PAGE
37

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב רביעי
פרוטוקול מס' 237
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ה' בחשוון התשס"ט (3 בנובמבר 2008), שעה 10:00

סקירת השר לקליטת העלייה, חבר הכנסת אלי אפללו, על פעילות המשרד ותקציבו

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר

שלמה מולה

אברהם מיכאלי

יוסף שגל

שרה מרום-שלו

אלי אפללו

- השר לקליטת העלייה

ארז חלפון

- מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה

דני טופז


- הממונה על התקציבים, המשרד לקליטת העלייה

שרה כהן

- מנהלת מחלקת הרווחה, המשרד לקליטת העלייה

נילי פולנסקי

- מנהלת סניף יזמות, המשרד לקליטת העלייה

תמיר נמרוד

- יועץ השר לקליטת העלייה

רונית מוחתיריאן
- אגף אכללוס, משרד הבינוי והשיכון

מאיה שריר

- מדריכה ארצית בגף קליטת עלייה, משרד החינוך

ראובן שלום

- יועץ בכיר ליו"ר הסוכנות היהודית

אלי כהן


- מנכ"ל המחלקה לקליטה ועלייה, הסוכנות היהודית

דפני מושיוב
- מרכזת בנושא קליטה, משרד הרווחה, השירותים החברתיים והתפוצות

שושנה רון
- מנכ"ל ברית יוצאי בוכרה

רונן גולדמן
- יועץ עליה, התאחדות עולי בריטניה

אסתר טובול בלום
- רכזת פרויקטים ופעילויות, מועצת ארגוני העולים

שמואל ילמה
- מנהל מסד קליטה, הג'וינט

דוד לוין
- יו"ר התאחדות יוצאי אוקראינה

ולרי פיינר
- רכז התאחדות, יו"ר סניף ירושלים, התאחדות יוצאי אוקראינה

אבי מספין
- דובר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

טל האס
- מנהל יחידה אסטרטגית, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

דני אדמסו
- מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

גדי יברקן
- יו"ר מטה המאבק לקהילת יהודי אתיופיה

ליאת ציטרון
- מנכ"לית מכון שכטר למדעי היהדות

ד"ר נגיסט מנגשה
- מנכ"ל הפרויקט הלאומי האתיופי

אלכסנדר ברמן
- מנכ"ל האגודה הישראלית למדענים עולים וסגן יו"ר ארגון מהנדסים עולים

שולמית סהלו
- מרכז קואליציית יחדיו למניעת אלימות, שתי"ל

דנה גורדון

יפה קרינצה

סקירת השר לקליטת העלייה, חבר הכנסת אלי אפללו,

על פעילות המשרד ותקציבו

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא היום הוא סקירת השר לקליטת העלייה על הפעולות ועל התקציב של המשרד. כבוד השר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. מכובדיי, חברי הכנסת, למרות שאני נמצא במשרד הקליטה רק כארבעה חודשים אני חושב שיש שינויים משמעותיים בכל התחומים. אני חושב שיש הבנה של משרד האוצר להמון דברים. בחודש יולי כבר נגמר התקציב ולא הייתה לנו אפשרות להמשך הפעילות במשרד. אומר מה אני מאמין, איך אני רואה את המשרד ומה התפיסה שלו, ואחר כך אעביר את רשות הדיבור למנכ"ל המשרד, שייתן פרטים מדויקים בעזרת המצגת.


קליטת העולים החדשים ותושבים חוזרים אלה שתי המשימות שאנחנו מתמקדים בהן. בהזדמנות זאת אני רוצה להגיד תודה ליושב ראש הוועדה ולחבריה על החוק שהצלחנו להעביר בקריאה שלישית למתן הטבות. הבעיה העיקרית שהייתה לתושבים חוזרים היא תוספת המס. זה אומר שכל תושב שהיה כמה שנים בחוץ לארץ וצבר כסף, תקציב לפנסיה או נכסים, כשחזר לארץ נוצר מצב אבסורדי שזה לא היה יתרון אלא חיסרון עבורו. אם היה מגיע לפה עם כסף ורכוש, מדינת ישראל אמרה שהוא צריך להשלים למס שמשלמים בישראל. לפי מה שבדקנו, זה היה אחד המכשולים הגדולים לחזרתם של תושבים חוזרים. אני מאוד שמח שבסופו של דבר הצלחנו לשכנע את האוצר ואת כל הגופים, ואני רוצה להודות במיוחד לחברי הוועדה שתמכו והובילו את הדבר הזה. אנחנו רואים שיש לזה אפקט מאוד חיובי על התושבים החוזרים, אנחנו רואים את ההתעניינות והרצון לחזור לארץ בגלל העידוד הזה.


כשהגעתי למשרד כל התוכניות הוקפאו. לא היה כמעט תקציב העסקה, והחזרנו אותו. השתתפות בשכר העובדים – זאת תוכנית שאומרת שכל עולה חדש שרוצה להיקלט במקום עבודה, אנחנו משתתפים בשכר שלו לתקופה של עד חצי שנה, והמעסיק מתחייב להעסיק אותו לתקופה של שנה. זה כמו התוכנית של מסלול תעסוקה, אבל מיוחדת לעולים חדשים. זה מעודד קליטה של עולים חדשים במקומות עבודה ובחינת הפוטנציאל שלהם.


הכשרה מקצועית – גם לעניין הזה לא היה תקציב. היום יש לנו תקציב, וכל עולה חדש שרוצה לעשות הסבה מקצועית למקצועות נדרשים בארץ יש לו אפשרות לעשות את זה. אני שמח שגם בעניין הזה יש היענות מצד עולים רבים שרוצים להצטרף לתוכנית הזאת.


יש לנו הלוואות ליזמים. פעם הייתה לנו תוכנית שנתנה עד 60,000 שקלים, היום אנחנו נותנים הלוואה ללא ריבית בסכום של עד 100,000 שקלים לעסקים קטנים ובינוניים שרוצים לפתח את עצמם. יש לזה ביקוש ולא היה לנו תקציב, וגם לזה ניתן תקציב מאז חודש יולי ויש לזה ביקוש.


פרויקט נוסף הוא עלייה קהילתית. התוכנית הזאת נבנתה באופן מיוחד לעולי צרפת. זה פרויקט שעשינו והתאים לעולים מצרפת. היא גרמה לכך שקהילה הגיעה לארץ, ליווינו אותם מצרפת, דאגנו לכך שיידעו איפה הם הולכים לגור, איפה ישתלבו במערכת העבודה, האם יעברו הכשרה מקצועית. התוכנית הזאת הצליחה מאוד, והעתקנו אותה באופן מיידי לעולים מחבר העמים ,לכל מקום שהיה אפשרי לעשות את זה. היום שילבנו את זה גם בצפון אמריקה ובדרום אפריקה. זו תוכנית שמצליחה היום באופן שווה גם בקרב עולים מצרפת וגם מחבר העמים. אי-אפשר לשכוח שיש את אפקט סרקוזי, שגרם להאטה בעלייה מצרפת. דרך הכנסת העולים, הליווי שלהם – בארץ הם מקבלים מלווה לתקופה של שנה – הצליחה מאוד.


העולים שבאים היום שונים מהעולים שהגיעו לפני שנים, כמוני וכמו רבים מכם. יש להם הרבה יותר אפשרויות של בחירה בין מדינת ישראל למדינות אחרות. הם מבקשים לבדוק שיהיו להם תנאים טובים, אפשרויות, הם יותר בררנים, ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לתחרות הבין-לאומית שקיימת. אנחנו מצליחים להתמודד עם זה ולהשיג לעולה תנאים כדי שירגיש שרוצים אותו. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שיהיה להם נוח, שיהיו להם תנאים טובים כדי שיבינו שמשרד הקליטה רוצה אותם. כמובן שזה נעשה בשיתוף עם הסוכנות היהודית, כי היא זו שמביאה אותם לארץ עם עוד גופים, ואנחנו משלימים זה את זה.


היום, בגלל המשבר הפיננסי בעולם, אנחנו מגלים סימנים של יותר התעניינות בעלייה לארץ. אנחנו עוד לא מרגישים את העלייה, אבל מרגישים את ההתעניינות בתנאים. בימים הקרובים אנחנו יוצאים בתוכנית הסברה גדולה לתושבים הישראלים, שהם החוזרים הפוטנציאליים, כדי ליידע אותם לגבי כלל התוכניות שיש לנו. אני חושב שזה יכול לעודד אותם לבוא לארץ.


יש עוד שלושה פרויקטים שאנחנו מתמקדים בהם והראשון הוא המשך תקצוב תוכנית החומש. כפי שכולכם יודעים, בתקציב שעבר בממשלה היו לי אי-הבנות עם האוצר, עד שראש הממשלה נתן את הסכמתו שתוכנית החומש תמשיך גם השנה. אני חושב שיש בזה בשורה, ומצד שני אני חושב שהאוצר מנסה להתכחש לזה בכל מיני אמירות. אבל אני שמח שיש פרוטוקול, ראש הממשלה אישר את זה ואני מקווה שתוכנית החומש תמשיך, כי אני מאמין שיש פוטנציאל אדיר לכך שהיא תצליח. זאת תוכנית שמאחדת משרדים שונים לתוכנית אחת. התכנון הזה של כלל המשרדים, כשכל אחד תורם את חלקו, אני חושב שזה טוב, ויש לתוכנית הרבה יותר כוח כשמאחדים כוחות. ביקשתי מראש הממשלה לכנס בדחיפות את ועדת השרים לענייני קליטה, ואני מאמין שהיא תתכנס בימים הקרובים. הייתה צריכה להיות פגישה אבל נדחתה מסיבות של לוח הזמנים של ראש הממשלה, אבל אמשיך לדבר על העניין הזה יומיום ואני מקווה שהיא תתכנס בימים הקרובים.


יש תקצוב נוסף, לתוכניות בפריפריה. לקחתי את התקציב של קליטה בקהילה ותוכנית פלא לתגבור הלימודים. הצלחתי להשיג מהאוצר תקצוב, אחרי שהתקציב כבר נגמר. גייסנו שישה מיליון שקלים לתוכנית פלא לתגבור העולים החדשים, אלה תוכניות משותפות עם הרשויות המקומיות. ראיתי לנכון לתגבר, בעיקר את הפריפריה, רשויות שהמצב הסוציו-אקונומי שם מוגדר ברמה ארבע. לצערי, רוב העולים האלה נמצאים ברשויות החלשות יותר. אני מקווה שבתוכנית הרב-שנתית העולים החדשים יקבלו מענקי דיור לפי ערך הדירה ולא לפי מספר אחיד. זה אומר שאם עולה חדש רוצה לקנות דירה במרכז הארץ, הוא לא יקבל אותו מענק שיקבלו בפריפריה. עד היום נתנו מענק אחיד, והסיכוי היחיד של העולה החדש לקנות דירה היה רק בפריפריה כי המענק לא אפשר לקנות דירה במקומות יותר יקרים. התוכנית החדשה היא דיפרנציאלית, לפי שמאות של ערך הדירה, והמענק ילך ויגדל לפי ערך המקום וערך הדירה. על זה אנחנו מתבססים כתוכנית שתעזור לעולה להיקלט בכל מקום שהוא יבחר ולא לעשות הכוונה לפריפריה. אני לא חושב שזה הוגן, אני חושב שלפריפריה צריך לבוא מתוך בחירה ולא מתוך חוסר ברירה.


הפרויקט הלאומי האתיופי משותף גם למשרד החינוך ולמשרד האוצר ולג'וינט. הפרויקט קצת תקוע בגלל תקציב. לג'וינט יש פחות תורמים לעניין הזה ולכן יש קושי. היה אצלי נחמן שי לפני חודש והצעתי פתרון. הגדלתי את התקציב שנותן המשרד שלנו באופן משמעותי. כמובן שזה תלוי בכך שגם המשרדים הנוספים, החינוך והאוצר, יגדילו את התקציב וכך נוכל לחזק את הפרויקט הלאומי, שאני רואה בו חשיבות מאוד גדולה.


עליית הפלשמורה – העמדה שלי היא בניגוד להחלטת הממשלה לגבי בני הפלשמורה, שלמעלה מ-8,500 מהם נמצאים בגונדר. אני לא חושב שצריך לקבוע מספר של עולים, אלא לבחור ולמיין מי זכאי לבוא. ברגע שקובעים מספר של עולים שזכאים לבוא לא בודקים את כלל העולים. מה זה מספר? זה נתון שאנחנו קובעים, ואם יש שם מספר יותר גדול של אנשים? אני לא רוצה לקבוע כמה זכאים לבוא. אם אנחנו פועלים לפי הקריטריונים שנקבעו בשני המקומות האחרים שמהם עלו הפלשמורה, אז גם פה אנחנו צריכים להעלות את מי שזכאי לעלות ולא לקבוע מספר. גם בזה אנחנו הולכים לדון בוועדת השרים לעלייה וקליטה, ואני אעמוד על כך בכל תוקף שמי שנחשב יהודי לפי הקריטריונים שקבעו הרבנים יעלה לארץ, יעבור את הגיור לחומרה, אבל אי-אפשר לעצור אנשים ולהגיד לאחד כן ולשני לא. לא נשארו הרבה אנשים, עד כמה שאני יודע. נשארו בין 8,000 ל-8,500 עולים מהפלשמורה, ואני חושב שאחינו שנמצאים שם יעלו לארץ. זה אחד הדברים שחשובים לנו כמדינה, כעם. אסור לשכוח שלחלק מהעולים יש משפחות פה וחשוב מאוד שהם יעלו לארץ.


אדוני היושב ראש, אני חושב שיש למשרד הקליטה איזשהו משבר זהות. זאת דעתי האישית, ואני חושב שצריך לעשות בדיקה אם זה באמת נכון או לא. רציתי למנות ועדה של יועצים כדי לבדוק את זה והאם משרד הקליטה צריך להיות משרד ביצוע או משרד מטה. מה ההבדל בין משרד מטה למשרד ביצוע? האם משרד הקליטה יכול לטפל בשיקום, תעסוקה, חינוך, תרבות ובכל הנושאים האחרים? משרד הקליטה הוא בעצם מדינה בתוך מדינה, הוא עוסק בכול.

וזה טוב.

אני חושב שמשרד הקליטה צריך להיות משרד שמכין תוכניות, מפקח עליהן והוא צריך לקבל עזרה. אני חושב שאנשי משרד השיכון יכולים לעשות יותר טוב מאשר משרד הקליטה. לא שאנשי משרד הקליטה לא טובים, הם מצוינים. כל העובדים הם עובדים טובים, חרוצים. אבל אם הם יעבדו בשילוב עם המנגנונים של המשרדים אני חושב שזה יהיה יותר יעיל ויותר טוב. למשל, התוכנית שחברת הכנסת סולודקין עזרה לנו להוביל בנושא תושבים חוזרים והשוואת המס. אנחנו הובלנו את זה, ומי שמטפל בזה זה לא אנחנו אלא משרד האוצר. אלה תוכניות שמשרד הקליטה צריך לעשות, אבל הגופים האחרים צריכים לטפל בזה. אני יכול לתת עוד עשרות דוגמאות כאלה. יש אצלנו כפל תפקידים, ובנוסף אני חושב שמשרדים מסוימים הם יותר מקצועיים במה שהם עושים. אבל זו דעתי האישית, משום שעדיין לא הקמתי ועדה. רציתי מאוד להקים את הוועדה הזאת שתגיד לי אם אני צודק או לא.

אמרתי את דעתי כי חשוב לא רק להגיד מה שהיה עד עכשיו אלא גם מה דעתי על המשרד. בעיניי, זה המשרד החשוב ביותר שיש לנו במדינת ישראל. זה משרד שיכול לעסוק בכל נושא, גם מבחינת תכנון וגם מבחינת ביצוע, ואני חושב שהביצוע יכול להיעשות גם במשרדים אחרים. שיתוף הפעולה שיש לנו עם הסוכנות היהודית הוא טוב מאוד, אלא שיש גם שם משבר של גיוס משאבים תקציביים. היום, בגלל מיעוט המשאבים שלהם, הסוכנות היהודית מקטינה את ההשתתפות שלה במשרד שלנו ובתוכניות שהם עושים.

אדוני היושב ראש, אני רוצה, ברשותך, להעביר את רשות הדיבור למנכ"ל שיציג את המצגת שהכנו לגבי כלל התוכניות והנתונים. אני מודה לכם על ההקשבה.

אנחנו רואים בשקף את גרף העלייה בשנים 2005 עד 2008. אנחנו עומדים היום על כמעט 13,000 עולים, נכון ל-26 באוקטובר. בתחזיות המשותפות עם הסוכנות היהודית אנחנו מעריכים שעד סוף השנה יהיו כ-19,500 עולים לשנת 2008.

זה פחות ממה שהיה ב-2007?

זה אותו דבר, פלוס מינוס. אפרט בקצרה את דברי השר לגבי התוכניות שעשינו ב-2008 ומתעתדים להמשיך אותן בשנת 2009. המבצע הראשון הוא "חוזרים הביתה בשנת 60 לישראל", וזה כל ההטבות שהמשרד הכין לתושבים החוזרים בנובמבר 2007. הצגנו את זה בישיבה הקודמת, אבל אזכיר שמדובר במהפכה במיסוי, שנכנסה לפועל מאתמול; החזר ביטוח בריאות על סך של כ-9,000 שקלים. החל מאתמול החקיקה שונתה וכל תושב שיגיע ארצה יקבל טיפול רפואי מיידית ולא יצטרך לחכות חצי שנה. מי שיגיע מחר בבוקר ישלם 9,000 שקלים, יקבל חזרה ממשרד הקליטה את התשלום הזה ויקבל את הטיפול הרפואי במקום ולא יהיה את הסבל והתורים הארוכים.

כל הכבוד לנו ולכם.

לכם מגיע כל הכבוד. אנחנו תכננו, אבל אתם ביצעתם את זה.

כמובן, הענקת פטור ממכס; הקמת משרד תעסוקה במשרד הקליטה, שמתחיל את הקשר עם התושבים החוזרים עוד כשהם נמצאים בחו"ל כדי לנסות להתאים מקומות עבודה, וכמובן ריאיונות טלפוניים כדי לחסוך בזמן עד שמוצאים עבודה. המטרה שלנו בנושא הזה מושגת באמצעות ואוצ'רים, הכשרות מקצועיות, כדי שכאשר מגיעים ארצה הולכים כבר לראיונות עבודה.


מתן הלוואות – השר דיבר על זה – סכום ההלוואות גדל, והתקציב שהשר הצליח להשיג ממשרד האוצר נתן לנו אפשרות להמשיך לתת את ההלוואות, מכיוון שביולי 2007 תקציב המשרד בנושא ההלוואות, ואוצ'רים וקידומי העסקה הסתיים.


אנחנו יכולים לראות כבר תוצאות, למרות שאנחנו בעיצומו של המבצע והרפורמה התחילה רק עכשיו. 15,000 ישראלים נרשמו, 7,000 כבר חזרו - זאת אומרת, אנחנו מדברים על גידול של כ-300%. ממוצע החזרה ארצה של הישראלים עמד על 4,500 אנשים. כל זה לפני כל נושא הרפורמה במס, שנכנסה לתוקפה אתמול. לרקע כללי, אנחנו מדברים על כ-700,000 ישראלים – על פי ההערכות שלנו ושל הלמ"ס – ששוהים בחו"ל. רובם מרוכזים בצפון אמריקה וכל השאר באירופה ודרום אמריקה.

עשינו מחקר כלכלי על אותם חוזרים, איך הם משפיעים על כלכלת המדינה. אנחנו רואים שכ-70% מהחוזרים הם בגילאי 20 עד 44, גילאי עבודה, שמוסיפים הרבה למשק הישראלי. מרביתם הם בוגרי תארים אקדמיים, בעלי משכורות ממוצעות של 9,000 עד 10,000 שקלים. אנשים כאלה שיחזרו למדינה יתרמו למדינה – מלבד זה שאנחנו זקוקים להם פה - מיד עם חזרתם, אחרי חודש או חודשיים, כל ההשקעה שהמדינה משקיעה היא מקבלת חזרה.

אתה מדבר על תושבים חוזרים, אבל החוק מדבר גם על אזרחים זרים. יש תחזית על אזרחים זרים?

הרפורמה במס, שגם השר דיבר עליה, התקבלה על-ידי חקיקה בכנסת, אחרי עבודה מאומצת של השר, יושב ראש הוועדה וחברי הכנסת. אנחנו מדברים על פטור לעשר שנים. היה עם זה הרבה בלבול, עלתה השאלה אם זה חוק לעשירים או לא לעשירים. מדובר על כל הכנסה, אקטיבית ופסיבית, לעשר שנים. זאת אומרת, אדם שהוא בעל עסק, אדם שיוצא להרצאה, רופא, אדם שיש לו דירה בחבר העמים והחליט להגיע ארצה ולהשכיר את הדירה ברוסיה – יוכלו לבוא למדינת ישראל, לא לשלם את השלמת המס ולפתח את החיים שלהם כאן, במדינת ישראל. הרפורמה חוצה, אין פה לעשירים או לא לעשירים, כפי שניסו אנשים מסוימים להציג בוועדות. מדובר על כל הרבדים.

אבל זה לא לעניים. לעניים אין כלום.

הרבה אנשים מהמעמד הבינוני נשארה להם דירה בחו"ל. לא צריך להיות עשיר.

אני חושב שהחוק טוב, כי יש קבוצות בארץ שרוצות שיגיעו לכאן רק עניים כי קל לדבר אתם ולהשפיע עליהם. למה היו נגד? כי לא רצו אנשים עשירים, מבוססים. בגלל זה היו פה ויכוחים.

אדוני היושב ראש, אשמח שיגיעו גם עשירים, וזה נותן אפשרות גם לפחות עשירים – אנשים שיש להם דירה או עסק קטן שהוא מקור הפרנסה שלהם. זה נותן ביטחון כלכלי להגיע למדינה, שיידעו שיש להם לפחות הכנסה מינימלית.

לכן עמדנו על זה פה.

אמרתי שאני מודה לכם.

אם יש בעיה, לעשירים או לא לעשירים – צריך להגיד שהחוק הוא לאנשים מבוססים, עם השכלה, עם רכוש מסוים. זה לא לעניים. לעניים יש חוקים אחרים.

לעניים אין הכנסה. אנחנו מדברים על מעמד הביניים ומעלה.

נכון. אני חושב שזו לא בושה.

עלתה טענה מצד היועצים המשפטיים של הכנסת על חוסר שוויון, ואנחנו התגאינו שבמשרד הקליטה אנחנו אחראים על חוסר שוויון, כי כשעולה חדש מגיע לארץ הוא לא מגיע באותה נקודת התחלה של מי שנולד פה ויש לו חברים והורים ודברים להתבסס עליהם, ואנחנו צריכים לעזור. עולה שמגיע מאתיופיה, שהיא ארץ מצוקה, מקבל מענק של בין 300,000 ל-500,000 שקלים לקניית דירה, שזה מענק שלא מקבל עולה שהוא ממעמד יותר גבוה. זה האיזון בחוסר השוויוניות, ועל זה עמדנו. אנחנו מתאימים תוכניות לכל אוכלוסייה לפי הצרכים.

כפי שאמר השר, אנחנו מעריכים שהרפורמה הזאת תביא לגידול של עד 30% בממדי העלייה ועד 50% במספר התושבים החוזרים. אנחנו יוצאים בקמפיין משותף עם הסוכנות היהודית, עם ה-global center ועם המענה הטלפוני. אני יוכל להגיד לך שהמוקד של הסוכנות היהודית ומהמוקד שלנו אנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות, הרבה מאוד אי-מיילים, המערכת מתחילה לעבוד מיד עם יציאת הקמפיין ואני מקווה שאת הפירות נראה בשנה הבאה.

תוכנית נוספת שהשר דיבר עליה היא עלייה קהילתית. זו תוכנית מאוד מוצלחת, מביאים גרעינים מארצות מסוימות לערים מסוימות שאנחנו רוצים לעודד. השר אמר מה המדיניות שלו, לעודד את ערי הפריפריה. מתוך 30 רשויות שאישרנו לשנת 2008-2009 90% הם יישובים פריפריה בצפון ובדרום, ורק 10% הם יישובים במרכז הארץ, כי היישובים במרכז הארץ פחות צריכים את העזרה הנוספת. יש לנו צפי לכ-900 משפחות שיגיעו בתוכנית הזאת. 500 משפחות הגיעו במסגרת התוכנית עד היום. אנחנו נותנים נוספות לאותם גרעינים גם בנושאים של תרבות, נושאים של תעסוקה ושכר דירה, כדי לאפשר להם להגיע כקהילה ולהשתקע באותה עיר, כמובן בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית שעוזרת לנו בשיווק בחו"ל ועם הרשות המקומית, שקולטת כאן את העולים החדשים.

מה הניצול של התוכנית הזאת מבחינת הרשויות שביקשו להשתתף? הן קיבלו את זה בפועל?

אנחנו מתחילים סיורים ברשויות המקומיות כדי לבדוק. יש רשויות שמאוד רוצות את זה ויש רשויות שלא שמו בסדר העדיפות שלהן לקלוט עולים חדשים, לצערי הרב. אז קודם כול אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה של הרשות. לאחר שהרשות אומרת לנו שהיא רוצה עולים חדשים, ואנחנו רואים אילו עולים יכולים להתאים, כי כם יש כבר בעיר גרעין של משפחות מארץ מסוימת, זה מאוד עוזר לקליטה. לאחר מכן אנחנו עושים סיעור מוחות עם הסוכנות היהודית ורואים עם השליחים שלהם את הצפי בחו"ל, אם באמת יש ביקוש. רואים את זה בירידים ובשיווק שאנחנו עושים. בהרבה מקרים, בערים שאליהן היה פחות רצון של עולים להגיע – כמו מעלות וקרית שמונה – החלטנו כן להקצות משפחות כדי לאפשר עידוד ליישוב. לפני שנתיים הקצינו לטבריה 15 משפחות מצרפת, והן לא הגיעו. את 15 המשפחות העברנו לעיר שיש בה הצלחה בקליטה ומגיעים אליה. אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק, וכך אנחנו בוחנים את התוכנית.

חשוב לראות את השלטון המקומי, את ראש הרשות, שרוצה בעולים. אתן דוגמה משיחה שהייתה לי אתמול עם תושב חוזר. הוא אמר שפורסם שמקבלים מהרשות הנחה בתשלום לגני ילדים או הנחה בארנונה. הוא לא יודע שהעיר שהוא הגיע אליה היא עיר שבה לא ניתן לקבל את הדברים האלה. ראש רשות שרוצה לקבל קבוצות של עולים, לחזק את היישוב שלו ולקלוט עולים איכותיים – ולנו יש אינטרס לחזק את הרשויות – צריך שיהיה שיתוף פעולה גם מצידו. זה לא חד-סטרי.

נעבור לפרויקטים של התעסוקה וההלוואות לעסקים – רוב התקציב במשרד הולך לדברים האלה, כי אנחנו יודעים שלא משנה מה העולה יקבל, אם לא תהיה לו תעסוקה הוא לא יצליח להיקלט במדינת ישראל. לכן רוב התקציב של המשרד הולך לאגף התעסוקה. כפי שציין השר, יש לנו את מוקד מעלות, שמתחיל בכל נושא העסקים מעבר לים. העולה החדש שרוצה להגיע למדינת ישראל ולפתוח עסק, אנחנו מתחילים את ההתקשרות אתו כשהוא נמצא בארץ מוצאו. אם בעבר לפתוח עסק היה לוקח בין שישה חודשים לשנה, היום בחודש וחצי הוא מקבל את ההלוואה ויכול לפתוח את העסק, כי רוב התהליך מתחיל כשהוא נמצא מעבר לים. מעבר לכך, ההלוואות שהיו עד לפני שנתיים היו בגובה של 35,000 שקלים. הגענו היום – גם בגלל תוספות תקציביות שהשר הצליח להשיג מהאוצר – עד ל-100,000 שקלים. האוצר דרש ביטחונות של 50% הון עצמי, וכמובן שאין את זה לעולים - - -

זה היה אחד הקשיים המאוד גדולים לקבלת הלוואה. כשעולה מגיע לארץ אין לו ביטחונות כדי לקבל את ההלוואה הזאת. הורדנו את המחסום הזה, ואנחנו רואים את האפקט של זה מיידית.

זה יחול גם על העלייה מברית המועצות לשעבר?

כל עלייה.

אתה לא יכול לעשות את זה אתם, כי לא תמיד הם מתכננים את העלייה שנה או שנה וחצי מראש.

זה לכל התקופה בה הוא נחשב עולה חדש.

אני מדבר על קיצור ההליכים. זה מאוד חשוב שמקצרים להם את ההליכים, כי הם מטורטרים כל כך הרבה במשרדים בארץ שזה מייאש אותם.

אני כבר יכול להגיד לך שמתוכנן בינואר הקרוב יריד שיהיה גם באוקראינה, גם במוסקבה, ויביא גם עולים חדשים וגם תושבים חוזרים. יהיה שם מוקד business IL עם רואי חשבון שייתנו מצגות כדי לעודד אותם להתחיל.

הורדנו את ההון העצמי הנדרש לשם קבלת הלוואה לרמה של 25%. הייתה דרישה של האוצר לשלושה ערבים, הורדנו את מספר הערבים עד סכומים מסוימים. בעוד שבועיים אמורה להתקיים ישיבה אצל השר עם החשב הכללי. אנחנו רוצים לבטל את הדרישה לערבים או להשאיר ערב אחד בלבד, כי לא ייתכן שעולה חדש שמגיע ארצה צריך להביא ערבים. אין לו ערבים, אנחנו מכירים את הבעיות. מפה אנחנו הולכים לחשב הכללי בנושא אחר, של ביטול חובות לעולים שהגיעו בשנות ה-90' והתשלום השמיני של סל הקליטה ניתן להם כהלוואה. עד היום יש הוצאות לפועל בסדר גודל של 80 מיליון שקלים שהערבים חתמו להם, ולא הצליחו לממש את הכסף מהערבים. השר שלח אותי לחשב הכללי בעניין הזה, ואם לא נקבל הסכמה יכול להיות שנלך להחלטת ממשלה לבטל את כל החובות האלה.

אלה חובות לא צודקים.

השר ציין קודם גם את הוואוצ'רים וגם את מרכזי ההכוון שלנו, שבהם יושבים האנשים המקצועיים: יועצים, פסיכולוגים, הכוונת תעסוקה. כל עולה חדש שמגיע למדינת ישראל, אנחנו שולחים אותו לאותו מרכז הכוון, שם בונים לו את קורות החיים, שם רואים את ההתאמה שלו לתפקידים מסוימים, שם ממליצים לנו אם אותו עולה צריך את הוואוצ'ר, את ההכשרה המקצועית, את ההסבה למקצוע מסוים. אנחנו נותנים את הוואוצ'ר בשני מקרים; מקרה אחד, כשבא מעסיק ואומר שאם אותו עולה יעשה את ההסבה המקצועית הוא יקלוט אותו לעבודה; מקרה שני, מקצועות במשק שהם מועדפים ויש בהם חוסר בעובדים. אם מגיע עובד ורוצה לעשות הכשרה מקצועית לאותו מקצוע, אנחנו כמובן מאשרים כדי שייקלט במקום העבודה בצורה מיידית. גם בנושא הזה נגמר לנו התקציב וביולי הצלחנו לקבל את התוספת התקציבית שתאפשר לנו לסיים את השנה ונוכל לאפשר לכל עולה לקבל את הוואוצ'ר.


נושא חשוב נוסף, שלאחר מאבקים קשים עם משרד הבריאות הצלחנו להשיג, זה הקלות ברישוי רופאים. כמו שאתם יודעים, במשרד הבריאות הייתה החלטה: רופא מרוסיה יכול היה לקבל ציון מגן ולעשות את המבחן. היה נכשל – לא יכול היה להיות רופא. לאחר מאבקים קשים הצלחנו להשיג ממשרד הבריאות הסכמה לכך שאותו רופא יוכל לעשות שלוש פעמים את המגן. אני חושב שזה הישג גדול.

אפשר להחיל את זה אחורה?

לא, לצערי הרב אי-אפשר להחיל את זה אחורה.

אז מה אשמים המסכנים האלה, שהביורוקרטיה מנעה מהם להיות רופאים?

במקרים חריגים – למה לא?

אנחנו מנסים לראות אם אפשר למצוא פתרון למקרים חריגים. בינתיים הצלחנו לשכנע את משרד הבריאות ואת הגופים השייכים לעניין הזה שיסכימו לשלוש פעמים. אני חושב שכדאי להגיע למטרה פרוסה-פרוסה.

אנחנו אתכם בזה.

אני יודע שאתם אתנו, וכולנו רוצים להגיע לאותה מטרה.

אדם נחשב עולה עשר שנים.

הוא טעה פעם אחת ולא נותנים לו הזדמנות.

נכון, בגלל זה עשינו את זה.

זה בסדר שלוש פעמים, אבל הם לא אומרים איזו טעות עשה הרופא במבחן הראשון. בן-אדם לא יודע במה טעה.

באף מבחן לא אומרים מה הייתה הטעות, רק אומרים שיש טעות.

בן-אדם צריך לדעת מה הוא לא יודע, צריך ללמוד.

שמעתי שחוזרת הגזירה של סגירת האולפנים.

היו פה הרבה מאוד ישיבות, והיה מאבק קשה שלנו מול משרד החינוך, וגם שלכם בזירת הכנסת, והצלחנו למנוע את סגירת האולפנים. משרד החינוך רצה לסגור את האולפנים ששם יש את המורים.

אבל יש שוב בעיות.

יש התכתבויות בין משרד החינוך לגופים שונים. אנחנו במשרד – ואני אומר את זה בצער רב – לא ידענו על ההצעה להעביר את כל האולפנים למשרד הגמלאים.

אבל שתדע שכבר מפטרים את המורים.

יש כאן נציגה של המורים והיא תוכל לדבר אחר כך. אנחנו עושים הכול כדי שהאולפנים יישארו במשרד החינוך. הייתם בישיבה הלא נעימה שהייתה פה וראיתם את ההתנהלות. הייתה התחייבות של משרד החינוך לא לסגור את האולפנים, ואני מקווה שיעמדו בהתחייבות הזאת. אם לא, כמובן שנפעל.

בינתיים, נכון להיום, יש לנו התחייבות שלא סוגרים.

הייתה הפגנה מול משרד החינוך. ביקשנו שינויים בלימודי העברית והם עשו הפגנה. אמרו: אתם רוצים שינויים, אז אנחנו לא רוצים אולפנים. זה אומר על הרמה של משרד החינוך.

תוכניות שאנחנו משקיעים בהן במשרד הן תגבור לימודי השפה העברית, כי לצד התעסוקה לימוד העברית חשוב מאוד. הילדים בבית הספר צריכים את לימוד העברית הבלתי פורמלי. יש לנו מספר רב של תוכניות, שלא נפרט את כולן, אבל אחת מהן היא "זמן עברית" שכולכם מכירים – תוכנית יומית ברדיו רקע שבה מדברים עברית בצורה קלה כדי ללמוד אותה בצורה טובה; ערוץ הטלוויזיה האינטראקטיבי, שבו כל עולה חדש שמסיים את יום העבודה יכול לשבת בביתו על הכורסה, לצפות בטלוויזיה וללמוד עברית דרך תשבצים ומשחקים. אנחנו מקווים שזה יעזור לעולים ללמוד טוב יותר את השפה בשעות הפנאי שלהם, מעבר לאולפנים.

אפשר להעביר את זה למסגרת התוכנית של כמה ערוצים, שהכנסת אישרה, שיהיו ערוצי חינם? מי שאין לו כבלים לא יכול לצפות בערוץ האינטראקטיבי.

נכון, למי שאין כבלים לא יכול לראות את הערוץ האינטראקטיבי.

השאלה היא אם אפשר להעביר את זה לחבילה בחינם, כמו שהמלצנו להעביר לשם את ערוץ 23?

אנחנו המלצנו על ערוץ 9, להכניס אותו לחבילה מוזלת של ערוצים. חבל מאוד שאתם לא פועלים למען זה.

אלה הצעות שעלו בעבר בישיבות ועדת הקליטה.

החוזה נגמר במרץ. בינואר נקיים ישיבה גם על נושא העלות, גם על נושא הכבלים וגם על נושא המחקר של כמה אנשים הצטרפו וכמה יצאו. כמובן שההערה שלכם נרשמה ונבדוק את זה בתחילת הדיונים בינואר.


תוכניות במסגרת אגף הרווחה במשרד, ובעיקר טיפול בנוער עולה – בשנת 2008 הקדשנו הרבה לנושא הזה. חוץ מהנושא הזה ותמיכה בארגוני עולים, זה האגף היחיד שתוגבר משמעותית. אנחנו רואים חשיבות גדולה בשמירה על התוכניות של נוער עולה, נוער עולה בסיכון ובכלל אוכלוסיית העולים בנושא של סמים ואלכוהול. גם השר דיבר על זה הרבה כאן ובמפגשים שהוא מקיים עם הנהלת המשרד. אנחנו רואים הרבה מאוד מקרים, ואנחנו נמצאים עכשיו באמצע של תוכניות מאוד חשובות, שחלקן התחילו רק בחודשים האחרונים וייכנסו לשנת 2009, מעבר לתוכניות הארציות שאפרט.


התוכנית הראשונה היא ליווי נוער עולה עובר חוק. זה במסגרת תוכנית "סיכויים", שאתם מכירים.

אדוני המנכ"ל, אני מבקש שתתעכב על נושא הסמים והאלכוהול. אני מבקש לדעת מה הקשר שלכם עם הרשות למלחמה בסמים, כי אני יודע שהרשות קיבלה תקציבים גדולים מאוד בשנה שעברה במסגרת הסכם קואליציוני עם ישראל ביתנו. אני רוצה לראות את ניצול התקציב וחלוקת המשאבים בין העולים – אני מדבר כרגע על עולים מחבר העמים ומאתיופיה.

תיכף אפרט על הפיילוט, ונמצאת כאן גם שרה, שמטפלת בזה באופן אישי ותוכל להרחיב על כך.


התוכנית הנוספת היא טיפול בנערות עולות. התוכנית נקראת "בית חם", וזה בשיתוף עם משרד הרווחה וקרן רש"י. אנחנו מפעילים אותה ב-16 רשויות. דבר שלישי חשוב הוא הנגשת שירותי ייעוץ וטיפול רגישי תרבות, תוכנית "הפוך על הפוך", שאנחנו מפעילים במסגרת ובשיתוף עמותת "עלם", עם ניידות. פעילות מאוד חשובה שמתבצעת בעיקר בלילות.


הנושא הבא הוא התמודדות רגישת תרבות במניעת אלימות במשפחה בקרב משפחות עולים. מתקציב שלנו דאגנו לצרף עובדים סוציאליים דוברי רוסית ואמהרית ב-22 מרכזים
קיימים למניעת אלימות במשפחה. בשיתוף משרד הרווחה והפרויקט הלאומי האתיופי אנחנו נותנים חשיבות מאוד גדולה - - -

זו תוספת של 22 תקנים על מה שהיה?

זו תוספת של 22, שהם דוברים אמהרית ורוסית. זאת אומרת, זה לא היה. זה במרכזים הקיימים.

כמה עובדים סוציאליים יש לכם בסך הכול?

יש 30 עובדים סוציאליים, שמגיעים ממקורות שונים ופועלים ב-22 ישובים. יש ישובים שיש בהם יותר מאשר עובד סוציאלי אחד.

כולם במימון של משרד הקליטה או במימון של משרד הרווחה?

מרביתם במימון של משרד הקליטה, ויש גם תוספות באמצעות הפרויקט הלאומי לעולי אתיופיה.

הפרויקט הלאומי לא צריך לעסוק בעובדים הסוציאליים, אבל זה כבר סיפור אחר.

אם מגייסים תקציבים לא נגיד להם לא.

אני רוצה לציין שהתקציב מהפרויקט הלאומי הוא זמני, הוא עד מרץ, ואחר כך לא ברור מה הולך להיות עם עשרה עובדים סוציאליים.

כל הגופים השלישיים, נראה לי שזה זמני.

זה לא בתקן של רווחה ולא קליטה. הם עושים עבודה מאוד חשובה. אנחנו רואים תהליך של עבודה, והופס זה נפסק.

זה בדיוק מה שאמרתי לגבי תוכנית החומש והפרויקט הלאומי. שניהם עומדים עכשיו בדיונים. בפרויקט הלאומי הצעתי תגבור תקציב ממשרד הקליטה, ואני מקווה שהמשרדים האחרים ייענו לי ואז זה יצא לדרך כי זה דבר חשוב. אני חושב שהיית בפגישה.

לא הייתי בפגישה, אבל נראה לי שפתרון יותר חכם זה לתגבר את תקציבי משרד הרווחה כדי שהעובדים הסוציאליים ייכנסו לתקן, ולא לתגבר פרויקטים.

אבל משרד הרווחה זה לא אני, אני משרד הקליטה. בואו נתקדם ואשמח לענות על כל השאלות בסוף.

חבר הכנסת מולה, שאלת לגבי התוכנית הנוספת, שהיא דרכי ההתמודדות עם בעיית ההתמכרות, לסמים ולאלכוהול. זו בעיה מאוד קשה, ולצערנו היא מתרחבת. ערכנו פיילוט בשבעה יישובים, עם הרשות למלחמה בסמים. הכוונה שלנו היא להגדיל את התקציבים לעניין הזה בשנת 2009. שרה תפרט את התקציבים. בבקשה.

יש כמה תהליכים שנעשים במקביל. יש את התוכניות שקיימות למניעת שימוש באלכוהול ובסמים בקרב יוצאי אתיופיה, שנעשות בשיתוף עם משרד הרווחה ועם עמותת "אפשר". הן פעלו בשנה הקודמת בקרוב ל-20 רשויות מקומיות, ועל אף הקיצוץ בתקציבי הפרויקט הלאומי הן תמשכנה מתקציבים משותפים שהוקצו לכך בהסכמה משותפת של השרים והמנכ"לים של משרדי הקליטה והרווחה, בתוכנית הוא "העולה העולה". התוכנית הזאת תימשך גם בשנת 2009, פחות או יותר באותה פרישה.


השנה עשינו פיילוט באותה תוכנית בשבעה יישובים בקרב יוצאי חבר העמים. התוכנית הזאת, כמו גם זו שנעשית בקרב יוצאי אתיופיה, נעשית במקביל בקרב הורים וילדים. דהיינו, כשאנחנו מדברים על שבעה יישובים, בכל יישוב אנחנו מדברים על שתי קבוצות שפועלות במקביל, גם בקרב הילדים וגם בקרב ההורים. התוכנית הזאת תמשיך בשנת 2009 גם בקרב יוצאי חבר העמים בכ-15 יישובים, מאותו תקציב של שני המשרדים.


מה שאתה ביקשת לדעת, חבר הכנסת מולה, זה מהלך חדש שהחל בבנייה של תוכנית אב ברשות למלחמה בסמים. הרשות למלחמה בסמים היא האחראית מבחינה סטטוטורית על נושא תכלול העבודה בנושא של מניעת שימוש באלכוהול ובסמים במדינת ישראל. כבר היום נקלטו ברשות אנשי מקצוע שהם דוברי רוסית, ויחד אתם קיימנו את הפיילוט בקרב יוצאי חבר העמים. כרגע, באמצעות התקציב החדש שנכנס לרשות, נקלט איש מקצוע שמתכלל את העבודה בקרב יוצאי אתיופיה. בחלק מהמקומות נקלטו גם רכזים שהם דוברי אמהרית. נבנתה כבר תוכנית אב עם הרשות, יש בה כבר מבנה תקציבי סדור, יש מיליון שקלים מתקציב הרשות למלחמה בסמים, וכרגע גם נעשים מהלכים לעיבוי המקורות והגדלת התקציב. התוכנית קיימת ברמה של קונספט, ומבחינתנו היא מוכנה ליציאה לדרך. היא כוללת מגוון מאוד גדול של התערבויות: התערבויות טיפוליות, מניעה, מחקר וכל מה שיש בו צורך כדי לבנות תפיסת עבודה שתיטמע לאורך זמן כחלק מהתהליכים השוטפים ברשויות המקומיות. במקרה הזה, רשויות עתירות עולים יוצאי אתיופיה.

מי עוקב אחרי הביצוע של התוכנית הזאת ברשות למלחמה בסמים?

מבחינת משרד הקליטה, אני אחראית לנושא הזה והתוכנית נבנתה - - -

לנו, כוועדה, יש אכזבה מדיווחי הרשות בעבר על כל מיני מספרים מפוצצים, הדביקו סטיגמות על כל מיני אוכלוסיות. אני לא יודע מה נעשה עם זה מבחינת המשרד, כי הסטיגמות האלה לא נעלמו.

לא כל כך ברור לי - - -

דיווחו לנו נתונים על עולים מברית המועצות לשעבר ועל עולים מאתיופיה באחוזים גבוהים מאוד.

הייתה תוספת גדולה של כסף, וזה רק לשני רכזים וכדי לבנות תוכנית?

לא, יש תוכנית גדולה מאוד. הכסף הועבר לרשות למלחמה בסמים, ברגע שהיא קיבלה את הכסף נבנה פורום בין-משרדי, שגם אנחנו נטלנו בו חלק. כחלק מהתהליך שהרשות מקיימת כרגע זה הכנסה של אנשי מקצוע.

מה את יכולה להגיד לנו לגבי שותפות הארגונים והעמותות שעוסקים בנושא?

אנחנו מפחדים, הכסף הולך לרשות ואנחנו בשטח לא מרגישים שיש כסף נוסף.

לכן ביקשתי מעקב. ביקשו תקציבים על סמך נתונים שהביאו.

אני שואל את השאלה הזאת בגלל ידיעה אישית שלי, בעקבות פגישה שהייתה לי עם המנכ"ל של הרשות למלחמה בסמים. שאלתי שאלות. מצד אחד, שמחתי שהניעו את התהליך ומצד שני, הייתי מאוד מודאג כי לא בטוח שהעמותות וארגוני העולים שותפים בתהליך. יכולה להיות בעיה.

קודם כול, יש כאן אחריות שהיא של הרשות של המלחמה בסמים, ואין כאן נציג מטעמה. אני יכולה להגיד את הדברים מתוך השותפות והחבירה שלי לתהליך. התקציב, מבחינתכם, הוא תקציב שעבר לרשות למלחמה בסמים ולא למשרד הקליטה .יחד עם זה, ראוי לציין שמרגע שנודע על העברת הכסף, הרשות למלחמה בסמים יצרה אתנו קשר ועם משרד הרווחה. הבניית התוכנית נעשתה בתיאום אתנו ואני יכולה להעיד שתוכניות שאני פתחתי נכנסו למבנה הכולל של התוכנית.
זו תוכנית שכרגע, לפחות מבחינת המהלך, היא בראשית הדרך. תחילת התוכנית היא קודם כול הכניסה של אנשי המקצוע. התרגום שלה בפועל, לדעתי, יהיה עם גמר כל תהליך המיפוי. לדעתי, בשנת 2009 ניתן יהיה לראות יותר את התהליכים בשטח.

נזמין גם אותם לשמוע.

בדיוק, אנחנו מציעים לקיים אתם דיון בנפרד.

אני חושבת שהנתונים על שימוש בסמים בקרב עולים, יש בהם עדות על שימוש בהיקפים רחבים יותר. אבל יש עדויות על דיפרנציאציה, כאשר בקרב המבוגרים יותר ההיקפים הם נמוכים יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הוותיקה, ובקרב הנוער העולה הם גבוהים יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הוותיקה. יחד עם זאת, אנחנו יכולים לראות לאורך השנים מגמה של השתנות וירידה בהיקפים. אפשר גם להגיד שחלק מתוך זה הוא תוצאה מתוכניות שמתקיימות ומתחילות לשאת פרי.

לא התרשמנו כך מהדיווחים של הרשות.

גם לנו היו השגות לגבי אופן פרסום המחקר. אנחנו יודעים על איזה מחקר מדובר, היו לנו השגות – והמנכ"ל ער לזה – כי אנחנו חושבים שהאופן שבו הם הציגו את המחקר לא תואם את הנתונים. זה גם נעשה ללא תיאום.

התוכנית המערכתית הבין-משרדית היא דוח שמידט, שהממשלה אישרה. שרה היא יושבת ראש ועדת ההכשרות, ועמדנו על זה שאשכול 5, ששם יש את עיקר בני הנוער העולים החדשים, יהיו בפנים ואכן זה נכנס. בוועדות המחוזיות והלשכות שלנו מנהלי הלשכות דואגים שהתוכניות שבהן יש ריכוזי עולים ייכנסו ויתוקצבו.


תוכנית נוספת היא "עולים" במסגרת עיר ללא אלימות, כרגע אנחנו עובדים באילת. אמור להתחיל בקרוב פיילוט של עיר ללא אלימות לעולי אתיופיה, עם המשרד לביטחון הפנים, בנתניה. אנחנו מקווים שב-2009 נוכל להרחיב את הפעילויות.

לפי מה שהשר לביטחון הפנים דיווח בכנסת יש היום 61 מקומות שמפעילים את "עיר ללא אלימות", אז אילת זה כבר היסטוריה. אילת הייתה מוצלחת, אבל אני מקווה שתפעילו את זה בהרבה מקומות אחרים.

זאת הכוונה. מקבצי דיור – בשנת 2009, במסגרת החוזה שנחתם עם עמידר, שמפעילה את התחזוקה והביקורת, דרשנו להכפיל את ביקורי העובדים בתוך מקבצי הדיור. בנוסף, ניהול ומעקב אחרי ביצוע החוזה בתוך הדירות המאוכלסות, לדאוג לאותם קשישים שנמצאים במקבצים. כל מיני בעיות שעולות, כמו נזילת מים או הפסקות חשמל, נקבל במוקד ברגע האמת. בנוסף הורינו לעמידר להפעיל פיקוח לילה של סיירת שמסתובבת במקבצים בשעות הלילה, גם על
מנת לראות אם יש בלילה דברים שלא רואים ביום, כמו רעש, למשל. היה לנו את זה בדיפלומט, בשבוע שעבר היה במקבץ חן אולם אירועים שעשה רעש אחרי 11:00 בלילה. אנחנו מקבלים דיווח ומיד פועלים, גם במסגרת המשפטית וגם עם העירייה, אם צריך, כדי להפחית למינימום את ההטרדות ודברים בלתי רצויים. גם זה התחיל לפעול בשנת 2008.

אבל דיור חדש אין.

לצערנו הרב קיבלנו תשובות שליליות על הבקשות להקים חמישה מקבצי דיור נוספים במקומות שיש בהם צורך. השר שם את זה בתוכנית העבודה של 2009.

אני חושב שצריך מקבצים נוספים, התור הולך ומתארך. המצב הזה הוא בלתי אפשרי.

נכון, דיברנו על כך שצריכה להיות תוכנית בנושא.

אני חושב שזה דבר מאוד חשוב. אני מקווה שב-2009 יקימו לפחות חמישה מקבצים נוספים כדי לנסות לצמצם את התור הענק, שהולך ומתארך. תוחלת החיים ארוכה – ואני שמח על זה – אבל מצד שני התור הולך וגדל.

נושא נוסף בסדר העדיפויות המרכזי של המשרד הוא בני הקהילה האתיופית. השר דיבר על תוכנית החומש, ארחיב מעט. זו תוכנית לחמש שנים, שהממשלה אישרה בסדר גודל של כמעט מיליארד שקלים. שותפים לתוכנית משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד השיכון, משרד התמ"ת ואנחנו, כמשרד הקליטה, אחראים לפקח ולתקצב, לבדוק את התוכנית. סדר הגודל של התקציב לתוכנית עמד בשנת 2008 על 82.5 מיליון שקלים, החל מנובמבר 62 מיליון שקלים יהיו לנושא הדיור. כלומר, יהיו 200 מענקי משכנתאות נוספים של 40% יינתנו לבני הקהילה שירכשו דירות מעכשיו ול-2009, ותוספת במשכנתא ל-200 זוגות צעירים, שכלולים בתוך תקציב 2008, כדי לקבל את הדירוג הכי גבוה מבחינת המשכנתא שהמדינה נותנת.

כלומר, 200 המשכנתאות האלה הם החל מנובמבר בלבד.

לא, לא, יש סיכום עם האוצר. מכיוון שהאישורים המשפטיים לקחו כחודשיים וחצי עד שלושה במשרד האוצר, הכסף הזה צבוע. התקציב הזה שמור.

אם אנחנו רוצים להחליט עכשיו על 600 משכנתאות ב-2009, אז בסך הכול יהיו 800? הרי מי שמתחיל את התהליך בנובמבר לא מסיים עד סוף השנה.

אתה צודק, זו תהיה תוספת. מי שלוקח בשנה הבאה זה לא על חשבון השנה הזאת.

כרגע המלחמה היא בוועדת השרים, כפי שציין השר, כדי לאשר את תוכנית 2009.

זה לצעירים יוצאי אתיופיה?

גם לצעירים וגם למשפחות שיוצאות ממרכזי קליטה.

הייתה תוכנית מסוימת לצעירים יוצאי אתיופיה, היו אפילו שמות של מי צריך לקבל. זה מתקציב משרד השיכון, אבל אתם הייתם אחראים על זה. מה המצב שם?

האישורים המשפטיים הגיעו ב-30 באוקטובר, ומאתמול התחלנו להפעיל את זה. זאת אומרת, מאתמול כל מי שיתחיל - - -

אני יודע שיש רשימות של צעירים.

אתה שואל על הצורה שבה מקבלים את המשכנתא? הנושא עוכב במשרד השיכון. לצעירים עצמם יש הלוואה מיוחדת וזה תקציב שמספיק רק ל-200. אתה שואל מה קורה אם יגיעו פתאום 800 בקשות. קודם כול, התקציב הוא ל-200. כל הבקשות יגיעו למשרד השיכון דרך משרד הקליטה, יש קריטריונים שניבנו של מי מקבל לפי מצב סוציו-אקונומי, מספר ילדים במשפחה וכו', ועל פי זה יחולק.

אני גם שואל מה עם ה-200 האלה, יש תקציב? הם מקבלים? בסדר, זה מה ששאלתי.

הדבר הנוסף הוא פעילות המוקדים האתיופיים שנמצאים ביישובי הקבע ונותנים את כל השירותים לבני הקהילה האתיופית. בשנת 2008 הוספנו שלושה מוקדים נוספים עקב צרכים מקצועיים. אחד בעיר לוד, השני מיני מוקד בבת-ים והשלישי מיני מוקד בשכונה ד' ביפו. מכיוון שהיו הרבה צרכים מקצועיים החלטנו להקים שם מיני מוקד, כדי לאפשר לבני האוכלוסייה האתיופית להגיע, לקבל שירותים ולצוות אותם לכל גורמי העירייה.

הרכז במוקד הוא מינוי של משרד החינוך או של הרשות המקומית?

כל עובדי המוקדים הם במימון של משרד הקליטה.

זה לא תלוי בראש העיר, בפוליטיקה.

לא, הכול במימון משרד הקליטה. בוועדת הבחירה שבוחרת את האנשים יש נציג של משרד הקליטה ונציג הרשות המקומית. יש כאלה ששולחים אותם למיונים, יש כאלה שיש הסכמה לגביהם פה אחד.

והוא כפוף למשרד הקליטה מבחינת שיקול דעת ותפקוד? אני שומע תלונות מעולים מאתיופיה על כך שראש העיר לוחץ על הרכזים, הוא רוצה שיעשו מה שראש העיר רוצה. אני לא מבין איך זה יכול להיות.

הוא מונחה מקצועית על-ידי משרד הקליטה - - -

אז הוא עובד מדינה.

לא, משרד הקליטה מממן את משכורתו. מי שנותן לו את המשכורת זאת הרשות המקומית. אנחנו מממנים להם.

אתה מבין עכשיו? אנחנו יוצרים גול עצמי. מבזבזים כסף ובסוף אותו ראש העיר משתמש באותו רכז כפקיד פוליטי.

חבר הכנסת מיכאלי, אני מאוד אשמח אם מחר בבוקר אוכל לקבל מנציבות שירות המדינה מאה תקנים. הלוואי.

איפה השכל של האוצר? אם כבר נותנים כסף וזה לא על חשבון הרשות, למה שהפקיד הזה יהיה נתון בידי - - - ?

שאל את ביבי למה הוא הביא את חברות כוח האדם.

אני לא מתכוון להערות פוליטיות.

לצערי הרב, מדיניות האוצר מעוגנת בהחלטת ממשלה. המשרד צריך לקצץ כל שנה בין 2% ל-5% ממצבת העובדים.

ראיתי, גם בתקציב 2009 יש לכם קיצוץ נוסף.

שייקחו נציגים מהעמותות אז לא תהיה התערבות פוליטית.

אבל בכל תלונה אנחנו מטפלים בכל התוקף. הגענו למצב של הפסקות עבודה לכאלה שעשו מה שראש העיר אמר להם, כפי שאתה טוען. יש פיקוח, יש מנהל מוקדים שעובר במוקדים, אגף שלם שמפקח על הדברים ואם יש תלונות נרצה לשמוע.


הדבר הנוסף זה התוספות התקציביות שהשר הצליח להביא ממשרד האוצר בחודש יולי האחרון. אלה תקציבים שהסתיימו, ואם לא היינו מקבלים תוספת אז בחצי השנה מיולי ועד דצמבר, לא היינו יכולים לתת את השירותים. ניתנו 28 מיליוני שקלים לתחומי התעסוקה, הלוואות, קידום העסקה, ואוצ'רים, כל נושא התעסוקה במשרד; שישה מיליון שקלים ניתנו לטובת רשויות ביישובי קו עימות בצפון ובעוטף עזה. כל הכספים האלה הולכים לתוכניות למען העולים החדשים בוועדות היגוי ברשויות המקומיות. שלושה מיליון שקלים ניתנו לטובת תוכנית פלא, תוכנית מיוחדת שנותנת תגבור לבני הקהילה האתיופית, הקווקזית והבוכרית. היא נותנת להם תגבור לימודים בשעות אחר הצהרים. היה לנו חוסר של 17 מיליון שקלים לטובת מרכזי הקליטה וטיפול בעולי אתיופיה, שגם אותו הסכים האוצר להשלים למשרד כדי שנוכל להמשיך את הפעילויות.

בתחילת השנה קיבלנו את נושא ארגוני העולים, מתוך סדר העדיפויות של המשרד. גם השר ציין את זה בנושא המדיניות לשנים הבאות. אנחנו רואים בארגוני העולים יד ימין של המשרד בכל הטיפול בעולים החדשים ברחבי הארץ. היו שני נושאים שקיבלו תוספות תקציביות - אחד, זה אגף הרווחה לנוער והשני הוא ארגוני עולים. התקציב בשנת 2007 עמד על 2.5 מיליון, בשנת 2008 הוכפל התקציב והגיע לחמישה מיליון שקלים לתמיכה בארגונים, על מנת לאפשר להם לבצע פעולות, לבצע תוכניות. כפי שאמרתי, אנחנו רואים בכם שותף, מתייעצים אתכם בפעולות וחשוב לנו מאוד שתהיו בשטח ותוכלו לעזור לנו לקיים את כל הדברים.

בסוף השקף רואים שיש שלושה מיליון שקלים לטובת תמיכה בארגונים לעולים.

זאת התוספת, וסך הכול תקציב של חמישה מיליון שקלים. לסיום, סך כל תקציב המשרד הוא 1.34 מיליארד שקלים, מתוכו התקציב הגמיש לפעולות – כפי שהוצג לכם בוועדות – הוא בסך הכול 200 מיליון שקלים. בישיבה הקודמת הראינו לכם את הקיצוצים שהמשרד עבר משנת 2000 ועד שנת 2007.


הנושא האחרון הוא מטרת המשרד, שהיא להגדיל את העלייה למדינת ישראל. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הסוכנות היהודית. נמצאים פה גם מנהלי המחלקות: אלי כהן, המנכ"ל, וכל שאר עובדי הסוכנות. שיתוף הפעולה הוא פורה, מתבצע יומיום, הם נותנים לנו את זווית הראייה של מה קורה בחו"ל ואנחנו נותנים את הפתרונות בארץ. הכוונה היא להיטיב את הקליטה כדי להגביר את העלייה למדינת ישראל. תודה.

אנחנו מקבלים עכשיו מכתבים, מה עם "קמע" – התוכנית למדענים עולים? אני יודע שבשנת 2008 לא נוצל כל התקציב. מה יהיה בשנה זו?

כרגע, מכיוון שמדובר בחוזה לשלוש שנים למדענים, אז לפעמים יש עיכוב בחתימת החוזים עם האוניברסיטאות ועם המשבר שקורה עכשיו. עד סוף השנה ננצל את התקציב. לצערי הרב, יש לנו כל שנה את המסכת עם האוצר, שהוא לא מוכן בשום פנים לתקצב 22 מיליון בבסיס התקציב של המשרד. הוא אומר שזה הסכם קואליציוני ונותן למפלגות אחרות להביא. זה גורם לכך שהכסף יגיע לפעמים במרץ ולפעמים באפריל, דבר שגורם לבעיה בספרים של המשרד.

למה אתם משתמשים בכל התקציב? מצד אחד, יש קרב בתחילה השנה על כל שקל ומצד שני, לא משתמשים בזה אחר כך.

זה תלוי גם בפתיחת שנת הלימודים באוניברסיטאות, אנשים נמצאים באוניברסיטאות. החוזים נחתמים לתקופות של שלוש שנים ומתחדשים. נוציא את כל הסכומים האלה.

בתקציב 2008 הייתה תוספת של 8.9 לעידוד עלייה – ארבעה סעיפים. בתקציב 2009 זה לא נמצא. זה נכנס לתקציב, או שסתם אין?

אני רוצה לומר כמה מילים בעניין התקציב. בתקציב הזה היה אמור להיות של עוד 70 מיליון שקלים. במאמץ רב ביטלנו את גזירת הקיצוץ הזה, וקיבלנו תוספת של עוד 70 מיליון. אני חושב שזה עושה טוב למשרד, יש לנו יותר אפשרות לפעולה וגמישות, ויש תוכניות שנבצע בתקציב 2009. זה מה שעבר בממשלה, אני מקווה שבתקציב עצמו אקבל תוספת נוספת לתוכנית החומש הלאומית ועוד תוכניות שיש אי-ודאות לגביהן.

אדוני השר, אני מתפלל לטוב. אתה שר חדש יחסית ובקי בחומר, עם רעיונות חדשים, עם הישגים משמעותיים. אני מברך אותך ואת הצוות. יש לי כמה שאלות וכמה הערות. לפי מה שאני רואה, בתקציב קליטת עולי אתיופיה אתם נמצאים בניצול תקציבי של 32.8%, ואנחנו עכשיו כבר בסוף אוקטובר. אני לא יודע איך תנצלו את יתר התקציב. אם זו בעיה טכנית אז תסבירו לי, ואם לא, אז אדוני נלחם לקבל תוספת תקציב, אבל המשרד לא מוציא את התקציב הקיים. יש פה פרדוקס.

וזו לא הפעם הראשונה.

בתוכי אני מאמין שתנצלו את התקציב, אבל איפה התכנון לטווח הרחוק, מתחילת השנה ועד סופה? בסופו של דבר, עוסקים כל היום בשאלה אם יש חוזה מול הסוכנות או אין חוזה; האם הסוכנות עושה או לא עושה. זה נראה לי משהו שצריך לפתור.

שאלה שניה, אני מבקש לדעת את אמות המידה לחלוקת תקציבים לארגוני העולים. איך אתם מסייעים לארגוני העולים? מה אופן החלוקה? מה הקריטריונים שלכם? האם הם צריכים לעבור עוד ועוד ועדות כדי לקבל רק בסוף השנה או שאם קיבלתם תקציב בינואר אתם מקיימים דיון בינואר ובפברואר מאשרים להם? אז ארגוני העולים יודעים איפה הם עומדים. אני אומר לכם שהמצב של ארגוני העולים לא טוב. כנראה שגיוס משאבים בחוץ לארץ יהיה קשה, ואותו דבר נכון גם לגבי הסוכנות היהודית. אני חושב שתקציב ארגוני העולים והניצול של החכם של התקציב יסייע לכם לקדם את המטרות שלכם.


דבר נוסף, אדוני השר אני מברך על כך שאתם מתחילים בתוכנית החומש, במיוחד בנושא 200 הזוגות הצעירים ב-1 בנובמבר. הייתה ציפייה גדולה מאוד של אנשים, המשרד ושותפים אחרים יצרו ציפיות גדולות מאוד והיה חשש שזה לא יתממש. אני חושב שתמצא בנו שותפים, נסייע לך בכל דרך כדי שתוכנית החומש תהיה מתוקצבת גם ב-2009. אני יודע שאין תקציב מדינה, אבל אני רוצה להסב את תשומת ליבו של אדוני השר שבתקציב שהונח בכנסת לפני שבוע ימים תוכנית החומש לא מוזכרת. הביצוע שלה יהיה מותנה בתקציבים של המשרדים הקיימים. זאת אומרת, האוצר לא מתכוון להוסיף תקציב ב-2009. אני חושב שאנחנו צריכים לראות איך אפשר לסייע לך.


אדוני השר, שמחתי לשמוע את ההודעה שלך בעניין הפלשמורה. מקבלי ההחלטות הולכים סחור-סחור כל השנים, לא קיבלו החלטה משמעותית שאפשר להתחיל ואפשר לסיים. אריק שרון קיבל את המתווה ב-2003, השותפים שלנו – בעיקר אלה בחו"ל – גייסו מיליוני שקלים ובסוף הכסף הלך לשיקום הצפון. עיני לא צרה, אבל הוא לא הגיע להכנה לעלייה באתיופיה ולא התקבל בקליטה בארץ ועולם כמנהגו נוהג. יש עוד 7,000 אנשים, נחכה עוד שלוש שנים – נמשיך להיות באותו בוץ. אני חושב שצריך להגיד את האמת, לחתוך את הסיפור הזה. אם יש 8,000 אנשים להביא אותם בלי מכסות ולגמור את הסיפור. הלוואי שתמצא שותפים, כי בסוף זה יעשה טוב למדינת ישראל וגם לעולים מאתיופיה שנמצאים כאן.


לגבי הפרויקט הלאומי – הוא לא צריך לעסוק ברווחה. זה לא המנדט של הפרויקט הלאומי. הוא צריך לעסוק בהעצמת קהילת עולי אתיופיה ולא בתוכניות שבהן אתה נתון לחסדיו של אותו תורם. הממשלה צריכה לקבל החלטה, אדוני השר. או שהיא אומרת שיש פרויקט לאומי והיא מתקצבת אותו לפי אותה תפיסה שהייתה לפני שלוש-ארבע שנים, או שאומרים שאין פרויקט לאומי, נגמר, ואז כל הגופים יידעו שאין פרויקט לאומי. המצב הזה של הרשויות המקומיות שמשתמשות בפרויקט הלאומי כבריחת תקציבים, ומשרדי הממשלה אומרים: אין פרויקט לאומי אז אנחנו מתקצבים תוכניות אחרות – זה לא בריא, לא טוב. לתוכנית החומש יש יסוד, היא יכולה לקבל ביטוי. אני סקפטי לגבי הפרויקט הלאומי, אבל צריך לחתוך – או שיש או שאין.


לגבי תוכנית המדענים – קטונתי מלהוסיף. כל תקציב שאפשר לנצל לטובת העולים יש לעשות את זה, זה נכון, חכם וטוב.


לגבי נושא המלחמה בסמים ובאלכוהול – מה שקורה בקרב העולים זה מצב קשה. מי שלא יודע שהמצב קשה לא מבין על מה אנחנו מדברים. אין לי טענות למשרד, אני חושב שאתם עושים את כל מה שאתם יכולים. אני חושב שהרשות התעוררה מאוחר מדי, וזה מחייב דיון גם פה וגם במקומות נוספים. לפחות בקהילה שאני בא ממנה, יש פחות בעיה של סמים, אבל הבעיה של האלכוהול היא קשה. אני חושב שצריך לשלב במקרה הזה את המגשרים הבין-תרבותיים ואת ארגוני העולים ולטכס עצה איך אפשר לנצל את התקציב ואת התוכניות בצורה חכמה כדי שזה יהיה יותר אפקטיבי. תודה רבה.

תודה. חברת הכנסת סולודקין, בבקשה.

תודה לשר ולמנכ"ל עבור דיווח מעמיק מאוד. היה מאוד מעניין לשמוע. זה משרד מאוד מקצועי, יש תמיד הישגים, אבל אנחנו לא נמצאים כאן לדבר על ההישגים. היה מאוד נחמד לשמוע שיש עכשיו הלוואות של 100,000 שקלים לעסקים ועל התוכניות. ב-2007 נלחמנו, ואדוני המנכ"ל לא רק היה עד אלא נלחם כאריה, על התקציב. רצו לחסל את כל משרד הקליטה, וגם את התוכניות הכי טובות, כמו תוכנית "קמע" ותוכניות אחרות.

אבל בטח שיש כישלונות, וזה לא כישלון של שרים ומנכ"לים, זה כישלון פוליטי. חמישה מקבצי דיור נוספים שדיברו עליהם כל כך הרבה, יש תוכניות, וידעו שהתור רק הולך וגדל – פספסנו את זה. בזמן האחרון אני מקבלת כל יום פניות על העלאת שכר הדירה, זו בעיה לכולם. העלאת מחירי המוצרים הבסיסיים היא בעיה קיומית לציבור העולים. חבל למשרד אין יוזמות. אם המערכת הפוליטית לא מסוגלת להילחם בדברים האלה זה לא טוב, וניסינו כאן הרבה פעמים. מילה של משרד, עמדה של משרד הן מאוד חשובות. אנחנו לא רק לפני האטה, אלא בפני נפילת משמעותית ברמת החיים בגלל מה שקורה בעולם הגדול.

בושה וחרפה שתוכנית "קמע", שיזמנו כאן ועקבנו אחרי כל השלבים, שיש כל הזמן "לוקשים" שמשרד האוצר מוכר למפלגה זו או אחרת. ל"לוקש" הזה קוראים 22 מיליון, שהם לא בבסיס התקציב. אנחנו ביקשנו, אתם מבקשים, ואני חושבת שמשחקים אתנו, ולא בצדק.

דבר שלישי, אני חושבת שגם למשרד חייבת להיות עמדה שלחבילת הערוצים המוזלים חייבים להכניס את ערוץ 9 וגם את הערוץ הלימודי. יש גם להעביר את שיעורי העברית מהערוץ שאתם מדברים עליו, בגלל שכמעט אין פיד-בק. יש לי רושם שלא כל כך צופים בערוץ הזה.

אם מישהו צפה בזה, אז עולה חדש לא יכול לעקוב אחרי מה שקורה שם.

היוזמה הייתה מצוינת. המשרד הלך לדברים שמשרד החינוך לא הלך אליהם, אבל הביצוע לא ברמה שהשקיעו בו מספיק מחשבה.


אדוני השר, גם אני התרשמתי שתפסת את כל מה שקורה במשרד במהירות רבה מאוד. צדקת כשאמרת שזו מדינה בתוך מדינה. עמדתי, ועמדת הציבור שלי, שזה טוב מאוד שזו מדינה בתוך מדינה. למה? כשאנחנו משחררים תוכניות למשרדים האחרים, כמו תוכנית "בשן", תוכנית של מהנדסים, שמאוד טובה למדינה וטובה לעולים, אז מה קורה? משרד התעשייה והמסחר מקצץ, משרד המדע סוגר. אם לא היה משרד הקליטה, אנחנו לא יכולים לעגן את התוכניות. רק אצלכם זה המקום הטבעי להרבה דברים. נוסף לזה, הקולקטיב של משרד הקליטה מאוד יצירתי. לכם עניין העלייה הוא התמחות, ולכן משקיעים מחשבה, מאמץ. במקומות אחרים זה קיצוץ בראש ובראשונה, סחבת וזלזול.


שרה, טוב שאת כל כך טובה עם הרשות למאבק נגד סמים ועם האנשים שם, אבל אולי נביא את הכסף הזה למשרד הקליטה. אז תהיה לנו הרגשה שכל פרוטה וכל שקל אתם משקיעים בציבור הנכון. תוכניות גרנדיוזיות, השמצה מצד הרשות למאבק נגד סמים – את יודעת באילו ממדים זה – אבל תוצאות בשטח אין. לא שומעים שהתחיל משהו. הם יתכננו עוד חמש שנים, ונאבד את הצעירים.

שמענו דיווח שלהם. היה ויכוח גדול, והיינו מאוכזבים מזה.

אדוני היושב ראש, אני קודם כול רוצה לברך את שר הקליטה על כניסתו לתפקיד. אנחנו פוגשים אותו בוועדה בפעם הראשונה - - -

נקווה שנפגוש אותו עוד הרבה פעמים.

אני חושב שיש לתפקיד הזה נשמה מיוחדת, והוא קלט את התפקיד הזה. בפגישה שהייתה לנו הוא אמר לי: הטעות של המשרד הזה היא שכל שר שמגיע לשם רואה את התפקיד כתחנת מעבר. אני חושב שהשר הבין שלמשרד הזה אי-אפשר לבוא לשנה-שנה וחצי, צריך לשבת שם הרבה שנים כדי ליישם תוכניות לתקופות ארוכות. לכן אני מאחל שבעזרת השם גם בממשלה הבאה תשב במשרד הזה.


יחד עם זאת, אנחנו שומעים בוועדה במשך תקופה ארוכה על דברים שהמשרד, כמשרד מקצועי, מתמודד אתם. יש לציין לשבח את הצוות שיש לך במשרד, המנכ"ל שכבר החליף כמה שרים. הצוות הוא מקצועי. אבל הרבה פעמים שהרבה פעמים אני פונה למשרד הקליטה, אבל עם כל הרצון הטוב הם לא יכולים לבצע כי אין להם ביד את הכלים הנכונים, אין להם את התקציבים הנכונים. בסוף חוזרים לאותה הבעיה של מה עושים במשרד אם אין כלים כדי לבצע. לדעתי, כן יש לך כוח וכן יש לך כלים, בשביל זה אנחנו קיימים פה, כדי לחזק את המשרד. לדעתי, זה אחד המשרדים החשובים ביותר במדינה, כי אוכלוסיית העולים היא לא נישה במדינה. מדובר בקבוצה מאוד גדולה של עולים, שאם לא מטפלים בעלייה שלהם בצורה נכונה בסוף פוגשים אותם במשרד לביטחון הפנים או במשרד הרווחה.

או שמקבלים דור מדבר.

בדבר הזה אנחנו חייבים לסמוך על הפיקוח של משרד הקליטה, כי אם נסמוך על משרדים אחרים, הם אומרים: אין לי כסף. לעולים לא מוצאים כסף, יגלגלו אותם ממקום למקום. אם אנחנו מדברים על פיקוח, משרד הקליטה הוא הגוף הנכון לפקח. אם יש בעיות בדיור, אם משרד השיכון עושה טובה למשרד הקליטה ונותן כמה דירות ומכניסים לתורים של שנים, צריך לחשוב איך אפשר שהמשרד יחזיק מאגר משלו לטובת ציבור העולים.

שינוי הקריטריונים בהעברת העולים ממשרד הקליטה למשרד הבינוי והשיכון לדיור, וגם העמדה שלכם נגד החוק שלי לשינוי הקריטריונים. זה מאוד מוזר שהייתם נגד זה. אני חושבת שזו טעות.

יש עכשיו שר חדש, הוא יחזיר את הגלגל.

אשמח שזה יחזור.

יש היום מגמה של עלייה ממדינות מערביות. אחד הדברים הטובים שאנחנו, כוועדה, נתקלנו בהם בסיורים שעשינו גם בסוכנות היהודית וגם ב"נפש בנפש" זה ה-global center, שנותן הרבה עזרה למשרד הקליטה לקבל עולים שהם הרבה יותר מוכנים, וזה גם בעזרתכם. כשבא עולה לארץ אחרי הכנה נכונה, אתם מקבלים עולים עם פחות בעיות. הצעתי בכמה מקומות שהיינו לעשות את זה גם במדינות חבר העמים. אני חושב שיש היום תשתית נאותה, גם מבחינה תקשורתית וגם מבחינה טכנית, לעשות את זה בכמה מוקדים, שאפשר לבחור אותם כמוקדים מרכזיים של עלייה ואז להכין את העולים האלה. אני לא מדבר על עליית מצוקה, שמישהו בורח מחר בבוקר ומגיע לארץ, כמו שהייתה מלחמה בגיא ורגיה ועשינו תוכנית חירום. אני מדבר על מקום שבו יש אפשרות לתכנן, יש לנו שם נציגים, אז להשתמש בגופים הקיימים שדרכם אפשר לתקשר עם העולים האלה ולהכין אותם לקליטה יותר טובה. אני מברך על הקשר המבורך שיש לכם עם הסוכנות ועם גופים כמו "נפש בנפש", אבל זה גם יעזור לנו פה.


לגבי הבעיה של כוח אדם. אני חוזר על זה כבר כמה מפגשים, שמעתי שיש תוספת תקנים לעולים מאתיופיה בנושא רווחה, כי הרבה פעמים גילינו שבעיות האלימות הן כתוצאה מכך שיש נתק בין האוכלוסייה לבין אותו עובד סוציאלי שלא מבין אותה. בסוף גם גילינו שיש חסר בתקנים. אם יש תוספת תקנים אני מברך עליה, אבל יכול להיות שצריך לבחון את זה כל הזמן, אפילו על חשבון משהו אחר, כי זה נושא של פיקוח נפש.

זהו, שאין תוספת תקנים.

אם אין תקנים זה לא טוב. לכן אני חוזר על זה, שזה לא נושא של עוד רווחה או פחות רווחה. מדובר בנושא של פיקוח נפש. אותם מקרי אלימות שדווחנו עליהם בשנים האחרונות, לדעתי היו קשורים בזה שלא טיפלו במשפחות המבוגרות. לצערנו, בקרב העולים מאתיופיה יש לנו לא רק בעיה עם הדור הצעיר. בוועדת המשנה שבה אנחנו דנים בבעיות של נוער עולה אנחנו נתקלים בבעיות מיוחדות, אבל איפה האוכלוסייה המבוגרת? גם לה יש בעיות ומישהו אמור לשים אליהם לב, שלא יסתובבו ברחובות מתוסכלים ואז הנתק שנוצר בין בני זוג או בין ההורים לילדים מישהו אמור לטפל בו, מישהו שמדבר בשפה שלהם, מישהו שמבין את תפיסת העולם שלהם. לכן, אני חושב שזה צריך לעלות על סדר היום בצורה יותר ממוקדת.


לגבי ניצול התקציב, לא הבנתי למה המערכת דיווחה לנו שאין ניצול תקציב. אני לא מאמין שלא תנצלו את התקציב, אבל השאלה היא אם זה לא גורם לכם בעיה בחלוקה השנתית.לדוגמה, יש סעיף של סיוע לאוכלוסיות מיוחדות, עזרה לחיילים בודדים – לא נוצל התקציב הזה. זה לא הגיוני, זה 32% מהתקציב השנתי.

אני יכול להגיד לך במשפט, התקציב לחיילים בודדים נגמר לנו התקציב.

אחר כך, השר צריך לצאת.

בתקציב המתוכנן לשנה הבאה קיצצו לכם כ-50 מיליון שקלים בנושא סל הקליטה, כי כל הזמן מצפים שלא יבואו עולים. אתה יודע, יש איזו פסיכולוגיה שמדינת ישראל כבר לא רוצה עולים.

לא קיצצו לנו.

אז מה שכתוב פה לא נכון? בסדר. לגבי החשיבה שעוד שנה-שנתיים-שלוש מספר העולים החדשים יורד אני חושב שצריך לדבר הפוך: מספר העולים יגדל, בעזרת השם. אנחנו צריכים לשדר לעולים האלה שהם רצויים פה ולא כל הזמן להגיד להם שמקצצים בדיור, מקצצים פה ומקצצים שם. תודה.

תודה. השר מבקש לצאת, ולכן אני מבקש שיענה לחברי הכנסת.

ומה אתנו? הזמנתם אותנו כדי שנביע את חוות דעתנו.

המנכ"ל נשאר פה.

אנחנו רוצים שהשר ישמע אותנו.

אני מצטער, אבל קבענו שהדיון יהיה עד 12:00. נשאר פה המנכ"ל שישמע ויענה.

זה לא בסדר.

זה בסדר, גם המנכ"ל מכיר את כל העניינים.

חבר הכנסת מולה שאל לגבי הניצול התקציבי. ידידי, לא רק שנגמור את התקציב, עוד יחסר לנו תקציב. ננצל הכול עד הפרוטה האחרונה. זה לא מופיע במצגת, אבל ננצל.


דיברנו על הדרך שבה אנחנו רואים את שיתוף הפעולה עם ארגוני העולים. בראייה שלי ארגוני העולים הם נכס, לא נטל.

חבל שאתה לא יכול לשמוע אותם.

אשמח לבוא עוד פעם, אם היושב ראש יזמין אותי. אשמח לשמוע, אבל קבעו לי שעתיים, וזה הזמן שיש.


בראייה שלי צריך לחזק את ארגוני העולים כי יש להם הרבה מאוד מה לתרום לנו ולשתף אתנו פעולה.


הפרויקט הלאומי – אמרתי שבגלל שיש בעיה של קיצוץ בתרומות מחו"ל הצעתי להגדיל את התקציב שאנחנו נותנים, משלושה מיליון לעשרה מיליון, כדי שכל המשרדים ישלימו גם הם כל אחד לעשרה מיליון, שזה ישלים את החוסר שקיים, כדי שהפרויקט הזה ימשיך להתבצע.


חברת הכנסת סולודקין, לגבי הנושא של ערוץ 9. אם את זוכרת - - -

אני זוכרת, לכן דיברתי.

הגשתי הצעת חוק לגבי ערוץ 9, מה לעשות שבדיוק אז מוניתי לשר. הייתי בעד, חבר הכנסת אלקין, אני ועוד כמה חברי כנסת הגשנו הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית. אני חושב שערוץ 9 צריך להיות בחבילה של ערוצים ללא תשלום, ברגע שזה יהיה נוכל לתת את זה לא במסגרת הכבלים. כל אחד שיקנה מכשיר יוכל לקבל את זה בחינם ויוכל להתחבר. אני חושב שזה אחד הערוצים שחשובים מאוד לעולים החדשים, שלא מבינים את השפה.


לגבי הראייה שלנו את פעילות המשרד - דוגמה לכך היא המשבר בגיאורגיה. מיד כששמענו על המשבר הקמנו חדר מצב בחדר הקליטה עם הסוכנות היהודית, עם משרד החוץ. התחלנו לפעול במיידי, באותו יום שפרץ המשבר. ניסינו לראות באילו מקומות יש משבר, איפה יש עולים. ואני גם מודה גם לך, חבר הכנסת מיכאלי, שעזרת לנו מהניסיון שלך. פעלנו עם הארגונים של הגי אורגים, שהיו שותפים במהלך הזה. הארגונים יותר בקשר במקומות רחוקים, הם יודעים אילו משפחות נמצאות באילו ערים. ידענו את השמות של המשפחות ויחד עם הסוכנות היהודית נתנו פתרונות, או לפחות נתנו הצעות לפתרונות. חלק מהם לא רצה ונשאר שם מתוך בחירה.


בעיית שיתוף הפעולה – יש בעיות בין העולים החדשים לכל מיני גופים. לדוגמה, בין המשטרה לעולים החדשים לפעמים יש פער תיאומי ואי-הבנה לגבי הזכויות והחובות של העולים החדשים, וגם של השוטרים, באותה מידה. אנחנו מוצאים עכשיו חוברת, באמהרית וברוסית, שהעולים יבינו. חלק גדול רואים בשוטר מישהו שיכול לגרום נזק ולא מישהו שבא לעזור. והפוך, השוטר לפעמים מתייחס לעולה חדש לא כמו אל תושב ותיק, אלא בצורה שונה. אזרח שיודע מה החובות שלו ומה הזכויות שלו יודע גם להסביר לשוטר מה החובות ומה הזכויות. אני חושב שברגע שתהיה קרבה והבנה בין השוטרים בקהילה לעולים זה יעזור.


אני נמצא בארץ 45 שנה בארץ ואני מרגיש את עצמי עולה חדש. זה נשאר לך, לא משנה כמה זמן אתה בארץ. הדור הבא ועוד דור זה ייעלם. אני זוכר את קליטת העלייה שלי, גרנו באוהלים ובפחונים, וכל דור מקבל תנאים יותר טובים ויותר טובים. זה מה שאנחנו רוצים, אנחנו רוצים להיטיב עם העולים.


לסיום, אנחנו חיים במדינה שרוב רובה היא קליטת עלייה. היא נבנתה ב-60 השנים האחרונות, וצריך לעבוד בשיתוף פעולה. אני מבין לליבם של העולים, אני יודע שיש משברים, אני יודע שיש תקופות קשות. יש לנו עובדים נהדרים במשרד הקליטה, שעושים עבודה נהדרת, אבל כל מה שאנחנו עושים, התוכניות שאנחנו עושים והמאמצים, אם לא נקבל גיבוי תקציבי ואת העזרה מהוועדה – שאני מודה לה עוד פעם – יהיה לנו קשה. אני שוב מודה לכם, ואני מבקש סליחה שאני צריך לצאת.

עוד לא שמעת מה שאני רציתי להגיד, אבל דיברנו אתך לגבי דיור, ואני מקווה שלפי ההסכם בעל-פה שלנו תמשיך להילחם על תוכניות הדיור, כי כך אי-אפשר להמשיך. אתם אומרים שרוצים עולים חדשים, אבל הם באים לפה ואין דיור ואין שום דבר. איזו תוכנית? איזו עדיפות? אחד לא יודע מה השני עושה, ודיור זה הדבר הכי חשוב, זה השורשים של הבן-אדם – דיור ושפה. תודה רבה, אדוני השר.

אני שוב מתנצל. אני מודה לארז חלפון, המנכ"ל, שעושה עבודה נהדרת. תודה, אדוני היושב ראש.

תודה על הדיווח המפורט. אנחנו ממשיכים בישיבה. דני אדמסו, בבקשה.

שלום, אדוני היושב ראש. יש לי שלוש שאלות שאשמח שמנכ"ל משרד הקליטה יתייחס אליהן. שאלה ראשונה שלי היא לגבי תוכנית החומש בשנת 2008. אנשים שיגישו את הבקשות שלהם בימים אלה, גם אם משרדי הקליטה והשיכון - כל הביורוקרטיה - לא יאפשרו לבצע את תוכנית הרכישה וניכנס לשנת 2009, תהליך הרכישה יכול להתבצע בשנת 2008 והתקציב לא יוחזר לאוצר. האם הבנתי נכון?

חיובי.

שאלה שניה, אחת הבעיות בעבודה של משרדי הממשלה היא שעושים כמה הטבות לאזרחים, כל מיני תוכניות, ובסופו של דבר מי שאמור לצרוך את השירות לא יודע על קיומן. בתוכנית החומש תוקצב תקציב מאוד משמעותי עבור יידוע הציבור בנושא הרלוונטי, בין אם זה לעולים בכלל ובין אם לצעירים. היום לא ראיתי, חוץ מהחוזר עצמו, איזה הנגשה של המידע הזה לציבור. מתי אתם מתכוונים לעשות את זה, אם בכלל?

מה שאתה אומר נכון. התכוונו לצאת במבצע פרסום רחב לבני הקהילה האתיופית. עקב האילוצים ועקב אי אישור התוכנית, נכון לרגע זה, ל-2009 לא היה טעם לצאת בפרסום גרנדיוזי ולהביא לבני הקהילה דברים שלא בטוח שיקרו ב-2009. הוריתי אתמול לאנשי משרדי, לדוברת ולאנשי המקצוע, לצאת בפרסום מצומצם שיתמקד אך ורק בנושא הדיור, מענקי המשכנתא ומשכנתאות לזוגות צעירים, מכיוון שזה קיים אך ורק ל-2008. מזכירות הממשלה הבטיחה שב-11.11 יתקיים דיון על תוכנית החומש, שבו יתקבלו החלטות. בהתאם לאותו דיון נכלכל את צעדינו.

תודה. דבר שלישי, בתוכנית החומש בתקציב 2008 מופיעים עוד כ-15 מיליון שקלים; ששישה מיליון מהם אמורים להגיע לחינוך, עוד ארבעה לרווחה ועוד שלושה ושניים שמחולקים בין התמ"ת לקליטה. איפה התקציב הזה? האם הולכים להחזיר את זה לאוצר? לא ראינו שום חוזר, לא של משרד החינוך ולא של משרד הרווחה בנושא הזה.

ראשית, שום שקל לא יחזור למשרד האוצר, סיכמנו את זה אתם. משרד האוצר ידע שבגלל אישור החוזים, שקיבלנו רק אתמול חתומים, אי-אפשר לבצע את התוכניות של משרד החינוך ומשרד הרווחה בחודש וחצי עד סוף השנה, ולכן כל הכסף יעבור לשנה הבאה. בימים אלה מסתיימים המכרזים. הנושאים של רווחה וחינוך, חלקם היה בנושא של מכרזים. אתם תזומנו לישיבה אצלנו באמצע נובמבר או בסופו כדי לקבל דיווח היכן הדברים עומדים. כל התקציבים שמורים, כל המשרדים עובדים, מכינים מכרזים. חלק מהתוכניות יתחילו בשבועות הקרובים וחלק, לצערי הרב, יתחילו רק ב-2009 עקב הליכי מכרזים, שלוקחים זמן. אבל כל התקציב יישמר.

שאלה אחרונה שלי קשורה לשנת 2009. לכולם ידוע המצב הפוליטי, לא יהיה תקציב 2009 עד מאי בשנה הבאה. האם בשנת הפעילות הבאה, בחודשים ינואר עד מאי, מבחינת המשרד לקליטת העלייה, הוא מתכוון לעשות אחד חלקי 12 ולאשר תקציב ראשוני כדי לעבוד בתקופה עד שתהליך הבחירות יסתיים או שתוכנית החומש תסתיים?

לא הבנתי את השאלה, אבל אענה על מה שהבנתי.

חברים, הוא יענה על השאלה אבל עוד שאלות לא יהיו. חוץ מכם יש עוד אנשים שרוצים לדבר והזמן הולך ואוזל.

לגבי התקציב שאושר, 82.5 מיליון ל-2008, כל התקציב הזה יינתן מ-1 בנובמבר, כשהתחילו המשכנתאות, ועד אפריל-מאי 2009. אם שאלת לגבי תקציבי 2009, התשובה היא שלילית כי הממשלה ומשרד האוצר עדיין לא אישרו את ההמשך של 2009. נגיד שבישיבת הממשלה שאמורה להתקיים במזכירות הממשלה ב-11.11 התקציב יאושר, נקבל הבהרות אם אנחנו עובדים עם התקציב הזה אחד חלקי 12 או לא. כמובן שאדרוש שזה לא יהיה אחד חלקי 12, אבל יש תקנון של חוקי המדינה. נחכה קודם כול לאישור ואז נראה איך להתמודד עם האחד חלקי 12.

תודה רבה.

גברת שושנה רון, בבקשה.

מר ארז חלפון, אנחנו מעריכים מאוד את העבודה שלך. שמענו מהשר על התוכניות שלכם לגבי תושבים חוזרים והקלות. זה יוצא מן הכלל, אבל הנושא האקוטי ביותר שאני רוצה להתייחס אליו זה הנושא שארגוני העולים הם לא חלק אינטגרלי מהתקציב. למה אנחנו צריכים להיות מין סרח עודף של תוספת תקציב, וכל שנה אתה והשר צריכים להילחם כדי להגדיל את התקציב? אנחנו צריכים להיות חלק מהתקציב של משרד הקליטה.

זה נושא מדיני, ולכן חשוב היה לי שהשר ישמע אותנו, קל וחומר שזו פעם ראשונה שאנחנו נפגשים אתו. אנחנו מייצגים כאן מספר גדול מאוד של עמותות ואני חושבת שהיה חשוב מאוד שישמע אותנו. מה עוד שגם חברי הכנסת, שיכולים להשפיע ולקדם את הנושא, לא נמצאים כאן.

חבר-הכנסת מיכאלי נמצא כאן.

הוא תורם רבות, אבל כל השאר אינם. אני מקווה שבכל זאת המשקל הסגולי של השר החדש יהיה כזה שהוא יוכל לקדם את נושא התקציב, כי כאן טמונה הבעיה.


כל שרי הקליטה, בלי יוצא מן הכלל, מצהירים קבל עם ועדה שהעמותות הן חלק אינטגרלי מהפעילות של משרד הקליטה. אבל כשזה מגיע לתמיכות, אז כל שנה מקצצים. לגבי התבחינים של התמיכות, כבר אמרתי לא אחת שהשיטה הקיימת, וגם התיקונים שעכשיו הכנסתם – יש לי אותם ועברתי עליהם סעיף-סעיף – הם לא תיקונים משמעותיים, הם לא יביאו לנו את הגאולה. בפועל, העמותות הקטנות והבינוניות נופלות, הן לא מקבלות מכם תבחינים. אתם קובעים סכומים מסוימים לכל פרויקט, ברגע שיש מפולת של פניה של עמותות לאותו פרויקט, הסכום קטן והמדד לתבחין לקבלת תמיכה יורד והם לא מקבלים כלום. העמותות חשובות לכם? תמצאו לזה פתרון, כי הן תיעלמנה. אם עמותה כמו זו שפועלת לטורקיה ואפילו לאיראן - שהיום אסור לדבר על עלייה שמגיעה משם – תיפול, אחר כך תחפשו אותה.


לגבי ההגדרה של פריפריה – בתיקונים שלכם יש הגדרה מורחבת לגבי פריפריה. תושבי דרום תל-אביב, בשכונת התקווה, בשכונת שפירא, מבחינת רמת ההכנסה שלהם וההגדרה שלהם, לא דומים לתושבי פריפריה? תושבים בבאר שבע, שכונה ב' ו-ג' בבאר שבע, זאת לא פריפריה? זאת כאן פריפריה. אתם לא מביאים אותם בחשבון כפריפריה, ולכן הם נפסלים, ועמותות שמגישות בקשות לתמיכות לאזורים האלה נופלות. לכן, אני שוב חוזרת ומבקשת, ואני אומרת את זה בפרהסיה: אצלך ארז ואצל אריה קורת אנחנו מוצאים אוזן קשבת, אבל גם אתם מצהירים שידיכם כבולות. אני מבקשת, תחשבו עוד פעם על התבחינים כדי לא לחסל את העמותות הבינוניות והקטנות. הגדולות ממילא ימצאו את המקורות הכספיים, אלה שיחוסלו – תחפשו אותן אחר כך, הן לא תהיינה והן חוד החנית בפעילות של קליטת העלייה.

תודה.

התמיכות בארגונים מופיעות בבסיס התקציב של משרד הקליטה בכל שנה, וזו לא תוספת תקציבית.

אבל במה שהצגת עכשיו זה היה בתוספת.

עד 2007 היו שני מיליון שקלים; מ-2007 אמרנו שאנחנו רואים חשיבות גדולה בנושא, ולקחנו מאגפים אחרים במשרד והוספנו עוד שלושה מיליון שקלים, והגענו לחמישה מיליון שקלים, אני חושב שזה סכום יפה והלוואי שהסכום הזה יוכל להישאר בשנים הבאות, כי עם הקיצוצים התקציביים והפלטים זה לא פשוט.

אנחנו לא עומדים בראש סדר העדיפויות.

אני לא מבין איך את אומרת דבר כזה אם אני אומר שזה המקום היחיד שהוספנו בו תוספת תקציבית, והאגף הנוסף זה אגף הרווחה שמטפל בנוער בסיכון. זה מראה שאתם כן בראש סדר העדיפויות.

אבל מלכתחילה זה היה שני מיליון, איפה סדר העדיפויות בבסיס התקציב?

מה זה מלכתחילה?

מלכתחילה הסכום שהוקצב היה נמוך.

גברתי, יש בסיס תקציב למשרד, שבכל שנה משרד האוצר מתקצב אותו על מה שהיה. המשרד עושה שינוי בסדר העדיפויות, מקבל הוראות ממנכ"ל המשרד ללכת לוועדת הכספים ולעשות העברות תקציביות. מכיוון שאנחנו בקיצוצים מצד אחד, אבל רואים חשיבות גדולה לנושא הרווחה ולארגונים שעוסקים בעולים חדשים, עשינו העברות כספים מתוך תקציב המשרד רק לשתי המטרות האלה; אחת, תמיכה בארגונים והשניה אגף הרווחה של שרה כהן, שעמד על ארבעה מיליון ועבר לשישה מיליון שקלים. אז לא הבנתי איך אתם לא רואים פה סדרי עדיפויות.


דבר שני, בנושא התמיכות. אנחנו המשרד היחיד בין כל משרדי הממשלה שהוצאנו פרסום לעמותות לגבי התבחינים, וביקשנו הערות והצעות לתיקון.

הגשתי.

זו לא סמכות של המשרד לעשות שינוי קריטריונים. הסמכות היא אך ורק של משרד המשפטים. הוא קובע, ואתם יודעים איך זה עובד בתמיכות. הגמישות שם, לצערי הרב, שואפת לאפס. יודעים את זה חברי הכנסת ויודעים את זה כל עובדי המדינה בכל המשרדים וכל מי שיושב פה. אנחנו מנסים, ובכל שנה, אחרי שאתם שולחים לנו את ההצעות לתיקון, הולכים למשרד המשפטים ולרשם העמותות, יושבים אתם ומבקשים מהם ללכת לקראתנו בשינוי התבחינים. המשימה פה היא לא פשוטה כי יש חוקים, וכל המנדט הזה הוא בידי משרד המשפטים. מה שמשרד הקליטה יכול לעשות זה לבקש ולהעיר את הערותיו. לצערי הרב, 90% מההערות שלנו לא מתקבלות. אבל ביקשנו, ונמשיך במאבקים בשנה הקרובה.

דבר נוסף, שאני אומר לכם בשיחות הקבועות שלנו, דבר שבגללו גם התמיכות בארגונים יורדות, זה ריבוי ארגוני העולים. אם היה אפשר לצמצם קצת את הארגונים שמסייעים לעולים חדשים, ובמקום מאות ארגונים היינו יכולים להגיע ל-50 או למאה ארגונים, היה יותר טוב.

איך אפשר?

זה תלוי בארגונים.

בשיטת התבחינים הקיימת הארגונים באמת יצטמצמו.

לא כל הארגונים לוקחים כספים מהמדינה. אני חושב שזה סיפור אחר.

מדובר על מי שרוצה כסף מהמדינה.

בסדר. זו מדינה דמוקרטית, זכותה של כל קבוצת אנשים להתארגן למען אינטרס מסוים.

צריך באמת לייצר גוף מרכזי אחד, שאותו מתקצבים.

אי-אפשר, חבר-הכנסת מיכאלי. בלתי אפשרי משפטית, ניסינו. אי-אפשר לקבוע שעמותה אחת שעוסקת ביוצאי אתיופיה, היא תקבל.

הסוכנות עושה את זה.

הסוכנות היא לא משרד ממשלתי, לא עובדת תחת תקנות מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. זה בלתי אפשרי. אם יש 40 עמותות שעוסקות בחבר העמים, ועומדות בקריטריונים – כולן צריכות לקבל. אני אומר את זה לצערי הרב.

תודה. אסתר בלום, בבקשה.

מועצת הארגונים עובדת על זה. נגיש לך הצעה איך כן אפשר לפתור את הבעיה. קודם כול, יש קריטריון אחד שהמשרד עד היום לא קיבל וזה השפה, ארץ המוצא. עד היום המשרד לא קיבל את מה שאנחנו טוענים שהוא אחד הדברים הכי חשובים, שיש אצלנו 20 עמותות, כל עמותה מייצגת ארץ או שפה מסוימת, וזה בדיוק מה שמחזק את העולה כשהוא מגיע למקום שבו יש מישהו עם המנטליות שלו. את זה לא קיבלתם.

כמו שאמרה קודם הגברת שושנה רון, אתם צריכים את ההתאחדויות. פיתחתם פרויקט של עלייה קהילתית בבת ים לעולי טורקיה, למי הגעתם? הגעתם לז'ק אבורסי, שהוא אחראי על הפרויקטים בהתאחדות עולי טורקיה. בניתם את זה אתו, חיפשתם אתו את העובד הכי מתאים
וכו'. בסופו של דבר אתם מגיעים להתאחדויות, אבל מה שקורה היום הוא, לצערנו הרב, ההתאחדויות נסגרות וכל הניסיון שנצבר וכל המקצועיות יורדות לטמיון.

אני רוצה לברך על היוזמות, ואני חושבת שמה שהשר אמר, שצריך לפקח על מה שמשרדים האחרים עושים, אתם באמת עושים את זה בשנים האחרונות. זו מדיניות חדשה במשרד הקליטה.

לגבי הדיור – זו פעם שנחשפתי לעניין של המענק הדיפרנציאלי. הייתי רוצה לבקש, אם יש אפשרות, להגדיל סוף-סוף את ההלוואה. הרי אנחנו מדברים על הלוואה, היא לא שונתה מאז שנות ה-70', שנות ה-80'. זה לא תואם את המציאות.

על איזו הלוואה את מדברת?

כשעולה מגיע ורוצה לקנות בית הוא זכאי לקבל הלוואה מהמדינה. הוא מקבל הטבות כעולה חדש, זו מסגרת של עולה למדינה. הסכום הזה לא השתנה יותר מ-20 שנה. אנחנו מדברים על הלוואה, זה משהו שאנחנו מחזירים בסופו של דבר, אז אם אתם עכשיו בתהליכים של שינוי, אז מאוד נשמח שתבדקו גם איך אפשר להגדיל את ההלוואה הזאת.


משרד הפנים – אנחנו מאוד מבקשים מכם, המערכת הזאת סגורה לחלוטין. המון אנשים מגיעים למשרדינו ומבקשים לשנות את הסטטוס שלהם בארץ. פשוט אין עם מי לדבר. הגעתי אישית עם כמה עולים ואמרתי שאני לא מצליחה להשיג את משרד הפנים בטלפון. זה כל הזמן תפוס. הגעתי לשם אז הגברת אומרת לי: לא, אסור, את צריכה דרך הטלפון. אני אומרת לה: בבקשה, תשבצי לעולה תור לשינוי מעמד. אחרי כמה חודשים העולה אומרת: אתם רוצים אותנו כאן? אתם לא רוצים. על מה אתם מדברים? צריך להבין, זה לוקח חודשים, וזה הרבה מאוד חודשים שעושים את השינוי. בבקשה מכם, תנסו לדבר אתם.

אני לא יכול להיות אחראי על כל משרדי הממשלה. יש פה את נציגי הביטוח הלאומי - - -

אני יודעת, אבל אתם מאוד משפיעים.

אני מבקש, כל בעיה שיש לך בארץ מגוריו של העולה – יש לנו לשכה ברובן. תגיעו ישירות למנהלי הלשכות, מנהלי הלשכות שלנו יודעים, הם אמורים לתווך בין העולים לבין המשרדים השונים. אם יש בעיה, מנהל באשקלון, באשדוד או בכל מקום אחר ידבר עם מנהל הלשכה של משרד הפנים בעיר מגוריו של העולה.

הבן-אדם עדיין תייר, ומנהל הלשכה מדבר אתו?

לא הבנתי.

אני מדברת על תייר שרוצה לשנות סטטוס.

למעמד של מה?

מתייר לעולה.

תביאו את הפרטים למנהלי הלשכות, מנהלי הלשכות יטפלו. הם לא יכולים לטפל אישית כי זה משרד הפנים, אבל הם יעזרו לכם בתיווך. בוודאי.

תודה רבה. לגבי ההלוואה של היזמות העסקית – תודה רבה שהגדלתם את סך ההלוואה. צריכים להחזיר את ההלוואה מהחודש הראשון - - -

סליחה, את ההלוואה מחזירים אחרי שנה. בשנה הראשונה מחזירים רק את הריבית, וזה סכום מינימלי. על הלוואה של 100,000 שקלים תשלום חודשי של הריבית זה פחות מ-80 שקלים בחודש. התשלום של הקרן הוא רק החל מהשנה השניה.

יפה מאוד, תודה רבה. לגבי הטלוויזיה – אני מתארת לעצמי שהשידורים האינטראקטיביים עולים פחות כסף. יש המון תוכניות שהופקו בעבר לילדים, הן גם מדברות לעולים החדשים. יכול להיות שזה עולה כסף כדי לצפות באותן תוכניות, אבל אני 20 שנה בארץ ולא הצלחתי להבין מה רוצים ממני בערוצים האינטראקטיביים: הגדרות ממילון, בלי ניקוד, מי יכול בכלל לעקוב אחרי זה? תשבצים בעברית. זו רמה יותר מדי גבוהה, זה לא ידידותי לעולה. הרעיון הוא מדהים, נהדר, תנסו לעשות את זה גם מבחינה תרבותית, כי העולה צריך לספוג גם הרבה תרבות ישראלית, שחסרה לו, וגם שפה. תוכניות לילדים שהיו ב-20 השנה האחרונות, אפשר להשתמש בחומרים האלה שקיימים בשביל העולים החדשים.

כפי שאמרתי, במרץ מסתיים החוזה המשפטי. בינואר הקמנו צוות שלם ואנחנו הולכים לעשות שינוי גדול בנושא התבניתי. עם חלק מהדברים שאמרת אני מסכים ונעשה שינוי בסיום החוזה המשפטי.

לגבי תוכנית החומש, אמרת שמשרד האוצר נותן לכם אפשרות להשתמש בתקציבים בשנה הבאה. יופי, כל הכבוד, אנחנו לא הצלחנו לקבל את זה ממשרד הקליטה. קיבלנו תקציב, אם לא נממש אותו עד סוף דצמבר אני לא יכולה לממש אותו. קיבלנו אישור תמיכות ביוני, עד שאנחנו מתחילים לפעול, לחפש את האנשים המתאימים – כי אתם יודעים שלא נתחיל את הפרויקט כל עוד לא נתתם לנו אור ירוק.

תוכנית החומש לא דומה לתמיכות. תוכנית החומש היא משהו אחר לגמרי, היא לא בבסיס התקציב. זו תוכנית חומש שרק עכשיו מתחילים את ביצועה, ולכן במשא ומתן עם האוצר הצלחנו להגיע אתם להסכם. בנושא התמיכות יש חוק. גם אם אבקש לשנות את זה, זה בלתי אפשרי. תמיכות זה בשנת תקציב. אני יודע שזה מגיע מאוחר לפעמים. דרך אגב, אתם מקבלים
את התקציב הזה לפני כל משרד אחר. אני יודע שהוא עדיין מתקבל מאוחר, בגלל כל הקריטריונים - - -

ביוני.

ידוע. זה לא בסמכותי, זו סמכות משרד המשפטים לעבור ל-2009. אני כבר אומר: בדברים האלה אין גמישות.

אתה מסכים אתי שאם אתה רואה בפעילות הזאת פעילות מאוד חשובה תמצא את הפתרון. אני יודעת שאתם מוצאים פתרונות.

חברים, אני שומע על מה אתם מדברים. אני תומך בזה, אבל אתם צריכים לדעת לאיזו שנה אנחנו נכנסים, איפה יהיו האנשים הזקנים, איפה יהיו אלה שמקבלים כסף מהביטוח הלאומי. אתם מבינים אילו מחירים יש לזה.

מדובר על זקנים עולים.

צריכים לחשוב על זה. אתם מדברים על דברים אחרים, אם אתם מדברים על איפה יהיו העולים - - -

אנחנו נותנים להם את האוזן הקשבת.

העולים המבוגרים באים אלינו לקבל מצרכי מזון.

אתם צריכים לעזור להם קצת. המדינה צריכה לקחת אחריות.

כשהמדינה מסירה את אחריותה אז אנחנו עושים את זה.

הקדשנו כבר דיון אחד לנושא הטיפול בארגונים. צריך לעשות עוד ישיבה כדי לראות איך אנחנו משפרים את המצב.

נכון. אתם מדברים כאילו שנת 2009 תהיה דומה לשנת 2008 ושנת 2007. זה לא יהיה דומה. אתם יודעים שמדינות נופלות – אין מדינת ארגנטינה, אין מדינת איסלנד, והתור שלנו עדיין לא הגיע.

למה אני כועס? יש שאלות חשובות, יש שאלות שהן לא כל כך חשובות. אתם רוצים לקבל תשובות על כל הדברים. הוא לא יכול לדעת מה יהיה במרץ 2009. בגלל זה אנחנו אנשים עם שכל והבנה, צריך להוריד את הדיון לדברים משמעותיים.


ליאת ציטרון, בבקשה.

אדוני היושב ראש, דיברתי גם על נקודות אחרות לא רק על - - -

בסדר, אבל יש עוד אנשים שרוצים לשאול. אנחנו צריכים לנעול את הישיבה. בבקשה.

אני מנכ"לית מכון שכטר ואני מדברת פה גם על עמותה שאנחנו מטפלים בה, מדרשת ירושלים. אני קודם כול רוצה להגיד יישר כוח על כל התוכניות שראינו. אני חושבת שההצלחה של המשרד שלכם זו הצלחה של המדינה שלנו והפרצוף של המדינה שלנו.

אחת הנקודות החשובות שאני רוצה להעלות הוא הנושא של חיזוק זהות יהודית. אני חושבת שאחד הדברים המטרידים את העולים ואותנו, כמדינה, זה נושא של זהות יהודית-ישראלית והקשר בין העולים לנושא הזה. יש לנו בעיה גם בציבור של המבוגרים, ומאוד שמחתי לראות את במצגת שלכם את המשפט הזה, שתקציבים יוכלו להיות מופנים גם לעולים קשישים מברית המועצות, בעיקר.

למדרשת ירושלים יש פרישה ארצית וקיטון תקציבי אדיר. סגרנו עשרות קבוצות פעילות. אם היינו יכולים להרשות לעצמנו מבחינה תקציבית, בשניה היינו מחזירים את אותן קבוצות. פונים אלינו המון עולים, בעיקר מברית המועצות, הרבה מאוד מהם קשישים, שמעוניינים בנושא של חיזוק הזהות הישראלית-היהודית שלהם. התקציבים לזה הם ממש קטנים. עד היום הייתה תמיכה מיהודי ארצות הברית, גם את יהודי ארצות הברית פחות מעניינים היום העולים הוותיקים, וזו מדינת ישראל שצריכה לתת מענה לצרכים המאוד גדולים האלה, למשבר, לחינוך ולחוסר המעורבות ועירוי חברתי של אותם עולים ותיקים.

בתוך התמיכות – אני מסכימה עם מה ששושנה אמרה – יש לנו בעיה מאוד גדולה. אם נצמצם את מספר העמותות, ונתעלם לרגע מתחום הגיור, נראה שבסך הכול יש לא הרבה עמותות. עמותות עם פרישה ארצית יש בודדות, פחות ממספר האצבעות בכף יד אחת.

מאוד הייתי רוצה לראות שמשרד הקליטה נותן דגש לקליטה הזאת. הזמנו אתכם לביקור במדרשת ירושלים ונשמח לראות אתכם, שתראו איך זה עובד בשטח, את הקבוצות שיש לנו. דרך אגב, משרד הגמלאים, שלא קשור אליכם, פתח קו חם והמון מהפניות של הגמלאים היו של עולים חדשים שביקשו בדיוק את התחום הזה, שחסר להם. יש להם הרבה זמן והתחושה שלהם היא תחושה של זרות.

אני רוצה להודות למנכ"ל על שיתוף הפעולה ולברך גם לקראת קידום ומימוש תוכנית החומש. עבדנו יפה, ואני מקווה שב-2009 נעשה את אותו דבר.

לגבי לימודי העברית – יש בערוץ 9 טריוויה לעולים החדשים שלומדים עברית. יש גם ערוץ אתיופי ואפשר לעשות את הדברים האלה גם שם. זה לא קורה, וצריך לחשוב שוב.


לגבי מוקדי הקליטה – מנהלי מוקדי הקליטה של יוצאי אתיופיה – 22 ברחבי הארץ – הם עובדים של חברות כוח אדם ולא של משרד הקליטה ולא של הרשות המקומית. האנשים האלה, אחרי עשר שנים ששירתו את המדינה, אין להם אפילו זכויות סוציאליות. צריך לדאוג לזה.


דבר אחרון שרציתי לדבר עליו התקציב. כרגע אנחנו עומדים בפני בג"ץ בנושא מימוש תוכנית החומש, ולהערכתי יהיה דיון בעוד עשרה ימים. אני מבקש שיהיה דיון מקדים לפני כן, לנסות להכניס את זה. תודה רבה.

תודה, סיימנו. זו לא הפעם הראשונה שמשרד הקליטה מדווח לוועדה, אבל אני רוצה להדגיש שאף אחד מהשרים הקודמים לא נתן דיווח כל כך מפורט, עם יוזמות ודברים שהם בכיוון הטבות שירות לעולים החדשים.


בכל זאת, אני רוצה להגיד שמשרד הקליטה הוא מדינה בתוך מדינה, והוא צריך לא רק לראות את העולים דרך התקציב שלה אלא לראות את דרישות העולים בתקציבים של משרדים אחרים.


המצב האקוטי הוא בדיור. זה בלתי אפשרי שלא בונים דיור סוציאלי, אבל את הכסף מבזבזים. אני לא יודע לאן הולך הכסף. מדברים על זה שבכסף ייבנו בנייה חדשה, אבל משנת 97'-98' אף בית אחד לא נבנה. אי-אפשר להמשיך כך. החלטתם שתהיה שכירות לטווח ארוך, אחר כך הייתה רביזיה לגבי ערים, איפה משלמים ואיפה לא, אבל אני לא יודע מה עשו האנשים אחרי שמחירי השכירות עלו פי שניים ופי שלושה. מי שצריך לשלם זה לא אנשים עשירים, אלא אנשים עניים. איך תפתרו את הבעיה הזאת? המדינה לא בונה שום דבר. דיברתי עם השר על כך שצריכה להיות תוכנית בנייה מיוחדת של דיור סוציאלי. זה לא רק לעולים, זה לצעירים, לחיילים אחרי צבא, לסטודנטים, אבל המדינה שלנו בנויה כך שצריך רק לקנות. 80%-90% גרים בבתים שקנו אותם. שוויצריה היא מדינה לא פחות חופשית, ושם רק 60% גרים בבתים משלהם, 40% גרים בשכירות או דיור ציבורי. אצלנו אין אפילו דירות להשכיר. כל הדירות שמשכירים זה בשוק הפרטי ואנשים מבקשים מה שהם רוצים. בערב הסעודית, באנגליה, בכל מדינות המערב יש חוקים שמגבילים את האחוז שאפשר להעלות שכר דירה כל שנה.


לקראת הפגרה רציתי להעביר חוק, אבל יש פגרה. פניתי לכמה שרים, הם אומרים שיש חוק חופש עיסוק. אבל זה לא שייך לדיור, מדינה יכולה להגביל. אם ערב הסעודית עשתה את זה, אז למה אנחנו לא יכולים להגדיר מחירים של שכר דירה? אין דיור, ואם לא יהיה דיור אני לא יודע עם איזה מצפון אנחנו מזמינים אנשים להגיע למדינה ולהיות פה אזרחים.


דבר נוסף, 50% מהעולים מברית המועצות ומאתיופיה בגיל הפנסיה חיים מתחת לקו העוני. קצבת זקנה והשלמת הכנסה לא מספיקים כדי שאדם יחיה בכבוד, במינימום הכנסות. אצלנו זה 23% מהשכר הממוצע, בכל המדינות זה 60% מהשכר הממוצע. אבל זה לא סתם 60%, יש ניסיון, בכל מדינה יש סל צריכה לפנסיונרים, לאנשים עם ילדים, ליחידים, ובכל חודש עושים תיקון לפי סל הצריכה. בסל הצריכה נכנסים כל מיני דברים שיש בהם צורך כדי שבן-אדם יוכל לחיות. אצלנו זה 23%, בגלל זה אצלנו יש יותר ממיליון עניים. אני חושב שרובם זה עולים חדשים. משרד הקליטה לא צריך לפתור את הבעיה, הוא צריך ללחוץ, כמו שוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לוחצת. אתם צריכים להיות פרטנרים שלנו ולדעת באיזה מצב האנשים. אלה קליינטים שלכם.


יש עוד בעיה, כל שנה מקצצים את התקציב שלכם. למה מקצצים? חושבים שאם באים 20,000 עולים בשנה לא צריך יותר. אבל יש עולים ותיקים, שהם עדיין עולים, והם במצב גרוע. אתם צריכים להילחם על העולים האלה. יש עולים מבוגרים שנמצאים פה משנת 90', אין להם דירה, אין להם שום דבר והם חיים על קצבת זקנה והשלמת הכנסה. זה חיים, חברים? זה לא חיים. הצעירים מסתדרים, אבל הנוער והאנשים המבוגרים לא יכולים להסתדר. בעם היהודי תמיד היה כבוד לאנשים מבוגרים, ופתאום במדינה שלנו – אני לא רוצה לדבר פילוסופיה, אבל זאת בעיה. עשינו פה הרבה ישיבות והעברנו קצת חוקים בנושא הזה, עכשיו אדם מגיל 80 מקבל 500 שקלים יותר השלמת הכנסה. בשנת 2009 זה צריך היה לחול מגיל 70, עכשיו הממשלה אומרת שזה יהיה בשנת 2010. זו לא רק הבעיה שלנו, זו גם בעיה שלכם.


חבל שעכשיו יש בחירות, חבל שעכשיו יש פגרה, אבל אני מקווה שזה ייפתר. מי שלא יהיה פה, אני מבקש לחשוב על הדברים האלה. זה חשוב מה שהעלו פה, אבל יסכימו אתי שיותר חשוב זה מצב האנשים. נכון?

בהחלט.

דבר אחרון, אנחנו - יחד אתכם ויחד עם הקהל - לא עמדנו מול מבחן לימודי השפה. משרד הקליטה ואנחנו אמרנו שצריך לשנות את המתודיקה של לימודי השפה כי אנשים יוצאים מהאולפנים ולא יודעים לדבר, לא מבינים. שר הקליטה הראשון שהיה, זאב בוים, אמר שהוא היה בפגישות ואנשים צעירים, בגיל 30-32, שסיימו לימודים באולפן, ביקשו מתורגמן בשיחה אתו. אני מסכים אתו שזה לא בסדר. מתי התחלנו לדבר על זה? הייתה הפגנה מול משרד החינוך שמקצצים את כל האולפנים, אתם לא יכולתם לעמוד מול זה כי דיברו על שוק חופשי. אבל הכול נשאר כמו שהיה, ויותר גרוע, כי יש קיצוצים במורים. אולי גם אנחנו אשמים שקרה כך, צריכים היינו לעמוד על כך שמשרד החינוך ישנה את צורת ההוראה של השפה ולא ללכת אחרי שרת החינוך.


לבסוף, אני רוצה להגיד שאני מרוצה מהקשרים שלנו עם משרד הקליטה. כשהיו בעיות תמיד קיבלנו תגובות, תגובות חיוביות. היה טוב לעבוד אתכם. תודה רבה לך, אדוני המנכ"ל, ששמעת את הפניות שלנו. אני מאחל למשרד הקליטה הצלחות.

בכל זאת, אתם צריכים להרגיש שאתם מגנים על העולים. אני בטוח שהארגונים הציבוריים זה הדבר הכי חשוב. במדינה דמוקרטית הם ממלאים את כל החורים שיש, הבעיות שיש אצל העולים, שמשרד הקליטה לא יכול לפתור. בגלל זה אתם צריכים להיות מעוניינים שהם לא יתפרקו, ואתם גם צריכים לתת להם מימון יותר גדול. אני זוכר זמנים שבתקציב היו 12 מיליון שקלים לארגונים ציבוריים. אם התקציב ירד לשני מיליון או לא יהיה תקציב אתם הראשונים שתרגישו מה זה כשאין ארגונים כאלה, כי כל הבעיות הקטנות שהם פותרים יגיעו אליכם, אבל אתם לא מסוגלים לפתור בעיות כאלה.


הארכתי בדברים משום שאולי לא ניפגש פה יותר, ניפגש במקומות אחרים, אבל היה תענוג לעבוד אתכם. תודה רבה לכולם, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.