PAGE
17
הוועדה לפניות הציבור

15.9.2008


הכנסת השבע עשרה



מושב שלישי






נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 124

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, ט"ו אלול התשס"ח (15 בספטמבר 2008), שעה 12:30

פניות ציבור של נוסעים שנפגעו בעקבות פשיטת הרגל של חברת הנסיעות "מ.א.א. – מידל איסט איירליינס"

חברי הוועדה: סופה לנדבר – היו"ר

אורי מקלב

סמדר צמח רצאבי – סגנית מנהל מחלקת ישראלים בחו"ל בחטיבה הקונסולרית

גלעד שמיר – סגן חשב משרד התחבורה

אסתר שטיינר – מנהלת טיסות שכר משרד התחבורה

עו"ד עדי שפריר – רשות התעופה האזרחית

עו"ד אלי ליפשיץ – מנהל במחלקת הייעוץ המשפטי משרד התיירות

גרש צבי ביידרמן – פונה

ורוניקה מילר – פונה

ולדימיר לויטו – פונה

אירנה לויטו אבן טובה – פונה

אנה טופולד – פונה

עו"ד סלעית קולר – המועצה הישראלית לצרכנות

יצחק קמחי – תמ"ת

פלורה דוידוביץ – מ.מ.מ
(מרכז מחקר ומידע), הכנסת

שלומית אבינח

מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ

פניות ציבור של נוסעים שנפגעו בעקבות פשיטת הרגל של חברת הנסיעות "מ.א.א. – מידל איסט איירליינס"

רבותיי, צהריים טובים, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

אנו מקיימים את הישיבה בעקבות פנייה שהגיעה לוועדה, מצד נוסעים שנפגעו בגלל הסגירה של החברה שהיתה צריכה להסיע אותם, ועד כמה שאנחנו הבנו יש ארבע מאות נפגעים, אבל היום לפי מה שכתוב באחד מהעיתונים שהחשש על עשרות חברות תעופה שיקרסו בקרוב, יש פה אפילו כמה המלצות, מדריך למי שצריך לטוס בחברות האלה, לבטל, ומה לעשות ואם לטוס ואיך לשלם, עם ויזה או עם כרטיס אשראי, פשוט הסבר מלא, אבל האנשים האלו לא ידעו שיקרה להם מה שקרה, ובגלל זה חלק מהם היום, נציגים של אותם אנשים שנפגעו נמצאים היום כאן ואנחנו גם היינו בקשר עם משרד התחבורה ואנחנו בהמשך נדבר מה אנחנו צריכים לעשות, מי שצריך לטוס בעתיד.


פנינו למשרד התחבורה , והם בעצם הפנו אותנו למי שצריך לטפל במקרה הפיצוי שהאנשים האלו צריכים לקבל. הם אמרו שבעצם לכל חברה שטסה ומנהלת טיסות ממדינת ישראל או קשורה, יש כסף וערבויות, ובעצם צריכים להפעיל אותן כדי להחזיר לאנשים את הכספים. אם זה נכון או לא נכון, אתם תסבירו לנו מה אנחנו עכשיו עושים ואיך אנחנו במהירות מפעילים את הכסף כדי לתת פיצוי לאנשים. בגלל שבשטח כבר יש אנשים שמפעילים את האנשים האלו דרך עורכי דין, ואני חושבת שכל גרוש שהאנשים האלה יצטרכו לשלם זה מיותר. תסבירו לנו משרד התחבורה מה קורה עם האנשים האלו, איך אנחנו מטפלים במהירות ומה אנחנו צריכים לעשות כדי לתת להם פיצוי.

הערבות שיש מהמפעיל לא נתבקשה ולא חולטה על מנת להעשיר את קופת המדינה במאה חמישים אלף שקל. דרך אגב זה הסכום שיש למתן פיצוי, למי שמתעניין. יחד עם זאת אנחנו עדיין לא יודעים אם אין מניעה משפטית זו או אחרת לחלק את הכסף לנושאים ו/או לניזוקים אחרים, אני מבין שיש אחרים שטוענים שהם ניזוקו כתוצאה מקריסת החברה, למשל סוכני נסיעות שלא קיבלו את החברה שלהם, למשל עובדים של המפעיל שאולי לא קיבלו את שכרם. כל צד ג' שרואה עצמו נפגע מהקריסה של "מידל-איסט איירליינס".

למעשה כך זה גם הוגדר בתקנות, אותה ערבות אמורה לכסות את הנזק של כולם. אנחנו כפי שציינתי עוד לא שם, אנחנו מעוניינים קודם לקבל את עמדתו הסופית של כונס הנכסים הרשמי כדי לדעת שאותם כספים שכרגע מצויים בידינו לא אמורים להגיע לקופת הפירוק של החברה ומשם להיות מחולקים כפי שהכנ"ר ימצא לנכון לחלק אותם. ואם באמת תהיה לנו אפשרות ולא תהיה מניעה משפטית לחלק את הכספים נצטרך לגבש נוהל שיקבע למי הכספים מחולקים, על סמך איזה אסמכתאות ואיזה פרופורציה תינתן לכל אחד נדע רק כשנדע את היקף התביעות הכללי. מאה וחמישים אלף שקל זה הסכום שכרגע מצוי בידי משרד התחבורה, הערבות של המפעיל שחולתה. זה מה שהיה וזה מה שכונס. נשאלתי פה אם זו ערבות סטנדרטית כן או לא.

הערבות היא ערבות משתנה, לפי הקבוע בתקנות, לפי מספר מושבים וכו', אני יכולה להקריא את התקנה אם אתם מעוניינים. ומי שאחראית על טיסות שכר עשתה את החישוב, והחברה נדרשה עבור אותן טיסות להפקיד ערבות בסכום הזה.

בכמה נוסעים מדובר?

לפי הבקשה שהגיש לנו אותו מארגן, היה מדובר בטיסה שמתחלפת מדי שתי טיסות שלמעשה תמיד יש קיבולת אחת בחוץ, ולמעשה ככה חושבה הערבות. מה שמסתבר למעשה שהכרטיסים שנמכרו לאנשים זה לא לשווה, זה גם ליותר. ואז יוצא מצב שיש קיבולת גדולה יותר שנמצאת בו זמנית. לכן כנראה שזאת הסיבה שעלתה השאלה למה ארבעים אלף דולר.

עפ"י הערכת משרד התחבורה, כמה פניות היו מאנשים נפגעו?

אנחנו עדיין ממפים. מה שכן לא ברור שזה רק נוסעים, כאלה שזכאים לכאורה לפיצוי. יכול להיות שיש גם אחרים.

לא, אבל אתם יודעים, זה היו כמה טיסות שביטלו. בטיסות האלו היו צריכים להיות בסביבות ארבע מאות איש. אני יודעת שמשרד החוץ גם לקח איזה שהוא חלק, בגלל שהיו אנשים שנתקעו בלי כסף. מה עשיתם עם האנשים האלה?

לא היו לנו פניות כאלה מאותם אנשים שנתקעו בלי כסף. פשוט ביקשו מאתנו מה אנחנו עושים, מספר כל כך גדול של אנשים, מה עושים. אנחנו כמובן שאין לנו את האמצעים, אין לנו את הכלים לסייע לאותם ישראלים, זה כמו שפתחת ואמרת בכתבה, הרי זה לא קורה רק בליטא, זה קורה בהרבה מקומות ואנחנו מקבלים הרבה פניות, אם זה מבוליביה ואם זה מהרבה מקומות אחרים, שטיסות מתבטלות. אנחנו לא יכולים לסייע, אין לנו את הכלים, אין לנו את האפשרות, אנחנו מסייעים במתן אינפורמציה.

לכל אותם אלה שפנו, ופנו גם לנציגות בחדר מצב שלנו, אנחנו ריכזנו רשימות של כל סוכני הנסיעות, בליטא, בריגה, ונתנו דרכים חלופיות שבהן ניתן לנסוע, דרך ורשה, קרקוב, אנחנו ריכזנו את כל האינפורמציה. הסתייענו בכל סוכני הנסיעות, שהם באמת שיתפו פעולה, ויש לי פה את הרשימות, אותן רשימות שהפצנו ופרסמנו, וכל מי שפנה קיבל את אותה רשימה, גם ברוסית. זה מה שאנחנו יכולנו לעשות. אין לנו את הכלים מעבר לזה.

מה אנחנו עושים עם האנשים האלו? ממה שהסבירו לנו בוועדת פניות ציבור, אותם ארבע מאות איש צריכים לפנות לאסתר ואתם תשקלו איך אתם מחזירים את הכסף לאנשים. כמה זמן זה ייקח?

אנחנו ממתינים לעמדת הכנ"ר. להערכתי היא תתקבל השבוע, לא רוצה להתחייב אבל להערכתי היא תתקבל השבוע. ככל שלא נהיה מנועים נחלק את הכסף. אנחנו צריכים לדעת האם הכסף צריך להגיע לקופת הפירוק של החברה ולהיות מחולק על ידי הכנ"ר ולא על ידינו. בהנחה שהכסף הזה לא הולך לקופת הפירוק נצטרך לגבש איזה שהוא נוהל, כפי שצייתי. מן הסתם נפרסם מודעה בעיתון.

למה הסכום כל כך נמוך? מאה חמישים אלף זה ממש חסר היגיון.

גם מאה חמישים זה לא מספיק, זה שליש אולי מהסכום.

התקנות מאוד מאוד ברורות למה צריך הכסף ללכת. זאת אומרת יכול להיות שיש סדרי עדיפויות ויכול להיות שהיה צריך לעשות קדימויות בתוך התקנות האלה. לגבי למי זה הולך ואיך זה הולך. אבל במפורש כתוב שם שהמדינה יכולה לחלט את הכסף, ואני מאוד מקווה שאתם לא תקבלו עמדה מכונס הנכסים שאומר משהו אחר, כי הכסף הזה נועד לדברים מאוד מאוד ספציפיים שכתובים בתוך התקנות, זה לא סתם המדינה מחזיקה את הכסף כמו שאמרו כאן מלכתחילה. ובוודאי לא לנושים שחייבים להם כספים על דברים אחרים מעבר לזה.

נכון שנפגעים צדדים שלישיים זה יכול להיות כל העולם ואשתו, זאת אומרת זה נכון שיש עם זה בעיה בעובדה שלא קבעו סדרי קדימויות. אבל בתקנות כתוב במפורש שהכספים נועדו בין היתר להחזיר את האנשים לארץ מוצאם או להביא אותם ליעדם. אני אומרת, יכול להיות שמחר בבוקר צריך לשנות את כל התקנות האלה, זה בדיוק מה שיכול להיות שצריך לעשות. אבל ברמת העקרון לכאורה היה אמור להיות פה מספיק כסף כדי להבטיח בדיוק את זה. כי גם גובה הערבות נקבע לפי אם לא עוברים על החוק אז אמורים לתת בדיוק נתונים מדוייקים לכמה אנשים אמורים לטוס, לכמה ימים הם אמורים לטוס ועל פי זה היו צריכים לעשות את החישוב.

אם הם מכרו כרטיסים ליותר משבוע כנראה או שהפיקוח לא ידע על זה או שמשרד התחבורה, ואני שוב אומרת, צריך לבדוק פה את התהליכים. מה שמטריד אותנו במועצה לצרכנות זה שפה יש לנו ארבע מאות נפגעים אבל כמויות הנפגעים הפוטנציאליות בכל טיסות השכר נכון להיום הן הרבה מעבר לאותם ארבע מאות נפגעים שאתם טוענים שיש. ולכן זה מקרה בוחן טוב לבוא ולעשות רביזיה על כל התקנות האלה כרגע.


איך זה יכול להיות שאושרו ערבויות, רק של מאה חמישים אלף שקל בסיטואציה הזאת? צריך לבדוק את זה. אני לא באה ואומרת שמישהו פה בכוונה עצם את העיניים ואמר אני עושה סחבק למישהו ואני נחמד אליו. אני פשוט אומרת שיכול להיות שהנהלים לא מתאימים. זה דבר אחד שצריך לבדוק. צריך לבדוק גם נוהל קבוע, לא שנחכה לכונס הנכסים שיגיד לי את העמדה אלא מלכתחילה היה צריך להיות נוהל.

כשקיבלנו את ההודעה מהאנשים שהתקשרו מחו"ל וביקשו מאתנו לטפל, פנינו ונאמר לנו שהולך להיות מנגנון שקוף להשבת כספים, נאמר לנו להפנות את האנשים באמת לגב' אסתי שטיינר. אני לא ראיתי על זה פרסום בעיתון, אני לא ראיתי מנגנון, אני אומרת שוב, אני אומרת שחבל שמחכים לעכשיו כדי לבנות את זה ולא בנו את זה קודם. ברור שחשבו על זה קודם כי אחרת לא היו ממציאים ערבויות. אחרת אנחנו היינו נמצאים היום פה בסיטואציה הזו, וכל החברות שאת מדברת עליהן כרגע זה יותר מפחיד, הן חברות סדירות שאין להן אפילו ערבויות, אז זה אפילו עוד יותר בעייתי. אבל אנחנו מדברים פה על הסיטואציה הזאת, איך זה יכול להיות שזה רק מאה חמישים אלף שקל, זה משהו שצריך לבדוק אותו.

למה היה להם אישור למכור רק לשבוע, והם עברו את האישור?

למעשה בלי שום קשר, כל התקנות הן כאלה שצריכים לעבור עליהן ויעברו עליהן שוב. מה שכתוב גם על פי התקנה זה לפי מחיר הטיסה כפול מספר המושבים. בהגשת הבקשה שהגישו הם הגישו שתי טיסות, למעשה אבל טיסות שבכל פעם בכל שבוע למעשה היה צריך להיות קיבולת אחת של נוסעים בחוץ. כאשר התוקף, הנושאים אמורים להיות בחוץ לא יותר משבוע ימים. ולכן החישוב של הערבות הוא של קיבולת אחת של מטוס של ארבעים אלף דולר. היום אנחנו גם כן הפקנו לקחים וכבר קיבלנו הוראה של ראש המינהל.

אבל חלק מהאנשים היו שם כמה חודשים.

מי נוסע לשבוע ימים, לפחות חודשיים, חודש וחצי. זה מקום להבראה, טיפולים.

אנחנו לא מתווכחים, כלומר החישוב הוא למעשה, ופה זו הפקת לקחים שלנו שהחישוב הוא למעשה כמובן לא מתאים לגודל הנזק, לכמות הנוסעים למעשה שנמצאת פה בחוץ.

אז מי אחראי על זה במשרד התחבורה שבעצם עברו על כך שהסכום של הערבות הוא היה פיקוח של משרד, מי אחראי על כך? תתנו לי כתובת, מי במשרד התחבורה אחראי על כך שהאנשים האלה במדינת ישראל מוכרים כרטיסים, כולנו ידענו, אני גם הייתי במקום הזה לא פעם אחת, מי שנוסע לשם לשבוע ימים לא נוסע. זה מקום תיירות מרפא שנוסעים לשם, מקום נפלא, משהו יוצא מן הכלל. מקום מאוד מאוד יפה. זה על יד וילנה, שעתיים נסיעה, יש שם מים מינרלים שמשפיעים על המון דברים בפנים בתוך הגוף, ויש שם כל מיני טיפולים, אתה חוזר משם חדש. וגם מחירים נורמליים.

למעשה על פי התקנה, וזה החישוב שנעשה, מתוך מה שקורה פה אנחנו גם למדים מזה שכנראה החישוב הוא לא נכון, הדבר הזה אני יודעת שיטופל.

איך זה יטופל?

שינוי תקנות.

ובנזק שנגרם לאנשים, מי יטפל בזה?

אפשר רגע אחד לנסות לעשות סדר בדברים, המצב החוקי שיש היום במדינת ישראל, בהתייחס לנושא של טיסות שכר ומצב שבו נוסעים נמצאים מחוץ לישראל בלי דרך חזרה ארצה בעצם מוסדר בתקנה 10 לתקנות רישוי שירותי תעופה טיסות שכר. התקנה קובעת בצורה מפורשת איך לגבות. זאת אומרת יש פה איזו שהיא נוסחה של מספר מושבים, מחשבים.

בסדר, אבל אני לא מבינה דברים שאתם צריכים להציג לי עכשיו. אני מבינה רק שהיה כאן נזק, אני לא מדברת עכשיו על עוגמת נפש, אני פשוט מדברת על כך שאנשים בסוף נופש, חופש, נשארו בלי כסף, היו צריכים בדרכים לא דרכים להשיג את הכספים, אני כבר לא מדברת על זה שלא נשאר או נשאר לחלק סכום פעוט שהם היו צריכים לשלם עבור מלון, עבור כל הדברים
שהם היו צריכים להישאר שם. אני מדברת על כרטיסים. יש קשישים ורוב האנשים מאוד מבוגרים שהם מקבלים קצבת זקנה מביטוח לאומי שנמצאים שם או היו שם. הם לקחו כרטיסים בחזרה, שמונה מאות דולר רק על כרטיס נסיעה וחזרה. מי עכשיו אחראי במדינת ישראל כדי שהם יקבלו את הכסף בחזרה.

אני לא מבטיחה שכולם יקבלו את הכסף בחזרה, כי יש סכום מסויים שאותו חילקנו. מדובר על סכום של מאה חמישים אלף שקל. לאור כמות הפניות שמגיעה כיום לרשות לתעופה אזרחית אני עדיין לא יכולה להשיב האם כל אחד יקבל במדוייק את כל הסכומים שהוא הוציא. יכול מאוד להיות שצריך יהיה בעקבות זה באמת לשנות את התקנה.

אפשר לומר בשפה מאוד עדינה, יש פה רשלנות של מישהו במשרד התחבורה.

יכול להיות, ויכול להיות שזה לא תפקידה של המדינה באותה מידה.

מה זאת אומרת, זה טיסות ממדינת ישראל, אם אתם גובים את הזכות של ערבויות אתם גובים אותם על סמך משהו.

משתקפים פה שלושה דברים: אין לנו בקרה, ואנחנו לא יודעים כמה משתמשים בסכום הערבות. דהיינו אם הערבות נקבעה על טיסת שכר אחת על ארבע מאות איש מתברר היום שזה יכול להיות לא רק ארבע מאות ולא רק שמונה מאות אלא הרבה יותר. אם זה מקום ששם נוסעים לכמה חודשים יכול להיות שתשלום אחד של ערבות על סך מאה חמישים אלף ₪ נכנסו כמה וכמה פעמים.

יכול להיות שבעצם הפונים והנפגעים הם הרבה הרבה יותר מארבע מאות. אני שומע כאן שאין איזה אוסף, אף אחד גם לא יודע היום כמה נפגעו. יש גם כאלה שעוד לא ביקשו את זה. אנחנו גם נברר היום שבאמת אין מעקב על מה המשמעות של כל טיסת שכר. יש טיסת שכר, אומרים שבוע, לא בודקים מה היעדים. השאלה אם אנחנו במשרד התחבורה יכולים לרדת לרזולוציה יותר קטנה, אני מניח שלכל טיסת שכר לארצות הברית הערבות היא יותר גבוהה. יש הבדל אם נוסעים לאירופה או נוסעים למקומות אחרים. האם בהחלט יש איזה שינוי, לשים על כל מקום איזה מחירון, למקום הזה ככה, למקום הזה ככה, שיהיו דברים יותר ברורים.


יכול להיות שהנוסעים הם לא הנושים היחידים. יכול להיות שרוצים להשתמש בכסף שבעצם בא להגן על הנוסע ואנחנו רוצים להשתמש לטובת עובדי החברה, שהם גם נפגעים, ולטובת נושים אחרים, יכול להיות ספקי אוכל או ספקים של משהו אחר. אני חושב שהיה צריך להיות אולי הפוך, שגם הנוסעים צריכים להיות חלק מהנושים. אני שואל בעצם שאלה, האם הנוסעים האלה נהפכים לחלק מהנושים. לא שהם צריכים להתחלק בכספים האלה לנושים אחרים, אלא האם הם נהפכים, האם יש נכסים לחברה ויש חובות לחברה, וכולם יודעים, הכנ"ר צריך היום לכנס את כל החובות, האם הוא מכניס גם את ההפסדים ואת הנזקים של הנוסעים גם בתוך חלק מהקופה, שזה חלק יכול להיות הבדל גדול מאוד. אם זה רק ארבע מאות נוסעים אז הפיצוי הוא פחות מארבע מאות שקל, שאני מניח שזה פיצויון, זה לא פיצוי.


מה התקנות, לא בטיסות שכר, אלא בחברת נסיעות של חברת תעופה שהיא פושטת רגל, יש גם מנגנון?

אין מנגנון של ערבויות.

הערבויות זה רק בטיסות השכר.

המועצה לצרכנות.

באתי לפה, מתוך מחשבה שאנחנו נגבש נוהל ושפשוט יהיה איזה שהוא נוהל של צורה של פנייה. עכשיו אתם גם באים ואומרים אחד אין כסף, שתיים כנראה שאנחנו לא ידענו בכלל שאנשים עולים על טיסה אחת ואמורים לחזור, לפי תקנות השכר אם אני לא טועה הם אמורים לעלות על טיסה אחת, להיות את הזמן שהם אמורים ולחזור. זה מה שהיה אמור להיות. אבל מסתבר שאנשים היו עולים על טיסה אחת, לא חוזרים, ומתי שהוא חוזרים בהזדמנות אחרת. שזה פשוט חוסר פיקוח.

אני אומרת שוב, הניסוי נעשה על אותם צרכנים שהולכים להפסיד עכשיו את הכסף שלהם, ועכשיו די ברור לי שזה מה שהולך לקרות, לא במקרה לא נתנו להם תשובות סופר ברורות, כי כנראה שכבר הבינו את זה די בהתחלה שיש כאן בעיה. אבל עכשיו אני אומרת יש לי בעיה עם כל אותם נוסעים שנמצאים בחוץ לארץ היום עם טיסות שכר. אתם יודעים מתי הם חוזרים? איזה מהלכי פיקוח אתם עושים עכשיו כרגע כדי לוודא שזה לא יקרה בשניה הזאת עוד פעם?

אני יכולה להגיד מהמקרה הזה, שלמעשה כשאנחנו מוכרים במקרה הזה גם כן חבילות שהן היו לשבוע ימים אז אנחנו יודעים שבאמת מהניסיון זה לא קורה, הם ממשיכים הלאה עם הטיסה שלהם וחוזרים חודש אולי אחרי.

זו עבירה על החוק.

יש לנו עכשיו את מי לתבוע? אולי את המארגן?

לא את המארגן הזה, אני רוצה שתתבעו עכשיו את כל המארגנים שכן פעילים.

אני לא יכולה לתבוע משהו שאני לא מכירה. מה שכן לגבי התקנות אנחנו לא יכולים להשתמש בחישוב כמו שעשינו פה עד היום. אני לוקחת בחשבון, חלק מהנוסחה שלנו, במקרים מסויימים כמו באירופה באמת זה נעשה, החישוב של הערבות היא לדוגמא לתדירות אחת שיוצאת. מה שכן, אני עוד פעם אומרת, גם כן יצאה הוראה של ראש המינהל לקחת בחשבון שהדברים האלה כנראה לא קורים ולהגדיל את הערבות. אבל לצורך העניין במקרה הזה זה דברים שלא היו ברורים לנו. אנחנו היינו מקבלים צילומי כרטיס טיסה, כלומר אנחנו ידענו על טיסה מסויימת, לא ידענו שאחרי חודש ימים.

מי אחראי על הפיקוח במשרד התחבורה? הרי אנשים שנים עשו את הטיסות האלה.

האם פעם ביקשתם רשימה שמית של שמות, סתם לבדיקה מדגמית? לאו דווקא שוב על החברה הזאת. בדיקה מדגמית, יש לכם אפשרות למנהל אצלכם לבוא ולדרוש, אני רוצה לדעת מי טס ומי חזר ומתי. יש לכם שישה חודשים לדרוש את זה מכל החברות שאתם רוצים. ברגע שיוצאת טיסת שכר הם חייבים לשמור את הרשימות של מי שטס הלוך ושל מי שטס חזור והם צריכים להיות אותם אנשים לגבי אותה טיסה, לגבי אותה חבילה. זה כתוב בתקנות אבל אף אחד לא מפקח על זה אז למה שאנחנו נקיים את התקנות.

זו חובה של המנהל מדי פעם לבדוק את זה. אני לא חושבת שזו דרישה מוגזמת. זה בכלל לא מסובך, עכשיו אפשר להוציא הודעה לכל חברות טיסות השכר, לאור הנפילה הגדולה שאנחנו מבינים שקרתה פה, להוציא הודעה לכל חברות טיסות השכר, כל המארגנים, חבר'ה, אנחנו עושים בדיקה חודש אחורה. תשלחו לנו את הרשימות של כולם, של מי שטס ומי חזר. אבל אנחנו לא נגיע למצב שבו צרכנים יגיעו למצב כזה שאומרים להם תשמעו, אולי תקבלו את הארבע מאות שקל.

גבירתי, התקנות כפי שהן כיום, את מסכימה איתי שההסדר כיצד לחלק את הערבויות לא קבוע. האופציה היחידה שעומדת כיום לפני משרד התחבורה היא פשוט להקים ועדה, צוות, נקרא לזה איך שנקרא, ואותה ועדה תצטרך באמת לשבת לראות איזה פניות הגיעו. להערכתי פניות של עובדים של החברה, זה נאמר פה בהיסח הדעת, זאת לא היתה הכוונה.

פניות של אזרחים עדיין לא הגיעו אליכם. הגיעו חלקית. אני אישית אתמול רק שלחתי דואר רשום לדוגמא.

לגבי המהות של הערבויות, אין ספק שהן קודם כל מופנות כלפי הנוסעים.

משרד פרסום אחד יכול לתבוע את כל הכסף הזה.

באיזה מקרים הכנ"ר יכול לקחת את זה לעצמו?

הכנ"ר יצטרך להשיב על זה.

הם לא עשו שום דבר עם זה, רק אני דיברתי ברדיו על זה, ולא נאמר לי על סכום כל כך נמוך. יש פה איזושהי אווירה, אולי אני לא יודעת את התקנות, יש פה איזו שהיא אווירה שלא נתפסת אצלי. בגלל שמישהו במשרד התחבורה גבה סכום מראש יותר מידי נמוך, מישהו במשרד התחבורה לא עשה פיקוח על דברים, מישהו במשך שנים רבות לא עשה פיקוח. בגלל שזאת לא טיסה ראשונה, זה כמה שנים יש טיסות האלו, ואנשים לשם לא טסים לשבוע ימים. זה מראש.

את מתייחסת בכלל לפיקוח על התקנות. כלומר יש הרבה דברים שלמעשה אולי אפשר למצוא בתקנות שהן באמת לא נכונות.

אתם אמרתם שבעצם הטיסה הזאת היא צריכה להיות רק שבוע ימים.

מה שאני אומרת שזה כשהמארגן הגיש את הבקשה החישוב היה על שתי טיסות, כשלמעשה החישוב של הערבות הוא נעשה עלפי הנוסחה.

אבל זה לא היו, כמה ביטלו טיסות, שלוש או ארבע? משרד התיירות, יש לכם מה להוסיף?

חשוב לנו שתהיה תיירות מוגנת, ושאנשים יוכלו לטוס ולחזור, אבל אנחנו גם צריכים לקחת בחשבון שככל שהערבות תהיה גבוהה יותר וככל שעלויות טיסות השכר יהיו יותר גדולות הטיסות יהיו יקרות יותר, ושוב, לא יהיה משתלם ללקוחות לטוס. צריכים גם את זה לקחת בחשבון. בטיסות סדירות למשל אין בכלל ערבות, ואם למשל חברה כמו על-איטליה שנמצאת היום בקשיים תפשוט את הרגל אין ספק שיהיו נוסעים שייפגעו, ואין ספק שיש עוד ענפים במשק שנפגעים בשל פשיטות רגל או פירוקים או מה שלא יהיה, וכל לקוח לוקח את זה בחשבון. זה עצוב, זה לא טוב, אנחנו צריכים לחשוב איך לדאוג להם, אבל אנחנו גם צריכים לזכור שאם אנחנו דואגים יותר מידי בסופו של דבר זה גם עלול להיות לרעת הצרכנים.


לגבי השאלה האם אנחנו מעודדים תיירות חוץ או פנים, אנחנו מעודדים תיירות. בוודאי שתיירות פנים אבל גם תיירות חוץ. למבחינה כלכלית ככל שיש ניידות של תיירים וגם תושבי מדינת ישראל מרוצים וגם תושבים אחרים אנחנו שמחים על כך ואנחנו חושבים שזה מעודד גם תיירות פנים. ככל שיש טיסות מהארץ יש גם טיסות הפוכות. תמיד מנסים לדאוג לכך שהמטוסים יהיו מלאים לשני צדדים.

לא הבנתי מה שאתה רוצה להגיד, או אולי לא רציתי להבין מה שאתה אמרת.

מעבר לכך, יש המלצה נוספת שאנחנו ממליצים עליה, זה שכל נוסע יעשה ביטוח, אם נוסע יעשה ביטוח נסיעות גם כן בעייתי תיפתר באופן טבעי. וזה לא כולל נפילה.

זה נושא שרציתי לדבר עליו, אם יורשה לי, לי באמת אין ידע על כל הנושא הזה של תקנות כאלה ואחרות, תקנות שכר. הניסיון שלי זה משרד החוץ. אני שירתתי בחו"ל והניסיון שלי זה עם אזרחים ישראלים שנמצאים במצוקה בכל מיני מדינות בעולם. ועל פי הניסיון שלי, שוב, אם יורשה לי, יש מקום לדעתי לחוקק חוק, ממש לחוקק חוק שכל אזרח שנוסע לחו"ל יהיה מחוייב, כמו שהוא משלם מסים בנמל, יהיה מחוייב לעשות ביטוח. ואז הביטוח הזה יכלול החזרים לפעמים על טיסות, נושא של חילוצים, נושא של בריאות.

בדרך לפה, קיבלתי טלפון מאישה ערירית, שיש לה אח, שגם הוא ערירי, שהחליט לנסוע לרומניה לטיול קצר. הוא חלה, ולבנאדם אין ביטוח. קורה שיש אנשים שאין להם מודעות, ולפעמים אנשים גם סתם שוכחים ונקלעים למצבים, לא עלינו, ואנחנו נתקלים בזה כל יום שעה שעה, עשרים וארבע שעות. אנחנו נתקלים באזרחים ישראלים שנמצאים במצוקות, ולפעמים אין להם ביטוחים והם נמצאים במצב מאוד קשה.

אותה אישה התקשרה ובכתה ואמרה לי מה אני עושה, אח שלי חלה, נפל, נכנס לקומה. הוא בבית חולים. היא קיבלה ידיעה שהוא נמצא בבית חולים, מאושפז, אין לו ביטוח, אין לו אף אחד. הוא רווק, אין לו משפחה, אין לאן לפנות. אני רוצה להפנות את הקונסולית שלנו במקום כדי שתסייע, אני לא יודעת איך. שוב, אין לנו את האמצעים, אין לנו את הכלים. לכן אם יהיו מחוייבים בביטוח זה ימנע המון המון בעיות. המון צרות. אני נתתי דוגמאות, זה לא רק חילוץ ורפואה, יש מכלול רחב של דברים.

אני לא רוצה לחשוב על חוק בגלל שאם ממשלה תרצה להביא את החקיקה הזאת, אני מאמינה שזה לא צריך להיות חוק פרטי, יכול להיות שיש היגיון אבל בכוונה אני לא רוצה לדון על כך כעת.

אין חברת ביטוח שמבטחת על קריסה של חברת נסיעות. זאת אומרת הכל נכון, אנחנו כל הזמן ממליצים לאנשים לעשות ביטוח, כשאנשים פונים אלינו אנחנו מסבירים להם למה זה חשוב, אנחנו לא מתווכחים על ההמלצה הזאת, אנחנו עם התאחדות סוכני הנסיעות עכשיו מוציאים טופס גילוי נאות שבין היתר רצינו שיהיה כתוב בו בבולט כדאי לעשות ביטוח, למרות שזה לא כתוב בחוק. אבל זה לא מכסה את המקרה הזה. בשביל זה יש את התקנות.

אין אף מדינה, שיש לה ערבות במינהל התעופה. לדוגמא אנחנו מדברים על בריטניה ועל איטליה שיש ארגונים של המארגנים. כל מארגן שמפעיל טיסות שכר, לצורך העניין טיסות לישראל, אותו מארגן חייב להיות חבר של הארגון הזה ששם הוא מפקיד את הכסף. כלומר הערבויות הן נמצאות בצד השלישי, לא מינהל התעופה. ואני ממש רוצה להגיד לך שכל המדינות שטסות לפה אין אף מדינה שמינהל התעופה הוא המוטב של הערבות. ויש ארגונים, מבטח מורשה, כמו שאת ידעת לציין שאת אומרת שאת לא מכירה והוא מכסה, אז הוא מכסה את הדברים האלה.

היה ניסיון בהתאחדות סוכני הנסיעות לעשות קרן לאבטחת כספי לקוחות.

אנחנו יכולים לעשות דיונים עכשיו עד מחרתיים. אני רוצה להבין למה היתה רשלנות במשרד התחבורה, איזה עבירות נעשו.

היתה תקנה והיישום שלה עד כה, אני לא רואה שום דבר בתקנה שלא יושם.

אני כן רואה שהטיסות האלו לא היו שבוע ימים, זה דבר אחד. חסר פיקוח במשרד התחבורה זה דבר שני. אנשים לא יכולים לקבל עכשיו החזר לפי סכום שנקבע מהחברה הזאת, ואני שואלת למה. למה לקחתם רק מאה חמישים אלף, אני לא יודעת לפי איזה חישוב חשבתם, אבל אני חושבת שמישהו צריך לתת לאנשים החזר. ואני חושבת שהחזר לא לפי מה שאתם חושבים. אנשים שילמו את הכספים, אנשים חיים במדינת ישראל, הם אזרחים במדינת ישראל וחושבים שיש כנראה אחריות של משרד התחבורה בסיפור הזה. תספרו לי מה היה שם ועם איזה סכומים אתם נשארתם ומה עברתם שם.

בעשרים ושלושה באוגוסט הייתי צריך לחזור הביתה. וקיבלתי את הפקס הראשון שהטיסה הראשונה מבוטלת בתאריך עשרים ושלוש. אני לא האמנתי. היה לי חושך בעיניים. וכל מי שהיה איתנו היה בהלם, מה זאת אומרת, הגענו לפה ולא יכולים לחזור הביתה. והכסף כבר סיימנו, אין כסף. אחרי חודש וחצי, חודשיים, כמו שמספרים, עד רבה, בעצם אנחנו משלמים על כרטיס של חודשיים, לא של השבוע. של השבוע זה יותר זול. אז למה שאנחנו גם משלמים על הכרטיס של חודשיים יותר כסף, וריביות על זה.

מי שילם לך על המלון?

מלון, אוכל, הסעה בשביל להגיע לשדה תעופה, זה בערך תשעים דולר, ואני צריך לשלם.

כמה נזק היה לך?

אני שילמתי על שני כרטיסים אלף שלוש מאות חמישים דולר. מפה, מהארץ הבן שלי שלח לי.

וכמה שילמת פה בארץ על שני כרטיסים?

אלף מאה שבעים דולר.

והבתי מלון כמה עלה לך יותר? כמה ימים חיכית שם?

עוד ארבעה ימים הייתי בשכר דירה, כי הבית מלון לא יכולתי לשלם. והייתי צריך לאכול.

איפה האחריות של המארגנים, הרי לא כולם קנו ישירות מ-מ.א.א. יש הרבה אנשים שקנו דרך אגב מסוכני משנה, שהם לא חתמו איתנו, לא הגישו את הבקשה למינהל התעופה, כמו השטיח המעופף, כמו כלל, שלמעשה הנוסעים קנו ישירות מהם כרטיס טיסה ושילמו להם. ולא בטוח שכלל שילם למ.א.א. למה הם מתנערים מאחריות?


לצורך העניין מי שהגיש את הבקשה זה מ.א.א. שפשט את הרגל וחברת התעופה, שלמעשה מכרה כרטיסים למארגנים, סוכני נסיעות אחרים. הרבה נוסעים קנו מהם כרטיס טיסה, ולא מ-מ.א.א. שהוא המורשה למעשה, הוא המארגן לצורך העניין. אם לדוגמא יש את כלל, שזו סוכנות נסיעות, האנשים שילמו לכלל כסף ורכשו ממנו כרטיס. לא בטוח גם שהכלל הזה הספיק לשלם כסף למ.א.א. למה הוא התנער מאחריות ולמה האחריות היא לא שלו כלפי הנוסע.
ואני מוציאה את הנוסעים שקנו מ-מ.א.א. שהם בעצם הכתובת שלהם, אין להם מישהו אחר. איפה כל האחרים שקנו מהמארגנים שאני הזכרתי?

את יודעת שלא היתה אפשרות להשיג כרטיס, עשו ספקולציות כאלו, ואיפה זה נשמע, אלף שלוש מאות חמישים דולר לשלם לכיוון אחד.

אנחנו עשינו את שלנו, אנחנו העברנו כסף למי שצריך.

מי יכול לתת לנו רשימה של סוכני משנה?

אני רוצה להוסיף דבר אחד, כשפנו לממשלה פה ואמרו אם זה היה מצב של גרוזיה אז היו שולחים מטוס לשמה.

אני יודעת שמונה-טור זו חברה שקנתה להם כרטיס טיסה חזרה לנוסעים שלה. הבנתי שזה לא הרבה, אבל היא לקחה אחריות וקנתה להם כרטיס טיסה. הנוסעים שקנו ממונה משרד הנסיעות קנה.

מצויין, אבל זה רק אחד אולי מכל הארץ.

לא, כי כשאנחנו שולחים נוסעים לתבוע את מינהל התעופה או לא יודעת מה אתם עוזרים להם, למה לא מפנים אותם ישירות למארגנים שלהם?

מי נותן להם לסוכני משנה אישור למכירה של כרטיסים, משרד התחבורה או משרד התיירות?

לצורך העניין הם יכולים להגיש את הבקשה, במקרה הזה הם לא קיבלו אישור.

אם אפשר, אם פונים לחברות אם אפשר לבקש מהן, ואני חושבת שגם פה אתם יכולים לעזור, לבקש אישורים שהם אכן העבירו את הכספים לאותה חברה. אם הם העבירו את הכספים יותר קשה לנו לבוא ולדרוש מהם כצרכנים את הכסף שמגיע בחזרה. יש כל מיני שאלות, אם הם ידעו או לא ידעו שהחברה נמצאת במצב כזה.

מי צריך לעשות את זה?

אני חושבת שהכנ"ר, אפשר לבקש, הם יכולים לבקש מהכנ"ר, הרשות יכולה לבקש מהכנ"ר כדי לעזור לאותם צרכנים לקבל את השאלה האם הם העבירו את הכסף או לא. כי אם יהיו אישורים שלמשל השטיח המעופף העבירו את כל הכסף אז הדרישה לפצות וכל זה דווקא מהם, המדינה פישלה, לא פיקחה, ועכשיו אנחנו מבקשים מגוף פרטי לפצות. אבל אם הם לא העבירו את הכסף בוודאי ובוודאי שקמה זכות לאותם צרכנים לתבוע מהמארגנים את הכסף שלהם בחזרה כי הוא לא הועבר. עכשיו השאלה היא גם למה הם לא העבירו. אם הם לא העבירו כי הם ידעו שהחברה בקשיים אז למה הם מכרו כרטיסים. אני אומרת, אם כבר אז כבר.

"פישלנו", עשינו, עכשיו זה הזמן לבוא ולהתגייס כדי לעזור. תדרשו את הרשימות האלה. תדרשו מהכנ"ר את הרשימות, תדרשו לדעת אם הועבר הכסף על כל צרכן. אני אומרת, תדרשו רשימות של נוסעים, אין שום בעיה לדרוש את הרשימה של הנוסעים. גם אם אנחנו לא פנינו ישירות אליכם, את הרשימה אתם יכולים לקבל. מי בדיוק, איזה נוסעים היו בחוץ בזמן שהדבר הזה קרה, איזה נוסעים היו אמורים לטוס בזמן שהדבר הזה קרה. את הרשימות האלה יש. אמורות להיות אם הם עבדו לפחות את זה, אני בטוחה שיש רשימות. ואחר כך לעבור עם הרשימות האלה ולראות האם הכספים הועברו מהחברה.

אבל בינתיים, למי שבעצם נעשה הנזק זה אותם אנשים שהיו צריכים להיות בחזרה באותן טיסות שביטלו אותן.

גם אלה ששילמו את הכסף שלהם ולא טסו. בוטלו טיסות. אבל אני אומרת ברמת העקרון, אולי זה קצת ארגון אבל זה לא כל כך קשה לברר אם יש עוד מישהו שאפשר לתבוע. ואז יקלו בעצם על רשות התעופה האזרחית, כי אותם צרכנים שיש להם למי לפנות אליו ולדרוש את הכסף ויש עילה חוקית לדרוש את הכסף הם יוכלו לקבל את זה. אני מדברת על רשות תעופה אזרחית, אני מדברת על ועדת פניות ציבור של הכנסת, אני לא מדברת על הצרכנים לבד, אני מדברת על זה שאנחנו מוכנים לשתף פעולה כדי לנסות להשיג את המידע הזה מהכנ"ר. אבל מה שייצא זה שזה יוריד, אם אכן יש אנשים שהכסף לא הועבר, זה יוריד חלק מאותם צרכנים שנפגעו, זה ייתן להם את הפיצוי שמגיע להם וזה יוריד אותם מהמאה חמישים אלף שקל האלה, ואפשר יהיה לתת אותם לאותם צרכנים.

מי ששילם בכרטיס אשראי בתשלומים יכול לבטל את התשלומים העתידיים, הוא צריך לפנות.

פנסיונרים בדרך כלל לא אוהבים לשלם בכרטיסי אשראי, רק שתדעו, לרובם אין את זה.

היום זה פורסם בתקשורת שצריכים לקנות כרטיסים בכרטיס אשראי, ואזרח צריך לבדוק האם חברה נמצאת בקשיים או לא, מישהו כאן במדינה צריך לבדוק.

אני לא הייתי שם אבל אני מייצגת את בן שמונים ותשע שזה סבא שלי ועוד כמה חבר'ה מההוסטל שלהם בנהריה שהלכו לטיול שנתי, בואו נגיד ככה, לנוח. הם נסעו לשם, קנו ביטוח, שילמו הון תועפות על ביטוח, שכולל גם אם יש בעיה עם הכרטיס, אבל לא במקרה הזה, זה גם בדקנו. והוא נמצא שם, והכל בסדר, אנחנו מדי פעם איתו בקשר. פתאום, דרך החברים שלו פה,
שכנראה הטיסה שלהם התבטלה בעשרים ושלוש, נודע לנו שגם שתי טיסות נוספות התבטלו גם. אנחנו מתחילים להיכנס לפאניקה קצת, זה בשעה אחת עשרה בלילה, טלפונים, בבוקר התקשרתי לסבא, אני מבינה שהם כבר רועדים מפחד, לא יודעים מה לעשות, רק תוציאו אותנו מפה. אני בבוקר דבר ראשון, אינטרנט יש ברוך השם, מוצאת באינטרנט כתובת של הקונסול, אני מתפלאה שיש רק אחד לכל הארצות הבאלטיות, כותבת לו מייל, שום דבר לא מקבלת, כמה שעות, מתקשרת לחדר מצב, אני אומרת אנשים כאזרחים אין איזה שהוא מנגנון, למי אנחנו צריכים לפנות במקרה כזה.

אני חושבת שזה חשוב ואני פניתי למשרד החוץ, לחדר מצב. נתנו לי טלפון של סמדר, של המחלקה שלהם. וגם עד שהשגתי, השגתי את סמדר, כמה שזכור לי, דיברתי איתה, ואמרתי תראי, אני מתארת שאני אדאג לסבא שלי ואני אוציא אותו. ייתכן שיהיו עוד אנשים במצוקה הרבה יותר קשה, גם מבחינת תאריכים. כי סבא שלי היה צריך לחזור בשלושים לחודש, היה לנו קצת מרווח זמן. אנשים אחרים בלי תרופות, חס וחלילה מה שיכול לקרות. סמדר אומרת באמת אין לי כלים כל כך לעזור לך בזה. זה עניין פרטי, אף אחד לא צריך לטפל בכם. אני אמרתי טוב, אני אטפל, והמשכנו לטפל. זאת אומרת זה הון תועפות לטלפונים לטלפון של סבא ולטלפון של קונסול ולטלפון של כל אחד.

במקביל אני כתבתי מכתב למחלקה של סמדר, והיא קיבלה אותו, ובעקבות אותו מכתב, בשעה שלוש באותו יום, קיבלתי טלפון מאוד נחמד מסמדר, כאילו אנחנו מכירים כבר הרבה שנים, אחרי המכתב הזה, שבמכתב הזה כתבתי שאני מודאגת לעוד ארבע מאות אנשים שנמצאים שם ובכלל מדינת ישראל צריכה לחשוב איך להחזיר. חשבתי יארגנו טיסה אחת, שתי טיסות, לא יודעת כמה אפשר להכניס לאותו דבר, כי סנדור היה רק בשמיני בספטמבר, וזה עוד יותר רחוק, וזה הכי זול היה אבל זה היה רק בשמיני לספטמבר. ומה שאומרת לי סמדר, בזמן שאנחנו כבר הגענו לאותה חברה איפה שקנינו את הכרטיסים, והיא אומרת אנחנו שילמנו והעברנו כסף מזמן, אין לנו כסף, אנחנו את שלנו עשינו, מה שכן אנחנו שמענו שזה מה שקרה ושמרנו מקומות לסבא שלך ולעוד כמה חבר'ה דרך ריגה. זאת אומרת בן תשעים צריך עוד להסתובב בכל העולם עד שמגיע ארצה.

סמדר באמת היתה מאוד נחמדה, היא אמרה שיש לה את הטלפון הישיר של הקונסול, היא דיברה איתו והוא אמר שיעביר את כל הרשימה של סוכני תיירות שאפשר לפנות אליהם. זה היה בשלב שכבר קנינו כרטיס כמעט. רק אמא שלי עוד לא הלכה ושילמה. מה שכן, דיברתי עוד חצי שעה בערך, הקונסול היה מאוד שמח לשמוע אותי, כנראה חסר לו איך לדבר בעברית, הוא שלח לי את זה במייל, וסיפר איך תוך שעתיים בנאדם מבוגר יכול לנסוע במונית עד לוילנה, אני לא יודעת את המרחקים, אז הוא אומר כן, הם יכולים לקחת מונית, אני לא יודעת כמה זה עולה, אני מתארת שזה לא עולה מעט, אם זה שעתיים במונית מאיפה יש להם כסף לדברים האלה. אנחנו יכולנו, גם לקחנו כאן חובות, שילמנו כסף עבור כרטיס ושלחנו את הכרטיס, הרצנו את הפנסיונרים, לפחות הם היו שמחים סוף סוף שהם חוזרים הביתה.

אבל אין מנגנון למי האזרח צריך לפנות, מי צריך לדאוג לו. אני הייתי בטוחה שעדיין יש איזה שהוא משרד ממשלתי, ואני עובדת באחד כזה, אבל לא מצאנו דרך למי לפנות ומה לעשות. ועכשיו אנחנו עוד פעם נמצאים במצב, עוד לא לקבל כסף בחזרה, אני לא מדברת על עוגמת נפש כמו שסופה אמרה, כי מסכנים, הם בלי תרופות, אחת מהם היתה חולת סכרת, אמרתי עדיף לך לנסוע טיסה ישירה בשני בספטמבר, זאת אומרת זה עוד שבוע להיות שם בלי ביטוח, היא אומרת לא, אני מעדיפה ברגל ללכת אבל היום כי מחר אני מפחדת, אני אשאר בלי תרופות, אני אשאר בלי ביטוח וזה סכנה יותר גדולה. וזה טיסה מאוד קשה, המעבר הזה בין ארצות היה מאוד מאוד קשה. והכי מפחיד שלא היתה תמיכה של מדינת ישראל. זה לפי דעתי, כל אחד תצא מאיפה שאתה רוצה. זה לא צריך להיות. בעתיד לא צריך להיות. תקנות זה תקנות, אבל לדאוג לאזרח קצת כמו שצריך. והכרטיס עבור שני כרטיסים נוספים זה עוד אלף מאה שבעים דולר, זאת אומרת חמש מאות תשעים דולר, זה הכי זול יצא.

אני אישית שלחתי אתמול מייל, זאת אומרת רק עכשיו תתחילו לקבל את רוב פניות האנשים. כי פקס, אין פקס, זה רק דואר רשום, זה גם עלויות, שתבינו, לאותם אנשים, מי יחזיר להם את זה. אני בגלל זה לקחתי את זה על עצמי.

ידוע לכם כמה אנשים נמצאים בחוץ בכלל? כמה מטוסים לא חזרו?

חמש טיסות.

עד שזה קרה אני כחברת כנסת לא ידעתי שאני פונה ישירות או אני קונה אצל סוכני משנה או אצל מישהו אחר. ואני חושבת שאזרח במדינה כמו מדינת ישראל צריך שתהיה לו הגנה. בנאדם שטס לחופש או טס למטרה של תיירות, אני לא יודעת למה הוא טס, הוא יודע שאנחנו נמצאים במדינה שיש לנו משרד התחבורה, הוא יודע שיש הגנה לכל אזרח ויש פיקוח. כאן נעשה משהו שלפי דעתי, אם תסבירו לי אחרת אני אקבל את הדעה יכול להיות, אבל כאן נעשו כמה טעויות של משרד התחבורה. האזרח הפשוט לא צריך לדעת את זה. הוא לא צריך להיכנס לדברים האלה.

רציתי להוסיף שלא אמרו לנו על טיסה בנפרד, היום בוטלו עשרים ושלוש ובעוד שלושה ימים יבוטלו עשרים ושש. כששואלים על עתיד, הם עונים "לא יודעים, תתקשרו יום לפני טיסה".

יש פה בלבול עם הסמכויות של משרד התחבורה, לא הייתי רוצה להעלות פה נושאים שיעוררו פה את חמתכם.

סליחה, את יודעת על מה חמתי מתעוררת, שצריך אישור כדי לעשות טיסות שכר. בשביל מה צריך אישור אם אתם לא מפקחים על כלום? אם אתם לא מפקחים על ערבויות, אם אתם לא מפקחים על מי נוסע ולא נוסע, אם כל התקנות האלה אתם לא משתמשים בהן בכלל אז למה צריך את האישור שלכם. מהרגע שצריך את האישור שלכם, מהרגע שאתם נתתם אישור לכל אחת ואחת מהטיסות האלה, אז אני מצטערת, בדרך כלל המדינה לא אחראית, אני אסכים איתך שבדרך כלל המדינה לא אחראית. רשות התעופה האזרחית בנושא של טיסות שכר התפקיד שלה לאשר טיסות לאחר שוידאו שיש ככה וככה וככה. זה התקנות. זה התפקיד.

תסבירו לנו, מה האחריות של הרשות ומה האחריות של אחרים. יכול להיות שיש אחרים שצריכים לזמן אותם לישיבה.

אני יודעת מה האחריות שלי כמשרד התחבורה, רשות התעופה האזרחית. האחריות היא לטיסות שכר לגבות ערבויות, בהתאם לאותה תקנה שצויינתי. הסכום נקבע בהתאם לתקנה. אני אומרת, יכול להיות שאחת המסקנות מהמקרה הזה, שהוא מקרה ראשון, בתולדות משרד התחבורה עוד לא חולטה ערבות ועוד לא נעשה בה שימוש.

כאשר התקרה נפלה זה גם היה פעם ראשונה, אבל היא נפלה, מה אפשר לעשות. ואם אני אספר לך כמה דברים שהיו היום בישיבה כאן אז יעמדו לך שערות. אבל כנראה יש לנו דברים שהם לא תקינים, אחרי שישים שנה שמדינה קיימת יש המון דברים שצריכים לטפל. יכול להיות שזה אחד מהדברים שהמדינה חייבת לטפל בהם.

אבל אתם לא עומדים על התקנות, אתם לא מקיימים את התקנות, אתם בכלל אומרים אין לי אחריות.

אני לא יודעת אם את יודעת על מה אנחנו עומדים ועל מה אנחנו לא עומדים והקביעה שלך אם יש פיקוח או אין פיקוח היא אמירה בעלמה, אני לא יודעת אם בדקת אם יש פיקוח, את מדברת ספציפית על הערבות, יש לך השגה לגבי הסכום, לגיטימי. מכאן להגיע למסקנות, את מכירה את התחום של תעופה אזרחית?

אני מכירה את התחום קצת יותר מהם, ואני מבינה את הקטסטרופה שאנחנו נמצאים בה כרגע.

טוב, תסבירי לנו, הכל בסדר כאן, מה אנחנו עושים עם נוסעים שבהמונים פונים אלינו לוועדת פניות ציבור?

כפי שחברי הסביר אנחנו קודם כל ממתינים לעמדת הכנ"ר, בתקווה שהכנ"ר אכן יאמר שהסכום הוא לרשותנו ואנחנו יכולים ורשאים לחלק אותו כפי שנמצא לנכון תתכנס ועדה, שיישב בה משפטן, כלכלן, נציג חשב, נציג המחלקה הבינלאומית, נעבור על כל הפניות, נבדוק את כל הנפגעים ונסדר איזה שהוא סדר קדימויות לחלוקה.

אבל צדק חבר הכנסת, אתם עונים רק על מאה חמישים אלף שקל, שאתם עוד לא יודעים אם תכננו לחלק את הערבות או לא. אבל הוא צדק בזה שאם יש כונס נכסים ייתכן שאת כל הנכסים יצטרכו לחלק ולהגיד חבר'ה, אתם תקבלו בינתיים ארבעים שקל ועוד שנה ייתכן שתקבלו מיליון, כולל עוגמת נפש. אבל צריך לפעול לכיוון הזה. אם תגידו מאה חמישים וזהו, מספיק לכם, ושלא תפנו אלינו שוב.

את יוצאת מתוך הנחה שתקבלו את המאה חמישים. את מדברת עכשיו על שבע מאות חמישים אנשים שעוד נמצאים בחו"ל. אנחנו לא מדברים על ארבע מאות איש.

אני לא בטוח שאנחנו צריכים לטפל בדברים בקצב העבודה של הכנ"ר, שזה לא התיק היחיד שלו ואני בכלל לא יודע אם רשום אצלו שמ.א.א. פשטו את הרגל ברגע הזה. אז ברגע שיהיה לנו אור ירוק מהכנ"ר והוא לא יאמר שהכספים האלה בעצם אמורים לשמש את קופת הפירוק שלו אני רוצה שנתקדם במקביל, ולא נהיה תלויים בלוח הזמנים שלו. אני מבין שאנשים מחכים לתשובות ולא מעוניינים להמתין יותר זמן. אפשר להסתייע בכנ"ר עד גבול מסויים, לא הייתי כורך את התהליכים אחד בשני.

רבותיי, אנחנו נסכם את הדבר. קודם כל אני מבקשת מהרשות מייד לפרסם את הכתובת ברוסית בגלל שרוב הנוסעים היו דוברי רוסית, יש רדיו ברוסית, יש ערוץ 9, יש ערוצים של טלויזיה, לא ייתכן שרק אני אדבר ואנשים ידעו מפה לאוזן על מה שמתרחש כאן, בגלל שיש מאות נפגעים.

אני קובעת ישיבה נוספת עוד חודש. אני בישיבה הזאת רוצה שלפני זה אתם תפנו, אני פונה לרשות התעופה האזרחית להכין את הרשימות שדרך סוכני הנסיעות של אנשים שלהם נמכרו הכרטיסים. אני גם פונה לכנ"ר, אני רוצה שתזרזו את ההליכים. את המודעות תפרסמו ברוסית, תפרסמו את זה בעברית גם אבל ברוסית זה העיקר. רוב האנשים שילמו בכסף מזומן, זה אנשים מבוגרים, כמו שהגברת ציינה כאן, וחוץ מזה כבר טיסה היתה צריכה ואמורה להיות אז הם לא יכולים לבטל כבר כרטיס אשראי.

יש כאלה שכן, צריך לפרסם את זה גם לדוברי רוסית.

הם יפרסמו את זה ברוסית. ומה שהיום מפורסם על פחדים שחברות שיכולות לקרוס, אתם גם תפרסמו מה שפרסמתם את זה בעברית, תפרסמו את זה ברוסית, בגלל שאנשים צריכים לדעת שיותר טוב ויותר כדאי לשלם בכרטיס אשראי ולמה.


אני גם פונה לשר התחבורה, למה נעשה מה שנעשה, למה יש פגם בפיקוח ולמה קרה מה שקרה עם טיסות שכר, ומי לא עשה פיקוח בזמן ברמה נכונה, בגלל שטיסות שכר של שבוע ימים זה טיסות של שבוע ימים ואנשים מראש קנו כרטיסים לכמה חודשים.


אני מאמינה שהרשות אתם צריכים לפנות לחברות שבעצם מכרו לסוכני משנה ולבדוק אצל חברות האלה האם הכסף בינתיים לא הועבר, אז גם שהם ישתתפו יחד אתכם. בשבוע הבא נהיה יותר מוכנים מפני שאני לא ידעתי שהסכום כסף שגביתם הוא רק מאה חמישים אלף. ואנחנו נבדוק אצל השר מי האחראי במשרד, ולמה סכום הערבויות היה כל כך נמוך. אני חושבת שאחרי שישים שנה במדינת ישראל צריכים להיות שינויים בתקנות.

בישיבה הבאה אני רוצה לדעת כמה כסף אתם מחלקים ולמי אתם מחלקים ולפי איזה קריטריונים מפני שאנשים צריכים לקבל גם על עוגמת נפש אבל כנראה על זה הם יצטרכו להתארגן ונגד הרשות להגיש תלונה או תביעה בבית משפט. זה כבר משהו אחר. בגלל שאני חושבת שיש פה עוגמת נפש, יש פה המון כספים ששולמו למלונות והכל ואני חושבת שאתם אחראים על כך שלא יהיו, עם קריסת הטיסות, שהשמיים לא יפלו לנו על הראש.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45