PAGE
17
ועדת הכספים

8.9.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ח' באלול התשס"ח (8 בספטמבר 2008), שעה 11:10

העלאת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה

חברי הוועדה: אבישי ברוורמן – היו"ר

חיים אורון

זאב אלקין

אלחנן גלזר

אבשלום וילן

שלי יחימוביץ

יעקב ליצמן

שלמה מולה

אלכס מילר

אורית נוקד

ראובן ריבלין

רם בלינקוב, הממונה על התקציבים, משרד האוצר

רביב סובל, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

ריקי ארמן, אגף התקציבים, משרד האוצר

פרופסור מנחם מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות

דגניה כהן, דוברת ועד ראשי האוניברסיטאות

פרופסור אורי קורש, סגן יושב-ראש ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה

סטיב סתיו, מנכ"ל ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה

יובל לידור, ממונה תחום דוברות והסברה, המועצה להשכלה גבוהה

יעל סימנטוב, ממונה תחום תשתיות פיסיות ומחקריות, ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה

בועז טופורובסקי, יו"ר התאחדות הסטודנטים

איציק שמולי, מזכ"ל התאחדות הסטודנטים

אביגיל אייכן, מזכ"לית ארגון הסטודנטים
אפרת ברוסילובסקי, דוברת התאחדות הסטודנטים

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

העלאת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא העלאת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה. אני מבין שהנושא יעלה גם מחר במליאה.


מצב האוניברסיטאות הוא בעייתי.

מי ביקש את הדיון?

אני ביקשתי.

שאלה פרוצדורלית. אגב, אני בעד הדיון ואני רוצה לקיים אותו, אבל מה לוועדת הכספים ולנושא?

יש החלטה שאנחנו צריכים לקבל?

אני רואה שיש כאן רוח קרבית.

אדוני היושב-ראש לא הבין אותי. אני רוצה לדעת אם יש נושא ספציפי על הפרק.

חשבתי שמכיוון שאנחנו מעלים בוועדת הכספים כל כך הרבה נושאים חשובים שיש להם גם משמעות תקציבית וגם משמעות לסדר העדיפויות, נושא העלאת שכר הלימוד שיש לו התנגדות גורפת, גם של הסטודנטים בישראל וגם של תקציב האוניברסיטאות שיכולות למנוע את פתיחת שנת הלימודים, זה נושא מאוד מאוד חשוב. לכן זימנתי גם את הממונה על התקציבים באוצר, גם את ראשי האוניברסיטאות וגם את ראשי אגודת הסטודנטים כדי לדווח לנו על המצב המיידי.

זאת אומרת, אתה נגד העלאת שכר הלימוד.

אני אישית נגד.


רציתי שנשמע מה קורה בנושא הזה כדי שלפחות נלמד את הפרטים ונמנע מצב שיכול בסופו של דבר למנוע גם את פתיחת שנת הלימודים.

אדוני היושב-ראש, אם אנחנו דנים בנושא, נשמע באותה הזדמנות מה קורה עם תקציב ההשכלה הגבוהה?

בהחלט.

אני זוכר שלפני הרבה יותר מחודש, ראש-הממשלה התחייב שתוך חודש יוחלט בנושא והכספים יגיעו.

אני גם רוצה לדעת אם ישבו עם הסטודנטים.

אני פותח את הנושא לדיון.

מה גובה ההעלאה עליה מדובר?

6 אחוזים.

תודה רבה על הדיון. הנושא הוא כמובן לא רק שכר לימוד אלא הוא כל מצב מערכת ההשכלה הגבוהה, בפרט מצב אוניברסיטאות המחקר. כבר הייתה לי הזדמנות בוועדה הזאת בפורומים דומים להדגיש את המצב התקציבי החמור בו המערכת הזאת נתונה, מצב שבעצם לא מאפשר לנהל אותה בצורה סבירה, מצב שלא מאפשר לבנות את התשתית המחקרית, התשתית של הכשרת כוח אדם שהיא כה חיונית לעתידה של מדינת ישראל.


כולכם מכירים את הסיפור שבניסיון לפתור את הנושא הוקמה ועדה ציבורית בראשות בייגה שוחט שהמליצה המלצות שאנחנו באופן עקרוני אימצנו אותן והן נראו לנו סבירות מאוד אבל לדאבוני הגדול לא נראה כרגע – ואני מנסה להיות ריאלי – שהמלצות ועדת שוחט ככתבן וכלשונן אכן תתגשמנה. לכן אני חושב שחיוני שהבעיה של מערכת ההשכלה הגבוהה תיפתר.


הנושא של שכר הלימוד, כפי שהוא עולה היום, יחסית בכל הסיפור הזה הוא נושא חשוב מאוד אבל זאת החלטה פוליטית שמדינת ישראל צריכה להחליט כמה צריך לבוא מכיסם של הסטודנטים וכמה צריך לבוא בתמיכה ממשלתית. אתם יודעים שבעבר הבעתי עמדות בגין העלאת שכר לימוד ואני חושב שכרגע מה שאנחנו מבקשים הוא שתתקבל הכרעה שהמערכת הזאת, מערכת ההשכלה הגבוהה, יינתנו לה המשאבים הנדרשים על מנת שהיא תוכל לתפקד לפחות בשנה הקרובה. אני מקווה שבמהלך השנה הקרובה אפשר יהיה לבנות תוכנית רב-שנתית שתאפשר גם לחשוב על פיתוח.

לך בעצם לא משנה מהיכן יבוא הכסף.

לי לא משנה מהיכן מגיע הכסף. אני מבקש שתתקבל החלטה לספק את המקורות הנדרשים למערכת. ללא תקציב סביר לשנה הקרובה, זאת לא שאלה שאנחנו מעלים איזשהו איום, פשוט אי אפשר יהיה לפתוח את השנה. רבותיי, יש גבול. תפקדנו במשך שש או שבע השנים האחרונות שהיו שנים מאוד קשות. אני מאוד גאה בכך שעד לשנה האחרונה התקציב שלי היה – כל אחת מ-10 או 11 השנים האחרונות בהן אני בתפקיד – תקציב מאוזן אבל זה מתחיל להיות מעשה נסים. זה מעשה נסים של קיצוצים מסיביים, קיצוצים שפוגעים ברמה, זה מבוסס על כל מיני פתרונות אד-הוק, מבוסס על מכירת נכסים ודרכים שונות. יש גבול כמה אפשר לסמוך על הנס.

איפה עומד המשא ומתן?

אנשי ות"ת ידווחו על המשא ומתן. להערכתי אנחנו עוד לא נמצאים במגרש שנותן למערכת את המשאבים ויאפשר לה בקושי לפתוח את שנת הלימודים הקרובה. חלק מהבעיה הוא שכללי המשחק למשא ומתן הם כאלו שהנושא של שכר הלימוד, מחזיקים את המערכת כבת ערובה. כלומר, חלק מהחבילה שהאוצר מוכן כרגע להציע, וחלה התקדמות מסוימת במשא ומתן, חלק מזה מותנה באותה העלאה כאשר במונחים הטכניים, טרום וינוגרד, מינוס 26 אחוזים לטרום וינוגרד, מינוס 20 אחוזים. אנחנו לא רוצים להיות בני ערובה. אנחנו לא רוצים לשחק במשחק הפוליטי אלא אנחנו רוצים הכרעה ברורה שתיתן את המשאבים הדרושים למערכת. המערכת הזאת היא חיונית לקיומה ועתידה של מדינת ישראל וזאת בסך הכל מערכת שיש לה סיפורי הצלחה מרשימים מאוד בעבר וחשוב מאוד שסיפור ההצלחה הזה יימשך גם בעתיד. אני חושב שכרגע הנושא של שכר הלימוד הוא נושא שולי יחסית בכל הסיפור הזה והנושא הוא איך נותנים למערכת את המשאבים הנדרשים על מנת שהיא תוכל לתפקד בעתיד.

כמה כסף מהווים 7 האחוזים האלה?

כ-80 מיליון שקלים.

כמה זה עבור הסטודנט?

כ-1,000 שקלים.

כאן אנחנו נכנסים לסיפור של הצמדה למדד. יש כלל אחד שבכל ועדות שכר הלימוד, אלה שקבעו את שכר הלימוד, תמיד נקבע איזשהו סכום והסכום הזה היה צמוד מדד. זה מצטבר, ההצמדה למדד. המדד הוא יחסית גבוה השנה. ההצמדה למדד פלוס אותם ה-6 אחוזים מביאים את זה ל-1,000 שקלים.

ובלי המדד?

600 שקלים.

מדוע בעניין זה לא שיתפתם את הסטודנטים? בהתדיינויות, בהתלבטויות, בהכרעות, בקבלת ההחלטות? נגיד שאתם צודקים, אבל הייתה הסכמה מראש שהסטודנטים ישותפו בכל שאלה. לא הייתה הסכמה שכל מה שהם רוצים יתקבל, אבל שהם יהיו שותפים לדיונים ולהכרעות. האם זה דבר שהוא פסול מבחינת הלימוד האקדמי?

אתה פונה לכתובת הלא נכונה. אנחנו לא מקיימים את הדיון על שכר הלימוד. ההתחייבות לשתף את הסטודנטים בדיון על שכר הלימוד הייתה התחייבות של ראש-הממשלה בעקבות שביתת הסטודנטים בשנה שעברה ואנחנו לא הכתובת לעניין הזה. אנחנו בשיח עם התאחדות הסטודנטים ואפילו אתמול הייתה לנו פגישה.

זה הוחלט בלי להתייעץ עם הסטודנטים.

יש התחייבות משנה שעברה שלפני שתהיה החלטה ודיון על דוח ועדת שוחט, תהיה התייעצות מאחר שדוח ועדת שוחט כולל גם העלאת שכר הלימוד. הממשלה כרגע שמעה פעם אחת סקירה על ועדת שוחט, לא קיימה דיון וממילא גם לא החליטה בעניין הזה. לכן אנחנו בכלל לא נמצאים בסרט הזה אלא אנחנו במקום אחר לגמרי. הממשלה בעבר החליטה להגדיל את ההנחה מ-20 ל-26 אחוזים לתקופה קצובה שהסתיימה ולכן אין כאן שום בעיה של הבטיחו ולא קיימו וכיוצא בזה. יש ויכוח והוא ויכוח ראוי ולגיטימי על גובה שכר הלימוד, אבל הוא לא ויכוח על האם כן ניתנו הבטחות ולא קוימו וכיוצא בזה.

בפועל שכר הלימוד עולה.

זה ממש לא נכון.

חלק ניכר מהדברים שרציתי לומר כבר נאמרו על ידי פרופסור מגידור ואין טעם לחזור עליהם. אני אוסיף כמה משפטים על מנת להשלים.


כמובן ש-ות"ת מודאגת מאוד ממצב מערכת ההשכלה הגבוהה וזהו הדבר שהוא בראש מעיננו ותפקידנו. נושא שכר הלימוד לצערנו או לשמחתנו, תלוי איך מסתכלים על זה, הפך להיות נושא פוליטי של-ות"ת אין הרבה מה לומר. יש ל-ות"ת כמובן דעה וחלק מדעת ות"ת בא לידי ביטוי בדוח ועדת שוחט. מצב המערכת הוא לא טוב וכמובן שהדאגה שלנו נתונה בראש ובראשונה למצב המערכת. אנחנו גם מבינים היטב את עמדת הסטודנטים.

בצורה יותר בהירה, מה עמדת ות"ת?

בנושא הכללי העמדה באה לידי ביטוי בדוח ועדת שוחט כאשר ות"ת הייתה חלק מוועדת שוחט.

אתם בעד גידול תקציבי וזה ברור.

בעד העלאת שכר לימוד.

השאלה מה העמדה שלכם לגבי שכר הלימוד. אתם נייטרליים?

לא. הם בעד העלאת שכר הלימוד.

אנחנו בעד העלאת שכר הלימוד.

ל-ות"ת יש עמדה או ש-ות"ת בעמדתו של ועד ראשי האוניברסיטאות?

עמדת ות"ת היא שצריך להעלות את שכר הלימוד יחד עם מערכת של עזרה לסטודנטים.

מתי התקבלה ההחלטה הזאת?

ההחלטה כבר התקבלה?

ות"ת לא מחליטה על שכר הלימוד.


אני רוצה להוסיף דבר אחד והוא בתשובה לשאלה שנשאלה כאן, היכן עומד המשא ומתן שלנו עם האוצר. בדיונים האחרונים שהיו לנו עם האוצר בקשר לתוספות למערכת ההשכלה הגבוהה, בעקבות אי-מימוש המלצות דוח שוחט, נאמר לנו במפורש במסגרת המשא ומתן, שמתוך התוספת הזאת, במידה ולא יועלה שכר הלימוד הדבר הזה יבוא לידי ביטוי בתוספות במערכת ההשכלה הגבוהה. נמצאים כאן אנשי האוצר והם יכולים להשלים בנושא הזה.

מה אנחנו רוצים להשיג בתום הישיבה הזאת? נדמה לי שלא נשיג כלום.

תכף תהיה לי הצעה. כמו שאתה העלית בעבר נושאים חשובים, הנושא הזה, אם הוא לא ייפתר, לדעתי ימנע את פתיחת שנת הלימודים. עמדתי האישית, ואמרתי זאת גם בעבר וגם לוועדת שוחט, שאני מסכים לכל ההמלצות של ועדת שוחט להוציא אחת והיא העלאת שכר הלימוד לסטודנטים. לאחר מלחמת לבנון ולאור אי השוויון בארץ, גם בחלוקת ההון גם בחלוקת הכנסה, אני מבין ללבם של הסטודנטים. אני חושב שגם פוליטיקאים יותר מנוסים ממני שיושבים בממשלה או בתפקידים אחרים יודעים שאי אפשר יהיה להעלות את שכר הלימוד. לכן הבקשה שהייתה היא שיש להוסיף תקציב להשכלה הגבוהה ומיד כדי ששנת הלימודים תיפתח ולא להעלות את שכר הלימוד אלא להקפיא אותו לשנה-שנתיים ולהמשיך הלאה. הנושא עולה מחר לדיון גם במליאה ולכן חשבתי שיותר אנשים יביעו את עמדתם כדי שגם במשרד האוצר יבינו את זה כי ראש-הממשלה פחות או יותר אמר דברים בנושא. רציתי לקבל הבהרות איפה הדברים כדי שאנחנו נחזק את עמדתנו לקראת דיון שאולי נקיים אותו בקרוב.

שלא יתברר שיצטרכו קיצוץ רוחבי.

תכף זה יתברר. בכל מקרה שידברו עם הסטודנטים לפני כן.

הייתה התחייבות לסטודנטים וההתחייבות הזאת לא קוימה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על שהזמנת אותנו ועל שיזמת את הדיון הזה. בשנת 2001 הגיעו להסכמה, הממשלה והסטודנטים, על הפחתת שכר לימוד ב-50 אחוזים, מה שנקרא מתווה וינוגרד ולא השני אלא הראשון.

הפרה-ראשון.

מי היה אז ראש-הממשלה?

אהוד ברק.


לפני שנתיים החליטה ממשלת ישראל באופן חד-צדדי על הקמה של ועדה שנוגעת גם לשכר הלימוד וגם להשכלה הגבוהה כמכלול וזאת בלי שיתוף הסטודנטים. הסטודנטים אמרו מראש שדבר כזה לא יצא לפועל. גם אמרנו מראש מה יהיו תוצאות הוועדה, עוד לפני שהיא התחילה להתכנס ומה שאמרנו, זה מה שיצא בסופו של דבר. נכון להיום, כמו שטענו, כל מסקנות ועדת שוחט הן כרגע לא רלוונטיות והן לא עומדות על הפרק.


בשנה שעברה היינו במאבק של כמה חודשים שבשיאו הייתה השבתה של שנת הלימודים האקדמית למשך 45 ימים ובסוף המאבק הגענו להסכם - שחולק לכם עכשיו – עם ממשלת ישראל עליו חתומים ראש-הממשלה הנוכחי ושרת החינוך הנוכחית. בהסכם כתוב חד משמעית ש"לאחר הגשת המלצות ועדת שוחט שהוגשו כבר, טרם דיון בנושא בממשלה – למרות שהיה כבר דיון – תתקיים הידברות בין נציגי הממשלה לבין הנציגות הנבחרת של הסטודנטים. ההידברות תסתיים בהמלצות מוסכמות". לא הייתה אתנו שום הידברות. אני מייצג את הסטודנטים, אני נבחרתי ולא הייתה אתנו שום הידברות אלא החליטו באופן חד-צדדי על העלאת שכר הלימוד בשנה הבאה וזה לא ב-6 אחוזים אלא מדובר בביטול הפחתה של 6 אחוזים והעלאה של בערך 10 אחוזים בשכר הלימוד.

זה 600 שקלים לסטודנט.

זה קצת יותר מ-600 שקלים. זה 735 שקלים. על זה צריך עוד להוסיף את המדד של ה-4,8 אחוז, כך שההעלאה היא של יותר מ-1,000 שקלים לשכר הלימוד בשנה הקרובה. מערכת ההשכלה הגבוהה נמצאת בחוסר ודאות מוחלט. עד ה-14 בספטמבר יש לנו עוד שישה ימים ועד אז אנחנו צריכים לשלם את שוברי התשלום הראשון אבל אף סטודנט לא יודע כמה הוא צריך לשלם ובחלק מהמוסדות עוד לא נשלחו שוברים. לכן הדחיפות בקבלת ההחלטה והסנקציות שיכולות להיות על ידי הוועדה. אם לא תהיה איזושהי החלטה שמקפיאה או מורידה את שכר הלימוד לעומת שנה שעברה, זאת אומרת שהמצב הנוכחי קיים. זה אומר מבחינת הנהגת הסטודנטים, מבחינה פרקטית, העלאת שכר לימוד ואתם צריכים להבין שאתם מכריחים אותנו הסטודנטים לצאת עוד פעם למאבק בלתי מתפשר נגד מקבלי ההחלטות, נגד העובדה שיש הסכם שחתום עם ראש-הממשלה ושרת החינוך שלא עומדים בו, ואנחנו נאלץ לעשות מהלכים מאוד מאוד כואבים. זה אבסורד כי אנחנו לא מבקשים משהו שלא היה קיים קודם אלא אנחנו מבקשים שיעמדו בהסכמים שנחתמו אתנו ושיתחילו לדבר אתנו. לא נכנסים אתנו למשא ומתן.

משרד החינוך לא הגיע.

כמה עולה היום שכר לימוד לסטודנט לתואר ראשון?

בשנה שעברה שכר הלימוד היה 8,611 שקלים. אם יתקבלו כל הניסיונות של האוצר – ושוב, יש כאן ראש-ממשלה שלפני שבועיים הודיע שהוא מקפיא את שכר הלימוד, יש שרת חינוך שהודיעה שצריך להקפיא את שכר הלימוד והצעת חוק של חבר הכנסת אורון שמדברת בין השאר גם על הקפאת שכר הלימוד – שכר הלימוד יעלה לכ-9,700-9,800 שקלים לפני התשלומים הנלווים. ברור לכם שמבחינתנו הסטודנטים זה דבר שלא יכול לקרות ואנחנו לא ניתן לזה לקרות בכל הדרכים שאנחנו יכולים.


לוועדה הזאת יש את הכוח למנוע את זה. הוועדה הזאת דנה בתקציב, דנה בכל הסוגיות התקציביות והיא יכולה לזמן את שר האוצר, היא יכולה להתעמת אתו, היא יכולה למנוע העלאות של סעיפים תקציביים כאלה ואחרים. הכל בידי הוועדה הזאת.

התקציב בו אנחנו נדון, תחילתו בינואר.

נכון, אבל גם להכרזות שתכריזו עכשיו, אני מניח שיש להן השלכות.

אם המצב יימשך כך, שנת הלימודים לא תיפתח ואת זה אנחנו צריכים למנוע.

לא צריך לבלבל בין הפרשי ההצמדה, שזה דבר שנקבע בוועדות הקודמות וכולם יודעים את החשבון, אבל בלהט הדברים מתבלבלים. הסכום הצמוד לפי חודש יולי, כך זה נקבע בוועדות הקודמות, הוא 12,250 שקלים וזה הסכום הצמוד של מלוא שכר הלימוד שכאמור צריך להתחלק בין הסטודנט לבין השיפוי שניתן על ידי המדינה. המצב לפי הבנתנו כיום הוא כזה שבהיעדר החלטת ממשלה כלשהי, שכר הלימוד כרגע, שנקבע רק לגבי תשס"ח, נמצא בשיעור הפחתה של 20 אחוזים בלבד. ה-26 אחוזים הפחתה עם שיפוי מקביל מהאוצר ניתן על ידי החלטות חד-פעמיות מדי שנה ובשנה האחרונה על ידי הסכם חד פעמי ובחומר שחולק על ידי הסטודנטים רואים בסעיף 3 ששנת תשס"ח זו השנה אליה מתייחס ההסכם הזה ומעבר לזה אין לנו שום הסכם ושום קביעה לגבי גובה שכר הלימוד.


אנחנו מבצעים את החלטות הממשלה. לא הנחינו את המוסדות להעלות את שכר הלימוד ולא נעשה זאת עד שלא נקבל הנחיה ברורה כי אנחנו הרי לא קובעי מדיניות לגבי גובה שכר הלימוד אלא הממשלה עושה זאת. יחד עם זאת, כפי שאמר כאן סגן יושב-ראש ות"ת פרופסור אורי קירש, אנחנו מסכימים לעקרונות של ועדת שוחט ו-ות"ת גם אימצה את הדוח עליו חתם עם יושב-ראש ות"ת בזמנו. לצורך העלאת שכר לימוד, כפי שהיה בדוח וגם היה לפני כן, היה חוק הלוואות לסטודנטים שהשר האחראי עליו הוא שר האוצר שאמור היה לסייע במימון.


ה –6 אחוזים, ה-12,250 שקלים, אלה 735 שקלים.

גם בוועדת החינוך וגם בוועדת הכספים לא פעם העלינו את נושא תקציב של מערכת ההשכלה הגבוהה וכמובן את העניין של הפחתה בשכר הלימוד או העלאת שכר הלימוד או הקפאתו כאשר כל פעם זה בא בגרסה אחרת.


אדוני היושב-ראש, לפני שבוע או שבועיים, כאשר ממשלת ישראל הצביעה על התקציב, יום לפני כן שמעתי את שרת החינוך יוצאת בהודעה לסטודנטים ואומרת שיש סיכומים ויש התחייבויות ומחויבות לאותם סיכומים שהיו עם הסטודנטים וכי שכר הלימוד לא יעלה. אחר כך הסתבר שעומדים להעלות את שכר הלימוד ומעלים את הנושא להצבעה נפרדת בממשלת ישראל. שמעתי את ראש הממשלה מודיע שהוא עצמו עומד להכריע בעניין הזה. עדיין מתקיימים דיונים. מדובר על 250 אלף אנשים שנמצאים באי-ודאות ולא יודעים כמה הם עומדים לשלם וזה אחרי שלוש שנים בהן לא הייתה שנת לימודים מסודרת – גם מלחמת לבנון השנייה, גם שביתות המרצים והסטודנטים – ולסטודנטים לא הייתה אפשרות לעבוד בקיץ בצורה מסודרת וכך לחזק את עצמם מבחינה כלכלית. אני לא חושב שיש איזושהי דרך השנה לפגוע בשכר הלימוד. אני מצפה היום מהאוצר שקודם כל יודיע שכל עוד לא התקבלה החלטה סופית על ידי כנסת ישראל בקריאה שלישית לגבי תקציב המדינה, שיודיע חד משמעית לסטודנטים על שכר הלימוד המופחת. לא התקבלה החלטה – שכר הלימוד נשאר אותו הדבר כפי שהיה בתקציב שאושר בשנה שעברה.


אני פונה לאוצר ומבקש שגם אם תהיה החלטה – וכפי שנאמר קודם, החלטה פוליטית – לגבי שכר הלימוד, שזה לא יבוא מהתקציב של המוסדות להשכלה גבוהה כי בסופו של דבר אני חושב שיאמרו שאין בעיה, שכר הלימוד לא יעלה, אבל מי שיספוג את זה אלה יהיו המוסדות. גם זאת לא הדרך.


אני שמח על הדיונים שמתקיימים אבל כמו שאמרתי הגיע הזמן לקבל החלטות והחלטות צריך לקבל כאן. אני מקווה מאוד שהאנשים שהגיעו לכאן מטעם האוצר ושיודעים לבוא בהצהרות, אנחנו מחכים להצהרות הללו.

פרופסור מגידור בלשונו העדינה אמר שזה הכפתור אבל הבעיה הגדולה היא החליפה, אם הבנתי נכון את העברית שלך. אנחנו מתעסקים עכשיו בכפתור. יש את הסיפור של ה-1,800 מיליארד, יש הצעת חוק שעברה בכנסת, לא במקרה יש בה הקפאת שכר הלימוד משום שזה היה הבסיס להסכמה ואני מבין שה-80 מיליון שקלים הם חלק מכל ההתחשבנות שיש בה המון סעיפים שצריך להיות פרופסור למתמטיקה כדי להבין מה מעבירים לפה, מה התחייבו כאן, מה הזיזו לשם וכולי. אני לא חושב שכאן היום נקיים את הדיון הזה.


אני מאוד חושב – ומבחינה זאת טוב שהדיון מתקיים היום – ששנת הלימודים מתקרבת, מושכים את זה כרגיל לשעה האחרונה, אתם אומרים שהתקדמתם אבל לא הגעתם עדיין לסיכום, והנושא של שכר הלימוד הוא בן ערובה.


אני עוזב את כל הדיון הכלכלי. אני לא רואה את ממשלת ישראל הנוכחית – ואני אומר בגלוי, גם לא ממשלה אחרת – שבתאריך הזה של השנה, לא בגלל שראש השנה מתקרב אלא בגלל שדברים אחרים מתקרבים, הולכת לפתוח את המאבק על העלאת שכר הלימוד. אני לא רואה את זה. אתם חושבים אחרת, בסדר. יש לי גם עמדה אבל אני לא רוצה להתחיל להתווכח עליה. אני בטוח שלא יעלו את שכר הלימוד. אם כן, תוציאו את בן הערובה.


שנית, ובעיניי זה הדבר החשוב, תסיימו את המשא ומתן.

שיתחילו אותו.

לא אתכם. ברגע שלא מעלים את שכר הלימוד השנה, אתם לא צד למשא ומתן, עם כל הכבוד. החליפה היא ה-1,800 מיליארד ובתוך הסכום הזה, כמה יהיה השנה, כמה יהיה פרוס, מה על חשבון מה, מה על חשבון חובות עבר, מה על חשבון חובות עתיד וכולי. הרי כולם משחקים במספרים האלה. המשא ומתן הזה לא יתנהל עכשיו כאן ולפי דעתי אם מקבלים את העמדה שבשנת תשס"ט שכר הלימוד יעלה רק בגובה המדד, זאת אומרת שהוא יהיה מינוס ה-600 עליהם מדברים כאן, על זה צריך לגמור ולהמשיך את כל המשא ומתן הזה שזאת נקודת מוצא. צריך לתת להם לדעת איך הם פותחים את שנת הלימודים הבאה כי אחרת לא תיפתח שנת הלימודים. כאשר תחזור הכנסת מהפגרה אנחנו נעלה לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ה-1,800 מיליארד.

יהיה פלט.

בכל מקרה יהיה פלט. היות שהם לא מקבלים את הגישה, אם תהיה תוספת, יכול להיות שימרחו את זה לשנת התקציב הבאה, זה יהיה בתוך הסיפור. אני לא מאלה שחושבים שיש תוספות ולא יהיו להם מקורות. גם אם זה יהיה 400 או 300 מיליון השנה, אלה המספרים פחות או יותר, תוספת להשכלה הגבוהה בגלל סיבות אלה ואלה, בלי שוחט ובלי שוחט, אלה סדרי הגודל בהם מדברים. זה יצטרך לבוא מאיזשהו מקום ושכר הלימוד הוא מרכיב בתוכם. מי שמאמין שהוא יכול להוריד את הסכום הזה ב-80 מיליון שקלים שהסטודנטים ישלמו בשנה הזאת, שיהיה בריא, אבל אני לא מאמין בזה. נעזוב עכשיו את הוויכוח העקרוני אתי, ואני נגד העלאת שכר הלימוד, מה עוד שכל המנגנונים התומכים בשכר הלימוד שמדברים עליהם כמו הלוואות ארוכות טווח וכל הדברים הללו, הם דיבורים ששום דבר בינתיים לא יוצא מהם.

אני חושב שהסאגה הזאת שוועדת הכספים לא בפעם הראשונה נזקקת לה היא אחת מהכישלונות הגדולים של הממשלה הזאת. מה שקורה כאן בסיפור של המלצות ועדת שוחט והסיפור של שכר הלימוד הוא אחד הנושאים, זאת דוגמה בולטת לאימפוטנציה שלטונית מובהקת. דוח ועדת שוחט הוגש ביולי 2007, ההסכם עם הסטודנטים נחתם כמו שכולנו זוכרים עוד קודם לכן תוך אמירה מאוד ברורה שברגע שהמלצות ועדת שוחט מונחות על השולחן, הממשלה נכנסת למשא ומתן עם הסטודנטים בנושא של גובה שכר הלימוד, וברגע שמשא ומתן זה מסוכם תוך פרק זמן קצר, הדוח מונח על שולחן הממשלה ומגיע לאישור. אני מזכיר לכולנו שאפילו מונה שר מיוחד לניהול משא ומתן עם הסטודנטים, המשנה לראש-הממשלה, חיים רמון, שלדעתי עד היום הוא מחפש את הטלפונים שלכם כדי לפתוח במשא ומתן. הממשלה פחדה מהנושא הזה כמו מאש. היה כאן תפוח לוהט, אף אחד לא רצה באמת להיכנס ולחתוך כי זה לא נעים והרי כולנו מבינים שמצד אחד בלי פתרון לסוגיית שכר הלימוד לא ניתן לקדם את דוח ועדת שוחט ומצד שני זה מאוד לא פופולרי לומר שאני לא מוריד שכר לימוד אלא מקפיא אותו ואפילו חד וחלילה מעלה.

לכן דחו ודחו ואנחנו עברנו כאן שנת לימודים שלמה. אני מזכיר לכולנו שהייתה התחייבות ברורה של הממשלה לאוניברסיטאות ששנת הלימודים הקודמת, שכבר הסתיימה, הייתה צריכה להיות כבר תוך כדי ביצוע דוח ועדת שוחט. אנחנו מגיעים לפתיחה של שנת הלימודים החדשה ולצערי אני כמעט מוכן לחתום לך שגם הפעם תיכנסו לשנת לימודים ודוח שוחט לא יהיה מאושר כי עוד לא התחילו את המשא ומתן הזה. צודקים הסטודנטים. כל מי שקורא בסיכום עם הממשלה, כל נושא שכר הלימוד מרגע הנחת המלצות ועדת שוחט, כתוב כאן במפורש שיהיה דיון עם הממשלה. ההמלצות הונחו לפני שנה ולכן אין שום סיבה לממשלה לא להיכנס כבר לפני שנה למשא ומתן עם הסטודנטים, למצות אותו, להגיע לסיכומים ולאשר את הדברים. אני מזכיר לכולנו שרק לפני חודש וחצי, כאשר היינו צריכים בכנסת להצביע על חוק של חבר הכנסת אורון, הבטיח ראש הממשלה לקבוצה גדולה מאוד של חברי כנסת מהקואליציה, שהתלבטו איך הם יצביעו, שהוא מתחייב שתוך חודש הנושא הזה יבוא על פתרונו והממשלה תצביע ותאשר את ההמלצות ותקציבים של ההשכלה הגבוהה. אני מברך עכשיו על הרגע שבכל זאת החלטתי להצביע בעד החוק ולא להאמין להבטחה הזאת כי כמו שאנחנו רואים עבר יותר מחודש וחצי והנושא נשאר עדיין היכן שהוא היה.

אדוני היושב-ראש, אני מציע שהוועדה תצא בדרישה חד-משמעית לממשלת ישראל – משרד האוצר הוא לא הכתובת היחידה – כדי שבפרק זמן מיידי, עוד לפני תחילת החגים, תמצה משא ומתן עם הסטודנטים ותקבל את ההחלטות לגבי מימון ההשכלה הגבוהה כי אחרת שנת הלימודים הקרובה תרד לטמיון כי אני לא רואה את המוסדות פותחים אותה אם שום דבר לא יתקדם.

אני חושב שקודם כל ועדת הכספים צריכה לדרוש מהממשלה לקיים את ההסכם כי הסכמים מקיימים. יש הסכם חתום עם הסטודנטים וצריך לדרוש לקיים אותו. אני חושב שצריך לדרוש מהממשלה לאפשר את פתיחת שנת הלימודים ללא שום תקלה. זאת אומרת, כל עיכוב או כל השבתה יגרום לנזקים למערכת ההשכלה הגבוהה ולסטודנטים. כמו שמערכת החינוך היסודית והעל-יסודית נפתחה בצורה ראויה, גם כאן צריך להבטיח שזה יהיה כך.


מבחינת שכר הלימוד, אני בין אלה שדוגלים שצריכה להיות דיפרנציאציה בין סטודנטים במעמד כזה או אחר. אני לא חושב שצריכה להיות מקשה אחת של שכר לימוד לכל הסטודנטים כי זה לא צודק, זה לא ערכי, זה לא מוסרי. צריך להיות איזשהו קריטריון שמאפשר שמי שהוא בעל יכולת, יכול לממן ומי שלא יכול, שהמדינה תשתתף. זה דבר שגורם לצדק, אבל כל התהליך הזה צריך להיעשות מול הנהגת הסטודנטים, בהידברות ולא בכיפוף ידיים.


אנחנו צריכים לקרוא לממשלה לממש הסכמים ולהיכנס מיד למשא ומתן עם הסטודנטים כדי להבטיח את פתיחת שנת הלימודים.

בדרך כלל עמדותיי כעמדותיו של חבר הכנסת מולה אבל הפעם אני חולקת עליו. אני חושבת ששכר הלימוד לא צריך להיות מדורג. אני לא חושבת שסטודנט צריך לעמוד במבחן עוני כדי שהמדינה תשתתף בשכר הלימוד שלו. אני חושבת ששכר הלימוד במדינה מתוקנת ונאורה צריך להיות נמוך לכל וזמין לכל ולהיות שירות ממלכתי ממדרגה ראשונה כמו שיש בריאות לכל וכמו שיש חוק חינוך חובה לכל כי זה בדיוק ההבדל בין מדינת סעד לבין מדינת רווחה מודרנית. במדינת רווחה מודרנית ההשכלה האקדמית היא יסוד בסיסי בחייה של החברה. גם מי ששייך למעמד הביניים – ואני מניחה שהסטודנטים שיושבים כאן הם אנשים שבאים ממשפחות לא עניות מאוד – לא צריך להוכיח את עוניו כדי ליהנות משכר לימוד מדורג ובטח לא אחרי שסיים שירות צבאי מפרך והקדיש כמה שנים לחברה הישראלית.


עניין המשא ומתן ושיתוף הסטודנטים בו, יש שיתוף של סטודנטים במשא ומתן ובעיניי הוא שערורייתי. אגב, אני לא חושבת שהסטודנטים צריכים להיות שותפים במשא ומתן רק אם תהיה העלאה בשכר הלימוד. היה ניסיון כזה לעשות הפרד ומשול גם בפאזה הקודמת כאשר הנושא עלה במלוא עוזו בהפגנות שעשיתם וניסו לקנות את השקט התעשייתי שלכם ולומר לכם שאתם לא תיפגעו, אצלכם לא יעלו את שכר הלימוד, אתם רק דור א' ובדור ב' כבר יפגעו. אתם יושבים כאן לא כנציגים של הסטודנטים כאן ועכשיו אלא כנציגי הסטודנטים לדורותיהם, גם מי שהיה וגם מי שיהיה. יחד עם זאת, זה לא אינטרס שלכם אלא זה אינטרס ראשון במעלה של מדינת ישראל וצריכה להתקבל כאן החלטה שהיא מאוד דרמטית ודורשת אחריות והיא דורשת פותנטיות של ממשלה, וכאן אני מזדהה עם הדוברים הקודמים כי אין פותנטיות כזאת וכמו שיש קופסא לביטחון, יכולה להיות קופסא גם להשכלה כי ההשכלה הגבוהה בישראל היא באמת יעד ראשון של החברה הישראלית ובלעדיה אין לנו תקומה בכלל. זאת לא איזו טובה שעושים לסטודנטים.


לגופו של עניין. הישיבה הזאת היא חסרת תכלית לחלוטין. אנחנו מאוד רוצים שתאהבו אותנו ושתחשבו שאנחנו חברי כנסת טובים ופועלים עבורכם, אבל לא יצא מהישיבה הזאת דבר.


שני דברים צריכים לקרות כאשר הדבר האחד הוא שההצעה של חבר הכנסת אורון תעלה, ואני חתומה עליה, והדבר הנוסף הוא שבתקציב 2009, בדיוני התקציב לשנת 2009 מובא כאן לאישור הוועדה, תוגש הסתייגות אם חלילה תהיה פגיעה בשכר הלימוד – שתוסיף את הסכום שנגרע משכר הלימוד - ואז תבחנו מחדש את חברי הכנסת איך הם מצביעים על ההסתייגות הזאת. כלומר, איך האצבע עובדת ולא איך הפה עובד. זה יהיה המבחן האמיתי ואני מקווה שנצליח בו.

אני גם מציע שהנושא של חוק ההסדרים והדיפרנציאציה יובא לוועדה.

אני דווקא רוצה לומר לכם חבריי הסטודנטים שתהיה תוצאה לישיבה הזאת בטווח היותר ארוך כי אני חושבת שכל חברי ועדת הכספים פחות או יותר רובם מאוחדים בדעה שהסכמים צריך לכבד, שצריכים לשתף אתכם ונכון יהיה לא להעלות את שכר הלימוד, בסופו של דבר כאשר יושבת הנציגות הבכירה של האוצר ויודעת גם שהיא צריכה את ועדת הכספים, היא תתחשב בדברים האלה.

אני לא חושב כך.

בוא נחכה ונראה. יש גם תקציב, יש גם העברות. לכן מצאתי לנכון להעיר את ההערה הזאת.


אני כמובן תומכת בפתיחת שנת הלימודים במועד. נראה לי שאם באמת לא תתקבל החלטה, או החלטת ממשלה או שתתקבל החלטה על ידי האוצר, שלא להעלות את שכר הלימוד השנה, אנחנו ניכנס לשביתה. אני חושבת שזה יהיה חמור. יש כאן מסר שלילי מאוד לציבור הסטודנטים שרובם באמת שירתו ומשרתים בצבא. אני לא רוצה לחזור על כל האמירות של בריחת מוחות, אבל אני רוצה לומר כאן בוועדת הכספים שאני חושבת שלימודים זאת השקעה לטווח ארוך ואני חושבת שאם מדברים באמת על ההון האנושי ועל חינוך, צריך גם ליישם את זה במעשים.


כמי שקיבלה פניות ציבור ממספר סטודנטים, אני יכולה לומר, אפילו לגבי האוניברסיטה העברית בירושלים, שהתבקשו הסטודנטים, כאשר באו להירשם, לחתום על איזשהו מסמך שבו הם מתחייבים לשלם את כל שכר הלימוד, גם אם תהיה שביתה. אני חושבת שמצד אחד כאשר האוצר פועל כפי שהוא פועל והאוניברסיטאות, למרות שאני מבינה אותן כי בעצם לא נמצא פתרון לתקציב שלהן, מי בעצם בסופו של דבר מוצא את עצמו כבן ערובה ונפגע, זה ציבור הסטודנטים. לכן אני חושבת שאין מקום לסעיף כזה.

אני קורא כאן את סעיף 3 בהסכם בו נאמר: "בשנת הלימודים תשס"ח, שכר הלימוד יהיה כשכר הלימוד בשנת הלימודים תשס"ז". על זה חתומים ראש הממשלה ושרת החינוך.

זה היה לפני שנה.

כל עוד אין החלטה אחרת בשאלת שכר הלימוד, באיזה זכות יש למישהו להוציא שוברים?

זה כתוב כאן לגבי שוחט. תקראו את הדברים.

כתוב כאן שההידברות תסתיים בהמלצות מוסכמות.

לגבי שוחט.

על ההסכם הזה חתום ראש הממשלה. אין לכם שום סמכות חוקית לומר להוציא תלושים עם כמה אחוזים מעבר למה שכתוב כאן. אני לא משפטן, אבל כך אומר השכל הישר.


אני אומר יותר מזה. אתם חסרי אחריות. אתם בסך הכל פקידים. ממשלת ישראל היא חסרת אחריות בצורה קיצונית. פרופסור ברוורמן, אתה ישבת אתי בוועדת תקציב הביטחון לאחר מלחמת לבנון שם שאלתי את סגן מפקד חיל האוויר ואת ראש אגף תכנון איך קרה ששיגרתם
במלחמה הזאת כמות אדירה של פגזים ואתם טוענים שעלו 11 מיליארד. אמרו: עשינו טעות גדולה. הם הודו בטעות. ביקשו 11, אישרנו 7,8 מיליארד. מה עשינו? פתרנו את הבעיה. חבר הכנסת בנימין נתניהו בחוסר אחריות קיצונית הוביל מערך קיצוץ שהכניס את מערכת ההשכלה הגבוהה למצב שהיא לא יכולה לצאת ממנו.


יש כאן חבר כנסת אחד, להוציא חבר הכנסת ליצמן, שחושב שמערכת ההשכלה הגבוהה איננה שקולה לחיל האוויר ולמערכת הביטחון? שהביטחון הלאומי של מדינת ישראל בטווח הארוך תלוי בהשכלה הגבוהה לא פחות מאשר במערכת הביטחון? עם כל הכבוד לממשלה, אני שואל באיזה זכות אתם לא פותרים את הבעיה. 1,8, 2 מיליארד, זה לא 7,8 מיליארד אלא זה רבע ממה שהיה לאחר מלחמת לבנון. זאת בדיוק הסיטואציה. עם מה אתם משחקים כאן? זה נמאס, זה חסר אחריות וטועה חברת הכנסת יחימוביץ. כן, צריך כל שבוע לתת פטיש בראש כדי להזכיר לממשלה מה הן העדיפויות ואיך מדינה נורמלית מתנהלת.

אני שמח שחבר הכנסת וילן יודע בדיוק מה אני חושב על החינוך וההשכלה הגבוהה. תירגע. חינוך זה חינוך והוא לפני הכל.


פעם אמר לי חבר הכנסת אברהם שפירא זיכרונו לברכה שבמדינה אחרי שחותמים הסכם, מתחיל משא ומתן.


אם באמת רוצים חינוך, גם אם תתקיים שביתה למשך שבוע אחד, זה הורס כל חלקה טובה של חינוך. ברור שצריך לעשות הכל כדי למנוע שביתה.


אני לא יודע מה בדיוק החליטה ועדת שוחט אבל ברור דבר אחד והוא שלפי המצב הכלכלי היום, גם בשכבות הביניים, אסור להעלות את שכר הלימוד. לכן אני אתמוך בכל דבר, בניגוד למה שחבריי חשבו, ואני מניח שהדברים אמורים גם לגבי הישיבות.

אני רוצה להסביר מספר דברים לגבי דוח ועדת שוחט. על פי המלצות ועדת שוחט שכר הלימוד צריך לעלות לבערך 15 אלף שקלים. מאחר שזאת העלאה משמעותית שיש אתה שינוי דרסטי, עליה דובר שיהיה משא ומתן או לפחות דיבור. אנחנו לא בסרט הזה מהטעם שהגורם היחיד שמעונין היום ליישם את דוח ועדת שוחט ככתבו וכלשונו זה משרד האוצר. שוב אני חוזר על זה ואומר שהגורם היחיד שמעונין ליישם את דוח ועדת שוחט ככתבו וכלשונו זה משרד האוצר.

אתה מדבר בשם ות"ת?

עד עכשיו לא שמעתי פעם אחת אפילו באופן פורמלי, כולל לא בישיבת ממשלה, את ות"ת אומרת שהיא רוצה ליישם את דוח ועדת שוחט ככתבו וכלשונו.


הדבר השני. מי שאומר שהוא בעד דוח ועדת שוחט להוציא את סעיף א' ולהוציא סעיף ב', הוא מאחז עיניים בכל הכבוד. בדוח ועדת שוחט יש מקורות ויש שימושים ואי אפשר לומר שאני ממליץ ליישם את כל השימושים ללא המקורות, אלא אם כן הוא אומר שהוא רוצה לפרוץ עוד יותר את תקציב המדינה או את שכר הלימוד וכיוצא בזה.


הדבר השלישי, וזה חשוב לי שתדע במיוחד חברת הכנסת יחימוביץ ואני אומר את זה כאב לילד גם באוניברסיטה ולילדה במכללה. שכר הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות הוא אחת ההוצאות הכי רגרסיביות במדינה והכי לא צודקות. נכון שיש סטודנטים שידם לא משגת או לחילופין שהם מאוד מתקשים לשלם אבל באופן כללי – ואני עושה הכללה שהיא חשובה כדי שתביני את הרעיון כאן – השכבות הלומדות באוניברסיטה נמנות על השכבות היותר גבוהות בעלות ההכנסה היותר גבוהה גם בפועל וגם בפוטנציאל. לכן המשמעות היא שכאשר אתה מסבסד את הדבר הזה, אתה מעביר הטבה לשכבות החזקות ובהגדרה – לא משנה כרגע מה יהיה גובה התקציב – זה הולך על חשבון צרכים אחרים.

זה הוויכוח העקרוני.

קח מהם יותר מס הכנסה ותפתור את הבעיה.

זה ויכוח אידיאולוגי וזה לא משהו שאתה מסביר לי ואני אבין. אני מבינה אבל השקפת העולם שלי שונה משלך.

אני מכבד את השקפת העולם שלך.

אגב, גם חוק חינוך חובה חינם הוא רגרסיבי.

נכון.

יש הורים עשירים שיכולים לשלם שכר לימוד על בית ספר יסודי.

זאת השקפת עולמך ואני מכבד אותה אבל אני רוצה שתביני את הלקונה כאן. ההשוואה ללימודי חובה היא בעייתית כי לימודי חובה נגישים לכולם וכאן זה לא נגיש לכולם.

אבל אנחנו לא דנים על הצעת האוצר לסבסוד דיפרנציאלי אלא אנחנו דנים האם יש סבסוד או אין סבסוד.

יש.


לצערי לא הסטודנטים, לא המרצים שמשום מה ביקשו לא לקיים את הדוח אלא אם כן מגיעים אתם להסכם נפרד, ולא חלק מהאוניברסיטאות, תומכים בדוח הזה. לכן הוא כרגע לא עומד לביצוע. לכן ההסכם הזה שחבר הכנסת וילן קרא ממנו הוא לא בתוקף והוא לא רלוונטי.

לדעתי מה שנחתם שם זה אחרי ההסכם. זה היה אחרי השביתה.

זה היה על רקע יישום דוח שוחט.

אבל זה היה אחרי השביתה.

אני ציפיתי שמר טופורובסקי יספר לכם שהוא היה אצלי אתמול ושוחחנו בעניין הזה. את זה משום מה הוא שכח לומר כי הוא אמר שלא פגשו אותם ולא דיברו אתם.

אתמול ישבנו.

מאחר שלא ניתן ליישם כרגע את דוח שוחט, אנחנו מנהלים דיונים עם ות"ת על מנת להגיע להסכם חד-שנתי.


חבר הכנסת אורון, לא יעזור כלום, אני לא מתרגש מזה שלוחצים עלי ובגלל זה אני אתחיל לפתוח את הכיסים. להם נדמה שהם יבואו לכאן פעם בשבוע או פעם בשבועיים וכתוצאה מהדיונים האלה אנחנו נכתוב להם עוד ועוד שיקים.

גם אנחנו חושבים כך.

אתם יכולים לחשוב. זה בא על חשבונך. אתם יודעים על מה מדובר.

על חשבון הישיבות.

הסכם שכר, הם לא סופרים בתוספות.

בייגה אמר את זה כאן. הוא אמר שזה לא בחשבון.

אם בייגה הוא האורים ותומים או הוא הוריד את התורה מסיני, תיישמו את כל בייגה. כשנוח לכם, בייגה אמר, וכשלא נוח לכם, בייגה לא אמר. 450 מיליון שקלים לא נספרים בתוספות אלא זה בא מהקדוש ברוך הוא. אגב, ההסכם, חלק מהפרטים שלו גם סותרים את המלצות שוחט ואני אומר לכם למה, כי הוא נתן עדיפות למרצים הוותיקים על חשבון המרצים החדשים, וזה בניגוד להמלצות שוחט.

אתה אישרת את זה.

אם אני אישרתי, זה בסדר. דברים אחרים, זאת דעתי והיא לא רלוונטית. כל אחד בורר לו מוץ מהתבן.

להכניס את זה לתוך ועדת שוחט, זה לא היה שם.

זה לא עניין להכניס את ועדת שוחט. יש כאן תקציב. יש פה בעיה תקציבית. לכן, אם ישבו וינהלו משא ומתן, במונחים משפטיים קוראים לזה בין קונה מרצון לבין מוכר מרצון, יהיה הסכם. אם למישהו נדמה שבצורה בריונית הוא יגמור הסכם, לא ילך לו.

אני רוצה לסכם את הדיון.


אני חושב ששמענו את עמדתו של הממונה על התקציבים. בסופו של דבר, הממונה על התקציבים, שהערכתי אליו וגם של רבים אחרים היא גבוהה מאוד, לא קובע מדיניות. אני חושב שממשלת ישראל עושה טעות חמורה – ואמרו את זה חבר הכנסת אורון ואחרים – בנקודה שהיא לא מעבירה תקציב עכשיו, ואני עוזב את ועדת שוחט שכרגע לא תיושם מיד מכיוון שלא יעלה שכר הלימוד. אי מעבר התקציבים האלה פוגע בהשכלה הגבוהה מכיוון שגם אין תקנים, אנשים לא באים, והוויכוחים כאן הם דרמטיים. לכן הנקודה היא מאוד מאוד פשוטה. ממשלת ישראל הנוכחית שראש הממשלה התחייב שהוא יפתור את הבעיה הזאת, אני קורא – גם בשם חבר הכנסת ליצמן אבל בשם רוב חברי הוועדה – להוסיף תוספת תקציבית להשכלה הגבוהה ולא להעלות את שכר הלימוד.


כשאני באתי להתווכח על ה-2,5 אחוזים במקום ה-1,7 ורם יודע שהתקציב משנת 2007 ו-2008 עלה ב-3,2 אחוזים – זאת אומרת, 1,7 אחוז ה-4 מיליארד שקלים פלוס שתי הקופסאות – ועכשיו בתקופה של האטה כשמעלים גם שער ריבית להילחם באינפלציה, התקציב עולה לא ב-1,7 כי את הקופסאות הורידו ב-1,5 אלא הוא עולה בפי 0,2 אחוז.

לא, ה-0,2 הוא ההתנתקות בתקציב שיש התחייבות.

לכן התקציב לא עולה בכלל בתקופת האטה. לכן לא רק שזה לא נכון מבחינה פיסקלית אלא גם במצב הזה כאשר לא מעלים בכלל תקציב, כאשר מישהו ייבחר וירצה להקים ממשלה, יצטרך לפתור את הבעיות של ההשכלה הגבוהה ואני בטוח שהוא יפתור אותן. עם כל הערכתי לרם, זאת החלטה של הממשלה ואי פתיחת שנת הלימודים זה עוד איתות שאנחנו גם פוגעים לא רק בסטודנטים אלא במרצים הצעירים.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10