PAGE
26
ועדת הכלכלה

11.2.2008


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 488

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ח' באדר א' התשס"ח (11 בפברואר 2008), שעה 12:30

הצעת חוק הגבלת הפרסומת לכלי רכב (חובת גילוי נתוני פליטת המזהמים), התשס"ח-2007

של חברי הכנסת גלעד ארדן ורונית תירוש

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר

רונית תירוש

אבנר פלור, ראש אגף זיהום אוויר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד שרית זוכוביצקי, הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד דנה נויפלד, משרד המשפטים

אבי מושל, ממונה זיהום אוויר מכלי רכב, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד זהר שקלים, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

עומר סלע, מנהל הדלק, משרד התשתיות הלאומיות

ערן יעקב, עוזר סמנכ"ל כלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

יעקב אנוך, יו"ר איגוד יבואני הרכב

יהודה רודד, מנכ"ל איגוד יבואני הרכב

עו"ד תומר מזרחי, המועצה לצרכנות

ניר ימין

לאה ורון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק הגבלת הפרסומת לכלי רכב (חובת גילוי נתוני פליטת המזהמים), התשס"ח-2007

של חברי הכנסת גלעד ארדן ורונית תירוש

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום המשך ההכנה לקריאה הראשונה בהצעת חוק הגבלת הפרסומת לכלי רכב (חובת גילוי נתוני פליטת המזהמים), התשס"ח-2007 של חברת הכנסת רונית תירוש ושלי.


קיימנו כבר ישיבה אחת בהצעת החוק הזאת והאמת שדי התקדמנו. מיד היועץ המשפטי של הוועדה ירענן את זיכרוננו בנושאים בהם התקדמנו בהצעת החוק הזו. בינתיים גם התקיים דיון בוועדת הכנסת בבקשה של ועדת הפנים והגנת הסביבה להעביר את החוק אליה אבל הבקשה לשמחתנו נדחתה ולכן ועדת הכלכלה היא זו שתמשיך ותדון בהצעת החוק הזו.


אני מבקש מהיועץ המשפטי להזכיר לנו לאן הגענו, על מה כבר הסכמנו ומה עוד נותר.

בישיבה הקודמת היו כמה החלטות שהתקבלו ואחת מהן הייתה להשמיט את ההגדרה של פרסומת עקיפה והשנייה הייתה שרכב מנועי יהיה רק רכבים שמוגדרים בתקנות התעבורה עד 3 וחצי טון, כלומר, רכבים מסוג M-1 ו-N-1 בהתאם להגדרות שמופיעות בתקנות התעבורה. הוחלט גם שהפרסום יהיה בהתאם לדירוג - בסעיף 2(1) – רמת זיהום הרכב בהתבסס על הפרמטרים המצוינים וכאן הוועדה החליטה לתקן, בהתאם להערות שנשמעו כאן, שלא נכון לדבר למשל על חומצות גופרית SOX אלא על תחמוצות חנקן NOX. הוועדה שינתה גם את הייחוס והחלקיקים נשימים והם לא PM-2.5 אלא רק PM.


לגבי הנתונים בפסקה (2) שבסעיף 2, נתונים על צריכת הדלק של הרכב המנועי - בהתאם להערה של משרד התשתיות החליטה הוועדה ששר התשתיות יקבע בתקנות את דרך מדידת צריכת הדלק, דובר באיזה יחס ומה בדיוק יהיה שם. אתה ביקשת ממני, אדוני היושב-ראש, לבחון את סעיף 3 שמדבר על חזקה ואת הגדרת פרסומת אסורה, אם הוא רחב מדיי או צר מדיי, והאם הסיפא שמדברת על "לא כוונה בעיקרה לציבור בישראל", אני חושב שזאת הייתה הערה של המועצה לצרכנות, האם היא לא מאפשרת תשדירים באופן רחב מדיי כי נמסר לוועדה שכ-80 עד 90 אחוזים מהפרסומות שמשודרות לגבי רכבים הם בעצם פרסומות שנלקחו מחוץ לארץ ועברו איזשהו דיבוב בארץ.


דיברתי על כך עם עורכת-הדין דנה נויפלד ממשרד המשפטים ובצהרים דיברתי גם עם עורך-דין תומר מזרחי מהמועצה לצרכנות. אני חושב שסעיף 3 מכיל שתי הוראות כאשר ההוראה הראשונה היא הוראה שקובעת חזקה לגבי מי עשה את הפרסומת. "עשה פרסומת לרכב מנועי, רואים אותו כאילו עשה היצרן ואם המוצר מיובא, היבואן, או נעשתה על פי הוראותיהם כל עוד לא הוכח אחרת". זאת הוראה אחת שלכאורה לדעתי לא בהכרח היא קשורה לסעיף. הסיפא שמדברת על פרסומת, על איך אנחנו רואים פרסומת כזאת שיועדה לציבור בישראל או לא, אני חושב שצריך לדבר על הדרך בה שודרה הפרסומת דווקא ולא על הדרך בה היא נעשתה, כי אז באמת עולות שאלות האם היא נעשתה באופן כזה שיועד לציבור בישראל או לא יועד לציבור בישראל. אני חושב שיותר נכון לדבר על הדרך בה היא שודרה. אפשר אולי ללמוד גם מסעיף 6(ה) לחוק התקשורת שמדבר על שידורים המיועדים בעיקרם לישראל. אני חושב – ואני אשמח לשמוע הערות מהנציגים כאן – שנכון לדבר על פרסומת שמהדרך שבה היא שודרה יראו אותה כאילו היא מיועדת לציבור בישראל ולא מהדרך בה היא נעשתה.

חוץ מזה גם הסכמנו לגבי הסיווג, שתתבצע התאמה בהתאם למה שנקבע בוועדת מיסוי ירוק ובהתאם לזה השר יקבע את צורת ההודעה. השאלה אם זה יבוא אחר כך בסעיף 5.

אני חושב שמה שכדאי לעשות זה בסעיף 2(1), לעניין המידע, אולי כדאי לדבר על דירוג רמת זיהום הרכב בהתבסס על הפרמטרים ואחר כך באמת, כפי שציינת, בסעיף 5, להוסיף סעיף הסמכה לשר להגנת הסביבה שהוא יקבע את הדרך בה זה יוצג. אני לא חושב שנכון להיכנס עם זה בחקיקה ראשית. השר יקבע אם מ-1 עד 4 יהיה כחול או ירוק ואם זה ישתנה בהתאם להתפתחות.

לפחות צריכה להיות בחוק קבועה שהשר יעשה את זה בצורה הזאת. אם אנחנו משאירים לו לגמרי את כל שיקול הדעת, הוא גם יכול להביא לנו, כמו שכתוב בחוק, מידע כזה שהציבור לא מבין ממנו שום דבר.

אולי באמת אפשר לקבוע שהוא יעשה את זה בדרך מספרית, בהתאמה לצבע או משהו בדומה לזה. כלומר, שתהיה איזו קואורלציה, שיקבע דרגה של מספרים והצבע המתאים להם ומספרים אחרים עם צבע אחר.

אני מניח שמסקנות הוועדה למיסוי ירוק שמסווגות 15 קטיגוריות שונות תורגמו לאיזשהו נוסח משפטי.

לא, זה לא נוסח משפטי. זה בתוך צו תעריף המכס ושם זה יהיה בתור טבלא או שזה צו שמותקן ומאושר כל שנה. זאת בעצם תהיה הסמכות ומתוך זה המנגנון הזה ייושם.

תצטרך להיות אמירה כללית בחוק. אי אפשר להפנות לצו. השר יסווג את הקטיגוריות וייקח בחשבון לשם כך את הפרמטרים ובהתאמה יקבע צבע שמייצג את רמת הזיהום הכוללת. אני מדבר על העיקרון ואת הניסוח הסופי תעשה יחד עם הייעוץ המשפטי של המשרד להגנת הסביבה ומשרד המשפטים. את העיקרון כן צריך להכניס כאן בחוק כדי שהוא לא יביא לנו אחר כך איזשהו רעיון אחר.

את העיקרון שהקביעה שלו לגבי דירוג הזיהום בהתבסס על הפרמטרים האלה תהיה בטבלה מסוימת או ביחס בין מספרים לצבע.

בסעיף 2(3) יכולה להיות קבוצת זיהום שתיקבע על ידי השר להגנת הסביבה בהתייעצות עם שר האוצר או בשיתוף עם שר האוצר וגובה התאמת המס.

זה לא קשור. הוא יכול לקבוע סטנדרטים יותר גבוהים ולומר שמבחינתו כל מי שמ-1 עד 7 הוא אדום. אם הוועדה כאן תאשר את זה, היא תאשר. אני צריך גם אישור שלכם לעניין הזה?

מה שתגיד.

אני לא רוצה לסרבל את זה. שמעת את דב חנין שמבחינתו אין אפילו רכב ירוק.

אפשר לומר, גובה התאמת המס המוטל על הרכב בגין פליטות התואמות את סעיף 2(1).

העיקרון ברור, על הנוסח תחליט אחר כך אתה.

אתם רוצים שגובה המס יופיע.

לא גובה המס, הקנס.

תנו לי לעשות סדר. אם משרד האוצר רוצה - וזה ייכלל בדברי ההסבר כדי שלא ייטען נושא חדש - שאנחנו נכניס בחוק גם איזשהו מנגנון שמחייב את היבואנים לשים באולמות התצוגה את הטבלה וליד כל רכב מה זה אומר לגבי הרכב הזה, אני עוד לא השתכנעתי שיש צורך בזה בכלל, אבל אם אתם חושבים שזה הדבר הנכון, זה סותר מדיניות אחרת שלכם בנושאים אחרים אבל לא משנה. דרך אגב, אם הייתי דורש הנחה מסוימת, אתם הייתם מסבירים לי שהנחה לא תגיע בסוף לכיסו של האזרח.

גם כאן.

כאן אתה מניח הנחה הפוכה. אתה מניח שאם ישימו שלט, זה ישפיע על המחיר הסופי, שזה יחייב את הצרכן.

אבל הצרכן ידע מה הוא דורש.

נגיד שבעקבות זה שעכשיו אתה מייקר ג'יפים מסוימים ב-15 אלף שקלים, לפי התיאוריות שלכם היבואנים יעלו את המחירים ב-15 אלף שקלים.

לא.

זה שאתה תשים שלט ליד, הוא יאמר לך בסדר, אבל התירס התייקר וההובלה היקר התייקרה וזה חייב אותו.

לפי התיאוריות הכלכליות שלנו זה תחלק בהתאם לעקומות הביקוש וההיצע.

אני לא רוצה לקיים על זה היום דיון. אתם רוצים שנכניס את זה בחוק, תביאו לי אחרי הקריאה הראשונה נוסח שאתם מבקשים שייכנס בחוק הזה שמחייב את היבואנים לשים את השילוט הזה המתאים בהתאם לקנס או הפרס שאתם נותנים.

יש היום קנס או מס? אתם כבר קבעתם את זה?

קבענו. ודאי. הצגנו את זה בפעם הקודמת.

זה כבר נכנס לתוקף?

לא, עדיין לא. יש החלטת ממשלה.

זה צריך לעבור בתקנות בוועדת הכספים?

כן.

נחייב את היבואנים לעשות מה?

קודם כל, זה עוד לא קיים. אם אתה רוצה שנסביר על העתיד, בסדר. הם רוצים שאם אתה יבואן של יונדאי והטרקן, יש עליו קנס של 15 אלף שקלים, הם רוצים שבשלט שנותן את הנתונים כאשר אתה נכנס לאולם התצוגה, בין הנתונים שכתוב שם יהיה כתוב שברכב זה יש תוספת של 15 אלף שקלים למחיר בגלל רמת פליטת המזהמים שנקבעה לו על פי הוועדה למיסוי ירוק.

זה אתה קובע כאשר אתה עושה שימוש בצבעים.

אבל זה לא החוק הזה. החוק הזה חל כרגע על פרסומת.

את אומרת שזה נושא חדש?

ראשית, יכול להיות, ושנית, זה נושא ספציפי מאוד נקודתו.

גברתי טועה, כי שם החוק אומר גם חובת גילוי נתוני פליטת המזהמים. משרד האוצר בא, וזה רעיון שיש בו משהו ואני לא פוסל אותו, ואומר שתרחיב את התחולה הזאת לא רק בעיתונים אלא גם כאשר אדם נכנס לסוכנות הוא יבין מה רמת הזיהום ומה ההשלכות הכספיות. יש לזה יתרונות. אני לא מוכן לקיים על זה דיון עכשיו אבל אני אומר שאני מבקש לכלול בדברי ההסבר שלקראת הקריאה השנייה והשלישית תידון בקשת משרד האוצר להרחיב את החובה ולקבוע גם חובה על גילוי רמת פליטת המזהמים והשלכותיה הכלכליות גם באולמות התצוגה של היבואנים. תביאו הצעה.

יש לנו הצעה שאני יכול להקריא לך אותה.

לא, אל תקריא אותה עכשיו כי לא נקיים עליה עכשיו דיון ובשלב הזה לא נוסיף אותה כי זה יפתח דיון רחב מדיי. שמענו את הצעתכם, אנחנו נדון בה בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית.

לא קשור להצעה הספציפית הזאת, בדיוק אתמול סיפרו לי שאותה מכונית עם דיזל, הביטוח שלה עולה כמעט 3,000 שקלים לעומת 1,200 שקלים אילו זה היה בנזין רגיל.

הביטוח?

הביטוח.

זה לא התחום שלו.

לא, זה לא נכון. את מדברת על אגרה. זה כבר לא נכון.

בזמנו גם הבטיחו שהרישוי יפחת בהתאם.

הפחתנו.

השאלה שלי היא האם כאשר אני באה לרכוש מכונית, האם המידע הזה מצוי בידי הקונים הפוטנציאליים שם.

לגבי האגרה במסגרת הסדר הסולר, אמרנו והפחתנו. האגרה על דיזל הייתה כמעט 1,600 שקלים.

זה היה סוג קנס?

כן, זה היה סוג.

בגלל זיהום אוויר?

לא. בגלל שבעצם הבלו על הסולר היה נמוך משמעותית מהבלו על הבנזין. כדי לגשר על הפער הזה, היות שהשווינו את זה בתהליך עד ספטמבר 2009, ביחס הפוך הפחתנו את האגרה. קרי, עוד לפני כן האגרה תהיה שווה גם לבנזין, כך שאין אגרה עודפת.

איך אנשים יודעים על זה מראש בטרם הם מחליטים לרכוש מכונית?

פרסמנו את זה ואני לא מכיר מישהו בענף שלא יודע היום שהאגרה העודפת שהוא משלם היא בסך הכל 400 שקלים שבספטמבר הקרוב גם תתאפס.

איך אני לא ידעתי? אני מעלה את זה כי יש הגיון לתמוך בהצעה של האוצר ולהוסיף אותה בדברי ההסבר כדי שידעו אותה מראש.

מבחינת שיקולי הצרכן, אני חושב שזאת נקודת הקנייה שלו ואני חושב שיש חשיבות רבה שהוא יבוא לשם וידע. חלק חשוב שהמדיניות שלנו תוטמע אצל הצרכן שהוא ידע.

ביקשתי שלא נקיים על זה היום דיון כי אני בטוח שגם ליבואנים יש מה לומר על זה.

הם בעד?

מי אמר?

זה היה נשמע מאוד חיובי מה שהוא אמר, שהם הפחיתו והשוו, אבל כאשר הוא אומר השוו, זה במקום לומר ייקרנו. כאשר הוא אומר הפחיתו זה הפחיתו, אבל כל פעם כשהוא אומר השווינו, זה אומר ייקרנו כי העלו את מחירי הסולר על ליטר עד שהם הגיעו לרמה של בנזין ואולי אפילו יותר. שלא יתפרש מזה שהם הפחיתו.

לא יותר. חד משמעית לא יותר, אבל אם אתה מעלה את הנקודה הזאת צריך לציין שהעלינו ממש לא יותר את הבלו.

אני אומר לך שגם הרווחתם מזה כי כל נכי צה"ל שהיה להם פטור מאגרה וכאשר הם רכשו רכב דיזל הפטור מהאגרה היה בעל משמעות הרבה יותר גדולה עבורכם, ואתה הרי מבין על מה אני מדבר, אז הם בעצם כבר לא מרוויחים את ההטבה הזאת ולעומת זאת משלמים הרבה יותר על דיזל.

שיפרנו את כל שיקולי הצרכן של המשק הישראלי והתחברנו לכל מה שקורה בעולם.

זה בהנחה שדיזל לא פחות מזהם מבנזין.

אחד על אדם יותר ואחד על הסביבה, כמו שאתה יודע ושכבר נאמר בוועדה הזאת יותר מפעם אחת.

תלוי איזה רכבי דיזל. לא משנה, לא ניכנס לזה עכשיו.

אני רוצה לחזור על העיקרון של קביעת הקבוצות. הוועדה בעצם החליטה שהשר להגנת הסביבה יקבע את הדרך שבה יוצג דירוג זיהום האוויר לפי סעיף 2(1) בהתאם לפרמטרים הקבועים בסעיף 2(1) ובלבד שהוא יקבע את זה באיזשהו יחס של מספרים וצבעים או משהו בדומה לזה.

שהסימון יהיה ברור. הוא לא יכול לכתוב בחוק סימון שיהיה ברור.

נחשוב אחר כך עם משרד המשפטים והמשרד להגנת הסביבה איך לנסח את זה. המשמעות היא שהשר יצטרך לקבוע צבעים שמייצגים רמת זיהום בהתחשב במידע על המזהמים שכלולים כאן. איך הוא עושה את החלוקה הפנימית, באיזה צבע הוא מסווג לאיזה רמת זיהום, זה הוא יקבע בתקנות. אני לא רוצה להתערב לו כרגע בשיקול הדעת הזה. הוא יחשוב איך הכי טוב, יתייעץ, ישווה בינלאומית על הצבעים שמיוצגים שם ובהתאם לזה.

זה לא חייב להיות צבעים. אלה יכולות להיות אותיות או מספרים או משהו כזה. יכול להיות שילוב שלהם. צריך שהסימון יהיה ברור לצרכן אבל לא להתקבע רק על הצבעים.

צבעים וסימונים נוספים. אין דבר יותר ברור מצבעים בעניין הזה וזה צריך להיות המינימום. אתם רוצים להוסיף מעבר לזה ולסבך את זה?

15 דרגות צבע, זה יכול להיות בעייתי.

זאת ההצעה של היבואנים.

אני לא אמרתי כמה צבעים וכמה קטיגוריות. אתה יכול להחליט שאתה מחלק את הקטיגוריות לשלוש או לארבע. אמרתי, זה בהתאם לאיך שאתם תקבעו את זה.

הערה. אולי זה נשמע קצת קטנוני אבל ההגבלה לצבעים יכולה להיות בעייתית. צריך להותיר גמישות, כמו שאומר אבי. יכול להיות שצבעים זה פחות מאשר אותיות שהן שחורות.

זה אכן נשמע קטנוני ובזה צדקת. אני חושב שאין פה מה להמציא את הגלגל. זה משהו שקיים. ראינו דוגמאות לזה מעיתונות בעולם. זה נראה מאוד חד וברור. הוא ירצה, יוסיף עוד פרטים לפרסום, אבל הבסיס צריך להיות בסיס. יותר קל לעין להפריד בין צבעים או להתחיל להפריד בין אותיות?

הדבר היחיד שאני אומרת שבגלל שזאת חקיקה ראשית וכל ההסדרה של זה עוד לא ברור איך היא תיראה, אפשר להשאיר גמישות לשר להחליט גם אחרת.

זה לקריאה ראשונה. תחשבו על זה. יש לכם כחודש עד להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אם תבואו עם בקשה לעשות משהו רחב יותר כי בודקים זה מול זה, אני אפתח את זה. אני לא נעול על זה.

בפגישה הקודמת ביקשתם שנתייחס לשטח הכולל של הפרסום מתוך שטח המודעה. ישבתי קצת עם אנשי הפרסום אצלנו ואין לי עדיין תשובה סופית, אבל אחת ההערות שלהם הייתה לגבי פרסומת אלקטרונית, שם להגדיר שטח זה קצת בעייתי.

הורדנו פרסומת אלקטרונית.

פרסום בטלוויזיה או פרסום באינטרנט. את זה לא הורדנו. השאלה אולי אפשר לדבר על זמן שידור.

ירדנו מטלוויזיה.

רק מפרסומות עקיפות. הוועדה דיברה על פרסומת עקיפה ולא של טלוויזיה.

הסברנו שב-15 שניות אין שום דבר שאדם יכול לקלוט.

לגבי פרסומת אלקטרונית, אמרנו שזה יופיע בגוף הפרסומת ולא שזה לפי זמן.

למיטב זיכרוני לא הגדרנו את הזמן שמדבר על פרסומת.

אז איך מיישמים את החוק הזה בטלוויזיה?

בחלק מסוים מהפרסומת צריכים להופיע 20 אחוזים. כך אני מבין. השטח מתוך התמונה המוצגת.

לאורך כל ה-30 שניות?

כך אני הבנתי.

אני לא חושב שזאת הכוונה. זה לא מתאים לכל סוג של פרסומת.

מעבר לנושא של ניסוחים ודברים אחרים אני רוצה לומר שנעשה היום פרסום גם בטלוויזיה ובערוצים אלקטרוניים אחרים בתחומים אחרים לא של רכב שיש בהם סימון של צריכת אנרגיה ושל יעילות ובעיקר רואים את זה במזגנים וגם היצרנים והיבואנים עצמם מפרסמים מתוך אינטרס שלהם. הדברים האלה קיימים.


לגבי הצבעים. מתוך מה שראיתי, הנושא הזה של צבעים הוא דבר מאוד מאוד מקובל גם באתרים בינלאומיים, גם עסקיים וגם ממשלתיים. גם אתר אמריקאי שמדרג את כלי הרכב, יש שם את כל הצבעים. דרך כלל נעשה שימוש גם בצבעים וגם באותיות.

אי אפשר יהיה להשאיר את זה בנוסח הסופי בלי התייחסות. אני מציע שלקריאה השנייה והשלישית גם המשרד להגנת הסביבה ייפגש עם היבואנים ותנסו לחשוב על רדיו וטלוויזיה, כיצד החוק הזה יחול בהם. זאת אומרת, לפי הבנתי זה צריך לחול על רדיו וטלוויזיה אבל לא באופן שבו ידברו על זה דרך הקריין אלא באופן שזה יופיע באיזשהו גודל של המסך לאורך כמה איקס אחוזים מזמן הפרסומת כזמן מינימום. עוד פעם, אני לא רוצה לקבוע מסמרות בזה. אני מציע שתסתכלו גם מה עושים במדינות אחרות בעניין הזה ואם בכלל יש חובה בפרסומת אלקטרונית כי בכל זאת זה קצת בעייתי היישום של זה. כרגע אני אשאיר את הנושא של אמצעים אלקטרוניים חזותיים, אבל עם אפשרות לקראת הקריאות הבאות או להוציא את זה לגמרי או להחיל לגבי זה הוראות שונות בחוק או להשאיר את זה אחר כך לשר. אלה שלושת האופציות שיש לנו – או להוריד את זה לגמרי, או להחיל בחוק הנחיות אחרות או להשאיר את זה לשיקול דעתו של השר להגנת הסביבה.

מעצם הקביעה של אמצעים אלקטרוניים חזותיים, זה לא כולל רדיו כי רדיו הוא לא חזותי.

בסדר, אז טלוויזיה.

בוא נבהיר שזה לא כולל רדיו כי אין דרך ברדיו לעשות את זה.

חשבתי שעל רדיו לא דיברנו.

למה? צבע אדום ואז מתחילה הפרסומת לרכב.

לגבי טלוויזיה. בדרך כלל בעולם לא מקובל להכניס את הנתונים האלה בטלוויזיה כי בטלוויזיה יש כמה סוגי פרסומת כאשר האחד הוא סרטונים שמבוימים בצורה מסוימת ושם המסר בדרך כלל הוא הרכב ולא שום דבר אחר. הדבר השני הוא שקופיות חסות כאשר בשקופיות חסות, שלצורך העניין זה כמו עיתון מוקרן, ואז אולי אפשר למצוא את הנוסחה להשתמש בזה. מאחר שטלוויזיה נמדדת בשניות ויש תשדירים של 15 שניות, של 25 שניות – ב-25 שניות בסך הכל קשה מאוד להגדיר על מה אנחנו מדברים.

קיבלנו את עמדתך.

אני יודע, אבל צריך להסתכל לזה יותר עמוק. החשש שלי שדווקא המשרד לאיכות הסביבה ינהג כמו שהוא בדרך כלל נוהג כשהוא רואה רק את עצמו והוא לא רואה אף אחד מלבדו והוא יקבל החלטות שיהיה קשה מאוד להתמודד אתן.

גם לי יש נטייה כזו ולכן ביקשתי מהם כבר עכשיו לנסות להידבר אתכם וגם לבדוק בעולם ולראות מה קיים. לאחר מכן לבוא עם עמדה ברורה כאשר תחושת הבטן שלי היא שצריך ללכת על זמן מינימלי מסוים מתוך הפרסומת שבו תהיה כתובית למטה כמו המציג אינו רופא או המציג אינו שוטר וכולי.

לגבי האחוזים, הצגנו את זה בפעם שעברה ולעניות דעתי הבנו כולנו כאן, כולל חברי הוועדה שישבו כאן והתבטאו, שהמספר שכתוב כאן הוא מספר לא סביר והמספר שהצגנו של 5 אחוזים כמו בסיגריות או כמו בדברים אחרים הוא מספר סביר. הייתי רוצה לחזור ל-5 אחוזים ולהיות ברורים שאנחנו הולכים ל-5 אחוזים ושלא נמצא את עצמנו פתאום ב-20 אחוזים אחרי שהמשרד להגנת הסביבה או מישהו יחליט שזה מה שהוא רוצה.

נשמע גם את המשרד להגנת הסביבה שבטח ירצו להתייחס לזה.

אנחנו משתדלים להתייחס למה שהציבור צריך ופחות לעצמנו.

פעם מישהו אמר ש"המדינה זה אני", זה היה לואי ה-14, וכך אתם בערך נוהגים.

זה לא לעניין. בוא לא נעשה הכללות. גם לא כל יבואני הרכב ממש פועלים למען הציבור.

עשינו סקיצות ראשוניות ואנחנו חושבים שכדי להכניס את כל הנתונים שמופיעים כאן צריך סדר גודל של 15-20 אחוזים משטח מודעה, אבל אמרתי שעשינו רק סקיצות ראשוניות ואנחנו רוצים לשבת עם אנשים שיעצבו את זה ואז נראה את השטח האמיתי שזה תופס.

קח בחשבון שהיושב-ראש ציין שלא צריך לציין את כל הפרמטרים כאן אלא השר קובע בדיוק את הדרך. אולי יצטרכו לעשות רק את הצבעים והמספרים.

צריך לתת איזשהו הסבר. אם תסתכל על המודעות כאן, יש קצת הסברים מה הנתונים האלה כוללים. אלה לא סתם צבעים ומספרים.

לא ראיתי שזה מופיע בפרסומת בעיתון. זה שיש לך בדף את ההסבר, זה בסדר, אבל זאת לא פרסומת. מה שאתה מראה לי זה עמוד שלם. חוץ מזה צריך לזכור שצריך לראות איזה אוטו ואיזה אדם.

ברור. לכן אני אומר שצריך לעשות הדמיה אמיתית ולראות איך זה נראה.

רוב הפרסומות של רכבים על פני עמוד שלם או שניים.

לא, רוב הפרסומות לא. הרוב זה עמוד שלם, שני עמודים זה חריג, ויש נטייה לעשות סטריפים שזה רבע עמוד.

אנחנו מתייחסים כאן גם לנושא של הפליטות וגם לנושא של צריכת הדלק. בצריכת דלק אנחנו מפנים לאותן תקנות שבתהליכי חקיקה ועדיין לא הגיעו לוועדת הכלכלה. הדרישה שם שכל הנושא של תצרוכת הדלק, שהנתונים יהיו על דף A-4. לדעתי צריכים להתייחס לזה שלא תהיה סתירה.

על מה אתה מדבר שזה יהיה ב-A-4?

בנושא של תצרוכת הדלק. אנחנו רוצים להפנות מהחוק הזה לתקנות למקורות אנרגיה של משרד התשתיות.

אלה שני פרסומים נפרדים. מה שאתה מדבר, זה לא בעיתון.

לא, זה לא בעיתון.

אתם לא הולכים לדרוש בעיתון פרסום על A-4, את נתוני צריכת הדלק.

נכון.

בסוף לא יראו את האוטו.

אני מבין שאנחנו מפנים בחוק.

בחוק אנחנו לא מפנים לתקנות. אמרנו ששר התשתיות יקבע תקנות לעניין הדרך בה יימדד הדלק והדרך של ההצגה. בדיון הקודם הוועדה החליטה שלא להפנות לתקנות במיוחד שהן עדיין לא קיימות.

הבקשה השנייה שלנו. מכיוון שכל הנתונים האלה שאנחנו מדברים עליהם מתקבלים במשרד התחבורה באמצעות יבואני הרכב, כאן אנחנו רוצים שבסעיף 5 זה יהיה בהתייעצות עם שר התחבורה. הדברים האלה ייקבעו בהתייעצות מכיוון שממילא כל החומר הזה מצוי בידינו.

איזה חומר מצוי בידכם?

כל הנתונים שמדובר עליהם כאן, כל נתוני הפליטה, נתוני תצרוכת הדלק, מתקבלים מיבואני הרכב בעת אישור האב-טיפוס. אני מציין באיזשהו מקום והם נמצאים במשרד התחבורה.

הם נמצאים באתר האינטרנט שלכם.

יהיו בעתיד.

השר להגנת הסביבה לא יודע לגלוש באינטרנט?

בדרך כלל תקנות כאלה וחוקים כאלה נעשים בשיתוף השר הרלוונטי. מכיוון שהנושא הזה מאוד מהותי, כי אנחנו צריכים לבדוק ויכול להיות שבמהלך השנים גם חלק מההחלטות האלה ישתנו, זה אמור להיות באיזושהי התייעצות. כמו שאמרנו לדוגמה בדיון הקודם שזה מתייחס ספציפית רק לרכב פרטי ולא למשאיות, הגורם שממונה ויודע את הדברים האלה זה שר התחבורה ולדעתי זה אמור להיות בהתייעצות אתו.

שר התחבורה הוא לא רלוונטי לעניין זיהום האוויר. אתם אחראים על תחבורה ובטיחות בדרכים. תחבורה זה זרימת הרכבים.

אנחנו מאשרים את הרכב מההיבטים התקינתיים וגם מההיבטים הסביבתיים. כשאני מאשר אב-טיפוס לרכב, אני מקבל את התקנות של זיהום אוויר ותקנות של תצרוכת הדלק ולפי זה אני מאשר. אם זה ברישוי השנתי, אותו הדבר. מי שבודק את הדבר הזה, זה לא המשרד להגנת הסביבה אלא משרד התחבורה.

אפשר לקבוע זמן מקסימלי שהשרים הנכבדים יביאו תקנות לאישור. בסדר. אין בעיה. אנחנו נקבל את בקשתך וזה יהיה השר להגנת הסביבה שממונה על ביצוע זה והוא רשאי לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה להתקין תקנות. אנחנו נבקש שהתקנות יוגשו לוועדה בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. זה בסדר? זה יספיק לכם? ושזה לא ימתין על שולחנו של השר במשך חודשים ארוכים.

אדוני היושב-ראש, לגבי נושא תצרוכת דלק. מתוך המשתמע, אני חושב שלא כל כך ברור. הכוונה להישען על התקנים הבינלאומיים ולא להמציא איזה תקן מסוים שמישהו מחר לא ידע איך מודדים אותו ואף אחד לא ידע איך להתמודד אתו.

אתה עכשיו מתווכח אתם על תקנות שעוד לא הונחו על שולחן הוועדה. המשרד רוצה להגיש תקנות איך יפורסמו נתוני צריכת דלק. הבנתי נכון את משרד התשתיות?

כן.

על איך יפורסמו אין לנו בעיה.

גם איך הם ייקבעו ולא רק איך הם יפורסמו. איך ייקבעו גם הנתונים. התקנות עוד לא הוגשו כך שאני לא יודע עוד מה המשרד רוצה בכלל. בעניין הזה אתם צריכים להתדיין אתו לפני שהוא מביא את התקנות וגם אחרי. אני עוד לא יודע מה המשרד מתכוון להביא לנו.

הוא מתבסס על התקינה האירופאית לרכב.

זה עדיין לא על השולחן. כאשר זה יגיע, נאשר או לא נאשר ובהתאם למה שיצא מכאן, החוק יפנה לשם, לאותו מנגנון.

התקנות שיגיש משרד התשתיות יגיעו לאישור ועדת הכלכלה והטענות שלהם יישמעו.

כרגע אנחנו רוצים שיפרסמו בעיתונים נתונים על צריכת הדלק. כרגע הנתונים על צריכת הדלק הם לפי מה שמוסרים היבואנים.

לא. לפי תקן בינלאומי כפי שהיצרנים מודדים ונמדדים בעולם ואנחנו מקבלים את הנתון ומעבירים אותו למשרד התחבורה.

כרגע מה שיש בידי משרד התחבורה, זה מה שאתם נותנים לו. מה התקנות שעומדות לבוא אמורות לשנות בנתונים האלה?

במסגרת התקנות אנחנו ביקשנו שתצרוכת הדלק תהיה באמת לפי התקנים הבינלאומיים.

הם אומרים שגם כך הם מוסרים לכם. אתה רוצה לעגן את זה שזה יהיה גם מחויב על פי התקנות למסור בסטנדרט הזה.

כן.

זה מה שהוועדה החליטה. ששר התשתיות יקבע תקנות לעניין המדידה של תצרוכת הדלק.

מה שהחליטה הוועדה בסעיף 2(2) ששר התשתיות יקבע בתקנות את אופן צריכת הדלק.

כפי שאני מבין התקנות האלה הן לא באישור הוועדה.

הן באישור הוועדה.

אני חושבת שהן באישור הוועדה.

נשאר לנו עוד להכריע בעניין הגודל.

לא רק גודל אלא גם לעניין הפרסומת. אני חושב שמה שנכון לעשות זה לפצל את סעיף 3 לשני סעיפים כי הרישא שלו, עד "כל עוד לא הוכח אחרת" היא בעצם חזקה לגבי פרסומת שנעשתה, רואים כאילו היצרן עשה אותה ואם המוצר מיובא - בעצם צריך לומר רכב מנועי - היבואן או נעשתה לפי הוראותיהם. ההוראה השנייה צריכה לדבר על פרסומת והדרך שבה שודרה, רואים אותה ככזו שמיועדת לציבור בישראל. כלומר, רק על פרסומות כאלה החוק הזה יחול ולא על כלל הפרסומות.

במקום הדרך שבה נעשתה – הדרך שבה שודרה.

כן, ואולי לא לומר שהיא כוונה בעיקר לציבור בישראל אלא כפי שמופיע בחוק התקשורת - המיועדת בעיקרה לציבור בישראל.

החלק הראשון נשאר אותו הדבר והחלק השני – אם הדרך שבה שודרה הפרסומת עולה כי היא לא מיועדת בעיקרה לציבור בישראל.

למה אתם אומרים את המילה שודרה?

כי בדיון הקודם נאמר שכאשר אומרים את הביטוי בדרך שבה נעשתה פרסומת, עלולים להבין שהיא נעשתה באופן שמכוון לציבור בחוץ לארץ דווקא, וזה משודר בארץ.

אין שום קשר למה התכוונו כשעשו אותה.

אמר נציג המשרד להגנת הסביבה שיכול להיות שהמודל הזה ששר התשתיות יקבע תקנות לעניין המדידה שעל בסיסו הם יקבעו בתקנות, הוא מנגנון שהוא אולי טיפה מסורבל. הפרסומת צריכה לקבוע שני עניינים: האחד, מידע על כמות הפחמן, פחמן חד-חמצני וכן הלאה, והשני זה נתונים לגבי צריכת הדלק. לגבי צריכת הדלק, שר התשתיות צריך לקבוע בתקנות.

הוא לא צריך. הוא רוצה לקבוע בתקנות. גם היום יש נתונים על צריכת הדלק. הנתונים על צריכת הדלק שיופיעו במודעה, זה מה שיש לגבי זה במשרד התשתיות כפי שאושרו על ידי משרד התשתיות.

אבל התקנות, כאשר מדברים על תצרוכת דלק, הן לא רק מפנות לתקן הבינלאומי אלא גם אומרות איזה נתון מתוך התקן הבינלאומי.

זה לא מעניין אותי איך אתם מחשבים את צריכת הדלק. מה שהוא צריך לכלול במודעה זה את אותה צריכת דלק עם הנתון שאושר על ידכם. לא איכפת לי איך חישבתם את זה. אם מחר תשנו את החישוב לעירוני, לא מעניין אותי. איזה משרד אחראי?

משרד התשתיות בהתייעצות עם שר התחבורה.

גם לעניין המדידה אתם רוצים?

כן.

המדידה היא לא בחוק הזה. אני מבקש עוד פעם להסביר ואני לא יודע למה אני לא מצליח. החוק הזה עוסק בפרסומת והשאלה היא מה הם צריכים לפרסם. ביקשנו מזהמים וביקשנו צריכת דלק. תשאל אותי איזה צריכת דלק הם צריכים לפרסם – זאת שנמצאת בידי המשרד לתשתיות לאומיות.

בחוק לא ייאמר ששר התשתיות יקבע בתקנות. זה לא יהיה בחוק הזה.

לא. כי כרגע הוא לא קבע בתקנות. כרגע יש אצלם נתונים. זה לא אומר שמותר ליבואנים להטעות את משרד התשתיות. אתם היום עושים הליך של בדיקה מסוימת? אתה מקבל מיבואן נתוני צריכת דלק, אתה בודק?

לא מהיבואן. הוא מקבל מהיצרן את כלל הדוקומנטים החתומים והמאושרים כחוק.

אתה מסתכל שזה הגיוני? אתה בודק את זה?

לפני כשנה ביקשנו מכל יבואני הרכב להעביר אלינו נתוני צריכת הדלק, וזה היה חלק מההיערכות שלנו לנושא של ועדת מיסוי ירוק והפעילות המשותפת. אף על פי שביקשנו – כביכול בקשה בסטנדרט ברור ואנחנו משרד ממשלתי שמבין אולי מעט יותר מהאזרח הממוצע – קיבלנו נתונים. אני רוצה לומר שאמנם יבואני הרכב מפרסמים את נתוני צריכת הדלק גם בפרסומים שלהם במקומות שונים וגם באתרי מחירון הרכב של יצחק לוי, היום כל אחד בוחר.

אתה רוצה לומר שזה מעולם לא נבדק על ידי המדינה.

לא. אני רוצה לומר שחשוב מבחינתנו שייעשה סדר בהצגת הנתונים כדי שיהיו ברי השוואה.

אתה מתכוון הצגה אחידה?

הצגה אחידה שתאפשר השוואה, כי יש יבואנים שמפרסמים רק צריכה ממוצעת ואחרים מפרסמים רק עירונית ובין-עירונית.

על זה יחליט שר התשתיות.

קיבלנו נתונים וכל יבואן הציג אותם בצורה קצת אחרת, כך שהיה לנו קשה לעבוד עם הנתונים האלה. אם לנו קשה להתמודד עם זה, בוודאי לצרכנים זה קשה.

אם היה לכם קשה, למה לא ביקשתם מהם את אותו נתון מכל יבואן? כלומר, צריכה עירונית או צריכה בין עירונית או צריכה ממוצעת?

יש למשל יבואנים שמפרסמים צריכה עירונית בין 11.2 ל-11.4.

אמרתי בדיון הקודם שהיום גם ללא התקנות האלה היבואנים מפרסמים את תצרוכת הדלק לפי התקינה הן בפורום שלהם והן בפרוספקטים שלהם. זאת אומרת, זה כבר מופיע וזאת לא המצאה. פשוט רוצים להסדיר את זה כך שתהיה אחידות ובצורה רשמית, אבל היום זה מופיע.

כרגע, כל עוד אין תקנות שהבאתם, כשאני רוצה כאן בחוק הזה שמונח על שולחננו היום ואין עדיין תקנות, לחייב אותם לפרסם נתוני צריכת דלק, אין לי ברירה כרגע, כל עוד לא קבעתם תקנות שעושות אחידות בדיווח, אלא לחייב אותם לפרסם את הנתונים, את אותם נתונים שגם הם העבירו למשרד התשתיות ושנמצאים היום בידי משרד התשתיות. אתם לא הבאתם עדיין תקנות שקובעות אחידות, כך שאני לא יכול לחייב אותם במשהו שאני עוד לא יודע ואין לי את הידע המקצועי.


המשרד לתשתיות, בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית משרד התשתיות מוזמן, ואולי אני אפילו אעזור לכם, תעבירו לי – אולי אפילו נפטור אתכם מתקנות ולא תצטרכו תקנות – נוסח שאתם רוצים במה לחייב אותם לפרסם מבחינת צריכת הדלק. אם יימצא לזה רוב בוועדה, נעשה סדר בעניין הזה ובלבד שיש להם את הנתונים שאתם רוצים ושלא תבקשו עכשיו איזה שהם נתונים שכדי לקבל אותם צריך להזמין את היצרנים לארץ.


יקי, גם בנתונים שלכם, עוד לא מצאתי מבחן רכב אחד שהיבואנים מפרסמים שהם הוכחו כנתונים.

יש תקן
EEC שאומר שבודקים דלק במחזורים כאלה וכאלה ואת זה עושים במעבדות. את זה לא עושים היצרנים אלא זה הולך למעבדה חיצונית כי הם מביאים מסמך. ברור שמה שמופיע שם, הוא לא בהכרח מה שאתה ואני נוסעים בטמפרטורות שאנחנו נוסעים כאן.

זאת הטעייה בפרסום.

זאת לא הטעייה.

לא צריך לבדוק את זה במעבדה. צריך להיכנס למרכז ברלין בשעות העומס ולמדוד צריכה עירונית עם מזגן ובלי מזגן, לחשב כמה זמן אדם נוסע בדרך כלל עם מזגן ובלי מזגן, לעשות ממוצע וזאת צריכה עירונית.

את זה המעבדה עושה.

אותו הדבר צריך לעשות בבין-עירוני. כל נתון שהתקבל במבחן רכב שקראתי עד היום, הנתונים של הצריכה יצאו גבוהים יותר ממה שהיצרנים מפרסמים. אני לא רומז על תביעה ייצוגית נגדכם.

הייתה ונדחתה.

על זה?

על זה, כן. הייתה ונדחתה. יש רק נתון אחד שצריך לדעת. בתקן שמפרסמים זה ליטר למאה קילומטרים, בניגוד למה שהציבור הישראלי מצפה לקילומטר לליטר. אנחנו הופכים את זה.

הנה, קיבלתם רעיון. אולי אפשר לחייב אתכם כבר לעשות את החלוקה שיופיע כמה קילומטרים הוא עושה לליטר.

לנו אין בעיה עם זה. הנתונים שהוא קיבל הם מאה חלקי וזה מסובך.

אפילו שר התעשייה כבר הבין את זה אלא שהוא עוד מתעכב בהבאת תקנות שיקבעו מחיר ליחידת מידה. הוא קרוע בין הציבור להתאחדות התעשיינים וכולי.

אמרנו שהחובה לכלול 20 אחוזים משטח הפרסום של נתוני פליטת מזהמים, זה לא ידבר על פרסומת שמקורה בחוץ לארץ ושמהדרך בה היא משודרת עולה שהיא מיועדת בעיקרה לציבור בישראל. העלתה מנהלת הוועדה נכונה כשהיא שאלה מה קורה לגבי פרסומת שמקורה בחוץ לארץ, אבל היא בכתב. האם כן יראו אותה כפרסומת אסורה לפי הוראות החוק הזה. אנחנו לא פוטרים פרסומות שמקורן בחוץ לארץ ושנעשו בכתב אלא רק פרסומות שמקורן בחוץ לארץ והן שודרו.

מה קורה במודעות באנגלית בג'רוסלם פוסט וב-הארץ? לקחו כמו שקיים בחוץ לארץ ושמו את זה כמו שזה בעיתון. מהדרך שפה פורסמה, עולה שזה כן מיועד. הבנתי.

זאת החלטה שלכם. אני הבנתי שהוועדה רוצה להרחיב את זה. זאת אומרת, אם תחליטו שאתם רוצים שזה יחול גם על הג'רוסלם פוסט, זה חל.

בוודאי. למה שלא יחול?

אני לא מתנגדת לכך.

לא הבנתי למה הסקת שיש לנו רצון להחריג עיתונות באנגלית שמופצת בישראל.

4.
עונשין.

העובר על הוראה מהוראות חוק זה, דינו מאסר שנה או קנס פי שבעה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.


אני חושב שהעונש של מאסר כאן, אני לא בטוח שהוא רלוונטי כי בכל זאת מדובר על איזושהי חובת פרסום צרכנית ואני לא בטוח מה צריך להרתיע בעונש מאסר לגבי חובת פרסום כזאת.

אין לי עניין במאסר. זה רק עניין של קנס. אפשר להשאיר את זה רק עם קנס?

כן. אפשר להשאיר רק עם קנס.


הוועדה תכריע אם צריך לדבר על קנס שהוא פי שבעה מהקבוע בסעיף 61(א)(2) או לא. למיטב זיכרוני מדובר ב-26 אלף שקלים.

בדקנו את חוק הגנת הצרכן כדי שיהיה הגיון דומה. בחוק הגנת הצרכן יש שתי אופציות שנראות מתאימות לעניין הזה. האחת, לפי סעיף 4, שם מדובר על חובת גילוי לצרכן, ואז החוק קובע שהפרה של חובת הגילוי לפי סעיף 4 – זה לדעתי שבע פעמים.

חובת גילוי היא פי שבעה מ-61(א)(2).

יש הפרה נוספת. האופציה השנייה היא סימון טובין ואריזתם, פירוט המצרך ופירוט תחולה, וכאן החוק קובע שהפרה של הסעיף הזה הקנס הוא פי שלושה. שאלנו את עצמנו מה יותר דומה, מה הוועדה סבורה שיותר דומה. האם זה יותר דומה להפרת חובת הגילוי או להפרה של סימון טובין ואריזתם. זאת שאלה דה צריכה להכריע בה.

כאשר את מדברת על סימון מוצרים, מדובר על הרבה יותר פריטים. אני הייתי הולך על פי שבעה.

גם אני חושב שזה יותר דומה לחובת גילוי, על אף שהעונש הוא קצת יותר מחמיר. במהות אני חושב שזה יותר דומה לחובת גילוי מאשר לחובת סימון.

נשאיר את זה על פי שבעה, אלא אם כן חברת הכנסת תירוש מתנגדת.

לא.

לסעיף 5, ביצוע ותקנות, בדיון הקודם, וגם עכשיו, דובר על כך שזה לא יהיה שר התעשייה.

הסכמנו, השר להגנת הסביבה בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים. אמרנו שהתקנות יוגשו לאישור הוועדה כשלושה או ארבעה חודשים לפני כן.

המשרד להגנת הסביבה אמר שהוא יכול להסתדר עם שלושה חודשים.

שלושה חודשים מפרסומו של חוק זה.

מדובר על מתן סמכות לשר בעניין דרכי הפרסום.

כאן תהיה סינכרוניזציה. פה ייכנס מה שדיברנו קודם, ובלבד שדרך ההצגה תכיל גם את הסימול על פי צבעים. מעבר לזה הוא יכול להוסיף איזה הוראות שהוא מוצא לנכון, כמובן באישור ועדת הכלכלה ובהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים.


לא קיבלנו הכרעה לגבי הגודל. כרגע החוק קובע שזה צריך להיות 20 אחוזים משטח הפרסום. אמרנו שלגבי האלקטרוני אנחנו נביא התייחסויות - או שנוריד את זה או שנביא התייחסות נפרדת אחרי הקריאה הראשונה. איגוד יבואני הרכב טוען שאפשר להסתפק בחמישה אחוזים, הוא העביר לי גם דוגמה איך זה צריך להיראות. זאת דוגמה לחמישה אחוזים משטח הפרסום, למרות שבמידה שהשר יקבע איזה שהם דברי הסבר, אפילו לפרק זמן התחלתי ראשוני של השנה הראשונה או של חצי השנה הראשונה עד שהציבור יטמיע את זה. אני מקבל ש-20 אחוזים זה יותר מדיי, אבל אני הייתי שולח את המשרד להגנת הסביבה להביא לנו בעניין הזה דוגמאות ממקומות אחרים ולהביא עמדה ברורה ובינתיים הייתי שם את זה על 10 אחוזים למשל.

אני חושב שדברי ההסבר צריכים להיות מופצים על ידי המשרד להגנת הסביבה בכל צורה שהיא, כולל עמודים שלמים בעיתונות ואין לנו התנגדות לזה שימלאו את העיתונות בעמודים שלמים של דברי הסבר.

אתה הרי מוטרד מהאינטרס של הגנת הסביבה ואני פחות מוטרד, אבל בכל מקרה ההליך הציבורי יתבצע. כלומר, ככל שהמשרד ירצה לכלול כאן דברים נוספים מעבר לסימול של הצבע, הוא עדיין צריך להתייעץ עם משרד התחבורה וגם להביא את זה לאישור ועדת הכלכלה. כלומר, לא נראה לי שתיווצר סיטואציה בה הוא יחייב אתכם לפרטים רבים כי המטרה שלנו בוועדה – והיא משותפת גם לכם – שהציבור יהיה לו הכי קל ופשוט להבין את הפרסום. אין לנו שום עניין לסבך את הפרסום. לכן הוא לא יוכל להביא כמות מלל בלתי סבירה ביחס למודעה. קודם כל, המודעה באה לפרסם רכב והיא לא באה לפרסם איכות סביבה ואנחנו מכירים בכך. אפילו דב חנין מכיר בכך. אני רוצה להרגיע אותך ולומר לך שאנחנו עדיין נחזור לשולחן הזה כדי לראות האם הדברים שהוא רוצה להוסיף מעבר לצבע, הם דברים הגיוניים, אבל אני לא רוצה לקבוע כבר מסמרות ולומר שזה יהיה חמישה אחוזים, עשרים אחוזים. בוא נשים את זה כרגע על 10 אחוזים. יש לנו עוד קריאה בדרך, יהיה לפחות עוד חודש-חודש וחצי עד הדיון הבא ואני מבקש שאתם גם תקבלו אותם לפגישה בעניין הזה כדי להציג לכם דוגמאות ממקומות אחרים בעולם וגם אתם תבדקו באופן עצמאי ונתכנס שוב עוד חודש-חודש וחצי כדי לקבל הכרעה לגבי הגודל. נרשדם את זה כרגע על 10 אחוזים.

5.
ביצוע ותקנות

השר להגנת הסביבה, בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין חוק זה, לרבות –
(1)
גודל המודעה, מיקומה, צורתה או צבעה.

(2)
גודל האותיות וצורתן.

(3)
יחידות המדידה התקניות שעל פיהן יפורסם המידע האמור בסעיף 2.

(4)
פרטים נוספים על הפרטים שבסעיף 2, שיש לכלול בפרסומת לרכב מנועי.


(5)
דרך הצגת דירוג רמת הזיהום לעניין סעיף 2(1) ובכלל זה צבעים.

את יחידות המדידה התקניות אתה יכול למחוק כי החלטנו שנתוני פליטת המזהמים בהתאם לחומר הכימי לא ייכללו במודעה.

חוץ מתצרוכת הדלק.

2(1) יהיה 2(2). 2(2) נשאר רלוונטי. 2(1) הוא כבר לא רלוונטי. סעיף קטן (3) יפנה רק לסעיף 2(2) כי 2(1) לא אמור להיכלל.

אפשר לאחד אותם לסעיף קטן אחד. אפשר לקפל את (4) לתוך (1) ואז יהיו לנו רק שלושה סעיפים קטנים.

6.
תחילה

תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.

זה כבר לא הגיוני, כי אם נתנו שלושה חודשים למשרד, התקופה צריכה להיות ארוכה יותר.

אולי שישה חודשים. התקנות יובאו תוך שלושה חודשים ואחר כך עוד שלושה חודשים.

ברגע שיאושרו התקנות.

אני מזכיר שהתקנות יובאו תוך שלושה חודשים לאישור הוועדה ויכול להיות שהן לא יאושרו.

אפשר לומר חודש מיום אישור התקנות על פי חוק זה?

עדיף שלא להתנות כניסה לתוקף של חקיקה ראשית בכניסה לתוקף של חקיקת משנה.

דווקא בחוק הזה אין דרך אחרת כי אחרת הם לא ידעו. כל עוד השר לא קובע כאן, באמת לא ברור מה אני דורש מהם. התקנות האלה הן מהותיות.

לכן הציע עורך-דין ימין שישה חודשים בהנחה שבמשך שלושה חודשים תאשר הוועדה את התקנות.

שישה חודשים זה זמן רב. אם יש תקנות שבאות ומאושרות, אין שום מניעה חודש אחרי כן שהם יתחילו לפרסם לפי התקנות שאושרו.

אולי אפשר לקבוע חודש מיום אישור התקנות על פי חוק זה.

אם אמרנו שהשר מגיש את התקנות תוך שלושה חודשים, אולי אפשר לקבוע תחילה של ארבעה חודשים והשר יהיה רשאי לדחות את התחילה של החוק בחודשיים או משהו כזה, אם הוא יראה שהוא לא מצליח להביא את התקנות בזמן.

בסדר. תחילתו ארבעה חודשים מיום פרסומו, אבל בהנחה שיש לנו לפחות חודש בין התקנות לבין הכניסה לתוקף והשר יוכל, בלי ועדת הכלכלה.

אתה לא רוצה שזה יובא לוועדת הכלכלה?

לא. רק שידווח לוועדה שהוא דחה בחודשיים. אני רוצה שתהיה עין ציבורית על זה, שיש אפשרות לעשות את זה יותר מהר אבל הוא לא עושה את זה, אבל כל דבר להתנות ולשים דיון בבקשתו לדחות בחודשיים, עם כל הכבוד, זה יותר מדיי.

הדיווח צריך שייעשה לוועדת הכלכלה מיד כשהוא מחליט לדחות או תוך פרק זמן מסוים?

לא צריך את זה בחקיקה ראשית.

השר יוכל לדחות בצו עד שישים ימים את תחילת החוק.


עוד הערות? הצעות?

חגי עידו או עידן, הרפרנט של משרד התעשייה באגף התקציבים באוצר מוסר שהצעת החוק אינה כרוכה בעלות מתקציב המדינה.

אם כן, אנחנו מצביעים על הצעת החוק לקריאה ראשונה בנוסח שהקריא היועץ המשפטי של הוועדה עם כל השינויים, התוספות וההשמטות שצוינו כאן.

ה צ ב ע ה

הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה

תודה. החוק אושר לקריאה ראשונה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40