PAGE
14
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

17.9.2008

הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי






נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 532

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י"ז אלול תשס"ח (17 בספטמבר 2008), שעה 13:00

תקנות בריאות העם (רישום מרפאות) (תיקון) התשס"ח - 2008

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

עו"ד אילנה מישר
- הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

רות פרוינד

- שירותי רפואה, משרד הבריאות

ד"ר מיקי דור

- ראש אגף רפואה כללית, משרד הבריאות

ד"ר זאב אהרונסון
- מנהל אגף רפואה, קופת חולים מאוחדת

עו"ד טלי שטיין

- משרד המשפטים

- ג'ודי וסרמן




- אייל לב ארי

- וילמה מאור

- נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

תקנות בריאות העם (רישום מרפאות) (תיקון) התשס"ח - 2008

צהריים טובים לכל המשתתפים. אני פותח בזה את הדיון בנושא תקנות בריאות העם (רישום מרפאות) (תיקון) התשס"ח – 2008. אבקש מנציג משרד הבריאות להציג את הנושא.

אנחנו פועלים היום על סמך תקנות שנקבעו לפני 21 שנה, ושהן היום בראייה של כל אחד שמכיר את הנושא מאוד מאוד לא עונות לצרכי היום. ההתפתחות של הכירורגיה בתקופה הזאת היתה אדירה. הרבה מאוד פעולות יצאו מבתי החולים לקהילה וככל שהפעולות יוצאות בקהילה והן יותר ממושכות אנחנו היינו בסד של תקנות שכתבו ש-40 דקות זה הזמן המותר לעשות ניתוחים מחוץ לבית החולים. זה כמובן ארכאי. הנושא הועבר לדיון של מיטב הכירורגים בארץ והמועצה העליונה לכירורגיה. גברת רות פלד ריכזה את העבודה ממולם ואת ההמלצות שלהם, ובהמלצות שלהם זה הארכה של הזמן הזה ל-5 שעות. בהזדמנות חגיגית זאת אנחנו כמובן עושים סדר בכל הפעולות מה מותר ומה אסור, זו המהות של התקנות האלה ועורכת דין אילנה מיישר היא זו הכינה את ההצעה. ברשותך נעביר אליה. גם על דעת ההסתדרות הרפואית, זה מתואם איתם כל דבר והמועצה הלאומית לכירורגיה בהסכמה.

בשלב זה אם אפשר להיכנס כבר לפירוט של התקנות. אם אין שאלות כלליות אחרות.

אני הייתי רוצה לפני שאנחנו נכנסים לדיון הייתי מבקש לדעת מהנוכחים האם יש מי שיש לו הסתייגות כלשהי מהתקנות? התנגדות כלשהי? מוסכם על כולם.

להוסיף עליהן. אבל זה נעשה מול המשרד.

נוסיף בפירוט של התקנות, ד"ר אהרונסון מהמאוחדת רוצה להוסיף שם פירוט נוסף לתקנות בהנחיות לשטח.

אני מבין שמשרד האוצר לא נוכח פה. כנראה שאין תוספת תקציבית. אין כסף.

זה לא רק זה. אפילו זה יקל קצת על מערכת הבריאות כשיותר פעולות ייעשו מחוץ לבתי החולים.

נציגים של קופת חולים מאוחדת, יש? משרד המשפטים? אז אפשר להתחיל להקריא.

זה משהו כללי מהמשרד. מבחינת בריאות הציבור אנחנו מדברים על הוצאת עוד פעולות מבתי החולים למרפאות והשאלה היא אם מבחינת בריאות הציבור, מבחינת הביטחון הבריאותי של הציבור באמת?

בפירוש ובאחריות כן. המרפאות האלה אנחנו בודקים אותן באופן שיטתי, גב' רות פרוינד ואני והצוות שכולל כירורג ומרדים ואנשי מקצוע בודקים כל מרפאה כזאת, הם נבדקים על ידינו הרבה יותר בקפידה מאשר בתי חולים ששמה כמובן יש מערכות יותר גדולות. באחריות ואולי יותר חשוב, בבדיקה של כמות הסיבוכים לאורך השנים אין שמה יותר סיבוכים, אפילו הרבה פחות. זה כמובן בגלל שמראש הרופא שצריך לעשות את הפעולה אם הוא סבור שיש סכנה הוא עצמו לא יעיז לעשות את זה שלא בבית חולים. לכן ראש מנגנון ההגנה הזה קיים ומפוקח על ידי משרד הבריאות.

אתם בודקים שיש את הציוד הנדרש וכוח האדם הנדרש?

בוודאי.

זה פרוצדורות יותר קטנות. מלכתחילה.

עד 5 שעות זה לא פרוצדורה ממש קטנה.

זה יותר קטן ממה שנעשה בבתי חולים.

כשאנחנו מגדירים מרפאות הכוונה היא אך ורק למרפאות של קופות החולים?

לא. להיפך. על פי החוק מרפאות קופות חולים פטורות מרישוי. מדובר פה במרפאות בבעלות פרטית או בבעלות עקיפה של קופות. דוגמה אתן, יש מרפאה כירורגית ברמת החייל שעושה ניתוחים פלסטיים. פה מדובר על שאיבת שומן, ניתוחים קוסמטיים שהם מהווים את אורך הזמן לכן אנחנו פחות מוטרדים. הרבה ניתוחים נוספים שהם לא מסובכים. יש בהגדרה החוקית שאילנה תגיד מיד הנחיות מה לא ניתן לבצע במקומות האלה. אנחנו מדברים שם על אשפוז עד 23 שעות.

שאלת הבהרה לגבי הבדיקה של המרפאות, אם זה כולל גם ביקורות פתע שאתם עושים?

בהחלט כן. לפחות בשני מקרים סגרנו מרפאות בעקבות ביקורת פתע. יש כרגע פעילות כשלושים וכמה מרפאות מהסוגים האלה. הן נבדקות בדיקות פתע. בדרך כלל שיש לנו איזשהו מידע.

זאת אומרת אתם מצפים לקבלת מידע חיצוני על מנת לבצע ביקורת פתע.

גם. למשל, היה איזשהו מקרה של סיבוך במרפאה פרטית. אנחנו למחרת עשינו סיור כמעט בכל המרפאות הפרטיות לוודא כל מיני דברים.

זה רק בגלל הסיבוך שנוצר?

כן, כמובן.

אבל אין ביקורת אקראית, מה שנקרא פתע אקראית, אחת לתקופה, לקחת איזשהו מדגם?

נעשה אבל לא כל כך הרבה. עניין של כוח אדם.

לפני מתן רישיון אתם בודקים מרפאה מרפאה וגם לפני חידוש הרישיון.

בוודאי.

וזה אחת ל-3 שנים?

תלוי. זה אחת לשנה גם. אם הם לא מצטיינים אנחנו חוזרים אחרי שנה.

זאת אומרת התעוררה באיזשהו מקרה בעיה או נודע על קיומה של איזושהי בעיה אז תקופת הביקורת היא הרבה יותר קצרה.

בדיוק. יש מקומות שחוזרים אחרי חודש ויש מקומות שאומרים עד שלא תתקנו אנחנו לא מאפשרים לכם להמשיך לעבוד.

תקנות בריאות העם, רישום מרפאות תיקון תשס"ח 2008. בתוקף סמכותי לפי סעיף 34 לפקודת בריאות העם 1940 ולאחר התייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל ידרשו ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 31א לחוק יסוד הכנסת וסעי ף עב לחוק העונשין תשל"ז 1977 אני מתקין תקנות אלה. תיקון תקנה 1, בתקנה 1 התקנות יותאמו לרישום מרפאות תשמ"ז 1987 להלן התקנות העיקריות. (1) במקום הגדרה כירורגיה בינונית יבוא כירורגיה בינונית כירורגיה בהתאמה כללית כלפי עצמן שאינו עולה על 5 שעות שאינה כרוכה בפעולות המצוינות בתוספת השנייה. וכאן אני רוצה להוסיף מה שהושמט בטעות, המילים בהרדמה אזורית. שזה גם נכלל בכירורגיה בינונית כך שזה כירורגיה בהרדמה אזורית או בהרדמה כללית בהמשך.

(2) הגדרה כירורגיה גדולה תימחק. (3) במקום הגדרה הרדמה כללית קצרה והרדמה כללית ארוכה יבוא הרדמה כללית. הרדמה מלאה של גוף האדם הדורשת תמיכה בפעולות הגוף החיוניות. (4) אנחנו נבקש למחוק הגדרות שחשבו שהן מיותרות ובגלל זה ביקשנו למחוק אותן. כששמנו לב על הטעות אנחנו נבטל את התיקון הזה שמסומן 4. בסופו יבוא קורס להחייאה בסיסית שאישר המנהל. קורס להחייאה קרדיולוגית מתקדמת, קורס מרוכז להחייאה, ותמיכת חיים במצבי חיים קרדיולוגים שאישר המנהל.

זה משהו מוזר. יש פה שני נוסחים שונים.

יש נוסח אחד בפני הוועדה שאותה פסקה 4 לא נמצאת.

היה נוסח אחד שנשלח לוועדה ביולי ואחרי הערות של עורך דין אייל לב ארי עשיתי כמה תיקונים קטנים. זה נכון שהתיקון שעכשיו ביקשתי למחוק זה נוסף אחרי כן.

זה הכי גרוע שכל אחד מחזיק עותק אחר ולא יודע על מה מדובר פתאום. טוב, עד שיגיעו ההעתקים אני רוצה לדעת מי מתנגד. אף אחד לא מתנגד, זה מוזר.

יש התנגדות מסוימת של הסתדרות רופאי השיניים. הארגון חושש. ככלל מרפאות רופאי שיניים לא טעונות רישוי כמרפאות לפי תקנות בריאות העם. יש הצעת תקנות להסדיר את הטיפול בסדציה והרדמה כללית בתקנות על פי פקודת רופאי השיניים שגם לזה הסתדרות רופאי השיניים מתנגדת. כאן סעיף שעומד בפני עצמו שכתוב איזה פעולות לא ייעשו במרפאה וכאן אפשר לפרש את הכוונה גם למרפאה של רופא שיניים. ויש שני סייגים על ניתוחים שאסורים. זה אדם שמצב הבריאות שלו ירוד מאוד ובגלל זה יש הסתכנות יותר גבוהה לסיבוכים, או שמשקל הגוף שלו גבוה מאוד. שניתוחים אלו יהיו רק בבתי חולים ולא במרפאות. אז הסתדרות רופאי השיניים מתנגדת לתחולת ההוראות האלו.

אז לא הצלחתם להגיע לאיזושהי הסכמה?

מבחינת תפיסת משרד הבריאות זה נכון שההגבלות האלו יחולו גם עליהם.

זוהי פגיעה, אני מבין, בעיסוק שלהם.

אבל זו פגיעה שלדעתנו היא מוצדקת כדי לשמור על בריאות הציבור. זה מידתי. מתכוונים לעגן בצורה מפורשת בתקנות רופאי שיניים.

אותם השיקולים שמניעים אותנו לשמור על החולה בסיכון גבוה במרפאה כללית חלים על שיניים.

האם נציגים של רופאי השיניים זומנו?

זומנו.

מה שאתם אומרים למרות שלפי תקנה 2 של התקנות הקיימות מרפאות שיניים מרפאות להגשת שירותי רפואת שיניים אינן חייבות ברישום.

נכון.

אנחנו מדברים על מרפאות פרטיות ולא מרפאות של תאגידים. הן לא מבקשות רישיון. אתם בעצם לא בודקים אותן. והיום הן עושות ניתוחים גם לגבי האנשים שבהצעה שלכם יהיה אסור בעתיד לעשות ניתוחים אתם חושבים שזה מוצדק להחיל את ההגבלה הזאת גם עליהם?

נכון.

ואם הם עושים ניתוחים בכלל לגבי האנשים האלה בסוף התוספת השנייה מוצג שהם פשוט בסכנת חיים.

לגבי המרפאות הכירורגיות אלה הרשומות הן בפיקוח די צמוד כפי ששמעתם ובכל זאת אנחנו אוסרים את הניתוחים האלו באנשים הרגישים האלה. לגבי מרפאות שיניים שאינן של תאגידים שבגלל זה לא בפיקוח שלא יעשו את הניתוחים.

האם בתי החולים מבחינת החוק, כל בתי החולים בארץ הם מצוידים במרפאות שיניים?

לא.

יש מספיק. זה לא שמדובר בתופעה שלא קיימת.

כמה מרפאות שיניים יש בבתי החולים?

להערכתי בכמחצית מבתי החולים הגדולים.

האם אני יכול לומר שבתי החולים במרכזים העירוניים הגדולים יש שם מרפאות שיניים ואילו בפריפריה אנחנו עשויים למצוא בתי חולים ללא מרפאות שיניים?

לא בהכרח. לפעמים אפילו הפוך כי במרכז יש אלטרנטיבות. ואז בית חולים גדול לא כל כך מעוניין להיכנס לתחום הזה אם כי קיימים. דווקא בבתי החולים בפריפריה יש להן מרפאות שיניים יוצאות מהכלל, פוריה, צפת, אילת, אשקלון מהמובילים בארץ, פרופ' נחליאלי. באר שבע, יוספטל.

מה אומרת נציגת משרד המשפטים בעניין? כי הרי זה בכל זאת מגבלה של עיסוק של רופאי השיניים בסיטואציה הזאת.

כן אבל השאלה האמיתית היא מבחינה מקצועית, אם משרד הבריאות חושב שאכן צריך להטיל את המגבלה והיא מידתית.

חס וחלילה, שלא נהיה חשופים אחר כך לאיזושהי תביעה לבג"ץ בעניין הזה על פגיעה בזכויות העיסוק.

רק במקרים של סיכון גבוה זה מתייחס. אף אחד לא משוגע לרוץ לבג"ץ לדרוש לסכן אדם בסיכון גבוה דווקא במקום הפחות מתאים.

השאלה במצב המשפטי כיום לפי התקנות היום הרי מותר להרדים אדם עד 40 דקות ואין את ההגבלות לגבי סוגי האנשים שמנועים עכשיו בתוספת השנייה. השאלה אם עדיין קיים חשש לבריאות. אם ההרדמה היא יותר קצרה לא 5 שעות אלא 40 דקות, האם גם אז יש חשש לגבי סוגי המטופלים האלה?

אמת.

הבעיה לא בהרדמה. הבעיה בהערה של החולה. אז גם ב-40 דקות.

מה שאתם אומרים שההגבלה נדרשת בלי קשר לאורך ההרדמה. גם היום היה נכון שבהרדמה של עד 40 דקות שיהיה סייג לגבי סוגי החולים האלה.

בהחלט.

האם ידוע לכם על מקרים שבהם הורדמו אנשים עם בעיות במרפאות שיניים וכתוצאה מזה חל סיבוך?

היה לצערנו לפני כ-15 שנה מקרה בירושלים, זה נכנס אצלנו כטראומה מאוד רצינית, של ילדה שפרופסור ירושלמי הרדים אותה והיא נפטרה.

יכול להיות שרופא השיניים, אומר, יש לי פה בעיה, אני לא מתעסק איתה?

בקופת חולים מאוחדת מקפידים לעשות את זה בבתי חולים. חולים בסיכון גבוה שלא רוצים לעשות את זה.

זאת אומרת עצם ההכנסה הזאת של הסעיף הזה בתקנות הוא לא עשוי לפגוע ברופאי השיניים?

אמצעי זהירות קיים.

תיקון תקנה 2א. במקום תקנה 2א יבוא פעולות רפואיות הקורות במרפאה. פעולות כירורגיות המפורטות בתוספת השנייה בגין פעולה כירורגית והרדמה כללית לפרק זמן העולה על 5 שעות יבוצעו בבית חולים הרשום בלבד ואסורות לביקור במרפאה.


תיקון תקנה 4. (3) בתקנה 4 לתקנות עיקריות במקום לאחר שיתקיימו יבוא מתקיימים.

אני מבקש מהייעוץ המשפטי אם יש הערות אז לומר מיד את דברכם.

תיקון תקנה 11. 4. בתקנה 11 ה בתקנות עיקריות בסופה יבוא להלן מקרה בהרדמה. תיקון התוספת השנייה 5. במקום התוספת השנייה בתקנות העיקריות יבוא תוספת שנייה תקנה 1 ותקנה 2א רבתי, פעולות כירורגיות אסורות במרפאה. (1) ניתוחים בהם קיימת סבירות להזדקקות לעירוי דם או צורך בהכנת דם טרום ניתוחי. (2) חדירה בניתוח לחלל הבטן.

זאת אומרת במקרה בדיקה של קולונוסקופיה לא נחשבת?

מותר לבצע זו המטרה.

ונוסיף את זה גם בהמשך. חדירה בניתוח לחלל הבטן או לחלל בית החזה לרבות ניתוח כיס השתן ולא פוסלים את הטיפול בכיס השתן, ניתוח ערמונית, EACP, והתקנת פג. ולמעט ניתוח ראשוני.

סליחה מה זה התקנת פג?

זה הכנסת של צינור לקיבה לאשפר להאכיל אותם דרך כאן.

ניתוח ראשוני בבקע שאינו כלוא. ואנחנו עכשיו נוסיף באנדוסקופיה אבחנתית, וזה יהיה בסוף של הרשימה "ולמעט".

יש אנדוסקופיה שהיא לא הכנתית?

כן. שהיא ניתוחית.

ויש סוגים אחרים של חדירה שזה לא בניתוח? וזה מותר?

כן.

אז למה רק למעט אנדוסקופיה?

כל חדירה שאיננה ניתוח.

אבל בקולנוסקופיה וגם באנדוסקופיה ניתן לבצע בעצם ביופסיה.

כן. זה נקרא אבחנתי.

(3) טיפול בכלי דם גדולים,(4) צנתורי לב וכלי דם. (5) חדירה לחלל תוך גולגולתי. (6 שאיבת שומן בכמות מעל 5 ליטרים. (7) ניתוח שלפי הסיווג של חברה אמריקאית של רופאים המקצועיים להלן NSA כמפורט להלן מדורג בדרגה 3 ולמעלה.

זאת אומרת זה החולים החמורים.

אז (1) מטופל עורי (2) מטופל הסובל ממחלה מערכתית קלה או בינונית (3) מטופל הסובל ממחלה מערכתית חמורה המגבילה את פעילותו היומיומית אך אינה משביתה אותה לחלוטין. (4) מטופל הסובל ממחלה מערכתית חמורה המגבילה את פעולתו היומיומית והמהווה סיכון מתמשך מיידי לחייו.

צריך למחוק את 1 ו-2.

1 ו-2 למחוק.

איך נגיד מדורג בדרגה 3 ומעלה כמפורט להלן ואז לכתוב את 3 ו-4.

אני רק רוצה להיות בטוח. אנחנו בזה לא אוסרים את כל 3. כי 3 יש שיקול דעת.

3. אם יש לו לחץ דם גבוה או סוכרת. 3 נכלל.

אם זה מגביל את הפעילות היומיומית אז הוא בסיכון גבוה. אם זה לא מגביל אז זה בסדר.

אבל במועצה האחרונה אני זוכרת את ההתעקשות של רופאי הגסטרו. הם אמרו לא נעשה גסטרו לאדם שיש לו לחץ דם גבוה וסוכרת? אז מה? אז הוא מטופל.

רבותיי ההתמצאות הרפואית שלי שואפת לאפס אבל הייתי רוצה שתבחנו את העניין היטב. אנחנו הולכים פה לאשר תקנות.

ברשותך ניסוח. מתוך קבוצה 3 מטופל הסובל ממחלה מערכתית חמורה או שמשביתה אותו לחלוטין. מתוך קבוצה 3.

(8) ניתוח באדם בעל BMI

אם כבר חוזרים לוועדה עם פסקה 3 אני מציעה שתחזרו גם עם 2 למענם שהוספת את החדירה בניתוח. אם את מוסיפה את האיסור של החדירה רק בניתוח לא צריך למעט את האנדוסקופיה כי זה לא ניתוח.

תיקון התוספת השלישית. בתוספת השלישית תקנות עיקריות בפרט 1ב במקום אזור יבוא חדר.

זה מחייב חדר התאוששות.

בתוספת הרביעית לתקנות עיקריות, בכותרת המילה צנתורים תימחק. כי זה רק בכותרת של התוספת הרביעית משום שרוב הצנתורים אסורים אז זה קצת היה מטעה שזה נכלל בכותרת של התוספת שמדבר על כירורגיה בינונית. בסופו יבוא (3) צוות רפואי ופרה רפואי (א) הרדמה כללית תבוצע על ידי מומחה בהרדמה (ב) בחדר התאוששות שנמצא בו מטופל יימצא רופא בעל ניסיון של שנה לפחות בהרדמה בבית חולים ואשר עבר בתוך 3 השנים האחרונות קורס להחייאה קרדיולוגית מתקדמת ACLS שתפקידו להשגיח על המתאושש מהרדמה.

סליחה סעיף 3א הרדמה כללית תבוצע בידי מומחה בהרדמה. האם יש מצב אחר?

מה שכתוב פה זה כלום. אני אאמן אותך 3 שבועות ואני אגיד שאתה מומחה בהרדמה. לא כתוב רופא מומחה בהרדמה.

משום שבתיקון קודם כתבנו להלן המומחה בהרדמה אז זה כן רופא.

ועכשיו מנסים לעשות אחיות.

אני אסביר. זה כתוב בתקנה 11ה. כתוב פעולות כירורגיות בינונית יבוצעו רק בהשתתפות רופא מומחה בהרדמה להלן מומחה בהרדמה.

הייתי מקפיד וכותב רופא מומחה בהרדמה. תוסיף את המילה רופא.

(ג) האחות האחראית על חדר הניתוח תהיה אחות מוסמכת בוגרת השתלמות בסיוע בחדר ניתוח שהכיר בה המנהל. (ד) האחות האחראית על חדר התאוששות תהיה אחות מוסמכת בוגרת השתלמות מוכרת בטיפול נמרץ שהכיר בה המנהל. (ה) תימצא בחדר התאוששות אחות אחת לפחות לכל 3 מטופלים. (ו) כל הרופאים והאחיות המועסקים במרפאה יהיו בוגרי קורס להחייאה בסיסית.


4. הכנת החולה. הכנת המטופל לניתוח תיעשה על ידי רופא מומחה בהרדמה ותכלול אומדן של סיווג ASA ו-DMI.


5. הרדמה, התאוששות ושחרור. (א) הרדמה וטיפול בהתאוששות יבוצעו בהתאם להנחיות המפורטות בחוזר מנהל הרפואה של משרד הבריאות המופצים בידי המנהל לכל המוסדות ומפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות. (ב) מטופל לא ישאר לאחר ניתוח במרפאה בתקופה העולה על 24 שעות. בנסיבות בהן נדרשת השגחה לתקופה נוספת ידאג הרופא האחראי במרפאה להחזרתו של המטופל לבית חולים בהתאם לתקנה 11ג רבתי.

24 שעות מרגע הניתוח או מהרגע שהוא נכנס למרפאה? זה תמיד שואלים אותי את הדבר הזה.

לאחר הניתוח. מסיום הניתוח.

ב(א) לא הייתי מתחייב שמופצים בידי המנהל לכל המוסדות הרפואיים. הייתי מוחק את זה. מספיק לי חוזרי מנהל הרפואה של משרד הבריאות. כי אם לא הפצת למוסד מסוים אז זה הפסיק להיות חוזר מנהל רפואה? למה פה להתחייב? אתה פה מתחייב על דבר מיותר.

אני מבקש להבין פה משהו. קודם נאמר שמי שסובל מ-DMI העולה על 35. אבל בעצם מותר במרפאה לנתח להוציא עד 5 ליטרים. יכול להיכנס אחד שהוא ב-DMI.

5 ליטרים היא כמות גדולה. גם לאדם מאוד שמן נכון שזה יהווה אחוז יותר קטן אצלו אבל הכמות היא גדולה. וזה רזיקו שלא כדאי לקחת.

(6) בקרה. הרופא האחראי על המרפאה אחראי לקיום תנאים אלה לרבות מעקב אחרי סוג הניתוחים ומשכם. תחילתם של תקנות אלה 6 חודשים מיום פרסומם.

אנחנו מבקשים להכין נוסח חדש עם כל התיקונים שבפנים ואין שום סיבה שאנחנו נעכב את התהליכים פה.

בתוספת השנייה תחזרו בבקשה עם פסקה 2 מתוקנת. ופסקה 7 פסקות משנה 3 ו-4. גם 8.

בהחלט.

מקרה של מטופל חס וחלילה שצריך להיות מפונה לבית חולים. נכון שהתקנות מחייבות התקשרות עם בית חולים. מה אנחנו עושים עם מרפאות פריפריאליות שבית חולים הוא לא כל כך קרוב?

מתקשרים לבית חולים הקרוב ואנחנו בבקרה בודקים את קיום ההתקשרות הזאת.

מבחינת אמבולנס קרוב וכדומה זה נתון לחסדי שמיים בגלל שהוא בפריפריה.

זה גם לשלול את המעט שאפשר לתת בפריפריה.

אנחנו שואלים את זה כדי להיות בטוחים שיש איזושהי עין פקוחה.

לא תעזור עין פקוחה אם זה רחוק מבית חולים.

כמעט שאין מרפאות כירורגיות מהסוג הזה בפריפריה. בקה אל גרביה זו פריפריה לצורך העניין. אז הוא 10 דקות מחדרה. בגליל העליון אין כאלה מרפאות בכלל ובנגב לא. בבאר שבע יש מרפאה אחת אבל היא בדיוק 5 דקות. בעפולה יש בית חולים קהילתי. אין מרפאות כירורגיות באזור. לצערנו בתל אביב מרבית המרפאות הכירורגיות.

אבל מבחינתכם ההתקשרות עם בית החולים זה מה שחשוב.

זה חלק מהדברים שאנחנו בודקים בבקרה. בהחלט כן. אנחנו שואלים מה הנוהלים וכולי.

אני חושב שאני יכול לסגור את הישיבה. אתה יכול להעביר מסר מיושב ראש הוועדה לשר הבריאות יעקב בן יזרי שהוא מעכב את זה מטעמים שלא לעניין. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00