PAGE
ועדת הכלכלה
15
19/2/2008

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 501

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, י"ג באדר א התשס"ח (‏19 בפברואר, 2008), שעה 12:15

1.
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 38) (התקשרות למוקדי חירום), התשס"ח-2007 (פ/1024), של חה"כ מאיר פרוש

חברי הוועדה: דוד טל – מ"מ היו"ר

חה"כ מאיר פרוש

עו"ד יעל מלם יפה
-
הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עמי גילה
-
סגן מנהל אגף כלכלה ותקציב, משרד התקשורת

פיני יצחקי
-
יועץ השר, משרד התקשורת

אורן משה
-
רפרנט תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

רפ"ק מוריס אלחדד
-
קמ"ד מוקדים, המשרד לביטחון פנים

אלי יפה
-
מנהל אגף הד"ס (הסברה והדרכה), מגן דוד אדום

חיים תמם
-
סגן מפקד כבאות ראשי, נציבות כבאות והצלה

שרון פליישר בן-יהודה
-
סמנכ"ל רגולציה, חברת בזק

מיטל בשרי
-
פניות הציבור, המועצה הישראלית לצרכנות

שבתאי בוקשפן
-
עוזר לחבר הכנסת מאיר פרוש

איתי עצמון


יניב רוזנאי


ליענה מאור (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 38) (התקשרות למוקדי חירום),

התשס"ח-2007 (פ/1024)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 38) (התקשורת למוקדי חירום), התשס"ח-2007. חבר הכנסת פרוש, יש לך מה להוסיף מעבר למה שאמרת כבר בדיון הראשון? האם הגעת לסיכומים כלשהם על פרק הזמן שניתן להם להיערך או על דברים אחרים?

אם אין נציגים אחרים פרט לנציגי "בזק" אפשר לדבר על הנושא הזה, אבל אולי אחרים רוצים להעיר דבר מה.

אני מבין שזה אמור להיות מוּחל על טלפונים נייחים. אתה מבקש להחיל את זה גם על טלפונים סלולריים?

הצעת החוק שלי היתה כוללנית, ואחר-כך השר ביקש לצמצם אותה ולשנות, והיו סיכומים בוועדה. לא אכחיש שהיו לי שיחות גם עם אנשי "בזק". אני מבקש לדעת האם יש עוד מערערים או מישהו שמבקש לשנות או לכרסם בהצעת החוק.

תיכף נבדוק. מכרסמים אין. מה שנחליט, אתה ואני מהווים כאן רוב קולות ונוכל להחליט כרצוננו. היות ואני סבור שההחלטה נכונה – יש אולי עוד מספר בעיות שצריך לבדוק עם "בזק" – אולם אם ההצעה נכונה אולי נחיל אותה גם על הסלולריים. אני מוכרח להודות שלמזלי מעולם לא התקשרתי למוקד חירום, לא מטלפון נייד וגם לא מטלפון נייח, אבל אם זה חשוב ניתן להחיל את זה על כל הטלפוניה.

אם אני לא טועה דיברנו על כך בישיבה הקודמת.

ומה החלטתם? שזה יחול רק על הנייח? אם דיברתם על כך אני מקבל כל סיכום שנתקבל בעבר.

נושא החלת הצעת החוק על בעלי רישיון לסלולרי עלה בהכנה לקריאה ראשונה והוועדה החליטה שתקבל הכרעה בהכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

כלומר זה עומד על הפרק.

אני בעד.

נשמע את הנציגים השונים.

אני סגן מפקד כבאות ראשי מנציבות כבאות והצלה. אנחנו ככלל רואים יתרון בכך שיהיה מספר אחד שאליו מחייגים, אך לעומת זה יש חסרונות אחרים רבים שגורמים לכך שלא נתמוך בהצעה. קודם כול, באירוע שרפה יש חשיבות רבה לזמן התגובה. כאשר יהיה מוקד ארצי - - -

בהצעת החוק שלפנינו לא מדובר על מוקד ארצי.

אתה מערבב את ההצעה הזאת עם שתי הצעות חוק אחרות.

על שולחן הוועדה מונחת הצעת חוק של חבר הכנסת פרוש בעניין התקשרות למוקדי חירום.

אם מנתקים לך היום את הטלפון הנייח בביתך, חבר הכנסת פרוש מציע שלא ינתקו לך את הטלפון גם למוקדי חירום כמו המשטרה, מגן דוד אדום וכיבוי אש לתקופה של 3 חודשים ממועד הניתוק.

בכך אנחנו תומכים במאה אחוז.

כפי שאמר כבר חבר הכנסת פרוש, גם בדיון הקודם הצגנו את הבעייתיות שיש בכך שהמערכות של חברת "בזק" היום לא תומכות בשינוי שרוצים להכניס כאן.

יש לכם די זמן להיערך. אתם מבקשים 6 חודשים?

נכון. לכן ביקשנו לשנות את תחילת החוק, מ-3 חודשים ל-6 חודשים. זה עלה גם בדיון הקודם ונאמר שהעניין יידון שוב בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.


דבר שני, אנחנו מבקשים לקצר את התקופה שבה תינתן האפשרות הזאת, במקום 3 חודשים לחודשיים מיום הניתוק.

אולי תסביר גברתי מדוע חודשיים, כדי שהציבור יידע.

הסיבה נעוצה בכך שבענף התקשורת בכלל, וכך נהוג גם לגבי "בזק", יש נוהג איך לדווח על מספר המנויים שלך. זה כלול בדיווחים לבורסה, בכל מיני דיווחים למיניהם. בדרך כלל התקופה שנחשבת כתקופה שגורעים מנוי ממצבת המנויים של החברה היא אחרי 3 חודשים.

מיום הניתוק או מיום שהפסיק לשלם?

3 חודשים מיום שהפסיק לשלם. אני מבקשת שזה יהיה חודשיים, כי גם כך נותנים לו 21 ימים + 14 ימים מאז הפסיק לשלם.

גברתי מציעה לתת לו 14 ימים מרגע שהפסיק לשלם + 21 ימים + חודשיים?

נכון.

עוד הערות? מה עמדת מגן דוד אדום?

ברוך מחיה המתים, כל הכבוד.

אנחנו במשטרה גם כן תומכים בהצעת החוק. אם ניתן להרחיב את זה גם לטלפונים הסלולריים זה יהיה מצוין.

אני חושש שלא הוזמנו לכאן חברות הסלולר ולכן זה אולי בעייתי.

אני מייצגת את המועצה הישראלית לצרכנות. אנחנו מברכים מאוד על הצעת החוק הזאת. עם זאת, המועצה ממליצה להרחיב את הגדרת "שיחה אל מוקדי חירום", כך שבמוקדי החירום ייכללו מוקדי השירות של לחצני המצוקה, הטלכלל, שעליהם מנויים למעלה מ-200 אלף בתי-אב. מדובר בדרך כלל באוכלוסייה סיעודית, שרק לחצן המצוקה הזה יכול להציל את חייה. אני מבקש לכלול במסגרת הצעת החוק גם את מוקדי השירות של לחצני המצוקה.

מבחינה טכנולוגית זה אפשרי? זה פשוט וקל? במשך 6 חודשים אפשר להיערך לכך?

את זה צריך לשאול את "בזק".

לפי דעתי זה בעייתי מאוד מבחינה טכנית כי במוקדי מצוקה עוסקות כל מיני חברות פרטיות במקומות שונים שלכל אחת מספר טלפון אחר. קמות חברות ומתפרקות חברות. הרעיון היה לכלול את שירותי החירום הבסיסיים. אם הלקוח במצוקה, הוא יכול להתקשר למשטרה או למגן דוד אדום.

הסיעודיים והמבוגרים האלה יכולים בלחיצה על לחצן מצוקה אחד להפעיל את כל מוקדי החירום, את טיפול נמרץ, את כל בדיקות הדם, א-ק-ג וכן הלאה שמצילים את חייהם. מדובר באוכלוסייה מבוגרת, סיעודית ונתמכת.

זה השלמה של הרעיון של חבר הכנסת פרוש.

לא בחנו את זה ואינני יודעת אם זה אפשרי מבחינה טכנית.

מדובר במאות אלפי צרכנים נתמכים, שלפעמים אפילו לא דוברים עברית, שרק לחצן המצוקה הזה יכול לעזור להם.

ייתכן שיש עשרות גופים כאלה. אפשר שלחצן המצוקה יהיה מתוכנת למגן דוד אדום.

אני לא מכיר את הפרוצדורה. לחצן מצוקה הוא מתקן ששמים על היד וניתן ללחוץ עליו כאשר קורה דבר מה? את מי הוא מזעיק?

את מוקד החירום שאדם קשור אליו. פועלות כל מיני חברות כאלה שמפעילות מיידית ניידת טיפול נמרץ וכן הלאה.

למשל נטל"י.

אני מבקש לשמוע את דעת המציע, האם התכוון לזה.

אי-הכללת מוקדי החירום של לחצני המצוקה כמוה כהפקרת ציבור רב של נזקקים.

אבל לא בכך עוסקת הצעת החוק.

אפשר להוסיף את זה להצעת החוק.

אינני יודע אם אפשר להוסיף, אם זה לא ייחשב נושא חדש. צריך לבדוק. אם דנו בזה כבר בשלבי החקיקה הקודמים אזי אפשר להוסיף את זה כעת, אבל אם לא דנו זה ייחשב נושא חדש, שיצטרך לעבור לוועדת הכנסת, שתצטרך להחליט בזה, ואני סבור שיהיה לה קשה להחליט.

אני מודה לאדוני על כך שהוא מפנה את הזרקורים אליי.

אתה רוצה שאני אענה את התשובה?

אם נבדוק את נוסח ההצעה שהגשתי לקריאה הטרומית, שם דיברתי על התקשרות לשירותי החירום, לרבות משטרת ישראל, מגן דוד אדום ומכבי אש, אבל ההצעה עברה גלגולים שונים. לדעתי אנחנו בשלב מאוחר מדי מכדי להיכנס לזה, על אף שזה נושא חשוב מאוד. אבל בסופו של דבר עם לחצן המצוקה מגיעים הרי למקום מסוים. כאשר מנתקים לאדם את הטלפון הוא לא יכול להגיע לא למשטרה, לא למכבי האש ולא למגן דוד אדום.

לחצן המצוקה עובד דרך הטלפון, דרך השקע של "בזק".

אדוני היועץ המשפטי, אני מציע שנקרא את הצעת החוק.

לפני כן אני מעוניין להעיר מספר הערות כדי להבהיר. מדובר על תקופה שבה יאפשרו למנוי לחייג למוקדי חירום, אבל למעשה גם לקבל שיחות נכנסות. אני שואל את נציגת משרד התקשורת האם כך יהיה.

היום כך עושים ואין כוונתנו להרע את התנאים. אנחנו מעלים בקודש, לא מורידים.

השאלה שלי האם כחלק ממה שנקרא 'ניתוק חלקי' יהיה פיתוח טכנולוגי שיאפשר נגישות אך ורק למוקדי שירות, או גם לקבלת שיחות נכנסות?

האפשרות לקבל שיחות נכנסות קיימת כבר היום.

אנחנו לא מדברים על הפסקה מלאה, אלא על ניתוק, שהוא הפסקה חלקית, כפי שמוגדר בתקנות. הבנו מנציגי חברת "בזק" שהם זקוקים לזמן מסוים כדי להיערך ולהכניס את היישומים הללו למערכות שלהם.

אתם במשרד התקשורת תומכים בהצעת החוק?

כן.

תמכתם גם בהתחלה בהצעת החוק?

כן, השר תומך, בכפוף לשינויים שפירטנו.

שהוכנסו כבר.

לא הצגתם עמדה הפוכה בשלבים המוקדמים?

לא. פירטנו בפני הוועדה בדיון הקודם את השינויים שהשר ביקש להכניס.

עוד הערה, חשוב לי להסב תשומת לב הוועדה שמדובר על תקופה שבה המנוי יצטרך לשלם את דמי ההחזקה על הקו, כלומר לא מדובר על פטור מתשלום.

גם כאשר משאירים לו קו שמאפשר להתקשר רק למוקדי חירום?

כן, בוודאי.

זה עולה כסף היום?

אם משאירים ללקוח קו פתוח ולא מנתקים לו את הקו נגבים דמי החזקה. זה קבוע בתקנות של משרד התקשורת. היום אין כל אפשרות להתקשר רק למוקדי חירום.

אני מציע להכניס הוראה, הקובעת כי "אין בהוראות הסעיף כדי למנוע ממנוי את האפשרות להפסיק את השירות", כדי להבהיר שלא מדובר בהוראה אובליגטורית.

אם הוא מפסיק את השירות לא יקבל גם נגישות למוקדי חירום.

נכון.

אתה מבקש להשאיר להחלטתו של הצרכן אם הוא רוצה שינתקו אותו לגמרי, כולל ממוקדי החירום, משום שאינו רוצה לשלם דמי החזקה של הקו.

בוודאי. מדובר בכל אופן בעלות שמושתת עליו, עלות לא קטנה.

אדוני המציע, אני לא רואה כאן בעיה. נכון? גם לכם אין בעיה עם זה. אני סבור שזה נכון.

אבל המנוי יצטרך לבקש לנתק אותו לחלוטין.

בוודאי, לא אתם תידרשו לשאול אותו.

כדאי שתיידעו אותו.

אנחנו מדברים על מקרה של אדם שלא משלם. הרעיון היה, שכאשר הוא לא משלם לא ינתקו לו מייד את האפשרות להתקשר למוקדי חירום.

מה גובה דמי ההחזקה היום?

43 שקלים בחודש + מע"מ.

לא דומה 50 שקלים בחודש ל-300-400 שקלים בחודש. אני מניח שמי שלא משלם 300 שקל לא ישלם גם 50 שקל, אבל אנחנו רוצים להשאיר לו אפשרות לבקש שינתקו אותו לגמרי כדי שלא יצטרך לשלם גם את 50 השקלים.

כדאי שהוועדה תקבל החלטה בעניין - - -

בעניין הניסוח נסמיך את היועץ המשפטי שלנו.

יש דמי החזקה משודרגים ודירוג שונה, או שהדירוג קבוע?

יש הסדר ייחודי אך ורק לחברת "בזק", שמקבלי הבטחת הכנסה משלמים תשלום מופחת על החזקת הקו. מה שבעבר היה הסדר המיועד למשתמשים קלים מיועד היום למקבלי הבטחת הכנסה.

השאלה אם אי אפשר להחיל אותו תעריף על מי שמקבלים את השירות רק למוקדי חירום.

לתת פרס למי שלא משלם את חובותיו?

הרי הוא לא משתמש בטלפון אלא אך ורק אל קווי מגן דוד אדום, המשטרה וכיבוי אש.

עדיין הקו מחובר. חברת הטלפון תגיד: לא אכפת לי איזה שימוש אתה עושה בו, אני משאירה לך עדיין את השירות הזה ועבורו אני מבקשת להמשיך לקבל אותו סכום כסף.

אומרת עו"ד שרון פליישר בן-יהודה שלמקבלי הבטחת הכנסה יש הפחתה בתעריף.

במידה ואותו אדם מקבל הבטחת הכנסה מלכתחילה ועומד במבחנים שנקבעו בתקנות.

אם גאידמק יפסיק לשלם את חשבון הטלפון, אתה רוצה שיתחיל לקבל תעריף מופחת?

הדוגמה שלי היתה תמיד גיטה שרובר ז"ל.

חבר הכנסת פרוש, אני מציע שנתקדם עם הצעת החוק ולא נתעכב על זוטות.

עבור מסכן או מסכנה גם 22 שקלים חשובים.

אנו קובעים שלא ימנעו מן המנוי להתנתק, זה זכות אלמנטרית. הוא יפנה ל"בזק" ויגיד: תנתקו אותי לגמרי.

הכוונה לא היתה להפוך את זה לדבר אובליגטורי, שאם המנוי מבקש להתנתק או להפסיק את השירות במהלך התקופה הזאת לא יינתן לו. לא זאת תכלית החוק.

האם אין לי זכות כצרכן להפסיק לרכוש את המוצר?

בכל מקרה הזכות הזאת קיימת. לדעתי לא צריך להכניס אותה להצעת החוק. אנחנו לא מתווכחים על העיקרון.

אם את אומרת שזה קיים בכל מקרה, מבחינתי זה בסדר, אך אומר היועץ המשפטי, למען הסר ספק צריך להכניס את זה.

כי כאן נאמר "לא יפסיק, יעכב או יגביל שירות שיחות של המנוי אל מוקדי חירום לתקופה של שלושה חודשים". צריך להבהיר בכל זאת שהמנוי יכול לנתק את השירות הזה בכל עת כדי שלא יושתו עליו אותם תשלומים.

אין לי ויכוח אתך.

השאלה אם יש לך התנגדות.

למען הסר ספק כדאי להבהיר בנוסח.

אני לא בטוחה שזה נדרש.

הוועדה מחליטה על העיקרון, שאם אדם ירצה להתנתק – ינתקו אותו. נסמיך את היועץ המשפטי של הוועדה ביחד עם היועצת המשפטית של משרד התקשורת לנסח ולהגיע להסכמה, בין שזה יופיע בגוף החוק או שיחליטו שזה מובן מאליו.

ובתנאי שזה ייעשה בהקדם.

כבר היום.

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 38) (התקשרות למוקדי חירום), התשס"ח-2007


סעיף 1 – תיקון סעיף 12 לחוק העיקרי

"בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בסעיף 12 –

(1)
בסעיף קטן (א), לפני "השר יקבע" יבוא "בכפוף להוראות סעיף קטן (א1)";

(2)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
בעל רישיון שניתק שירות שיחות של מנוי בשל אי פירעון במועד של חשבון התשלומים והחובות שהמנוי חויב בהם בעד שירות שקיבל מבעל הרישיון, לא יפסיק, יעכב או יגביל שירות שיחות של המנוי אל מוקד חירום לתקופה של שלושה חודשים ממועד הניתוק;"

"מוקד חירום" או "מוקדי חירום"?

"שיחה אל מוקד חירום" מוגדר בהמשך: "שיחה מאת מנוי של בעל רישיון אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש".

ייכתב "לתקופה של חודשיים ממועד הניתוק".

כאשר אנחנו יודעים את ההסבר, שיינתנו 14 ימים + 21 ימים + חודשיים.


"יום ניתוק" ו"מועד ניתוק" זה אותו דבר?

כן.

14 ימים זה הזמן שנותנים למנוי לשלם את חשבון הטלפון שלו. אדם יכול לשלם עד למועד מסוים. מאותו מועד יש 21 ימים עד שמנתקים, ובתום 21 הימים קובעים כאן עוד חודשיים.

האם לכתוב "יום הניתוק" או "מועד הניתוק"?

היות ולא מנתקים בפועל, נראה לי שזה "מועד", כי זה מהמועד שהיו אמורים לנתק, אך לא מנתקים בעצם ומשאירים את הקו פעיל לעוד חודשיים.

כאן כאשר אומרים "מועד" מתכוונים לזמן.

"המועד" הוא אחרי 14 הימים או אחרי 21 הימים?

אחרי 21 הימים.

במשך 14 ימים אדם מקבל התרעות: נא לשלם לנו. אם לא שילם, לאחר מכן יש לו 21 ימים, בהם עדיין יטרטרו לו לשלם. אחרי 21 ימים יהיו עוד חודשיים ימים, וזהו, כאן זה נגמר.

כלומר, חודשיים ימים מסיום יום ה-21.

זה בעצם 3 חודשים.

ננסה להבהיר את זה בנוסח.

לדעתי זה ברור מאוד בנוסח, כי כתוב "ממועד הניתוק" והניתוק נעשה רק אחרי 21 ימים, לכן אין כאן שום ספק.

הגדרת "הניתוק" מצויה בתקנות ולא בחוק.

"בסעיף קטן זה –

"בעל רישיון" – בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים;

"ניתוק שירות" – הפסקה זמנית של שירות בזק;

"שיחה אל מוקד חירום" – שיחה מאת מנוי של בעל רישיון אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש.""

בסעיף התחילה אמרתם שאתם רוצים 6 חודשים?

כן, 6 חודשים.

את בטוחה שפרק זמן של 3 חודשים לא יספיק לכם?

היות והמערכות שלנו בכלל לא ערוכות לתת את האופציה הזאת, המערכות של "בזק" יודעות לעשות ניתוק מוחלט או הפעלה מוחלטת.

ייתכן שהן לא ערוכות, אבל אולי הטכנולוגיה מאפשרת להפעיל את זה בתוך חודש ימים.

ניסינו לבדוק עם היצרנים. זה הרי תלוי לא בנו. אנחנו צריכים לפנות ליצרן שמייצר את המתג ופרק זמן של 3 חודשים לא מספיק כי צריך קודם כול להגדיר לו את הצרכים.

ובפרק זמן של 6 חודשים אתם תעמדו?

פרק זמן של 6 חודשים מספיק.

את אומרת שבדקתם וזה לא מתאפשר, אלא אם כן ייתנו פרק זמן של 6 חודשים להיערכות. אדוני המציע, זה מוסכם עליך?

הסכמנו על זה כבר.

יש לי שאלת הבהרה. אם בכל מקרה אתם עושים את זה, כלומר יש אפשרות לניתוק חלקי שבמסגרתו ניתנת נגישות למוקדי חירום וכן לקבלת שיחות נכנסות, אם התקופה מוארכת במקצת מה ההבדל בעצם?

מה שניתן היום במשך 21 ימים הוא ניתוק חלקי, שמשמעו ניתוק לגמרי לשיחות יוצאות ואפשרות רק לקבל שיחות, אבל אין נגישות למוקדי חירום.

בישיבות הקודמות הזכרנו גם את HOT.

מוגדר בהצעת החוק "בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים". זה כולל גם את HOT או חברות אחרות שיהיו?

נניח שבעוד עשרים שנים תפעל לא רק "בזק" אלא חברה נוספת תקבל רישיון, זה ייכלל?

היא נכללת כאן בהגדרת "בעל רישיון".

אני מבקשת להסביר, רישיונות פנים ארציים נייחים ניתנים היום בשתי אופציות: יש "בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים", שזה "בזק" ו-HOT, ויש "בעל רישיון כללי ייחודי", ושם יש מפעילים נוספים, כמו "קווי זהב", "סלקום" ו"פרטנר", שיש להם גם רישיונות כבעל רישיון פנים ארצי וזה לא חל עליהם. אני סבורה שצריך להוסיף שזה "בעל רישיון כללי ובעל רישיון כללי ייחודי" כי יש בעלי רישיונות נייחים שלא מופיעים כאן למעשה.

זה כבר מאטריה אחרת. את מדברת למשל על 012. דיברו על כך בהכנה לקריאה ראשונה והוועדה החליטה לא להחיל את זה עליהם. דובר על HOT ו"בזק" כרגע.

הם היחידים בעלי רישיון כללי.

הם היחידים שמחויבים בפריסה כלל ארצית.

האם במהלך 21 הימים ניתנת נגישות למוקדי החירום?

ב-21 הימים הקו פתוח באופן מלא, לא רק למוקדי החירום אלא לשיחות יוצאות בכלל.

סעיף 2 – תחילה


"תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו."

נצביע על הצעת החוק. מי בעד סעיף 1? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 1 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

סעיף 1 נתקבל.


סעיף 2 קובע את תחילת החוק שישה חודשים מיום פרסומו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 2 – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף נתקבל.

סעיף 2 נתקבל.


הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 38) (התקשרות למוקדי חירום), התשס"ח-2007, תועבר לקריאה שנייה ושלישית. אם יהיה צורך היועץ המשפטי של הוועדה, שהסמכנו אותו, ביחד עם נציגת הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת יתקנו ויתאימו את הנוסח.

מאחר ונציגת "בזק", גברת פליישר בן-יהודה, לא תהיה במליאת הכנסת אני מבקש להודות לה כאן. אני מבין ש"בזק" יצטרכו לשלם מכיסם כדי לעמוד בהוראות החוק הזה.

"בזק" ו-HOT יהיו הנפגעות העיקריות.

מגיע קרדיט ל"בזק" כי הם יעזרו לחולים, למסכנים ולנזקקים. אז אני מודה ל"בזק".

אעביר את המסר לכל הדרגים הרלוונטיים ב"בזק".

אני מציע לך גם לקחת את הפרוטוקול, הן של הישיבה הזאת והן של ישיבת מליאת הכנסת כאשר חבר הכנסת ארדן, יושב-ראש הוועדה, יציג את הצעת החוק ותהיה לו הזדמנות להודות למנהלת הוועדה, ליועץ המשפטי של הוועדה ולכל מי שעשה כאן משהו, ובאותה הזדמנות בוודאי יודה לכם. תחפשי את הפרוטוקול לראות שאכן הודה לכם.


תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:45