PAGE
15
ועדת החינוך, התרבות והספורט
24.9.2008

הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 512

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ"ד באלול תשס"ח (24 בספטמבר 2008), שעה 11:30

אישור תשלומי הורים עפ"י חוק ארוחה יומית לתלמיד

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור - היו"ר

זבולון אורלב

שמואל הלפרט

מרינה סולודקין

שכיב שנאן

ד"ר חגית מאיר - מפקחת מתאמת במינהל הפדגוגי, משרד החינוך

חיים הלפרין - מנהל היחידה למשלימי לימודים במינהל הפדגוגי, משרד החינוך

שלומית מור - מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

פנינה בן שלום - דוברות, משרד החינוך

מיכל חורין - יעוץ משפטי, משרד החינוך

שירה גרינברג - רפרנטית חינוך, משרד האוצר

מיכל גולדשיטטן - מנהלת אגף בכיר למינהל מוניציפאלי, משרד הפנים

עדנה רודריג - מרכז השלטון המקומי

נתי ביאלסטוק כהן - הנגת ההורים הארצית

מירב ישראלי

מוריה בקשי

רבקה וידר

יעל – חבר המתרגמים בע"מ
אישור תשלומי הורים עפ"י חוק ארוחה יומית לתלמיד

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

זו הישיבה האחרונה של השנה והאחרונה של מירב ישראלי, היועצת המשפטית שיוצאת לפסק זמן ארוך של חצי שנה, היא תהיה מאוד חסרה לנו אבל קיבלנו פיצוי טוב, אף אחד לא יכול להיכנס לנעלים של מירב אבל אם כבר אנחנו שמחים מאוד שמוריה בקשי שחלק מאיתנו מכירים תחליף אותה.

אני רוצה לאחל לכולם כאן שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה שתהיה לנו שנה מבורכת בחינוך, תרבות וספורט במדינת ישראל וגם בשאר התחומים.

פורמלית, אנו צריכים לאשר את תשלומי הורים וקיבלנו בקשה משרת החינוך לאשר את תשלומי ההורים בנוגע לארוחה יומית לשנה הזאת. אני מקווה שנאשר, כדי שהעניין יוכל לצאת לדרך בזמן, אבל יחד עם זאת יש צד שני לעניין, אנחנו רוצים לקבל דיווח אמיתי לכמה ילדים דחיתים את הביצוע והיו צריכים להיות רעבים בחודש אלול ולא לקבל אוכל, אי אפשר להתארגן ואנחנו זוכרים את הדיונים בתחום הזה, הפרסאה מתחילה אחרי החגים, ואז השאלה אם עכשיו מתארגנים כך שכל בתי הספר וכל התלמידים יקבלו ארוחה מיד אחרי החגים, אנחנו מעוניינים לשמוע דיווח על כך, כמו כן אני רוצה לציין שאני מאוד מצטער על כך שהמשרד לא לקח את האתגר של חמישים אחוזים מאוכלוסיית הילדים במדינת ישראל שנמצאת מתחת או מסביב לקו העוני. ארוחה יומית היתה צריכה להיות דבר בסיסי לכל הילדים, אולי מי שיכול לשלם ישלם בשביל זה.

לא מזמן הייתי בבית ספר ענק בארצות הברית, שבו לומדים אלפים חמש מאות או שלושת אלפים תלמידים, וכל התלמידים מקבלים ארוחה בריאה, מלאה, ולכל אחד יש כרטיס אשראי והוא משלם באמצעותו וכך אף אחד לא יודע כמה כל אחד משלם, לכל אחד יש את הכרטיס, למי שיש אמצעים נרחבים הוא מכסה חלק מההוצאה ולמי שאין לא משלם שום דבר. זו השיטה והם מקבלים אוכל בריא וטעים וישנם מספר סוגי מזון, אני לא מבין למה אנחנו לא יכולים לעשות כך. בתחילת ימיה של מדינת ישראל היתה הזנה בבתי ספר וזה היה ברור והיום כשהמצב הכללי הרבה יותר טוב, אבל המצב הסוציו-אקונומי של התלמידים, בגלל הפערים הרבה יותר גרוע, זה היה צריך להיות ברור ומובן, אני גם זוכר את מה שאמרה שרת החינוך שהיתה חברה בועדת החינוך בנושא של ההזנה, אני מצטער שאנחנו לא מגיעים להרחבה של העניין, אבל לפחות שנשמע שהתלמידים שצריכים לקבל יקבלו ושזה לא יחכה עד שאנחנו מגיעים לפסח ושנמצא שהדבר הזה לא עובד. אין שינוי משנה שעברה, אין שינוי באותם סכומים.

אם הצבעתי נגד בשנה שעברה, אז אני צריך להצביע גם הפעם?

לא, אתה צריך להתחשב בזה שהמחירים של האוכל עלו בעשרים וחמישה אחוז מהשנה שעברה, ובכל זאת לא מעלים, לכן אתה צריך להכיר תודה.

אני מבקש לומר לחבריי, שהצבעתי נגד רק בגלל שבשנת תשס"ז בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר לא שילמו בכלל, בשנה שעברה הוסיפו להם תשלום, לחלשים ביותר ורק על זה הצבעתי נגד.

כן, חצי שקל. אני מציע שאתם תציגו את הדבר, על מה שאתם רוצים שנצביע נצביע, כמובן כל אחד לפי מצפונו, למהות העניין.

השנה היתה לנו שנה מאוד לא קלה, וגם לא צפויה בנושא של העלויות של המנות, חבר הכנסת אמר על כך מלה, אנחנו בהתמודדות מתמדת עם העניין הזה כי גם המכרז שהספקים כפופים לו בתור ספקי המזון, המכרז הזה שיש בו רכיבים של התייקרות לא לקח בחשבון את הקפיצות הענקיות שהיו בשנה שעברה גם בנושא ההובלה, גם בנושא הדלק וכדומה וגם בנושא חומרי הגלם וגם בפירות הירקות, היו לנו תלונות קשות מאוד מצד הספקים ואנחנו יוצאים כעת למאגר ספקים חדש שכולל כמובן מבחינתו עוד שיפור בתנאים, כמו למשל שאנחנו רוצים לוודא שהחמגשיות יהיו איכות ראויה.

האם עקב העליה הכל כך גדולה של המחירים, קיבלתם תקציב גדול יותר לעניין?

לא. הכל מתקיים בנס, אנשים לא משלמים יותר, המשרד לא משלם יותר, המחיר עלה.

האוצר הגדיל את תקציב ההזנה לשנת 2009 בשלושים מיליון שקלים נוספים שאמורים לכלול גם את גני הילדים שהצטרפו לחוק ושהועדה אישרה בסוף אפריל בשנה שעברה, במובן הזה יש הרחבה של יישום החוק כפי שהמשרד והאוצר התחייבו.

בכמה ילדים מדובר?

אנחנו לקחנו בחשבון פוטנציאל שעליו גם דיווחנו בשנה שעברה של מאה ושלושים אלף ילדים בבתי הספר, ועוד כשלושים ותשעה אלף ילדים בגנים, הביצוע הוא יותר נמוך.

הגנים, זו הרחבה שהכנסנו כאן בחוק.

לגבי הביצוע, אחת הסיבות שבגללן הביצוע אינו מלא, זה בתי ספר שמסיימים מוקדם יותר. כלומר, לקחנו מאה עשרים ושלושה ילדים כאופציה, זה כלל למשל גם את רשתות החינוך החרדיות ואת בתי הספר שגם הם מוכרים על בסיס חוק יסודות התקציב. גילנו שהרבה בתי ספר בביתר עלית ובמודיעין עילית, הילדות מבתי הספר בית יעקב מסיימות מוקדם, זה משהו של כארבעת אלפים ילדות שירדו בגלל שמי שמסיים בשעה אחת וחצי אין סיבה שילך עם החמגשית הביתה, זו סיבה אחת בכמה וכמה רשויות, אני זוכר כעת שגם באור עקיבא, רוב בתי הספר מסיימים בשעה שתיים וחצי, עפולה שמסיימים שם בשעה שתיים וחצי, מעלה יוסף חלק מבתי הספר מסיימים מוקדם יותר, כלומר למרות שבתחזית רצינו להגיע למאה ושלושים אלף.

מי שמסיים בשתים וחצי אינו מקבל?

נכון, כי החוק מגדיר יום לימודים של שמונה שעות, מי שלומד שש או שבע שעות אינו זכאי, ולכן בעצם באופן טבעי נוצר מצב שבו בתי הספר האלה ירדו ונותרנו עם יתרה בתקציב.

היום בתי ספר שלומדים שמונה שעות ואינם כלולים ברשימה, הכללת אותם?

זה מסביר את היתרה התקציבית שחבר הכנסת זבולון אורלב מדבר עליה.

לפי מה שזכור לי משנים שעברו היו מאה ותשעים אלף, ביום לימודים ארוך יש בסך מאתיים אלף תלמידים.

היום זה מאתיים ושניים אלף.

היום מאתיים ושניים אלף, אם יש מאתיים ושניים ביום לימודים ארוך, אז מה הבעיה למצוא את המאה ועשרים וארבעה אלף? דרך אגב, שמונה השעות האלו הן שמונה שעות זמניות?

שמונה שעות זמניות, שמונה שעות של שיעורים בכיתה.

אם לומדים משמונה עד שתיים וחצי זה לא נחשב?

אפשר להגיע לשלוש ועשרה אם מקצצים את ההפסקות. אנחנו סיכמנו עם האוצר שאנחנו לקראת סופו של תהליך ש הדרך לפתור את זה, האפשרות היחידה כרגע היא באמצעות הוצאת ישובים מיום לימודים ארוך, כלומר שמי שאומר שאינו רוצה לקיים את יום לימודים ארוך כפי שמופיע בחוק, הדרך לומר לו שאם הוא יוצא מיום לימודים ארוך וכתוצאה מזה הוא יוצא גם מההזנה, כי בעצם האוצר טוען כלפינו ובצדק מבחינתו שגם אם היום ישוב אומר אני לא רוצה ובשנה הבאה הוא יגיד כן רוצה, בינתיים אנחנו הכנסנו ישוב מאשכול שניים או שלוש והתקדמנו במדרג וכתוצאה מזה נבוא אליו ונאמר לו הישוב הזה חזר בתשובה ואנחנו מבקשים שתתקצב אותנו גם עבורו.

אם ישוב יגיד שאינו רוצה הוא גם מאבד את כל השעות הנוספות שהוא מקבל?

כן, אם ישוב אומר אני לא רוצה.

מי מחליט עבור התלמידים והמשפחות?

כעת לא יהיה לא יום לימודים ארוך וגם לא הזנה.

כשאנחנו מדברים על ישוב, אנחנו מדברים שזה כולל את נציגות ההורים בישוב שמודעת לזה, יש ישובים בעיקר במגזר הערבי, חבר הכנסת זבולון אורלב, שיש מאבק גדול איתם על ישום חוק יום לימודים ארוך, כל מיני ראשי רשויות מספרים לי סיפורים והסיפור הכי קוריוזי שעולה לי בזיכרון זה על ראש רשות בישוב שסיפר שבצהריים נושבת רוח, הילדים נרדמים ואין טעם ביום לימודים ארוך כי כולם נרדמים שם ולכן הוא מבקש לקצר את היום, אגב ישנם ישובים שטוענים טענות יותר סבירות כמו שהכיתות שלהם אינןמתאימות מבחינת המבנה וכדומה ולכן יום לימודים ארוך אינו מתאים.

אבל למה לבטל את יום לימודים ארוך? בגלל שמישהו באוצר חושש שאולי בשנה הבאה הם כן, מה הם מענישים את התלמידים?

הרגע דיברת על התבונה של האוצר שאתם הסכמתם לה, שמי שלא מסכים להזין אז יבטלו את יום הלימודים הארוך.

לא, הדרך בשביל להתקדם במדרג של האשכולות אומרת שמי שלא מקיים יום לימודים ארוך והוא מופיע אצלי בתכנית העבודה.

אני רוצה להוציא אותו מההתחייבות שלי כלפי משרד האוצר ולשים מישהו במקומו, האוצר אומר ובצדק מבחינתו, אם הוא כפוף ליום לימודים ארוך ובשנה הבאה הוא יקיים, אז זה בעצם כופה תשלום נוסף, לי אין את היכולת לכפות עליו.

עזוב אותי מהאוצר, מה עם הילדים? היה ראש רשות מקומית מסוימת, הוא היה ראש ועד הורים שהחליט מאיזה שיקולים שלמרות שבית הספר זכאי ליום לימודים ארוך לא תופעל שם תכנית של יום לימודים ארוך, לדעתי עשו עוול נוראי כי אנשי המקצוע וכולם חשבו שצריך להפעיל שם יום לימודים ארוך אבל היה שם מישהו לא ראוי שמשום מה חיבל בעניין ולא קיים יום לימודים ארוך, אתה אומר שגם אם עכשיו בנו לו בניין חדש ועכשיו הכיתות כן ראויות, הוא לא יכול לחזור ליום לימודים ארוך, למה? מה הילדים אשמים? מה אתם מנהלים חשבונות? מי רשאי לנהל חשבון על גבם של הילדים? אני לא מבין את זה.

ההליך ברמה העקרונית שלו, מתנהל באופן הנכון ההשלכות שלו הן ההזנה. יש לנו בעיות בישום חוק יום לימודים ארוך, וזה לא הנושא של הדיון שלנו ואנחנו לא נפתח אותו כעת, חלק מהבעיות נובעות שהרשויות בצדק או שלא בצדק אינן מקיימות יום לימודים ארוך, לפעמים זה באופן גורף ולפעמים זה באופן נקודתי, אתן לך דוגמה ששם אין שום בעיה, עיריית אילת רוצה לקיים חוק יום לימודים ארוך, יש לה בעיה של מורים כי אין מספיק מורים כדי למלא יום לימודים ארוך, אז מה אנחנו נגיד להם אתם עוברים על החוק?

יפה, עכשיו ימחקו אותם ובעוד חמש שנים כן יהיו מורים, אז מה יהיה?

המושג למחוק אותם הוא בעייתי בעולם שלנו, אנחנו מדברים על צו יום לימודים ארוך שהשרה תתקן אותו ותביא אותו לוועדה לתיקון וזה יוריד את אילת בשנה הבאה, ובעוד שלוש שנים או שנתיים, ירצו להחזיר את אילת בהנחה שירצו להמשיך לקיים את יום לימודים ארוך אז יצרפו את אילת.

לא יתנו לך תקציב כל זמן שלקחת למקום אחר את מה שהיה מתוקצב לאילת, אילת יותר זכאית מהמקום שהעברת את התקציב, למה לא תחזיר את זה לאילת.

אני חי במדינה הנכונה?

אנחנו ביחד כן, אני "מריחה עכברוש" בכל הנושא הזה. אני רוצה לשאול את נציג האוצר פה, הישובים שמסרבים גם ליום לימודים ארוך, גם להזנת התלמידים האם הם מקבלים משהו עבור זה?

לנו יש מסגרת תקציבית שמאושרת ומוקצת לנושא הזה, הדבר הזה נעשה על פי סדרי עדיפויות של הממשלה, ברגע שאנחנו חשופים מבחינתנו אם הם מעבירים את התקציב הזה ברגע שישוב אחד מצהיר שאינו מעוניין בזה ואחר כך הוא מתחרט, בעצם אין לנו תקציב נוסף לתת לנושא הזה, אנחנו חשופים והמשמעות היא הגדלת תקציב וזה שלממשלה סדרי עדיפויות שונים, כרגע אין לנו תקציב לזה.

אולי אתם מעודדים שהם יסרבו?

אנחנו לא מתערבים בדברים האלה, אנחנו נותנים ויש לנו תקציב מוקצה.

הוא זכאי והוא סרב, והוא רוצה לחזור בעוד שנתיים, למה לא ניתן? להגיד לו כרגע אין תקציב, תמתין שיהיה תקציב, למה לגרוע ממנו ולהעניש אותו? אם אילת היתה זכאית והיא לא רוצה וכעת יש מורים ורוצים להחזיר אז יש דיון תקציבי, יש כסף מכניסים אותה, אין כסף לא מוסיפים.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים.

אני הבנתי דברים שונים, שמי שלא רוצה צריך להפסיק לו את יום הלימודים הארוך.

יכול להיות שלא מוכנים לשמונה שעות וחושבים שהילדים צריכים, ישנן גם תפיסות פדגוגיות שאומרות שזה הרבה, אפשר להתווכח על כך, אבל הם לומדים עד השעה שתיים וחצי.

ולא עד שלוש ועשרה.

כן. מה שאתם אומרים, אלה שלומדים עד השעה שתיים וחצי בישובים סוציו-אקונומים מאוד קשים, אנחנו יודעים שיש סיכוי גדול שהם לא מקבלים ארוחה, בגלל שהם לומדים עד שתיים חצי אתם עושים שני דברים, ראשית אתם לא נותנים להם אוכל, שנית אתם מוחקים אותם מיום לימודים ארוך שזה אומר שהם לא ילמדו עד שתיים וחצי אלא עד שתיים עשרה וחצי, וזה חוסר גמישות.

הקצאת השעות היא עשרים ותשע שעות לכיתות א' ו-ב' ושלושים ואחד לכיתות ג' ו-ד' ושלושים ושתיים שעות לכיתות ה' ו', ולכן אורך היום משתנה בהתאם.

אז מה לא אמרתי נכון? אמרתי שעד שתיים עשרה וחצי, עשרים ותשע שעות אם נעשה חשבון, אבל אתם מענישים אותם, הם רוצים ללמוד עד השעה שתיים וחצי, הם לא מסוגלים ללמוד, זה שהבניינים אינם בסדר זה באחריות משרד החינוך, להתקין להם בניינים שאפשר לשבת שם ובאמת יש מספיק מקומות שהם זוועה, אתם גם מענישים בזה שהבניין שלהם אינו בסדר, גם בזה שהם לא יקבלו אוכל ואחר כך גם בזה שאת השעתיים הנוספות שהם לומדים בכל יום הם לא יקבלו.

אני רוצה להגיד שהוצאת ישובים מיום לימודים ארוך, המשמעות של ההנחיות שנתנו למחוזות זה שבתי הספר לא יפגעו בשעות שלהם, כלומר הקצאת השעות לא תיפגע באותו בית הספר, אגב אלו חלק מהתלונות לגבי הפעלת יום לימודים ארוך למרות שזה לא הנושא שלנו, זה לאפשר לבית הספר יותר שעות רוחב ולכן הוא ירגיש שהוא יוכל לעבוד עם כיתות קטנות יותר.

הצו מגדיר שעות אורך לבית הספר, הצו אינו מגדיר שעות רוחב לבית הספר.

אני מבין, אבל אני שואל מה קורה באותו ספר, נניח שבישוב ביתר הבנות שם לומדות עד השעה שתיים, זאת אומרת שכל הישוב לא יקבל? אני לא הבנתי מה קורה בפועל.

הישוב לא מקבל הזנה. יום לימודים ארוך הוא כן מקבל, ואם הוא מקיים יום לימודים ארוך אז הוא כן מקבל.

לא מורידים אותם מיום לימודים ארוך?

מורידים אותם מצו יום לימודים ארוך במובן של מחויבות, אנחנו לא רוצים שהם יהיו "עברייני יום לימודים ארוך".

השנה נותנים להם, אולי גם בשנה הבאה אבל באיזה שלב כי זה לא מחויב מתוקף צו, כל עוד יש את צו חייבים לתת להם את השעות, ואם אין צו רוצים - נותנים לא רוצים - לא נותנים, כרגע הוא אומר שבמשרד ישנה החלטה מינהלית לא להוריד את השעות אבל זה לא לעולם חוסן, יכולים מחר בבוקר לשנות את הדברים האלה.

על פי צו יום לימודים ארוך כלשונו גם לא יקבל, זו המשמעות.

אני הבנתי את זה אבל אני שאלתי על הצד השני, בואו נעבור הלאה. ישנם מספר ילדים שירדו בגלל שלא לומדים את מספר השעות, כמה הם?

ירדו בסביבות עשרת אלפים ילדים, אם אני זוכר נכון.

עשרת אלפים ילדים, איך אתם דואגים להגדיל מתוך השאר?

הסיכום שלנו עם האוצר הוא שברגע שאנחנו נאמר להם שישוב א' יורד מהזנה הם מאפשרים לנו להתקדם באשכולות לישוב הבא וזה מה שאנחנו הולכים לעשות בשנה הזאת, כלומר שברגע שמתפנה ישוב והכסף של הישוב הזה מתפנה אנחנו מתקדמים על פי האשכולות.

למשל, אם יש בית הספר כפי שאמרת בביתר, אז כל ביתר לא מקבל הזנה?

לא.

רק אותו בית הספר?

בוודאי.

אמרת שאותו ישוב לא יקבל, לכן זה לא היה ברור.

אותו בית הספר שלא מקיים שעה שמינית לא מקבל הזנה.

האוצר הסכים לתת את זה לאחרים, לכן השאלה במקומה עומדת, איך אתם נותנים אוכל למאה עשרים וארבעה אלף ילדים בבתי הספר? חוץ מהגנים, אם האוכל עולה הרבה יותר ויש את אותו מספר הילדים, איך אתם עושים, אתם השתפרתם ביעילות או ירדתם ברמת האוכל?

את היתרות של אי הניצול מהשנה שעברה הכנסנו לשנה הזאת ומבצעים את זה בשנה הזאת, במובן הזה אנחנו משתמשים ביתרות שהאוצר החזיר לנו באופן מלא ואנחנו נקיים את החוק באופן מלא בשנה הזאת.

ההשתתפות של משרד החינוך וקרן ספרא-רשי"י היא בשיעור של שמונים אחוזים, כאשר יורד ישוב אחד מאשכול אחד, ואני אחר כך עולה לאשכול ארבע או חמש ההשתתפות שלי שם קטנה, זאת אומרת שבכסף שנשאר לי ביד ניתן להאכיל יותר תלמידים בגלל אחוזי ההשתתפות.

מתי מתחיל לפעול מפעל ההזנה?

מפעל ההזנה בגנים כבר התחיל בעשירי בספטמבר ובבתי הספר יתחיל מבחינה פורמלית מיד אחרי החגים, אגב נכון לעכשיו כבר יותר משמונים אחוז מהרשויות כבר חתמו על ההתחייבויות שלהם למרות שזה הליך פורמלי, כי מבחינת החוק אני יכול לגבות מהם גם בלי הדבר הזה אבל זה נוגד את ההסכמה, רוב הרשויות שלא חתמו אלו הן רשויות מהמגזר הערבי שביקשו זמן כדי להתארגן ואנחנו מאפשרים להם לחתום במהלך ספטמבר, אבל רוב הרשויות כבר חתמו באמצע אוגוסט, משהו כמו שמונים אחוזים מהרשויות מהשנה שעברה כבר חתמו לשנה זו. אנחנו רואים שהחוק מתחיל להתיישם.

מתי אתה מעריך שזה יתחיל?

ביום הראשון שאחרי סוכות.

זאת אומרת, שמאה ועשרים אלף תלמידים יתחילו לאכול בעזרת ה'.

למה לא להתחיל בראשון בספטמבר? התירוץ היה שזה כל כך קשה לרשויות ויש כל כך הרבה חגים בספטמבר אז אמרתי שהשנה יש חודש ספטמבר מלא, לא קשה, לא מפסיקים, הרי אלו ילדים שצריכים את הארוחה הזאת.

אנו אפשרנו לרשויות להתחיל עם בתי הספר מוקדם יותר, אם הן רוצות, כשהן יודעות שעומדים לרשותן מאה עשרים וחמישה ימים כי זה מה שמוגדר.

זה אומר שבחודש האחרון לא יהיה.

אנחנו יודעים שבהרבה מאוד בתי ספר יוצאים לטיולים וכד', ובסופו של דבר לא תמיד מנצלים את המאה עשרים וחמישה יום, את זה אנחנו יודעים מהשוטף. אמרנו להם שעומדים להם מאה ועשרים וחמישה ימים, אם תוותר יתרה תקציבית בתכנית אז יתכן ונוסיף עוד ימים, אבל זה בהחלט באחריותה של הרשות לקחת את זה על עצמה.

גם כל הסיפור הזה של מאה עשרים וחמישה יום, זה גם כן במקום לתת להם בכל הימים שהם נמצאים בבית הספר, כמה ימים בשנה יש? מאה ושמונים?

ימי הזנה יש מאה ארבעים וחמישה יום, יש ארבעה ימים בשבוע.

הם לא מקבלים חמישה ימים?

אלו הימים הארוכים.

איך זה מגיע לכל כך הרבה ימים, אם זה רק ארבע ימים בשבוע?

זה תלוי בשנה, בסך הכל בשנה יוצא בין מאה שלושים ושישה למאה ארבעים וחמישה שהם ימים מתאימים.

אני חושב שהבנו את הסיפור.

אני חושבת שאפשר להצביע, אני בעד.

רק אם יורידו את חצי השקל מהעשירון התחתון.

אני מיצג את ועד ההורים הארצי, ואנחנו לא מתקדמים במפעל ההזנה. נדמה לי ממהלך הדיון שהעניין זה עבור הילדים ולא עבור השעות אלא עבור ילדים שצריכים את העניין הזה, אם הם לומדים פחות שעות זה עדיין לא משנה את הצורך האמיתי שלהם בארוחה חמה שאולי הם לא יקבלו בשום דרך אחרת, זה דבר אחד שצריך להסב לתשומת הלב.

צריך להפריד בין מפעל ההזנה, לבין יום לימוד ארוך.

יכול להיות שהם קשורים לבית הספר יותר משמונה שעות, על פי מבחן סוציו-אקונומי, אבל אני רוצה להסב את תשומת הלב זו התופעה שאנחנו רואים בתשלומים אחרים של ההורים, כאשר אין קשר בין גביה פלוס תקציב המדינה המיועד לעניין לבין העלויות בפועל, אנחנו רואים שתי תופעות שמשלימות האחת את השנייה, האחת גביה אפורה, כלומר כל מיני תשלומים שאינם על פי צווים, על פי תקנות אבל ממנים פעילות של כאלה שאינם יכולים לעמוד בהם ויש להם בעיה.

יש גביה אפורה בהזנה? את זה עוד לא שמעתי.

כשאנחנו נתקלנו בדבר הזה הגבנו מאוד חריף וחד, זה תוקן ממש מידית.

התופעה הזאת קיימת.

אם אתם מכירים תופעה כזאת, אנו מבקשים שתביאו את זה אלינו, אבל עם הוכחות. זה לא מספיק להגיד, אני די בעניין של תשלומי הורים ואני לא שמעתי על גביה אפורה בתשלום עבור הזנה.

אני מסב את תשומת הלב, שמאחר ועלו כל כך הרבה עצומות על הקשר בין העלות מצד אחד ובין כל המקורות שעומדים לעניין, זו התופעה שאנחנו רואים, אני לא אומר ואתה אומר שאתם כשגילתם את התופעה וטיפלתם בה. אני מסב את תשומת הלב לתופעות שעלולות להיווצר.

תופעה נוספת שעלולה להיווצר, זו ירידה בשירות ובאיכות השירות גם בהיבט של המזון, גם בהיבט של התנאים, אנחנו גם יודעים על תנאים שהאוכל מובא לבית הספר בתנאים שהם לא ממש ראויים והוא נשמר בתנאים וזה אולי מחבר אותנו לנקודה הראשונה שהעלת שבתי הספר בארץ אינם ערוכים בהיבט התשתית לתת את השירות כפי שאתה היית רוצה שיינתן.

זה ברור, תודה. לתשומת לבך, בסוף הורדנו את הסיפור של מאה ועשרים וחמישה יום, זה לא כתוב בחוק.

זה לא קיים, לכאורה צריך להיות בכל הימים הארוכים.

אבל אם בית ספר אתם יכולים, כתוב "לא יאוחר עד אחרי".

כתוב "לא יאוחר", אתם יכולים להתחיל קודם.

זה לא כתוב בחוק, אבל אם אתם נותנים להם אוכל בחודש אלול, אם אתם נותנים להם אז אתם לא יכולים להגיד אחר כך שגמרתם את המכסה של מאה ועשרים וחמישה יום, את זה אתם לא יכולים להגיד.

אנחנו מעריכים שזה לא יקרה. אגב אני רוצה להעיר הערה חשובה לגבי השכבות החלשות שחבר הכנסת מיכאל מלכיאור העלה קודם וגם חבר הכנסת זבולון אורלב, וועדת ההנחות שהיתה במסגרת החוק הקודם, שהיתה במסגרת המנגנון המאוד מסורבל וסיימה את העבודה שלה ועד שכל ועדת הכספים אישרה את זה בחודש מרץ, השנה במסגרת החוק החדש גם תקצבנו את הכסף, גם הקריטריונים יהיו יותר נכונים לטובת ההזנה באופן שרשויות שלא עומדות או למסוגלות לתת את חלקן, או כל מיני תרגילים שהרשויות עשו, ישנן רשויות שלקח להן הרבה מאוד זמן להתארגן בשביל לחסוך, אני מקווה שהשנה זה ייתן פתרון יותר טוב ויותר ממוקד וגם יותר מהיר לרשויות שמתקשות.

כבוד היושב ראש, אני חושב שאני יודע את התשובה אבל אני רוצה שתשמיעו אותה. החוק מחייב החלה בהדרגה, החלה בהדרגה פירושה שכל שנה צריך להרחיב את המסגרת, מה ההרחבה בשנת תשס"ט לעומת תשס"ח?

אני לא מדבר על הצד החוקתי של מה המשמעות של ההרחבה, אבל בפועל התוספת של הגנים שנוספה משלהי תשס"ח ותיושם באמת בשנת תשס"ט בפועל, באופן מלא היא הרחבה משמעותית.

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית, אני שאלתי מה ההרחבה משנת תשס"ח לתשס"ט, נאמר לי עניין הגנים אבל אני יודע שבגנים זה הופעל כבר בשנת תשס"ח?

זו הפעלה שלא מכוח החוק, זה היה לא מכוח החוק ולכן עשינו את התיקון.

אם הם מרחיבים עכשיו עם הגנים אז הם עומדים בחוק לכאורה.

לא רק זה ואני רוצה להסביר לחבר הכנסת זבולון אורלב דבר חשוב, לפי מה שאני רואה עכשיו אז ברמה של ההכנסה הכי נמוכה כן הורידו את התשלום, אין תשלום לרמת הכנסה נמוכה, יש לי את הרשימה של השנה שעברה והיה לנו ויכוח.

היה ילד ראשון, ילד שני, זה לא קיים במה שהגשתם.

במה שהגשתם בשנה שעברה כתוב ועל זה עשינו מאבק גדול, האוצר היה מעורב בזה והייתי צריך להלחם, מי שהכנסתו אפס עד אלף שבעים ושלוש לנפש, אז עשינו חלוקה שלילד הראשון שקל, לילד שני והלאה חצי שקל, באשכול הראשון כבר מהילד הראשון חצי שקל, זו הפשרה שעשינו בסוף אגב בשנה לפני כן זה היה תשעים אגורות, לא היה משהו חדש, פה הורדתם את זה, פה אין תשלום, כל מה שנלחמו בשנה שעברה הורדתם לאפס, הקשבתם לבקשה.

זו שגיאת סופר, זה היה צריך להיות אפס עד אלף ומשהו.

יש המון טעויות, יש המון הבדלים בין מה שהגשתם לבין מה שאושר.

רוב ההבדלים הם לטובה במובן הזה.

אנחנו נאשר את מה שאתם מביאים בפנינו.

רצוף בזה טבלת השתתפות ההורים לשנת תשס"ח, עלה בדעתנו להגיש גם לשנת תשס"ט.

היא כותבת "אין בכוונת משרד החינוך לשנות השתתפות ההורים, ובדעתנו להגישה כפי שהיתה בשנה שעברה".

אתה רוצה להגיד שהיא כתבה לא נכון?

מה שהיא ביקשה מאיתנו בפועל, זה באמת הורדה.

למעשה הם הורידו, אין את ההשוואה.

תמיד ביקשנו לגבי כל בקשה של תשלומים, אנחנו ביקשנו להביא את מה שהיה בשנה שעברה אם לא של שנתיים קודם כדי שתהייה לנו נקודת השוואה.

בחוזר המנהל הכללי.

אבל חוזר המנהל הכללי זה לא שהוועדה אישרה, זה אמור להיות.

אני מאוד שבע רצון מכך שהורדתם את זה.

את מה אנחנו מאשרים, את מה שאישרנו בשנת תשס"ח?

אנחנו מאשרים את הטבלה שהובאה לפנינו.

תגידו מה הגשתם לוועדה.

במה שהגשתם יש הרבה מאוד שינויים מהשנה שעברה, אתם לא יכולים להעביר לנו משהו שלא עברתם עליו.

הכוונה שלנו היא, מאפס עד אלף.

מה זאת אומרת הכוונה? את משפטנית וזו הבקשה שקיבלתי, את לא יכולה לבוא בסוף הישיבה ולהגיד שעשיתם טעויות, זה יתכן כזה דבר.

אני מציע לדחות את הישיבה עד שיגישו לנו טבלה.

לא, אני מציע שנצביע על הטבלה כפי שקיבלנו אותה. קיבלנו את הטבלה ויש בה הרבה מאוד שינויים וזה בסדר, אני לא יכול לעלות בדעתי שהגשתם טבלה אחרי כל העבודה של המשרד
ואחרי שאני דוחק את במשרד כל כך הרבה פעמים להביא טבלה, אז להביא טבלה מלאה בטעויות, אין כזה דבר.

השאלה היא, האם הם מושכים את זה?

הם עברו על המספרים.

אדוני היושב ראש, אני מבקש לקיים את ההצבעה.

אני מעלה את זה להצבעה, כפי שמשרד החינוך הגיש לנו את הטבלה עם כל הפירוט שיש בפניכם.

מי מצביע בעד אישור הטבלה של ההזנה לשנת תשס"ט?

הצבעה

4 בעד

אין מתנגדים ואין נמנעים

טבלת ההזנה לשנת תשס"ט, אושרה פה אחד
תודה רבה, שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45