PAGE
13
ועדת הפנים והגנת הסביבה

7.10.08


הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 450

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

שהתקיימה ביום שלישי, ח' בתשרי התשס"ט– 7 באוקטובר 2008 – בשעה 10:00

מטרדי רעש וזיהום אוויר בעקבות השימוש במפוחי עלים

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר

ברוך ובר, מנהל מחוז ת"א, המשרד להגנת הסביבה

חנה סטריק, אגף תעשייה, המשרד להגנת הסביבה

איציק הלמן, מנהל אגף איכות הסביבה, עיריית באר שבע

ענת ברקאי, מנהלת קהילת ת"א, החברה להגנת הטבע

דורית עובדיה, ע. סגן רה"ע ת"א-יפו

פאר ויסנר, סגן רה"ע ת"א-יפו וראש מפלגת הירוקים

אהוד צוק

עו"ד עמנואל וייזר, עמותת אוויר לנשימה, לשכת עו"ד

משה בלסנהיים, מנהל רשות לאיכות הסביבה ת"א, עיריית ת"א-יפו

אילן גולדשטיין, הפורום הירוק בת"א

פיני קבלו, סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

עו"ד נועה בן-אריה, מרכז השלטון המקומי

שושנה אזולאי

הדס צנוירט

מטרדי רעש וזיהום אוויר בעקבות השימוש במפוחי עלים

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


מי שביקש להעלות את הנושא זה סגן ראש עיריית ת"א, פאר ויסנר. היה על זה גם תחקיר בערוץ 2. פניתי לפני הדיון למספר גורמים רלוונטיים כדי לקבל את ההתייחסויות שלהם.


ראשית ענה לי יו"ר המרכז לשלטון מקומי בשם השלטון המקומי ככה: "אנו מודעים לכך שמפוחי העלים מהווים לעתים מטרד לתושבי הערים, אך ידועים לנו גם המאמצים הנעשים, בעיקר בערים הגדולות, על מנת לצמצם את התופעות הטורדות. עם זאת, יש לחזור ולקבוע כי מפוחי העלים הינם כלים יעילים ואיכותיים לטיפול, בעיקר במקומות בהם יד אדם מתקשה להגיע, כגון: ריהוט רחוב, מתחת למכוניות וכו'".


"ניתן להתמודד עם תופעת המטרדים בכמה דרכים עיקריות" – היום עושים את זה גם בלילה?

כן, וגם בשבתות.

"צמצום שעות הפעילות לשעות היום בלבד, החלפת מפוחי העלים במפוחי עלים קטנים יותר, קביעת גובה מרבי של רעש המפוחים, מתחת למה שמתיר החוק, אי הפעלת המפוחים באזורים חוליים אלא רק על מגרשים סלולים, תגבור אמצעים אלטרנטיביים. כמובן, אנו מקווים שיימצאו תחליפים יעילים יותר בעתיד, שיתמודדו עם מרבית המטרדים מן המפוחים".


מנכ"ל משרד הפנים אומר שהוא לא יכול להתערב ולהנחות את הרשויות, כיצד לנהוג בנוגע לשימוש במפוחי עלים. הוא טוען שזה תפקיד המשרד להגנת הסביבה.


מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה כתב מכתב ארוך. לא אקריא את כולו, אך בגדול הוא כותב כך: בנוגע לרעש, החוק למניעת מפגעים קובע איסור על גרימת רעש בלתי סביר, אין תקנות שמתייחסות באופן ספציפי לרעש הנגרם על ידי מפוחי עלים". אפשר לעשות תקנות. נשקול להציע לשר להגנת הסביבה לקבוע תקנות מפורשות בנושא רעש ממפוחי עלים.

יש עוד כמה נושאים שחסרים כמו זיקוקים מאולמות שמחה וכו'.

ניתן לך להשלים בהמשך.


הפעלת מפוחי עלים נעשית בד"כ לצורך ביצוע עבודות עבור הרשויות המקומיות וכדומה. ביוני 2006 פנה האגף למניעת רעש וקרינה למחוזות, כולל מחוז ת"א, ולמשל הציע שימוש רק במפוחי עלים חשמליים, הגבלת שעות מותרות- -

שים לב שקוראים לזה מפוחי עלים. בחו"ל מדי פעם, כשיש שלכת, מתעסקים ואוספים קצת את העלים. פה לקחנו מכשיר שאין לו קשר לזה, שעושה רעש וזיהום אוויר, ומשתמשים בו ביום יום. שם זה בתקופת השלכת.

בתאריך 24.12.06 – יש פה בעיקר עיריית ת"א, וכתוב שלפנייה האחרונה של המשרד ממרץ 2008, עיריית ת"א לא הגיבה.


מר ויסנר, נא הצג את עניינך. לפני כן, מבקר עיריית נהריה פנה אלינו בכתב ואמר שהוא קיבל תלונות רבות בנהריה על שימוש במפוחים בשעה ארבע לפנות בוקר ברחובות ראשיים וכדומה. בבקשה.

אני נמצא כאן בראש ובראשונה מטעם הירוקים, ובכובע השני כסגן ראש עיריית ת"א. לצערי, ראש עיריית ת"א חושב שהמפוח הוא הכלי הכי יעיל לניקוי. אני מתעורר בבוקר כאשר מפוח שעיריית ת"א החליטה שאת בתי הספר וגני הילדים מנקים – שם יש שטח שניתן לנקות אותו עם מטאטא – מנקה הרחובות ליד ביתי מנקה את הרחוב עם מטאטא, אבל את בתי הספר וגני הילדים מנקים באמצעות מפוח. המפוח הזה מקבל את התלמידים של בתי הספר, כלומר מפוח מרים את כל האבק, את כל הלכלוך, את כל צואת הכלבים, מרים את זה באוויר, וזה הבוקר טוב של תלמידי ת"א בבתי הספר. ביקשתי עשרות פעמים להפסיק בבתי ספר ובגני ילדים, וממשיכים, כי זה עובדי קבלן שמקבלים כסף עבור ניקוי רחובות ובתי ספר וגני ילדים, משלמים להם X כסף, ובתוספת קטנה של 100 עובדים עיריית ת"א - ואמר את זה גם מנכ"ל העירייה – אם נוסיף 100 עובדים, אנו יכולים לפתור את זה.

גם במפוחים יש עובדים. מה הסכנות מהתופעה בשימוש במפוח?

אני מדבר על האדם שעובד במכשיר – יש להשתמש בנשמית, יש להשתמש בציוד מגן נגד רעש, שמירת רדיוס עבודה מאנשים: 15 מטר. זה לא יכול לקרות לעולם. הם מרימים ברחוב הכל על האנשים. הוא פשוט מזיז את הלכלוך.

לא נכון, מנקים מהמדרכות ואחר כך עובר טאטוא.

אנשים מתלוננים, בצדק. יש אנשים שחולים כתוצאה מזיהום אוויר, ילדים שחולים מאסטמה. לא יעלה על הדעת שעיר כמו ת"א וערים אחרות ייקחו את המכשיר הנורא הזה ויהפכו אותו לכלי הבסיסי. ומה הטיעון המרכזי – צריכים לנקות מתחת למכוניות. הייתי בפילדלפיה, חזרתי עם דוגמת מכשיר ששואב את האבק. כאן הוא רק מפזר אותו. אבל רוצים לרצות את ראשי הערים, כאשר הם נוסעים ברכב שלהם, שיראו שהרחוב נקי מלמעלה.

תודה. החברה להגנת הטבע, בבקשה.

יש טעם להראות מצגת, כי אנו פה במקום די סטרילי. המפוח נכנס לשימוש בשנות השבעים, הוא יועד לחקלאות לצורך התזת כימיקלים. אנשים הפכו אותו למפוח עלים בחוות - בשנת 73', 74'. חקלאים הזיזו עם זה חציר ועלים, אנשים ראו כי טוב והתחילו להשתמש בזה בשכונות, וב-1975 בשתי ערים בקליפורניה יצא המכשיר מחוץ לחוק העירוני.

כתוב פה: אסור קרוב לבתים, לא כתוב שאסור בכלל.

יש הגבלות על השימוש במפוח.

היום בישראל אין שום מגבלה על השימוש במפוח עלים?

אין מגבלה שמתייחסת למפוח.

רעש של 80DB בממוצע, זה יכול להיות גם גבוה יותר, הוא גבוה בהרבה מהמותר בחוק - 65. 80 ו-65 זה לא יחס מתמטי. זה פי עשרות מונים, אם לא מאות. הוא יורה אוויר במהירות של למעלה מ-200 קמ"ש. טייפון – 180 קמ"ש, כדי לקבל פרופורציה.


מאחורי ענני האבק יש אדם - כל הצילומים הם מסביבת ביתי. עולות פה ניקל, עופרת, כרום, כספית, קוטלי עשבים וחרקים, אבקנים, עובש, 30 סוגי אלרגנים, לשלשת של ציפורים- -

זה פשוט מטורף.

תחשוב מה יוצא מהאגזוזים של המכוניות, כל הדבר הזה נוחת על הכביש. הם בעיקר משתמשים בזה בכביש. AMERICAN LUNG ASSOCIATION קובע שמפוח אחד מזהם בממוצע כמו 17 מכוניות.


90% מהילדים סובלים מאסטמה, מאלרגיות. אסטמה היא הגורם העיקרי שבגללו מגיעים ילדים לבית חולים. חלק גדול מהאבק מתפזר. בניגוד לתקנות הבטיחות והעבודה של משרד התמ"ת, בניגוד להמלצות המוסד לבטיחות וגהות.

אחת, לבחון שואבים מודרניים העומדים בתקנים סביבתיים. יש רכבים שואבים. אבל צריך לזכור, הרכב הזה צריך לעמוד בתקנים.


המלצה נוספת שלנו היא לאסור את השימוש במפוח לחלוטין, כי הוא בניגוד לחוק – עובר את עוצמת הרעש – היא 65 והוא 80, עובר את התקנות של משרד התמ"ת וכו'.


להשתמש בכלי הניקוי הנפוץ ביותר בעולם – המטאטא.

המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

עוררתי את הנושא הזה לפני כשנתיים וחצי במשרד כמנהל מחוז של מקום אורבני וסובל ממפגעים שבד"כ החקיקה הישראלית לא התייחסה אליהם. הנושא הזה התעורר בעקבות תלונות שקיבלתי, פניתי לעיריית ת"א, במקביל גם פאר עורר את הנושא הזה, הגיע לשר, הגיע למשרד. כשהונחיתי לשבת עם עיריית ת"א ולנסח תנאים מגבילים, והמסמכים שאתם רואים הם תולדה של הנחיה שקיבלתי מהשר.

לצערי, אין חקיקה שאוסרת את השימוש במפוחים. נשמח לחקיקה כזו. אין חקיקה, לא בנושא של רעש ולא בנושא של זיהום אוויר. התקנים שיש לנו לא מאפשרים לנו לטפל ברעש ממפוחי עלים כמו לא ברעש של – 105DB מרכבת ישראל בתחנת הרכבת השלום.

השר שלך קובע את התקינה.

כמות החקיקה שעומדת לפני המשרד להגנת הסביבה היא כ-55 תקנות, כאשר רק 12 מהן חקיקה שיצאה לא לפני זמן רב מהשולחן פה – חוק אוויר נקי. אנו נאבקים לדחוף את הדברים שקשורים לסביבה עירונית טיפה יותר למעלה, וסביבה עירונית כוללת מפוחי עלים ונושאים נוספים.

האם המשרד עובד על הכנת התקינה, או זה נמצא רק במחשבה?

שמחתי לראות את מכתב המנכ"ל אליך, והיתה שם תוספת שלא הייתי מודע לה, לפיה שמו את זה על השולחן לקראת השנה הבאה. אני מעריך שזה נובע מפעילות הוועדה בנושא. אני יודע שתהיה תלונה, שתקנה אחרת לא תותקן, וגם היא ודאי דחופה, אך זה המצב כיום. החלופה היחידה שניסינו לעבוד אתה זה לא באמצעות אכיפה, כי אין לנו כלי אכיפה, אלא באמצעות הסברה, הנחיות. התקנה של זיהום אוויר ממצעת בדיקה למשך שלוש שעות. יש לנו אותה בעיה גם ברכבת ישראל.

קרנוביץ' בחוק שלו, ברגע שאתה רואה עשן, זה אבק, זה לא אותו דבר, והרשות המקומית עושה את זה, לא האזרח. מה יותר קל למשרד להגנת הסביבה לומר לשר: תן הנחיה לרשויות המקומיות: נא להפסיק עם הפעולה הזאת?

אני לא יכול לכופף את החוק. לכן השתמשנו בכלי היחיד שהיה לנו. הגברת חנה סטריק, שהיא מומחית לנושא רעש במחוז, והיא זו שכתבה חלק מהתקנות, בדקה ומצאה שיש כלים הרבה יותר שקטים שלא קונים אותם כי הם יקרים יותר. גילינו את המידע הזה על הרשויות המקומיות, היו ישיבות עבודה, בעיקר עם עיריית ת"א. יצאו הנחיות שבעיניי הן ביניים, הן לא טובות, הן טעונות שיפור, לפחות נתנו לנו מענה לפרק זמן קצר שבעקבותיו יש התפתחויות נוספות.

כמה מפוחים יש כאלה במחוז שלך?

אני לא יודע, אך אמר מי שאמר שמפוח אחד זה 17 כלי רכב. זה רע, אבל רק בנתיבי איילון עוברים 700 אלף כלי רכב ביממה.

אז למה להוסיף?

אני מסכים אתך.

אבל אין מחלוקת על זה שיש כלים אחרים שנמצאים בשימוש במקומות אחרים בעולם, הם רק יותר יקרים.

לא זו הסיבה, כי אמרתי את אותה טענה, ואז מסתבר שכל דבר היה צריך להיבדק. אחד הכלים שנבדק זה שאותם כלים נסתמו, לא התאימו לתנאים הישראליים. הדבר הזה מחייב בדיקה של מה קיים, האם הוא מתאים לישראל.

מי יעשה את הבדיקה הזו?

אנחנו עשינו את הבדיקה, עיריית ת"א.

זה לא בדיוק שאין חקיקה בכלל. מכוח החוק הישן נקבעו תקנות שחלות על כל מכונות, כולל גם ציוד גינון, רק שאין התייחסות ספציפית.

מה הפרשנות שלכם? שהחוק מאפשר לאסור הפעלה של מפוחי עלים – כן או לא?

אנו לפני כשנתיים ביקשנו להוסיף לאחת מהתקנות הגבלות בשעות השימוש. גם בדקתי, שיש מפוחים שקטים.

בכל הרשויות בישראל יש תקנות וחוקי עזר. לגבי רעש, הגשתם תלונות? קנסות? איזו אכיפה עשיתם למה שאסור?

אני יכול להפעיל אכיפה על פי מדידה שלנו. המקרה היחיד שהיה לנו היה בעיריית ת"א, שבה הפעילו מפוח בשבת ע"פ מדידות שלנו. שמנו את המכשיר למטרות אחרות וגילינו את זה. זה לא היה מצב שאני כמנהל מחוז מבחינה משפטית יכולתי לאכוף. מה שכן, פנינו לעיריית ת"א, ופה אני מבקש לתקן טעות שאני אחראי עליה במכתב שקיבלת - היא כן ענתה לנו- -

התפלאתי שהיה כתוב שהיא לא ענתה.

אני מתנצל על הטעות, זה בתום לב.

נאמר כאן שאין בסיס חוקי למניעת הפעלת המפוחים, אז בהחלט יש, חזק יותר מתקנות. חוק מניעת מפגעים אוסר על השמעת רעש חזק ובלתי סביר. בתי המשפט קבעו כבר מזמן שקביעת ערכים בתקנות היא רק אחת מהדרכים להוכחת הרעש החזק והבלתי סביר, כאשר מדובר ברעש שאסור שיפריע לאדם או לעובר. זה לא צריך להימדד רק בתוך בית. רשויות מקומיות רשאיות לקבוע שהערכים שקבועים בתקנות לא יחולו בשעות ובמקומות מסוימים, הן לא יכולות להתגבר על החוק שאוסר רעש חזק ובלתי סביר. לכן ההוראה שבחוק עוד יותר חזקה מאשר אם היה נקבע משהו- -

כלומר אתה אומר שעם כל הכבוד לתקנות שאינן, שהשר להגנת הסביבה לא תיקן כתוצאה מאילוצים וסדרי עדיפויות וכדומה, זה לא צריך לסרס את החוק. החוק יכול להיות מופעל גם ללא תקנות בנושא הזה.

חד משמעית.

אתה טוען שבחוק הזה, החקיקה הראשית היא כ"כ משמעותית, שגם על פי הוראות החוק הראשי אפשר לאכוף את החוק בצורה טובה, והעובדה שלא עושים את זה, זה מתן רשיון להפרה סדרתית של החוק הזה.

ההפעלה נעשית על ידי העיריות.

העיריות מפרות את החוק, והמשרד להגנת הסביבה לא אוכף את החוק על העיריות. מה אתה אומר על הטענות האלה?

קיים נטל ההוכחה, מהו רעש בלתי סביר. יש ערכי ייחוס מסוימים שנקבעו בחוזר שהוצאנו. אנחנו חושבים גם על פי הניסיון המשפטי שלנו, ואנו הם אלה שמגישים את כתבי האישום וכתבי החקירה, שאין לנו בסיס מספיק חזק כדי לפתוח בהוראה בחקירה בהגשת כתב אישום על מפוחים שנכנסו להנחיות הביניים האלה והפחיתו את הרעש שלהם.

בערים הגדולות בעיקר, ובמיוחד היום, שחלק מהמדרכות משמשות גם לחניות והעלים נכנסים מתחת למכוניות – אנו מכירים בזה, והתלונות מגיעות גם לראשי ערים, והם לא נגד התושבים שלהם, הם רוצים שתהיה עיר נקייה. אנו נבחן אפשרות של מפוחים שקטים יותר.

אתם יכולים להוציא חוזר לכל הרשויות המקומיות בישראל וזה קובע? אין לכם יכולת אכיפה.

אבל הניסיון הראה שכשמרכז השלטון המקומי מפיץ חוזרים בתפוצת כלל הרשויות המקומיות, הם לפחות מזמינים גל של היענות ותגובות.

הייתי מבקש מהוועדה להגנת הסביבה של המרכז לשלטון מקומי בראשותו של גיל לבנה לבדוק את נושא המפוחים ולהמליץ המלצות לכל השלטון המקומי, לבדוק חלופות. אני מבקש שתעבירו את הפנייה שלי בצורה מסודרת לגיל לבנה, מבקש שהוועדה שלו תבחן את הנושא הזה, תגבש המלצות ומסקנות על בסיס הנתונים, אני רוצה לדעת כמה מפוחים יש, באילו עיריות, מה החלופות, מה המשמעויות, כמה זה עולה - לעשות עבודת מטה מסודרת שתבחן את כל ההיבטים של התופעה.

כולל מה קורה לעובדים שעובדים במפוח הזה.

עיריית ת"א, בבקשה.

לפני כשנתיים יחד עם מחוז ת"א ובשיתוף פעולה מלא נעשתה עבודה מקיפה על ידינו ויחד עם השר להגנת הסביבה שבה עשינו סקר מקיף של כל מה שנעשה בחוקים בעולם, בדקנו את כל החוקים והתקנות, ועל פי זה הכנו נוהל מחייב לשימוש במפוחי עלים, ואת הנוהל הזה אני תורם למרכז השלטון המקומי, כמו שתרמנו גם את התוכנית לטיפול בזיהום אוויר. הוא יכול לשמש בסיס למה שביקשת.

תעביר את זה לגיל לבנה.

לפני כשנתיים הוכן נוהל מקיף שבו נקבעו הנחיות מקיר לקיר, כולל שעות, איפה מותר ואיפה אסור- -

כמה מפוחים יש בשימוש של עיריית ת"א?

לא יודע לענות כרגע, אך אענה לך.

זה לא בסדר שאתה לא יודע.

הבעיה היא לא מספר המפוחים אלא האם ניתנה תשובה סביבתית. אעביר לאחר הדיון את התשובה לכבוד היו"ר.


מזה כשנתיים הנוהל הזה מפועל בשטח בצורה הכי קפדנית שיכולה להיות, כמעט ואין הפרות.

מי בודק את זה שזה קפדני?

יש פיקוח ובקרה על אותם קבלנים, וכל הזמן נעשית בדיקה מקיפה.

אתה בודק את זה? ראש עיריית ת"א שלח אותך לדיון ולא את ראש אגף התברואה. אתה מספר לי סיפורים שהכל בבקרה. אין לכם מושג, כי אתה לא עושה את הבקרה. למה לא שלחתם את מנהל אגף תברואה לדיון הזה? מה החלק שלך בנושא המפוחים?

קבענו את הקריטריונים. יש מספר אגפים בעירייה שמפעילים את אותם קבלנים, כולל גם אגף החינוך. הדבר הזה חוצה ארגון.

אני מצפה שאתה תדע, כמי שאמור לרכז את זה מבחינת הגנת הסביבה, שתדע מה קורה בחינוך, בתברואה, שתבצע אתה את הבקרה, לא הם, כי יש להם אינטרס לגיטימי. מישהו צריך לפקח מהצד הסביבתי על העבודה התברואתית, ואני לא רואה שזה קורה.

זה קורה.

מרגע שאתה אומר לי בצורה לכאורה מוסמכת אך שאין עליה סימוכין בעיניי, שהכל מתבצע בצורה קפדנית, כשאתה לא מבצע את הבדיקה, אתה לא יודע באמת – זה שיש או שאין תלונות ציבור שמגיעות אליך, זה לא יכול להיות אינדיקציה מספיקה. אל"ף, הרבה תלונות ציבור אולי לא מגיעות אליך. אולי מגיעות לגורמים אחרים. איך אתה יכול לדעת? אני מבין שהמערכת הזו כ"כ רחבה, נוגעת להרבה אגפים בעירייה, שאין סיכוי בדרך העבודה כפי שאתה מציג אותה, אני מבין שאין לך יכולת שליטה על מה שקורה בנושא הזה. יש בעיה. לפי איך שהדבר מתנהל בת"א, אין סיכוי שתדע כמה מפוחים יש, כי כל גורם עובד עצמאית. אני רוצה שתהיה כתובת, שההיבט שלה הוא סביבתי, שקשורה לנושא זיהום ורעש, שהוא יידע ושתהיה לו סמכות במצב הזה, כי אחרת אתה עלול להפוך להיות עלה תאנה, שאחד המפוחים האלה ב-200 קמ"ש יכול להעיף אותך. זו הבעיה. אני רוצה שתהיה סלע איתן שהמילה שלו תקבע בנושא הסביבתי. יש מחלוקת גדולה על המפוחים בהיבט הסביבתי והבריאותי.

הבסיס לעבודה הוא אותו נוהל שיש עליו פיקוח ובקרה, ואשלים את הנתונים. הנוהל הזה משמש אותנו מזה שנתיים, אך אנו כל הזמן משפרים ומשנים אותו. החל משנת העבודה הבאה אנו לא דורשים יותר מהקבלנים להשתמש במפוחים, אנו מבקשים מהם להתחיל להמציא חלופות לשימוש במפוחים. זה נוהל חדש. אנו כרגע בבחינה של שלושה כלי רכב חלופיים ושלושה כלי רכב לטאטוא המדרכות, והם יהיו כנראה אלטרנטיבה לחלק גדול מאותם מפוחים. כלומר אנו כל הזמן מתקדמים בנהלים. הצענו גם לשר להגנת הסביבה להקים צוות עבודה משותף כדי לבחון יעילות, תקנים וחוקים. אנו העירייה הראשונה שעשתה את נוהל העבודה, והוא הטוב ביותר שניתן היה לעשות במגבלות החוקיות, במגבלות התפעוליות. בשטח עוד אין אלטרנטיבה לניקוי.

כי לא חיפשו.

אנו מחפשים כל הזמן.

מה חיפשת ולא מצאת?

היתה לנו בעיה עם מפוחים יותר שקטים – בדקנו כמעט כל מפוח בעולם. פנינו לכל גוף סביבתי כדי לקבל נתונים. נמצאו שני דגמים- -

שמפחיתים את הרעש באופן דרמטי.

אבל הבעיה העיקרית זה זיהום האוויר.

זה כרגע בבדיקה, ואני מקווה שהם ייתנו חלק מהתחליף למפוחים.

תודה. עיריית ב"ש, בבקשה.

בב"ש יש כ-80 כלים, הם מופעלים על ידי קבלני גינון.

גם בת"א זה לא רכוש העירייה, נכון?

חלק – רכוש העירייה.

כמה עולה דבר כזה?

בין 3,000 ל-4,000 ₪, פחות או יותר.

אני לא חושב שהבעיה הארגונית של כל עיר, כולל ת"א, צריכה להגיע לשולחן הזה, כי שיטת העבודה זה החלטות פנים ארגוניות שאפשר לפתור בלי בעיה, אני מדבר על שעות העבודה.


גם לפני חקיקה וכל המערכת המסורבלת הזו, יש כלי שנקרא מכרז. לא רוצים בעיר מסוימת להשתמש בזה, אנא לרשום במכרז: אין מפוחים, בזה סיימנו את העניין. בבאר שבע לא קיים כזה דבר שמהווה מטרד.

לא קיימת שם מודעות.

אני אזרח תל אביב, גר בשכונת תל ברוך צפון, אצלנו העירייה מטאטאת טאטוא רגיל, אך המפוח הוא עדיין הגורם הכי גדול לרעש בשכונה, כי הגננים הפרטיים שעובדים, גם הם למדו את השיטה – הם דוחפים את הלכלוך, וסביב הבית שלי יש 15 גינות פרטיות. כל שעות היממה, כולל שעות הצהריים, אני מצפה מהעירייה שתגן עליי, שתמנע מהם להקים את הרעשים הבלתי סבירים ואת האבק שמתרומם. במקרה שלי העירייה לגמרי בסדר, אך המפוח הזה הוא לא רק של העיריות.

איך אתם מציעים לטפל בגננים פרטיים?

חוק העזר העירוני של רעש לא מכסה את המפוחים כי ב-82' זה לא היה.

התקנות עוברות מפלסי רעש בבית- -

על פי כל הבדיקות שעשינו, ועשינו עשרות מדידות רעש, זה רעש חזק, אך הוא לא עובר על הנקבע בתקנות.

מי שעובר ברחוב לצורך ניקוי וכל דירה חשופה דקה, שלוש דקות למפלס הגבוה, באמת זה לא עובר, אבל כאשר יש גינה שלידה יש חלון ומנקים את הגינה פרק זמן ממושך, קרוב לוודאי שזה יעבור.

השיטה של שלוש דקות זה בסדר ושבע דקות זה לא בסדר – אי אפשר כך לעשות תקנות. גם אי אפשר למדוד את זה ולאכוף את החוק כך. צריך לקבוע שנייה שזה עובר את הגבול – נגמר.


אני מבקש שההמלצה שלי תבוא בפני השר והיועצים המשפטיים – תקבעו מד לרעש. אסור לו לעבור גובה ספציפי, אחרת לא תוכלו לאכוף לעולם.

יש כרגע יוזמה לתיקון תקנות רעש של 90, 92 – יוזמה שגם עיריית ת"א יזמה. יש רשימה ענקית של דרישות לשינוי התקנות. נשתדל שגם יכנס הנושא הזה.

לגבי מפוחי עלים, אנו פה מתמקדים ברעש. מלבד הנושא של רעש, זיהום האוויר וההשלכות הבריאותיות וההשלכות בנושא של גזי חממה מבחינת המנוע שהמפוח עובד עליו, יש הנושא של הדשן הטבעי של האדמה שהמפוח מעיף. העלים האלה חשובים לנו.

האדמה דלה לגמרי.

המפוח מעיף את העלים, והעלים האלה טובים.


מדברים פה הרבה בנושא חקיקה, ובמיוחד בנושא הפרטי, אי אפשר שעיריות יפעילו מפוחים ולדרוש מתושבים משהו אחר. לדעתי, ברגע שהציבור הרחב יבין את ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות על הגינה הפרטית שלהם, עליהם עצמם, הם לא יעשו את זה. הם לא מודעים לסכנות שכרוכות בזה. ברגע שעיריות ייקחו על עצמן להפסיק להשתמש במפוחים האלה, גם תוך כדי העלאת המודעות הציבורית, לא יהיה צריך את התקנות הפרטיות.

אני רוצה להודות לאופיר, אך הבשורה הגדולה שקיבלנו ממר משה בלסנהיים, שאמר שב-2009 לא ידרשו, ואני מוסיף, בגלל שיש לי סמכויות- -

זה לא חידוש, קיבלת את זה- -

אני מוסיף במסגרת הסמכויות שניתנו לי מעיריית ת"א כסגן ראש עיריית ת"א, שעיריית ת"א משנת 2009 – במכרזים נדרוש במפורש שמפוחי עלים לא יהיו יותר.

הדיון הוא לא רק על ת"א.

אני רוצה לסכם; אני רואה בתופעה הזו של השימוש במפוחי עלים תופעה בלתי מתקבלת על הדעת, לא סבירה, מחטיאה את המטרה, פשוט חלם. אני לא רואה שהמפוחים האלה מנקים. הם מזיזים את הלכלוך במקרה הטוב למקום אחר, לא שואבים אותו, גורמים לנזק זיהומי כבד אך בעיקר לנזק בריאותי כבד. הם מעיפים בעוצמה גדולה חלקיקים שגורמים זיהום קשה. אני לא מבין מדוע המכשיר הזה בשימוש, חוץ מאשר לעשות רושם ורעש. הוא משנע את הלכלוך במקום לנקות.


אני מציע להפסיק לעשות רושם ולהתחיל לנקות ולשמור על בריאות הציבור. לכן הוועדה קוראת לכל הרשויות המקומיות בישראל להפסיק לאלתר את השימוש במפוחי עלים החל משנת העבודה הקרובה, 2009. אנו מציעים שכך ייצאו המכרזים ב-2009 בכל הארץ אל מול גורמי הניקיון. אם נראה שזה לא קורה, נציע הצעת חוק שתאסור כליל את השימוש במפוחי עלים במערכות ציבוריות.


שתיים, אנו קוראים למשרד להגנת הסביבה לאכוף את החוק ביתר שאת. אנו שמחים שלנוכח התעסקות הוועדה בנושא והתקשורת וסגן ראש עיריית ת"א ואחרים המשרד החליט לתקן תקנות שיעזרו לאכוף את החוק, אך אנו מקבלים גם את עמדת לשכת עוה"ד, עד שלא יוכח אחרת. אני מציע לנסות את הגישה שגם במסגרת החקיקה הראשית לאכוף את החוק. המצב העכשיווי בלתי נסבל, נמשך עשרות שנים, שגם הפרשנות המשפטית אומרת שאי אפשר לאכוף את החוק ע"פ חקיקה ראשית, וגם לא עושים תקנות. מאז שהמשרד קיים הוא לא מצא את הזמן, בסדר עדיפות, כדי לתקן תקנות בנושא שברור שהוא בשימוש כבר עשרים שנה לפחות בשלטון המקומי. אנו קוראים למשרד בכל מקרה, כי יש גם העניין של הגורמים הלא ציבוריים, לכן תקנות בכל מקרה צריכות להיות, הרי לא יוציאו את המכשיר הזה מחוץ לחוק. יאסרו את השימוש במגזר הציבורי.

אפשר גם לקרוא למשרד החקלאות להיכנס לסיפור עם הגננים, לראות איך אנו בכל זאת משלבים ידיים.

אני לא יודע שמשרד החקלאות אחראי על הגננים.

אני מודה לכל מי שיזם את הדיון ולמי שהשתתף בו. אני רוצה להתנצל בפניך, משה, שהרמתי את קולי. אני מאחל לכם שנה טובה וחתימה טובה.


תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.