PAGE
23
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

17.9.2008

הכנסת השבע עשרה

מושב שלישי






נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 530

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י"ז אלול תשס"ח (17 בספטמבר 2008), שעה 09:00

תקנות החשמל (עבודה במתקן חי ועבודה בקרבת מתקן חי), התשס"ח - 2008

חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר

דוד אזולאי

רן כהן

שכיב שנאן

עו"ד שבתאי אלבוחר
- משרד התשתיות

ד"ר אלכס טורצקי
- המוסד לבטיחות ולגיהות

נתן ליברמן

- חברת החשמל

איגור פטסנסקי

- מנהל ענייני חשמל, המשרד לתשתיות

- נועה בן שבת

- וילמה מאור

- נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ

תקנות החשמל (עבודה במתקן חי ועבודה בקרבת מתקן חי), התשס"ח - 2008

בוקר טוב לכל המשתתפים. שמח לראות אתכם. אנחנו פותחים בדיון בנושא של אישור תקנות החשמל (עבודה במתקן חי ועבודה בקרבת מתקן חי), התשס"ח – 2008. אבקש את נציגי משרד התשתיות להציג את המסמך ואת התקנות האמורות.

תקנות חשמל לעבודה במתקן חי או בקרבתו נועדות לקבוע את הכללים לביצוע העבודה במקומות האלה. התקנות נועדות להחליף את התקנות הקיימות. התקנות הקיימות הן מ-67. אז עברו יותר מ-40 שנה.

אני לא מבין. האם החשמל במשך 40 שנה השתנה?

החשמל לא השתנה. השתנו כל מיני כללי ביצוע עבודות חשמל ובוודאי שב-67 היה מהפך ואיזושהי רמה של אנשים שהועסקו בעבודות.

אז השינויים באיכות כוח האדם?

גם באיכות כוח האדם וגם בדרישות שבמשך השנים אנחנו ראינו שהתקנות מ-67 לא עונות לצריכה להיום.

אני פשוט שואל שאלות תם על מנת שיובהר מבחינת הפרוטוקול מדוע יש צורך בכלל בשינויים האלה. אני מבין שבין היתר קיימים גם שיפורים טכנולוגיים במערכות של בידוד שבעצם מאפשרים אולי לצמצם את מרחקי הבטיחות שאמורים להיות בין במתקן חי לבין האנשים שאמורים לעסוק בזה.

כן. אנחנו מתייחסים בתקנות לחלקים חשופים.

אני מבין שכולם קראו את התקנות. האם במסגרת התקנות המוצעות על ידי משרד התשתיות, האם יש למישהו כבר עתה איזושהי השגה או איזושהי הסתייגות?

ד"ר אלכס טורצקי. ממונה בטיחות חשמל במוסד לבטיחות. תיקונים קטנים.

אנחנו נקרא תקנה תקנה אדוני ובכל מקום שיש לך איזושהי הערה או הסתייגות או תוספת אז נתייחס אליה. אתם רוצים לקרוא את התקנות? בבקשה אדוני.

תקנות החשמל בעבודה במתקן חי ובקרבתו תשס"ח 2008. בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק החשמל התשי"ד 1964 להכנת החוק באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 21 א לחוק יסוד הכנסת וסעיף 2ב לחוק העונשין התשי"ז 1977 אני מתקין תקנות אלה. פרק א' פרשנות. הגדלות. 1. בתקנות אלה בדיקת חשמלית, בדיקת הפעילות והתקינות של מתקן חשמלי.

סליחה. במהלך ההקראה שלך אני אודה לך מאוד אם תוכל להתחיל אם יש באותו סעיף שאתה מקריא איזשהו שוני ממה שהיה. כי זה לא מופיע פה.

יש שינויים רבים.

שינויים רבים וההגדרה הזאת בכלל לא קיימת. אלה לא תיקונים. אלה בעצם תקנות חדשות שמבטלות את התקנות הקודמות.

בדיקת קבלה. בדיקת ציוד במעבדה להטמעתו לדרישות התקן קודם הכנסתו לשימוש. חיבור גלווני. חיבור במתכוון בין מוליכים לצורך העברת זרם. חשוף. מצב של גוף שהוא בלי בידוד או מעטה.

פה יש לי תוספת. אז פה אני רוצה להגיד מצב של גוף או חלקיו. זה יכול להיות חלק מהגוף, או בידוד לא מושלם.

השאלה אם חלק ממנו חשוף אז האם כל הגוף נחשב חשוף?

אז חלק ממנו לא תקין. כך המערכת לא תקינה.

מה זה חשוף? אומרים שזה מצב של גוף או חלק מגוף.

נניח שחלק מגוף הוא חשוף האם תגיד שכל הגוף הוא חשוף? אחרת לא כדאי לנו לדבר על חלק ממנו. מה זה אומר חלק מגוף? זה קצת לא ברור.

חלק מגוף. בואו ניקח כבל. יש כבל וחלק מהכבל בלי בידוד. אז חלק של הגוף זה חשוף. אי אפשר להגיד שעוד 2 מטר זה החשוף.

אני חייב להסביר לך מה המשמעות של זה. לאחר מכן ישנה הגדרה לגבי מרחקים. אז אי אפשר לדבר על מרחק מהגוף אלא צריך לדבר על מרחק מהקטע החשוף.

אני מקדים קצת. אחר כך יש לנו את השרטוטים. כל המרחקים שלנו זה מחלק של מתקן חי חשוף.

אז אולי להגיד במקרה זה מצב של גוף שכולו או חלקו בלי בידוד או מעטה.

אני מקבל את ההגדרה כפי שהיא. מצב של גוף או חלק ממנו שהוא בלי בידוד או מעטה.

אני רוצה לציין שההגדרה חשוף עברה מ-67 לתקנות האלה.

חשמלאי. בעל רישיון לעסוק בביצוע עבודות חשמל לפי החוק. מבודד. מופרט מסביבתו מבחינה גלוונית על ידי חומר בידוד. מדידה חשמלית. פעולה למדידת ערכים פיזיקליים חשמליים בתוך מתקן. מוליך. גוף שמיועד ומתוכנן להעברת זרם חשמלי. מתקן. מתקן חשמלי כהגדרתו בחוק. מתקן חי. מתקן או חלק ממנו שמחובר למקור בחיבור גלווני או השראתי או שהוא טעון חשמל. מתקן חי חיצוני. מתקן חי שאינו מתקן חי פנימי. מתקן חי פנימי. מתקן חי הנמצא במבנה בעל תקרה וקירות. מעבדה. מעבדה שיש לה ציוד מתאים לבדיקות ציוד לעבודה במתקן חי.

פה יש לי הערה. מעבדה זה מעבדה. זו לא הגדרה טובה. אז אני מציע מעבדה מקום שמצויד במכשור מתאים לבדיקת ציוד לעבודה במתקן חי.

סליחה. מקום יכול להיות גם מקום פתוח חיצוני ואני מבין שמעבדה הכוונה היא למבנה סגור שיש בו ציוד מתאים לבדיקות מכשור.

לא חייב להיות מבנה סגור. יש לנו מעבדות ניידות מסודרות.

אנחנו מדברים עכשיו על ההגדרה מעבדה לצורך התקנות האלה. אחר כך בטקסט אנחנו נשתמש במילה מעבדה כי המעבדה צריכה לבדוק את הציוד התקופתי. עכשיו אנחנו מסבירים שלא בכל מעבדה אפשר להשתמש לבדיקת הציוד לעבודה במתקן חי.

אנחנו כותבים פה מילון. אנחנו מנסים להתאים את המילים האלו למקומות שמשתמשים בהם.

אני מבין מה מפריע לך. מבחינה לשונית השימוש להגדיר מעבדה באותה המילה מעבדה יש בו משהו לא תקין. אז אולי ניתן באמת לומר "מתקן".

במקרה כזה אנחנו לא מגדירים באופן כללי מה זה מעבדה. אנחנו פה מצביעים על סוג ספציפי של מעבדה. מהבחינה המשפטית בהחלט אפשר לכתוב מעבדה.

האם מבחינה משפטית זה עשוי לשנות?

הוא מתאים מאוד בהקשר של תקנות אלו ולכן בחינה משפטית יש להשאיר את המילה מעבדה כאן. אנחנו מדברים על מעבדה ומגדירים מה צריך להיות במעבדה הזו. אנחנו לא מגדירים באופן כללי. זה קורה הרבה בתקנות. משפטית מקובל לחלוטין וגם לשונית בהקשר זה.

השאלה היא אם אתם רוצים להגיד פה יהיה מדובר פה על מעבדה לבדיקת ציוד ואז בהגדרה אנחנו מדברים על מעבדה מסוג מיוחד והיא מעבדה שיש לה אמצעים מתאימים לבדיקת ציוד.

אני חושב שזה מסבך את זה.

למרות שיש פה טעם לפגם מבחינה לשונית היות ואין פה טעם לפגם מבחינה משפטית אני מציע בואו נשאיר את זה. נמשיך הלאה.

מקור זינה: גנרטור שנאי ממיר מיישר זרם תא ראשוני ומצבר ומקור אחר הזן את השיטה הכל לפי העניין. מתח: בזרם חילופין שיעורו האפקטיבי. בזרם ישר שיעורו כאשר תכולת אדוות בו אינה עולה על 10%.

סליחה. אתה לא מגדיר פה מתח. עם כל הכבוד אתה מתייחס פה לשיעור האפקטיבי. אתה לא מגדיר פה מה זה מתח. אז או שתכניס את הנוסחה- - -

לדעתי האישית לא צריך פה את ההגדרה של מתח.

כי אז תצטרך להגדיר הגדרות משנה שאתה לא יודע לאן תגיע עם כך. אז בוא נמחק את ההגדרה של מתח.

מתח גבוה: מתח בין שני מוקדים באותה שיטת אספקה העולה על 1000 ואלט בזרם חילופין, 1500 וואלט זרם ישר, ואינו עולה על 52 קילווואלט בזרם חילופין או על 74 קילוואלט בזרים ישר.

מתח בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה העולה על מתח נמוך מאוד ואינה עולה על 1000 וואלט וזרם חילופין 1500 וואלט בזרם ישר.


מתח נמוך מאוד. מתח בין שני מוליכים באותה שיטת אספקה שאינו עולה על 50 וואלט וזרם חילופין 120 וואלט בזרם ישר.


עבודה. התקנה, בדיקה, שינוי, תיקון או פירוק של מתקן לרבות השגחה על ביצוע עבודה ועריכת תוכניות טכניות לביצוע.


עבודה במתקן חי. עבודה שבה חשמלאי בא במגע עם חלק חי או חלק העלול להפוך לחי בשעת ביצוע עבודה במתקן לרבות כל עבודה הכרוכה בחדירה של חלק כלשהו מגוף החשמלי או ציוד שבידו לתחום עבודה במתקן חי ולמעט מדידה או בדיקה חשמלית במתקן לפי תקנה 14.

פה אני מבקש לדעת מה אומרת תקנה 14.

תקנה 14 מדברת על ביצוע במתקן אחד והיא קובעת את האופן שבו מבצעים את המדידה גם על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים על ידי מכשירי מדידה ובדיקה תקניים ומתקדמים וקובעת מה האמצעים שצריך לנקוט כדי למנוע סיכון של מגע מקרי בין חלקים חיים. זאת אומרת מי שכן מבצע את המדידה יכול לעבוד במתקן חי?

בתנאי שהוא נמצא בתחום המותר. פה שאלה. עד כמה שאני יודע ניתן היום לבצע מדידות באמצעות כלים, נקרא לזה מוט מבודד שניתן להגיע אל המתקן החי עצמו?

כן.

האם יש הגדרה שקובעת את השימוש במתקן מדידה מהסוג הזה?

לא. עיין באותה הגדרה בגלל זה אנחנו אומרים אל תסתכלו על המדידה כי העבודה במתקן חי כי כמו שאתה אמרת עם מוט בן אדם בודד. אם כל מדידה צריך לבצע בתנאים של עבודה במתקן חי, בא בן אדם, חשמלאי מוסמך, בא לדירה שלך אסור לו לבדוק את החשמל. הוא צריך להביא עוד מישהו ולקבל את החתימה והאישור.

כשאני מדבר על מדידה אני לא מדבר על 120 וואלט. אתם מתייחסים פה למתקן של 74 אלף וואלט. אבל במתקן של 74 אלף וואלט ניתן לבצע מדידה מרחוק על ידי מוט. אני שואל אם ההגדרה הזאת עונה על הצורך הזה.

אני חושב שכן.

הערה אחת. הבדיקה שמדובר בה במסגרת הגדרת עבודה היא לא אותה בדיקה חשמלית שמדובר בה כאן, נכון?

נכון מאוד. הבדיקה זו אחת מהעבודות של חשמל. אבל זו לא עבודה במתקן חי.

הבדיקה עצמה איננה נכנסת להגדרה של עבודה במתקן חי. זאת הכוונה. מבחינה משפטית זה עונה?

פשוט להבהיר שכשמדובר התקנה ובדיקה במונח עבודה הכוונה לא לבדיקה חשמלית. זו בדיקה שאיננה בדיקה חשמלית.

זו עבודת חשמל. הגדרה של עבודה היא עבודת חשמל. עבודת חשמל יכולה להיות או במתקן חי או לא במתקן חי.

עבודה בקרבת מתקן חי. עבודה שבה חשמלאי חודר לתחום הקרבה למתקן חי עם חלקו שמגופו או מציוד שבידו מבלי לחדור לתחום העבודה במתקן חי.


ציוד. אביזרים וכלים המשמשים לעבודה במתקן חי או בקרבת מתקן חי.


רדיוס DL. ערך המגדיר את תחום העבודה במתקן חי.


רדיוס DV. ערך המגדיר את המרחק בין חלק של מתקן חי חשוף עד התחלת תחום הקרבה למתקן חי כמסומן לפי איורים מס' 1 ו-2 והטבלה בתוספת הרישום.

הנושא של מתקן חי חשוף כאן הוא מופיע אם הוא היה צריך להופיע בהגדרה של עבודה במתקן חי, זאת אומרת האם עבודה במתקן חי שהגדרנו היינו צריכים להגיד עבודה שבה חשמלאי בא במגע עם חלק חי חשוף או חלק העלול להפוך לחלק חי חשוף.

אבל אנחנו אומרים שהעבודה שהחשמלאי בא במגע עם חלק חי או חלק העלול להפוך לחי, אנחנו אומרים בעצם שאנחנו מדברים על מתקן חי.

הכוונה היא שכאשר במהלך העבודה חשמלאי חושף את הקטע הזה. לפני זה הוא לא היה חשוף ועכשיו הוא בא וחושף, מפריד את הבידוד, תוך כדי זה שבחוט עובר זרם.

נכון.

העניין הוא שמתקן חי לא כולל את הנושא של החשיפה. ובעבודה על מתקן חי לא הבהרנו שזה רק חשוף. השאלה אם צריך להתייחס לחשיפה גם בהגדרת העבודה במתקן חי?

ברגע שמתבצעת חשיפה דינו כדין מתקן חי. לי הנקודה ברורה. במהלך העבודה ניתן להתחיל את העבודה כאשר המתקן לא חי. הוא הופך להיות חי באותו רגע שחושפים אותו.

חוץ מזה, כשאת מתחילה לעבוד עם מישהו שרוצה לעבוד על כבל, יש כבל מאריך והכבל המאריך הזה הוא בשקע, אז זה מתקן חי אבל הוא לא חשוף עדיין. אם את פותחת את הבידוד וזה לא עכשיו בשקע אז את הופכת את המתקן החי, החלק הזה את הופכת לחשוף. אנחנו מדברים על רדיוסים. אנחנו מדברים על חשוף. מכיוון שהסכנה האמיתית זה מחשוף לא מהבידוד.

החשש בעבודה במתקן חי שאני אגע בחלק החי וכשהוא חשוף, זה החשש.

כן.

כל ההוראות האלה לא חלות כשאני רק נגשת לכבל המבודד.

זה לא בדיוק. כשחשמלאי בא למקום והוא רואה את המתקן הוא צריך לקחת את הכבל הזה בידיים הוא צריך לדעת שאין שם זליגה חס וחלילה. יש פה מתח גבוה. חס וחלילה.

הוא בא מתוך כוונה לחשוף את המתקן.

כן. לקיים את כל התנאים הוא בא למתקן חי לכל דבר.

אני מבינה שהמתקן החי יכול להיות חי גם כשהוא מבודד. כשאני ניגשת אליו והוא עם כל הבידודים אז לכאורה אין בעיה שאגש ואגע בו ולא צריך את כל החשמלאים.

אין בעיה. אבל החשמלאי בא מתוך כוונה לבצע עליו כל עבודה מתוך כוונה לשנות שם משהו במתקן או יכול להיות שכבר לפני תיל קרוע או בלוי ויש לי מראש ידיעה שהוא עלול להיות בלוי אזי אני צריך להתייחס אליו מלכתחילה כאל מתקן חי. או שבכוונתי לפרוץ את הבידוד על מנת להמשיך לבצע עבודה שם.

יש לנו מוח חשמל. זה מתקן חי.את עוברת לידו את לא הולכת לעשות את העבודה. אבל כשבא בן אדם שרוצה לעבוד הוא פותח. כשהוא פותח אז הוא עושה חלק ממתקן חי חשוף. על זה הוא צריך לעבוד.

חשוף התקנה מדברת על מתח גבוה. זה מתחים שלא מספיק בידוד. צריך לשמור מרחק למרות שהוא לא חשוף אבל אסור להתקרב למרחק.

מלכתחילה מאחר ובכוונתו לחשוף אזי הוא צריך לשמור על הרדיוסים המתאימים.

אני רוצה לחזור על מתקן חי למעט מדידה ובדיקה. אנחנו פה כותבים מדידה ובדיקה אז להסתמך בפרק ד של התקנות כי יש פה הגבלות למדידה ובדיקה בדברים ומסוכנים.

בפרק ד יש את התקנה 1 14.

תחום העבודה במתקן חי. תחום המקיף חלקים חיים ברדיוס DL מסביב לחלק חי כמסומן לפי איורים 1 ו-2 והטבלה שבתוספת הראשונה לפי המתח הנקוב.


תחום הקרבה למתקן חי. תחום בין רדיוס טבעי כמסומן לפי איורים 1 ו-2 והטבלה שבתוספת הראשונה.

עברתי קודם במקרה, ראיתי את ה-DL ו-DV שם צריך להיות רשום תחום הקרבה למתקן חי צריך להיות נדמה לי DV מינוס DL וזה לא רשום פה.

רדיוס DL נגמר בנקודה. ורדיוס DV נגמר בנקודה יותר רחוקה. אז בין זה לזה. אפשר להגיד תחום שהערך שלו זה DV מינוס DL.

אני לא מרגיש נוח. אני חשבתי שמה שכתבנו מובן ואני יכול לקרוא מה שכתבנו ולהסתכל על האיור ולהבין את המיקום. עכשיו אני פחות חש את זה. אני חושב שהוספנו מילים שקצת מסבכים.

מי שמסתכל על הציור זו לא בעיה. ברור לי איפה אתה נמצא. אבל ברגע שאתה מתרגם את זה למילים אתה חייב להגיד איפה מותר לי. אם אני נמצא מעבר לרדיוס DL אין לי בעיה. ועד לקצה של DV.

אז תחום שמעבר לרדיוס DL ועד קצה DV. בסדר.


קשת חשמלית. זרם חשמלי העובר דרך אוויר או גזים בטמפרטורה גבוהה כתוצאה מירידת ערך הבידוד של האוויר או הגז.


תקן. תקן 14 בתוספת השנייה שכולם הופקדו לעיון הציבור בספרי מכון התקנים, רחוב חיים לבנון 42 תל אביב, או תקן אחר שאישר מנהל ענייני חשמל כמשמעותו בסעיף 3 לחוק.

סליחה. אני רוצה לחזור חזרה להגדרה של קשת חשמלית. אני לא הייתי שלם עם ההגדרה הזאת. קשת חשמלית, זרם חשמלי העובד דרך אוויר או גזים בטמפרטורה גבוהה כתוצאה מירידת ערך הבידוד של האוויר או הגז. רבותיי, אם יש לנו מוליך כלשהו שהבידוד שלו נשרף אין מגע עם אוויר, אבל הבידוד כתוצאה מאמפרג' גבוה שעבר דרך החוט התחמם, התקשה, אין לו קשר עם האוויר והנה פרצה קשת חשמלית.

יישרף הבידוד.

איך הניצוץ פורץ?

הקשת עצמה זה באוויר תמיד. המגע יכול להיות קצר.

פריצה של קצר. ניצוץ פורץ כתוצאה מבידוד לקוי או שרוף. דרך הבידוד.

דרך הבידוד באוויר. אבל באוויר. אין ניצוץ.

אתה בא ואומר אם אין מגע ישיר אין ניצוץ. אני לוקח שני חוטים פאזה ואדמה ושניהם כתוצאה מהקרבה שלהם, שניהם בבידוד שלהם כתוצאה מחימום של המערכת הבידוד שלהם ירד לאפס. אז יהיה קצר ללא קשת. זו ההגדרה.

כשבא בן אדם והתקרב ל-161 קילו וואלט.

האם ייתכן קצר ללא ניצוץ?

העניין שברגע שהבידוד כבר חלש כבר פורצת אש.

האם הפריצה הזאת לא מייצרת ניצוץ?

אם יש מגע בין שני חוטים זה קצר. אם אין מגע ויש את האוויר בין שני חוטים זה הקשת. קצר דרך קשת.

תקן. היו פה איזה הערות בקשר לתקן?

תקן היתה הערה הנכונה בספרייה של מכון התקנים הישראלים, רק צריך לבדוק את השם המלא של מכון התקנים. לא צריך את הכתובת.

לציין את המקום זה כן נהוג בתקנון.

אם יש משהו שצריך להפנות את הציבור באופן ספציפי. אנחנו צריכים להגיד ספריית מכון התקנים לפי הכתובת הרשמית.

פעם קיבלנו את הייעוץ ממשרד המשפטים, אם אנחנו אומרים שיש תקן אז אנחנו צריכים להגיד לפחות באיזה מקום בן אדם יכול לבוא ולקחת תקן ולראות אותו.

לדעתי אנחנו חיים בעידן האינטרנט וניתן להיכנס למחשב ולקבל בדיוק את הכתובת.

אי אפשר לראות את התקן באינטרנט. צריך ללכת ממש לספריה.

אני רוצה להסביר משהו. יש לי פה נוסח שגם מאושר אחרי שאנחנו עובדים על זה משפטית אצלנו שולחים את זה למשרד המשפטים, ויש צוות של משפטנים שבודקים את הנוסח. זה הנוסח שמקובל גם מבחינתם. אז בסופו של דבר זה צריך להתפרסם ברשומות ואני לא חושב שצריך לגעת בזה. הרי זה כן נמצא. יש לנו מכון תקנים. הוא כן נמצא ברחוב חיים לבנון 46.

בואו נמשיך הלאה.

פרק ב' עבודה במתקן חי.

על התקן שאישר מנהל ענייני חשמל איך הוא מפרסם את התקן שהוא מאשר?

אף פעם לא היה דבר כזה.

עד היום לא אישרתם?

פעם ניסיתי אבל זה לא בדיוק. זה נתנו פעם.

מי זה המנהל לענייני חשמל?

אני. אני אגיד לך מאיפה זה בא. יש תקנים זרים ובתקנים הזרים משנים איזשהו תקן אירופאי ואצלנו עדיין תופס התקן הישראלי. אם יש תקן זר שהוא לא מקובל אצלנו בארץ ועדיין מכון התקנים לא המליץ על התקן הזה ולא הפך אותו לתקן ישראלי אז שתהיה אפשרות לאמץ דרך אחרת.

אתה לא מפרסם את זה ברשומות כדי לתת לזה תוקף?

לא. ברשומות מפרסמים את התקן הישראלי או תקנות.

מכיוון שמדובר בחוק פלילי אם אנחנו משנים את התקן שיש לזה השלכות בהחלט על האחריות הפלילית, מישהו שמשתמש בתקן לא נכון אז הוא אחראי ואפשר להגיש נגדו כתב אישום. חוק החשמל הוא מאוד קצר ותמציתי והוא לא בהכרח חוק שבאמת מתאים לעידן שלנו. זה חוק מ-1954. והסמכות להתקין תקן לא ניתנת בחוק עצמו. אנחנו הכנסנו את זה להרבה תקנות כדי לאפשר גמישות משום שהתקנים האלה משתנים כל הזמן ואם אנחנו מקבעים את הכול ולא נותנים את הגמישות להחליף תקנים אז באמת הכול מתיישן הרבה יותר מהר ואנחנו נמצא את עצמנו כל הזמן בוועדה הזו.

השאלה אם אנחנו יכולים להגיד או תקן אחר שאישר המנהל לענייני חשמל כשמשמעותו בסעיף 3 לחוק ופרסם ברשומות הודעה על אישורו.

פרק ב'. עבודה שבהם מותרת עבודה במתקן חי. 2. לא תבוצע עבודה במתקן חי במתח נמוך או במתח גבוה אלא אם כן הפסקת האספקה החשמלית למתקן עלולה לגרום לאחד מאלה. 1. סכנה לחיי אדם ולבריאותו. 2. שיבוש בתהליכי יצור המחייבים אספקת חשמל רציפה. 3. שיבוש בקיום שירותים לציבור 4. שיבוש באספקת חשמל כללית לציבור במערכת חשמל של בעל רישיון ספק שהוא חיוני ומשמעותו בחוק ממשק החשמל התשנ"ט 1996.

זאת אומרת בכל מקרה אחר החשמל ינותק.

תנאים שבהם אסורה עבודה במתקן חי. 3. על אף האמור בתקנה 2 לא תבוצע עבודה במתקן חי 1. שהוא מתקן חי חיצוני בזמן מזג אוויר סוער כגון גשם שוטף, סופת ברקים או רוחות חזקות. 2. שהוא מתקן חי פנימי בזמן סופת ברקים. 3. כשמצויים בו גזים דליקים או נפיצים.

גזים או חומרים דליקים או נפיצים אחרים.

צוות לביצוע עבודה במתקן חי. א. עבודה במתקן חי תיעשה בידי צוות חשמלאים בעלי רישיון חשמלאי המתאים למתקן האמור שאחד מהם יהיה אחראי לביצוע העבודה להלן אחראי. הצוות יהיה מורכב 1, במתקן חי במתח נמוך משני חשמלאים לפחות.

בתקנות ראשונות יש את ההגדרות של חשמלאים. ובמתקן חי רק שני חשמלאים. יכול להיות אחד חשמלאי ראשי, השני יכול להיות חשמלאי עם רישיון חשמלאי מוסמך למשל.

צריכים שהשניים יהיו מתאימים למתקן לפי הרישא.

מדובר על צוות. אחר כך אנחנו נראה בתקנה 5 אחראי העבודה.

אני מבקש בכל זאת שאנחנו נציין האם שניהם חייבים להיות בעלי רישיון למתקן הזה או מספיק שאחד האחראי הוא בעל הרישיון למתקן הזה והשני יכול להיות בעל רישיון נמוך יותר.

אם יורשה לי, התקנות הקיימות אומרות לא יבצע אדם עבודה במתקן חי אלא אם הוא בעל רישיון לעסוק במקצוע עבודת חשמל, עיסוק חשמלאי מסויג או חשמלאי מוסמך לפחות, צריך להיות מוכשר על ידי חשמלאי מהנדס והוא אומר ככה שהעבודה במתקן חי תבוצע על ידי קבוצה של לא פחות משני חשמלאים בעלי רישיונות כאמור בתקנת משנה א שאחד מהם ממונה כמשגיח על ביצוע העבודה.

העבודה במתקן חי לא עושים כל יום. זו עבודה מיוחדת וזו עבודה מסוכנת. בתקנה 2 כתוב שלא תבוצע עבודה במתקן חי אלא אם כן יש הפסקת אספקת חשמל. בכל מקרה אחר אסור לעבוד במתקן חי. אם מישהו אליך הביתה ורוצה לעשות איזושהי עבודה אסור לו לעבוד במתקן חי.

צריכה להיות סיבה מספקת על פי ההתניה של ארבעת הסעיפים על מנת שהוא יהיה מותר לו לעבוד על המתקן כאשר עובר בו זרם.

אם חשמלאי בא אליך הביתה והוא מתחיל להרכיב את השקע השבור והוא לא מפסיק, אסור לו. אז בגלל זה הוא יכול לעבוד לבד. אבל הוא צריך לנתק את הזרם לשקע הזה. אל תעבוד במתקן חי.

אני רוצה לתת דוגמה עממית. קורה לך לא פעם שנשרף לך בית המנורה ושמת שם מנורה של 100 ואט במקום מנורה של 60 ואט. ועכשיו התפוצצה המנורה ואתה צריך להוציא משם את מה שנשאר שם. דבר ראשון שאתה צריך לעשות זה קודם כל לנתק את הזרם. אתה לא יכול לעבוד כאשר יש זרם. כי המנורה התפוצצה ברגע שחיברת את הזרם. בית המנורה נמצא תחת זרם. על מנת להחליף אותו או לתקן אותו קודם כל נתק את הזרם. תהפוך מתקן חי למתקן מת.

לגבי רישיונות. אם לתת הקלה לעסקים שקשה להם להחזיק שני חשמלאים אז אפשר לעשות הקלה שאחד מהם יהיה חשמלאי מתאים למתקן האמור והשני לדרגה פחותה. אבל אחראי בוודאי חשמלאי ראשי.

אז אולי נכתוב את זה.

2. מתקן חי במתח גבוה עם 3 חשמלאים לפחות.

אותו דבר. לפחות אחד מהם אחראי. מבחינה משפטית הוא לוקח על עצמו את מלוא האחריות.

יש לפעמים שבן אדם מגיע והוא מתקין אבל אין לו את הכישורים.

אז הוא עבריין. כאשר קבלן שולח אדם שאיננו מוסמך אז הוא עבריין.

אדוני היושב ראש אנחנו חיים במציאות. זה קורה. לכן שאלתי מי האחראי במקרה כזה?

מי ששלח אותו הוא יעמוד בבית משפט. אסור לו.

סעיף ב. עבודה במתקן חי תבוצע לפי הוראות בכתב של חשמלאי בעל רישיון תקף שהוא אחד מאלה. 1. מתח נמוך רישיון חשמלאי הנדסאי או חשמלאי מהנדס. 2. מתח גבוה. רישיון חשמלאי מהנדס בלבד.


סעיף ג'. חל שינוי בציוד במבנה של המתקן או בשיטת העבודה לאחר מתן ההוראות כאמור בתקנת משנה ב, ינתנו הוראות חדשות לביצוע העבודה באותו מתקן.


אחראי על העבודה. 5א. לפני כל עבודה במתקן חי יפרט האחראי בכתב את אלה. 1. מטרת העבודה ומהותה. 2. חלוקת העבודה בין חברי הצוות. 3. הסיכונים האפשריים במהלך ביצוע העבודה ואמצעי בטיחות הנדרשים. 4. גבולות מקום העבודה.


ב. האחראי יוודא שכל חברי הצוות הבינו את כל הוראותיו. ג. האחראי יוודא שעמדת העבודה של כל אחד מחברי הצוות תהיה יציבה ותאפשר לו פעולה חופשית בשתי ידיו.

עכשיו אפשר להוסיף בהתחלה מי זה האחראי, לפני כל עבודה במתקן חי יפרט האחראי ופה אפשר להגיד מי זה האחראי מכיוון שאנחנו אמרנו שאחראי זה אחד עם הרישיון המתאים.

אמרנו כבר את זה.

דבר אחד שרצוי להדגיש, האחראי יוודא שכל חברי הצוות יבינו את כל הוראותיו, הכוונה לא דווקא להוראות בתקנה הזאת אלא לכל ההוראות שהוא נתן במסגרת התקנות האלה לאותה עבודה ספציפית.

אני מציע ככה. האחראי יוודא שכל חברי הצוות הבינו את כל ההוראות הנוגעות לביצוע העבודה. בואו נוסיף את המילה בטיחותית למילה יציבה.

6. אמצעי בטיחות. לא תבוצע עבודה במתקן חי אלא אם כן ננקטו אמצעי הבטיחות הנדרשים לפי תנאי המקום. כדי למנוע הלם חשמלי ופגיעה קשת חשמלית מפורט להלן. 1. בידוד חלקי המתקן באופן המונע אפשרות של מגע בחלק חי למעט החלק שנמצא בטיפול. 2. בידוד הסביבה שבה מתבצעת העבודה באופן שמונע סכנה להלם חשמלי ופגיעה קשת חשמלית. 3. תיחום סביבת העבודה על ידי סרטי אזהרה, שלטי אזהרה או אמצעים אחרים המצביעים על הסכנה בהתקרבות למקום העבודה.

האם התפקיד של סרטי האזהרה מיועדים לצוות העובד או מיועדים לעובר אורח?

לציבור הרחב.

זה כללי ביצוע עבודות חשמל לאנשי מקצוע. בן אדם עובד הוא צריך לדעת איפה התחום של הקרבה לסכנה.

אני לא חושב שצריך לאפשר בסיטואציה הזאת מצב שבו אדם שלא שייך לצוות מתקרב לשם. יש שם מנהל עבודה, הוא אחראי. הוא צריך לדאוג להרחיק כל גורם חיצוני שמתקרב לשם.

לדעתי זה מאוד מובן שצריך להיות סרטי אזהרה, שלטי אזהרה המצביעים על סכנה בהתקרבות למקום העבודה. מה זה משנה למי?

הוועדה מתפקידה לא רק לאשר תקנות אלא בין היתר גם להגן על הציבור.

אומרים לאחראי, אתה אחראי שאף בן אדם שלא שייך לעבודה לא ייכנס לתחום העבודה.

איך אתה תגן מבחינה משפטית על אותו אחראי שילד התפרץ לו פנימה? אני רוצה לתת לו הגנה. אבל איך אני נותן לו הגנה. אני נותן לו הגנה על ידי קביעת האחריות.

אנחנו לא יכולים למנוע מילד שהכדור שלו התגלגל מלהתקרב למקום העבודה. אנחנו לא יכולים למנוע מילד לטפס על עמוד חשמל. אפילו עם קוצים אי אפשר למנוע. אם ילד רוצה הוא יטפס.


יש לי רעיון, להגיד, אמצעים המתאימים למקום העבודה. אם יש סכנה של ילדים אז בן אדם צריך להתאים את האמצעים שלו למקום הזה.

אני חשבתי תיחום סביבת העבודה לאזהרת הציבור על ידי סרטי אזהרה וכו' ואמצעים אחרים ומכשולים במידת הצורך.

אני מציע בואו נעזוב את זה בשלב זה. נתקדם הלאה. אני לא רוצה להתעכב עד אינסוף בנקודה זו. ונראה אחר כך איך אנחנו חוזרים לזה.

אפשר להציע משהו קטן. שיהיה הפרדה בין סביבת העבודה בתוך אזור בנוי לבין סביבת עבודה שלא מחייבת. כשיש סביבת עבודה בתוך אזור בנוי לחייב שיהיה אדם נוסף שימנע התקרבות של אנשים.

אנחנו לא מדברים על חברת החשמל שהם רוצים למכור חשמל. הוא בא לעבוד בבית ספר על לוח חשמל אז אין פה שטח בנוי. אנחנו מדברים על עבודה במתקן חי ולא חשוב באיזה מקום.

יש הצעה. תיחום סביבת העבודה לשם אזהרת הציבור או הרחקתו על ידי סרטי אזהרה, שלטי אזהרה או אמצעים אחרים המתאימים למקום העבודה.

יפה. סגרנו את הסעיף. נתקדם.

יש לנו את הנוסח, תיחום סביבת עבודה לשם אזהרת הציבור והרחקתו על ידי סרטי אזהרה, שלטי אזהרה, או אמצעים אחרים המתאימים למקום העבודה ונסיבותיה.


סעיף 4. ביצוע העבודה באור יום או בצורה מלאכותית בעוצמה המאפשרת ראיה ברורה ונוחה של חלקי המתקן לרבות זיהוי צבעים.


סעיף 5. שימוש בציוד המתאים לאותה עבודה.


סעיף 6. שימוש בציוד מגן אישי תקני שבתוספת השנייה כגון כפפות מבודדות, שרוולים מבודדים, נעלי מגן, קסדה מחומר מבודד, משקפי מגן.


סעיף 7. שימוש בבגדים העשויים מכותנה בלבד או חומר דומה כדי להקטין נזק אפשרי לעובד במקרה של הופעת קשת חשמלית.


סעיף 7, ציוד. א. ציוד המשמש לעבודה במתקן חי יתאים להוראות תקן לפי הרשימה שבתוספת השנייה.


ב. בידוד המגן מפגיעת הלם חשמלי או קשת חשמלית יהיה במצב תקין לפני תחילת העבודה ובזמן העבודה.


ג. נתגלה ליקוי בציוד או בבידוד בתקנת משנה א או ב אין להשתמש בו בעבודה במתקן חי אלא אם כן תוקן.


ד. הוראות טכניות המבוססות על נתוני יצרן שיינתנו על ידי חשמלאי, מהנדס, או חשמלאי הנדסאי, לאחראי לאחזקת מתקני החשמל יוגדרו המאפיינים וייעוד אופן השימוש, צורת אחסון והתחזוקה, השינוע, הביקורת, והבדיקות התקופתיות של הכלים והציוד המשמשים לעבודה במתקן החי.


ה. ציוד יאוחסן במקום מוצל, מאוורר, נקי, ויבש ולא ייחשף לקרינה של שמש, לחום ומאמצים מיכניים העלולים לפגום בו.


סעיף 8. בדיקת ציוד. א. ציוד לעבודה במתקן חי ייבדק בדיקת קבלה.

בכל מקום מסודר יש ציוד לעבודה במתקן חי. יש מברגים, יש פלייר, כל הציוד שנדרש לעבודה במתקן חי. אז אנחנו אומרים שהציוד הזה הוא צריך להיות מאוחסן במחסן מוצל, שלא יהיה מתחת לשמש ואחר כך החשמלאי בא לקחת אותו והולך לעבוד.

חבר הכנסת אזולאי. פה מדובר בציוד לעבודה לא בשטח. אוקיי.

סעיף 8. בדיקת ציוד. א. ציוד לעבודה במתקן חי ייבדק בדיקת קבלה. ב. ציוד כמפורט להלן ייבדק עם הקבלה תקופה חשמלית תקופתית במעבדה. 1. ציוד למתח נמוך, כפפות גומי, קלאס 0 קלאס 00. אחת לשנה לפחות. 2. ציוד למתח גבוה. א. כפפות גומי קלאס 1.2.3.4 אחת לשישה חודשים לפחות. ב. במת הרמה מבודדת, שרוול גומי, כיסוי מבודד, יריעת גומי, אחת לשנה לפחות. ג. מוט עבודה במתח גבוה אחת לשנתיים לפחות.

פה אני רוצה להוסיף. פה יש הבדל בין גבוה לנמוך. מוט עבודה גם במתח נמוך וגם במתח גבוה.

מתח נמוך אין צורך.

סליחה. קורה חס וחלילה ומישהו מתחשמל. אני לא אעזוב את הכול וארוץ לחפש לי עכשיו את המוט שיתאים כדי להציל את הבן אדם. כי עד שאני אגיע למוט הוא כבר מת מזמן. ולכן אני חייב למצוא כל אמצעי אחר שבו אני אנתק את החשמל. מצדי הלוח הראשי. אני לא יודע. ואם אני לא מתמצא בחשמל בכלל אז מוטב לא לגעת. כי אחרת גם אני אתחשמל. אז אם אתה מדבר על ציוד הצלה אני לא חושב שזה פה מדובר יציאה לעבודה עם ציוד הצלה.

יש פה שני דברים. יש מוט לבדיקה לצורך התערבות המרחק ולמדוד מתח, ויש מוט מבודד להצלת בני אדם. שני סוגי מוטות שונים.

יש מוט מבודד לעבודה ולא להצלה.

אני רוצה להעיר הערה שתוך כדי השיחה הזאת למעלה בסעיף 7 דיברנו על בגדים עשויים כותנה או חומר דומה. חומר דומה יכול להיות כל דבר ואני חושב שצריך לסייג פה. אנחנו לא רוצים פוליאסטר או איזה חומר דליק. חומר דומה זה יכול להיות בעייתי. ולכן או שנכתוב כותנה בלבד או שנגדיר יותר טוב איזה חומר דומה.

דיברנו על זה. הכותנה או חומר דומה. פוליאסטר זה לא דומה לכותנה.

למה משתמשים בכותנה? כי זה חומר לא דליק?

לא דליק. פוליאסטר יכול להינמס ולהידבק לעור של הבן אדם.

אז אולי נגדיר את זה במפורש. או חומר אחר שאינו נמס.

לא. תכונות דומות לכותנה.

הוא חומר בעל תכונות דומות לכותנה.

אנחנו צריכים להתייחס לסוגיה ספציפית. פה יש לנו עניין של דליקה. דומות, כל חולצה, אתה לא יכול להבחין בין חולצה מכותנה לחולצה אחרת. זה דומה מאוד.

ואחר כך תמשיך, כדי להקטין נזק אפשרי לעובד במקרה של הופעת קשת חשמלית. אנחנו אומרים איזה חומר צריך להיות.

זו הסיבה שצריך להיות כותנה או חומר דומה לכותנה. צריכים להגדיר את זה כדי שלא תהיה כל אפשרות כל בגד עבודה, אחד מאוד דומה לשני.

או חומר אחר בעל תכונות דומות לכותנה.

סעיף 8 ג. ציוד לעבודה במתקן חי ייבדק באופן חזותי לפני כל שימוש בו לגבי שלמות, ניקיון ותקינות.


פרק ג. עבודה בקרבת מתקן חי. 9. אמצעי בטיחות. א. לא תבוצע עבודה בקרבת מתקן חי עם מתח נמוך או במתח גבוה אלא אם כן ננקטו אמצעי בטיחות כמפורט בתקנה זו המבטיחים שלא תהיה חדירה לתחום העבודה במתקן חי. ב. לפני כל עבודה יעשה האחראי את הפעולות שלהלן. 1. יפרט בכתב לצוות העבודה את אלה ויוודא שהכול הובן. א. מטרת העבודה ומהותה. ב. תחום וגבולות מקום העבודה. ג.חלוקת העבודה בין חברי הצוות. ד. הסיכונים האפשריים במהלך ביצוע העבודה ואמצעי בטיחות.


2. יוודא שעמדת העבודה של כל אחד מחברי הצוות תהיה יציבה ובטיחותית ותאפשר לו פעולה חופשית בשתי ידיו. ג. סביבת העבודה תתחום בסרטי אזהרה, שלטי אזהרה, ד. עבודה תבוצע באור יום או בתאורה מלאכותית בעוצמה המאפשרת ראיה ברורה ונוחה של חלקי המתקן לרבות זיהוי צבעים.


צוות העבודה. 10. לאחר שיושמו כל הוראות הבטיחות כמפורט בתקנה 9 יכול שיעבדו בקרבת מתקן חי גם עובדים שאינם בעלי רישיון חשמלי שמבצעים עבודה שאינה עבודת חשמל בתנאי שהאחראי הוא בעל רישיון חשמלי מתאים לגודל המתקן ונוכח ביצוע העבודה.

לא אמרנו שום דבר לגבי הנוכחות של האחראי במקום העבודה במתקן חי.

אנחנו מראש אומרים מי יכול לבצע את העבודות גם במתקן חי וגם בקרבת מתקן חי. שני אנשים צריכים להיות במקום ואחד מהם אחראי. או שלושה אנשים ואחד אחראי.

אם נאמר שהאחראי נוכח במשך כל זמן ביצוע העבודה. מקובל עליכם?

עלי זה מקובל. זו הכוונה.

11. כיסויים. א. בביצוע העבודה בקרבת מתקן חי יש להקים מחיצות, יריעות וכיסויים מתאימים אשר יוחזקו כך שלא יזוזו ממקומם באקראי. ב. מחיצות, יריעות וכיסויים מבודדים יתאימו למתח הנקוב של המתקן. ג. כאשר כרוכה התקנה או הסרה של מחיצות, יריעות, כיסויים בחדירה לתחום העבודה במתקן החי תבוצע התקנתם או הסרתם בשיטת העבודה במתקן חי ולאחר שחרור המתקן ממתח. ד. מחיצות, יריעות וכיסויים יהיו במצב תקין לפני תחילת העבודה. בדיקת תקופתית של מחיצות, יריעות וכיסויים

12 א מחיצות יריעות וכיסויים ייבדקו לפני כל שימוש בהם באופן חזותי לגבי שלמותם, ניקונם ותקינותם. ב. מחיצות, יריעות וכיסויים המיועדים לעבודה בקרבת מתקן חי במתח גבוה ייבדקו בדיקה חשמלית במעבדה, מחיצות, יריעות וכיסויים כאמור המאוחסנים באופן קבוע בחדרי חשמל ייבדקו אחת לארבע שנים לפחות.


13. עבודה ללא מחיצות וכיסויים. על אף האמור בתקנה 11 העדר אפשרות להתקין מחיצות וכיסויים כנדרש מותרת עבודה בפיקוחו המתמיד של האחראי כך שבשום שלב של העבודה לא יחדור כל חלק של העובד או כלי העבודה שבידו לתחום העבודה במתקן החי.

בקיצור האחראי חייב להיות עם עיניים פקוחות כל הזמן על כל עובד שנמצא בתחום הזה בגלל העדר מחיצות ומתקנים.

כשאנחנו מדברים על עבודה בקרבת מתקן חי אז האחראי חייב להיות נוכח רק אם אין אפשרות להתקין מחיצות?

לא. לא. הוא בכל מקרה חייב להיות שם. אלא מה שבמקרה שאין אפשרות להתקין מחיצות הזהירות שלו צריכה להיות מעל ומעבר. הוא חייב לפקח על כל תנועה שמבצע עובד על מנת שהוא לא יכנס באמצעות הכלי או באמצעות הגוף שלו לתחום האסור.

אם אפשר רגע לחזור לתקנה 10. פרק ג'. צריך להיות האחראי צריך להיות בעל רישיון עבודה מתאים, הוא צריך להיות נוכח במקום העבודה במשך כל זמן ביצוע העבודה. אני רוצה לפצל.

אני מציע שאנחנו נסכם. פרק ד, מדידה ובדיקה חשמלית. 14 א. מדידה ובדיקה חשמלית במתקן חי ייעשו 1. על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים למתקן. 2. באמצעות מכשירי מדידה ובדיקה תקניים ומתאימים שתקינותם נבדקה קודם השימוש במידת הצורך גם אחריו.

ב. קיים סיכון של מגע מקרי בחלקים חיים, ינקוט חשמלאי באמצעים מתאימים שימנעו הלם חשמלי או היווצרות קצר או כשל חשמלי על ידי שימוש במחיצות או כיסויים מבודדים ובציוד מגן אישי כגון כפפות מבודדות, משקפי מגן, ומגן פנים.

פה אני מציע חייב סיכון של מגע מקרי: ראשון, להוסיף העבודה תבוצע בהתאם להוראות.

אתה מראש כבר קבעת שחשמלאי אחר הוא פסול.

לא. לא אחר. שהוא מקבל הוראות בטיחות. הבעיה פה שהוא נכנס למקום מסוכן אז הוא צריך הוראות בטיחות בנושא העבודה במקום הזה.

שוב אנחנו מגיעים. בא בן אדם לעשות איזה עבודה. קיים סיכון של מגע מקרי. בא בן אדם עם רישיון חשמלאי ראשי, בא עם העוזר שלו חשמלאי מוסמך, בא לעבוד בלוח. הוא קבלן חשמל. אז עכשיו אתה אומר כך, כדי למדוד הוא צריך למצוא את ההנדסאי שיתן לו הוראות איך למדוד. אז אנחנו אומרים שלא. מה כן? אנחנו אומרים לו, אתה חייב לנקוט באמצעים המתאימים שימנעו הלם חשמלי, שלא יווצר קצר חשמלי על ידי שימוש במחיצות. אומרים במפורש מה הוא צריך לעשות.

שולחים בן אדם בלי לתת הגדרה ובלי לדעת בכלל איך הוא עובד.

מי שפועל שלא בהתאם לתקנות הוא עבריין. בואו נתקדם.

פרק ה. שונות. 15. ציוד הצלה ועזרה ראשונה. לא תתבצע עבודה במתקן חי או בקרבת מתקן חי אלא אם יש במקום ציוד הצלה.

כאן יש משהו שמגדיר את ציוד ההצלה והעזרה הראשונה.

אני לא מצאתי. דיברתי עם חברת החשמל. הם אמרו, אין עבודה שתתבצע בלי שהם לוקחים עזרה ראשונה וציוד הצלה.

אני ראיתי שבתקנות לפי פקודת בטיחות בעבודה יש איזשהו הגדרה של עזרה ראשונה. האם אפשר להפנות אליו ולהשתמש בו?

קיים גם עוד פריט בעבודות הצלה ועזרה ראשונה. אז אני מבקש להוסיף אותו.

ציוד הצלה ועזרה ראשונה כולל מוט הצלה.

יש אמצעי קשר. אפשר להשיג מרחוק את המתקן. אמצעי הצלה לא חייבים מוט הצלה.

כולל מוט הצלה או אמצעי אחר.

מה זה מוט הצלה אנחנו מבינים. אם חס וחלילה מישהו התחשמל שיהיה איזשהו אמצעי להציל אותו. אז אם אין לי אני מכין קרש טוב.

16. תקנות החשמל. עבודה במתקנים חשמליים חיים תשכ"ז 1967 בטלות. תחילה. 17. תחילתן של תקנות אלו שישה חודשים מיום פרסומן אולם מותר לעבוד לפיהן מיום פרסומן.

אני מבקש למצוא איזושהי הגדרה בסעיף 14 ב להוסיף אחריות המעסיק ששולח עובד לעבוד במקום מסוכן.

אחריות המעסיק כשלעצמה זה באמת אחריות.

שיהיה הנדסאי לפחות.

זה כללי ביצוע עבודות חשמל. אי אפשר. הגדרנו מתי מותר לעבוד במתקן חי. יש הבדל בין מדידה לבין עבודה חשמלית.

הבקשה שלך תחייב כל בית מלאכה או כל קבלן קטן תחייב אותו להעסיק הנדסאי או מהנדס חשמל ולא הוא לא יכול לעשות כלום.

לתוספות אין הערות.

הוועדה שמעה את ההערות. נרשם לפרוטוקול. אנחנו עוברים כעת להצבעה. חבר הכנסת רן כהן אתה מעצם נוכחותך תרמת.

אני אצביע בעד.

מי בעד בבקשה?


בעד – 2


נגד- אין


נמנעים- אין

אשר על כן הוועדה מאשרת את התקנון. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00