממך מס של 20% ואת מתחשבנת עליו בתשלום המקדמות השוטף שלך, כאילו שילמת מס. אותך זה לא מעניין בעצם שאת מה שניכו ממך לא העבירו לפקיד שומה וזה שימש להפחתת העלויות.

הצעת החוק קובעת שלושה שיעורים של ניכוי בהתאם לסוג ההפקה. להפקה זרה 20%, להפקה משותפת, שהיא קופרודוקציה, כאשר חלקו---

17%.

אני רוצה להסביר למה אמרתי 20%. שיעור הניכוי במקור הוא 17%, אבל ההטבה האמיתית, בגלל שעל 1,000 יש 15% מע"מ, אז 1,115 כשאתה מכפיל בזה 17% זה יוצא 19.6%---

קרוב ל-20%.

אני מתקנת, שיעור העידוד בסופו של דבר הוא 20%, אבל הניכוי במקור שמביא להטבה שהיא קרובה ל-20% זה 17%.

לגבי הפקה משותפת, כששיעור השותפות של תושבי ישראל הוא עד 25%, השיעור הוא 13%, ולגבי הפקה משותפת שהשיעור של תושבי ישראל הוא בין 25% ל-50% זה 9%.

זאת אומרת אלה ההטבות, 9, 13 ו-17, כששיעור ההטבה שכל אחד מהם מייצג זה השיעור שאמרתי כפול 1.15.

ואם מפיק זר, הפקה זרה מחויבת בתיווך של הפקה ישראלית.

כן, הוא מחויב לפעול דרך מפיק ישראלי. המפיק הישראלי הוא זה שאחראי כלפינו להוציא את ההוצאות, לתת את הדיווחים.

אדוני היושב ראש, אתה יודע שהסרטים זה לאו דווקא כוס התה של בוחריי. אני לא אפריע בזה, אבל יש לי שתי שאלות שאני רוצה להבין בנושא הזה. אל"ף, למה דווקא סרטים? הרי יש בתעשייה כמה מגזרים במצב לא פחות קשה מזה. אני לא אומר את זה לקנטר, אני אומר את זה לעניין, כמו טקסטיל. אני שואל למה אין על זה מחקר והוועדה לא בודקת. זה דבר אחד.

הדבר השני, אני קורא בסוף החוק 7.2, הגדרת תושב חוץ. הגדרת תושב חוץ, אני אומר את זה פעם עשירית בוועדה ואני חוזר על זה עוד פעם, במשרד הפנים זה הגדרה אחת, במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה זה הגדרה שנייה, במס הכנסה זה הגדרה שלישית. בכל המקומות האלה, כל פעם זו הגדרה אחרת. למשל, כתוב שם, הגדרת תושב חוץ – אם הוא שהה בישראל לצורך הפקת הסרט. עכשיו, למשל, אם יש מישהו ממפעל שהוא מחזיק 500 עובדים, למה לא לתת לו תושב חוץ, הגדרה, כל זמן שהוא מחזיק את ה-500 עובדים שהוא נותן להם פרנסה. מה ההבדל בין זה לזה? כי לזה מס הכנסה כל הזמן מתנגד ומנהל מלחמת עולם ואומר שזה אסור. למה דווקא לסרטים?

אולי ברשותך, גב' פרידה ישראלי, את רוצה להגיב? אני חושבת שזו שאלה חשובה.

אני בעצם עד עכשיו נתתי תיאור של---

בסדר, לזה אני לא נכנס.

חבר הכנסת ליצמן, אפשר עכשיו להכניס תיקון לחוק לכל התעשייה.

אנחנו הכנסנו במסגרת התיקון הזה גם הצעה לתקן את חוק מס ערך מוסף, ולזה התכוונתי להגיע לאחר השאלות שיהיו לגבי החקיקה המהותית עצמה ובחוק מס ערך מוסף אנחנו קובעים, מציעים שמתן שירות לתושב חוץ בידי חברת הפקות ישראלית, לשם הפקת סרט הוא יהיה פטור ממס ערך נוסף, יחול עליו מע"מ בשיעור 0, כמו יצוא. בחוק מע"מ, אם ניתן שירות לתושב חוץ, יש פטור ממע"מ, אבל יש מספר סייגים. בין הסייגים זה אם תושב החוץ שוהה בישראל, אזי אין פטור ממע"מ, ולכן אותו סעיף שחבר הכנסת ליצמן ציטט עכשיו, מתייחס לתיקון לחוק מע"מ בו רצינו להגיד---

את לא עונה על הבסיס, מה ההבדל בחוק המע"מ---

אז אני מסבירה שתושב חוץ הוא עדיין תושב חוץ.

מה זה תושב חוץ? תושב חוץ עדיין תושב חוץ, מה זה תושב חוץ? אבל הוא עדיין תושב חוץ, אבל מה זה תושב חוץ? לא יודעים. שגית, כמה הגדרות את מכירה?

אבל כל אחת לצרכים אחרים.

אני יודע דבר אחד, אם אני תושב, אני תושב לכל הגדרה. אין דבר כזה, אני תושב רק לגיטין, לקידושין לא.

אז המצב הקיים הוא שבפקודת מס הכנסה יש הגדרה מסוימת לצרכי מס הכנסה, בחוק המע"מ נדמה לי---

אבל כאן כתוב רק ל---

חבר הכנסת ליצמן שואל את השאלה של קאטו הזקן, מי הוא תושב חוץ ומי הוא יהודי? אנחנו לא נפתור את זה לגמרי היום כאן, בנושא הסרט. זו שאלה הרבה יותר רחבה לגבי כל המהות פה של תושבי חוץ וכולי.

אדוני היושב ראש, במענה לשאלתו החשובה של חבר הכנסת ליצמן, שהרי מרובין צרכי ישראל ובכל פעם כאשר אנחנו באים ואומרים, צריכים לעודד ענף תעשייתי אחד, מדוע לא נעודד ענף תעשייתי אחר? אני מבקש קודם כל להתייחס לקולנוע לא כדבר תעשייתי, אלא כדבר... אמנם זה במשרד המסחר ותעשייה, אבל טוב היה אם הוא היה במשרד החינוך. חוק הקולנוע הוא חוק שלא התייחס לקולנוע כדבר תעשייתי, למרות שיש לו ערכים תעשייתיים, והוא מספק הרבה עבודה ויש לו פוטנציאל אדיר, אבל קודם כל קולנוע הוא דבר ערכי, הוא מבטא תרבות, הוא מבטא את האופי, הוא מבטא את היופי של המדינה שלנו ושל הארץ הנפלאה שאנחנו נמצאים בה, לכן אני מבקש קודם כל להבין את הייחודיות של הקולנוע. אני יודע ומכיר הרבה שגרירים שלנו, שגרירים מצוינים, מר ליצמן, שהיו אנשים בעלי יכולות אדירות, אף אחד מהם לא עורר התרגשות או התעניינות או אפילו דיון כמו הסרטים הישראליים. יש טובים, יש רעים, אבל השגרירים הטובים ביותר שיש לנו מבחינת היכולת להביא את מדינת ישראל כמדינה שיש לה ערך, אז בהחלט הקולנוע עשה זאת פעמים רבות ואני בטוח שמר ניסן סלומינסקי ואני מתפקעים. אני זוכר שמר שמיר זעק עליי 'איך אישרתי את הסרט חמסין', כשהייתי יחד עם מר שחורי בהנהלת הקרן לעידוד הקולנוע הישראלי, האיכותי. אני אמרתי לו 'הדבר הזה מביא את דבר הדמוקרטיה', לא בפטרוניות. זה היה אחד הסרטים הראשונים שבו הועלה על סדר היום הסכסוך הישראלי-פלשתינאי ברמה האישית. אז אני אמרתי 'מתוך שלא לשמה ייצא לשמה', למרות שכמובן אם אני הייתי, הייתי עושה את הסרט בדיוק הפוך, אבל אז יכול להיות שזה היה הופך לסרט תעמולה. הסרט הציג את הבעיה, כל אחד נתן את הפרשנויות שלו. ודאי גם הבמאי והמפיק, כל אחד, אבל היום קולנוע הוא ממש אחד מהנציגים היותר בולטים של מדינת ישראל. למשל כאשר מביאים את ירושלים בסרט קולנוע שהוא מעניין אנשים, לא כדי ללכת לראות את ירושלים, אנשים מתוודעים לירושלים, אנשים מתוודעים לגליל, לנופים הנפלאים שקיימים בישראל, ויוצרים רצון להגיע למקום. לכן יש גם ערך מוסף מבחינת המחשבות והעידוד שהאוצר רוצה לתת לזה.

לכן אני חושב שהחוק הזה הוא חוק טוב, הואיל והוא לא פוגע בחוק הקולנוע כהוא זה, אלא רק מוסיף לו, אלא רק משלים אותו ומוסיף לו, והואיל ואנחנו שומרים על היוצרים בישראל על ידי כך שאנחנו מחייבים שגם כל מפיק אשר יבוא ישתמש ויזדקק כקבלן משנה לפחות למפיק ישראלי, אני חושב שאנחנו צריכים להצביע בעד החוק הזה.

איחרתי קצת, אז אני לא יודע אם החוק הזה מדבר אך ורק על עידוד של חברות מבחוץ שעושות סרטים שלא קשורים לישראל ורוצים רק לצלם את זה בישראל, האם זו המטרה המרכזית, או שזה גם מתייחס לקולנוע בישראל ולהפקות בישראל? אז לא שמעתי, אבל אני אגיד רק מלה אחת לגבי הנושא. אם מדובר רק להביא חברות מחוץ לארץ שיצלמו פה וכתוצאה מזה תהיה---

לא דנים בתוכן הסרט, סרט הוא סרט הוא סרט.

אם מדובר על חברות זרות שאנחנו רוצים למשוך אותן לישראל וכתוצאה מזה זה יקרה, אין לי שום טענה בנושא, אבל אם מדובר גם על הסרטים הישראלים, אז צודק חבר הכנסת ריבלין ועל זה דיברנו בכמה הזדמנויות. סרט זה לא רק תעסוקה, זה משהו שקשור לחינוך, זה השגריר הכי חזק של מדינת ישראל ולצערי, אני יכול להגיד מנקודת המבט שלי, לא ראיתי שום שגריר מהסוג הזה שיצא במובן החיובי. השגרירים שיצאו מפה---

אתה טועה, אלה שרוצים לקלל, נמצאים מברכים.

זה משהו אחר.

חבר הכנסת סלומינסקי, זה תלוי במפיקים. למה לא תעבור להפקות? תעבור להפקות.

אני רוצה להגיע לזה. עד היום הסרטים שהופיעו וכבר היו לנו כמה דיונים על ג'נין ועל כל מיני סרטים אחרים שיצאו ובאמת עשו רעש גדול בעולם, אבל לבושתנו וכלימתנו. כשפעם ניסיתי לברר, ואני אומר שוב, זה היה מזמן, למה תמיד הראש הוא כזה, איך אומרים, בשמאל ורק להרוג את ישראל וכולי? אמרו לי שיש איזה ועדה שהיא אחראית בהקצבה, אולי אני טועה אבל זה מה שאמרו לי, ואי אפשר לפרוץ אותה ו'לא יעזור לך שום דבר'. בזמנו הרי הגדלנו את התקציב, 'לא יעזור שום דבר, החלוקה תמיד תהיה בכיוון הזה', ואתה צודק, אולי יש מפיקים שאם היו עושים, היו מוציאים שגרירים טובים---

ניסן, אני אומר לך, יש דמוקרטיה---

לא, אין דמוקרטיה, זה מה שמנסים להסביר לי, שאין דמוקרטיה במובן... יש דמוקרטיה על פני השטח, אבל אני אומר שוב---

זו הערה קשה, מי שרוצה לעשות סרט שיש בו גוון ימני, יכול לעשות סרט ומי שרוצה גוון שמאלי---

לא, לא, אז אני אומר שוב---

ומי שרוצה גוון ורוד, ומי שרוצה גוון צהוב, השאלה מה---

מי שרוצה להועיל לימין---

כבוד היושב ראש, לפני שנה או יותר, כשהיה דיון, ואז כן נכנסתי לעניין, אמרו לי 'לא יעזור לך, אין דמוקרטיה, יש ועדה והיא מחלקת ומראש זה ברור כבר למה הם יחלקו'. זה לא כמו שאתה אומר שיבוא מפיק שרוצה להפיק סרט כזה, יקבל את אותו עידוד, זה לא יהיה.

זה היה גם בזמן הליכוד כששלט בשלטון. תעזוב.

זה לא קשור לשלטון.

אז אני אומר לך, זה בכלל לא קשור לשלטון.

הליכוד כשהיה בשלטון, מר אולמרט היה אז---

יש ועדה אצלם, לא קשור לשלטון.

חבר הכנסת סלומינסקי, הערתך נרשמה לפרוטוקול, אבל אני בטוח שאתה תומך, למרות הכל, בעידוד הסרטים.

לכן אני רוצה לדעת. אם המדובר רק על חברות זרות בארץ, אני בהחלט תומך, כי לא עניין שלי מה שהם מפיקים. אם אני יכול כתוצאה מזה להביא יותר עבודה---

זה קצת שעטנז, אבל זה פחות או יותר בכיוון שלך.

אבל אם מדובר על ישראל, אז אני הייתי חושב שצריכים לעשות דיון הרבה יותר עמוק ויסודי מאשר ככה סתם להעביר את זה מהצד.

אני מאוד תומכת בחוק הזה. אני חושבת שזה חוק חכם ומתבקש. אני רוצה להצביע גם על תופעה הפוכה שמתרחשת, שהפקות שהיו אמורות להיות ישראליות, של פרסומות למשל, מצולמות ברומניה או בארצות אחרות, כדי לחסוך את עלות כח האדם, בין אם זה שחקנים, בין אם זה צוותי צילום, אנשי קול, הפקה וכן הלאה ולפעמים זה מאוד מקומם. למשל אנחנו יכולים לראות תשדיר לאגד, שזאת חברה לאומית, שצולם ברומניה, וגם הנהג הוא שחקן רומני וכן הלאה, וזה פוגע קשות בנתח שיש לעובדים בתעשייה הזאת וזאת תעשייה לכל דבר. תעשייה, גם עם פועלים שחורים והרבה פחות זוהרת ממה שנוטים לחשוב. אני יודעת שכל פעם שמגיעה הפקה מחוץ לארץ, הפועלים השחורים של התעשייה הזאת, בין אם אלה אנשי קול, בין אם צלמים, בין אם תחקירנים, נושמים לרווחה, כי הם מקבלים עוד הזרקה של פרנסה. בדרך כלל מדובר באנשים עם ביטחון תעסוקתי מאוד נמוך, בלי ביטוח פנסיוני, ויצירת מקומות עבודה נוספים באמצעות עידוד, שהוא כל כך הגיוני וכל כך נבון, כי היא באמת מתבקשת, אני חושבת שאנחנו צריכים להצביע בעד החוק הזה. גם אם הוא לא נוגע לענפים נוספים, שהם חשובים לא פחות, בסופו של דבר אנחנו מכירים את הדיונים האלה, תפסת מרובה לא תפסת. לכן עדיף לאשר את החוק הזה בהקדם, כפי שהוא.

אנחנו עוברים עכשיו לעורך דין שאול שרצר. את מי אתה מייצג?

אני מייצג את התאחדות ענף הקולנוע בישראל ועוד כמה מפיקים, ביניהם מפיקים זרים. כמובן שאנחנו שמחים על היוזמה. השאלה אז, אם אנחנו באמת רוצים לעודד מפיקים זרים להפיק סרטים בישראל, לדעתי הדבר הראשון שאנחנו צריכים לתת להם, וזה כמו כל המדינות שהזכרת קודם, זה איזה שהוא עיקרון של ודאות. מפיק צריך לבוא ולדעת אם הוא בא לכאן, מה ההטבה שהוא מקבל, מה גודלה ואיך היא מוגדרת בדיוק. וכאן, ממקרה חוק, יש פה בעייתיות מסוימת, וזה במובן שלפי מספרים שאנחנו יודעים, אחוז הניכוי במקור שאנחנו מעבירים לשלטונות המס, בסרטים גדולים, שהיו עוברים את המינימום של החוק, סרטים של 6 מיליון דולר שמושקעים בארץ ודומיו, מגיע לאחוז אחד מהתקציב. מדוע? מכיוון שבניגוד למה שכתוב כאן, כל הספקים ונותני השירותים, כולם ללא יוצא מן הכלל, ואתם הוצאתם הרבה מהכלל, כי הוצאתם שחקן ראשי, הוצאתם במאי, הוצאתם נכסים, הוצאתם כמעט הכל, כולם ביחד לא מגיעים לשיעור של אחוז, מכיוון שלכל ספק שמכבד את עצמו יש אישור על פטור מניכוי במקור, בשיעור אפס.

אתם קבעתם בתקנות איזה שהוא משהו שלי, בתור משפטן, אבל גם להם, בתור משקיעים, ודאי שהוא לא ברור וגם אין לו שום ודאות. מה זאת אומרת שהם ינכו 17%? מי יסכים לזה? ספק שיש לו אישור על פטור מניכוי במקור, יסכים שבמקום מה שכתוב שם בשיעור 0, ינכו לו 17% והוא יקבל פתק על זה? לדעתי לא יקרה כדבר הזה.

הדבר השני הוא שבאמת אי הוודאות חלה פה גם במישור השני. ממה ינכו? אם שחקן ראשי כזה או אחר לא. הרי בסרטים גדולים, השחקנים הראשיים מקבלים הרבה כסף. יגיע פה מצב שבו לשחקן הזה ינכו, לשחקן ההוא לא ינכו. בקיצור, זה שיצטרך לבוא לארץ ולהשקיע פה את מיטב כספו בארץ הנהדרת הזאת, ודרך אגב, יש עוד משהו שיכול למשוך אותו להשקיע בארץ, בארץ על פני שטח קטן מאוד יש מגוון עצום של נופים, שכמעט אי אפשר למצוא את זה במקומות אחרים.

אמרתי.

הוא רוצה להשקיע, הוא רוצה לבוא ולהשקיע ולא מעניין אותו המצב הביטחוני, יבוא לרואה חשבון שלו ויגיד לו 'כמה אני מקבל פה?' רואה חשבון יגיד לו בין 0 ללא יודע מה, 'ככה וככה', כמו בגשש.

גב' פרידה ישראלי, הלוא הדבר המרכזי במשקיעים זה העניין ודאות והעניין של פישוט. ככל שהמערכות יותר מורכבות ויש אי ודאות, אנשים לא רוצים להתעסק איתם. מה התשובה לשאלה הזאת?

אני רוצה לענות. אחד הדברים שהיו לנו הכי חשובים מבחינת עבודה כוועדה, זה למצוא מנגנון פשוט. קודם כל למה הוא פשוט? כי אתה לא מוציא הוצאות והולך לאיזה מרכז נניח כמו שיש מרכז השקעות או דברים כאלה ומביא להם קבלות ומתחילים להתחשבן איתך. בשנייה שאתה משלם, אתה מנכה ומקבל את המענק. אני חושבת שזה הדבר הכי פשוט, מהיר שיש.

זה גם מונע קומבינציות.

אני רוצה להמשיך להסביר. הניכוי במקור נכון. מי שיש לו אישור ניכוי במקור 0, כי הוא מסודר, בכל זאת ינכו ממנו 17%. ההנחה שלנו היתה, וחשבנו על זה לא מעט, שכשמציעים לי לקבל עבודה ואומרים 'למרות שיש לך ניכוי במקור 0, ינכו ממך 17% וזה מפחית מהתשלומים שלך למס הכנסה', זה יהיה לי בסדר גמור. כשאני משלמת כל חודש מקדמות למס הכנסה, אני מורידה את ה-17% האלה ששולמו עבורי ואני משלמת את היתרה. אז זה נכון שינכו במקור מנותני השירותים סכום שאולי הוא גבוה ממה שיש להם באישור הרגיל שלהם, אבל הם יוכלו מדי חודש לקחת בחשבון את הסכומים שנוכו במקור ולהתחשבן עליהם במסגרת תשלום המקדמות שלהם, עם מס הכנסה.

אבל איך זה מסתדר עם פקודת מס הכנסה?

מה זאת אומרת איך זה מסתדר?

אם אני מקבל אישור על ניכוי מס במקור בשיעור 0, מישהו יחליט בשבילי לנכות לי 17% ולתת לי פתק?

אז אנחנו כתבנו פה שזה על אף מה שיש בפקודת מס הכנסה. נותן שירותים רשאי לסרב שינכו ממנו מס במקור, הוא רשאי, אז לא יהיה עידוד לגביו, אז הם יחפשו נותן שירותים אחר שמוכן. אבל זה לא שאתה מממן את ה-17%, אתה תקבל את זה במקדמות שלך למס הכנסה.

שאלה לנקודה הזו. אני זוכר, כשהייתי עותר צעיר, הלוא האיטלקים, עם המערבונים עם קלינט איסטווד, עשו פשוט חגיגה, כשאנחנו יכולנו לעשות את זה בנגב ולא עשינו את זה. בשיטה באיטליה, אם אני לא טועה, ובמדינות רבות, והפנתה את תשומת לבי היועצת המשפטית, הולכים בשיטת הזיכוי. את הלכת בשיטת הניכוי. מדוע? כי איטליה הצליחה בגדול.

אדוני, לזה אני בדיוק חותר.

אבל אתה יכול ליצור על ידי כך כל מיני---

אדוני, זה בכל העולם כך.

בכל העולם המערבי הולכים בשיטת הזיכוי, למה אנחנו בניכוי?

נתת דולר, תקבל הטבה עליו.

היה ויכוח בחוק, אבל השאלה הזאת הפתיעה אותי.

שיטת הזיכוי – מי שמשלם מס, לגביו רלוונטי זיכוי. האם זה נכון? זאת אומרת אני חייבת 100,000 שקל מסים, אני אקבל זיכוי. הפקה זרה, שמצלמת סרט זר בארץ, היא לא משלמת לי מס על ההפקה. המסים שאני רואה פה זה המסים על העובדים ונותני השירותים ובתי המלון והשכרת הרכב. צילמו פה נניח את רמבו 3, אנחנו לא גבינו מס על הכנסות רמבו 3, אז למי אני אתן את הזיכוי הזה? את הניכוי אני לוקחת במקור, מהתשלומים.

למי שהסכים שינכו לו.

אני משלמת ל-100 נותני שירותים, מכל אחד אני מנכה. אני לוקחת את עורך הדין, שהעיר את ההערה, הוא נתן לי שירות של עריכת דין להפקה ואני צריכה לתת לו 10,000 שקל---

סליחה, הדוגמה לא טובה.

אני מנכה ממך במקור---

לא, תיקחי את אלה שחבר---

עורך דין שרצר, תן לה לסיים, כי הדיון הזה מאוד ענייני.

אתה נותן לי שירות של 10,000.

אני לא אתן לך.

כי מנכים 17%?

אני לא אסכים.

אתה משלם מקדמות למס הכנסה?

כן.

ואתה יודע שאתה יכול להפחית את הסכום הזה מהמקדמות? למה שלא תסכים?

כיוון שאת חישובי המס אני עושה, לא אף אחד אחר יעשה במקומי. לא רק זה, העובדים השחורים שחברת הכנסת יחימוביץ הזכירה הם לא רק שהם עובדים שחורים, יש להם איגודים שעל פיהם נקבע דבר בתעשייה, גם השחקנים, גם הטכנאים, גם עובדי הבמה. האיגודים האלה לא יסכימו שאתם תעשו להם את זה.

אתה לא בטוח בזה, אתה לא יודע.

רבותיי, בנושא הזה יש בעיות. שמענו. אני עובר למר דב מעוז. אני מבין שאתה, חבר המועצה, מדבר בשם כולם.

גם אם היה יושב ראש ועדי העובדים, אז הוא היה יכול לייצג יפה את העובדים.

ראשית, אנחנו כמובן מברכים על הצעת החוק, מקווים שתיהפך לחוק. יש לנו שתי הסתייגויות קטנות שלדעתנו קצת יערערו את נושא החוק הזה. אחד זה כמובן הנושא של הניכוי במקור. הניכוי במקור יגרום לדבר אחד בלבד, הוא יעלה את המחירים. באופן אוטומטי הוא יעלה את המחירים. אני מתייחס לכל מאות הטכנאים, טכנאי שיבוא ויידע שלוקחים לו במקור 17% או 13%, באופן אוטומטי הוא ירצה העלאת מחיר. יש לנו ניסיון עם זה, אנחנו יודעים את זה. זאת תהיה הגזרה.

אתה חוזר על ההערה של עורך דין שרצר.

זה יוצא מהמקדמות שלו.

בדיוק, ממש להיפך.

איזה מקדמות? על מה אתם מדברים בכלל?

הניכוי והזיכוי פה הם אותו דבר. אולי אני לא זוכר, אבל אני נותן דוח חודשי שבו אני צריך להעביר למס הכנסה חלק מההכנסות על פי שולי המס שלי, ואני מפחית מזה דברים ששילמתי.

רבותיי, אבל אתם מתייחסים משום מה לכל האנשים---

אני מדבר על כל קבלן.

רבותיי, אנחנו נכנס כמה עורכי דין ביחד ואני בטוח שתהיינה ארבע דעות, גם כלכלנים, אבל במיוחד לעורכי דין.

אתם מתייחסים לכל עובדי הקולנוע כאנשים שעומדים ברמה של ניכוי מס במקור של 20%, 30%, הם לא עומדים. יש הרבה קולנוע שעובדים ברמה של 3% ו-5%.

אבל זה בכל הטבת מס.

דבר שני, זה הנושא של גובה הסכומים שהמפיק הזר עומד להכניס ארצה. רוב הסכומים שהמפיקים מכניסים ארצה, אם זה 8 מיליון שקלים להפקה זרה ו-4 מיליון להפקה משותפת, גבוהים מדי פשוט. יושבים לידי מפיקים שגם ישמחו להסביר לכם. הימים של רמבו 3 הלכו. הסכומים היום הם הרבה הרבה יותר נמוכים, החסם של 8 מיליון שקלים להפקה זרה הוא כמעט בלתי עביר, נעשתה הפקה צרפתית-ישראלית. המפיק נמצא פה.

כמה היתה?

בערך 3 מיליון דולר הוצאו בארץ. התקציב היה 7 מיליון דולר, מתוכם 3 מיליון הוצאו בארץ.

זה הסרט הגדול ביותר שנעשה פה.

אז זה בסדר.

זה בסדר, זה עומד, אבל רוב הסרטים לא עומדים בזה.

השאלה היחידה זה כל הוויכוח על השקל והדולר ועוד מעט יבואו לפה התעשיינים, בשבוע הבא. אתה רוצה 2 מיליון דולר?

לא, אני רוצה להוריד את הסף ל-2 מיליון שקל. במיוחד בהפקות משותפות. הגורם הזר לא יגיע למיליון ומשהו דולר. לא יגיע.

גב' ישראלי, יש לך בעיה להוריד את החסם?

מי שמסתכל על דוח הוועדה, הוועדה המליצה על 6 מיליון שקלים להפקות משותפות.

היות והוועדה לא מצאה לנכון לזמן את מועצת הקולנוע, אז...

אנחנו הורדנו כבר ל-4 מיליון, בעקבות הערות. אנחנו קיבלנו דוגמאות לסרטים שנעשו, בדקנו סרט-סרט, לראות איך הסרטים עומדים, הפקות שנעשו בפועל, עם הנתונים הכספיים שלהם ואחוז ההשקעות הזרות והבנו ש-6 מיליון אולי היה רף גבוה מדי. 4 מיליון, אנחנו יודעים שהיו סרטים שנכנסים אליו. יש את מנגנון הסיוע לסרטים ישראלים באמצעות הגופים המסייעים, אנחנו רצינו פה לתת עידוד להפקות---

יש לי הצעה. אני רוצה להעביר את זה לסיכום ולהצבעה. בואו נלך למבחן החיים. אם פתאום יהיה, מר דב מעוז, ביקוש אדיר לסרטים במיליון שקל, אני אזמן את הישיבה, נזמין את גב' פרידה ישראלי ונשנה את החסם הזה.

לגבי סרטים זרים, ההסתייגות שלנו היא פחות חזקה, אבל לגבי הפקות משותפות, אתם אולי לא מודעים לזה, אבל בשנה האחרונה החלק הארי של הכספים שהלכו להפקות ישראליות שנעשו בישראל זה מכספים זרים שנכנסו ארצה. ברוב ההפקות זה לא עלה על חצי מיליון דולר.

אני רק רוצה שניים-שלושה דברים, לתת כמה נתונים. אני בהחלט תומך מאוד בחוק. אני מכיר ומוקיר את ההסתייגות של עורך דין שרצר בעניין של ה-17%. המודל הזה נוסה בכמה מדינות, במיוחד קנדה, וזה כן יכול לעבוד בדרך מנגנון המיסוי כפי שהוצג פה עכשיו. יחד עם זה, אני מצטרף להסתייגות של מר דב מעוז בעניין של הקופרודוקציות. אני רוצה להביא לידיעת הוועדה שב-2007 וב-2006 למעלה מ-44% מכל הכסף שהושקע בקולנוע הישראלי, העלילתי, מקורו בחוץ לארץ וישנו רצון וצימאון עצום בגלל העוצמה והכח של הסיפורים הישראליים והכישרון של היוצרים והניסיון של המפיקים לספק את הסרט בזמן, בתקציב ובאופן מקצועי. יחד עם זה, אני אומר, מניסיון כמנהל הקרן בשמונה השנים האחרונות, ואני מרשה לעצמי להגיד שהייתי שותף להובלה של פריצה מחודשת בגיוס כל המשקיעים בחוץ לארץ, שלפחות בנושא של הקופרודוקציות, שאין דרך אחרת כמעט לעשות היום, מה גם שחוק הקולנוע כרגע עומד בכלל ב---

מר שחורי, כמה אתה היית אומר בתור חסם?

אם הייתם מסכימים ללכת ל-2 מיליון שקלים, הייתי מאוד שמח. משהו באמצע, הייתי גם שמח.

גב' ישראלי, נגמור על שלושה? אם הוא אומר, במקרה זה, זה על פי רבים להטות. הם חיים את הקרנות האלה והקופרודוקציות האלה, ואם יש ביקוש כזה גבוה, אז אני יודע שאמרנו ואמרנו, אבל אולי צריך פה קצת להתקדם ולגמור.

אנחנו הורדנו כבר 2 מיליון. המטרה היא כאן לא לעשות... אנחנו באמת רוצים לעודד הפקות משמעותיות, לא לקחת את כל התעשייה הקיימת, שמתקיימת היום ולתת לה עידוד נוסף. אנחנו רוצים לעשות בחקיקה הזאת איזה שהיא משיכה למעלה ואני חוששת שאנחנו עלולים לאבד ככה את האפקט.

טוב. אני מבטיח לכם שאם נבדוק את הנושא הזה באמת ויש ביקוש כזה גדול, אנחנו נזמן.

אני רוצה לסכם. אני חושב שנאמרו פה כל המלים וכל הדברים. אל"ף, כמו שאמר ידידי חבר הכנסת ריבלין, זה לא רק תעשייה, זה גם תרבות ואלה גם השגרירים הטובים ביותר בעולם, עם כל ההסתייגויות שהיו פה. לכן העידוד הזה הוא עידוד חיובי. הטענה שנראית לי הגיונית, שאפשר היה לעודד עוד יותר על ידי הורדת החסם של 4 מיליון שקל, אבל מכיוון שבמקרה הזה אתם עדיין לא רוצים להתפשר, אני מקבל, אבל אני אומר שגם להם יש ניסיון רב, ואני ממליץ לאשר את החוק הזה כפי שהוצע. אנחנו נקרא אותו סעיף-סעיף ואם באמת נראה שהביקושים הגדולים לקופרודוקציות הן כאלה שהחסם הזה הוא אפקטיבי ומונע סרטים נוספים, אנחנו נעלה את זה לשינוי החוק.

לגב' סמדר אלחנני הערה אחת. בבקשה.

אני מבחינה בזה בהרבה מאוד מקומות. יש כאן את העניין של מה שאני קוראת 0-1, לא הגעת בדיוק בשקל אחד לרף, הפסדת את הכל.

היא רוצה אפרוקסימציה במקום בינאריות.

הנה, השחקן שהוא 150,000 שקלים, תתני לו 130,000, אז כבר כלום. צריך לעשות איזה מנגנון החלטה. זה קיים בסוגים שונים של פטור. שקל נוסף להכנסה, מפריד שקל אחד מהמענק.

אבל הפשטות היא הדבר החשוב ביותר.

כן, אבל אם הוא בדיוק נפל בעשרה שקלים מהדבר הזה?

אני מציע שתפתרו את זה.

רבותיי, אני מבקש מגב' שגית אפק לקרוא את סעיפי החוק.

הצעה נוספת שאולי אפשר את הסכומים לקבוע או בתוספת או בצו, ואז באמת תהיה האפשרות לעשות את מה שהיושב ראש מציע.

בסדר גמור. מר שחורי, פרידה הסכימה, אנחנו נעביר את הסכומים לא כחוק, כי אם כצו, וצו יאפשר לנו את הגמישות במידה ונראה שאתם צודקים, ובהסכמה אנחנו נשנה את זה במהירות, ללא שינוי החוק.

אבל צו יאפשר גם לעשות סכום יותר גבוה.

חבר הכנסת ריבלין, אפשר לכתוב בחוק 'לא יעלה על'.

אני מאמין שגם בכנסת הבאה וגם אחריה עדיין יישבו פה אנשים שרוצים לעודד סרטים.

אני לא מבין את ההסתייגות לגבי שחקן ישראלי או במאי ישראלי. מאיפה ההסתייגות הזו? היא חדשה.

זה לא חדש. ראינו שכמעט בכל המקומות נהוג לעודד את מה שנקרא 'הוצאות מתחת לקו', ולא הוצאות מעל הקו. הוצאות מעל הקו זה הוצאות לבמאי, לתסריטאי, למפיק. שחקן ראשי, אני עוד זוכרת שהתייעצות עם מר כתרי שחורי, הסכום של 150,000 שקל שנקבע פה, כי לא ידענו איך נגיד מי זה שחקן ראשי, ואנחנו הבנו שתחת הסכום של 150,000 שקל, כל השחקנים הראשיים הישראליים היום הם לא שחקנים ראשיים. הם מקבלים את הסכום הזה ומטה, לא מעל. זאת אומרת שגם כאן עשינו משהו מקל ואנחנו כמובן לא מדברים על שחקנים הוליוודיים, כי הם לא תושבי ישראל, וההוצאות לשלם לשחקן זר לא חל.

אני חייב להסביר. נכון, יש מושגים של מעל הקו ומתחת לקו וזה מתייחס בדרך כלל להפקה זרה שמגיעה עם במאי זר ששכרו 10 מיליון דולר, ושחקן זר ששכרו 8 מיליון דולר, וממילא אתה לא מנכה להם מס, פרט לאנגליה, דרך אגב, שכדי לגנוב מאירלנד, כן מכירים בהוצאה הזו, כדי להתמודד מול אירלנד. כי אירלנד גנבו להם את כל ההפקות. אבל נניח שאנחנו הולכים בשיטה שלא מכירים, אז שכר בישראל מעל הקו הוא לפעמים יותר נמוך מהשכר מתחת לקו, אם אתה בודק את שווי העבודה של הבמאי, התסריטאי והשחקן. זאת אומרת שהדבר הזה לא תקף לאזרחים ישראלים באופן גורף. הוא תקף כשבא לפה במאי הוליוודי, או שחקן הוליוודי, אין לזה שום תוקף לגבי תושבי ישראל שממילא אני רשאי לנכות להם מס, אם הם משלמי מסים בישראל. לכן אני חושב שצריך לתקן את זה, או שיש הסתייגות שזה לא מוכר.

מה לתקן?

בחוק כתוב ששכר במאי, שחקן, מפיק, גם אם הוא ישראלי, לא מוכר לצורך חישוב ההוצאה הזאת וזה לא נכון, בעיקר, שוב, בקופרודוקציה. אנחנו מאוד שואפים שבקופרודוקציות היצירה תהיה ישראלית והמימון יהיה אירופאי.

הערה שהיא גם נכונה והיא גם כחול-לבן.

אין לי בעיה שתגבילו בתקרה.

איזה תקרה? של סכום?

כן, כמו של שחקן, תגבילו לבמאי, אם הוא ישראלי, תקרת שכר. אבל אין היגיון בזה. יש היגיון רק כשזה מעל הקו שבא מחוץ לארץ.

את אותם סכומים כמו של שחקן ראשי, לעשות גם לבמאי?

לא, במאי ותסריטאי עובדים על פרויקט מוגבל בזמן.

אני רוצה להבין. תסריטאי כותב סרט שאחר כך חובר למפיק והם הולכים לחפש איך להוציא את ההפקה הזאת אל הפועל.

אל תהיה ידך קלה, תסריטאי, עד שהוא נבחר כתסריט שממנו יבצעו סרט, עושה 20 תסריטים שלא הרוויח עליהם גרוש. אותו דבר במאי.

גב' ישראלי, זו הערה מאוד נכונה.

אם מדובר בתושבי ישראל, זה צריך להיות מוכר, לקבוע תקרה מסוימת.

לגב' ישראלי יש הצעה.

זו עדיין לא הצעה, אני רוצה להסביר. אנחנו רצינו לעודד את כל ההפקה, את השימוש באתרים ובנותני שירותים ובתי מלון וצלמים---

ואת הכותב לא? אם הוא ישראלי?

המייסדים של הסרט, הם אלה שמחפשים את המיקום להפקה ובעצם חשבנו וראינו במודלים רבים, אני יכולה לבדוק בדוח, שההטבות ניתנות רק להוצאות מתחת לקו, לא כולל במאי, מפיק, תסריטאי ושחקן ראשי.

עוד פעם, גם בקנדה יש הבדלה בין השחקן הקנדי... אם התסריטאי הוא אזרח קנדי, זה מוכר ואתה מקבל על זה את כל ההטבות, להיפך, אתה---

בשכל הישר, גב' ישראלי, החיים אומרים שלעתים יש גם תסריטאים וגם אחר, אז מדוע לא לקחת את הנקודה הזאת ולהכליל אותה? מה הבעיה?

שוב, השאלה היא האם אנחנו רוצים לעודד תסריטאים ישראלים, שזה גם דבר יפה, לשבת ולחשוב---

לא, אנחנו רוצים קופרודוקציה, אבל בהזדמנות הזאת שאם יש תסריטאים, שגם---

אנחנו רוצים פה את הרחבת התעסוקה, אבל אנחנו רוצים את אותן השפעות, ארבעת יוצרי הסרט, לא ראינו אותם כבין אלה שעליהם זכאים ל---

רבותיי, אני רוצה להעביר את זה.

אנחנו דיברנו פה על זה שאנחנו עומדים בתחרות מול מדינות אחרות. כמו שגב' ישראלי אמרה, מצלמים סרט על ירושלים שמצלמים אותו במרוקו. החוק הזה בא להעמיד אותנו במצב יותר טוב, לתת לנו תאוצה קדימה, בתחרות הזאת מול המדינות האחרות והתחרות היא לגבי רוב נותני השירותים, התפאורנים ומקימי הבמה וכן הלאה. השחקן הראשי, הבמאי, התסריטאי, הם בדרך כלל אלה שאתה בוחן אותם לא בגלל שנותנים לך 20% הטבת מס, אלא בגלל שאתה רוצה אותם ככאלה ולכן ההטבה ניתנת לאחרים.

רבותיי, אנחנו מתקרבים לסיום.

אני רוצה להעיר הערה אחת ליוצרים הנכבדים, שאנחנו מכבדים מאוד את עשייתם ובאמת צריך להעלות על נס את הקולנוע הישראלי שבעשר השנים האחרונות צעד צעדים אדירים קדימה. אני רק רוצה לומר, הצעת החוק הזאת באה מתוך מגמה לעודד השקעות חוץ בישראל. הוא לא מבטל את חוק הקולנוע, שזה דבר חשוב. אתם רוצים, באמצעות החוק הזה, לפתוח עוד כמה דלתות או חלונות או מסדרונות לאיזה שהם יתרונות אחרים. הדבר הזה בוודאי לא יכול לבוא לידי הסכמה מצד נציגי הממשלה כרגע. אני מוכן לומר לזכותם, הלוואי והיינו יכולים. בקריאה שנייה ושלישית ייתכן מאוד שאנחנו יכולים להכניס כל מיני הסתייגויות שהממשלה תחזור בה. אם יתקבלו, הממשלה תחזור בה מהחוק. אלא אם כן אפשר להוריד ולהפחית.

אני לא מציע את הצווים, אני אומר לכם, אני מזהיר מפני צווים. צווים נותנים אפשרות בידי הממשלה יום אחד להחליט שהיא באה ו---

באישור ועדת הכספים.

באישור ועדת הכספים? אבל בצו הראשון הוא יצטרך לבוא ולומר שהוא מסכים לשלושה מיליון.

לא, נשאיר את הסכומים שקבועים פה ואחר כך נאמר ששר האוצר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע סכום שונה.

אני מאוד בעד החוק, אנחנו מאוד בעדו ואנחנו עומדים כולנו מאחוריו. לפני שלושה חודשים עשו לי סיוט, נקרא לזה כך, במרוקו, וראיתי איך מרוקו מכניסה 600 מיליון דולר בשנה בשירותי הפקה. יש משרד ברבט שזה כל עניינו בחיים. אנחנו היינו שם ואנחנו איבדנו את זה. אולי יש איזה שהוא סיכוי בפסטיבל קאן הקרוב שנציגים של הבית הזה והממשלה יעמדו בקאן ויכריזו שפעם ראשונה יש לישראל מה להציע.

תודה, זה היה הסיכום הטוב ביותר. האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אני מעביר את החוק הזה להצבעה. גב' שגית אפק תקרא סעיף-סעיף, כולל מה שמקובל גם על חבר הכנסת ריבלין, הצווים באישור ועדת הכספים.

'החוק לעידוד הפקת סרטים בישראל (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשס"ח-2008'.

'בחוק זה, הפקה זרה, הפקת סרט בישראל בידי תושב חוץ שמתקיימים בה שניים אלה:

(1) סכום תשלומי ההפקה בישראל ששולמו לצורך הפקת הסרט הוא שמונה מיליון שקלים חדשים לפחות', כשנוסיף פה הוראה שתתייחס גם להפקה זרה וגם להפקה המשותפת, 'ששר האוצר, באישור ועדת הכספים, יהיה רשאי לקבוע סכום שונה לעניין סכום תשלומי---

זאת אומרת שזאת תהיה הוראה כללית שתחול על שתי ההגדרות.

'(2) הפקת הסרט לא נעשתה בסיוע של מוסד ציבור כהגדרתו בסעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב והנתמך למטרה זו, לפי המבחנים לתמיכה במוסדות ציבור שנקבעו לפי הוראות סעיף 12 לחוק הקולנוע'.

(3) 'הפקה משותפת – הפקת סרט בישראל, למעט סדרת טלוויזיה, שמתקיימים לגביה כל אלה:'. כלומר זה לא יחול בכלל על סדרות טלוויזיה. 'תושב וישראל ותושב חוץ שותפים בהשקעה בתקציב הפקת הסרט, בזכות היוצרים בו ובהכנסות ממנו. חלקם של תושבי החוץ בהשקעה בתקציב הפקת הסרט הוא 50% לפחות. סכום תשלומי ההפקה בישראל ששולמו לצורך הפקת הסרט, בניכוי 85% מסכום השקעתם של תושבי ישראל בתקציב הסרט, הוא 4 מיליון שקלים חדשים לפחות'. גם לגבי זה תחול ההגדרה של הצו.

'הפקת סרט – כל הפעולות שמטרתן להביא ליצירת עותק ראשון שלם של סרט המוכן להקרנה מסחרית, לרבות חלק מהפעולות כאמור'.

'חברת הפקות ישראלית – חברה תושבת ישראל שעיסוקה הפקת סרטים'.

'חוק הקולנוע – סדרת טלוויזיה, סרט עלילתי שהופק לשם שידור בטלוויזיה, ערוך בפרקים וכל פרק מהווה משדר בפני עצמו'.

'סרט, כהגדרתו בחוק הקולנוע'.

'הפקודה, פקודת מס הכנסה'.

'תושב חוץ, כהגדרתו בפקודה, למעט חבר בני אדם שתושבי ישראל הם בעלי השליטה בו, או הנהנים או הזכאים ל-25% או יותר מההכנסות או מהרווחים של החבר, במישרין או בעקיפין. לעניין זה בעלי שליטה, כהגדרתם בסעיף 68(א)(ג) לפקודה'.

למעשה ההגדרה של תושב חוץ השתנתה ממש לאחרונה בחוק העולים. זה יחול על 183 ימים כמרכז חיים.

נכון, בוודאי, ואנחנו נביא לכם את התיקון, אבל איך שלא יהיה תמיד מתלבשים על הפקודה, מה שגם נכון, כי זה חוק מס.

אתם תביאו עוד תיקון שעושה תיקון רוחב לתושב חוץ.

נכון, לתושב חוץ, אבל זה ישפיע על תושב ישראל.

אולי זאת התשובה לחבר הכנסת ליצמן.

וזו לא תשובה לחבר הכנסת ליצמן, כי לכל חוק יש את הצרכים שלו ולכל חוק יש את ההגדרות שלו. אנחנו לא יכולים לעשות סדר בכל הדברים של המדינה, אולי אתם יכולים.

נעשה, נעשה.

'תשלומי הפקה בישראל – תשלומים המשתלמים לתושב ישראל לשם הפקת סרט, בעד רכישה או שכירות בישראל של שירותים או נכסים שהשימוש בהם יהיה בישראל, למעט; (1) תשלומים לרכישת נכס המיועד לפי טיבו לשימוש גם לאחר סיום הפקת הסרט. (2) תשלומי ריבית. (3) תשלומים אחרים שקבע שר האוצר'.

'לכל מונח אחר בחוק זה, תהא המשמעות הנודעת לו בפקודה'.

'חברת הפקת ישראלית המשלמת תשלומי הפקה בישראל, לצורך הפקה זרה או הפקה משותפת, שסעיף 164 לפקודה חל עליהם, זכאית להטבה לשם הקטנת עלויות ההפקה ועידוד הפקת סרטים בישראל בשיעור כמפורט להלן מתשלומי ההפקה בישראל, ובלבד שהיא מנהלת פנקסים קבילים לגבי הכנסתה ובהם חשבון נפרד לגבי כל סרט שהיא מפיקה. בהפקה זרה 17%, בהפקה משותפת שבה חלקם של תושבי החוץ בהשקעה בתקציב הפקת הסרט הוא 75% לפחות, 13%, בהפקה משותפת לסרט 9%.'.

'הוראות סעיף זה לא יחולו על תשלומי הפקה בישראל---

אני חושב שלפעמים חלק מהקריאות האלה, שהן קריאות של פרוטוקול, הלוא אף אחד לא מקשיב להן, אז אני הייתי מציע או לעשות את זה---

לא רק שאנחנו לא מבינים, גם מי שכתב את זה לא מבין.

לכן אני מציע שבכל זאת צריך להשתמש בשכל הישר, ופה אני מסתכל על עורכי דין אחרים, או שעושים את זה כמו בבית הכנסת והולכים מהר, כי אין טעם לבזבז חמש דקות על הקריאה הזאת, או שאמרנו 'קראנו, שמענו'.

חייבים. אל תמציאו. חייבים, כי יכול אחר כך לומר חבר כנסת שהוא לא הבין מה... אני מודה באשמה, חוץ מחוקים שאני אומר מראש שאני לא מבין בהם, אין חוק שאני מאשר אותו בהצבעה, אם אני לא יודע מה מדובר.

גם אני, אותו הדבר.

אני לא מדבר על זה, אני מדבר על כך שהקריאה, אחרי שהבנו את החוק, לא מוסיפה כהוא זה ולכן אין פה מקום למוסרנות.

'הוראות סעיף זה לא יחולו על תשלומי הפקה בישראל שמשלמת חברת הפקות ישראלית, במישרין או בעקיפין, בכסף או בשווה כסף, לקרוב של החברה, למפיק, לבמאי, לתסריטאי או לשחקן ראשי, לקרוב של כל אחד מהם או למי מטעמו של כל אחד מהם, בעד שירותיהם, וכן על תשלומים שמשלמת החברה בעד רכישת זכויות יוצרים ביצירה הספרותית שעליה מבוסס הסרט'.

'קרוב, כהגדרתו בסעיף 88'.

'שחקן ראשי – שחקן שהכנסתו בעד משחקו בסרט, שאינה השתתפות בהכנסות מסרט, היא 150,000 שקלים חדשים, או יותר'. לא הוחלט להכניס לכאן את הבמאי והתסריטאי.

'חברת הפקות ישראלית הזכאית להטבות כאמור בסעיף 2, תנכה בשעת התשלום של תרגומי ההפקה בישראל, שסעיף 164 לפקודה חל עליהם, מס בשיעור לפי סעיף 164 לפקודה, או מס בשיעור ההטבה שלו היא זכאית לפי סעיף 2, לפי הגבוה מביניהם'.

'ניכתה החברה מס כאמור, תשלם לפקיד השומה לפי הוראות סעיף 166 לפקודה, רק את יתרת סכום המס שניכתה העולה על סכום ההטבה שלו היא זכאית לפי סעיף 2, ככל שיש יתרה כאמור'.

'חברת הפקות ישראלית המבקשת לקבל הטבה לפי סעיף 2 לגבי תשלומי הפקה בישראל שהיא משלמת כאמור באותו סעיף, תודיע על כך לפקיד השומה לפני תחילת הפקת הסרט בישראל. בהודעה כאמור תציין החברה את שם הסרט, את פרטי תושב החוץ שמפיק את הסרט או שהוא שותף בהפקתו, לפי העניין, את חלקו של תושב החוץ בהשקעה בתקציב הפקת הסרט ואת שיעור ההטבה החל לגביה לפי הוראות סעיף 2'.

'להודעה לפי סעיף קטן (א) תצרף החברה את אלה: (1) אישור בכתב של תושב החוץ שמפיק את הסרט או שהוא שותף בהפקתו, לפי העניין, כי ידוע לו שהוראות חוק זה יחולו על תשלומי הפקת הסרט בישראל'. מה החשש שלכם שאתם מבקשים את האישור הזה?

הרי החברה הישראלית מנכה במקור והכספים מיועדים בעצם להקטנת העלויות של תושב החוץ, הוא מוציא את כל העלויות. הוא לקח חברת הפקות ישראלית שתעשה את זה בפועל. חשוב לנו שתושב החוץ יודע שיש פה ניכוי במקור שאמור לשמש להחזר עלויות.

יותר מזה, רצינו לחייב אותם בהסכם להעביר את זה לתושב החוץ, כי זאת בעצם המטרה, אבל אז הגענו למסקנה שאנחנו לא יכולים להתערב בעניין הזה.

ברגע שתושב החוץ יודע שהניכוי במקור הזה נשאר בכיס של חברת ההפקות, הוא מתחשבן עם חברת ההפקות.

העניין של הצו נכנס?

נכנס. אמרנו בהתחלה שייכנס, יחול גם על הפקה משותפת וגם על הפקה זרה, לגבי שני הסכומים.

'(2) הצהרה של החברה לפקיד השומה, שבה מתחייבת החברה למסור הודעה לכל מי שיקבל ממנה תשלומי הפקה בישראל, לפי הוראות סעיף קטן...'.

'חברת הפקות ישראלית המבקשת לקבל הטבה לפי סעיף 2, תודיע בכתב לכל מי שיקבל ממנה תשלומי הפקה בישראל כאמור באותו סעיף, במועד ההתקשרות עמו, על כוונתה לקבל הטבה לגבי התשלומים כאמור ולנכות מהם מס בשיעור האמור בסעיף 3. לא מסרה חברת ההפקות הישראלית לפקיד השומה ולמקבל תשלומי ההפקה בישראל הודעות לפי הוראות סעיף 4 לגבי תשלומי הפקה בישראל שהיא משלמת, יראו אותה כמי שבחרה שהוראות סעיף 2 ו-3 לא יחולו על התשלומים שלגביהם לא נמסרו הודעות כאמור'.

'סכום ההטבה, לפי סעיף 2, שניתן לחברת הפקות ישראלית, יופחת מהוצאות הפקת הסרט המותרות לניכוי לפי כל דין.

בחוק מס ערך מוסף, בסעיף 30. בסעיף קטן (א) בסופו יבוא '18, מתן שירות לתושב חוץ בידי חברת הפקות ישראלית לשם הפקת סרט בישראל, למעט סרט ישראלי'.

בסעיף קטן (ג) בהגדרת תושב חוץ, בסופה יבוא 'ולעניין סעיף קטן (א)(18), גם אם הוא שוהה בישראל לצורך הפקת הסרט'.

אחרי הגדרת תושב חוץ, יבוא 'הפקת סרט וחברת הפקות ישראלית, כהגדרתם בחוק לעידוד הפקת סרטים בישראל'.

'סרט וסרט ישראלי, כהגדרתם בחוק הקולנוע'.

'ביצוע – שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה'.

'הוראת שעה – הוראות חוק זה, למעט סעיף 7' –שזו ההטבה במס ערך מוסף, שהיא הטבה קבועה- 'כל יתר ההטבות יחולו רק עד תום שנת המס 2013'. מה יקרה ב-2013?

מה קרה שעוצרים לבדוק הטבות מס? בדרך כלל זה טייס אוטומטי. מה החידוש פה?

בדרך כלל אנחנו נותנים הטבות מס לתקופה מוגבלת. לחוק הזה יש מטרה, אנחנו נרצה לחזור אחרי כמה שנים ולראות שהוא באמת עמד במטרה שלו. אבל מהניסיון---

חבל שלא עושים אותו דבר עם פטורים אחרים. זה רעיון מצוין.

האמת היא שעושים את זה. למשל פטור מהשכרת דירות הוארך להרבה שנים ואחר כך ירד הגובה.

רבותיי, אני מעביר את זה להצבעה. מי בעד הצעת החוק לעידוד הפקת סרטים בישראל (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשס"ח-2008?

יש הסתייגות לתיקון.

ביחד עם הצווים שאמרנו, התיקונים שייתנו לנו את הגמישות.

גב' אפק, גם אני מוסיפה הסתייגות דיבור.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? פה אחד.

הצעת החוק התקבלה

פה אחד

רבותיי, לקראת ראש השנה, אני חושב שזו בשורה בסופו של דבר לתעשיית הסרטים הישראלית. אני לא יודע אם יבוא לציון גואל, אבל אולי יבואו לציון מפיקים זרים.

צריך לברך את גב' ישראלי על העבודה היפה.

פרידה והצוות כולכם, יישר כח, גם על החוכמה, גם על הגמישות וגם על העבודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25