PAGE
ועדת הכלכלה
17
12/2/2008

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 491

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שלישי, ו' באדר א התשס"ח (‏12 בפברואר, 2008), שעה 11:15

1.
תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים) (תיקון), התשס"ח-2007 – בקשה לדיון מחדש של חה"כ דב חנין, ודיון מחדש

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר

אבישי ברוורמן

יצחק וקנין

יצחק זיו

משה כחלון

יורם מרציאנו

דב חנין (מ"מ)

יוחנן פלסנר (מ"מ)

עו"ד זאב גרוס
-
מנהל האגף לניהול משאבי תשתית, מש' התשתיות הלאומיות

עו"ד שבתי אלבוחר
-
הלשכה המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות

יבגניה ברנשטיין
-
ממונה מקורות אנרגיה, אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד זהר שקלים
-
הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

יהודה היימן
-
מנהל איגוד תעשיות המתכת והחשמל, התאחדות התעשיינים

רז הילמן
-
איגוד לשכות המסחר

יבואני מזגנים, יצרנים ומשווקים
רפי פרידמן
-
מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה

סורין לוי
-
סמנכ"ל אבטחת איכות, אלקטרה מוצרי צריכה

עודד בזזי
-
טורנדו מזגנים

דורון עמיר
-
מיצובישי מיזוג אוויר

יגאל מאמן
-
ברימאג דיגיטל אייג'

יואל גבאי
-
ברימאג דיגיטל אייג'

דני גולדשטיין
-
מנכ"ל תדיראן מוצרי צריכה

יורם ישרים
-
מפעלי פרג

עו"ד אהוד פלג
-
מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

שמואל אבנון
-
מהנדס מכונות, המועצה הישראלית לצרכנות

עו"ד תומר מזרחי
-
פניות הציבור, המועצה הישראלית לצרכנות

יפתח פרנקל
-
ראש ענף אנרגיה, מכון התקנים

ראובן גודלי
-
ראש מדור אנרגיה, מכון התקנים

ניר ימין


ליענה מאור (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת
תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים) (תיקון), התשס"ח-2007 – בקשה לדיון מחדש של חה"כ דב חנין, ודיון מחדש

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים) (תיקון), התשס"ח-2007 – בקשה לדיון מחדש של חה"כ דב חנין, ואם בקשתו תתקבל יתקיים גם דיון מחדש.


מכיוון שהבקשה לדיון מחדש מבוססת על נושא שאני בעצמי ביקשתי לבדוק, אאפשר לקיים דיון גם על הבקשה לדיון מחדש עצמה. לא נסתפק בכך שאתה תציג את הבקשה, שתישאר באוויר, ובקיום הצבעה, כפי שלעתים עושים בבקשה לדיון מחדש.


אזכיר לכם שבדיון הקודם גם יבואני המזגנים והיצרנים וגם משרד התשתיות הלאומיות, כאשר ביקשו מן הוועדה לאשר את דחיית הכניסה לתוקף של התקנות בשלוש שנים טענו שמתעוררת בעיה כי היום אין טכנולוגיה שמאפשרת לעמוד בתנאים שהתקנות קובעות. אני חזרתי ואמרתי בדיון מספר פעמים, שאני מבקש שייאמר בוודאות לפרוטוקול שזאת אכן הבעיה שמצריכה את הדחייה. חלק מן היצרנים אמרו כך. אנשי משרד התשתיות הלאומיות אמרו שזה נכון לגבי חלק מן המזגנים ופחות נכון לגבי חלק אחר. כבר אז הבעתי תמיהה מדוע לעשות דחייה כוללת ל-3 שנים. אבל מאז שהתקנות אושרו והישיבה ננעלה פנו אלינו חבר הכנסת חנין וגם המועצה הישראלית לצרכנות בטענה שהוצגו בפני הוועדה דברים לא מדויקים, או לא נכונים, או שניהם גם יחד, ולכן כל הבסיס שעליו הסתמכנו כאשר אישרנו את התקנות נשמט.


כעת אאפשר לחבר הכנסת חנין ואחריו למועצה לצרכנות לנמק את בקשתם.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול אני מודה לך על שכינסת את הוועדה ושאתה מאפשר לנו לבחון את הצורך בדיון מחדש בנושא הזה.

זה הנוהג.

בכל זאת אני מודה לך על שפעלת כפי שצריך וכינסת את הדיון במהירות, אני מעריך את זה מאוד.


אשתדל לקצר מאוד בדבריי, ואתמקד בשלושה עניינים.


שאלת מיזוג האוויר, והאנרגיה הנדרשת למיזוג האוויר, היא שאלה חשובה מאוד. יש בפניי נתונים של מוסד שמואל נאמן בטכניון, לפיהם 70% מצריכת החשמל של בניין משרדים אופייני נובע כיום ממיזוג האוויר. כלומר מדובר בדבר משמעותי מאוד.


על-פי סקר שערך ד"ר משה דן בשנת 2002, הספק שיא הביקוש של מיזוג האוויר הוא למעלה מ-35% משיא הביקוש הכולל. בשעות הבוקר, בשיא הביקוש, למעלה משליש מן הביקוש נובע מן השימוש במיזוג אוויר. זה דבר דרמטי. אם נצליח לחסוך חשמל במיזוג האוויר תהיה לכך משמעות רבה מאוד, גם כלכלית כמובן וגם על משק האנרגיה שלנו, והממשלה רוצה לבנות עכשיו תחנת כוח פחמית. יהיו לכך הרבה מאוד השלכות. אם מדובר בלמעלה משליש משיא הביקוש, מדובר על דבר משמעותי מאוד.


נתון נוסף מעניין מאוד, על-פי מחקר שערכה חברת "פרטו הנדסה", כאשר בודקים חיסכון באנרגיה במערכת שלמה של מוצרים כמו מקררים, מכונות כביסה, מדיחי כלים, מייבשי כביסה ותנורי אפייה, פוטנציאל החיסכון הכלכלי המשמעותי ביותר הוא בתחום המזגנים. מדובר על פוטנציאל חיסכון של 760 שקל בשנה לצרכן במזגנים הגדולים, ועוד 180 שקל במזגנים הקטנים, ואילו בכל סוגי המוצרים האחרים מדובר על סכומים שנעים בין 100-200 שקל, כלומר במזגנים פוטנציאל החיסכון גבוה בהרבה.


משרד התשתיות הלאומיות וכן היבואנים והיצרנים ביקשו לדחות את התקנות ב-3 שנים. המשמעות של הדחייה היא הוצאה גדולה, גם לצרכנים, והפסד משמעותי באנרגיה למשק הלאומי. לפי מכון התקנים, בכל קילו-ואט אחד של צריכת חשמל מן המזגן, כלומר גידול של 0.1 במקדם היעילות, יש חיסכון שנתי של 50 שקל לצרכן על-פי תעריפי החשמל דהיום. אם לא נשפר את מקדמי היעילות של היצרנים יווצרו נזקים של מאות שקלים לצרכנים מדי שנה בשנה.


עולה כאן שאלה שיש לה משמעות רחבה מאוד – הן כלכלית, הן אנרגטית למשק האנרגיה של מדינת ישראל, הן סביבתית כי ייצור אנרגיה כרוך בזיהום אוויר ובבעיות אחרות, והן בריאותית – לזיהום האוויר הזה יש עלויות והוא יוצר בעיות שמוכרות היטב לחברי הכנסת.


כפי שאדוני יושב-ראש הוועדה אמר, לא השתתפתי בדיון הקודם, אבל למדתי שהיושב-ראש סיכם את הדיון הקודם בהסתמך על המידע שהובא בפני הוועדה. בהקשר הזה אני רוצה לומר שהבדיקה המהירה שנעשתה על-ידי המועצה הישראלית לצרכנות – ניסיתי גם כן לבדוק את הנתונים – העלתה כי חברות רבות שעובדות בישראל, אני לא מדבר על חברות שעובדות בעולם, כבר היום מציעות למכירה מזגנים שהמפרט הטכני שלהם עומד בתקן המחמיר שנקבע בשנת 2004. אני מבקש לציין כאן חלק מרשימת החברות: "אלקטרה", "תדיראן", LG, "אמקור", "פרג עוצמה", SAGA, "מיצובישי", "קריסטל", "יונדאי", "נורמנדה". כל החברות הללו כבר היום מציעות מזגנים שעומדים בתקן המחמיר שנקבע בשנת 2004. כלומר הוועדה לא צריכה לחשוש שמא אם נטיל את התקן שהכנסת קבעה כבר בשנת 2004 נבצע העדפה דרמטית של יצרן אחד על פני יצרן אחר. למעשה לרוחב כל חזית המזגנים – למען האמת לא הצלחתי למצוא ולו חברה אחת שלא מאפשרת לצרכן היום לרכוש מזגנים שעומדים בתקן שקבענו בשנת 2004.

יש לך נתונים על "טורנדו"?

"טורנדו" מציעה מזגנים שעומדים בתקן.

אני מבקש להגיע לשאלת המדיניות. אנחנו מדברים על תקנות משנת 2004 ועל סף שנקבע בשנת 2004. אני מודאג מאוד ברמה העקרונית מכך שאנחנו קובעים סף, ואחר-כך כשמגיע זמן המימוש מבקשים דחייה. הרי קבענו את הסף בשנת 2004 וצפינו פני העתיד לשנת 2008. לא אמרנו שהיישום יהיה מייד ב-2004 אלא התחשבנו באילוצים, בשוק, ביצרנים ובמשווקים, ואמרנו: בסדר, נדחה את היישום לשנת 2008. כעניין של מדיניות זה מטריד מאוד ובעייתי, כי קל לנו מאוד לספק הסדרים טובים מאוד, שהתחולה שלהם תתחיל בעתיד הרחוק, וכאשר יגיע העתיד הרחוק לדחות אותם לעתיד הרחוק יותר.

גם ב-2004 התקנות נקבעו לאחר הרבה ויכוחים וויתורים.

ואחרי דחיות.

כמדיניות של הוועדה ושל הכנסת, עלינו לקבוע שכאשר אנחנו קובעים מסגרת של "גרייס" למדינה להתארגן אנחנו אכן מתכוונים שיעמדו ב"גרייס" הזה. אם נהפוך את ה"גרייס" לגמיש, כתוצאה מכך גם השוק יידע לא להתייחס אלינו ברצינות. הם יגידו: הכנסת מחוקקת חוק אך במילא יהיה "גרייס" כלשהו. יגידו היצרנים: בסדר, כאשר יגיע 2009 נסתדר כבר. זאת בעיה. אנחנו מעבירים כאן מסר בעייתי מאוד לכל המשק.


לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע לכל חברי הכנסת – אני יודע שחלק מחברי כנסת נטו מלכתחילה לא לתמוך ברביזיה, אך לאחר ששמעו את הנימוקים אני מקווה שישתכנעו ויתמכו בה. תודה רבה.

שמענו את הנימוקים של אדוני אך לא נתמוך.

אני מקווה שאתה מייצג רק את דעתך.

אם הם לא ישתכנעו לתמוך ברביזיה ייתכן שאצטרך לבדוק דברים נוספים ולדחות את ההצבעה על הרביזיה למועד אחר כאשר נמצא אולי ממצאים נוספים. אינני יודע, צריך לשמוע את כל הצדדים ולהבין. דחייה של 3 שנים נראית לי דחייה לזמן ארוך מאוד. אנחנו בקושי מצליחים לצפות את הטכנולוגיה שנה קדימה, לא כל שכן 3 שנים.


אני מסכים לרוב דבריך. השמטת דבר נוסף לא פחות משמעותי – אמינות. אמרתי בדיון בוועדה שאם יתברר שגורמים שונים, בין ממשלתיים ובין לא ממשלתיים, שיקרו לוועדה, מבחינתי יהיו לזה השלכות משמעותיות מאוד בעתיד בכל מיני נושאים אחרים שהגופים האלה יהיו מעורבים בהם. לכן חשוב לי לקיים את הבירור הזה, לא רק לעניין התקנות, אלא גם כדי להבין האם מה שנאמר אז לפרוטוקול תואם את המציאות.


רשות הדיבור לנציג המועצה הישראלית לצרכנות, בבקשה.

לפני כחודש וחצי בחדר הזה הציג משרד התשתיות הלאומיות, על-ידי השר והמנכ"ל, את תוכנית העבודה שלו לשנת 2008. במסגרת החידושים שנתבשרנו עליהם והתפעלנו מהם, הוצגה גם תוכנית של חקיקה לקידום היעילות והחיסכון באנרגיה, והוצגה גם דוגמה פרטנית – חיסכון בחשמל למזגנים. עכשיו אנחנו עדים לתקנות שמגיש משרד התשתיות הלאומיות, שמשמעותן הפוכה בדיוק. אני תמה כיצד הדברים מתיישבים ביניהם, ועוד מעט נראה שמבחינת המגמות זה לא הדבר היחיד שלא מתיישב.


בשנת 2004 הוגשו תקנות שגובשו על-יד משרד התשתיות הלאומיות והתעשיינים, היצרנים והיבואנים, שכיילו את ערכי היעילות של המזגנים, מתוך מגמה משותפת להביא לחיסכון באנרגיה – ועוד מעט נעמוד על חשיבות העניין הזה.

הדיון הזה מוגבל בזמן. אני מבקש שלא תחזור על דברים שנאמרו כבר.

לא אחזור, ולא אחרוג מ-5 דקות.


התקנות של שנת 2004 צפו פני העתיד וקבעו כיול בשנת 2008 ובשנת 2011 של ערכי היעילות כדי שמגמת החיסכון באנרגיה, ואיתה החיסכון הכספי למשק ולצרכנים, תהיה רציפה.


אנחנו מגיעים קרוב למועד שבו צריך לעדכן את הערכים הללו לכיוון היעילות ואז מתחיל מה שאנו רגילים לראות במדינת ישראל: אז מה אם קבעו? אז מה אם אמרו? אז מה אם היתה כוונה טובה? העיקר שהיתה כוונה טובה אז, גזרנו את הקופון אז, אבל כאשר זה מגיע למבחן הביצוע נראה מגמה אחרת. על-פי הדיווח של משרד התשתיות הלאומיות לוועדה בדיון הקודם, באו היצרנים והיבואנים ושכנעו את משרד התשתיות הלאומיות לדחות את עדכון הערכים הללו לכיוון היעילות בעוד 3 שנים. מאילו טעמים? האם סתם כך לשנות דברים שחשבו עליהם אנשים מכובדים – אותם אנשים, אגב – וקבעו לפני 3 שנים? בבית-המשפט נוהגים לשאול: מתי לא היית בסדר, אז או עכשיו? אבל הם מציגים שתי סיבות.


סיבה אחת, אין טכנולוגיה קיימת שמאפשרת לנו לעמוד בערכים שאותם ביקשו לקבוע התקנות מ-2004. הטענה הזאת נשמעה תמוהה, אבל כדי לוודא שאכן זאת הטענה ושמבינים אותם נכון שאל כבוד היושב-ראש בדיון הקודם, וזה מופיע בפרוטוקול לפחות בשלוש הזדמנויות שונות, שאלה נוקבת ברחל בתך הקטנה ולמען הסר ספק, רק כדי לוודא שהבין נכון, האם אכן אין טכנולוגיה. ענה מר עוזי מרדכי: חד-משמעית הטכנולוגיה בלתי ישימה משום שאין מענה טכנולוגי שמאפשר את ייצור המזגנים הללו. תשובה ברורה יותר מזאת לא יכולה להיות. בנסיבות הללו היושב-ראש קיבל את ההחלטה המתבקשת – היות והיה חבר הכנסת היחיד בישיבה והוא גם שאישר את התקנות – שאם אין מענה טכנולוגי אזי מתבקש לאשר את התקנות הבזבזניות הללו ולהשמיד את התקנות הקודמות.


אלא שהמועצה הישראלית לצרכנות ערכה בדיקה פשוטה – בשל הזמן הקצר יכולנו לערוך בדיקה רק ברמות מסוימות – נכנסה לאתרי האינטרנט של חלק מן היצרנים וגילתה שם, הפלא ופלא, שבקטלוגים שלהם מפורסמים מזגנים גדולים עם ערכי יעילות (COP) שעומדים בתקנות החסכניות, בערכים המחמירים. לאחר מכן נכנסנו לאתר האינטרנט של מכון התקנים, ושם הסתבר שהוגשו לבדיקה מזגנים גדולים של חברות שונות שעומדים בערכים המחמירים של התקנות החסכוניות. אז לבוא לאחר מכן ולומר שאין טכנולוגיה? זאת טענה תמוהה מאוד. יש טכנולוגיה, ולכן אין סיבה לדחות את החלת התקנות.


הסיבה השנייה שהוצגה, שזה יטיל עלינו הוצאות כספיות. הוצאות כספיות הן דבר שיש להתחשב בו, אבל מתי? ניתנו 3 שנים להיערך. הרי ידעו שזה יבוא. אי אפשר לומר שעדכון הערכים נחת במפתיע יום בהיר אחד. במשך 3 שנים זה היה כתוב בספר התקנות בישראל והיה זמן להיערך.


ערכנו בדיקה פשוטה מה יהיה החיסכון, או מה יהיה הנזק מן הצד השני אם התקנות הבזבזניות הללו אכן יאושרו. מצאנו שמדובר בעשרות מיליוני שקלים לצרכנים – תלוי אם לוקחים COP בהפרש של 0.1 או 0.2 ממה שהיה צריך להיות. מדובר כאן בעשרות מיליוני שקלים. אז לטעון שזה מבזבז כסף ליצרנים?

לא הבנתי את הטענה שלך. האם אתה מוכן לפרט?

זה לא דו-שיח. הוא יסיים את הטיעון שלו. אם חברי הכנסת רוצים ישאלו אותו, ואתה תגיב מייד על כל הטענות. אסייע לך על-ידי שאומר שהוא מתכוון שמכירה מוגברת של מזגנים חסכוניים בהכרח תחסוך חשמל ותחסוך כסף לצרכנים. נכון שאתה יכול להגיד בתגובה שמדובר במזגנים יקרים יותר לרכישה.

לאו דווקא.

יש ויש, אך רובם יקרים יותר לרכישה, מניסיוני האישי, אבל יש החזר השקעה מתישהו ואחר-כך אדם מתחיל לחסוך יותר חשמל.

יש בידינו נתונים שמראים שמזגן עם COP גבוה יותר נמצא באותה רמת מחיר, ואפילו זול יותר.

תשווה את זה למזגן אחר של אותו יצרן. אל תשווה מזגן חסכוני יותר בחברה זולה למזגן פחות חסכוני של חברה יקרה כי בחברה היקרה כל המוצרים יקרים.

בכל מקרה, לא ראינו נתונים שמראים שזאת המגמה.

הבדיקה המשלימה צריכה להיות בוודאי לא האם בכלל זה יעלה את מחיר המזגן, אלא האם ההעלאה הזאת תיבלע בסיכום הכולל של החיסכון בחשמל וחיסכון בכסף שהצרכן ייהנה ממנו בזכות המזגנים היעילים.


אבל יש כאן היבט נוסף, שגם אליו התייחס שר התשתיות הלאומיות. הוא דיבר על כך שמדינת ישראל נותרה בלי רזרבות של חשמל, עד כדי כך שנדרשים פתרונות קיצוניים וחמורים: הקמת תחנת כוח חדשה, שינוי במקורות האנרגיה, ופתרון הפלא, שמשום מה צץ תמיד ועולה בכל עת מצוקה כזאת – שליחת יד לכיסי הצרכנים והעלאות מחירים. רק לאחרונה ראינו בתקשורת גם את ההעלאות וגם את התחזיות להעלאות מחירים נוספות. במצב של היעדר רזרבות חשמל, שאותו משרד התשתיות הלאומיות יחליט על תקנות בזבזניות שמצמצמות עוד יותר את רזרבות החשמל של ישראל? אני לא מבין איך הדברים הללו מתיישבים ביניהם במינהל תקין.


אני מבקש לסיים בבקשה לוועדה לא לאשר את התקנות הבזבזניות, להשאיר על כנן את התקנות החסכוניות מ-2004 כפי שהיו אמורות להיות מעודכנות עכשיו, ולשלוח מכאן מסר על האמינות והיציבות הרגולטורית. אחת הטענות שאנו שומעים פעמים רבות בוועדה הזאת, שאין ביטחון רגולטורי כל אימת שקובעים משהו. היצרנים שעומדים להיענש אם התקנות הבזבזניות יאושרו הם אלה שנערכו כבר לשווק ולייצר מזגנים שעומדים בערכים היעילים, וייהנו אותם אלה שלא נערכו. יש חשיבות גם למסר שהבית הזה שולח. תודה רבה.

אני מנהל האגף לניהול משאבי תשתית במשרד התשתיות הלאומיות, האגף שאחראי להתייעלות האנרגטית. אני גאה גם לומר שישבתי ליד שולחן הוועדה הזאת כיועץ המשפטי של המשרד בעת שהוועדה אישרה את התקנות של שנת 2004. דרך אגב, הלכנו למהלך הזה על-פי דרישה של ועדת הכלכלה.


קודם כול, אני חושש מאוד, ואני לוקח את האחריות על עצמי, שאנשים לא הבינו את התקנות. מי שסבור שמדובר על דחיית תקנות ב-3 שנים לא קרא כנראה את התקנות, ולא קרא את התקנות המקוריות. מדובר על כך שבמהלך תקופה של שנתיים יהיה שינוי בתמהיל ביצוע החיסכון לעומת מה שסברנו בשנת 2004. פירוש הדבר, אם מישהו יתחיל להשוות את נתוני ה-COP המינימליים של המזגנים בין המקור ובין הצעת התיקון, יגלה פתאום שבמזגנים שעל-פי נתוני המכירה הם הנמכרים ביותר דווקא עלו ב-COP המינימלי ולא ירדו.

אתה מדבר בעיקר על מזגנים מתועלים?

לא. אני מדבר על מזגנים מפוצלים עד 3.5 קילו-ואט, שם אמור להיות 3.2 COP אך עלו ל-3.3 COP.

אך ביתר המזגנים יש ירידה.

לא נכון. רק המזגנים הגדולים המתועלים, שהיו אמורים להגיע ל-COP 3, נשארו ב-2.9, 2.8 ו-2.7.

כלומר מזגנים מתועלים: קטנים מ-7 קילו-ואט, בין 7-12 קילו-ואט, ובין 12-18 קילו-ואט.

הם נקראים מזגנים מיני מרכזיים.

במזגנים הללו אין שום שיפור.

הפתוס שלכם נהדר, הבעיה שאין לו על מה להסתמך.

תסביר לי מה זה מזגנים מתועלים.

אנשי המקצוע בוודאי יוכלו להסביר טוב ממני. מזגנים מתועלים מורכבים מיחידה מרכזית שמעבירה את הקור באמצעות תעלות בתוך הבית. בעולם הרחב הם נקראים מזגנים מיני מרכזיים.

אלה המזגנים בעלי הצריכה הגבוהה ביותר.

אבל אלה לא הנמכרים ביותר.

בפרויקטים חדשים – אלה רוב המזגנים שמותקנים היום.

בנוסף לכך, גם בעקבות הבחינה של תוצאות הצריכה דרשנו וקיבלנו, וזה בוצע כבר במכון התקנים, שבתקן המתאים – היתה אפשרות למה שמכונה tolerance של 10%.

10% זה tolerance גדול מאוד.

זה היה בתקן ונקבע כקונצנזוס לאומי במסגרת מכון התקנים. ה-tolerance ירד על-פי דרישתנו ל-8%.

גם זה הרבה, אבל לא נורא.

בהשוואה שעשינו על מדדי היעילות בין מה שהיה אמור להיות ובין מה שקיים בעקבות התיקון, כולל כבר התיקון ב-tolerance, גילינו שבמונחי הספק מדובר על הפרש של 0.5 מגה-ואט. זאת אומרת, אנחנו לא מבטלים חיסכון במהלך התקופה הזאת, אלא משנים את התמהיל איך להגיע לחיסכון הזה. נוצר הפרש של 0.5 מגה-ואט בחיסכון, אבל - - -

עזוב, לא זה העניין. אני מנסה לוודא שהבנתי. במזגן מפוצל של פחות מ-3.5 קילו-ואט יש בכלל עלייה, אתם רוצים להעלות מ-3.2 ל-3.3 COP. במזגנים המפוצלים בין 3.5-7 קילו-ואט, המפוצלים העיליים בין 7-18 קילו-ואט והמפוצלים הרצפתיים בין 7-18 קילו-ואט יש ירידה מ-3.2 COP בהתאמה ל-3.1, 2.9 ו-2.8. במזגנים מתועלים - - -

שם לא יהיה שינוי, זה זהה למה שנקבע בתקנות הקודמות.

במזגנים מתועלים גם כן יש ירידה מ-3 COP ל-2.9, 2.8 ו-2.7.

שם יש דחייה. אמרנו שנשאיר את מה שנקבע עד שנת 2007.

עכשיו ב-2008 היו צריכים לעבור למקדם יעילות של 3 COP אך הורדתם את זה ל-2.9, 2.8 ו-2.7. היכן שהיה צריך לעבור למקדם יעילות של 3.2 הורדתם את זה ל-3.1, 2.9 ו-2.8. המקום היחיד שיש עלייה הוא במזגנים מפוצלים של פחות מ-3.5 קילו-ואט, שם העליתם את מקדם היעילות מהערך 3.2 שהיה אמור להיקבע ל-3.3 COP.

היקף המכירות של המזגנים עד 3.5 קילו-ואט הוא בסדר גודל אחד לפחות יותר מן האחרים. אמנם מדובר במזגנים הקטנים, אבל בשל היקף המכירה, ובנוסף לכך השינוי ב-tolerance שחל לאורך כל הדרך, אנחנו משיגים בתקנות הללו בסופו של דבר כמעט אותו חיסכון כפי שצפינו על-פי התקנות המקוריות.

למה להשיג רק כמעט אם אפשר להשיג יותר? הרי אם לא הייתם מורידים את הערכים הייתם משיגים חיסכון גדול אף יותר מזה שצפיתם, בשל צמצום ה-tolerance.

כפי שכתבנו לוועדה במסגרת הבקשה שלנו לתיקון התקנות, השתכנענו מהתעשיינים והיבואנים שהטמעת הטכנולוגיות תדרוש השקעה בהיקף כספי כל-כך גדול שבסופו של דבר זה יהיה כמו לקחת משהו מן הירח ולהביאו לכאן. האפשרות קיימת, אבל יקרה מאוד. קודם כול, לא יביאו את זה, ושנית, לא ייצרו את זה.

אם לא יביאו, יפסיקו למכור מזגנים בישראל?

לא, ימשיכו למכור את המזגנים הקטנים.

מה תחום המומחיות שלך?

אני גם גיאולוג, גם עורך-דין, גם צלם וגם מנהל האגף לניהול משאבי תשתית, שאחראי על החיסכון באנרגיה, כבר כ-7 שנים.

יש לכם חוות דעת מהרשות להגבלים עסקיים, שזה יגרום לפגיעה בתחרות ולהתייקרות מחירים?

זאת לא הטענה שלנו.

אז מה הטענה?

טענו על גובה המחיר, שזה יפגע ביכולת שלהם למכור.

אם ייכנסו תקנות שלא מאפשרות יותר למכור את המוצרים שנמכרו עד היום יעמדו בפנינו שתי שאלות. ראשית, האם בכלל יש מוצרים שעומדים בדרישות התקנות? שנית, האם המוצרים הללו יקרים יותר? אני מניח שבדקת את התשובות לשתי השאלות הללו, שאתה יודע להגיד האם קיימים מזגנים שעומדים בדרישות על-פי התקנות שהיו אמורות להיכנס לתוקף, ושנית אני מניח שעשיתם בדיקה השוואתית מקיפה בין היצרנים בחוץ-לארץ, לראות מה מחיר המדף שהם מציעים למזגנים הללו מול המזגנים עם ה-COP הנמוך יותר והסקתם שזה יכול לייקר את המזגנים בעשרות אחוזים. הרי לא ייתכן שאתם טוענים שנשארו להם במלאי מזגנים בהספק הנמוך יותר ואתם רוצים לסייע להם למכור אותם, לא זה הטיעון.

לא זה הטיעון.

אלה שני הטיעונים שיכולים להיות תקפים מבחינה ציבורית.

כאשר באים גורמים עסקיים, כפי שבאו לוועדה הזאת בשנת 2003, ואומרים: אנחנו לא מסוגלים לעמוד בתנאים שנקבעו, אז הוועדה שלחה את כולנו לעשות שיעורי בית ויצרו את התקנות של שנת 2004.

בוודאי הפקתם לקחים ועכשיו עשיתם שיעורי בית עוד לפני שהגעתם לוועדה.

דרך אגב, ציינו בשנת 2004 שיש לנו אופק מוגבל מבחינת הצפי ואמרנו שנדון שוב בשנת 2009. אבל באו אנשים – ותיכף תשמע גם מהם האם הטכנולוגיות קיימות או לא – ואמרו שאין יכולת לייבא את המוצרים הללו או לייצר אותם במחירים סבירים.


לפיכך אנחנו מבקשים לשנות את התמהיל של החיסכון. אז אמרנו: אם נצליח להשיג את זה, בבקשה. אם לא נצליח להשיג את זה, לא נעשה את זה. לכן הלכנו למהלך של שינוי ה-tolerance ולהעלאת הרף במזגנים הקטנים. עשינו חישובים והגענו להפרש של 0.5 מגה-ואט במונחי הספק ומבחינתנו זה סביר. אילו אמרנו שלא מביאים חיסכון נוסף אז היה בהחלט לגיטימי לבקר אותנו.

מה זה קשור? אפשר להביא חיסכון גדול יותר. זאת טענה ילדותית.

החיסכון הגדול יותר מתבטא בסך הכול ב-0.5 מגה-ואט. הרי לא מדובר עכשיו על החמרת התקנות.

אנחנו לא מדברים על החמרה, אלא על התקנות שהיו אמורות להיכנס לתוקף.

ההפרש בין שתי התקנות הללו הוא של 0.5 מגה-ואט בלבד.

זאת לא טענה. לא משנה מה ההפרש כרגע. גם אם ההפרש קטן לדעתך – ולא אגיד לך שדין פרוטה כדין מאה – זה לא העניין, עוד חצי מגה-ואט פה ועוד חצי מגה-ואט שם. אנחנו מדברים על זה כאילו יש לנו רזרבות חשמל כל-כך אדירות שאין לנו בעיה לוותר כאן על חצי מגה-ואט ושם על חצי מגה-ואט. אם נעבור פעם את שיא הביקוש בחצי מגה-ואט ובמשך מספר שעות לא יהיה חשמל בכל המדינה לא יעזור לנו שוויתרנו על חצי מגה-ואט. גם בחצי מגה-ואט אפשר להפיל את כל המערכת במדינת ישראל. לא זה העניין.


אני מנסה לקבל תשובה לשתי השאלות העקרוניות: 1) האם הטכנולוגיה קיימת; 2) כיצד בדקתם שזה אכן ייקר משמעותית את מחיר המזגנים. אלה הטענות שאתם מעלים, לא שמעתי טענות אחרות.

אתן לאנשי המקצוע לדבר על היכולת של הטכנולוגיות לעמוד בדרישות. אני ממשיך בקו לפיו הגשנו את הבקשה לוועדה. אמרנו שהבקשה הוגשה בעקבות פניות של המגזר העסקי אלינו לתיקון התקנות. בדיוק כפי שבחנו את הנושאים הללו לקראת הדיון בתקנות 2004, התעניינו אצל העוסקים בתחום והשתכנענו שזה נכון. בשל העובדה שראינו שההפרש קטן יחסית, סברנו שהיעילות מספיקה. אנו סבורים כי במסגרת ראייה שלטונית, גם ראייה שלטונית שמחפשת לחסוך אנרגיה, זה סביר.


באשר לפגיעה העצומה בצרכנים – חבריי במועצה הישראלית לצרכנות מציגים רשימה ארוכה, אך שוכחים להגיד מי מוכר מזגנים ובאילו גדלים. אין ספק שיש היום מזגנים שעומדים בתקנות המקוריות וגם בתקנות החדשות, הדברים הללו קיימים, זה נכון.

- - -

מר תומר מזרחי, אני מבקש שלא תתפרץ. הסתכלתי בפרוטוקול ומר נמירובסקי אמר שהוא קיבל את הטענה הזאת בחלקה בלבד. היחיד שאמר שאין טכנולוגיה כזאת הוא מר עוזי מרדכי מהתאחדות התעשיינים. כנראה לא יכול היה להגיע לכאן היום.

בכל מקרה, אין מניעה היום – ה-COP של המזגנים לא השתנה. אם מזגן יעיל בשנת 2008 על-פי התקנות הישנות, ה-COP שלו לא השתנה בשנת 2008, הוא עדיין אותו COP. השאלה באיזה דירוג. אין מניעה שצרכן יבדוק מה ה-COP, ואם הוא לא יודע לקנות בצורה מושכלת הרי יש לכם לא מעט עבודה לעשות בעניין הזה.

יש לי הצעת פשרה. אני מציע ליעל ולקצר את הדיון הזה, אחרת לא נצא ממנו. קודם כול אני מבקש לשאול, מה התפקיד של מר עוזי מרדכי בהתאחדות התעשיינים?

הוא מהנדס שעובד באיגוד תעשיות המתכת והחשמל ובקי בנושא הזה.

אלא אם כן יש לו הסבר טוב לדברים שאמר כאן בישיבה הקודמת, כל עוד אהיה היושב-ראש לא ישתתף יותר בשום ישיבה של הוועדה ואני מתכוון להגיש נגדו תלונה להתאחדות התעשיינים. הנציג שלכם אמר כאן לפרוטוקול דברי שקר. יש בעיה קודם כול עם האמינות שלו, אבל יש בעיה נוספת, שהוא מניח שיושבים כאן אנשים טפשים שלא בודקים את הדברים. נכון לאותו זמן באמת לא הבנתי בנושא, אבל מאז עיינתי בחומרים שהועברו אליי. כפי ששמענו כרגע בצורה ברורה יותר ממשרד התשתיות הלאומיות, הטכנולוגיה קיימת.


לא אמרתי ואני לא אומר שהטיעונים העסקיים והמסחריים שלכם לא לגיטימיים. הם לגיטימיים, וצריכים להישמע. הוועדה הזאת שומעת פעם רבות ומתחשבת בצרכים העסקיים של עוסקים במדינת ישראל ומשווה את זה מול ההשלכות שיש לעניין. אבל הדיון חייב להיות שקוף ופתוח ושכל הנתונים יוצגו על השולחן. אילו הוצגו על השולחן ייתכן שלא היינו צריכים להטריח את כולם פעם נוספת לכאן. הוא שגרם בעצם באמירה שלו לכך שצריך להגיע לכאן פעם נוספת.


מכיוון שאני סבור ש-3 שנים זה דחייה מוגזמת, אני מציע שההצעה שלכם בנוגע למזגנים מפוצלים עד 3.5 קילו-ואט, שם יש עלייה במקדם היעילות, תישאר בעינה ותיכנס לתוקף מייד; ובמזגנים שבהם מורידים את הדרישה לעומת הדרישה המקורית בתקנות, כלומר ב-6 השורות הבאות, הדחייה תהיה של שנה בלבד ולא של 3 שנים, ובשנה הזאת אני מציע שגם משרד התשתיות הלאומיות וגם הרשות להגבלים עסקיים, אם יש בכך צורך, וגם התאחדות התעשיינים יגישו לנו עבודות כלכליות על ההשלכות של כניסת התקנות לתוקף בעוד שנה. בינתיים תוכלו למכור בקצב מואץ יותר את המזגנים שנותרו לכם. בעוד שנה, או בעוד 11 חודשים, נקיים כאן דיון מקיף יותר עם הרבה יותר נתונים. אם ההצעה הזאת מקובלת, ואם גם מציע הרביזיה יקבל אותה, נקיים הצבעה ונאשר את התקנות בנוסח הזה.

הבקשה הזאת הוגשה בתיאום בין משרד התשתיות הלאומיות והגורמים השונים. השקלא וטריא סביב השינויים ב-COP היה בעצם חבילה אחת.

ניתן להם לענות. אולי הם יסכימו.

אני מבקש להתייחס למה שאמרת על מר עוזי מרדכי כי שופטים אדם שלא נמצא כאן.

בעיה שלו שהוא לא נמצא כאן.

הוא לא מצא לנכון להגיע.

יש דיון בנושא בוער אחר שהוא חייב להשתתף בו, זאת הסיבה היחידה להעדרותו.


אני סבור שעניין הטכנולוגיה לא הובהר דיו. יושבים כאן אנשים מומחים ממני, שיכולים להסביר מה משמעות האמירה שלו. יש בעיה בטכנולוגיה.

הבעיה בטכנולוגיה שהיא מייקרת, אבל לא נכון לומר שלא קיימת טכנולוגיה.

לא רק מייקרת. אני מבקש שאחד מאנשי המקצוע היושב כאן יסביר את הדברים כדי שלא אתבלבל בלשוני. אבל אני סבור ששפטת את מר עוזי מרדכי בחומרה רבה מדי. אשמח לאחר מכן לדבר אתך על כך, לפחות לאחר שתשמע את הטיעון הטכנולוגי.

אדוני היושב-ראש, חברים, אני אחד מבעלי חברת "טורנדו", יבואנים של מזגנים, פעיל כבר 19 שנים בתחום מיזוג האוויר. אנחנו משווקים אך ורק מזגנים – חיים מזגנים, נושמים מזגנים.


אני מבקש לומר בתחילת דבריי, אנחנו לא נגד הצרכנים, אנחנו בעד הצרכנים.


אני מבקש להתייחס לשאלת הטכנולוגיה ועד כמה היא בהישג-יד.

אני מבקש ממך בטובך להתייחס רק לנושא הטכנולוגיה.

המועצה הישראלית לצרכנות מנתה כאן שמות של מזגנים שעומדים בתקנות, כמו "נורמנדה" ו"קריסטל". הם עומדים בשורה הראשונה של המזגנים עד 3.5 קילו-ואט, שבהם הרמנו את הרף. כל השמות שצוינו כאן זה יבואנים, שכולם ביחד מקיפים 3% מכלל השוק, והם עומדים רק בשורה הראשונה, אין להם מזגנים אחרים. גם היום הם לא עומדים בתקנות.

גם ל"אלקטרה" ול"תדיראן" יש מזגנים שעומדים בדרישות התקן.

הנציגים שלהם יושבים כאן סביב השולחן. "אלקטרה" ו"תדיראן" הם יצרנים ויבואנים. ב"טורנדו" אנחנו רק יבואנים. אנחנו הוצגנו כדוגמה למי שהמזגנים שלו עומדים בתקנות. הכנתי לקראת הישיבה הזאת עבודה מושכלת על כל דגם ודגם שאנחנו מייבאים. אף דגם, ולו אחד, לא יעמוד בתקנות המקוריות. אם התקנות המקוריות ייכנסו לתוקף כלשונן תוטל חרב על צווארנו כיבואנים, כמי שעוסקים אך ורק בייבוא.


המותג "טורנדו" הוא מותג ישראלי. אנחנו עושים "שופינג" בעולם ונמצאים בקשר מתמיד עם כל המפעלים הגדולים ביותר בעולם לחפש את הטכנולוגיה. היכן שיכולנו, למשל במזגנים שבשורה הראשונה, הבאנו מזגנים חסכוניים אף יותר מאשר נקבע בתקנות, מעבר לדירוג A. כלומר היכן שאנו יכולים התחרות עושה את שלה. יושבים כאן נציגי "תדיראן" ו"אלקטרה", "טורנדו" ו"LG", שמקיפים 80% מן השוק, 4 חברות שהתחרות ביניהן תורמת לצרכן. בסופו של דבר המזגנים העיליים מן השורה הראשונה מהווים 80% מן הדגמים שנמכרים בארץ. המזגנים המתועלים, שרק בהם מדובר על דחייה, מהווים 7%-10% מן השוק, זה הכול.


נאמר שיוכלו לחסוך 70% חשמל במשרדים. בנייני משרדים, כמו למשל הבניין הזה, לא ממוזגים במזגן מיני מרכזי, אלא בצ'ילרים, שלגביהם יש תקנות אחרות.


אני מבקש לחזק את משרד התשתיות הלאומיות. בסופו של דבר מדובר לא על דחייה, אלא על שינוי תמהיל. הצרכן לא נפגע, אלא חוסך חשמל בדיוק באותה מידה כפי שהיה חוסך אילו התקנות המקוריות היו נכנסות עכשיו לתוקף. התמהיל שונה בגלל הטכנולוגיה. כחברת יבואנים, שעוסקת אך ורק ביבוא ומשווקת אך ורק מזגנים, ומוכרת נתח של למעלה מ-20% מן המזגנים בשוק הזה, אנחנו לא יכולים לעמוד בתקנות האלה. זה אומר שאתם סוגרים לנו חצי מן העסק, חצי מן המחזור, אם לא יותר, ואין לי מה לעשות מעבר לזה.


אתה מציע לדחות בשנה. אין בעיה לדחות בשנה, ואולי משהו יתפתח בשנה הזאת, אבל שלא ייכנסו התקנות המקוריות לתוקף בעוד שנה אלא נקיים דיון נוסף בעוד שנה, אלא אם כן אדוני היושב-ראש רוצה שאנשים ישימו בסלון שלהם 4 מזגנים של 1 כוח סוס במקום מזגן עילי אחד גדול כדי לעמוד בתקנות.

קודם כול, מה שאמרת על המזגנים המתועלים, ייתכן שהם תופסים רק 10% מן השוק, אבל ההספק שלהם בדרך כלל פי 3 או פי 4 מן המזגן העילי, ובהתאם גם צריכת החשמל שלהם.


לא הצלחתי להבין מדבריך מדוע היצרנים והיבואנים האחרים יכולים לייצר או לרכוש מחברות שונות בעולם מזגנים שכן עומדים בדרישות.

הם לא יכולים. "תדיראן" ו"אלקטרה" שיש להם מפעלים בישראל אמרו לוועדה שהם לא יכולים. וגם אם הם יכולים אני לא יכול, אני רק יבואן. אני לא אפטר עובדים כי אין לי מפעל בישראל. אולי אדרש לפטר אנשי מכירות.

בואו ננסה לא להיכנס לדמגוגיה. אל תפטר עובדים ואל תעלה מחירים. אני מנסה לשאול שאלה ברורה מאוד. הבנתי שאין לך מפעל, אבל אתה קונה ממפעלים, אתה לא קונה מן החלל.

נכון, אני עושה "שופינג" בחוץ-לארץ.

כפי שאתה מחליט לקנות ממפעל מסוים ומדביק אליו את המותג "טורנדו", תוכל לקנות ממפעל אחר שמייצר מזגנים על-פי דרישת התקן המחמיר יותר של משרד התשתיות הלאומיות בישראל.

אדוני היושב-ראש, תפנה אותי למפעל שיש לו מזגנים שפועלים ב-COP כזה, מייד אקנה כי יהיה לי יתרון על הייצור המקומי. אין כאלה.

עכשיו אתם טוענים שמשרד התשתיות הלאומיות משקר.

נדמה לי שלא הבינו את דבריו של נציג משרד התשתיות הלאומיות. אין טכנולוגיה. אני יבואן ונמצא בקשר עם כל המפעלים בעולם שמייצרים מותגים פרטיים.

לפני רגע אמר עו"ד זאב גרוס שיש טכנולוגיה.

הוא דיבר על המזגנים העיליים הקטנים מן השורה הראשונה. שם יש את הטכנולוגיה. יש לי גם דגם עם COP 3.7 והצרכן יכול לבחור.

אני מבקש להבהיר. הבעיה מתנקזת במזגנים המתועלים ובמפוצלים הגדולים. הטכנולוגיה קיימת בקטנים – נמכרים 220,000 מזגנים שיעמדו בדרישות התקנות המקוריות. אבל כשמדובר במזגנים הגדולים, נאמר לנו אז, וכך כתב השר לוועדה, ואנחנו עומדים מאחורי זה, שלקנות את הטכנולוגיה הזאת או להשיג אותה יהיה כל-כך יקר – תיארתי את זה כמו להביא משהו מן הירח: אפשר להביא אותו, אבל למעשה הוא לא קיים. בכל מקרה, אני לא אומר שזה לא קיים.

דרך אגב, השר לא כתב בעניין הזה שום דבר. ההסבר היחיד שמופיע במכתב שנלווה לתקנות: "התקנות המוצעות משקפות איזון בין הפגיעה ברמת החיסכון האנרגטי לבין הנזק הצפוי לענף המזגנים כתוצאה מעליית המחירים אלמלא התיקון המוצע". זה הנימוק היחיד שמופיע במכתבו של השר.


אני חוזר פעם נוספת על ההצעה שלי ומבקש מכם לקבל אותה. זה יאפשר בשנה הקרובה ללמוד את הנושא ואת האפשרויות של הטכנולוגיה לעומק.

מבחינתנו זה בסדר.

מבחינתנו זה בסדר, למעט העובדה שדרוש זמן בין ההחלטה ובין כניסת התקנות לתוקף.

כולם כאן מקבלים את זה. אני מבקש להצביע על הצעת הפשרה שלך ולגמור את זה.

אבל שיהיה זמן בין אישור הוועדה ובין הכניסה לתוקף. שנה זה זמן קצר מדי. רק לייבא לוקח 3 חודשים.

אם לא נאשר את זה התקנות אמורות להיכנס לתוקף עכשיו.

אז עכשיו שמת לי חרב על הצוואר.

לא שמתי לך עכשיו חרב על הצוואר. חוצפה להגיד את זה כל פעם. התקנות הללו אושרו לפני 3 שנים. ידעת לפני 3 שנים באיזה תקן תצטרך לעמוד. אל תציג את זה עכשיו כאילו אנחנו עושים משהו לא בסדר. עם כל הכבוד, באתם אחרי שנתיים וחצי, כאשר התקנות עמדו להיכנס לתוקף, וביקשתם מן הכנסת ומן הממשלה לשנות את החובות שמוטלות עליכם. נעתרו לבקשתכם ועכשיו עוד יש לך את ה – אני לא רוצה לקרוא לזה חוצפה, אבל זאת חוצפה – להגיד שאנחנו שמים חרב על צווארכם. די עם הביטוי הזה. אף אחד לא שם חרב על צווארכם.


במהלך השנה הזאת נבקש מן המשרד, שלצערי לא עשה די שיעורי בית ולא הביא לנו די נתונים, להציג לנו נתונים מקיפים הרבה יותר ונלמד אותם עד לסוף השנה. תודה רבה.


אני מבקש להעמיד להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת דב חנין לפתוח לדיון מחדש את התקנות.

חבר הכנסת יוחנן פלסנר מצביע במקום חבר הכנסת דוד טל, וחבר הכנסת דב חנין מצביע במקום חבר הכנסת חנא סוייד.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת חנין? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההצעה לדיון מחדש בתקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים) (תיקון), התשס"ח-2007 – 5

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה נתקבלה.

ההצעה לפתוח את התקנות לדיון מחדש נתקבלה.


במהלך השנה הקרובה יהיה דיון נוסף. אם נשתכנע שיש צורך לדחות שוב את הכניסה לתוקף של התקנות במתכונתן הקודמת, נדחה שוב. אנחנו לא אטומים למה שקורה בעולם ובארץ.

עכשיו הבנו. תודה.

שני תיקונים צריכים לבוא לידי ביטוי על-פי הצעת היושב-ראש.


התיקון הראשון הוא בתוספת הראשונה. החלק הראשון והשלישי בטבלה יישארו כפי שהם. בחלק השני, תישאר ההוראה לגבי מזגן מפוצל עד 3.5 קילו-ואט – יישאר ערך COP מזערי 3.30.

וגם מזגן חלון עלה.

מזגן מפוצל עד 3.5 קילו-ואט ומזגן חלון יישארו כפי שהם.

באשר ל-6 סוגי המזגנים שבאמצע: מפוצל בין 3.5-7 קילו-ואט, מפוצלים עיליים, מפוצלים רצפתיים, מתועלים עד 7 קילו-ואט, מתועלים בין 7-12 קילו-ואט ומתועלים בין 12-18 קילו-ואט – התאריכים יהיו 1 בינואר 2008 עד 31 בדצמבר 2008.

מ-1 בינואר 2009 ועד 31 בדצמבר 2010 הטבלה תחזור למה שמופיע בתקנות הקיימות.

אלא אם כן משרד התשתיות הלאומיות יביא הצעה לשינוי במהלך החודשים הקרובים, ונקיים על כך דיון נוסף.

גם בתקנה 3, בתיקון התוספת השלישית, צריך להכניס את התיקונים בהתאמה: המזגן המפוצל עד 3.5 קילו-ואט והמזגן מסוג חלון יישארו כפי שהם, ולגבי היתר התוקף יהיה עד 31 בדצמבר 2008.


אני מבקש שמשרד התשתיות הלאומיות יעביר לוועדה נוסח מתוקן.

מי בעד ההצעה לתיקון התקנות בנוסח שקרא כעת היועץ המשפטי של הוועדה? מי נגד?

הצבעה

בעד תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים) (תיקון), התשס"ח-2007, בנוסח המתוקן שהוקרא – 5

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות נתקבלו.

תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים) (תיקון), התשס"ח-2007 נתקבלו פה אחד בנוסח המתוקן.


תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15