PAGE
27
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

17.9.2008

הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי






נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 531

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י"ז אלול תשס"ח (17 בספטמבר 2008), שעה 11:00

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים בענף הבניין), התשס"ח – 2008.

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

דוד אזולאי

רן כהן

עו"ד שושנה שטראוס
- משרד התמ"ת

יובל יעקובי

- אגף התקציבים, משרד האוצר

רחל הולנדר

- מנהלת אגף מידע, משרד הבינוי והשיכון

יוסי שבת

- כלכלן, אגף המידע, משרד הבינוי והשיכון

יאנה ברויטמן

- איגוד לשכות המסחר

שלמה קול

- התאחדות ארצית של בוני ומפתחי ישראל

עו"ד שי סומך

- משרד המשפטים

- ג'ודי וסרמן




- אייל לב ארי

- וילמה מאור

- נוגה לנגפור, חבר המתרגמים בע"מ

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים בענף הבניין), התשס"ח - 2008

צהריים טובים לכל המשתתפים. אני פותח בזה את הדיון תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים בענף הבניין), התשס"ח – 2008. אבקש את משרד התמ"ת להציג את התקנות.

אני מהלשכה המשפטית בתמ"ת. מדובר בתקנות מאוד חשובות ואפילו היו מהפכניות במובן מסוים למרות שהתקנות באות להסדיר בחקיקה מצב שפועל אנחנו מפעילים אותו בהתאם לנוהל מאז שנת 2005. הרעיון הוא לתת תמריץ חיובי לעובדים הזרים לצאת מישראל כשהם גומרים את התקופה המקסימלית שהם יכולים לעבוד פה.

וגם להבטיח את הזכויות שלהם.

וגם להבטיח את הזכויות שלהם. אבל הבטחת הזכויות יש לנו מפקחים. לא היה תמריץ חיובי להוצאת העובד רק שוטרים ועונשים. אבל פה אנחנו אומרים, אנחנו כל חודש מבקשים מהמעביד להפקיד סכום בחשבון שאנחנו מנהלים על שם העובד, אפילו אם העובד עובר בין מעסיקים שונים והוא חופשי לעבור, כל מעסיק יפקיד באותו חשבון על שם העובד סכום. אתה מקבל על הסכום הזה ריבית, הצמדה. כשבא הזמן שאתה חייב לצאת מישראל אתה מודיע לנו ואיך שזה עובד היום, כשהוא יוצא, עובר את בקורת הגבולות בנתב"ג יש שם דלפק של בנק הפועלים שזכה במכרז לנהל את הדבר הזה, הוא מקבל ביד כסף מזומן ויוצא עם זה למדינתו. אם הוא לא רוצה כסף מזומן הוא יכול לבקש שנעביר את זה בהעברה בנקאית אבל העובדים אוהבים לקבל ביד את הכסף. הם יודעים זה שלהם וזה עובד. יש לנו נציגה פה מהמעסיקים גם. זה טוב לעובדים, זה טוב למדינה, וגם המעסיקים מרוצים מזה.

מי מממן את זה?

המעסיק בעצם. הוא חייב לשלם. זה בא במקום פיצויי פיטורים.

מה שכתוב כאן בתקנות זה מעביד שהוא קבלן כוח אדם. חברת כוח אדם.

כי בבניין זו שיטת ההעסקה היחידה האפשרית, שהקבלן הוא המעסיק והוא נותן את העובדים.

הוא נותן את השירותים והוא מקבל את הכסף בעבורם. הוא גם זה שמשלם את שכרם. יחסי עובד ומעביד קיימים קודם כל בין חברת כוח אדם לבין העובד הזר.

ולכן אנחנו גם יכולים לאכוף את התשלום. כי אין לנו פה אלפי קבלנים קטנים שאנחנו צריכים לרוץ אחריהם. יש לנו 40 תאגידי בניין שהם חייבים להעסיק את העובדים. אם הם לא יעבירו במועד את סכום הפיקדון לכל העובדים שלהם אז ישר אנחנו...

כמה עובדים כאלה יש היום?

עובדי בניין זרים בסביבות 10 אלפים או 9 אלפים. החל מה-1 באוקטובר המספר אמור לעמוד על תשעת אלפים.

מדובר רק על עובדים זרים בבניין?

כן. בשלב זה בבניין. אנחנו מתכננים ויש גם החלטות ממשלה כדי להרחיב את הנושא הזה גם לסיעוד וחקלאות בשיעורים שונים, אבל בשלב זה אנחנו אליכם רק את הנושא של הבניין ומקווים בהמשך.

האם זו תוצאה של עובדים זרים שגמרו את החוזה שלהם ולא עזבו ונשארו כאן?

כן. יש לנו לפחות 70 אלף עובדים זרים שלא כדין. כשמביאים את העובדים תופעה מאוד מאוד מוכרת.

בתחום הבניין?

בכלל בארץ. בעבר עובדים רבים בתחום הבניין לא עזבו, במיוחד עובדים רומנים. אבל השיטה הזאת באמת מסייעת ומזרזת את העובדים לצאת בזמן.

ענף הבניין הוא, אני יכול למסור אדוני היושב ראש, ענף הבניין הוא ענף שהכניס בשנים האחרונות הכי הרבה עובדים ישראליים על חשבון המכסה של עובדים זרים. מה שבעבר זה היה ענף רווי עובדים זרים.

זאת אומרת יש פה הצלחה.

בתור איש אופוזיציה אני חייב לומר את האמת, ננקט מהלך נכון וגם הצליח. לדעתי נכנסו לענף למעלה מ-20 אלף עובדים ישראלים.

יש פה נציג משרד השיכון שדיבר על 30 אלף אפילו.

מעל 20 אלף זה אני יודע.

היות ואנחנו כבר בנושא הזה הייתי מבקש לדעת מתוך אותם 20 אלף שהתווספו איך זה מתחלק בינינו ובין בני הדודים שלנו?

כרגע אין לנו את הנתונים.

ערבים בתוך ישראל אתה אומר?

כן. כן.

או מהשטחים?

לא. ישראלים. אני מדבר על ישראלים.

הרוב ערבים.

אני חושב ש-50% אבל אנחנו, משרד הבינוי והשיכון ביקשנו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבדוק עבורנו אפשרות לבצע עיבוד כזה. לדעת מי אלה באמת שנכנסו כולל אם זה מקצועות רטובים מה שהקבלנים בדרך כלל אמרו שיש עבודות יותר קשות שיש נכונות נמוכה יותר של ישראלים לעבוד בהם.

ואם כבר ביקשתם אולי גם הייתי אומר משך ההתמדה של אותו עובד במקום עבודה. כי יכול להיות שזה אמנם 20 אלף אבל יכול להיות שכל אותם 20 אלף נמצאים בתנועה מתמדת.

אנחנו גם את זה בודקים מול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. יש להם קבצים מנהליים. אנחנו לא ידענו. זה משהו חדש של מס הכנסה ואז אפשר לבדוק גם משך התמדה. זה בתהליך שלנו מולם להזמין נתונים סטטיסטים מהם.

תוכנית הממשלה לדעתי שושנה או יובל למיטב ידיעתי להגיע לאפס בעובדים זרים בבניין ב-2010. מה כל הסיפור פה זה לשנה?

כן. הסעיף המסמיך חל רק לגבי עובדים זרים שהם אל פלשתינים.

אני יכול למסור אדוני יושב הראש, מאחר ואני נמצא גם בקשר עם בנק ישראל ומשרד החקלאות ואחרים, הכוונה להגיע למצב שבו יהיו יותר פלשתינאים שיכנסו לעבוד כולל בבניין. יש על זה מחלוקת מאוד גדולה אם להטיל על זה אגרה. זה בעצם נקודת המחלוקת כרגע. גם להחליט בחקלאות אבל גם לגבי הבניין.

אנחנו דנים עכשיו בעובדים זרים. בואו לא נכנס לעניינם אחרים. משום ששם אני חושב שיש לא מעט מוקשים ובואו לא ניכנס.

אני אדון על זה בוועדה שלי.

יישר כוחך.

לא. האמת שזה בסמכות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. זה לא בסמכות הועדה לעובדים זרים. לכן זה בא הנה.

שי סומך ממשרד המשפטים. רק רציתי להוסיף לדברים של שושנה. באמת מדובר בתקנות חשובות. הממשלה והמדינה מאוד רוצים למצוא פתרונות להרחקת העובדים הזרים. לפעמים יש כל מיני רעיונות שאנחנו מאוד לא אוהבים בהרחקה כמו להטיל על המעביד את האחריות, דברים שיכולים לגרום שהמעביד יהיה מעין שוטר. דברים שאנחנו מאוד לא אוהבים. הדרך הזאת שמעוגנת בתקנות היא הדרך האופטימלית מבחינתנו. גם דואגים לזכויות של העובדים הזרים, וגם נותנים תמריץ חיובי לעובד. במקום לטפל בעובד עם שוטרים.

אנחנו נבדוק את זה בהמשך. כשניכנס לסעיפים נראה לאן זה מוביל ומה עושים עם זה.

700 שקל, מה זה מגלם בדיוק?

מה שהחוק קובע, מה שהסעיף קובע שברגע שמקימים את חשבון הבנק מעביד חייב להפקיד בחשבון הבנק כל סכום שהוא חייב לפי הסכם קיבוצי הוצאה והרחבה. זה בלי הגבלת סכום. זה התשלום הראשון שהמעביד צריך להפקיד. אחר כך אם יש הפרש בין הסכום הזה לבין הסכום שקבע השר בתקנות שזה 700 שקל, הוא חייב להפקיד את ההפרש. כשהוא מפקיד את ההפרש אז הוא מכוסה לגבי פיצויי פיטורים לאותו עובד עד לגובה הסכום שהוא הפקיד. אז ה-700 שקל זה לא הסכום המקסימלי אבל זה הסכום המינימלי.

ואיך העובד יודע שזה הסכום שעומד לרשותו או בכלל מה הם זכויותיו של העובד?

אז יש לנו הסבר מיוחד לעובד הזר ב-7 שפות שמחולק לעובד גם שהוא נכנס לישראל הוא מקבל הסבר, גם כל פעם שיש לו חוזה, מחדשים לו את החוזה הוא מקבל את ההסבר בשפתו של הממונה על זכויות עובדים זרים, ענף הבניין שבכל תלוש שכר שהוא מקבל מספר הטלפון שלו הנייד מופיע ואם יש לו שאלות הוא יכול לשאול.

ומספר החשבון שעומד לרשותו הוא יודע אותו?

לא. כי זה חשבון נאמנות. הוא יכול לבקש לראות את היתרה שלו אם הוא ירצה. הוא יודע שזה על שמו לפי מספר הדרכון שלו.

אני יכולה גם להוסיף אם אפשר כמו טופס 106 אנחנו מקבלים ממשרד התמ"ת פעם בשנה את היתרות של הפקדונות ומחלקים את זה לעובדים. זאת אומרת הם יודעים כמה יש להם בחשבון.

יש עובדים זרים שיצאו את ישראל ולא היה להם פיקדון?

יש מספר מעבידים, אנחנו מכירים, הם קבלני כוח אדם, ומרגע שאנחנו רואים שב-9 לחודש לא מופקד סכום על ידי חברה מסוימת אנחנו ישר או שמבקשים שזה ישולם מיד או עושים סנקציה מנהלית או חושבים לבטל את ההיתר. כל תאגיד כזה מפקיד אצלנו ערבות בנקאית בסביבות 4 מיליון שקל אז אם יש חודש אחד שהוא לא משלם והוא לא משלים מבטלים לו את הרישיון, אז יש לנו מאיפה לקחת את הסכומים האלו.

שוב שאלה של ידע, מה דינו של עובד זר כזה שהוא נכנס לארץ במטרה מסוימת והוא כוון על ידי הקבלן אל מקום עבודה, עבד מה שעבד, הפרישו עבורו מה שהפרישו, והנה הוא פתאום נעלם מן העבודה.

אז זה בדיוק החלק החשוב של התקנות, שהסכום הזה משולם לעובד אם הוא יוצא מישראל בזמן. אבל כל חודש שהוא מאחר מנכים חלק מהסכום.

הוא ממשיך להיות בישראל מבחינת התקופה של האשרה אבל הוא לא נמצא במקום העבודה. הוא נמצא במקום אחר. אולי הצליח להשיג עבודה שמשתלמת לו יותר. אולי עבר למסעדה.

מבחינת האשרה שלו ברגע שהוא לא עובד איפה שהוא צריך לעבוד, האשרה שלו ניתנת לעבודה בענף הבניין. אם הוא עובד בניגוד,

הוא צמוד לחברת כוח האדם שמביאה אותו.

איך חברת כוח האדם יודעת איפה הוא בכלל?

חברת כוח האדם תמשיך לשלם גלובלית?

אם לא קיבלתם דוח על כך שאותו עובד, עובד באותו מקום ששלחתם אותו אליו אז אתם לא מפרישים לו שום דבר.

אנחנו מודיעים עליו שהוא ברחן או חולה או התחתן או עזב.

זה אם אתם יודעים.

בדרך כלל אנחנו יודעים.

אם הם לא יודעים אז הם מחליטים שהוא ברח.

לא. אפילו אם הוא ברח אז בודקים יום יומיים אולי הוא חלה. אבל אם הוא נעלם אז הוא ברח.

בהחלט ייתכן שחלה ומישהו צריך להסתכל עליו. אז יש לכם אחריות של זה שמעסיק כלפיו.

יש לי שאלה שושנה. אמרת שבעצם ה-700 שקלים האלה אמורים לגלם גם פיצויי פיטורים גם זכויות סוציאליות נוספות שנובעות מהסכם קיבוצי או צווי הרחבה שחלים על העובד. יש לכם ביקורת אם מפקידים יותר מה-700 שקלים האלה מכוח אותם הסכמים?

אנחנו בודקים עד לסכום של 700 שקל.

זאת אומרת יכול להיווצר מצב שיהיה הבן אדם זכאי מעל ל-700 שקל ולא יופקדו לו נגיד ההפרש הזה ואתם לא תדעו מזה כי אתם מסתכלים רק על ה-700 שקלים, שאם הבן אדם מקבל 800 אז בעצם 100 שקלים יכולים להתאייד לו.

ואז המעסיק יודע שהוא חשוף לתביעות.

אנחנו לא דנים עכשיו על המעסיק. מה קורה אם אותו עובד שעומד לרשותו סכום כסף מעל ל-700 שקל האלה לחודש.

אנחנו יודעים שיש הסכמים קיבוציים.

וה-700 שקל נשארים נומינלית?

לא. הם מתעדכנים. אבל בסופו של דבר שוב, החוק מחייב את המעסיק להפקיד מה שהוא חייב להפקיד לפי צווי הרחבה והסכמים קיבוציים. אם הוא לא עושה את זה הוא מסתכן בתביעות ויש תביעות רבות של עובדים זרים נגד מעסיקים, עובדים שעזבו ועכשיו תובעים זכויות רבות. יש הרבה עורכי דין שתובעים במקביל את המעסיק, את המעסיק בפועל, את חברת כוח אדם, את המדינה.

למה לא לגלם את הסכום שבעצם מעגן את שני הסכומים, גם את פיצויי הפיטורים וגם את הזכויות האחרות לפי צווי ההרחבה.

החוק לא מאפשר.

החוק מאפשר 700 שקל צמודים שזה יותר מ-700.

החוק לא רק שלא מאפשר הוא מחייב. זה חוק.

החוק אומר שהשר יכול לקבוע סכום וזה יהיה פקדון עד ל-700 שקל. ה-700 שקל הוא היום 760 שקל כי זה כבר כמה שנים. מאחר וזה רץ כבר שנתיים וחצי ב-700 אז קבענו 700. זה התעדכן ב-1 לינואר ושוב, מעסיק שחייב לשלם יותר והוא לא מפקיד יותר הוא חשוף לתביעות. עכשיו יש טענה שהסכום הזה הוא גבוה מדי. יש טענות מטענות שונות. יש אפילו מחלוקת בבתי הדין איזה הסכם קיבוצי חל, איזה הוראות. יש כמה הסכמים קיבוציים. אנחנו לא יכולים לקבוע בנושאים האלו. זה בתי המשפט. אנחנו קובעים שכל חודש אנחנו רוצים לראות 700 שקל בחשבון של העובד.

מה דינו של עובד שפג תוקף שהייתו בארץ והוא נשאר?

אז נותנים לו קנס על כל שבוע שהוא נשאר. על כל שבוע ועל כל חודש.

כספי הקנס לאן הולכים?

כרגע הם נשארים אצל המדינה.

המדינה זה האוצר?

לא באוצר. מפקידים אצלנו בבנק. יש סעיף שמסמיך את השרים לקבוע לאיזה מטרה לרווחת העובדים הזרים הכספים יועברו. טרם סוכם. זה לא סוכם בין המשרדים לאן בדיוק הם יועברו. אז בשלב זה אמרנו עדיף שהתקנות לפחות יתחילו לרוץ והכספים נשארים בחשבונות הבנק.

מה מבטיח שהכספים האלה לא יגיעו לאן שהם לא צריכים להגיע? כלומר אני מתכוון לפי הכרתי את האוצר הוא בדרך כלל חומד דברים כאלה. עם כל ההסתייגות שלך אדוני.

אתה חושד בכשרים.

אני לא חושד בכלל. אני בטוח. מה באמת מבטיח שהכספים האלה יישארו באיזושהי קופה שלאחר מכן יהיה ניתן להיעזר בה לטובת עובדים זרים שהם נקלעו לכל מיני מצבים?

או לפחות לעידוד עבודת ישראלים.

החוק קובע שהכספים האלו צריכים למטרת רווחתם של העובדים הזרים בישראל. זה החוק קובע. עכשיו איזו מטרה, ואיזו קרן ואיזה ארגון יקבל את זה, לאן בדיוק נעביר אותם עדיין לא הוחלט ולכן בשלב זה הם נשארים בתוך חשבון הבנק הספציפי הזה, לא מועברים לאוצר. הם נשארים בנפרד. ואנחנו מקווים שנגיע בקרוב להסכמה לאן הם ילכו.

אני מציע אדוני היושב ראש שאנחנו נפנה לשר אלי ישי ונדרוש שההסכמה שלנו לתקנות האלה תהיה מלווה בהתניה שהוא יחליט לאיזה מטרה.

למטרת רווחתם של עובדים זרים. ספציפית איך זה יועבר לעובדים הזרים.

אני חושב שההצעה שלך בהתניה הזאת נראה לי שיש בה הרבה היגיון.

אני מאוד מבקשת לא להתנות את התקנות כי אני יכולה לומר, היינו פה בוועדה לפני כמעט שנתיים עם התקנות האלו. בשלב הראשון התנו את הכניסה לתוקף של התקנות בתקנות מסוימות של שר האוצר.לקח לנו שנתיים להגיע לפה.

אני מצטער. שר האוצר מתנה והתנה קבלת תקנות מסוג אחר בחקיקה מסוג אחר בתנאים מסוימים שהוא רוצה אותם. ידענו את זה כבר בעבר. לא יכול להיות שאנחנו נהיה חותמת גומי של האוצר. אם האוצר רוצה להעביר את התקנות כולל כמובן את התמ"ת אז אני מבקש להביא משהו סגור. לא להשאיר איזה ציפורים מעופפות שם בצד שאני לא יודע לאן הן מובילות. ואני לא סתם אומר את הדברים. אני מדבר במפורש על הנושא של הכספים שהיו מגיעים לניצולי שואה. אני בכוונה שם את האצבע. לאחר החלטה של בג"ץ האוצר התנה את התשלום של הכספים האלה בשורה שלמה של חקיקות משנה שלא היו קשורות לנושא הזה בכלל. אני לא מוכן לקבל המשך מצב שבו האוצר מתנה איקס כאשר אין קשר בין הדברים.

כבוד היושב ראש אני מציע שאנחנו נאשר היום את התקנות. שהן ייכנסו לתוקף בעוד 3 חודשים כאשר בתוך שלושת החודשים הללו נקבל את הדיווח כפי שחבר הכנסת רן כהן הציע.

אני לא מבין למה לערב בין שני הדברים. אנחנו לא מערבים בין שום דבר. למה, אנחנו הבאנו את התקנות של הפיקדון. בינתיים יש חוק. החוק הזה אומר שהכספים האלה נשארים איפה שהם לרווחת העובדים.

אבל הם נשארים איפה שהם והם לא הולכים לרווחת העובדים. זה בדיוק העניין.

התקנות האלה מאפשרות להסדיר את המנגנון של הפיקדון הזה.

אז תסדירו.

אני מדבר על ה-700 שקל. אנחנו נעבוד על תקנות אחרות בינתיים. אני לא מבין למה לדחות אלה באלה. אני לא מבין מה אנחנו משיגים בזה.

אתם לא מביאים את הדבר שהחוק מחייב שאתם תביאו. החוק אומר שהכספים הללו צריכים ללכת לרווחת העובד. אבל אתם משאירים את זה סתום כך שהכסף הזה נשאר איפשהו בבנק או לא יודע איפה. זה דבר לא תקין יובל, לא תקין.

קודם כל אני רוצה לומר שאין הרבה כספים.

זה לא משנה לי.

בדרך כלל העובדים מושכים את הכספים. דבר שני אני חושבת שאנחנו יכולים האוצר והתמ"ת ביחד לומר לפרוטוקול שהכספים האלה לא יועברו לשום קופה של האוצר. הם יישארו מיועדים לעובדים הזרים.

אני רוצה לשמוע את הדברים מפיו של נציג האוצר.

אין לנו שום כוונה לעבור על החוק. החוק אומר שהכספים האלה יופקדו, יישארו והכספים שיהיו בעודף ילכו לרווחת העובדים. וזה מה שיהיה.

הכספים מועברים נומינלית או הם צמודים לעובד שעוזב ועומד בתנאים?

יש ריבית והצמדה כל חודש כשהכספים עומדים. מתבשרים עליהם כל חודש.

אני רק רוצה להפנות בבקשה את תשומת לב הוועדה לאור הערת משרד האוצר שאין בכוונתו לעבור על החוק, שבעצם הוא גם לא יכול לקיים את החוק כיוון שסעיף 1י"א ז מדבר על כל נושא התקנת התקנות לגבי השר, בהסכמת שר האוצר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק בתוך תקופה שתיקבע כאמור ושלא תפחת לגבי כל עובד זר מ-6 חודשים מיום תקופת אשרת העובד הזר שניתנה לו לגביו למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי שייקבע. כרגע לא נקבעו כל הוראות אופרטיביות לגבי השימוש, איך ייעשה השימוש של אותם כספים שנצברו בבנק לרווחת העובדים הזרים כך שזה עדיין נשאר מאוד נזיל.

כלומר אי אפשר להשתמש בכספים לרווחת העובד עד שיותקנו תקנות. זה שיש כוונות זה לא מספיק.

אז לא נגביל בזמן.

מה שאנחנו אומרים שכוונות ואני מניחה שהאוצר באמת מתכוון למה שהוא אומר ויש כוונה להעביר את זה, ללא התקנת תקנות אי אפשר להעביר את הכספים לרווחת העובדים.

אבל כרגע אין כספים.

אין יתרות שמה? לא נעשו ניכויים? אין עובדים זרים שיוצאים באיחור?

כמעט ולא. אולי ניכויים. אבל אנחנו לא מדברים בשלב זה על סכומים.

הקבלנים לא מפקידים? אז יש שם כסף.

כמה זמן ייקח להתקין את התקנות?

זה להוסיף תקנות לתקנות האלו.

בסדר. אז אני שואל.

לפי הניסיון שלי זה לוקח זמן רב. אנחנו עכשיו בדיוק מעבירים סמכויות ממשרד התמ"ת למשרד הפנים.

גברתי, שנה, שנתיים, 10 שנים, הערכה?

הערכה שנה.

שנה? אפשר לגמור את זה בחודשיים שלושה.

באופן אוטמטי אם זה הוראת שעה, באופן אוטמטי התוקף לשנה ועד אז יצטרכו לחזור.

התקנות האלה מאוד מאוד חשובות. הוראת שעה היא יכולה לעורר קושי. מה יקרה אם לא יבואו תקנות מתקנות?

מה שקורה היום. יש פיקדונות.

רבותי, אני מצטער. היה לכם מספיק זמן על מנת לסגור את הנקודות האלה ולכן נכון לרגע זה זה יישאר כהוראת שעה לחצי שנה.

יש לכם בעיה בחצי שנה להביא את התקנות האלה?

היא אומרת שיש לה בעיות בשנה.

השרים יתחלפו בינתיים. השר האחראי יתחלף. הכספים האלה לא יברחו. הם נמצאים בחשבון בנק.

מאחר ואיימת במשיכה ואני לא רוצה למנוע את זה אז נקבל את הדרישה לשנה כהוראת שעה.

חשוב להדגיש שבעוד שנה אנחנו מבקשים לקבל את התקנות המעודכנות.

אני נציג התאחדות הקבלנים והבונים החדשה בישראל. יש היום שני ארגונים. ההתאחדות הישנה וההתאחדות החדשה. אנחנו יצאנו מההתאחדות הישנה בגלל אי סדרים כאלה ואחרים. ולעניין שלנו. מה שאני מבקש בעקבות הדברים שאמר רן כהן והגברת ממשרד התמ"ת, יש עובדים זרים, שוהים בלתי חוקיים בישראל. אני הייתי מציע ואני מספר סיפור אישי, שאני נתקלתי בברחנים שלי, הבאתי את משטרת ההגירה, הצבעתי על מקום מגוריהם על מנת שיגרשו אותם מהארץ ואוכל לקבל אחרים במקומם, והתשובה היתה, אין לנו תקציב.

למי אין תקציב? למשטרה?

למשטרת ההגירה.

אבל לא זה נושא הדיון.

רק שנייה. לכן עודפי הכספים האלה גם יתנו לרווחת העובדים הזרים ואולי להקים איזשהו מנגנון, לתפוס את כל הברחנים, ולזרוק אותם.

אני מבקש את נציגת התמ"ת להתחיל להקריא את התקנות. בבקשה גברתי. את מעדיפה את היועץ המשפטי שלי. בבקשה.

תקנות עובדים זרים. פיקדון לעובדים זרים בענף הבניין, התשס"ח - 2008. בתוקף סמכותי לפי סעיף 1י"א א , ב1, ד ו-ז לחוק עובדים זרים התשנ"א - 1991 להלן החוק, בהסכמת שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, לעניין תקנה 7 ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אני מתקין תקנות אלה. הגדרה. 1. תקנות אלה חשבון בנק. חשבון בנק נפרד המיועד אך ורק למטרה זו שיפתח וינוהל לפי תקנות עובדים זרים, פיקדון בחשבון בנק התשס"ח - 2008.

מי מנהל את החשבון הזה?

בנק הפועלים אדוני.

כן. אבל מישהו מהתמ"ת?

התמ"ת.

יצא מכרז בינמשרדי ובנק הפועלים זכה במכרז והוא מנהל את כל חשבונות הבנק. משרד התמ"ת מנהל. עכשיו זה הולך להיות ברשות ההגירה.

זה מושקע אני מבין בכספי המניות של הבנקים בארצות הברית.

סכום הפיקדון. 2. (א) מעביד שהוא קבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים זרים בענף הבניין לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם תשנ"ט 1996 להלן קבלן כוח אדם חייב לשלם בכל חודש פיקדון בעד כל עובד זר שהועסק על דיו בחודש הקודם בסך של 700 שקלים חדשים לחודש.

למה לא לומר לטפחות?

הסמכות שבחוק זה עד 700 שקל מעודכנים שזה יום קצת יותר. בתקנות זו צריכה להיות הוראה אופרטיבית כמה הוא חייב להפקיד. אם לפי הוראות הסכם קיבוצי או דין אחר הוא חייב להפקיד יותר החובה עדיין קיימת. לכן קובעים את סכום המינימום.

(ב) החל עובד זר את עבודתו אצל קבלן כוח אדם במהלך חודש יחושב סכום פיקדון שעל הקבלן לשלם בעד אותו חודש כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת עבודתו אצל הקבלן עד תום אותו חודש ומחולק במספר הימים באותו חודש.


(ג) סיים עובד זר את עבודתו אצל קבלן כוח אדם במהלך חודש יחושב סכום הפיקדון שעל הקבלן לשלם באותו חודש כשהוא מוכפל במספר הימים מתחילת החודש עד יום סיום עבודתו אצל הקבלן ומחולק במספר הימים באותו חודש.

בנוסח הזה זה ברור שה-700 מחולק לגבי הפרופורציה באותו חודש?

מדובר על ה-700.

(ד) סכום הנקוב בתקנת משנה א יעודכן בהתאם לסעיף 1יא ח לחוק. המנהל הכללי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנת משנה א כפי שהשתנה עקב האמור בסעיף 1יא ח לחוק. אני חושב שהיה לנו כאן הערה לגבי הניסוח.

אמרנו שנבדוק את זה עם משרד המשפטים. גם משום שהמשרד האחראי הולך להשתנות אז אולי באמת צריך להיות המנהל הכללי של המשרד המוסמך.

3. קבלן כוח אדם ישלם את הפיקדון לחשבון הבנק. פיקדון לחשבון הבנק, מועד להפקדת כספי הפיקדון. 4 . קבלן כוח אדם יעביר לחשבון הבנק את הפיקדון במועד שבו עליו לשלם את שכרו של העובד הזר בעד החודש שעבורו מופקד הפיקדון ואולם, נודע לקבלן על מועד עזיבתו של העובד הזר את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה יפקיד את סכום הפיקדון בעד כל יתרת תקופת עבודתו של העובד עד מועד עזיבתו את ישראל שבעדה לא הועברו סכומים לפיקדון כאמור, 5 ימים לפחות קודם למועד עזיבתו של העובד הזר את ישראל.

זה מספיק כדי שההעברה תתבצע אל החשבון ומשם העובד יוכל לקבל את זה בשדה התעופה?

היום כן. היום זה עובד טוב. היו בעיות בהתחלה.

יישום ניכוי משכרו של העובד הזר. קבלן כוח אדם אינו רשאי לנכות משכרו של העובד הזר את כספי הפיקדון כולם או מקצתם.

מה הסנקציה על זה?

אנחנו הרי משלמים שכר ומשלמים פיקדון. אנחנו שקופים לחלוטין. את כל השכר אנחנו מעבירים פעם בחודש למשרד התמ"ת לבדיקה. הם רואים את כל התלושים, את כל הניכויים.

כשאת אומרת אנחנו, מי זה אנחנו?

חברות כוח אדם המעסיקות עובדים זרים בענף הבניין.

יש הוראת עונשין בחוק עובדים זרים לעניין מעביד שמנכה שלא כדין.

אז זה בעצם ההצעות שלכם נכון שושנה.

כן. 5000 שקל.

מועד קבלת כספי הפיקדון. (6) עובד זר זכאי לקבל את כספי הפיקדון ששולמו בעדו כאמור בסעיף 1יא ד לחוק עם עזיבתו את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה ובלבד שעזב את ישראל כאמור בתום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי חוק הכניסה לישראל.

מה לגבי עובד זר שלא קיבל את הסכום. הוא זכאי לקבל את הסכום? אתם אומרים שברמת שטח זה עובד. אם זה לא הועבר לידי העובד במועד יציאתו?

כאן אנחנו בעצם גם נכנסנו לשאלת ידוע הזכאות של העובד.

זה מה ששאלתי קודם. אם העובד יודע?

אז פה הסברנו שיש גם זכותונים, גם ממונה זכויות, גם דיווח שנתי.

השאלה היא אם אתם דוחפים את זה לעובד או שהעובד צריך לפנות על מנת לקבל את הידע הזה?

גם בכל תלוש כתוב שזה מנוכה.

התלוש הוא באיזה שפה? בעברית אני מבין.

באנגלית או בעברית.

אם העובד הזר עוזב את הארץ בלי שהוא הספיק לממש את זה מסיבות אפילו טכניות, הגיע לשדה התעופה מאוחר. זה נשמר לזכותו?

כן.

זאת אומרת הוא יכול עדיין לממש גם בחו"ל.

הוא יכול לממש את זה גם מחו"ל. יש מקרים כאלו.

הסכם העבודה שנחתם עם העובד הפרט הזה מצוין במפורש?

שוב אנחנו לא מכתיבים נוסח חוזים אבל החוק מכתיב.

יש את חוק ההודעה לעובד בעצם שבא להגדיר לפחות בתור התחלה את הפרטים המהותיים הראשוניים. אתם מציינים את זה בהסכמים?

חובה עלינו לפי הנוהל שאנחנו עובדים לפיו. אנחנו מחויבים ליידע את כל העובדים בזכויות שלהם וזה מצוין בחוזה במפורש לפחות כמה שידוע לי. אני לא בודקת כל חוזה של כל עובד אבל החוזים של העובדים שלי בוודאות זה רשום.

עיקול מכספי הפיקדון. 7 א. עובד זר ששולמו בעדו כספי הפיקדון בהתאם לתקנות אלה אשר עזב את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה רק לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בישראל לפי חוק הכניסה לישראל ינוכו סכומים בשיעורים כמפורט בטור ב' בטבלה שלהלן בהתאם לחלוף הזמן מתום התקופה שבה הורשה לשהות בישראל כאמור כמצוין בטור א וזאת לאחר ניכוי הוצאות ההרחקה החלות עליו לפי הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל כאמור בסעיף 1 יא ז 3א לחוק. טור א' חלוף הזמן. טור ב' שיעור הניכוי באחוזים. 1. עד חודש ימים.

נראה לי שפה יש איזושהי הגזמה. עד חודש אחד הרי לעובד צריך לאשר לו לפחות חודש אחד מעבר לזמן של העבודה שלו.

עובד מקבל את האשרה שלו בתחילת השנה והוא יודע מה התאריך שהוא צריך לצאת. בגלל זה הניכויים פה נעשו בצורה הדרגתית.

בסדר. אבל חודש ימים לדעתי להוריד לו 5% אני לא הייתי מוריד לו כלום עד חודש. את רוצה לאחר מכן בין חודש לחודשיים 25% תשאירי את זה. אין לי בעיה עם זה.

הרעיון הוא שעובדים ידעו שהמדינה אומרת להם שהם יכולים להישאר עד חודש מסוים והיא אומרת להם את זה שנה מראש. הם אמורים לתכנן את השנה הזאת כדי שהם יוכלו לצאת בזמן.

אבל פה מדובר עד חודש ימים. צודק חבר הכנסת רן כהן.

אז יש סעיף קטן ב'.

סך הכול צריך לזכור שמדובר פה על עידוד אותם עובדים שיעזבו את הארץ. יש פה סנקציה של 5%.

אתה יודע מה זה 5%? 5% אם הוא עובד 5 שנים, תכפיל 5 שנים, זה המון כסף.

שיצא בזמן.

שיצא בזמן בסדר.

יש סעיף לפנים משורת הדין שבמקרים מסוימים.

אבל הוא נמצא בשדה התעופה באותה נקודת זמן עושים את ההפחתה.

ואז הוא שולח מכתב.

איך הוא יפנה לממונה כשהוא עומד להיכנס לטיסה?

הוא שולח מכתב והוא אומר, אני איחרתי בכך וכך זמן.

אני נוטה להזדהות עם הדברים של היושב ראש. אני חושב שה-5% האלה הם מוגזמים.

יכול להיות שאם אנחנו נגיד חודש אז תמיד מישהו חודש ויום. חייבים באיזשהו מקום לחתוך.

החל מחודש ועד חודשיים 5%.

כל המטרה של התקנות האלה זה להוביל לכך שהאנשים האלה יעזבו בזמן.

הוא עבד עד היום האחרון שלו. לא היה לו זמן.

אז בתוך החודש הזה אם הוא יבוא אחרי שבועיים לא ינקטו כנגדו בסנקציה.

אולי משבועיים עד חודש 5%.

שושנה שטראוס
זה הסעיף הכי עקרוני בתקנות האלו בהסכמת שר הפנים האוצר והתמ"ת.

אז סליחה. בסדר. הם מסכימים ואני לא מסכים. הוועדה לא מסכימה. זה לא תורה מסיני.

אז אני מוכנה להתייעץ על זה כי אחרת שוב, זה העיקר של התקנות.

יש בזה צדק רבותיי. אדוני היושב ראש תראה, אם אתה לוקח את התקנות, יש להן מטרה מסוימת.

נשאיר את זה בינתיים לסוף. נמשיך הלאה. לגבי יתר המועדים יש למישהו הסתייגות?

גם ההמשך הוא מאוד דרקוני.

צריך להיות. או שאתה מחליט שאתה לא מקבל יותר עובדים זרים או שאתה בא ואומר שיישאר לעבוד. שיצא בזמן.

ברגע שהוא לא יוצא בזמן הוא צריך לדעת מה הסיכון שלו.

על אף האמור בתקנת משנה א. מצא הממונה כי נבצר מעובד זר לעזוב את ישראל עד תום תקופת רישיון הישיבה שלו בישראל לפי חוק הכניסה לישראל מסיבות שאינן תלויות בו או בשל טעות או הסתמכות כנה ובתום לב של העובד הזר לא עזב העובד הזר את ישראל עד תום התקופה האמורה וכי בשל כך לא יהיה זה צודק לזקוף לחובת העובד הזר את חלוף הזמן מתום התקופה האמורה כולו או חלקו רשאי הממונה להחליט מנימוקים שיירשמו מה הוא הזמן שיש לזקוף לחובת העובד לעניין תקנת משנה א מתום התקופה האמורה ובלבד שלא ייעשה כן לגבי עובד זר שחלפו 6 חודשים מתום התקופה האמורה עד מועד פנייתו לממונה.

על מאה אחוז מעל 6 חודשים אין מחילה. לממונה אין סמכות. נכון שושנה?

לא. אני לא מבינה את זה. אנחנו מבקשים שהם יפנו תוך 6 חודשים.

ובלבד שלא ייעשה כן לגבי עובד זר שעברו 6 חודשים מתום התקופה, המואשם אין לו סמכות לממונה למחול לו אפילו לא חלק.

לא ברור לי ההליך. איך העובד הזר פונה לממונה? איפה ההליך מתקיים?

הממונה הוא בקשר באמצעות המעסיק שלו. הוא יכול לפנות בכתב, פנייה דרך עמותה, דרך עורך דין. יש לנו הרבה פניות באמצעות עורכי דין שמייצגים דרך הקונסוליה של ישראל בארצו.

רבותיי, תאמינו לי שהעובדים הזרים מכירים את הזכויות שלהם יותר טוב מכל אחד.

לא תמיד. אני מטפל בזה כבר שנים.

הם לומדים. הם נפגשים במפגשים החברתיים. הם לומדים אחד מהשני, הם מודיעים אחד לשני.

אדוני היושב ראש, אני חייב לומר לכם שאנחנו דנים כאן בדברים שהולכים חלק. עובדים זרים שהכול הולך חלק באמת אין בעיה ואפשר היה לקבל את התקנות כמו שהן. העניין הוא שיש המון מצבים אנושיים שכאן על השולחן אי אפשר לשים אותם. עובדים זרים זה בני אדם. נפגשים גברים ונשים. מולידים ילדים. יש אלף מצבים אנושיים בעייתיים. זה שלממונה לא תהיה שום
יכולת למחול לו גם אחרי ה-6 חודשים האלה על המאה אחוז של שדידת הכסף הפיצויים שלו זה נראה לי לא תקין.

אחרי 6 חודשים מאפשרים לאותו עובד לצאת. הוא צריך לדעת שיש איזה מחיר שהוא צריך לשלם על כך שלא עזב במועד.

הוא יודע שהוא צריך לשלם עליו אבל שהוא יוכל, יבוא ויגיד, אני היה לי פה ילד חולה סרטן. נתקלתי בזה. יש מצבים אנושיים איומים. אתה אומר לו, אתה תעזוב את הארץ שהבן שלך ימות.

איך שאני מבין את חבר הכנסת רן כהן סך הכול הוא רוצה לתת יתר שהות לממונה. באמת יש מצבים כפי שהם תוארו כאן שהם לא אנושיים, לבוא ולהגיד אוקיי ניקח. אני אשאל אותך גברתי ממשרד התמ"ת, האם יש מקום לתת סמכות יותר גדולה לממונה על מנת לפתור בעיות מהסוג הזה?

אפשר למחוק את הסעיף שהפנייה חייבת להיות תוך 6 חודשים?

אני חושב שזה בלתי אפשרי כי פסקה 3א של סעיף קטן ז אומרת דבר כזה, השר רשאי במקרים בתנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון ביום עזיבתו את ישראל ובמועד מאוחר מזה הכול כפי שיקבע השר בהסכמת שר הפנים. אך אם עזב את ישראל לאחר תום התקופה שבה הוא רשאי לשהות בה בלבד שעזב כאמור בטרם חלפו 6 חודשים מתום התקופה האמורה. אני זכרתי את זה. זאת אומרת המחוקק הגביל את התקופה ל-6 חודשים. כך קובע החוק וצריך לבדוק את זה.

לא. זה בסדר. אנחנו לא חולקים על החוק בעניין הזה אבל רק אומרים שאם הוא עוזב אחרי 6 חודשים ויש מצבים אנושיים שהוא הממונה רוצה להתחשב בהם.

אבל השאלה היא החוק מאפשר את זה או לא.

צריך לשאול את משרד האוצר על הסעיף הזה. זה מה שהם הכניסו והכנסת אישרה. אפשר אדוני לגבי ה-5% מה קורה בחודש הראשון.

אנחנו החלטנו שנשאיר את זה לסוף.

תחליטו שעד שבועיים זה 2% ומשבועיים זה 5%.

בואו נעזוב את הסעיף הזה. אי אפשר לשנות משום שזה מחייב שינוי בחוק.

נכנעתי.

עניין תקנה זו יראו גם עובד זר שלאחר החודש הראשון שבו היו אמורים להיות מופקדים עבורו כספי פיקדון לפי תקנות אלה. תמה תקופת רישיון הישיבה שלו בישראל לפי חוק הכניסה לישראל אך לאחר שחלף.

אבל מה יגיד העובד הזר היה במצב לא חוקי תקופה מסוימת, זאת אומרת נגיד הוא הלך באמת לעבוד במסעדה או משהו ואז לפנים משורת הדין נתנו לו אפשרות להסדיר את מעמדו בישראל. אז אומרים ככה הוא לא מפסיד את כל הפיקדון, הוא מתחיל עוד פעם לצבור את כספי הפיקדון. הוא מפסיד לגבי שלושת החודשים האלו אבל אחר כך הוא מתחיל כאילו דף חדש ואין ניכויים.

אולי כדאי להבהיר את הנוסח.

אז אפשר לקבוע שנתאם את זה.

תמה תקופת רישיון הישיבה שלו בישראל לפי חוק כניסה לישראל אך לאחר שחלף פרק זמן נוסף העולה על 30 ימים, הורשה מחדש לשהות בישראל, כאילו תמה תקופת רישיון הישיבה שלו בישראל לפי חוק הכניסה לישראל לגבי כספים שנצברו עבורו לפני שהורשה מחדש לשהות בישראל ואולם דינן הסמכות האמורה בתקנה משנה ב' יחושבו ששת החודשים מתום תקופת רישיון הישיבה האחרון שניתן לו.


תשלום כספי הפיקדון לידי העובד הזר. (8) כספי הפיקדון ישולמו לעובד הזר באחת הדרכים המפורטות להלן. 1. תוך 30 ימי עבודה מיום קבלת אישור שר הפנים או מי שהוא הסמיך לשם כך לפיו העובד הזר יצא את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה והעברה בנקאית לזכות חשבון בנק המתנהל מחוץ לישראל על שמו של העובד הזר או על שם בן משפחות שפרטים אודותיו נמסרו לממונה כאמור בתקנה 10א. 2. ישירות לידי העובד הזר באמצעות הבנק שהפיקדון מנוהל בו כאמור בתקנה 3. לאחר שעבר העובד הזר את בקורת הגבולות של משטרת ישראל בנמל התעופה בן גוריון בעת עזיבה את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה.

למה ההעברה הבנקאית מוגבלת בזמן? יש שתי חלופות. או שהוא יקבל את זה בשדה התעופה או שהוא יקבל את זה בהעברה בנקאית. אבל שמה יש הגבלת זמן.

אנחנו צריכים להעביר את זה תוך 30 יום. זה מה שהוועדה דרשה בישיבה הקודמת. החוק מאפשר 3 חודשים.

יכול להיות שהעובד בעצמו מעוניין בהעברה בנקאית.

זכאות לכספי הפיקדון ותשלומם לאחר פטירת העובד. 9. נפטר עובד בטרם עזב את ישראל והממונה אישר שהעובד היה זכאי לכספי פיקדון לו היה עוזב את ישראל ביום פטירתו יועברו הכספים לאחד מאלה לפי העניין. 1. למוטב שהורה עליו העובד טרם פטירתו כאמור בתקנה 10ב. 2. הורה העובד על העברת הפיקדון למוטב כאמור או שנפטר המוטב בטרם פטירת העובד לחשבון הבנק שהורה עליו העובד הזר טרם פטירתו כאמור בתקנה 10א. 3. הורה העובד על העברת הפיקדון למוטב כאמור בפסקה 1 או שהורה על העברה למוטב כאמור אך המוטב נפטר קודם פטירת העובד וכן יורה העובד על העברה לחשבון בנק כאמור בפסקה 2 יועברו הכספים בחלקים שווים למי שנקבע בצו או בהחלטה אחרת שניתנה על פי דין הירושה החל על העובד שהם יורשי העובד.

זה על פי דין הירושה החל על העובד שם בארצו?

במטלטלין תמיד במשפט בינלאומי פרטי חל בעצם דין הנתינות של העובד.

שלא יהיו חילוקי דעות פה בסיטואציה הזאת.

פרטי חשבון בנק ופרטי מוטבים. 10 (א) לצורך קבלת כספי הפיקדון באמצעות חשבון בנק בחוץ לארץ ימסור העובד הזר בעצמו פרטי חשבון הבנק המתנהל מחוץ לישראל. מסירת הפרטים וזיהוי העובד הזר ייעשו בהתייצבות לפני הממונה או באמצעות הציר כמשמעותו בסעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א - 1971, או בפני נציג מוסמך בשגרירות ישראל בארצו בנוסח שיורה הממונה. (ב) עובד רשאי למסור פרטים בדרך האמורה בתקנת משנה, א, למוטב או מוטבים לקבלת כספי הפיקדון למקרה של פטירת העובד לפני עזיבתו את ישראל.

וכאן צריך להוסיף הוראת שעה שתוקפן של התקנות עד תום שנה מיום פרסומן.

השארתם שתי שאלות פתוחות בעצם. (א) השאלה של לאן להעביר את הכספים מבחינת העובדים וגם הנושא של הניכוי הראשון, אז מה שהייתי מעדיפה, במידה שזה אפשרי, שנקבע עוד ישיבה בטווח של כמה ימים או משהו כזה אחרי שנתייעץ. או שניקח זמן עכשיו לנסות להתייעץ.

אני הייתי מציע שניקח זמן עכשיו להתייעץ.

הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 13:00

רבותיי, אנחנו מחדשים את הישיבה ואני רואה שיש לנו אורחים נוספים. אני מבקש את נציגת התמ"ת לומר לנו האם הגיעה לכלל הסכמות עם הגורמים השונים בנוגע לסעיפים שהם שנויים במחלוקת.

אז אני מבינה שהוועדה מבקשת בעצם 3 שינויים מהותיים. אחד לגבי ה-6 חודשים עד מועד הפנייה לממונה.

אמרנו שזה נשאר כמות שזה.

זה 7א1. שבועיים עד חודש. זה הנוסח שהוועדה מאשרת. אני אביא את זה למשרד אבל אני לא מושכת את התיקון הזה.

לגבי עד חודש ימים אנחנו מפצלים לשניים?

לא. אתה מוחק עד חודש ימים וכותב במקום זה שבועיים עד חודש. 5% נשארים.

אתם ביקשתם, דיברנו על זה אבל אני לא חושבת שלא הבנו ב-7ב הסיפא שכתוב 6 חודשים שוב הכוונה פה היתה עד למועד הפנייה. לא אחרי 6 חודשים. אז פה שוב אני לא יכולה להתנגד.

אז הסיפא שהוא חייב לפנות תוך 6 חודשים ימחק.

אם הוועדה עומדת על זה.

כן.

ודבר שלישי לגבי יעוד התקנות ניהול הכספים אם הוועדה תבקש שיעוד הכספים יהיה למימון הממונה על זכויות העובדים הזרים במשרד התמ"ת כפי שיקבע המשרד אז אני לא אתנגד לתיקון. אני צריכה להביא את זה לאישור המשרד שלי.

אז הוועדה קובעת שתתווסף תקנה שהסכומים שינוכו מכספי הפיקדון כאמור בסעיפים, אנחנו נוסיף, יועברו לממונה בתמ"ת וישמשו למטרות שהיא הבטחת זכויותיהם של עובדים זרים בישראל כפי שיפורסם מעת לעת.

מה שחשבנו שיש לנו ממונה על זכויות עובדים זרים שיהיה במשרד התמ"ת אז שיועברו לצורך מימון פעילות הממונה על זכויות עובדים זרים.

31. לא. אנחנו לא ממנים את המשרה של הממונה. אנחנו ממנים את הזכויות של העובדים.

כן אבל תוספת פעילויות שיכולה לעשות.

לא. לא. זה לא תוספת למשרד התמ"ת.

מה שתציעו, ושוב אני מביאה את זה למשרד לשיקול דעת.

אנחנו מאשרים את זה כך.

אנחנו מאשרים את זה כך.

שיעודן הבטחת זכויות רווחתם של עובדים זרים בישראל.

ביקשתם תאום נוסף.

זאת זכותכם תמיד להביא. לתקן את התקנות. זה מה שאנחנו החלטנו ואתם תוכלו להביא תיקון לתקנות.

אם תהיה בעיה אני מבקשת להעלות את זה שוב בפתיחת המושב.

אין בעיה.

ואז העניין של הוראת השעה לשנה אחת מתבטלת.

רבותיי אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד אישור התקנות?


בעד- פה אחד


נגד – אין


נמנעים – אין

אי לזאת התקנות מאושרות עם השינויים המצורפים. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10