PAGE
6
ועדת הכספים

8.9.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ח' באלול התשס"ח (8 בספטמבר 2008), שעה 12:00

ערבות מדינה לאשרא – החברה הישראלית לביטוח יצוא בע"מ

חברי הוועדה: אבישי ברוורמן – היו"ר

חיים אורון

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

יעקב ליצמן

שלמה מולה

ראובן ריבלין

עמי לנדאו, המשנה לחשב הכללי, משרד האוצר

אילנית ורנר, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

ארנון איקן, מנכ"ל אשרא, החברה הישראלית לביטוח יצוא בע"מ

עו"ד גלעד מורביץ, היועץ המשפטי ומזכיר חברת אשרא, החברה הישראלית לביטוח יצוא בע"מ

רפי ברנדר, מינהל סחר חוץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

ערבות מדינה לאשרא – החברה הישראלית לביטוח יצוא בע"מ

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא ערבות המדינה לאשרא, החברה הישראלית לביטוח יצוא בע"מ.

מדינת ישראל, כמו שאר מדינות העולם, כל מדינות ה-OECD, מבטחת את סיכוני סחר החוץ, בעיקר הסיכונים הפוליטיים שהיצואנים שלנו נאלצים לקחת כאשר מבצעים עסקאות ברחבי העולם.


אנחנו למעשה מבטחים את הסיכון שיצואן יעשה עסקה עם מדינה נניח באפריקה, יחתום על הסכם, יספק ובזמן מועד קבלת התשלום הממשלה מסיבותיה תחליט שהיא למשל מלאימה את החברה, מפירה את ההסכם והיו דוגמאות כאלה באקוודור ובמקומות אחרים בעולם, כך שאת אותו סיכון ממשלת ישראל לוקחת כראייה לעידוד היצוא כי זה סיכון שבנק לא יודע לתמחר אותו.

באיזה מקומות?

יש לנו בכל דרום אמריקה, באפריקה, בסין, בוייטנאם ויש גם חריגים באירופה ובארצות-הברית אבל אלה לעסקאות מאוד מאוד חריגות ומועטות. בעיקר זה היצוא למקומות בהם הסיכון הוא גבוה ושם לא ניתן להשיג ביטוח מהסקטור הפרטי. מדובר גם בעיקר בעסקאות ארוכות טווח, מעל שנה, כי עד שנה יש לשוק הפרטי פתרונות ברוב המקרים וגם במקרים שגם שם אין פתרון, אנחנו נותנים את הפתרון.


סך הסיכון שהממשלה מוכנה לקחת הוא 700 מיליון דולר. למזלנו היצוא הצליח ואנחנו נאלצים להגדיל את הסיכון. יש יותר עסקאות.

יש פחות סיכונים. אם יש סיכונים, זה לא נקרא הצלחה.

הדבר הראשון שאתה לומד בניהול סיכונים, הוא לפזר את הסיכון. ככל שתעשה יותר עסקאות, הפיזור עולה והסיכון יורד.

בקיצור, אתה רוצה ערבות.

נכון.


סך החשיפה של המדינה היום בגין העסקאות האלה הוא כ-450 מיליון דולר. יש עסקה מאוד גדולה של חברה ישראלית, עסקת יצוא באזרבידג'אן שמצורפת לחומר שקיבלתם בסך של חשיפה למדינה של כ-300 מיליון דולר.

איזו חברה?

חברת שיכון ובינוי. החשיפה הזאת עומדת להתממש על פי הודעת החברה ועל פי הודעת אשרא בזמן הקרוב ולכן על מנת לאפשר קיום המשך עסקאות יצוא, אנחנו באים לכאן לבקש הגדלה של ערבות המדינה מ-700 מיליון דולר למיליארד דולר.

זה פר עסקה?

לא, זה לא פר עסקה אבל גודל העסקה הזאת הוא חריג.

האם הערבות עליה אתם מדברים עכשיו, היא חלק מתוכנית ממשלתית לעזור בגלל ירידת הדולר? או שזה משהו נפרד.

לא. זה לא חלק מתוכנית אלא זה חלק מעבודה שוטפת שלנו במנגנון קיים. יחד עם זאת, בגלל המצב לא שיחקנו בדיוק כמה החשיפה גדלה ולפי זה עשינו, כי אם היינו משחקים, היינו צריכים להגדיל את הערבות רק ב-160 מיליון דולר לפי המתמטיקה אבל הגדלנו ב-300 על מנת לאפשר ליצואנים לעבוד חופשי בתקופה כזאת.


אשרא היא זאת שעושה את הביטוח וכנגד זה יש ערבות מדינה.

זה מאה אחוזים בבעלות המדינה?

כן.

בטווח הקצר היא מופרטת לגמרי?

בטווח הקצר מופרטת לגמרי, למעט מצב של כשלי שוק כאשר בא יצואן עם עסקה ואומר שלא הצליח להשיג את זה בשוק הפרטי, ואז המדינה נכנסת ומבטחת.

עד איזה ווליום?

אין מגבלה של היקף. בודקים בסך הכל כל עסקה לגופה. אין מגבלה של סך חשיפה.

כל פעם בודקים כל עסקה לגופה?

בתוך אשרא יש הליך חיתום שלם כמו בכל חברת ביטוח.

לא כל חברה קטנה.

כל חברה עוברת כל עסקה. באשרא יש את אנשי המקצוע שהם רואים את מצב העסקה בחברה וממליצים.

אני לא יכול לשבת כאן כי זה ניגוד עניינים.

לפי מה שכתבתם כאן, לא היה צורך בהגדלת תקרת האשראי כי מספיק רק להאריך את המועד. ה-700 מיליון צריכים להספיק. זה מה שאמרת עכשיו.

לא. אני אומר שאם מוסיפים את ה-300 מיליון דולר של העסקה החדשה, המשמעות היא שלא נוכל לאשר עסקאות חדשות כי נגיע ל-700.

אבל הערבויות יורדות.

הן לא יורדות בקצב של 300 מיליון דולר בתוך חודש.

ה-300 שאתה מוסיף לא קשורים ל-300 של העסקה. אלה שני דברים שונים.

זה טריגר.

אני שמחה שאתם כותבים כאן שהחברה תגבה פרמיה בגין הערבויות שהיא מעמידה ותשלם עמלה למדינה. מה שחסר לי, כאן אתם כותבים שסכום אשראי מבוטח כולל את מימון הפרמיה, 15 מיליון דולר, ואיזה אחוז זה מהעסקה? זה מה שאשרא גובה מהלקוח?

נכון.

וזה צריך להיות מופקד אצלם. איפה המדינה רושמת את הסיכון שיש לה? אני מתנגדת להשוות לתקציב המדינה האמריקאי, אבל יש מצבים בהם גם אני נעזרת בזה. שם רושמים בתקציב סכום שאומר שזה עבור כיסוי הערבויות האלה, כי גם האמריקאים נותנים את הערבויות. כולם נותנים. הרמס נותן, ו-OECD נותן, והאמריקאים נותנים אבל רושמים בתקציב סכום מסוים. קורה שערבויות עלולות להתממש, ואם כן, מאיפה תשלם?

שני חלקים לתשובה. במאזן המדינה יש ביאור שמציג את סך חשיפות המדינה בגין ערבויות המדינה. במקרים בהם אנחנו חושבים שהערבות היא מסוכנת יותר – דרך אגב, באשרא זה עוד לא קרה לנו אבל קרה לנו בערבויות אחרות שנתנו בעסקאות למשל ביטחוניות – אנחנו מבקשים גם הרשאה להתחייב כי אנחנו אומרים שסיכוי ההתממשות הוא יותר גבוה ולכן מקבלים הרשאה להתחייב. עשו את זה בעסקה התורכית.

יש מנגנון של ביטוח BACK TO BACK עם חברות גדולות?

יש מנגנון של ביטוח משנה שבו למעשה המדינה אומרת שנניח העסקה היא 100, אנחנו ניקח את הסיכון על פי החישובים 50, לכו תשיגו ביטוח משנה.

אתה לא מבטח כאן כלום.

לא.

מי משלם עבור הביטוח?

הביטוח שלנו או ביטוח המשנה? החברה. היצואן. דרך אגב, לפעמים אנחנו מסייעים בהשגת ביטוח המשנה. יש מקרים בהם אשרא הולכת ופועלת על מנת להשיג ביטוח משנה ולאו דווקא היצואן.

לא קיבלנו תשובה לגבי הפרמיה.

זה מופיע במאזן המדינה.

מאזן זה לא תקציב.

המאזן מציג את סך החשיפות. אמרתי, במקרים בהם אנחנו חושבים שההסתברות למימוש היא גבוהה, אנחנו מבקשים הרשאה להתחייב כמו בעסקה התורכית.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

אושר פה אחד

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15